מוכנות לרעידות אדמה - פראמדיק מד"א משה אוחיון דננברג
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
טוב, שלום לכולם.
בואו נתחיל את ההרצאה.
כמו שאתם רואים במצגת, היום אנחנו נדבר על המוכנות של כולנו לרעידות אדמה,
ואני אספר לכם קצת על המוכנות של המדינה כולה,
ובעיקר על הארגון מגן דוד אדום
ומה ההכנות שאנחנו עושים לקראת האירוע הגדול הזה.
אני אציג את עצמי קודם.
אני משה אורך עיון דננברג,
פרמדיק במדל כבר עשרים שנה,
אחראי על רעידות אדמה, המענה של תל אביב,
ובניתי גם את המענה של מגן דוד אדום לתל אביב, גבעתיים,
רמת גן ובני ברק,
ועל פי המענה הזה בעצם כוחות הביטחון, שזה מגן דוד אדום מבחינתי,
הולכים לנהל את האירוע הזה,
לפי היכולות שיהיו ולפי האמצעים שיהיו, ועל זה אנחנו נדבר עכשיו.
ההרצאה היום היא הרצאה לקהל רחב,
זאת אומרת, אתם לא אמורים להיות עם איזשהו ידע בעזרה ראשונה, ברפואה,
בפיקוד העורף,
זו הרצאה לאנשים מן היישוב שצריכים להבין את הרעיון הגדול של רעידת אדמה ובמה זה הולך להתבטא מבחינתנו,
ובמהלך ההרצאה הזו, שתימשך כנראה פחות או יותר שעתיים,
אני אסביר לכם בדיוק איך כל אחד מכם יכול לשפר את המענה המשפחתי
ואת המענה שלכם כאזרחים, כתושבים,
ובהכרח מי שיקשיב טוב בהרצאה הזו יוכל להוציל הרבה מאוד חיי אדם.
בואו נתחיל.
אם מדברים על רעידת אדמה, קודם כל ננסה להבין מה זה,
בהסבר מאוד מאוד מאוד פשטני.
כדור הארץ, כמו שאתם רואים במצגת,
בנוי לוחות-לוחות.
זה לא לוח אחד עגול שמחזיק את כל הכדור.
הכדור הזה בנוי כמה לוחות, והלוחות האלו כל הזמן זזים.
זאת אומרת, יש תנועה טבעית של הלוחות האלו, בתוך כדור הארץ,
והתנועה של הלוחות הטקטוניים
היא זו שמייצרת את רעידות האדמה.
אתם רואים שבעצם
אנחנו נמצאים,
מדינת ישראל נמצאת בחיבור של שלושה לוחות טקטוניים.
ואנחנו יכולים גם כן לזהות אותם, מי שמטייל בשטח יכול לזהות אותם, כמו בשבר יגור, שם ממש אפשר לראות את זה בעין, את השבר עצמו.
זה שבר שעובר מלוח אחד וממשיך עד אזור טורקיה-קפריסין.
זאת אומרת, אנחנו על אותו קו של רעידות אדמה,
ואתם שומעים עליהן חדשות לבקרים. כל הרעידות אדמה בטורקיה מתרחשות על אותם לוחות טקטוניים שגובלים במדינת ישראל,
ואנחנו צריכים להיות מוכנים לזה.
הסיכויים, שאל פה קודם מישהו לפני שהתחלנו,
מתי אמורה להתרחש רעידת אדמה במדינת ישראל.
אנחנו נעבור קודם על עוד שקף אחד או שניים,
אנחנו נעבור על ההיסטוריה של רעידות אדמה במדינת ישראל, ומה שאנחנו רואים
זה שיש לנו פה רעידה גדולה,
רעידה משמעותית, מעל שש וחצי, מגניטודה של שש וחצי,
בין 80 ל-100 שנה.
זאת אומרת,
הסטטיסטיקה פעם זה 80 שנה, פעם זה 100 שנה.
הרעידה האחרונה הייתה לפני 90 שנה.
אז מתי שאתה שואל את עצמך סטטיסטית,
מתי אמורה להיות פה רעידת אדמה,
אז זה בכל רגע בעשר השנים הקרובות.
עכשיו, מדינת ישראל איפשהו ב-2001 הבינה שאנחנו צריכים להתכונן לרעידת אדמה כמדינה.
אם המדינה עצמה מתכוננת כמו שצריך, והאזרחים מכירים את החומר הזה,
אפשר להציל הרבה מאוד חיים.
אם מתעלמים מהנושא הזה של רעידת אדמה,
הקטסטרופה, הפוטנציאל שלה, הוא הזוי לחלוטין.
זאת אומרת, מדינות שלא התכוננו לרעידות אדמה, סבלו מהן ביותר.
אז לנו יש את העניין של המיקום הגיאוגרפי במדינת ישראל,
יש לנו את ההיסטוריה של רעידות אדמה,
וזה הופך את הסבירות למאוד גבוהה שתהיה פה רעידת אדמה.
עכשיו, מתי בדיוק היא תהיה?
אין שום מדען, אין שום טכנולוגיה,
שיודעת לבוא ולהגיד שרעידת אדמה תתרחש בוודאות בתאריך הזה והזה.
בסדר?
אבל בואו אני אספר לכם משהו שיודעים,
וזה
שבשבועות האחרונים אנחנו שומעים חדשות לבקרים על רעידות אדמה חלשות באזור טבריה, נכון?
הרעידות האדמה האלו הן בעצם במגניטודה של 4.2. אנחנו צופים שבניינים יפלו במדינת ישראל ממגניטודה של 6.5. זאת אומרת, אנחנו לא כל כך רחוקים,
מרעידת אדמה שהיא משמעותית, כי כבר יש לנו כמה שבועות רעידה,
פעם-פעמיים בשבוע, באזור טבריה,
של 4.2. ברגע שיש רעידת אדמה במגניטודה הנמוכה,
זה די אומר שהלוחות הטקטונים שנמצאים תחתנו עושים איזושהי תנועה.
הלוחות הטקטונים האלו, אם הם יירגעו
או העוצמה של התנועה שלהם תגבר,
אי-אפשר לחזות את זה.
זה אומר שיכול להיות שהרעידות הקטנות שאנחנו מרגישים
צופות לנו רעידות אדמה משמעותיות,
ויכול להיות שלא יהיו כאלו רעידות אדמה משמעותיות בעקבות אותן רעידות אדמה קטנות.
בסדר?
עכשיו, בואו נדבר רגע על הנזקים. רעידת האדמה עצמה, כרעידה,
אם האדמה רועדת במקום שאין בו בני אדם, אין בו בניינים,
אין בו כלום,
יכולה להיות רעידת אדמה בעוצמה של שמונה,
אבל אין שום נזק,
כי אין בניין שייפול,
אין בן אדם שייפצע,
ואז זה לא מעניין אף אחד.
עכשיו, כשהייתה רעידת אדמה גדולה, איפשהו ב-1920 וקצת במדינת ישראל,
היישוב היהודי בארץ ישראל היה מאוד מצומצם.
לא היינו פה שמונה מיליון אזרחים,
בסדר?
ואז הרעידת אדמה הייתה עוצמתית ביותר והיו פה אלפי הרוגים.
עכשיו, כשאנחנו מדברים על רעידת אדמה כשהאוכלוסייה מונה שמונה שמונה מיליון בני אדם ויותר,
אנחנו מדברים על זה שהרבה אנשים יהיו מושפעים.
עכשיו, מה זה אומר?
מה משפיע על הנזקים עצמם?
אז דיברנו על דבר אחד,
שהוא העניין הזה שיש אזרחים במקום, יש בני אדם במקום שעלולים להיפגע.
שנית, אנחנו גרים בסביבה אורבנית,
סביבנו בניינים.
האיכות של הבנייה, האם היא עומדת בתקן, כן או לא, זו שאלה טובה.
בניין שלא עומד בתקן עלול ליפול עלינו,
נכון?
אם לא בנו אותו מחומרים שיחזיקו מעמד אחרי רעידת אדמה,
הבניין הזה ייפול.
כל יושביו ייפגעו.
וממשיכים.
עוד השפעות על הנזקים עצמם,
קודם כול העוצמה של רעידת האדמה,
עד כמה הרעידה עצמה חזקה במקור שלה,
מה המרחק
של האזור שנפגע מאותה רעידה,
מאותו מקור של רעידת האדמה, מהמוקד,
סוג הקרקע באותו אזור.
בסדר?
אם נניח יש רעידת אדמה באזור שנמצא על הר והוא מחובר לסלע,
כל ההר הזה יזוז,
אבל הדברים לא יתמוטטו,
כי אין יותר מדי תנועה במקום.
אבל ברגע שאנחנו בגוש-דן, האדמה שלנו היא אדמה סלעית וחולית,
יש סיכוי טוב מאוד שהבניינים כן ייפלו, כן יסתדקו, כן יינזקו.
על אופן הבנייה דיברנו, על התקנים, והמוכנות האזרחית.
המוכנות האזרחית זה בדיוק מה שאנחנו הולכים לנסות לשנות עכשיו בהרצאה הזו.
בסדר?
ההרצאה הזו עכשיו מגיעה לא כדי להפוך אתכם למהנדסים שיוכלו לבדוק את הבניינים, אם הם חזקים, כן או לא.
אני לא אנסה להפוך אתכם לרופאים ברפואה דחופה כדי שתוכלו לטפל בפצועים.
מה שאני מנסה לעשות כרגע זה להעביר לכם ידע,
כדי שתוכלו להכין את המשפחות שלכם לאירוע שנחשב קטסטרופה.
עכשיו, משפחה,
שכונה, קהילה,
שתהיה מוכנה ותבין את העקרונות של המענה הנכון לרעידת אדמה,
תשרוד.
תשרוד את רעידת האדמה כקהילה, כמשפחה,
ישרדו.
מי שלא יהיה מוכן,
יתפרק.
נמשיך.
זה כמה דוגמאות לרעידות אדמה שהיו בעולם, 2010, 2015, 2010, בהאיטי, עם השוואה ביניהן.
ואנחנו רואים, תסתכלו על השקף עצמו, אתם יכולים לראות שבעצם העוצמה
של רעידת האדמה לא בהכרח קובעת
עד כמה אנשים יהיו מושפעים.
מה זה אומר? כמו שדיברנו על זה קודם,
השאלה היא כמה אנשים גרים באותו אזור,
השאלה היא איך בנו בניינים באותו אזור,
לפי איזה תקן,
והעוצמה עצמה של הרעידה בטח משפיעה,
אבל כמכלול באותה נוסחה.
ממשיכים.
אם יש לך שאלות במהלך ההרצאה, תרגישו חופשי לשאול ונמשיך.
את הסרטון אנחנו נוותר עליו.
הרעידות האדמה שמתרחשות במדינת ישראל בדרך כלל הן בעוצמות לא גבוהות.
היו לנו כמה רעידות קשות, כמו שאמרתי, בין 80 ל-100 שנה יש לנו רעידת אדמה שהיא באמת רעידת אדמה שהיא עוצמתית,
ולרעידה הזו אנחנו רוצים שכולנו נתכונן ונדע בדיוק מה לעשות.
פה בשקף אתם יכולים לראות
כל הנקודות האלו
צובעות לנו רעידות אדמה שהתרחשו במדינת ישראל.
זו המפה של מדינת ישראל,
ואתם רואים, אתם יכולים לנחש
שפה יש לנו שבר
בין לוחות טקטונים, זאת אומרת שני לוחות טקטונים נמצאים אחד מול השני ובעצם יוצרים איזשהו לחץ,
ופה מה שאתם רואים, את הקו הזה,
זה בעצם שבר יגור.
על השבר עצמו, על האזורים של השברים, כמו שהזכרנו קודם, אלו האזורים שבהם מתרחשות רעידות אדמה,
וכל אלו רעידות אדמה שהתרחשו במדינת ישראל.
אם הרגשנו אותן, כן או לא, זה סיפור אחר.
בסדר?
אם אנחנו מאוד רחוקים מהמקור, כשיש רעידת אדמה בטבריה,
לאו דווקא בבני ברק נרגיש אותה,
לא נרגיש אותה גם בתל אביב.
בסדר?
אז זה כדי להדגים לכם שאכן קורות פה רעידות אדמה.
עכשיו, למה אנחנו מצפים בזמן
שהאדמה רועדת
ואנחנו מבינים שמתחילה רעידת אדמה? למישהו יש איזשהו רעיון?
איך זה מרגיש? מה עושים דבר ראשון?
א', נבהלים.
זו התגובה האנושית ביותר.
ורק שתדעו לכם שאם תהיו אי פעם בתוך רעידת אדמה,
בשניות הראשונות אף אחד לא מאמין שזו רעידת אדמה.
אף אחד גם לא חושב על רעידת אדמה.
אם זה משהו שלא קרה לך בחיים,
אתה לא יודע איך זה מרגיש שהאדמה פתאום רועדת,
זה די הדבר האחרון שאתה תחשוב עליו.
אבל בואו ננסה לדמיין איזושהי סיטואציה שבאמת עכשיו אני מרגיש שהאדמה רועדת. מה הדבר הראשון שאני עושה?
קודם כול, אני מסכים איתך. דבר ראשון, לצאת החוצה, נכון.
אבל רגע לפני שאני יוצא החוצה,
יש את השלב הזה שקהל שלם של אנשים מרגיש כרעידת אדמה,
התגובה הטבעית ביותר היא להסתכל אחד על השני ולהגיד, מה זה?
מה אני מרגיש?
אתה מרגיש את זה גם?
לאשר.
בדיוק. לקבל חיזוק למה שאני מרגיש, כי זה משהו שלא הרגשתי אותו אף פעם.
בדיוק. זה לוקח את השתיים-שלוש שניות, לפעמים ארבע-חמש ויותר.
מתי שאני הרגשתי רעידת אדמה, הסתכלתי ימינה-שמאלה,
מה אנשים אמרו אחד לשני.
אני זוכר מישהי אומרת למישהי שלידה,
יש לי סחרחורת.
עכשיו, מה זה התחושה הזו של סחרחורת?
כאילו משהו מתחתיך מתנדנד.
מה שהיא הרגישה, הזכיר לה סחרחורת,
אבל היא הרגישה שזו רעידת אדמה.
עכשיו, למה אני מדבר איתכם על זה ארוכות, על העניין הזה, על אותה שנייה שמרגישים את הרעידת אדמה?
הבן אדם הראשון,
בתוך קהל שנמצא בתוך מבנה,
שידע להגיד, חבר'ה, יש פה רעידת אדמה, בואו נצא כולנו מהבניין,
יציל את כל מי שנמצא איתו.
הכי פשוט בעולם.
חבר'ה, אני מרגיש רעידת אדמה, אתם מרגישים את זה כאן, בואו נצא עכשיו לשטח פתוח.
בן אדם שיגיד את הדבר הפשוט הזה יציל את כל מי שנמצא באותו מבנה,
אוקיי?
עכשיו, שתבינו,
אם אתם נמצאים בתוך מבנה ואתם מרגישים שהמבנה הזה רועד,
אם הוא הולך להתמוטט,
יש לכם פחות מדקה, פחות מ-60 שניות
לצאת החוצה לפני שהוא מתמוטט לגמרי.
אז אותן שתיים, שלוש, ארבע שניות
שבן אדם אחד מאפס קהל שלם ואומר לכולם, נותן את ההוראה,
בואו נצא החוצה, כרגע יש רעידת אדמה,
זה השלב הראשון שמוכנות והכרה של הנושא הזה של רעידת אדמה יכול להציל חיי אדם.
בואו פשוט נצא החוצה בצורה מסודרת, בלי צעקות, בלי ריצות,
בלי לדרוס אחד את השני,
נוציא כמה שיותר אנשים החוצה מהמבנה הזה.
אם הוא יתמוטט, אף אחד לא ימות.
אם אנשים יסתכלו אחד על השני ויגידו,
לכולנו כנראה יש סחרחורת, תמשיכו לשבת,
כל מי שיהיה בבניין שיתמוטט,
דינו די ברור.
בסדר? אז זה השלב הראשון.
לקבל את העניין הזה שכרגע יש רעידת אדמה ולהנחות את כל האנשים סביבנו, בואו נצא לשטח פתוח.
עכשיו, למה אנחנו יוצאים לשטח פתוח?
למי יש איזשהו רעיון?
זה פחות סיכוי שיתפוע לך, לא?
נכון.
נכון מאוד.
גם אם אנחנו נמצאים במבנה שעומד בתקן,
עומד בתקן של מדינת ישראל לרעידות אדמה, נבנה מהחומרים הכי חזקים,
מה התקן אומר?
התקן אומר, תבנו את הבניין בצורה מסוימת כך שהוא לא יתמוטט.
בסדר? שלא יתמוטט, שלא ייפול.
אבל כשאני נמצא מתחת לנברשת הזו, היא עומדת בתקן?
לא.
היא תיפול ברעידת אדמה? אולי.
התקרות האקוסטיות שיש לנו בכל מקום ייפלו?
כנראה שכן.
עמודים פנימיים ייפלו?
כנראה שכן.
