סיר למעלות 1 | קטע 43 | דרישת שלום לרובי

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

כה תאמרו לי יוסף,

אנא

שא נא פשע אחיך וחטאתם

כי רעה גמלוך ויבק יוסף בדברם אליו.

רבנו בכי על התורה כותב

בכה יוסף לגודל האהבה ונכמרו רחמיו

והנה אחיו ביקשו ממנו מחילה

ולא באר הכתוב שהוא מחל להם

ואף על פי שהזכיר הכתוב וינחם אותם וידבר על ליבם

שנראה בזה שהיה להם ריצוי מיוסף

מכל מקום לא ראינו שהזכיר הכתוב מחילה ביוסף

שנשא פשעם וחטאם

אם כן מתו בלי מחילת יוסף

ואי אפשר להתכפר עוונם רק במחילתו

ועל כן הוצרח העונש להיות כמוס וחתום להיפקד אחר זמן

בעניין עשרה הרוגי מלכות

עד כאן דברי רבנו בכי

אז מה אנחנו שומעים?

שהאחים

ביקשו מחילה

אבל לא כתוב שהוא מחל

ריצוי היה פה

והוא ריצה אותם

אבל מחילה

לא שמענו

ואי אפשר שיתכפר עוונם בלי מחילתו

ולכן הוא צריכו להתגלגל בעשרה הרוגי מלכות

זה דברי רבנו בכי

ונשאלת שאלה

לכאורה איך אפשר

שצדיק כזה כמו יוסף

שהיה בר חכים בן זקונים שאביו מסר לו את כל חוכמתו

זאת אומרת שגילה בו יעקב אבינו יותר ממה שגילה באחיו

שהיה בן לאמו רחל

שהיא עקרת הבית

שוויתרה על כבודה ומסרה את הסימנים לאחותה לאה

וסיכנה את עצמה שמא עשיו ישים עינו עליה

הרי בוויתור שהיא ויתרה לאחותה לאה

אפשר שלאחר מכן

עשיו ייתן עינו עליה

ואוי ואבוי אם היא תיפול בחלקו של אותו רשע

אז אימא שלו הייתה ותרנית

אז נשאלת השאלה, צדיק כזה,

בן חכם כזה,

אמו ותרנית

למה לא ויתר

על הייסורים והעלבונות

שגרמו לו אחד?

כל שכן

לאחר שהוא עבר בשלום את כל הבחירות, את כל הניסיונות

ונתעלה למלכות

ונתקדש שם שמיים על ידו

בוודאי היה לו לבוא לקראת אחיו ולמחול להם.

יש לומר

שבאמת כן מחל להם

על הפגיעה האישית

אחרי שהם ביקשו מחילה,

אחרי שהם נחנעו לפניו,

אחרי שהם הודו בטעותם

וביקשו מחילה,

יש לומר שבאמת הוא מחל להם על הפגיעה האישית בלב שלם.

אבל מה שהם גרמו, חילול השם גדול במעשה החמור

שהשאיר את רישומו לא רק לאותה תקופה,

אלא גם לדורות הרבים אחריכם,

על חילול השם כזה אין ברשותו ואין ביכולתו ואין בידו למחול,

כי הם פגעו בכבוד השם

ובכבוד עם ישראל,

ועניין זה הוא מחוץ לרשותו ושליטתו.

על זה עליהם להתפלל לשם ולכלות את פניו של הקדוש ברוך הוא,

ורק הוא יכול לסדר להם

תשובה וחנינה ותיקון חטאם,

ולמרבה הדאבון שילם עם ישראל מחיר גדול וכבד,

שמזה נגרם מותם של עשרה הרוגי מלכות.

אז אני חוזר שוב על הדברים ומסתכל באספקלריה

המהירה של התקופה שבה אנחנו חיים.

אז רבנו בחייה אומר שהוא לא מחל,

אבל אמרנו שיש קושייה כיצד ייתכן שלא

מחל

ואז אנחנו אומרים שיש לומר שהוא כן מחל.

על מה הוא יכול למחול? על פגיעה אישית.

אבל מתי הוא מחל?

לפי המנדא אמר הזה,

אחרי בקשת המחילה, בהכרת החטא ובווידוא התוודות והכול,

אז שייך מחילה אישית.

אבל לא יכול למחול בשם כל ישראל ובשם השם יתברך,

זאת אומרת,

אם יוצאים נגד אחד בעלילות דברים

ומאשימים אותו בדברים שלא היו ולא נבראו ולא כיוון בהם מעולם אלא הפוך,

כמו שהיה ביוסף,

ודנו אותו משפט מוות,

מן השמיים גלגלו שזה לא ייגמר כך,

אלא במכירה שהייתה לטובה אחר כך בסוף.

אבל בינתיים נפגעו בעלילות האלה גם 28,000 שהולכים שפופים ודבויים

במשך תקופה של שנים,

שהם לכאורה מרגישים שהם מוקצים

בגלל עלילות דברים, חוץ מאלה שנכנעו

בפני כל מיני לחצים ועשו את מה שלא רצו.

