האם שחיטת הבהמות חמורה יותר משחיטת העופות וכשרותן, כפי שסוברים ההמון?
הרב יצחק הכהן רבין שליט"א מסביר בהרחבה...
פורסם בתאריך: 28.12.2019, 18:00 • מערכת שופרבס"ד
בענין האמירה המחודשת שאומרים כי כשרות של העופות יותר קלה מכשרות הבהמות ולכן אפשר לאכול העופות בכל כשרות.
השחיטה
השחיטה היא אותה שחיטה וזה מדאורייתא גם בעופות וגם בבהמות ונפסקה ההלכה שלכתחילה יש לשחוט את שני הסימנים כולם שהם הקנה והוושט.
ולזה יתכוון השוחט, (הלכה זו היא לדעת כל הפוסקים הראשונים ועד אחרון אחרונים) והובא בשו"ע יור"ד סימן כ"א סעיף א' עיי"ש.
בפועל הרבה עופות נשארים בהם מעט מהסימנים שאינם שחוטים, ועושים אותם חלק למהדרין מין המהדרין, והם מגיעים לשולחנינו.
כ"כ השוחט צריך לאחוז בידו את העוף בשעת השחיטה וידו מתעייפת, או אינו מחזיק את העוף נכון בשעת השחיטה, וכתוצאה מכך ראש העוף מתכופף ומכסה צדדי הסכין במקום השחיטה, ודבר זה נקרא בהלכה "חלדה" זה אחד מחמשת הדברים הפוסלים השחיטה הלכה למשה מסיני. ועינינו ראו ולא זר הרבה עופות נשחטים בצורה כזאת. ונארזים כחלק למהדרין, יור"ד סימן כ"ד בכף חיים בס"ק ל"ד, מנחת יוסף אות י"ג, שמלה חדשה אות י"ג).
העופות מגיעים בלילה במשאיות פתוחות בתוך לולים, בימי החורף הטפרטורה בשעות הלילה עת העופות מוסעים לבית השחיטה מידת הקור הוא 2 עד 3 בלילה והמשאית שנוסעת במהירות של 80 קמ"ש לשעה, הקור יותר גדול פי כמה (בנוסף בלילות בהם יורד גשם וברד ושלג על עופות בדרך לבית השחיטה). בדרך כלל עופות אלו מגיעים לפני השחיטה עם חיות של 50 אחוז וחמישים אחוז הוא מת, עוף שכזה נקרא בהגדרת ההלכה עוף מסוכן והדין הוא מובא ביור"ד סימן י"ז כולו ועיין בסעיף ג' במר"ן שכותב גדולי החכמים לא היו אוכלים ממנה.
בדיקת הסכין
בדיקת הסכין במשך חצי שעה שהשוחט שוחט 300 עד 350 עופות השוחט בעצמו בודק את הסכין לאחר כל 50 עופות ששחט, כך בכל המקומות כולל הבדצי"ם למינהם, והבדיקה הזאת אינה בדיקה כלל וכלל, היות והשוחט עייף, וגם נמצא השוחט במקום הקור, ובמקום החום, כי השחיטה מתבצעת בחצר בית השחיטה תחת כיפת השמים, כתבו הפוסקים אפילו באחד מן האפשרויות האלו קיים הבודק הסכין לא ירגיש כלל וכלל בסכין, וכל שכן ששלושת הדברים האלו נמצאים בשוחט שאי אפשר לו להרגיש בסכין.
(למידע כללי בודק הסכין צריך להיות ירא שמים מנעוריו וירא שמים מרבים, ראה שו"ע יור"ד סימן י"ח סעיף י"ז וז"ל והרבה צריך ישוב הדעת ויראת שמים לבדיקת הסכין,הלא תראה כי יבדוק האדם פעמים שלש ולא ירגיש בפגימה דקה, ואח"כ ימצאנה כי הכין לבו באחרונה ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב) ובנוסף בדיקת הסכין ע"י השוחט במקום שהוא נמצא אין יישוב הדעת כלל וכלל מרוב הרעש העצום במקום.
מליחת העופות
במליחת העופות עושים אותה ערבים שאינם מודעים לכללי ההלכה המצריכה מליחה, בנוסף הם מולחים יום יום במשך 7 שעות מאות ואלפי עופות וידוע שהם מזלזלים במליחה אע"פ שעומד לידם משגיח שמידי פעם בפעם הולך לו לצרכיו הפרטיים, ועינינו ראו ולא זר עופות שלמים שאינם מלוחים כדין, וכ"כ נזרקים העופות על שולחן הנע למרחוק באופן שהמליחה שהומלחו העופות אינם מומלחים לשעה כפי שההלכה מצריכה.
הניפוץ וההדחה
לאחר שעת המליחה, בכל המפעלים בלי יוצא מהכלל לא נעשה כדין:
א. אין ניפוץ כראוי
ב. המים שבבריכה הראשונה מתוך ג' הבריכות המים שבתוכו אינם ראויים לשתיה כפי שההלכה מצריכה, ובנוסף ההלכה קובעת שאם המים אינם ראויים לשתיה לא רק שההדחה אינה הדחה, אלא שגם המוצר שהודח בו (קרי העופות) נאסרים כתוצאה של המים המלוחים, עיין בספר היראים ח"א סימן מ"ח ודו"ק.
(למידע כללי בכל יום נשחטים ונמלחים בכל משחטה בין 50,000 עופות ל-100,000 עופות)