זאת אומרת, המבנה הזה שביום-יום הוא המבצר, וזה המקום הכי בטוח שלנו,
הופך להיות מלכודת בזמן רעידת אדמה.
המקום היחידי שהוא בטוח לנו זה תחת טיפת השמיים.
השמיים לא ייפלו ברעידת אדמה.
הכול ירעד, הבניינים ייפלו, עצים אולי ייפלו,
יקרו הרבה מאוד דברים,
והוא מאוד בטוח.
כי האדמה לא תיפתח.
במקרים שבהם האדמה נפתחת יותר אופייניים לסרטים הוליוודיים מאשר למציאות,
ולא צריך, אתה יודע, לייצר פה סיפורי אימה.
מה שקורה עם האדמה,
שהוא יותר נפוץ מזה שהיא נפתחת ונפערת, פה אנחנו מדברים על משהו שהוא באמת נדיר,
אבל מה שכן קורה זה שיש תזוזות שלמות.
זאת אומרת,
בניינים שלמים שעומדים על שבר יכולים פתאום למצוא את עצמם מתפצלים.
כן, ואלו בניינים שבהכרח יקרסו וייפלו.
עכשיו, תזכרו את המספרים שאני מדבר עליהם, מהרגע שאתם מרגישים שהבניין רועד,
יש לכם פחות מדקה
עד שהוא עלול להתמוטט לגמרי ולקרוס.
מה הסדר הזה במקום החמישי, תרבי?
שאלה מצוינת, אני אוהב אתגרים.
שאלה מצוינת.
תראה,
ההנחיות של פיקוד העורף היום מדברות על זה שאם אתה נמצא בתוך מבנה,
צא מהר החוצה לשטח פתוח.
אם אתה נמצא בקומה גבוהה,
אל תשתמש במעלית.
המעלית עוד שנייה הופכת למלכודת, אתה לא תצליח לצאת משם.
ההנחיות הן, צא לחדר מדרגות.
בסדר?
יצאת לחדר מדרגות,
אתה כבר במקום שהוא כולו בנוי מבטון.
זה המקום הכי חזק בבניין, החדר מדרגות.
אלא זה גם כן פיקוד העורף מנחה אנשים להתחבא מטילים, המרחב המוגן
הוא החדר מדרגות.
בגלל שהוא בנוי מבטון, וזה מבנה שהוא מאוד חזק, סביר שהוא ישרוד,
גם אם כל המבנה עצמו יקרוס, החדר מדרגות יעמוד.
מה אני בא ומוסיף לך?
אם כבר הגעת לחדר מדרגות,
אל תעמוד באותו מקום.
רד לאט-לאט למטה.
רד לאט-לאט למטה, תגיע
לקומת קרקע, צא לשטח פתוח.
בסדר?
אל תצא לחדר מדרגות ותעמוד שם ותגיד, אני אחכה שזה יעבור.
למה את לא רחוקות שזה יעבור?
באמת אתה בחדר מדרגות,
רד למטה, בשטח פתוח אתה הכי מוגן.
בסדר?
עכשיו, ההנחיות גם כן אומרות,
אם אתה מרגיש את רעידת האדמה,
כנס לממ״ד.
בסדר? מי שיש לו ממ״ד, כנס לתוך הממ״ד.
מה הדגש לגבי ממ״ד?
אל תסגור את הדלת.
מתי שיש לנו, אנחנו תחת התקפות של טילים, ההנחיה היא ברורה, כנס לממ״ד, סגור את החלון, סגור את הדלת, נכון?
ברעידת אדמה, למה לא לסגור את הדלת ולא את החלון?
שמה?
העוצמות של רעידת האדמה יכולות ממש בקלות לעוות את הדלת.
עיוות קטן בדלת, כשהמסויה היא מתכת מאוד חזקה,
זה עיוות שיגרום לך להיקלע בפנים. אתה לא תצליח לפתוח את הדלת הזו פשוט.
אז בזמן רעידת אדמה אנחנו מנחים את כולם לא לסגור את הדלת,
שאם במקרה העוצמה של רעידת האדמה תעקם את המשקוף,
אתה לא תישאר כלוא שם, כי הדלת שלך פתוחה.
בסדר?
זה עוד דגש. אז אמרנו, חדר מדרגות זה מקום שיכול להיות בטוח, אם אתה נמצא בקומה גבוהה,
אבל תתחיל לרדת למטה, לכיוון הקרקע,
ותצא לשטח פתוח.
אם אתה גבוה מדי ואתה לא יכול לרדת,
נכנסת לממ״ד,
אל תסגור את הדלת.
עיוות של הדלת כולע אותך בתוך הממ״ד הזה,
ולא יהיו הרבה אנשים שיבואו לחלץ אותך.
בסדר? זה הדבר השני.
ושטח פתוח זה המקום הכי בטוח בזמן רעידת אדמה.
נמשיך.
יש לנו על השקף את מה שאנחנו קוראים פגיעה בתשתיות בזמן רעידת אדמה.
חוץ מזה שהבניינים עצמם רועדים בזמן רעידת אדמה,
אתם צריכים לזכור שבתוך האדמה יש צנרת חשמל,
יש צנרת מים,
יש צנרות של תקשורת,
יש לנו את העניין הזה של כבישים.
כל אלו הולכים להינזק.
בזמן רעידת אדמה,
הברזים, לא בטוח שנפתח אותם, יהיו בהם מים.
בזמן רעידת אדמה,
לא בטוח
שנקבל חשמל, די בטוח שלא נקבל אותו,
ולא בטוח שיהיו לנו גם כן אמצעי תקשורת.
לא טלפון, לא טלוויזיה, לא לוויינים.
בשלבים הראשונים סיכוי סביר שלא יהיה לנו יותר מדי מזה.
ובהמשך,
גם לא יהיו כבישים כדי להעביר לנו אספקה של מזון.
לא יהיו כבישים כדי לבוא ולפנות את הפצועים שלנו מאיפה שהם נמצאים,
מאתרי ההרס,
לפנות אותם לבתי החולים.
זאת אומרת, זה כמה וכמה קשיים שצריך לקחת בחשבון כשמתכוננים לנושא הזה של רעידת אדמה.
אם אנחנו מדברים על בריאות,
תחשבו שברגע שהאדמה רועדת ויש רעידת אדמה שהיא משמעותית,
כל המדינה הולכת להתעסק אך ורק בזה למשך תקופה מאוד ארוכה.
אנחנו לא מדברים על שבוע, שבועיים והתגברנו על זה,
בסדר? אנחנו מדברים על הרבה מאוד זמן. יש סיכוי שאזורים מסוימים יהיו מושפעים במשך שנים,
ויש סיכוי שאזורים שנפגעו פחות,
תוך כמה חודשים יחזרו לחיים פחות או יותר כמו שהם רגילים אליהם,
בסדר?
אבל ההנחיה של פיקוד העורף וההנחיות של גורמי הביטחון הן,
האזרח והמשפחה הפשוטה צריכה להתכונן לחיות
מהאמצעים שיש לה במשך שבוע או שבועיים.
זאת אומרת, משפחה שתהיה מוכנה לספק את הצרכים של עצמה לשבועיים,
תשרוד רעידת אדמה.
עכשיו, מה זה לספק את הצרכים של משפחה שלמה במשך שבוע או שבועיים?
בואו ננסה לפרוט את זה ליום.
ביום אחד צריך להאכיל את כל הילדים
שלוש ארוחות,
צריך לתת לכל ילד לשתות
שניים-שלושה ליטר ליום,
צריך לעשות מקלחת לכל הילדים?
כל אלו זה דברים שכבר לא יהיו לנו באופן אוטומטי.
לא יהיו לנו מים בברזים,
לא יהיה לנו חשמל לחמם דברים, לא יהיה לנו גז כדי לחמם דברים,
ולא תהיה לנו מכולת פתוחה כדי לקנות מצרכים.
עכשיו, כל מי שיש לו מזווה בבית ומנהל מזווה כמו פעם,
והמזווה שלו מספיק לשבועיים,
ישרוד.
כי הוא, מבחינתו, המכולת נסגרה לשבועיים, יש לו את הכול בארון.
ואם המזווה עדיין עומד?
גם אם המזווה יתמוטט עם הבניין,
אם אתה יודע איפה הוא היה,
ואתה יודע לשבת עם בני המשפחה ולפנות מההריסות עד שאתה מגיע למזווה שלך,
המזווה הזה הופך להיות אוצר.
כי יש במזווה מה שיאכיל את המשפחה שלך לשבועיים.
עכשיו, אחרי שזה יתמוטט,
אם נפל על האורז 15 קילו טון של משהו,
זה לא ישנה את הטעם שלו, כי אתה תשרוד.
אתה מבין?
אז גם אם מה שהכנת נמצא מתחת להריסות,
אתה עדיין תוכל לבוא, לגייס אנשים ולהגיד, חבר'ה,
יש לי במזווה מספיק כדי להאכיל שלוש משפחות לשבוע.
בואו, אתה עם המשפחה שלך ואתה עם המשפחה שלך, בוא, תעזור לי לפנות את ההריסות ובוא נגלה את המזווה הזה. זה אוצר, בסדר?
וזו בדיוק החשיבה שאני רוצה שתחשבו עליה כשאתם מנסים להכין את המשפחות שלכם ואת הקהילות לרעידת אדמה.
זאת אומרת, אותם צרכים בסיסיים שנראים לנו טריוויאליים לחלוטין וכמעט אוטומטיים ביומיום שלנו,
קרי המכולת, המים בברז והחשמל בארון,
כן?
זה לא הולך לקרות. תנסו לדמיין את החיים שלכם בלי זה.
איך אני אוכל לעשות מזווה של מים?
מזווה של מים? בוא, אני אתן לך טריק קטן.
אתן לך טריק קטן בעניין הזה של מים. שני דברים.
אחד,
יש לכולנו מקור מים אוטומטי
מעל הראש.
24 שבע שנמצא שם בשגרה.
קוראים לו עדוד שמש.
עדוד שמש מכיל
בין 80 ל-120 ליטר,
כן?
מה שיקרה עם עדוד שמש אחרי רעידת אדמה, גם אם הבניין יעמוד,
אם הבניין יתמוטט, המים נשפכו והלכו.
אבל אם הבניין עמד,
ויש לך עדיין את עדוד שמש הזה,
אבל אתה, בזמן הרעידת אדמה, בשנייה שזה נגמר, אמרת לעצמך, רגע, אני צריך מים למשפחה?
תעלה לדוד שמש, תסגור את הכניסה,
תסגור את היציאה,
ואתה הבן אדם הכי עשיר בשכונה כרגע.
יש לך 120 ליטר, לפי דרישה אתה פותח את הברז.
אתה מבין מה אני אומר?
זו מוכנות.
עכשיו תחשוב כמה דודים יש על הגג כמניין הדירות.
אם כל אחד ואחד מאיתנו ידע שאחרי הרעידת אדמה,
דבר ראשון שהוא עושה,
זה שולח מישהו לגג לסגור את הכניסה ואת היציאה של הדוד.
יש לך מאגר מים שיכול לספק שכונה שלמה, לשבועיים,
בסדר?
זה דבר אחד.
דבר שני,
איך מתארים מים?
איך אני לוקח מים שהם יחסית מזוהמים ומתאר אותם?
אפשר להרתיח אותם,
זה יכול לעבוד יופי,
ויש עוד דרך.
לכולנו בבית יש איפשהו אקונומיקה, נכון?
הבעיה היא שיש לכולנו את האקונומיקה עם צבעי ריח ועם תוספות של מסיר שומנים וכל מיני חברים.
זה לא עוזר לי.
פעם לכולנו הייתה בבית
אקונומיקה שזה אך ורק כלור,
הבקבוקים הכחולים,
שכתוב עליהם כלור, ללא צבעי ריח, ללא תוספות, כלום, כלור טהור.
אם אתם שומרים בקבוק אחד כזה בבית,
בזמן רעידת אדמה המים בברז נחשבים מזוהמים.
למה?
נכון.
כי במדינת ישראל לא כל הצנרת היא צנרת סגורה.
מתי שאתם נוסעים לטייל בצפון,
אתם רואים את המוביל הארצי לפעמים בתעלות פתוחות.
לתוך התעלות הפתוחות האלו יכול להישתף גם כן מי ביוב.
אם הצנרת של הביוב נפרצה והיא זלגה לתוך המוביל,
לתוך צנרת שתייה,
המים בברז חשודים כמזוהמים.
תשתה אותם בלי לחטא אותם,
תרעיל את עצמך.
בסדר?
ההוראה של פיקוד העורף,
אחרי רעידת אדמה לא שותים את המים מהברז.
עוד ידע מציל חיים.
בסדר?
ברגע שאתה פותח את הברז הזה וממלא בו דלי,
ושם בתוך הדלי כלור טהור,
פחות או יותר פקק,
למשך 15 דקות,
תיארת אותו מחיידקים.
המים לא יהיו טעימים במיוחד,
זה יהיה כמו לשתות מים בבריכה,
אבל זה לא יהיה...
וזה יהיה מים שיזינו אותך.
עוד טריק,
איך מתארים מים אם אתה חושב על זה לפני.
מי שאחרי הרעידה יצא ויחפש מכולת פתוחה כדי לקנות בכלור,
לא ימצא שום דבר, ימצא רק כאוס.
ימצא...
לגבי הישדדו, אפשר לדבר על זה עוד מעט, אנחנו נתייחס לזה.
בואו נמשיך.
מעבר לכל מה שדיברנו עליו,
אנחנו צריכים לצאת מנקודת הנחה שמפעלים ומכלים,
שיש בהם חומרים מסוכנים, ידלפו.
אנחנו עושים את ההרצאה פה בבני ברק.
איזה מפעל גדול יש לנו פה בשכונה?
קוקה קולה. יפה. קוקה קולה מחזיקים מיכל אמוניה אצלם כשגרה.
זה חלק מהחומרים שהם צריכים כדי להכין ולספק את הצרכים התעשייתיים שלהם.
בסדר?
עכשיו, כשאתם יודעים את זה, אתם יודעים שאם אתם רואים איזשהו ענן מוזר בצבע מוזר עולה מעל קוקה קולה,
תדאגו לידע את הרשויות, גם אם זה לרוץ
לתחנת כיבוי יש הקרובה ולהגיד להם,
המיכל אמוניה של קוקה קולה דולף,
כי אם הם יבואו ויטפלו בו מהר,
הם יצילו חיים.
עד שהם באים,
התפקיד שלכם, כי אף אחד לא יעשה את זה, התפקיד שלכם לדאוג
שאף אחד לא נמצא בתוך הענן הזה של החומר המוזר הזה,
כי זה הורג.
עכשיו, ההתייחסות הזו לדליפה של חומרים מסוכנים ממפעלים אומרת שמתי שהיום אתם חוזרים הביתה,
אתם מסתכלים ימינה-שמאלה,
לראות אם יש מפעלים שיש בהם באמת חומרים מסוכנים ולהתייחס לזה.
מה זאת אומרת להתייחס לזה?
לדעת שזה מקום מועד לפורענות אחרי רעידת אדמה.
מיכלים יכולים להתבקע, להיסדק, להינזק,
ואז יש דליפה מהחומר עצמו,
והחומר מסוגל להרוג אנשים.
אז עדיף להתרחק מזה, לא עדיף. זה יציל חיים אם אף אחד לא יתקרב ואתם תרחיקו את האנשים משם.
בסדר?
זה כשדיברנו על הפגיעה בתשתיות עצמן.
יש עוד משהו שקורה בזמן רעידות אדמה ואחריהן,
וזה גלי שריפות.
למישהו יש רעיון למה יש כל כך הרבה שריפות אחרי רעידת אדמה?
מה?
החשמל, סביר להניח, נכון, החוטים
שהם חשופים יכולים לייצר שריפה,
אבל גז,
זה יש לכולנו.
יש לכולנו תשתית של גז בבית, נכון?
עכשיו, הבלוני גז,
לא בטוח מה יקרה להם,
אבל הצנרת גז,
הדקיקה הזו,
שמובילה אלינו הביתה,
אם הבניין כולו זז,
למה שהצנרת נחושת הזו תישאר שלמה?
בצנרת כזו מספיק דליפה קטנה ועוד תזוזה וניצוץ.
מה יש לנו?
שריפה שמלבה את עצמה.
זאת אומרת, זו שריפה שעד שהבלון גז עצמו לא יתרוקן,
היא תמשיך בשיא הכוח.
שריפה כזו
גומרת את הבניין.
זאת אומרת, גם אם הבניין שלכם עומד על תילו אחרי רעידת אדמה,
אם לא דאגתם וחשבתם לסגור את הבלוני גז מייד אחרי רעידת האדמה,
הבניין נשרף.
האש לא מגיעה לברום הזה. מה זה?
האש לא מגיעה לברום הזה. אני לא יודע.
אש מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, והיא לא שואלת אותי ולא אותך,
אבל מה שבטוח,
היא תמשיך להתקיים כל זמן שיש גז במיכל,
והוא צונע.
אם אני אראה למרחב ארוך הוא יתפוצץ על הידים לברום. לא, אז בוא אני אגיד לך משהו אחר.
לפני שהשרפה בכלל מתחילה,
לפני שהשרפה בכלל מתחילה,
רעדה עכשיו האדמה.