אז אם כן,

איך אפשר שמאן דהוא יוכל למחול בשם כל אלה

שבכו והצטערו וסבלו וסובלים עד היום ואפילו מסלקים אותם ממקומות מסוימים

או שמונעים כמו ששמענו אתמול בקלטות

שיסיעו את ילדיהם בגלל שהם מארגנים הצעות

וכולי וכולי, איך אפשר?

מי יכול למחול בשם כל ישראל?

והקדוש ברוך הוא צריך לפנות אליו בשביל שימצא תיקון

בשביל אלה שעשו את הדברים האלה.

אז זה לא פשוט בכלל,

בכלל לא פשוט.

אבל לזכור שאלה לפחות האחים הקדושים,

הם התוודו וביקשו מחילה.

יוסף מחה להם,

ולא רק שמחה להם, אלא לא הייתה מעולם בליבו שום שנאה וכעס עליהם

וכאילו לא קרה שום דבר.

ואפילו בשעת המכירה

לא נעקרה האהבה מליבו עליהם.

גם בשעת ההשמצות וההתנפלות עליי בבחירות הקודמות,

אמרתי במשך כל הזמן שאני אוהב את הרב עובדיה,

זכר צדיק לברכה,

ולא יצאתי נגד ולא פרסמתי כל מה שיש בידי שהתחלתם לשמוע משבוע שעבר,

ושמרתי על כבודו למרות שדאגו שהוא יוטעה

ויגיד דברים שהוא לא התכוון אליהם כלל,

חוץ מאלה שהם סתם בדוטה בשקרים שנכתבו על ידי יהודית.

מכל מקום,

הדברים הם כאלה שבמשך השנתיים האלה אני חירשתי,

אבל הם המשיכו וממשיכים.

ובהרצאה בחיפה, אתמול זה היה?

שלשום.

שלשום.

אז כמובן מנעו כמו בשאר ההרצאות,

אבל פה היה לנו תיעוד שממש שמורים הוראות

בשם מורנו ורבנו, שנעמוד על דבריו יותר מאוחר,

שלא ללכת ומצלצלים, לא מי ששואל עונים לו, מצלצלים לא ללכת לדרשות ולהרצאות.

שזה דבר חמור ביותר, עקירת תורה צריך פחד פחדים, פחד פחדים

לעשות דבר כזה.

אתם יודעים מה עונש עד ביטול תורה? זה לא יאומן כי יסופר. יש ספר,

לשכנו תדרשו, שכתב אותו הרב קולודצקי,

כן? חתנו של הרב קנייבסקי שליטה.

והוא כותב שם מעשה מבית כנסת לדרמן,

שהיה שם אברך שהיה רגיל ללמוד בפינה אחת מבית הכנסת,

תמיד אחרי תפילת שחרית.

וביום שישי היה בא המנקה,

והיה מקים אותו ממקומו כדי לשטוף.

לימים,

נפטר אותו בן אדם שהיה מנקה,

ואחרי תקופת מה? הוא בא בחלום

לאותו אברך,

וביקש ממנו מחילה שימחלו על מה שהיה מקימו ממקומו,

רק להרף עין, שיזוז משם לכיסא אחר עד שהוא יסיים מתחתיו לשטוף.

הוא מבקש ממנו מחילה כי לא מכניסים אותו לגן עדן בגלל זה.

תראו, בספר לשכנות תדרשו.

יש הרבה מעשים שם מביטול תורה, כמה זה חמור,

ולצלצל.

הוא התכוון לקיים את תפקידו,

שהוא לא ימעל בתפקיד, הוא צריך לנקות בכל בית הכנסת.

לכאורה, מה יעשה?

מה יעשה?

אבל זאת העובדה.

מה זה כשאדם מצלצל ודואג שיצלצלו ויגידו ויפרסמו,

ואף יקראו מודעות שלא יגיעו להרצאה?

יוסף אמרנו,

לפי פירוש אור החיים הקדוש, אמר לאחיו, אל תיראו.

אל תחושו לדבר כי אני יוסף אחיכם.

פירוש, אני אתנהג עמכם במידת אחווה.

אני עדיין יוסף אחיכם.

אני אתנהג איתכם באחווה.

כאילו לא היה הדבר ההוא.

אל תדאגו, אל תיראו.

וגם הוא סמך לזה ואמר,

אחיכם אשר מכרתם,

שאפילו בזמן המכירה

לא קהתה עין האחווה ממנו.

נו, איזה מדרגה זאת ליוסף.

גם שעה שמוכרים אותו,

הוא עדיין מחזיק באחווה עימהם.

בפירוש הרב אזולאי מובא שפירש בספר חסידים

שיוסף כן מחל להם.

הוא שואל, אם מחל יוסף מחילה גמורה,

אם כן, למה נענשו השבטים?

איך אמרו חכמים זיכרונם לברכה?

דגלות מצרים היה בעבור מכירת יוסף,

למה שיענשו?

וגם על ידי מכירת יוסף

נגזר גזירת המן הרשע,

שאחשוורוש ימכור לישראל.

