העונש על שאין מוכיחים את החוטאים...
שני מאמרים של אור החיים הקדוש הקשורים אחד לשני. המאמר הראשון עוסק בעונש על שאין מוכיחים את החוטאים ובעקבות החטא של החוטא נחסר השפע לכל ישראל (מאמר ב').
פורסם בתאריך: 30.12.2019, 07:59 • מערכת שופר![](https://shofar.tv/galleries/3f617d11eadc7ba716d52798251f7606.jpg)
אור החיים יומי
מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה
מאמר א'
העונש על שאין מוכיחים את החוטאים
וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ, וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל, וְעָשׂוּ אַחַת מִכָּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁמוּ:
רבנו האור החיים הקדוש אומר, שכשגדולי ישראל מעלימים עין מעדת ישראל להוכיחם ולמונעם מעבירות, יכול להתקיים בהם המאמר 'עבירה גוררת עבירה' והם באים לידי טעות, להתיר להם דברים האסורים מן התורה.
וזה נרמז בפסוק שלפנינו: 'וְאִם כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל יִשְׁגּוּ' שאם הציבור בא לידי עבירה בשוגג מחמת שלא הוכיחו אותם, אז 'וְנֶעְלַם דָּבָר מֵעֵינֵי הַקָּהָל' זה גורם שהסנהדרין שהם 'עיני הקהל' יהא נעלם מהם תורתם, ויורו היתר בדבר האסור.
ובספרו 'ראשון לציון' כותב רבינו בשם 'חכמי האמת' כי כל חוטא על ידי עשיית החטא, מלביש את עצמו בשני סוגי טומאה, טומאה פנימית וטומאה חיצונית, וחכם שיודע להוכיחו ואינו עושה זאת, נדבק בנפשו הטומאה החיצונית שיש על החוטא. ובזה מפרש את הפסוק 'הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא', שעל ידי שאתה תוכיחו, לא תשא על עצמך את הטומאה החיצונית שעליו מחמת חטאו.
'רואים מכאן, כמה יש חובה על האדם להוכיח את חברו, וכמובן רק בדרכי נועם'
[אור החיים ויקרא פרק ד פסוק יג]
מאמר ב'
על ידי החטא גורם פגם וחסרון שפע לכל ישראל
נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ:
מבאר רבנו האור החיים הקדוש כשאדם חוטא, נחסר מאור נשמתו הטהורה, ובכך ממעט ומשנה את השפע האלקי הנשפע לנשמתו, ומטה את השפע למקום החיצונים חס ושלום. שעל ידי מעשיו הרעים החיצונים שולטים בו ונוטלים השפע ממנו. ולא רק לעצמו הוא גורם רעה, אלא לכל ישראל, כי כל הנשמות תלויים באילן אחד, וכשענף אחד מתקלקל בשורש, גורם רעה לכל הענפים, והוא גוזל את כנסת ישראל שלא תקבל את מידת השפע הראויה לה.
וכל זה מרומז בפסוק שלפנינו: נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא לשון חסרון, שנחסר ונחשך חלק מאור הנפש [והמילה 'חטא' מתפרשת מלשון חסרון, כמו שכתוב, קולע השערה ולא 'יחטיא'], וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' שהוא גורם שינוי ומעילה בשפע שלא ירד לנשמתו אלא לחיצונים חס ושלום, וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ שגורם רעה גם לכל עם ישראל, כי כולם מחוברים לשורש אחד, וכשענף אחד, המחובר לשורש אחד, מתקלקל, אזי משפיע על כל הענפים, שגורם הכחשה ופגם בכוחם של כל ישראל.
'רואים מכאן כמה אחריות יש לכל יהודי במעשיו'
[אור החיים ויקרא פרק ה פסוק כא]