אני יוצא החוצה, מנהל את האתר, אני רואה שהבניינים לא נפלו.
מה אני עושה?
לוקח שניים-שלושה עברי דעת שאפשר לסמוך עליהם,
ואומר להם, כל הבניינים סביבכם,
תרוצו,
את כל הבלוני גז תסגרו ביד.
את ה?
בדיוק.
כן,
פשוט ככה.
רגע, רגע, שאלה.
אנחנו נדבר גם על זה.
נדבר גם על זה. אז שוב,
אמרנו שאם אנחנו רוצים למנוע את השרפות האלו של בלוני הגז,
מספיק לנו בר דעת מכל החברים שיושבים פה,
שיידע לרכז סביבו אנשים ולהגיד להם, אתם עכשיו הולכים וסוגרים את כל הבלוני גז ביד,
כל הבלוני גז שאתם רואים, תסגרו אותם.
איפה שייסגרו הבלוני גז האלו,
לא יהיו שרפות בגלל הגז.
אם הגדלנו ועשינו ושלחנו מישהו לגג
ואמרנו לו, סגור את הדודי שמש,
גם חסכנו לעצמנו את אותם מים שנצטרך לשתות אותם באותם שבועיים עד שיגיעו הרשויות לטפל בנו, בסדר?
עכשיו, עלתה פה שאלה שהיא נכונה.
איך אני אשלח מישהו לבניין
שהוא רעד ויכול להיות שהוא עומד ליפול?
נכון, ועלול לראות שוב.
אז בואו נגיד כזה דבר.
אם אנחנו רוצים להיות זהירים, ההנחיות של פיקוד העורף הן פשוטות.
אתה יצאת מהמבנה,
האדמה כרגע רועדת, תעמוד איפה שאתה, אל תנסה לעשות כלום.
תוודא ששום דבר לא נופל עליך.
אחרי רעידת אדמה אתה יוצא החוצה,
אם אתה לא כולך בתוך ענן של אבק,
אם אתה בתוך ענן של אבק תשכב, אל תזוז עד שהאבק מתפזר.
מי שמנסה לרוץ בתוך אבק,
זה כמו עיוור על כביש סואן.
אל תזוז, עדיף.
בסדר?
אין אבק,
אתה יוצא החוצה ובניינים לא נופלים סביבך.
רגע,
רגע,
רגע.
עמדת במקום, אין אבק סביבך,
אתה מסתכל ואתה רואה מבנה שמופיעים עליו סדקים,
אל תשלח אף אחד פנימה.
המבנה הזה עלול ליפול.
אתה רוצה לשלוח בן אדם לתוך בניין,
תעשה סיבוב מסביב לבניין,
אין עליו סדקים,
אתה לא רואה שהוא ניזוק באיזושהי צורה,
אין שום בעיה לעלות רגע לגג,
לסגור את הברזים ולרדת למטה.
כי מה הרעיון?
כרגע,
אם עכשיו אני מרגיש רעידת אדמה מאוד חזקה,
נניח שהיא 7.2, רעידת אדמה שמפילה בניינים במדינת ישראל,
בסדר?
אני לא יכול לדעת שזו הרעידה המרכזית.
הרעידה המרכזית,
אני יודע שהיא כזו רק בדיעבד,
כי יכול להיות שעכשיו,
יש רעידת אדמה של 7.2,
שזו עוצמה רצינית, מפילה בניינים חד וחלק,
יכול להיות שמחר תבוא רעידה של 7.6. זו הרעידה המרכזית.
אם עוד שלושה ימים תבוא רעידה של 8,
אז היא הייתה הרעידה המרכזית, וכל השאר היו סוג של פרומו.
בסדר?
אז את הרעידה המרכזית אני יודע רק בדיעבד,
אבל אם מהרעידה הראשונה סקרתי את הבניין,
ראיתי שאין בו סדקים,
כן?
עשיתי סיבוב והידיתי את העניין.
אני לא אמרתי, תשלח עכשיו 400 איש לתוך הבניין,
תשלח אחד או שניים שייכנסו,
יסגרו את המים וירדו חזרה למטה.
אבל בגדול, מרגע הרעידה עצמה אנחנו עוברים לחיות על המדרכה,
בגינה,
בפארק, מתחת לעצים,
למשך משבוע עד שבועיים.
המשך עצמו ייקבע לפי המענה של הרשויות,
פיקוד העורף,
ממשלת ישראל.
איך שהם ינהלו את המענה,
זה יקצר או יעריך את הדברים.
בסדר? רעידות שהן מאוד קצר מאוד אחרי זה? כן,
כן, כן. אין חוקים בעניין הזה.
אין חוקים בעניין הזה, ממש ככה.
אבל את הרעידות עצמן, מה הרעידה המרכזית ומה המשנית,
אנחנו יודעים רק אחרי שכל הרעידות נגמרו.
רק אז אנחנו יכולים לדעת.
בסדר?
יכול להיות שיהיו עוד רגע עוד רעידה.
נכון, אבל גם עכשיו יכולה להיות עוד רגע עוד רעידה, ואתה שולח כל יום אנשים לתוך בניין.
זה פחות או יותר אותו דבר.
אבל זה חלק מהסיכונים שאתה צריך לקחת
כדי שהקהל הרחב ישרוד.
אתה מבין? זה לא משהו, גם אתה יכול לבוא ולהגיד, שמע, זה מסוכן להתקרב לבלוני גז שנמצאים ליד הבניין. אולי הבניין ייפול עליי. נכון.
נכון.
זאת אומרת, אחרי שיש רעידת אדמה אחת,
אני חושש לרעידת אדמה השנייה, בדיוק כמו שאני חושש עכשיו.
בדיוק.
רגיל, כאילו. בדיוק, כן.
כן.
כן, הנושא עצמו הוא ככה, אני רואה את העיניים נפתחות, אני מבסוט, זה ממש אתם מקשיבים שאתם פה איתי.
אבל עוד פעם אני אומר, קהילה שמוכנה,
קהילה של בני אדם שמוכנה לרעידת אדמה ויודעת מה לעשות,
שורדת.
נקודה.
אני לא מעביר לכם את הידע הזה כדי להבהיל אתכם, כדי להחזיר אתכם הביתה עם כל מיני מחשבות אפוקליפטיות.
אני מעביר לכם את הידע הזה כדי שתחשבו על זה,
תעבירו את הידע לבני המשפחה,
ובאמת, בעזרת הידע והשם אנחנו נשרוד את זה.
וגם כן לא...
אם, אתה יודע, אנחנו נמצאים בבית כנסת,
עם ישראל כעם כמה?
אלפי שנים.
עברנו כעם כמה וכמה רעידות אדמה שלא היו מביישות אף אחד מאיתנו בחברה המודרנית.
בסדר?
אז לדאוג יותר מדי אפשר,
אבל לדאוג למוכנות, לא לדאוג סתם.
לדאוג להתכונן, להכין את הבני המשפחה שידעו בדיוק מה עושים.
רוצים להמשיך או שיש שאלות?
יפה.
בואו נדבר קצת על הבית.
ברמת הבית,
אני לביתי. מה אני עושה בבית כדי להתכונן לרעידת אדמה? תסתכלו על השקף עצמו
ותבינו שאם רעידת האדמה תבוא ותתקוף אותנו באמצע הלילה,
כל מה שיש על המדפים מעל המיטה שלנו ייפול לנו על הראש.
פשוט ככה.
זאת אומרת, שימו לב איפה אנחנו משכיבים את עצמנו לישון, ואיפה אנחנו משכיבים את הילדים לישון, ואיפה אנחנו משכיבים את ההורים לישון.
תחזרו היום הביתה,
תסתכלו על מה שיש לנו מעל המיטות,
ותוודאו שיש שם רק כריות,
שמיכות ובובות.
לא אגרטלים, לא ארגזי כלים ולא דברים שאם ינפלו לנו על הראש, יהיה לנו קשה לקום אחר כך.
בסדר? זו מוכנות לרעידת אדמה ברמת הבית.
כי רעידת האדמה יכולה לבוא באמצע הלילה, ולא יהיה לנו זמן להוריד את הארגז כלים. הוא ירד לבד,
אבל אתם לא יודעים איך הוא ינחת.
בסדר?
אז אתם חוזרים היום הביתה ובודקים איפה אנחנו
מיקמנו את הדברים הכבדים, ומה נמצא מעל המיטות שלנו ושל הילדים.
זה המציל חיים.
עכשיו, ארונות.
אני אוהב לבוא לארון במהלך ההדרכה הזו, לבוא לארון ולהרעיד אותו, להראות לכם מה קורה בזמן רעידת אדמה.
אני לא אעשה את זה פה, כי הכול פה קדוש וכדומה.
גם הכול פה חזק.
אני מקווה.
אבל בגדול, תבואו הביתה,
תבואו הביתה, באמת.
תחזיקו את הארונות שנמצאים בחדרי שינה ותרעידו אותם קצת.
ארון שהתנועת יד שלכם מרעידה אותו קצת,
הטלטולים של רעידת אדמה יגרמו לו, בום, ליפול.
בסדר?
ארון כזה, בגדול, אם אנחנו פשוט קונים זווית,
ואם דיבל מחברים את החלק העליון שלו לקיר,
ואם מסמר או בורג מחברים את זה לארון,
ארון כזה שתבואו ותרעידו אותו,
הרעידות הקטנטנות בכלל לא יתחילו.
זה ארון שאם הקיר ייפול, הוא ייפול.
אבל אם הכול יתנדנד, הוא לא ייפול.
בסדר?
אז זה לקבע את הארונות כהלכה ולבדוק את זה.
עכשיו, מזגנים וכל מיני דברים שאנחנו תולים על הקיר,
והם ראויים.
גם, תבדקו, אל תתביישו.
תבואו למזגן, הוא נמצא גבוה או נמצא נמוך, זה לא ממש משנה.
תבואו למזגן,
תנסו קצת להרעיד אותו רועד,
תזמינו מישהו שיחזק אותו לקיר.
כי אם הדבר הזה נופל ויש מישהו למטה,
זה כואב.
אין אמבולנסים.
אה, אמבולנסים זה סיפור מעניין.
דודי שמש ובלוני גז,
גם, אותו דבר.
צריך לדאוג לעניין הזה שזה יהיה מקובע
ושזה יהיה מסודר,
ולהתכונן לרעידות עצמן, פשוט להכין את עצמנו.
חומרים רעילים ודליקים,
בגדול, אם אנחנו מחזיקים בבית חומרים שהם רעילים ודליקים וכדומה,
כל העניין הזה של ניצוצות אחרי רעידת אדמה,
ונטזים,
והתפרקויות של מתכות וכאלו,
זה יכול לעודד שריפות, בדיוק כמו עם הבלוני גז.
עדיף לשים את הדברים האלו במקום מרוחק ונעול.
שככה גם אם זה יתמוטט או משהו כזה, או ייפרץ,
זה יהיה מספיק רחוק מאתנו, והפוטנציאל של המסוכנות,
נוריד אותו.
דברים כבדים במקומות נמוכים, דיברנו על זה מבחינת חדרי השינה.
אבל בואו נדבר בנוסף למה שמופיע לנו פה בשקף.
בואו נדבר רגע על בנייני רבי-קומות.
בבנייני רבי-קומות שאנחנו מכירים,
איפה הבלון גז נמצא?
איפה?
איפה למטה?
לא, באדמה.
יש היום, היום זה כמו מים, כמו חשפה. כמו שהחבר אמר,
באדמה.
צובר גז טמון באדמה.
מה הגודל של הצובר גז הזה?
זה פחות או יותר בגודל של משאית שמובילה גז.
כמו שאנחנו רואים את המשאיות הענקיות האלו שמובילות גז,
זה מה שטמון לנו באדמה.
מה קורה עם המיכל הזה בזמן רעידת אדמה?
הוא כבר באדמה, מסכן.
מה קורה אתו?
יכול להיסדק, יכול להינזק.
להתפוצץ, הם לא מתפוצצים, הם פשוט דולפים.
להתפוצץ,
המכלים האלו הם בטיחותיים,
אבל הם פשוט דולפים.
אבל תחשוב על כמות הגז שדולפת לך עכשיו מהאדמה.
מספיק ניצוץ קטן, ואז מה קורה?
אז הבניין החדש, רב-הקומות, שיעמוד בתקן של הרעידת אדמה, אבל יישרף עד היסוד.
יש צובר גז.
עכשיו, השתתפתי בתרגיל שהיה לפני שנתיים בערך,
ששם שאלתי את החבר'ה של רשות הגז. יש רשות שאחראית על הגז במדינה.
שאלתי אותם,
מי אחראי לבוא ולסגור את הצוברים האלו בזמן רעידת אדמה?
אמרה לי, רשות הגז, אנחנו רשות שנותנת אישורים.
אין לי אנשי שטח שעובדים בשטח ובאים לסגור את הדברים האלו.
אמרתי להם, אוקיי, אבל מי אתם מצפים שיבוא ויסגור את הצוברי גז הענקיים האלו?
זה לא אצליהם נמצא?
לא, זה נמצא מתחת לבית שלך.
מה המסעית פעם בכמה זמן? זה לא נמצא את להם על סוגר? לא, זה נמצא מתחת לבית שלך.
זה צמוד למיכל.
אבל מיכל טמון באדמה, שם נמצא הסוגר.
יפה.
ואז ניגשתי לכבאי, חבר,
שגם כן,
הכבאים מתכננים את המענה לרעידות אדמה והם הולכים לעבוד קשה, לפחות כמו מגן דוד אדום ולפחות כמו כל אזרח בישראל.
שואל אותם, תגיד,
האזרחים יתקשרו אליכם כדי שתבואו לסגור את הצוברי הגז הענקיים האלה שטמונים באדמה.
מתי אתה חושב שתגיעו?
הוא אמר לי, תקשיב,
אנחנו קודם כול חוזרים חזרה לתחנות שלנו, כי לנו בתחנה יש חומרים מסוכנים.
אנחנו צריכים לטפל בהם ולוודא ששם הכול בסדר,
כדי שנוכל לצאת ולטפל באזרחים.
אומר לו, אוקיי,
סיימתם לטפל בתחנות שלכם, שזה אחד הדברים הנכונים, קודם נטפל בבית,
ואז תבוא לתת שירות לאחרים, כי אם כל הבית נשרף וכל הכלים שלו נשרפים והאמצעים נשרפים,
הכבאי הופך להיות כמוני,
פרמדיק בלי ניידת טיפול נמרץ,
הוא פשוט ילד חמוד,
מעבר לזה הוא לא יכול לעשות הרבה דברים,
בסדר?
אז מה עושה הכבאי אחרי שהוא טיפל בבית בתחנה שלו?
לוקח את עצמו והולך לטפל במפעלים.
דיברנו על מפעלי חומאס.
כל כבאי יודע איפה המפעלים שמועדים לפורענות נמצאים באזור שלו.
הוא הולך לטפל בהם קודם.
ואז אני יושב ומגרד לעצמי ככה ברכב, ואני אומר, רגע, אז מי יגיע לבניין עם צובר הגז
כדי לסגור את הדליפה?
הוא אמר לי, סביר להניח שאף אחד לא יוכל להגיע לשם ולטפל בעניין הזה.
מה זה אומר?
שכל אחד מאיתנו שמכיר מישהו שגר בבניין שיש בו צובר גז,
צריך לשבת, לדפוק לו פה ככה ברכב, ולהגיד לו, חבר יקר,
אם אתה לא תבדוק איך סוגרים את הצובר גז הזה בחירום אחרי רעידת אדמה,
הצובר גז הזה ישרוף לך את הבית עד כלות.
בסדר?
וזה חלק מהאחריות שלנו בתור אזרחים.
אני מנסה להעביר לכם את הידע עצמו,
ואתם צריכים להפיץ אותו למי שזה יכול להציל את החיים שלו.
זה כל הרעיון.
בשביל זה באתי היום, ובשביל זה אני עושה את כל העניין הזה בהתנדבות גמורה.
שאלות או שנמשיך?
הכל ברור.
אני שמח.
ממשיכים.
אנחנו עדיין בעניין של איך אני מכין את המשפחה שלי לרעידת אדמה.
בסדר?
עכשיו, אחד הדברים שקורים ברעידות אדמה, והתרחשו גם ברעידות אדמה שיבואו בעתיד,
לא משנה איפה זה,
זה זה שמשפחות מתפרקות ומתפצלות.
וקרובי משפחה נעלמים.
עכשיו, אם היום בעולם שאנחנו חיים אני בא ולוקח מכולכם את הטלפונים,
מכל המשפחה,
לוקח את הטלפונים,
זורק אותם לפח
ואומר לכם,
תמצאו אחד את השני עכשיו,
כמה זמן ייקח לכם למצוא את כל בני המשפחה?
שעה?
שעתיים?
יום או שלושה שבועות?
אה?
הרבה מאוד זמן.
הרבה מאוד זמן, נכון?
ברעידת אדמה אתם תחזיקו את הטלפון
ולא תוכלו לדבר.
הוא יהפוך להיות ברזל חסר תועלת.
אני אסביר לכם עוד מעט מה עושים עם הטלפון.