כמו שכתוב במדרש אסתר הבא,

פרשה זן עוד כ'

אתם מכרתם אחיכם מתוך אכילה ושתייה,

אף אתם נמכרים מתוך אכילה ושתייה.

ועוד אמרו חכמים שבעשרה הרוגי מלכות

באו עשרה שבטים בגלגול וקיבלו עונשם.

כל זה קשה.

די אין אחר מחילת יוסף כלום.

והרי הוא כבר מחל להם מחילה גמורה,

אז למה נענשו כל כך?

אלא השבטים חטאו בשתיים.

חטאו עם יוסף

וחטאו גם עם השם יתברך.

פגעו וחיללו את השם

לעיני פרעו והמצריים.

איזה חילול השם היה בבחירות הקודמות שרואים,

שכל מה שניסו כל החילונים במשך עשרות שנים

להכפיש את אמנון יצחק, להגיד שהוא מטיף ומסית

ומיסיונר ומה לא, העיקר שלא יגיעו אנשים להרצאות שלי לשמוע,

ופתאום מלאכתם נעשית על ידי האחרים, על ידי חרדים, ספרדים,

שהם אומרים עליו מה שהם לא העיזו, הם לא קראו לי אף פעם ישו.

והם, הספרדים, עושים את העבודה הנפלאה,

והם שמונעים שיגיעו להרצאות שלו, והם מונעים שיתרמו לו,

והם שאומרים שהוא עבודה זרה,

והם שאומרים ואומרים ואומרים. איזה כיף לחילונים.

ממש קידוש השם.

ממש קידוש השם.

ולא תגידו שאחד ושניים אמרו, להקת רבנים

מקצה הארץ ועד קצה הארץ.

מגבעות קטנות, מגבעות גדולות, מכל הסוגים.

בלי עין הרע.

כולם השתתפו בחינגה,

כאילו זורקים בלג בעומר עוד גזרי עצים לשרפה,

כי למעלה יש את המן.

ממש נפלא.

אז השבטים חטאו בשתיים.

חטאו עם יוסף,

וחטאו גם עם השם להתברך.

פגעו וחיללו את השם,

לעיני פרעה והמצרים.

אם כן,

מה שמחל יוסף הצדיק,

זה מועיל על מה שחטאו לו דווקא,

אבל עדיין נותר להם

מה שהם חטאו לשמיים.

ומשום כך נענשו,

כי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו

כחוט הסערה,

והם נקראו חסידים.

הם באמת היו חסידים.

רק הם טעו בשיקול הדעת ולא הרגישו בנקודה דקה מן הדקה של ויקנאו בו וישנאו אותו.

אבל זה היה מספיק

בשביל לעבור את כל הגזירות. כל גלות מצרים,

כל גזירת המן,

כל עשרה הרוגי מלכות,

ועוד ועוד ועוד, הכל בגלל חטא אחד בשיקול דעתם.

אחד.

וזה אחרי שהם ישבו בבית דין.

וזה אחרי שהם צירפו את הקדוש ברוך הוא.

וזה אחרי 22 שנה שהם לא מצאו דופי בפסק דינם.

ועם כל זה הם טעו.

אבל אלה שבכלל לא שמעו ולא רצו לשמוע ורק תבטל את המפלגה ואחרי זה הכל יהיה בסדר.

אז איזה זכות אפשר למד עליהם?

לא היו מוכנים בכלל לשמוע.

אז כאמור יוסף מצידו מחל על כל הנעשה לו,

ולא רק שמחל אלא היה מלא אהבה,

ומתוך אהבה בכה בחייה של געגועים.

רבי חמא בר יוסף אמר לו, עשה יוסף כשורה.

מה שאמר,

הוציאו כל איש מעליי.

ולא עמד איש איתו, בהתוודע יוסף אל אחיו,

שאילו בעט בו אחד,

מיד היה מת.

אז רבי חמא בר יוסף אומר שהוא לא נהג כשורה.

רבי שמואל בר בי נחמן אמר, כהוגן מכשורה עשה,

יודע היה צדקתן של אחיו,

ואמר חס ושלום, אין אחי חשודים

על שפיכות דמים.

אני לא יכול לצערי לומר את זה גם לפי רבי שמואל בר בי נחמן,

כי בי ניסו לפגוע פיזית,

כמו שנראה בהמשך הערב.

בואו נראה את הכוח התמיר, הגנוז בלבו של יוסף.

כוח עין לאיש ומעין עולם הבא פועל בו.

שהרי רעה שביקשו להורגו, אי אפשר להכחיש את זה.

שהרי הכתוב אומר,

ועתה לכו ונהרגהו ונשליחהו באחד הבורות.

אז הוא שומע אותם,

שהם רוצים להרוג אותו,

נפש.

רק על ידי השפעת ראובן,

שאמר אל תשפכו דם,

אז מה שומעים?

שגם ראובן מבין שרוצים לשפוך דם.

ורק על ידי השפעת יהודה שאמר,

מה בצע? כי נהרוג את אחינו.

אז גם הוא מדבר

על הריגה.

הרי שברור כאן שהיה הרהורי שפיכות דמים.

אז איך?

רבי שמואל בן רבי נחמן אמר, כהוגן עשה וכשורה,

יודע בצדקתן של אחיו ואמר,

חס ושלום,

אין אחי חשודים על שפיכות דמים. איך?

אתה שמעת במו אוזניך מה הם אומרים? הריגה, הריגה, הריגה.

עם כל זה מין יוסף בצדקת אחיו,

אינו רואה

ואינו זוכר עתה שהיה אצלם הרהור על שפיכות דמים.

האהבה שבליבו הייתה כל כך חזקה,

עד שהסתירה מעיניו את כל השנאה

ולא עלה בליבו שום פחד של סכנה.

ועוד הוא אמר להם,

אין לכם להתבייש,

אין לכם לפחד.

אל תחשדו אותי באיזה הרהור רע או שמץ של שנאה.

ואם קיימת בלבבכם איזו תחושה של אשמה,

הריני מוחן לכם בכל ליבי.

והוא בכה שראה שליבו שווה עימם.

אבל מה אפשר לעשות עם חילול השם?

את זה הוא לא יכול לפתור להם.

יש לו אוסיף עוד.

יוסף

מחל באמת לאחיו.

אבל את העלייה שעלה באותן השעות והימים,

ואחר כך בשנות הגלות שלו במדינה מלאה זוהמה,

לא רצה לשכוח.

לא רצה לשכוח ולמחוק מגופו ומנפשו את הרישומים,

שנולדו לו מן העלבונות.

הוא רצה להישאר עם הצלקות שנחרטו בליבו ובנפשו.

כל טיפה וכל דמעה וזיעה

ובושה היו יקרים לו ואהובים עליו מאוד.

כל הייסורים והעלבונות הללו יאירו לו לעולם הבא את האוצר הגדול הזה,

והוא לא רצה לשכוח אותו.

זאת אומרת,

דבר אחד לא רצה לשכוח,

יוסף.

את כל מה שהוא עבר בגללם.

את העלבונות,

את הבושות, את הייסורים, את הצלקות,

את הרישומים.

את כל זה הוא לא ויתר,

את זה הוא לא רצה לא לשכוח ולא להשכיח.

כי אלה הייסורים והעלבונות יאירו לו לעולם הבא.

את האוצר הגדול הזה הוא לא רצה להשכיח.

ואני רוצה לעודד את ה-28,000 לפחות,

ולומר להם, כל הייסורים והעלבונות שעברתם ואתם עוברים,

זה האוצר הכי גדול שעמדתם לימין האמת.

ולא התבטלתם לשקר.

פעם שאלו לבעל על שדה חמד

באיזה זכות זכה שהוציא את ספריו הרבים,

שאותם חיבר בהצלחה כל כך גדולה שנפוצו בכל בית ישראל.

השיב

כי בנעוריו

היה גביר אחד שיזם על חשבונו תמיכתו

קבוצת אברכים

שילמדו וישתלמו בתורה ויראת שמיים בהוראה, באיסור, בהיתר,

בחושן משפט,

ולהכינם שיהיו מורי הוראה בישראל.

שדה חמד היה בולט בין המצוינים והמתמידים ביותר,

והצטיינותו עלתה על כל חבריו.

והנה התקנה בו חברו,

וחיפש לו עלילה להשפילו ולהמעיט את קומתו ואת גדולתו,

והחל להקניטו בכל האמצעים הכשרים והלא כשרים,

הכל כדי להכשילו ולהסיר חינו ואף להשמיץ אותו.

אתם שומעים חוצפה כזאת?

אדם שלומד,

והוא מצוין.

אתה מחפש לו עלילות דברים להקטין את חינו בעיני אחרים.

למה אתה עושה את זאת?

קנאה, קנאה. שמעתם את המילה קנאה?

זה משהו טיפשי שאין כדוגמתו, אבל שכולם לא קימו.

קנאה.

זה הכל.

מה עשה? הלך ורקם מזימה.

שיחד את העוזרת של הגביר

לעליל עלילה על השדה חמד,

ואומנם המשרתת הזו

הוציאה עליו שם רע שהוא מתגרה בה,

וכאשר השדה חמד היה תמיד מן הראשונים

לבוא לתפילה וללימוד,

באה אז המשרתת

לבניין הישיבה והתחילה לצעוק

שהוא תמיד מטריד אותה

ומפריע ממנוחתה.

כמובן שקמה בעיר מהומה,

שימו לב,

עד שחירפוהו וגידפוהו והטיחו בו עלבונות לאין שיעור.

לא היה ולא נברא ולא שאלו אותו ולא קראו לו ולא דנו אותו

ולא אכלו ושפטו אותו כולם,

ככה יעשה לאיש אשר

נטפל לעוזרת.

מאיפה הבאתם את זה שהיה כזה דבר?

כולם אומרים, אז זה נכון.