אבל אני פה עכשיו רוצה לדבר איתך על מה שהכי חשוב לי בחיים, וזה המשפחה.
איך אני מוצא את המשפחה שלי אחרי רעידת אדמה?
יש למישהו רעיון?
איך אני מלכד את כל המשפחה ביחד כדי לדאוג לשלומם?
אני, מה שמעניין אותי זה המשפחה שלי, דבר ראשון.
אני נורמלי, נראה לי.
בסדר?
איך אני דואג אליהם שהם יהיו איתי?
רק אם אתה קובע, אם אתה מסביר לנו את מה שרמדת,
אתה אומר להם, כולם ישר יוצאו את זה בחוץ.
לאן בחוץ?
אתה צריך לתת נקודה מוגדרת. אתה צודק לגמרי, אתה צודק לגמרי, אתה אחד הערניים בהרצאה היום, אני אוהב את זה.
זה טוב מאוד, ואני מפרגן ואמיתי.
ואתה צודק,
אנחנו צריכים לפני רעידת אדמה להושיב את המשפחה הקרובה שלנו,
זו שאנחנו נרצה לדאוג לה אחרי רעידת אדמה,
ולהגיד להם מפורשות,
יש רעידת אדמה,
כולכם מגיעים לפינת הרחוב הזה והזה.
שיהיה ברור לכולם.
כולנו מגיעים לאותה נקודת רחוב,
פה אנחנו נפגשים ומפה אנחנו מתחילים לטפל במשפחה,
וכשאנחנו נהיה בסדר, נתחיל לטפל גם כן במשפחות הקרובות ובקהילה ובחברים.
אבל עד שלא נפגוש אותם,
לא נוכל לשבת בשקט או להפנות את עצמנו לטפל במישהו.
כי אני לא רואה בדמיוני אמא או אבא שלא מוצאים ילד ומצליחים להתנהל.
זה לא נשמע לי סינריו שהוא הגיוני.
וזה מה שאנחנו רואים בזמן רעידת אדמה.
אנחנו רואים אנשים שמחפשים את המשפחות שלהם במשך שבועות.
עכשיו, בשגרה שלנו, עוד פעם אני אומר,
בשגרה שלנו אנחנו רגילים להרים טלפון.
מרים טלפון, מקבל דיווח אונליין, איפה כל אחד מבני המשפחה נמצאים?
חבר'ה,
אין טלפון.
עכשיו, בואו נדבר על עוד משהו בעניין הזה של נקודת מפגש משפחתית,
מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו.
הילדים בבית הספר,
מה ההנחיה של הבית הספר?
יש רעידת אדמה.
מה הבית הספר עושה עם הילדים?
הם גם, אותו דבר. ההנחיות הן זהות, הם מנחים את כולם לצאת החוצה כמה שיותר מהר,
אבל כולם בשטח הפתוח, כולם בחצר של בית הספר.
המורה משחררת את הילדים הביתה,
או מחכה שהורה יבוא וייקח כל ילד?
השאלה אם המורה נשארה במקום,
המורה או המורה,
אם הם נשארו במקום, זה היה רק מה לעשות.
נכון.
אז במקרה כזה יכול להיות שהילדים שלנו יחכו בבית הספר להוראה מהמורה ללכת לאנשהו.
בסדר?
זאת אומרת, אנחנו צריכים להגיע גם לאחרון הילדים ולהסביר לו
אם קבענו להיפגש באיזושהי פינה,
לא משנה מה אומרת המנהלת של הבית הספר או המורה,
אתה,
הבן שלי, מגיע לפינת הרחוב הזו.
נקודה.
וככה כל המשפחה תגיע לשם.
בסדר?
אז זו החשיבות של לקבוע מראש נקודת מפגש משפחתית,
שזה אחד הדברים היותר-קשים בזמן רעידת אדמה.
ובשקף אנחנו יכולים לראות עוד כמה דברים שכדאי שכל בני המשפחה יכירו,
כמו העניין הזה של איפה נמצא הברז גז ראשי,
המפסק הראשי וברז המים הראשי, כדי שננתק את כולם אחרי רעידת אדמה.
זה משהו שבהחלט יכול להשאיר את הבניין שלנו עומד גם, ולמנוע את השרפות האלו.
ואותו מקום, מפגש, במקרה של ניתוק בתקשורת.
שתבינו שמה שקורה באזורים שיש בהם רעידת אדמה זה באמת, אנחנו רואים אנשים שמסתובבים שבועות ומחפשים את קרוביהם,
והאיתור של המשפחה זה משהו שלוקח באמת הרבה מאוד זמן, שבועות לפחות.
אז בואו נתגבר לפחות על העניין הזה, שתוכלו לדאוג
לצרכים אחרים של המשפחה, אחרי שתראו שכולם בסדר.
בואו נראה מה זה ציוד חירום של משפחה צריכה כדי להתמודד עם רעידת אדמה, אתם רואים את זה בשקף.
אנחנו מדברים על לפחות ארבע ליטר מים לבן אדם.
עכשיו, ארבע ליטר מים לבן אדם,
זה אומר אך ורק לשתייה.
מתי שאנחנו ננסה לחשב כמה כל אחד מאיתנו צורך מים,
אנחנו נצטרך להתחשב במים לבישול,
במים לכביסה,
במים לרחצה וכדומה וכדומה. כל זה הורדנו.
אנחנו הולכים רק על מים לשתייה.
אז זה ארבע ליטר לאדם.
תעשו חישוב של כמה משפחה עם עשר נפשות, כמה מים הם צריכים.
מישהו שם צריך להיות שם תורן דוד.
ויש רעידת אדמה, אתה תורן דוד, תעלה, תדאג שיהיו לנו מים.
בסדר?
בדיוק.
מה שיהיו משפחה זה היה עבור יפה.
תוריד את הדוד הזה.
כן.
עכשיו, אם אנחנו מדברים גם כן על מזון לכל אחד מבני המשפחה,
אל תשכחו שאנחנו צריכים, כמו במזווה טוב,
לרענן את התפוגה.
לדאוג שאנחנו משתמשים בדברים,
אוכלים אותם לפני שפג התוקף,
ותמיד, כשנשאר לנו תוקף הכי ארוך,
מה שנשאר בארון הוא תמיד עם התוקף הכי ארוך.
בסדר?
הבנתם?
זה לפי השיטת last in, first out.
כאילו, מה שהכנסת,
תדאג להוציא אותו והוא עדיין יהיה בר-הכלה.
נושא, ציוד חיוני נוסף שאנחנו נצטרך,
תקראו את העניין הזה,
כן, זה רדיו שמופעל על סוללות.
עכשיו, רדיו שמופעל על סוללות, כאילו, כולנו חיים בעידן כזה שבאמת הכול נמצא בטלפון,
אבל הבטריה של הטלפון, כשאין לך מטען, קרוב
לכמה זמן היא מספיקה,
כמו שיש לך 24 שעות מקסימום, אם אתה לא מדבר בכלל,
נכון?
לרובנו הבטריה נגמרת
כל 12 שעות.
אז על זה צריך לחשוב, ושהרדיו, אם היה עם סוללות ועם סוללות גיבוי,
למה?
כי הגלי רדיו והרדיו עצמו,
סביר שדרכו יעבירו לנו הודעות,
לא בערוצי הטלוויזיה,
מספק אם יהיה חשמל,
כדי שנוכל להפעיל טלוויזיה,
ולא בשאר הערוצים כמו אינטרנט,
שכנראה לא יהיה בה ימים, שעות, אולי שבועות אחרי הרעידה,
אז הכול יהיה ברדיו.
רדיו עובר תמיד,
זה היה הדבר הראשון שהתחילו איתו, עם הגלי רדיו,
רדיו יהיה לנו,
בסדר?
יש.
מה זה?
בוא אני אספר לך מתי שניסו, התחילו לארגן את המדינה לעניין הזה של רעידת אדמה.
מגן דוד אדום ישב באמת וחשב
איך אנחנו הולכים לתקשר אחד עם השני.
המערך כולו של מגן דוד אדום, ארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל, פרוס בכל המדינה.
יש לנו אנטנות משלנו, אמבולנסים שיודעים לתקשר אחד עם השני עם קשר, הרבה מאוד אמצעים.
ניסו לבדוק מה ישרוד אחרי רעידת אדמה שבאמת תחריב תשתיות.
ואז באו וחזרו לעניין הפשוט הזה של רדיו.
מה שמד״א עשה,
זה קיבץ קבוצה מאוד גדולה ברמה הארצית של חובבי רדיו.
אלו אנשים שאתה שם אותם עם טרנזיסטור שנראה לך חסר תועלת,
הם יודעים להרכיב ממנו תחנת ממסר,
והם יודעים שבאופן אוטומטי ואוטונומי, בלי לקבל הוראה מאף אחד,
אם יש רעידת אדמה ואין אמצעי תקשורת,
הם עולים ומתחילים לשדר בגלי רדיו,
בדיוק לפי השיטה הישנה.
אז הם אלו שאם נניח הכול קרס ושום רשת רדיו לא תוכל לשדר,
הם אלו שיעבירו הוראות ברדיו,
אתה,
קח את הרדיו עם הבטריות,
חפש את התחנות,
לא אומר לך חצי שעה אחרי הרעידה, כי תן להם לקום ואתה יודע, לנקות את העיניים מהאבק,
חכה כמה שעות ואז תפתח את הרדיו, אין לך עם מי לדבר.
בסדר?
אתה תשמע מישהו ויחלקו הוראות וייתנו דיווחים ואתה תרגיש שכאילו, וואלה, עם ישראל עוד חי, אני מקבל פה, הרדיו עובד.
אתה מסתפק מוליו שאתה קורא לזה משהו. כן, אבל חכה קצת.
חכה.
כל מה שאני אומר לכם עכשיו ככה בהרצאה כמו שהיא, אנחנו מדברים על תהליכים של שעות.
שעות על שעות על שעות.
כאילו אם הגענו למקום הזה שאתה בכלל מוציא את הרדיו,
תכלס סביר להניח שעברו כבר 48 שעות מהרעידת אדמה.
רק העניין הזה של לארגן את כל המשפחה, למצוא את כולם, לרכז את כולם, לדאוג לאוכל, למזון, להבין שאתה בסדר ליומיים הקרובים,
48 שעות.
לא, לא פחות מזה.
ואחרי 48 השעות האלו, שאתה תרגיע שהגעת לאיזושהי נחלה שקטה לרגע, אתה לא תחפש את הרדיו, רק בפנייה לשים את הראש ולהגיד,
כל הילדים פה, בואו נתחבק ונלך לישון איזה שעה-שעתיים, מחר יום חדש.
אז זה העניין עם הרדיו.
עוד משהו שאנחנו צריכים לחשוב עליו,
רעדה האדמה, הכול פה פחות או יותר התמוטט,
התשתיות לא ממש פה,
מה אני עושה עם הסבתא שצריכה את הטיפול ללחץ דם?
מאיפה אני מביא לה את הכדור?
היא לוקחת כל יום כדור,
אם היא לא לוקחת את הכדור באותו יום, באותה שעה,
היא עושה בצקת ריאות, מצב חירום.
מה אני עושה עם זה?
מאיפה אני מביא את התרופות לזה?
זה עוד משהו שב-48 השעות הראשונות צריך להתחיל לחשוב עליו.
מאיפה אני מביא את הטיפול לחולים במחלות כרוניות?
עכשיו, העירייה תבוא ותקים אזורי סיוע לאזרח,
אבל ייקח לה כמה ימים.
באזורי סיוע לאזרח האלו יהיו סוג של קופות חולים,
אבל זה ייקח לה כמה ימים.
מי שמטופל באינסולין,
חולי סוכרת שצריכים את האינסולין באופן יומיומי,
אם הוא לא מקבל את הזריקת אינסולין שלו,
הוא יכול להיכנס למצב שהוא מסכן חיים.
מאיפה אנחנו מביאים את הציוד הזה?
יש למישהו רעיון?
זו בעיה.
מי שלא יכין לעצמו את הדברים האלו באיזשהו ארגז כזה, שישרוד רעידת אדמה,
או מי שלא ידע לקחת יוזמה
ולגשת לקופת חולים
ולהגיד לקופת חולים, חבר'ה,
בית-המרקחת שלכם הולך להפוך אחרי רעידת אדמה למחסן ציוד רפואי למען התושבים והאזרחים, שתבינו.
רק תראה לי איפה אתה מחזיק כל דבר שאני אדע.
בסדר?
זאת אומרת, גם לעניין הזה של לטפל בחולים הכרוניים שלנו,
בבני המשפחה עם המחלות הכרוניות שהחיים שלהם תלויים בטיפול יומיומי,
אנחנו נצטרך לדאוג לזה מראש,
כדי שהם ישרדו יחד איתנו את הרעידת אדמה.
בסדר?
עכשיו,
תנסו רק להסעיר לרגע את הראש ואת המוח ולחשוב נניח מה קורה עם כל הקהילה של האנשים שנתמכים באינהלציות,
רעידת אדמה, אבק, אי אפשר לנשום,
מה קורה איתם?
לאנשים שיצטרכו להתכונן מראש ולהכין את הטיפול התרופתי שלהם מראש
ולדעת להגיע אליו אחרי רעידת האדמה כדי לטפל בעצמם,
כי קופת חולים לא תקלוט אף אחד מהם,
קופת חולים לא תיפתח.
הבית חולים, לא בטוח שיהיו כבישים שנוכל להגיע לבית חולים ולא בטוח שיהיה מי שייקח אותנו לשם.
ממשיכים.
מסמכים חשובים או צילום או העתק אלקטרוני של מסמכים רפואיים, מסמכי זיהוי, מסמכים אישיים.
בואו נגיד כזה דבר,
מי שיש לו שתיים-שלוש דירות בתל אביב
ולא שמר את נסח הטאבו על דיסק-און-קי או גיבה אותו איפשהו,
העירייה המסוימת הזו או האחרת יכולה לבוא ולהגיד, יקירי, אתה טוען שזה שלך, תוכיח.
כשבנקים קורסים,
הם לא באים ופורטים מולך בדיוק את מה שיש להם.
בנק יכול לבוא ולהגיד לך, אדוני,
אין לך פירוט של מה שהיה לך בחסכונות?
לא היה לך.
תוכיח.
אני יכול לרדת איתכם לפרטים כאלו ולבוא ולהגיד לכם,
אם אין לכם צילומים של הדרכון של הילדים,
צילומים של תעודות הזהות,
עוד יכולים לבוא ולהגיד לכם, חברים, אתה לא מי שאתה טוען שאתה.
יש לך תעודת זהות להוכיח?
נשמע כמו תסריט מוזר מאוד.
אבל מי שלא ידאג לגבות את הדברים האלו
על איזשהו דיסק-און-קי,
על איזשהו ענן,
על איזשהו פתק שהוא שומר איתו בארנק,
לא יוכל להוכיח שמה ששלו, באמת שלו.
וזה עובר מבני משפחה, רכוש,
כסף בבנק וכדומה.
אני הייתי אומר לכולכם, צלמו,
תדפיסי חשבון, שימו אותם על דיסק-און-קי.
יש ברשותכם דירה?
צלמו את נסח הטאבו עם השם שלכם,
תדפיסו את זה על דיסק-און-קי.
יש לכם חשבון בנק בשוויץ?
אל תספרו לאף אחד,
אבל את המספר שימו על הדיסק-און-קי,
שיהיה לכם פשוט הוכחות למשהו שלכם.
אז צילומים, מסמכים אישיים, צילומים שלהם על דיסק-און-קי, שיהיה בארנק, זה משהו שיכול לשמר את המעמד שלכם גם אחרי רעידת אדמה.
אם המינוסים עדיף לא... אם יש לך מינוס, עזוב, אל תשמור שום תיעוד.
אולי זה יימחק.
אז קדימה, בואו נראה, נעשה קצת חזרה על החומר.
יש עכשיו רועדת האדמה, מה אנחנו עושים?
יוצאים לשטח פתוח.
אין שטח פתוח, אני בקומה גבוהה, לאן אני נכנס?
אם נכנסתי לממ״ד, מה אני עושה?
פותח את הדלת ופותח את החלון. בדיוק. פותח את הדלת ואת החלון כדי שלא יקבלו עיוות, ואז אני נעול בפנים.
אין ממ״ד, ירדתי לחדר מדרגות, ואם אני יכול, אני מתחיל לרדת לכיוון היציאה מהבניין. יצאתי מהבניין, מה אני עושה?
בדיוק, פותח את שתי העיניים, מסתכל למעלה, כי מה שנופל עלינו הוא בדרך כלל יותר גבוה מאתנו, מסתכל למעלה ומנסה לזהות איזה בניין הולך ליפול, איזה עץ הולך לקרוס, ומתרחק מהם ומרחיק גם את כל האנשים שאיתי.
כבלים חשמליים. כבלים חשמליים, בדיוק. מה שנקרא, אתם ערניים, פותחים את העיניים, פרוז'קטורים,
ומנחים את כל מי שסביבכם להתרחק מסכנות.
בסדר?
וממשיכים. עכשיו בואו נתעכב לרגע על הסעיף האחרון, כשאין ברירה.
אין ברירה, נתקעתי תקוע, אני תקוע בבית,
וההנחיה אומרת,
תיכנס מתחת לשולחן.
מה אומרת ההנחיה הזו בעצם?
זה לא יקבע עליך משהו, חוס מחסים.
ההנחיה הזו בעצם באה ואומרת לנו,
לא הספקת לצאת,
לא יצאת לחדר מדרגות, אתה לא בתוך ממ״ד,
תיכנס למה שיהיה אחרי הרעידה, כיס אוויר.
השולחן עצמו, אם הוא שולחן כבד, ייצר איזשהו כיס אוויר,
שבתוכו אתה תוכל לשרוד ויהיה לך חמצן.
נתקעת בתוך הכיס אוויר הזה, נפלו לך על הראש שלוש קומות, אבל אתה עדיין מרגיש שאתה חי.
מה אתה עושה שם בכיס אוויר הזה?
מתפלל.
מתפלל זה טוב.
במיוחד בשעות הראשונות, כי אין לך משהו אחר לעשות.
יפה.
יש.
קודם כל, בוא נתחיל במה לא לעשות.
מה לא לעשות?
להיכנס לפאניקה.
למה לא להיכנס לפאניקה? אתה מות מהפאניקה.
לא, הפאניקה לא תהרוג אותך.
אבל מתי שאנחנו מתרגשים, מתי שאנחנו מתרגשים,
בדיוק, אנחנו נושמים יותר.
אני נושם יותר, אני גומר לעצמי את החמצן.
זה דבר אחד.
דבר שני, אל תנסה להדליק אש.
אש ניזונה מחמצן.
תדליק אש,
יכול להיות שיש פה גז בכלל,
קיצרת את כל הסבל הזה,
אבל יכול להיות שתדליק אש,
אתה גם שותה לעצמך את החמצן עם הלהבה,
וגם יכול להיות שאתה מייצר את השרפה כרגע.
עוד דבר.
יש לי טלפון,
מה אני עושה עם טלפון בתוך הכיס אוויר הזה?
אפשר לחבק.
אפשר לחבק.
אבל אני הייתי אומר לך דבר כזה,
כן?
בשעות הראשונות של הרעידה, עדיין יש לך בטרייה, נכון?
היא לא נגמרה.
יפה.
לפני שאתה מקבע אותו,
כנס לכל הקבוצות וואטסאפ
ולכל אנשי הקשר שלך בוואטסאפ, כנס,
ותשלח להם הודעה.
אני בכתובת הזו והזו,
הייתי בקומה הזו והזו, בחדר הזה והזה,
ואני חי מתחת להריסות, תבואו לחלץ אותי.
ברור?
ברור.
שלחת את זה, זה הגיע לשרת,
זה יושב שם,
כבה את הטלפון,
תחסוך את הבטרייה.
בסדר?
כבה את הטלפון,
לך לישון.
למה?
כרגע בחוץ, אתה לא הבניין היחיד שקרס עליו משהו.
כרגע בחוץ כולם מסתובב, רצים כמו עכברים, מפינה לפינה, מחפשים את המשפחות, מחפשים את כולם.
עד שאנשים יתפנו להסתכל בוואטסאפ, איפה אתה?
בסוף מישהו יגלה את זה.
ואז מה הם יעשו?
יבואו לכתובת ששלחת,
כן?
ויחפשו אותך.
עכשיו, כשהם יחפשו אותך, מה יקרה?
תראי לי לא יחפשו אותך.
בדיוק, כי אישרת כתובת,
ואם יהיה שם איש מקצוע,
הם יוכלו להגיד לו גם באיזה קומה ובאיזה חדר,
והאיש מקצוע יוכל להגיד להם איפה לחפור.
בסדר?
עכשיו, אחרי משהו כמו 12-20 שעות, שאתה נמצא בתוך החושך הזה,
כן?
תקשיב טוב,
אתה עלול להתחיל לשמוע את המחלצים מעל הראש שלך, מפנים פסולת.
מה אתה עושה בזמן שאתה שומע אותם?
צועק? לא.
למה לא?
צועק זה מוציא אנרגיה,
צועק זה כמו מתרגש, משתמש בהרבה חמצן.
עכשיו,
כורי פחם, מכירים את הכורי פחם שנכנסים לתוך המנהרות?
באיזה כוסות הם שותים?
לא, כוסות מתכת.
למה הם שותים בכוסות מתכת?
כי אם המנהרה קרסה, עם הכוס מתכת,
את הנקישות שלה הם שומעים יותר טוב,
והם לא מבזבזים חמצן כשהם נוגשים על הסלע עם כוס מתכת.
יפה. אז תמצא משהו ממתכת שעושה תעודה.
יהיה לך מספיק, תמצא.
אבל זה בדיוק זה, זה בדיוק הטיפ.
אתה הגעת, תשלח הודעה לכולם, סגור את הטלפון,
חכה איזה עשר שעות בתוך הבור הזה, עם כמה שזה מפחיד,
ואחרי עשר שעות תנסה להקשיב,
לשמוע עם מחלצים מעל הראש שלך,
ואז תתחיל לנקוש על משהו כדי שיעשה רעש
ואנשים ישמעו שאתה חי.
בסדר?
בכל אתר ערש שעובדים עליו אנשי מקצוע ומפנים מההריסות לכודים,
אחת לכמה זמן הם עושים הדממה.
הם אומרים לכל מי שנמצא באזור להיות בשקט,
והם מנסים לשמוע אם מישהו צועק או נוקש.
ואז הם יודעים לאיזה כיוון לחפור ולאן לנסות להגיע.
בסדר?
עכשיו, חוץ מזה, ברגע שאתה שומע את המלחלצים,
תפעיל את הטלפון.
תפעיל את הטלפון, כי יכול להיות שמישהו כתב לך חזרה,
אנחנו בדרך אליך, שלח לנו שאתה עדיין בחיים.
בסדר?
שמרת את הבטרייה,
הייתה איזושהי תקשורת, הצלחת לתקשר עם מישהו שאתה מתחת להריסות ולהגיד לו, אני בחיים.
זה, אחד.
שתיים,
הבטחת טלפון,
כי יש טכנולוגיות,
ברגע שהמחלצים כבר אתה שומע אותם,
הבטחת טלפון כי יש טכנולוגיות היום שיכולות לגלות איפה יש מכשירים שעדיין עובדים.
בסדר?
ואז ידעו שאתה בחיים, ידעו שאתה שם.
אוקיי?
אז זה העניין הזה עם הטלפונים שלנו.
עכשיו, מה עוד אפשר לעשות עם הטלפונים?
מה עוד אפשר לעשות עם הטלפונים שלנו
בזמן רעידת אדמה?
בואו אני אתן לכם רמז קטן.
כשאני אומר, כשאתם שומעים ברדיו חדשות ואומרים לכם, טו-טו,
הייתה רעידת אדמה בקפריסין במגניטודה
של 7.2 לא ידעו על נפגעים.
זה מרגש אתכם?
אבל כשאתם פותחים בטלוויזיה ואתם רואים פתאום סרטון
של שני בניינים בקפריסין נוחתים ומוחצים אנשים,
ואתם רואים ילדים רצים ברחובות,
זה מרגש אתכם?
קצת יותר.
כן?
וזה העניין עם אסונות בינלאומיים.
ברגע שיושב בן אדם אחד,
לוקח את הטלפון שלו,
מצלם
ומעלה את זה ליוטיוב,
פתאום כל העולם מפתחות לו העיניים,
כי הם רואים את זה בעיניים.
הם רואים את האסון בעיניים באופן בלתי אמצעי, הם יכולים להבין מה קרה בקצה השני של העולם.
עכשיו אני אתן לכם איזה סיפור מהחוויה האישית שלי.
בזמנו הייתה רעידת אדמה ביפן שהובילה לגל צונאמי ששטף את כל החופים, היו שם כמה אסונות גרעיניים עם תחנות כוח גרעיניות שלהם.
שמעתי שהייתה רעידת אדמה,
הייתי בדרך לים, אם אני לא טועה,
עשיתי אחורה פני פרסה, חזרתי הביתה, התיישבתי על היוטיוב, עשיתי גוגל,
עשיתי חיפוש,
רעידת אדמה ביפן.
אתם מקבלים בלייב
את מה שאנשים מעלים, את הסרטונים שהם מעלים מאזור האסון כרגע.
אתה רואה מישהו שהעלה סרטון מלפני 20 דקות ואתה רואה בו את הגל שהגיע לפני חצי שעה ליפן, אתה רואה אותו כמעט בשידור חי,
מתרחש.
והעוצמות שיש לתמונות כאלו,
מה הן עושות?
האמפתיה לא מעניינת אותי.
זה שהעולם מסתכל ויגיד, חבר'ה, תראו, סובלים איפשהו, לא מעניין.
זה לא עושה כלום.
אבל יש לזה אפקט אחר,
שזה כן מעניין אותי.
כי אז שולחים משלחות חילוץ,
אז מגייסים תרומות,
אז מתעניינים בזה,
ואז יש דעת קהל,
ואז לנו יש יותר עזרה.
אתם מבינים?
רעידת אדמה שלא פרצה לשום פריים-טיים לחדשות וראו אותה בטלוויזיה,
תקבל פחות תשומות לב, פחות יחידות חילוץ,
פחות תרומות
מרעידה שהיא מתוקשרת.
בסדר?
קחו לדוגמה רעידות שקרו בזמן האחרון גם באיראן.
הם לא הסכימו להכניס לשם טלוויזיות,
לא הסכימו להכניס לשם כתבי חוץ.
אף אחד לא בא לעזור להם.
זה לא נכנס בכלל לתודעה הלאומית, העולמית גם.
אף אחד לא בא לעזור להם.
עכשיו, יש מקומות שהייתה בהם רעידת אדמה ב-2001 באיראן,
ועדיין לא שוקמו.
עכשיו, השיקום מאוד תלוי בכמה יבואו לעזור לנו אחרי רעידת האדמה.
בסדר?
עכשיו, כשאתם שואלים את עצמכם, נניח
אנחנו בסכסוך דיפלומטי עם טורקיה,
כן?
למה אנחנו ממשיכים לשלוח להם צוותים לחלץ ברעידות אדמה שלהם?
כשבטורקיה אוהדת האדמה,
חיילים של פיקוד העורף,
חיילים שלנו, מתגייסים
והולכים לטפל בהם. למה?
אנחנו מסוכסכים איתם.
התשובה היא פשוטה.
התשובה היא פשוטה מאוד.
מתי שהיה לנו את הסכסוך הכי גדול עם הטורקים,
היו לנו את השרפות בכרמל, אסון הכרמל התרחש אז.
מי מהראשונים ששלח לנו מטוסי כיבוי?
הטורקים.
איך הם שלחו?
בדיוק הסתכסכנו איתם.
וזה בדיוק העניין עם הגיבוי הבינלאומי במקרים של אסון.
עוד מניו-מקסיקו, איפה שהוא שם, בשנות ה-60,
העולם הבין שעל רעידת אדמה, אסונות טבע משמעותיים,
שפוגעים בתשתיות,
אף מדינה בעולם
לא יכולה להתמודד עם המענה לבדה.
תמיד היא תצטרך עזרה.
ואז הסיוע הבין-לאומי בין ארצות
בזמן אסונות טבע הפך להיות משהו שהוא סוג של מעל הכול, כמעט מקודש.
מה הסברת לנו שיחידים לא ישרדו, אלא רק את אילן?
בדיוק.
בדיוק.
מדויק לחלוטין.
מדינות העולם הבינו שהן יצטרכו את הגיבוי, הן יצטרכו סיוע מהקהילה הבינלאומית כדי לשרוד ולייצר המשכיות ולייצר ריבונות.
המשכיות בריבונות גם.
ובגלל זה אנחנו, מדינת ישראל, עם כמה שאנחנו קטנטנים,
כל אסון שיש ברחבי העולם הגדול הזה,
אנחנו קודם כול שולחים משלחת סיוע.
לא משנה למה. אם זה מנהרה איפשהו בצ'ילה,
אם זה צונאמי לחופי ארצות הברית ואם זה בטורקיה.
אנחנו שולחים.
מה זה אומר?
שהם יבואו לעזור לנו בזמן רעידת אדמה.
בסדר?
אז עזרה תגיע,
אבל אנחנו צריכים לדאוג, לפמפם את העניין הזה, שהם יבינו שהם צריכים להגיע.
והתצלום הזה,
ולהעלות סרטון ליוטיוב של מה קורה פה בזמן רעידת אדמה,
זה סוג של יחסי ציבור למדינה כולה, וכולנו נהנה מזה.
אז מי שעדיין יש לו בטריה והוא לא נמצא בתוך אתר הרס,
באמת,
צילום אחד או שניים, להעלות את זה ליוטיוב, לשלוח את זה,
זה גם עוזר.
זה מייצר תודעה, תודעה בינלאומית.
יש לי לו וואטסאפ או לא כל כך? לא, לא צריך זה. אתה לא צריך וואטסאפ. אתה מצלם את הסרטון,
אתה מצלם את הסרטון כמו שהוא,
ואז אתה פשוט עושה לו, אתה עושה שייר ביוטיוב וזה עולה.
אין לגיוטיוב, אין לגיוטיוב.
זה טלפון קשה.
ככה יהיה מישהו ש... צלם? קודם כול, צלם?
אין מצלמה בכלל? אין מצלמה אורדינציה. אתה בטוח שזה טלפון?
אה, כזה, אני מת עלינו, רק שתדע.
אז תתפוס מישהו שכן יש לו מצלמה, תגיד לו צלם. תגיד לו, הייתי בהרצאה, אמרו לנו לצלם ולהעלות ליוטיוב.
הוא שיתחיל לעשות
פוצלנות של אש או...
ולתקשר, גם יכול לעבוד.
גם יכול לעבוד.
בואו נמשיך, חברים.
אז בזמן רעידת הזמה, אם אני שואל ליד החוף, יש עוד איזשהו עניין שאכן קורה במדינת ישראל,
וזה צונאמי.
מכירים את העניין הזה? יודעים מה זה צונאמי?
צונאמי זה בעצם מה שקורה, איך כל העסק הזה מתרחש.
ברגע שיש לנו איזושהי רעידת אדמה בעומק הים,
אמרנו שברעידת אדמה
הכול זז.
וברגע שיש לי מסה של מים,
ואני מדבר על משהו כמו מאות מטרים של מים,
שאני מרים אותם,
בואו נגיד עשרה מטרים,
זה פתאום מייצר גל שזז לאיזשהו כיוון עם עוצמות מטורפות.
אם אנחנו עומדים ליד הים ורואים גלים של שניים-שלושה מטרים,
ואנחנו בטוחים שזה גל מאוד גדול שלוקח את כל מי שאיתו,
בצונאמי אנחנו מדברים על גל של חמש-שש מטר.
זאת אומרת, שישה מטרים שפשוט עם כוח מטורף מגיע אל החוף.
הסימן המקדים לצונאמי זה זה שאנחנו רואים שכל המים בחוף נעלמים.
יש איזשהו שפל שפשוט המנגנון הזה של המים שעולים,
קודם כל צריכים לשאוב מאיפשהו חומר, מים.
אז זה נשאב מהחוף,
מייצר גל שחוזר אל החוף.
מדברים על זה שאם תהיה רעידת אדמה ממקור רחוק,
קרי אזור קפריסין,
שיתרים איזשהו עמוד מים גבוה,
הגל הזה יגיע לחופי ישראל ויעשה נזקים.
הנזקים האלו לא אמורים להגיע לכאן, לבני ברק,
אבל הם כן יגיעו לחוף הים,
והם כן יגיעו למרחק של עד שני קילומטרים מהחוף עצמו.
זה אומר שמי שנמצא ליד
חוף הים,
בזמן שיש רעידת אדמה,
כדאי שיתרחק שני קילומטרים מהחוף,
כי עד לשם אמור להגיע הגל.
עכשיו,
מי שלא יכול להתרחק שני קילומטרים מחוף הים,
אנחנו ממליצים לו לעלות לקומה רביעית,
כי הגל כנראה לא יטפס מעל קומה רביעית,
ואסור לחזור לחוף הים בין 10 ל-12 שעות,
כי אז יכול להגיע עוד גל.
בין 10 ל-12 שעות זה די בטוח.
אבל,
לא אבל, בנוסף,
מי שהסתובב באזור חופי הים במדינה שם לב שהתחילו להופיע שלטים לצונאמי,
והשלטים מתחלקים לשלוש.
יש שלט משולש בצבע צהוב
עם סימן של גל שחור,
זה אומר שאתה נמצא באזור שאם יהיה צונאמי הוא יפגע בך.
השלטים האלו, יש להם למטה חץ,
שאומר לך לאיזה כיוון כדאי לך ללכת,
ובהמשך יש שלטים שמורים לכולנו לאיזה כיוון כדאי לנו לברוח
כדי לשרוד,
ובסוף יש אזורים שנקבעו על ידי העירייה, שהם אזורי כינוס בטוחים,
ששם מותר לנו לעצור את הריצה הזו שברחנו מהצונאמי ולרכז את האנשים.
בסדר?