הגביר,

שהקים את הישיבה והחזיק אותה,

כששמע את הדבר,

הלך ופיטר מיד את המשרתת מעבודתה.

כאשר ראתה שקלטה אליה הרעה

שהפסידה את פרנסתה,

התחרתה

ובאה לפני השדה חמד,

בכתה,

התנצלה וביקשה את סליחתו וגילתה את כל האמת כפי שהייתה,

שחברו הוא שפיתה אותה בכסף

כדי שתבוא עליו בעלילה.

אבל השדה חמד

מיין וסירב לקבל את התנצלותה

משתי סיבות.

אחת,

לא לבייש את חברו שהעליל עליו עלילה,

ושנית,

שבדיעבד שמח להישאר נעלב

כפי שהעליבו אותו.

מכאן אומר השדה חמד,

זכיתי להפיץ את כל ספריי שנתקבלו בתוך כלל ישראל.

טוב,

השדה חמד היה מצוין

מבין התלמידים וקינאו בו.

עוד לא היה לו ספרים.

אם היה לו כבר ספרים,

הוא, וואו, איך היו מתקנאים בו?

אז אחד שהיה פעם חילוני,

והפך פתאום להיות מחזיר בתשובה,

בלי החרדים,

בלי עזרה של פוליטיקאים,

בלי כסף שלהם,

בלי כלום,

ופתאום עושה כמויות של יהודים שחוזרים בתשובה,

והפיץ בעולם 22 מיליון דיסקים,

קלטות,

וידאו, חינם,

חינם,

אין בית בעולם יהודי כמעט

שלא שמע.

וואו, זה בואנה מטריד,

זה מטריד, הקיום של אדם כזה זה מטריד מאוד.

זה אי אפשר להשאיר אותו על כנו, צריך למצוא עליו עלילה?

ומה הזמן היותר טוב מאשר הבחירות?

ואז ישר,

ריבם דקרו!

הוא ביזה את מרן.

איפה?

איפה?

סרט, לראות, משהו?

מסמך?

הקלטה?

משהו?

אה...

פח!

הוא אמר הוא ירוץ מהר,

לקיים את מצוות הרב שטיינמן. מה פתאום שהוא ירוץ? מישהו שירוץ?

למה שירוץ?

הוא שאל אותנו?

מה זה? שאל את מועצת? הוא לא שאל! לא שאל את מרן?

רק!

מוות!

עוד טעם.

טעם של הרב בעדני.

הוא אמר שש״ס לא עשתה כלום.

זה טעם לרצוח בן אדם?

ואת כל התלמידים שלו לבטל?

ואין לו יותר תורה ואין לו כלום?

מה?

בגלל שהוא אמר, מה עשתה ש״ס?

קודם כל,

אתה שמעת אותי אומר?

לא.

מישהו סיפר לי שהוא אמר.

אה, מישהו סיפר לי מוציאים פסק דין ברדיו?

כן.

זה בש״ס ככה? מוציאים פסק דין ברדיו? אין שום בעיה.

מתי הרב בעדני פעם עלה לרדיו לדבר?

אני הראשון.

מאז הוא התרגל, הוא כבר מדבר כל פעם בשלום.

אבל איך אפשר דבר כזה? לשפוט אדם בלי לדבר איתו?

נו,

זה אי אפשר להבין. ורגע, רגע, רגע, רגע.

אף אחד לא אמר ביקורת על ש״ס אם הם פעלו כהוגן, לא כהוגן,

עשו או לא עשו.

מה,

11 גנבים שנתפסו בש״ס,

זה אומר שהם עשו דברים טובים, נכון.

הם לקחו לכיס, נכון.

11 הורשעו,

ביניהם גם ראש הישיבה שאני אדבר עליו בהמשך.

אז אני שואל שאלה,

מה,

אי אפשר להעביר ביקורת?

נגיד,

זו סיבה לשחוט אנשים ולגמור אותם לגמרי וכל מפעלותם נגמרו?

ועוד כל מיני טיעונים מגוחכים שאין להם שום אחיזה במציאות.

אבל מה זה משנה, כמו שאמרנו, לא צריך יותר מזה.

מספיק שהחלטנו,

בהיותנו רבים כנגד היחיד,

למחוק אותו מן התבל ומן הזיכרון החיובי.

וכאן אני מגיע לנקודה שאני חייב

להגיב עליה.

לשס יש כמה דברים שכשיש עליהום מוציאים אותם מהנפתלין

ושולחים אותם לכל מקום לדבר, הם נקראים הדברנים.

אחד מהם זה הרב ראובן אלבז,

שהיה מהראשונים שהחזירו בתשובה בארץ, עוד לפניי.

עוד לפניי.

אני הייתי פעם בהרצאה של לראות מי זה.

אני כבר הייתי מחזיר בתשובה קטן, לא גדול, אבל הייתי כבר בכרם התימנים, היה לי מאות.

אבל הלכתי לראות, אמרו שיש אחת שהוא מחזיר בתשובה, הלכתי לראות פעם אחת הרצאה שלו.

זהו.