בגדול, הגל צונאמי באזור שלנו אמור לפגוע בתל אביב,
מרחק שני קילומטרים.
בפעם הבאה שאתם בתל אביב, שימו לב לשלטים,
תנסו להבין את ההיגיון שלהם ותדעו איך מתנהגים בזמן צונאמי,
וזה יהיה מספיק טוב לנו.
בזמן הרעידה...
סליחה?
תראה, מי ידע את זה? זה נכון, אתה צודק, צריך להזכיר את זה. כמה זמן אני יכול לרוץ, על מים יותר מזה? אה, לא, לא, לא, עוד פעם.
תראה,
גם לגבי רעידת אדמה,
ברגע שתתרחש פה איזושהי רעידת אדמה,
אני ואתה נקבל הודעת אס.אם.אס מפיקוד העורף לטלפון שלנו.
ההודעה הזו תבוא ותיתן לנו משהו כמו בין עשר לעשרים שניות
לפני שהרעידה מגיעה אלינו.
יש לך התראה של בין עשר לעשרים שניות,
עכשיו מתרחשת רעידת אדמה, צא לשטח פתוח.
ברגע שאנחנו מדברים על צונאמי,
אנחנו נקבל התראה
שבין
רבע שעה,
חמש עשרה דקות, עד מאה עשרים דקות.
אז אתה תקבל התראה,
בסדר?
שני קילומטרים להתרחק מהחוף אתה לא צריך מאה עשרים דקות.
שני קילומטרים אתה צריך
ארבע דקות אם אתה ממש הולך לאט,
בסדר?
אז יהיה לך מספיק זמן להתרחק בזמן צונאמי.
אבל בזמן רעידת אדמה, שתבין, דיברנו על זה שאם הבניין...
עכשיו רועד, הבניין הזה ייפול עוד פחות מדקה,
אם קיבלת התרעה של עשר שניות,
עשרים שניות,
תוסיף את זה לדקה,
תוציא את כל האנשים החוצה, תציל חיים.
אם בזמן הרעידה נמצא בתוך רכב, מה אני עושה?
מה זה?
אתה עוצר, חכה. איפה עוצר?
אתה עוצר או לא?
בשוליים.
יפה, בשוליים עדיף.
אתה עוצר, נכון,
אתה נשאר בתוך הרכב, כי הרכב יגן עליך, אבל שים לב
איפה הרכב נמצא.
זה לא מעל החשמל.
בדיוק.
אם מעליך יש עמודי חשמל, אם מעליך יש גשר,
זה מסוכן.
אם אתה נמצא על גשר, זה מסוכן, אל תעצור,
תמשיך לנסוע.
אם אתה עוצר ליד מדרון,
זה מסוכן, מהמדרון יכולים ליפול אבנים ובולדרים ולמחוץ אותך,
תמשיך לנסוע, בסדר?
אם אתה נמצא ליד חוף הים,
אל תעצור, תתרחק שני קילומטרים.
אלו דברים שפשוט צריך לחשוב עליהם בזמן שאתה נמצא בתוך רכב.
כשאומרים רעידת אדמה זה אוטומטיה חשש מצונמי?
כשאומרים, ברגע שאתה מרגיש את רעידת האדמה כאן ועכשיו, פחות,
אבל יש סיכוי שנניח תהיה רעידת אדמה בקפריסין,
ואתה תקבל התראה על צונאמי,
בלי שתהיה פה רעידת אדמה,
בסדר?
אבל אם תהיה רעידת אדמה גדולה על אותו שבר שמשותף לנו ולקפריסין,
יכול להיות
שתהיה פה רעידת אדמה ועוד רבע שעה כבר מגיע גל צונאמי,
שזה כבר סוג של גם שמחה וגם ששון, מה שבטוח, כולם נרטבים.
בסדר?
שזה באמת מענה הרבה יותר מסובך.
למה לא העניין? גם מים, גם רעידת אדמה. כי גם רועדת לך האדמה, אני ואתה נמצאים כרגע, נניח, בתל אביב,
בקו החוף.
הרחוב תארחון, אמרתי. בסדר. גם עכשיו יש רעידת אדמה ויש לי רבע שעה לברוח מגל שמגיע,
אני צריך לרוץ שני קילומטר תוך כדי רעידת אדמה.
לא כיף.
אבל רעידת אדמה בהמשיכה היא כמה שניות, לא דקה? יכולה להיות כמה שניות, והיא יכולה גם כאן שתי דקות. אג-אדיר, 1956, הוחרבה תוך שתי דקות, העיר נעלמה.
60 שניות העיר נעלמה. 15,000 הרוגים.
60 שניות.
הרעידה הייתה שש וחצי, שש-שבע.
היא החריבה את העיר לחלוטין.
במקרה, קרובי משפחה שלי, אחר כך,
כשלמדתי את זה,
שאלתי את אבא ואת הדודים מי מהם היה שם.
הם סיפרו, כן, היינו.
ואז מה הם עשו?
הם היו בקזבלן, מה הם עשו?
לקחו רכבים, רכבות,
ונסו לחלץ משפחות.
חילצו את הילדים.
הם מצאו את הילדים כאילו מצאו אותם שם.
אבל אג-אדיר היא סיפור מאוד מעניין.
אג-אדיר נמצאת על מערב אפריקה, פונה אל האוקיינוס,
ומה שהיה שם זה שבאמת העיר הוחרבה לחלוטין.
נמחקה, לא נשאר כלום.
מה שהם עשו זה, אחרי שנתיים של שיקום מקומי,
המלך חוסיין השני, אם אני לא טועה, הגיע למקום ואמר,
אנחנו, הממלכה, לא מוכנים שהעיר אג-אדיר תימחק
ולא תקום שוב,
ושם, תיעדף את השיקום של העיר
במקום מאוד גבוה,
והעיר שוקמה.
הם פשוט בנו את העיר שני קילומטר מהשבר,
ועד היום היא עומדת,
יש רעידות אדמה שני קילומטר משם,
אבל בעיר שום דבר לא נופל.
זה, כן.
כל הזמן יש אמור לדרכה?
זה אזור פעיל ססמי, כמו מדינת ישראל.
זה אזור שהוא מועד לפורענות. אזור פעיל ססמי זה אזור,
תדבר עם מישהו שחי בטבריה ותגיד לו איפה אנחנו לא רואים.
הרעידות אדמה,
אחרי שכבר דיברנו על כל העניין הזה, הבנו כמה דברים,
לאן תלך?
בואנה, 70 שנה אנחנו נלחמים כדי להשאר עכשיו, אתה תזיז אותנו?
לא, אבל בואו נדבר רגע ברצינות.
הרעידת אדמה,
העוצמה החזקה ביותר הולכת להיות או בצפון הארץ,
באזור בנות יעקב, שם יש אזור מאוד פעיל ססמי,
שהוא גם כן משפיע על הכינרת,
או בדרום הארץ, באזור ים המלח.
אנחנו במרכז המדינה לא נחווה את העוצמות
הגבוהות של אותה רעידה, אבל כן נחווה אותה.
כן יפלו פה בניינים, אנחנו כן צריכים להתכונן,
אבל אנחנו במרכז הארץ,
נניח, מגן דוד אדום בונה את המענה שלו בצורה כזו שמרכז הארץ יתארגן,
יטפל בכל מה שקורה פה כמה שיותר מהר,
ואז נתארגן עם כוח תגובה רציני,
משמעותי, מתוגבר,
ונעלה לצפון לעזור להם להתמודד עם האתגרים שם,
או נרד לדרום לעזור להם להתמודד עם האתגרים שם.
זאת אומרת,
אם אני בא בתור מגן דוד אדום ומכין אתכם כאזרחים להתמודד עם הרעידה פה,
אני בעצם עוזר למענה של מרכז הארץ להיות הרבה יותר טוב,
אפקטיבי ומהיר,
כדי שהצוותים המקצועיים, קרי, מגן דוד אדום, כבאות, משטרה,
יוכלו לעלות לצפון ולתגבר את האזור שניזוק הכי הרבה.
בסדר? זו המשמעות.
בגלל זה יש חשיבות שתהיה מוכנות לאומית,
אזרחית ופרטנית
בכל הארץ.
בסדר?
כדי שהאזורים שיושפעו יותר יקברו.
גם אלה ששומעים בשידור, תרגילם, לא, לא, הם שומעים את הכול, אנחנו פה.
וזה הרעיון, בגלל זה העניין הזה של מוכנות הוא מאוד מאוד מאוד חשוב גם ברמת האזרחים.
עכשיו, עוד פעם, תחשוב,
אנחנו פה מדברים עם הקהל שנמצא מולנו,
אבל תחשוב שכל בית במדינת ישראל ידע לספק
את הצרכים הפיזיים
של הבית, של בני הבית, למשך שבוע.
זה בעצם אומר שאנחנו לא נראה פה אנשים רעבים מסתובבים ברחובות תוך יום.
אנחנו לא נראה פה מראות של ביזה ותגרות רחוב על כיכר לחם.
זה אומר שהחוסן שלנו כחברה, כקהילה, כמשפחה,
יהיה מספיק טוב כדי לעמוד במטלה הזו.
ואז אני לא רוצה שזה יהיה מספיק טוב כדי שנשרוד כקהילה.
אני רוצה שזה יהיה מספיק טוב שכל הקהילות יתחזקו ביחד,
ונלך לתמוך באזורים שנפגעו הכי הרבה,
שזה הצפון והדרום.
בסדר?
וזה הרעיון, בגלל זה כולנו צריכים להיות מוכנים, בגלל זה כולנו צריכים להתחיל לדבר על העניין הזה.
מה, אנחנו נדבר על זה היום, מה הקטע הזה? מה?
מדברים על זה.
מדברים על זה הרבה מאוד.
מדינת ישראל עוד מ-2001 כינסה ועדה בין-משרדית
שזה כל התחום שלה,
להכין את מדינת ישראל לרעידת אדמה.
צבא ההגנה לישראל עובד על זה,
פיקוד העורף עובד על זה.
כל החברות, חברת חשמל, מקורות, רשות הגז,
הכבאות, כולם עובדים על זה.
אבל,
אבל,
עד היום,
מה שלי היה חסר, זה מה שאנחנו עושים עכשיו.
לבוא לאזרח,
לבוא לאזרח ולהסביר לו מה כן יקרה ומה לא יקרה
בזמן רעידת אדמה.
בסדר?
כי בסופו של דבר,
מי שינהל את זה, זה יהיה האזרח עצמו.
ובסופו של דבר, גיבורי היום
אחרי רעידת אדמה,
במענה לרעידת אדמה,
יהיו אנשים כמו אלחנן,
מתנדב במד״א,
יש לו ציוד אישי,
הוא לובש את הווסט של מד״א ואומר לאנשים, בואו, אני יודע איך לטפל בכם.
הוא הופך להיות הרופא השכונתי.
הוא הופך להיות התחליף
לבית חולים.
כי יש סיכוי שהבתי חולים גם יפלו,
או שיהיו להם שם מדליפות חמצן,
או שיהיו להם שם שריפות והם יצטרכו לטפל בעצמם,
ואנחנו נרוץ עם יקירנו לבית החולים ונראה אותו נשרף.
מה נעשה?
נחזור לאלחנן, לפינת טיפול שהוא הקים,
לפינה של הריכוז נפגעים שהוא הקים.
ונגיד לו, אלחנן, תטפל לי בשבר.
הוא יטפל לך בשבר.
והוא, בתור מי שמכיר את המענה של מד״א, גם יכול לבוא ולהגיד לך, תשמע,
בואו נתרכז כולנו פה, שטח פתוח, בואו תעזרו לי, בואו נעשה א', ב', ג', הדברים שעברנו להם פה במצגת,
וזה מציל חיים.
מספיק שעשית את העניין הזה של סגרת את הבלוני גז ודאגת לאספקת מים עם הדודים,
מנעת מהבניין להישרף
ודאגת למים.
בגדול, אנחנו במגן דוד אדום, אני יכול להעיד רק על הארגון שממנו אני בא,
בו נולדתי ובו גדלתי,
אנחנו במגן דוד אדום עושים את ההרצאות האלו לכל מי שרוצה.
אני הגעתי לפה בגלל שהוזמנתי.
שמעו את ההרצאה הזו במקום אחר, אמרו בואו תן את זה לקהל שלנו, אמרתי מגיע בהתנדבות,
זה היה מבחינתי עבודת הקודש.
ישבתי עם הרב, הסברתי לו בדיוק מה המענה של מד״א, מה האזרחים יודעים, מה פחות ומה יותר.
הרב בא, והאמת הוא נרתם לעניין הזה בצורה מעוררת השראה,
בא, דפק על השולחן ואמר,
צריך להפיץ את זה.
צריך שאנשים ידעו מה עושים ברעידת אדמה, זה מציל חיים, נקודה.
עכשיו, זה הזמן לבוא ובאמת להפיץ את הידע הזה לאורך ולרוחב.
ובכל מקום שיזמינו אותי לבוא ולתת את ההרצאה הזו, אני בא, מתייצב.
תקראו לי לדגל, אני אבוא, שימו אותו במקום עם מזגן, זה עדיף.
בסדר? זו החשיבות שאני מוצא לעניין, וזה באמת עניין של בואו נחנך את עצמנו איך מתגברים על העניין הזה. בסדר?
יש איזשהו סיפור,
שאני לא בטוח אם הוא אמיתי כן או לא, אבל יכול להיות.
על אזור מועד לפורענות, איה שלמה, אזור שיש בו רעידות אדמה חדשות לבקרים.
הייתה שם רעידת אדמה במגניטודה שהגרפים לא ראו לפני, משהו דמיוני, יש שם משהו,
שזה מגניטודה מטורפת.
הצבא האמריקאי שלח מטוס סיור כדי לצלם את האזור,
לראות מה נשאר,
אם שווה בכלל לשלוח כוחות חילוץ.
שלחו מטוס סיור, ראו שכל הכפרים ריקים מאדם,
אין שם אף אחד.
אמרו, ריקים מאדם, כנראה כולם מתו,
אין למה לשלוח.
שלחו את אותו מטוס סיור אחרי כמה שבועות,
ראו את הכול עומד במקום,
אף אחד לא נפגע, כולם חזרו לחיים שלהם כשגרה.
נכנסו לבדוק את העניין,
מצאו קהילה שגרה בבונגלוסים,
לא בניינים רבי-קומות, בונגלוס,
קהילה שכבר אלפי שנה מתמודדת עם רעידת אדמה,
כן?
הרגישו את הרעידת אדמה מתקרבת,
ידעו לעלות להר,
להתחבא במערות שלא קרסו להם אלפי שנים ברעידת אדמה,
לחכות בתוך המערות במשך שבועיים שהאדמה תירגע,
ולרדת למטה לבנות מחדש את הכפר.
אף אחד לא נפגע אפילו, לא נפצע.
למה?
כי הייתה מוכנות אזרחית.
האזרח ידע בדיוק מה קורה בתא הגיאוגרפי בו הוא חי,
וידע בדיוק
מה לעשות.
המענה שלו גרם לזה שאף בן אדם לא נפצע אפילו.
עכשיו, תנסה לדמיין.
אם כולנו נרגיש את הרעידת אדמה, נדע איפה להתקבץ, אף אחד לא יישאר בתוך מבנה,
כולם יהיו בשטח פתוח, אף אחד לא ישתה מים מהברז ואף אחד לא יורעל,
כולנו נדאג לחולים הכרוניים שיהיו להם את התרופות שהם צריכים לשבוע אחרי,
כולנו נדאג אחד לשני, נפגוש את המשפחות שלנו במקומות מוגדרים מראש,
אף אחד לא ילך לאיבוד,
בעזרת השם, אף אחד לא ייפצע, אף אחד לא ייפגע.
וזו המוכנות האזרחית.
זה החוסן האמיתי,
אתה מבין? חברת חשמל יכולה לבנות לך, לא יודע מה, תשתיות מטורפות.
היפנים גם בנו כאלו,
והם המומחים הגדולים בעולם לרעידות אדמה. כל הזמן יש שם רעידות אדמה.
גם הם חשבו שהכורים החשמליים שלהם, הכורים האטומיים שמספקים חשמל,
בטוחים בפני רעידת אדמה.
אז באה רעידת אדמה עם צונאמי. אז אמרו, אה, לא התכוננו לחיבור בין שני הדברים.
זו ההפתעה, זו המציאות.
אבל ברגע שהבן אדם עצמו מוכן,
וזה מה שחשוב,
תן לכל החומר להתפרק, רק שבני האדם לא ייפגעו. זה מה שמעניין אותנו.
אנשים, אתה חייב ללמד אותם מה לעשות פיזית. אתה חייב לבוא ולהסביר לאנשים מה זה המפלצת הזו, רעידת אדמה.
אתה מפרק את זה לדברים פשוטים,
ואתה יודע מה לעשות.
בסדר?
אוקיי,
השקף, על מה מדבר? אסור לעמוד מתחת למשקוף, כנראה שגם הוא ייפול. חבל שיפלו לנו דברים על הראש.
הוא לא מספיק יבה כדי להגן עלינו.
אסור להשתמש במעלית, את זה הבנו כבר.
המעלית הולכת להיות סוג של מלכודת מוות.
אסור להיכנס למבנים שהם תת-קרקעיים. למה? כי אם הכול יקרוס עליהם,
לא תוכל לצאת משם.
אם נתקעתם ואתם באזור על כיסא גלגלים,
תנעלו אותו ותגנו על הראש.
זה הכי טוב שאפשר לעשות.
המשכנו.
פה בשקף אתם יכולים לראות שאנחנו מדברים על תיק חירום.
עכשיו,
יש עצה שהיא עצה די טובה,
שאומרת, תכינו בבית
תיק לחירום.
זאת אומרת שבתיק הזה יהיו את הדברים שגם אם באמצע הלילה אתם יוצאים בריצה לשטח פתוח בגלל רעידת אדמה,
יהיה בו את מה שתצליחו לשרוד איתו,
מה שיעזור לכם לשרוד עם המשפחה על המדרכה במשך יום-יומיים.
בסדר?
עכשיו, מה זה אומר?
תעשו את החושבים לבד, אתם יודעים איפה אתם גרים.
אבל אם יש לכם בתיק ערכת עזרה ראשונה,
אם יש לכם פנס כדי להאיר את הדרך כי אין חשמל ואין אורות,
אם יש לכם את אותו רדיו
באיזושהי ציליה קטנה בשביל מתי שהשמש תעלה ותכה בראש שלנו,
אז תוכלו להסתדר איזה יום-יומיים על המדרכה עם הציוד הזה שיש בתיק.
אם יש עוד משהו שאתם חושבים שכדאי שיהיה בתיק, תוסיפו.
שאלה נוספת. למה אתה רוצה, נגיד, לשמור בצד יחד איתם בבית,
נגיד, עמגדית וגנרטור?
מינוי זכר. יפה.
יש עוד הרבה דברים שהיינו בסוף היום. תראה, מי שיהיה לו גנרטור
אחרי רעידת אדמה יהפוך להיות מלך.
באמת, הוא יהפוך להיות מלך.
נכון, נכון, נכון מאוד.
אבל אני בא ואני אומר, תסתכל ימינה-שמאלה, אם סגרת את הבלוני גז
שיש בבניין,
דרך אגב, על זה כמה בלונים גז יש בבניינים האלה?
וואו.
לא, זה תלוי.
בוא ביחד נעשה סיבוב מסביב לבניינים הקרובים ואתה תראה.
כן, כן, יש הרבה.
הבלונים הקטנים האלו, יש מלא, כן.
נכון, במרכזיות, זה תלוי כמה המבנה הוא חדש.
כן,
אבל יש, יש עדיין בלונים, אתה רואה את זה בכל מקום. לא רק במבנה, גם בתל אביב אתה רואה את זה. אני גר בתל אביב,
אצלי בבניין יש לפחות איזה 30 בלוני גז.
32, 16 דירות כפול שתיים, כן. לא, זה מלא.
כמה שצריך צריך.
כוח אדם בזמן רעידת אדמה לא חסר,
יש מלא.
יש מלא. תחשוב, אף אחד לא בעבודה,
כל מי שהיה בבית יצא,
ואף אחד לא יכול לחזור הביתה.
כולם מסתובבים ברחובות ומחפשים מה לעשות.
הבן אדם הראשון, הבן אדם הראשון שידע איך להפעיל את הציבור, את הקהל,
יהיה לו,
ההערכות מדברות על משהו כמו 170,000 בני אדם
ברמה הארצית, בכל המדינה.
170,000 בני אדם שלא יוכלו לחזור הביתה,
שיסתובבו ברחוב.
ה-170,000 בני אדם האלו הם הכוח העבודה המזדמן שלנו, של כולנו,
לחילוץ,
לסגור בלוני גז, לסגור מים,
לטפל בילדים,
לרכז את האוכלוסייה במקומות בטוחים.
הם האנשים ש...
הם יהיו הנזקקים,
הם יעזרו לטפל בעצמם ובאחרים.
יש טרקטורים, יש לו טרקטור,
נכון.
תשמע,
הכלים, כמו מתי שאתה מנסה לחשוב על מה הולך לקרות אצלי בשכונה,
אז בואו נגיד כזה דבר,
מי שיש לו טרקטור יהפוך להיות מלך כמו זה שיש לו גנרטור,
כי אם יש לי כביש חסום,
ייקח לי שבוע לפנות אותו בידיים.
אבל אם אני מביא מישהו עם טרקטור,
והוא יודע, נניח זה שיש לו טרקטור בשכונה, אומר לעצמו, אוקיי,
איך אני דואג לשכונה? השלי, יש לי טרקטור.
איך אני דואג לשכונה?
יוצא מהשכונה ודואג שהכבישים פתוחים.
אם בניין קרס על הכביש,
אני עם הטרקטור שלי בא באופן עצמאי, לא מחכה להוראה,
בא באופן עצמאי ומפנה מהכביש את ההריסות.
פתחתי ציר,
רכבים יוכלו להגיע? כן.
משאיות מים יוכלו להיכנס לשכונה? כן.
אמבולנסים יוכלו להגיע לעזור לחלץ את הפצועים? כן.
אתה מבין?
זה המקום שכל אזרח צריך לחשוב קצת יותר גדול ממה שהוא רגיל,
כדי לשפר את המענה של כל השכונה,
של כל הסביבה, של כל החברים.
בסדר?
מי שיש לו חנות מכולת,
יבוא, יפתח את השערים וישים לאנשים את הדברים בחוץ,
ויגיד להם, קחו מים, אחר כך נתחשבן,
ייקחו מים, ייצר חיים,
או נמשיך.
אם אני עכשיו, בזמן רעידת אדמה,
אני פשוט בא ומרכז,
מרכז את כל הג'קים,
צ'ק של מכונית,
לתקן פאנצ'ר,
נכון? מרימים את המכונית על ג'ק,
אין לי כוחות חילוץ, הם לא יגיעו.
לא יגיעו אלינו כוחות חילוץ לכל בניין שקרס.
אבל אם אני שומע צעקות מתוך בניין ואני רואה מישהו שנפלה לו קורה על היד,
ואני לא מצליח למשוך אותו,
אם אני מביא ארבעה-חמישה ג'קים,
מסדר אותם, מרים עם עוד ארבעה אנשים ביחד,
מתזמנים את ההרמה,
הקורה מתרוממת, אני מצליח לחלץ בן אדם?
הצלתי חיים.
הייתי צריך כבאי בשביל זה?
הייתי צריך פיקוד העורף בשביל זה?
הייתי צריך הוראות בשביל זה?
אמצעים מזדמנים.
ברעידת אדמה, מי שיציל חיים, יציל חיים באמצעים מזדמנים ובתושייה אישית שלו.
אף אחד לא יבוא ויחלק לנו הוראות תוך כדי הרעידה.
מה שאנחנו לא נחשוב שאנחנו יכולים לעשות
לפני הרעידה ונתכנן,
לא יקרה.
וזה הרעיון של ההרצאה הזו.
ושוב, האמצעים הם מזדמנים.
לכל רכב יש ג'ק?
כן.
קח ארבעה-חמישה רכבים, תוציא מהם את הג'קים,
תוכל לחלץ את יקיריך, את אהוביך?
כן.
בסדר?
עוד סתם רעיון ככה, כשמדברים על העניין הזה.
כמה שעות יכול בן אדם לפנות פסולת בניין
בלי כפפות?
שלוש-ארבע שעות, אחרי שלוש-ארבע שעות הידיים שלו מתמלאות דם, הוא לא יכול בכלל להסתכל על הידיים,
הוא לא יכול להחזיק סיגריה,
לא לדבר על להרים משהו.
כמה שעות בן אדם יכול לפנות פסולת בניין עם כפפות?
ימים.
אם מישהו בא ורוצה לחלץ את יקיריו מתחת להריסות,
שישלח מישהו להביא כפפות.
כל האנשים שעוזרים לו לחלץ מההריסות עם כפפות
יוכלו לעבוד יותר זמן.
גם הבן אדם שהכי רוצה בעולם, שיודע שהבן אדם הכי יקר לו בעולם הזה נמצא מתחת להריסות,
אם אין לך כפפות
כשאתה מפנה פסולת בניין,
תוך כמה שעות הידיים שלך מדממות,
מתנפחות,
אתה לא יכול לעשות כלום חוץ מלהרים אותן למעלה.
אבל אם יש לך כפפות, וחשבת על זה קודם,
שמתי שאתה מתחיל לחלץ את יקיריך,
אתה שולח מישהו לחנות חומרי בניין ואומר לו מצידי,
גם תיכנס מהדלת האחורית איפה שאין מנעול ותביא כמה כפפות שאפשר,
הוא מארגן עבודת חילוץ מתמשכת במשך כמה ימים על אתר ארס,
והוא ידאג להציל את האנשים.
נכון, או לארגן כפפות, לאלתר כפפות, נכון.
אבל רק שתבינו,
בואו רגע נדבר על איפה אנחנו,
זו אפליקציה, נגיע לזה עוד רגע,
השעה יש לנו עוד 20 דקות, זה גם בסדר.
בואו נדבר רגע על העניין הזה של מי יבוא לחלץ אותנו,
בסדר?
אל תהיו מופתעים מדי.
נפל הבניין על הראש שלנו,
תוך כמה זמן יבואו לחלץ אותנו גורמי חילוץ מקצועיים?
מי אמר 12 שעות?
מי אמר 12 שעות? אני?
איפה? הכול מוקלט. מה איזה 12 שעות?
עד שלא יגיעו צוותים מחו״ל,
כנראה שאף אחד לא יבוא לחלץ אותנו, אף צוות מקצועי לא יבוא לחלץ אותנו.
לפיקוד העורף,
לא, המחלצים המקצועיים במדינת ישראל זה פיקוד העורף.
יש להם את האמצעים המתקדמים ביותר בעולם,
יש להם יחידות חילוץ מצוינות,
הם מכשירים אנשים כל יום שעובדים,
שומרים על כשירות ויודעים לחלץ.
אבל כשאני מדבר על משהו כמו יותר מ-20,000 מבנים שקרסו,
אין לפיקוד העורף מספיק כוח אדם לחלץ את כל ה-20,000 מבנים פלוס.
אם אני לא טועה, 29,000 מבנים.
אז זהו.
פיקוד העורף, אני מאמין בדבר פשוט,
גם אם אני הייתי אמור לקבל את ההחלטה הזו,
פיקוד העורף והצוותים המקצועיים שלו יבואו לחלץ ולטפל בבניינים בעלי חשיבות אסטרטגית.
זה לא המשפחות שלהם, המחבל? לא, לא המשפחות. מבנים בעלי חשיבות אסטרטגית.
זאת אומרת,
מתקנים שקשורים לצבא,
לתשתיות מים, לתשתיות חשמל,
לתשתיות ממשל,
מה שבאמת יגרום למדינה להמשיך להתקיים גם אחרי הרעידה.
זה דבר ראשון שהם יעשו.
זה לפני כל השאר.
עכשיו, אני אומר לך שהסטטיסטיקה
של לחלץ אנשים
לכודים מאתר הרס ועדיין להציל את החיים שלהם,
יש לך 24 שעות.
אחרי 24 שעות,
אחוזי התמותה, כמות האנשים שמתים בהריסות,
מרקיעה שחקים.
זאת אומרת, מי שישרוד,
מי שנפל עליו הבניין ועדיין יספר את הסיפור שלו שנים אחר כך,
יהיה מי שחולץ תוך 24 שעות.
עכשיו, אם לפיקוד העורף, בו אני אגזים ואכפיל את היכולות שלהם פי שלוש,
יש 30
גדודים לחלץ,
זה אומר 30 מבנים יחולצו על ידי כוחות חילוץ מקצועיים.
אנחנו מדברים שבוע.
שבוע לוקח לטפל במבנה של ארבע קומות,
וחלק מהמבנים האסטרטגיים הם 47 קומות.
אז אנחנו בעצם מדברים על עשרות אלפי מבנים שקרסו,
נפלו, התמוטטו,
יש בהם לכודים שפיקוד העורף לא הגיע אליהם.
אני ואתה נצטרך לחלץ אותם, עם הג'ק שאמרנו.
אנחנו נצטרך לחלץ אותם.
וכמה זמן יש לנו?
24 שעות.
זה זמן שאם אתה מתקתק את הדברים וישר ניגש ומסתער על המטלה ולוקח את האתגר בשתי ידיים ומתארגן כמה שיותר מהר,
אתה מציל חיים.
אם אתה יושב
ואומר
אני אחכה שיבואו להציל אותי,
זה לא יקרה.
מי שייקח אחריות ויוזמה יציל אלפי אנשים.
מי שישב ויחכה שיבואו להציל אותו,
יישב הרבה זמן, לבד.
ואם הם נמצאים בתוך אמבטיה והרגע הטבעת אותם.
הרעיון הוא פשוט, באמת,
קודם כל לנסות לאלתר כל מיני תגובות כאלו במקום, עזוב,
הדבר הכי טוב זה פשוט בשיטה הישנה להתחיל לפנות.
להתחיל לפנות פסולת.
לא להעמיד יותר מדי משקל על ההר הזה,
ואם אפשר לא להעמיד בכלל משקל.
לפנות אנשים בשרשרת, קח את האבן הזו, תעביר אותה.
תקשיב, תסתכל על נמלים, איך הן עובדות.
אתה רואה נמלה אחת עומדת וצועקת, אתה תלוי.
הולכים, לוקחים משהו, הולכים לשם. אתה תלך לשם, אתה תלך לשם. לא, בשקט,
אחת אחרי השנייה.
הולכים, לוקחים משהו, חוזרים.
וזה בדיוק מה שהיה צלחן.
תדאג לכולם לכפפות,
ואתה אומר לאנשים, אתה עכשיו במשמרת,
שעתיים, לוקח מה שהוא שם בצד,
לוקח מה שהוא שם בצד.
לאט לאט הערימה הזאת תחוסל.
אתה תצמצם את הערימה, אתה תגיע לפצועים, אתה תחלץ אותם.
יש לך 24 שעות, שעון חול.
תהפוך אותו, שזה יהיה לנגד עיניך.
תן לאנשים לנוח, תעזור להם, תן להם לשתות, תן לעזור להם בכל מה שהם צריכים,
אבל שתמיד יש אנשים לכודים, אתה שומע אותם,
עבודה 24-7,
24-7,
עובדים מסביב לשעון עד שמוצאים את מי שחי,
בסדר?
זה במיוחד. גם כן,
תחשוב על העניין הזה, אנחנו מדברים על 170,000 בני אדם
שאין להם בית לחזור אליו.
זה 170,000 בני אדם,
שמי שקבור מתחת להריסות זה המשפחות שלהם.
עכשיו, על כל בן אדם שאתה שומע מתחת להריסות, יש משפחה שלמה שמחפשת אותו.
הם יבואו לעזור עם החברים שלהם והחברים של החברים של החברים.
אז יש לך מספיק כוח אדם,
רק צריך מישהו שידע להגיד להם, חבר'ה, אל תחכו לאף אחד, בואו נתחיל.
שימו כפפות וקדימה לעבודה.
מחלצים, תביאו ג'קים, בואו נרים את הקורה הזו.
בסדר?
זה ה... ככה זה... להיצמד לפשטות.
אמ...
נמשיך.
ממשיכים.
קודם כול, לא נכנסים חזרה לבניינים שניזוקו, ללא אישור מהנדס מבנים.
בסדר? לכל עירייה יש את העניין הזה של מהנדס,
בשבילך אני רואה את החיוך הזה,
למבנים שניזוקו.
מבנה שעשית סיבוב, אתה לא רואה שום נזק עליו,
אתה יכול להיכנס לרגע ולצאת.
אבל אל תתפתו להיכנס פנימה ולחיות שם, כי יכול להיות שרעידה יותר חזקה בדרך.
תנו איזה שבועיים לגור בחוץ,
קצת קמפינג, לא הרג אף אחד.
אפשר?
למה לא?
אפשר.
אם יש לך טנדר גדול ואתה ערוך לעניין הזה ואתה מארגן את הטנדר בצורה כזו שאתה מארגן צילייה
ושם שם איזו גזייה, כמו שאתה אומר,
ואתה הופך את האוטו לערכת הישרדות,
אתה באמת הולך לחיות כמו קיסר.
באמת.
זה יכול לעבוד.
זה יכול לעבוד.
אין לשתות מים מברזים, זה הבנו?
שלא נטעה פה בעניין הזה?
דיברנו, דיברנו, דיברנו. יש שאלות לגבי מה שיש לנו על השקף או שהבנו הכול?
מגניב.
ממשיכים.
זה הזמן להכיר את העניין הזה שיש אפליקציית מדא שלי, היא פתוחה לקהל הרחב.
באפליקציה הזו אפשר לשלוח נתונים גם למגן דוד אדום,
ואלו נתונים שיגיעו להרבה מאוד גופי הצלה באירוע כזה של רעידת אדמה,
ואין לנו הרבה מאוד מה לעשות איתם.
עכשיו, לצורך העניין,
מדא,
מגן דוד אדום, ארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל,
המטלה העיקרית שלנו כמגן דוד אדום היא מה שנקרא לייצר תמונת מצב.