אחרי זה הופיע כבר אצלו בעלונים שהוא החזיר אותי בתשובה.

זהו, אז הוא ניכס אותי אליו, אני כבר, זהו.

אני הבעל תשובה שלו.

טוב,

בדרך כלל לא היה לנו דיבור, אבל הערכה, כן?

לכאורה כל אחד צריך להעריך את השני שפועל באותו תחום, ועושים דברים לכבוד השם יתברך.

אבל לצערי הרב, ולא היא,

ולא היא,

לא היא, כתוב אין אישה מתקנאת אלא בירך חברתה.

וגם פה כנראה שזה עובד.

אמנם אצל אלה שהם נקראים נשים פסולות, זה לא ככה.

הן דואגות כל אחת על הכבוד של השנייה, אני לא רוצה להזכיר במי מדובר, מי שיודע, יודע.

ופה זה לא עבד.

אז כשהתחיל המסע נגדי,

שניהלה אותו יהודית ומשה,

ודורעי ואלי ישי ואטיאס,

בשלוחיהם,

מימרן,

ויגאל רווח,

ואמיר קריספל,

שלחו וזייפו את המכתב שהלכו להחתים כל מיני רבנים,

והוכחנו שהוא מזויף ושקרי וכו'.

אז הרב ראובן אלבז גם כן נכנס לעניין.

איך יעצרו אותי? כי לדבר אני יודע קצת.

איך יעצרו אותי? צריכים להפריע לי בהרצאות.

מצלצלת אלינו אימא ואומרת שלום,

הבן שלי לומד בישיבת אור החיים של הרב אלבז,

והבן התבקש עם עוד עשרות בחורים לצאת להרצאה של הרב אמנון יצחק בבית שמש,

כדי להפריע להרצאה ולמנוע את קיומה.

ואני מנעתי מבני ואמרתי לו בשום אופן לא תלך, ואני מודיעה לכם שזה התוכנית.

הודיעו לי גם מבית שמש שיש התארגנות שמה של בן זמרי,

שהוא גם כן התארגן, והם באו עם כל הבחורים

למעלה ממאה.

כשהמתינו להפריע,

הם עמדו בפינות של האולם,

כשאני נכנס השליכו עליי חפצים וירקו עליי יריקות.

נכנסתי, התיישבתי על הכיסא,

וכשאני יושב על הכיסא ואני רוצה להתחיל, בעזרת השם וכולי,

שתיים, אולי, אולי שתיים, שלוש דקות, ומהומת אלוקים, מה שנקרא,

ומכות, וגז מדמיע, וזה, התפוצצה כל הזה,

משטרות והכול,

והיינו צריכים ללכת בחזרה בלי קיום ההרצאה.

זה הודות

להרב ראובן אלבז.

עכשיו אנחנו נראה את הקטע ונמשיך.

בבקשה.

אני ואתם נצביע,

‫שזה לא נמוך מי שם.

‫ביקורת צפונים בעשרים שלמות,

‫כי לא להשפיע, כולנו נצביע ‫שם השם המסכו ונצביע.

‫דברים, דיברתי, חתימו כי להוציאה.

אני בעדה ונצביעה אני בעדה ונצביעה

אני בעדה ונצביעה אני בעדה ונצביעה

מחזורים בפשוטות הנועד

כן, ראו בכלל

ראו מה שהיה בבית שמש?

כן, ראו, אני לא ראיתי, בסדר.

עכשיו לאחר המקרה הזה

לאחר המקרה הזה

הרב הגיע לישיבתו של דני צחקני

ופתח שמה

בהשמצות ובעלילות שקרים

אני לא מביא את זה פה כי זה ארוך, תוכלו לראות את זה לבד

ואת כל מה שכואב לו במשך כל השנים שומעים שמה, הוא לא פוסח

על דבר אחד.

אני עדיין לא השבתי לו על הטענות שטען שם,

החשבון פתוח והוא גם ייסגר.

דבר נוסף,

מקרה נוסף

שאני אמרתי שהרב עובדיה לא שומע באוזנו אחת ובאוזן אחת בקושי

והוא הלך ודיבר ביזדים ואמר

זה לא נכון, זה שקר,

הרב שומע ומשמיע וכולם שומעים אותו וכולי וכולי וכולי וצועק בכל מקום כאילו אני מזלזל חלילה ברב

ומשקר ואומר דברים כאלה וכאלה.

טוב, אז אנחנו לא עשינו לו עד כדי כך, הבאנו רק דוגמה אחת

מי משקר, אני או הוא.

אז בואו נראה את הקטע עכשיו,

שבו רואים האם זה נכון שהרב שומע או לא שומע,

אם אמרתי את הדברים נכון או לא אמרתי את הדברים נכון.

מעבר לזה,

בישיבה שלו העידו לי רבים

שהוא מקלל אותי שם בקללות נמרצות,

כולל יימח שמו.

וגם על זה עדיין לא הגבתי לו ולא כלום.