הפחד הכי גדול של כל גוף חירום
בתכנון של מענה
לרעידת אדמה זה לא לדעת על אזור שיש בו נפגעים,
שקרס בו בניין, יש נפגעים,
יש דורשי טיפול שאנחנו לא עדים עליהם.
זה נורא מבחינתנו.
מה זה אומר? זה אומר שבעצם יכול להיות שלי,
מדא,
יש כוחות
זמינים פנויים במרחק של שלוש קילומטר מאזור שצריכים בו חובשים כדי להציל חיים,
אבל אנחנו לא עדים עליו.
וזו קטסטרופה מבחינת מדא,
מבחינת המשטרה,
מבחינת כיבוי אש, מבחינת העירייה, מבחינת פיקוד העורף.
לא לדעת שאזור מסוים
צריך להגיע אליו ולהתחיל לטפל בבני אדם כדי להציל אותם,
זו קטסטרופה.
למה?
כי אנחנו לא נגיע לשם אף פעם.
כל עוד אנחנו לא יודעים על זה, אנחנו לא נוכל להגיע ולטפל באנשים.
ואמרנו, הפצועים עצמם צריכים טיפול מציל חיים ב-24 השעות הראשונות, הלכודים,
אחרת הם מתים.
זה אומר שאם אתם מטפלים ומסתכלים על אתר ארס,
תכתבו את הכתובת על פתק,
הכתובת
שקרס הבניין,
כמה נפגעים אתם מעריכים שיש פה במקום,
ותשלחו את זה לתחנת מדא הקרובה.
למה?
בתחנות מדא אנחנו בונים את המענה שלנו ככה,
שיש מי שיגיע לתחנה, יוציא טלפון לווייני,
מכשיר קשר,
יקלוט פצועים בתחנה,
ואת הדיווחים שאזרחים יעבירו לו,
הוא יעביר בטלפון לווייני שבהכרח יעבוד,
הוא יעביר למוקד הארצי ולרשות חירום לאומית.
זה אומר שאם אתם נמצאים עכשיו
באתר ארס,
ואתם מטפלים באתר הזה ומחלצים אנשים,
שלחתם למדא את הפתק הקטן הזה, שזה דיווח על כמה פצועים יש,
איזה בניין קרס, ומה אתם מבקשים שיגיע,
יגיע אליכם משהו,
יגיעו אליכם כוחות.
לא תשלחו את הפתק הזה ולא תיידו את כוחות הביטחון על האתר ארס שאתם מטפלים בו,
יש סיכוי שתישארו לבד,
וזה חבל,
בסדר? כי יש סיכוי טוב מאוד שמרחק לא רב מכם יש ריכוז כוחות רפואיים שאין להם במי לטפל.
אז העניין הזה של לייצר תמונת מצב גם בשביל מדא וגם בשביל כוחות החירום המקבילים, קרי משטרה וכיבוי אש,
זה בעל חשיבות עליונה עבור.
כדי לסבר את האוזן,
גם אנחנו, מגן דוד אדום,
גם המוקד העירוני של עיריית תל אביב וגם בני ברק, אני מעריך,
גם המשטרה,
כולנו ביחד אחרי רעידת אדמה, מה שאנחנו עושים זה יוצאים לרחובות,
לסרוק ולמצוא אתרי ערס שיש בהם נפגעים דורשי טיפול.
ברגע שמצאנו אתר כזה אנחנו עוצרים ומתחילים לטפל בו,
אבל אני מנחה את הצוותים שלנו לדווח למוקד
מה הם עושים,
כמה נפגעים יש במקום,
כמה אנשי רפואה יש במקום,
כמה אנשי רפואה הם צריכים ואיזה עוד צרכים חסרים במקום כדי שיגיע.
בסדר?
אז זו החשיבות של העניין הזה וחלק מהעניין של אפליקציית מדא שלי,
והרעיון של ליידע את כוחות הביטחון,
איפה אתרי הערס שקיימים ברחבי העיר.
שתבינו,
חלק מהפק״ל שלנו,
מהפקודת קבע שלנו,
אומרת שאני מקים חפ״ק, חדר פיקוד,
בסמוך
למשטרה,
בסמוך לעירייה,
כדי שכולנו נעביר את המידע שאנחנו מקבלים מהאזרחים ומהסריקות של העובדים והמתנדבים שלנו,
נעביר ונשתף אחד עם השני.
עכשיו, הדבר הכי נורא, שוב אני חוזר,
הדבר הכי נורא
הוא שיהיה אתר ערס שאנחנו לא נדע שהוא קיים בכלל,
שיהיו אנשים מתחת להריסות,
שאנחנו לא נדע שהם מחכים לנו.
זה מבחינתנו סיטואציה נוראית.
בסדר?
הכמויות אופנועים שאתם רואים, גם של מד״א וגם של ארגוני הצלה אחרים,
הכמויות של אופנועים שאתם רואים יעשו עבודה מצוינת
כשהם יעשו את הסריקות
וידווחו למוקד שלנו על איפה הבניינים קרסו ולאן צריך להגיע ולטפל.
שאלות?
מגניב.
לכודים.
דיברנו על העניין הזה של לכודים באמצעים ביתיים, דיברנו על העניין הזה שאין מה לחכות לכוחות חילוץ מקצועיים,
אלא אנחנו נצטרך לחלץ את הלכודים שלנו בעצמנו,
וגם דיברנו על זה שיש לנו 24 שעות להציל חיים של מי שנלכד תחת הריסות. 24 שעות.
בסדר? זה לא הרבה זמן, חייבים לעשות את זה מייד.
הגישו עזרה ראשונה, שתבינו, מה שהורג אנשים אחרי רעידות אדמה זה מה שהורג אנשים בדרך כלל בטראומה.
העניין הזה של לעצור דימום.
אם אני מסתכל על הבן אדם על דימום פורץ,
לא עצרתי אותו תוך שתי דקות,
הבן אדם מת.
בסדר?
איך עוצרים דימום?
לוקחים משהו ולוחצים כנגד הדימום.
פשוט ככה.
איך עוצרים דימום? אני בא לבן אדם מדמם, הוא מדמם מהיד. מה אני עושה?
יש פה עוד עשרות פצועים. מה אני עושה?
אומר לאדון, קח את היד הזו,
קח את החתיכת בד, תלחץ הכי חזק.
אם אתה רואה שממשיך דימום, אתה לא לוחץ מספיק חזק, פלחץ יותר חזק.
בסדר?
אפשר לקשור מה זה. אפשר לקשור, נכון. אבל עוד פעם, הכול באמצעים מזדמנים,
הכול באלתור,
הכול, הכול, הכול.
אז זה היה מבחינת החשיבות הזו של אם יש לכם הזדמנות,
תצטרפו לאיזשהו קורס עזרה ראשונה,
תלמדו איך עוצרים דימומים,
תלמדו איך מטפלים בשלבים הראשונים, כמה טיפולים מצילי חיים.
תחשבו שבמתווה, בסינאריו של רעידת אדמה,
אתם עלולים לפגוש גם מאות פצועים עם דימומים.
תחשוב שאתה מסתכל באמת, כמו הדוגמה שניתנה פה הרגע, תחשוב שאתה מסתכל על בן משפחה שלך שמדמם לך מול העיניים ואתה לא יודע איך לעצור את הדימום הזה.
לא משהו שקל לחיות איתו.
מי שידע לתת עזרה ראשונה לפני, ידע לתת עזרה ראשונה נקודה,
ובמתווה של רעידת אדמה,
מתן עזרה ראשונה, והדבר הפשוט, זה אחד השיעורים הראשונים בכל קורס עזרה ראשונה, עצירת דימומים.
עצירת דימומים באמצעים מזדמנים יכולה להציל חיים של מאות אנשים.
נקודה.
בסדר?
זו החשיבות של לעשות את הקורסים האלו של עזרה ראשונה,
ולא רק בגלל שאני אכריע להדרכות של תל אביב,
אלא בגלל שהנושא הוא באמת חשוב.
זה מציל חיים.
הלאה,
אם אתם לכודים, קודם כול תנסו לחלץ את עצמכם, כי אמרנו, כוחות חילוץ מקצועיים לא יגיעו מהר כמו שאתם חושבים.
תעשו את דרכי הנשימה במטפחת או משהו כי האבק מגיע, אתם נושמים אותו לאורך זמן,
זה מתיש ומחליש אתכם.
הקישו על קירות, על צנעות מתכת ובלי לצעוק,
ותקישו מתי שאתם שומעים אנשים מעל הראש שלכם מתחילים את החילוץ.
בשעות הראשונות אל תצפו שיתחילו לחלץ אתכם.
הייתי אומר לכם, תשכבו,
תנוחו רגע, כמו שאמרנו,
מייד עם זה שנלכדתם אחרי הרעידה תשלחו הודעות בקבוצות וואטסאפ
עם הכתובת המדויקת שאתם נמצאים בה,
הקומה שאתם נמצאים בה באותה כתובת ובאיזה חדר, באיזה אגף אתם נמצאים,
ותציינו מפורשות, אנחנו בחיים,
ואז קבלו את הטלפון.
חכו כמה שעות טובות,
תתחילו לשמוע רעשים מעל הראש שלכם,
תתחילו לשמוע כוחות חילוץ,
תפעילו את הטלפון שוב
ותראו מי ענה לכם להודעה.
מי שענה לכם להודעה שלח את הכוחות חילוץ,
אם יש תקשורת.
יכול להיות שאין תקשורת והוא רק קיבל את ההודעה שלכם והגיע מישהו.
אבל תפעילו את הטלפון
ותנסו לעשות איזשהו סוג של רעש, לא בצעקות,
כדי שהמחלצים ידעו שיש מישהו מתחת להריסות האלו.
אם המחלצים עובדים כבר עשר שעות והם לא שמעו קול של בן אדם,
או לא שמעו שום קול,
הם נכנסים למצב של ייאוש.
אבל ברגע שאני מחלץ בניין כבר עשר שעות ופתאום אני שומע נקישה
שנשמעת לי כמו נקישה של מישהו מתחת,
פתאום אני נהיה סוג של סופרמן ואני יכול לעבוד הרבה יותר קשה, הרבה יותר מהר והרבה יותר זמן.
בסדר? כי אני יודע שמה שאני הולך לעשות זה להציל חיים עוד רגע.
אז אמרנו, אל תצעקו צעקות מתישות, אל תדליקו אש,
זה יכול ייגמר אחרת,
ואל תאבדו תקווה.
להתפלל
זה רעיון מצוין.
את הסרטונים אמרנו שאנחנו נוותר עליהם היום,
ונמשיך.
אמצעי תקשורת שנאזין אליהם,
זה יהיה בעיקר הרדיו,
בסדר?
עכשיו, כדי שתבינו,
כל רשות עירונית
הכריזה, דקרה על מפה,
וציינה איפה היא הולכת להקים אזורי סיוע לאזרח.
מקצרים את זה לאסאלים.
בתל אביב יש מפה מסודרת שבה יש בכל אזור,
בכל רובע בתל אביב,
יש נקודה שבה העירייה הולכת להקים אזור סיוע לאזרח.
זה אומר שאם שכונה מסוימת קרסה כמעט כולה,
אם האזרחים יפונו
בדיוק לנקודה של האזור סיוע לאזרח,
באיזשהו שלב של אחרי שבוע, עשרה ימים, שבועיים,
העירייה תגיע לשם ותספק מים, חשמל, שירותי בריאות,
מזון,
לאותם אזרחים שיהיו באזור הזה.
גם עיריית בני ברק
צריכה הייתה לפרסם אזורי סיוע לאזרח,
יכול להיות שזה כבר קיים באתרים של העירייה.
מי שיתעניין וימצא את החומר הזה, הוא קיים, בסדר?
עיריית רמת-גן פרסמה כבר מזמן, תל אביב פרסמה,
גבעתיים פרסמה,
זאת אומרת,
הרשויות פרסמו את האזורים שבהם בזמן רעידת אדמה הם יקימו אזורים שיתמכו באזרחים.
משרד הפנים בכלל מחייב אותם גם כן להקים סוג של עמדות לניפוק תעודות זהות,
לצורך העניין, כדי שתבינו עד כמה הולכים להשקיע באזורי סיוע לאזרח האלו.
מהאסלים הולכות לצאת גם כן שיירות שייתנו טיפול רפואי לאותם חולים כרוניים שדיברנו עליהם.
אבל האזורים האלה הולכים לקום רק אחרי עשרה ימים, שבועיים,
מקרות הרעידה.
אז צריך להתכונן לשבועיים הראשונים.
אז כדאי לברר איפה האזורים האלו נמצאים. כדאי גם כן לדווח לבני המשפחה שלנו,
שכל המשפחה תדע איפה האזורים האלו נמצאים,
והם ממשיכים.
מבחינת המוכנות, דיברנו על זה שהתרחיש הייחוס שמדינת ישראל מתייחסת אליו ומתכוננת לקראתו,
זה תרחיש שיהיו בו אלפי נפגעים ואלפי הרוגים.
ההרוגים עצמם,
אין לנו מה לעשות איתם.
מי שכבר מת בזמן הרעידה,
אנחנו נצטרך לטפל בו עם הרבה מאוד כבוד,
אבל מה שאני חושב שיותר משמעותי לכולנו זה לדעת איך למזער את המוות של הנפגעים.
כי מי שכבר מת אחרי הרעידה,
זה משהו שכבר קרה.
אבל להציל את החיים של הנפגעים, כמו שאמרנו, בעצירת דימומים, בלחלץ את הלכודים תוך 24 שעות,
זו המטלה העיקרית.
בסדר?
ובזה אנחנו נעסוק.
נקודת ההנחה היא שבשעות הראשונות לא יגיעו אנשי מקצוע, לא כוחות הצלה מקצועיים, לא כוחות חילוץ מקצועיים,
לא יגיעו לאתרי ההרס.
כמו שאמרנו, ואני מדגיש את זה שוב, האזרחים
צריכים לדעת שהם יצטרכו לטפל בעצמם
ולקחת את היוזמה הזו.
אז צריך להתכונן
לתרחיש הזה.
שוב,
אנחנו נסכם את כל מה שהיה לנו פה בשעתיים האחרונות.
זה מה שאנחנו עושים לפני, מכינים את הציוד האישי
לכל המשפחה,
מכינים מים, מזון, תרופות, מסמכים,
פנס, רדיו על בטריות,
אמרנו שרדיו זה יהיה איזו תקשורת שכן תעבוד,
מציאת מקום מעוגן בבית,
קביעת מקום מפגש לאחר הרעידה מחוץ לבית,
ולעדכן את כל בני המשפחה באיפה בדיוק הנקודה הזו הולכת להיות,
כדי שתוכלו למצוא את בני המשפחה שלכם.
בזמן הרעידה יוצאים קודם כול לשטח פתוח.
אם אי-אפשר, נכנסים לאזור שהוא מוגן.
ממ״ד,
משאירים את הדלת פתוחה כדי שהדלת לא תתעוות וניקלע בפנים.
חדר מדרגות,
יוצאים אליו ומתחילים לרדת לכיוון הקרקע.
מגיעים לקרקע, יוצאים לשטח פתוח, זה הכי בטוח.
אחרי הרעידה, או בזמן הרעידה,
סוגרים את החשמל,
סוגרים בלוני גז,
סוגרים את המים.
אחרי הרעידה, תזכרו,
המים בברז חשודים כמזוהמים,
לא שותים את המים שהוציאים מהברז, גם אם הם יוצאים מים שנראים נקיים.
ממשיכים.
אחרי שהפסיקה הרעידה,
עכשיו תצאו מהבניין,
אל תחכו בתוך בניינים, אל תחזרו לבניין עד שלא תהיה שם בדיקת מהנדס.
קריאה לעזרה,
לסמן את האזורים שנפגעו
ולשלוח
ממש ככה, כמו פעם, על פתק
עם ילד על אופניים, עם רוכב אופנוע.
תנו לו את הפתק שמפרט איפה הכתובות שהבניינים קרסו בהן,
כמה נפגעים בערך יש שם,
מספרים, בהערכה עשרות, מאות,
בניין, כמה קומות.
את הכתובת,
תשלחו את זה למוקדים של מד״א,
לתחנות המשטרה, למוקדים של הכיבוי,
שידעו שיש אתר ערש במקום שאתם מציינים,
ותתחילו לחלץ את האנשים.
אנשים שצריכים חילוץ ישרדו, אם יחלצו אותם, תוך 24 שעות.
מי שלא יחולץ תוך 24 שעות ימות.
וסייעו במתן עזרה ראשונה בהתאם לידע ולציות שיש ברשותכם.
והאם יש לכם שאלות?
לא?
אני שמח.
טוב, תודה רבה לכולכם, קודם כול, על הקשב. הייתם נהדרים,
וניכר שככה עניין אתכם כל הנושא הזה.
אני אשמח לבוא ולתת הרצאות לכל קהל שירצה לשמוע את העניין הזה.
אלחנן הופך להיות איש הקשר שלי,
אז תיידו אותו אם מישהו מעוניין בעניין הזה,
והלוואי וכולנו נהיה מוכנים.
תודה רבה. תודה רבה לכם.