ונתן הוראות גם לתלמידיו להכפישני ולזלזל בכל מקום,

כמו ששמענו אתמול את המשגיח מישיבתו של פרי בחיפה,

שאומר בשמו של מורנו ורבנו,

שהוא כל גדולי הדור, הוא.

מורנו ורבנו זה הרב ראובן ארבאז,

הוא כל גדולי הדור שאומרים שאסור לשמוע את אמנון יצחק, לכן צריך לבטל לו את ההרצאות.

לאחר שראינו שהדברים, גם אחרי שנתיים נגמרו הבחירות ואני גם לא הולך לבחירות,

אז מה אתם מחפשים אותי עוד? נגמר. נגיד שנפלתם בגלל הבחירות, לא ידעתם איך להתמודד עם בן אדם שיכול לגרוף קולות,

אז החלטתם, אוקיי, נגמר, שלום, די.

עכשיו מה?

תעשו תשובה, כמו האחים, התברר שהכול בלוף.

נכנסתם לאופוזיציה, לא לקחו אתכם לקואליציה,

הפסדתם מיליארד וחצי כסף שיכולתם לתת למוסדות וכולי.

הכול, ירדתם לטמיון, נפטרו לכם אנשים, קיבלתם מכות, רחמנא ליצלן,

על ימין ועל שמאל, היום מחזירים לכם מן השוואים מידה כנגד מידה.

מה שעשיתם לי, עושים אתם לעצמכם באותם תרגילים, מכתבי שקר, פרסום של חתימות, רמאות וכולי וכולי, משהו ממרן החני ומרנן.

מרנן אומר אבשלום כהן, זה מרק.

מה עשיתם?

לאן הגעתם?

כל זה התגלגל ממה?

מסיבת המכירה שמכרתם אותי.

נו, אולי תתעשתו,

אולי תבינו, אולי תחליטו שאתם רוצים לחזור בתשובה, אתם לא יותר גדולים

מאחי יוסף, מהשבטים,

והם חזרו בתשובה והוא מחל להם.

נו, יש לכם הזדמנות, אתם יכולים לבקש מחילה וכולי, מעניין ומצחיק.

בכיכר השב״ם מופיעה עכשיו דרשה של הרב ראובן אלבז. על מה הוא מדבר?

על אחדות.

על אחדות, תשמעו את זה, אתם מתעלפים מצחוק.

אחדות!

הכל זה בגלל ביטוריה בין תלמידי החכמים, לשון הרע וכולי.

צריכים לוותר, צריכים פה,

רק אחדות תביא את הגאולה, זה מעכב את הגאולה. נו, אולי כבודו יתחיל.

אולי כבודו יתחיל בפירוט שעשה.

יעשה אחדות.

אני מזמין את כבודו לבוא לבקש מחילה רבתי

לעיני כל ישראל, להראות דוגמה שאתה אכן מסוגל, מה שאתה מורה לאחרים לעשות,

לעשות בעצמך, בוא נלמד ממך.

בוא, אנחנו מזמינים אותך בבקשה לבקש מחילה רבתי,

אבל לא מחילה,

כן, נכון, אנחנו עשינו טעות ואנחנו אגידים לך, לא!

תתכונן!

לפחות כמו דורעי,

שהמתין אצ'ראז' שכל המיקרופונים מוכנים,

ושבן חיים נותן לו אישור,

ואז הוא התחיל,

מרן, מרן, מרן, אבי, אבי, רכב ישראל, הוא כבר עכשיו,

כן, רכב ישראל, עליו רכבת במשך כל הזמן, רכב ישראל,

עליו.

וב...

ב...בריאיון שלו אצל אילנה דיין, תשימו לב, הוא אומר, אנחנו בנינו את מרן.

לא שמתם לב, תשימו לב.

בנינו את מרן, הוא מתכוון על עצמו, הוא כבר אמר את זה בעבר,

שמי עשה את מרן מרן?

אני עשיתי את מרן מרן.

הוא בנה את מרן, אתם שומעים?

בנינו את מרן.

ואם זה נכון מה שאתה אומר, בנינו את מרן, בשביל מה בנית אותו? בשבילך, אה?

שיום אחד אתה תהיה מרן.

בושה וחרפה.

אז אני מזמין את כל אלה שחטאו ופשעו,

לשוב בתשובה, זה לא בושה, אחים חזרו בהם.

זה אמנם לא עזר להם,

זה עזר להם שהקפדה של יוסף

לא הייתה ולא חלה עליהם,

אבל להתגלגל ולבוא בעשרה הרוגי מלכות, הם באו.

ואת הצרות שהם גרמו לעם ישראל בגלל זה,

זה אף אחד לא הצליח להפסיק.

כי סגירת חשבון עם הקדוש ברוך הוא זה סיפור מסובך.

אתם יודעים שפגם משפחה, אם בן אדם מדבר לשון הרע על משפחה,

והדבר הזה לא בר מחילה.

דרך תחפש את כל המשפחה לבקש מהם מחילה ולרצות אותם ולפייס אותם.

אבל אם עקרו תורה ואמרו לא ללמוד תורה ולא להמשיך לשמוע וכולי וכולי,

זה הרבה יותר גרוע מפגם משפחה. מי יכול לתקן דבר כזה?

מי יכול להחזיר את האמונה לאותם אנשים תמימים שרצו לחזור בתשובה ועזבו את הדת בגלל זה?

מי יכול להחזיר את זה?

מי ימצא אותם?

מי יגיד להם, סליחה, הנה אנחנו דוגמה,

שבנו בתשובה, מי יכול לעשות את זה?

זה אבוד, רחמנא נצלן.

אבל לפחות שגזירה אישית לא תחול על כל אחד ואחד,

היה כדאי לכל אחד ואחד לבקש מחילה רבתי.

זה מה שלמדנו היום.

מכל מקום יהודים יקרים,

אז אחרי כל זה, אתה מוכן שם להראות?

אפשר?

בבקשה.

מי יכול לדבר נגד עטלות ראשינו מורים ובדגלם? הרב אמנון יצחק חוזר ומצהיר שהוא לא פוגע ברב עובדיה יוסף. אני אוהב את הרב עובדיה יוסף מאוד מאוד! הוויכוח הוא עד כמה הרב עובדיה בכלל שולט בעניינים.

בשבוע שעבר הרב עובדיה אישר את דברי חבר מועצת החכמים,

שתקף בחריפות את הרב אמנון יצחק. הרב יצחק טען בתגובה שהרב עובדיה אישר את הדברים נגדו,

אך בעצם לא שמע אותם.

הוא לא שומע.

אוזן אחת הוא לא שומע בכלל,

ואוזן שנייה צריך לצרוק לו באוזן.

ראינו רבינו בריא ושומע ומשמיע,

וכולם, כולם שומעים ממנו.

הוא שומע טוב מאוד, אני מדבר איתו, הנה,

טוב, כשאני מדבר, אני מדבר.

כל החיים של חיים נוסיפו להם חמן, חמן, נאו, כפי כפליים נכבדו. צריכים את כבודו.

בפחד עכשיו יש גזרות וגזירות.

הוא אומר שצריכים את כבוד הרב, בפחד עכשיו שיש הרבה גזרות.

אומר שיש עכשיו את הגזרות של הגיוס.

הגיוס, הגיוס של הבחורי ישיבות.

הגיוס.

צריכים את ה... אני מלחם.

כן, כן, כן.

יאמין מי.

הוא לא שומע.

אוזן אחת הוא לא שומע בכלל,

ואוזן שנייה צריך לצרוק לו באוזן.

ראינו רבינו בריא ושלם ושומע ומשמיע,

וכולם, כולם שומעים ממנו. הוא שומע טוב מאוד,

אני מדבר איתו, הנה,

טוב, כשאני מדבר, אני מדבר.

כן, נשאלת רק השאלה אם הוא שומע מה שהוא אומר.

זה לא ברור שהוא שומע.

אבל מכל מקום,

כשאנחנו הסברנו שבעצם,

לצערנו הרב, מה שאישר כביכול הרב עובדיה, דברי הרב שלום כהן,

שפתח כנגדי,

אז הוא אמר שהוא,

מה שהוא אומר זה אמת וכולי וכולי, הוא לא שמע בכלל מה שהוא אמר,

גם מי שהסתכל על הסרט ראה שהוא מתופף ככה,

לא לפי הקצב ולא לפי השמיעה ולא כלום.

אבל מכל מקום,

זהו, דרכם של שקרנים לשקר ולהגיד שזה אמת.

אבל העובדות הן בפני עצמן, מי שיסתכל באותם ימי אבל, שישב הרב עובדיה, מנוחתו עדן, על בנו,

הרב יעקב, זכר צדיק וברכה, יראה שלא רק

רב אחד,

כל הרבנים שבאו היו צועקים לו באוזן שהוא ישמע, ואם שמתם לב, מי שחד עין

ראה שבשעה שהוא אומר לו שיש גזירה על הזה ועל הגיוס,

אז הוא לא שומע אותו והוא ממשיך לעשות ככה, כאילו הוא חושב שהוא מברך אותו, אז הוא עושה לו ככה, כאילו תודה רבה,

תודה רבה.

אז נכנס חקק ואומר לו, תשמע, הוא מדבר על הגיוס,

על הגיוס, הוא לא שומע,

גיוס, הגיוס, הוא לא שומע,

אבל מה?

אומר לו הגיוס,

הגיוס, אה, הגיוס הזה, כן, אז הוא עונה.

אז ברור שהוא לא שומע, מה לעשות?

אני גזרתי גזירה זאת.

זו המציאות. למה לשקר לציבור?

כי אז ייפול כל מה שאמר הרב עובדיה,

שמה שאומר הרב שלום כהן זה אמת.

כי הוא לא שמע מה הוא אמר.

אם הוא היה שומע מה אמר, בסדר,

אבל הוא לא שומע.

אם ממרחק כזה של חצי מטר הוא לא שומע,

מאיפה שהוא ישב בדרשה במוצאי שבת,

ודאי שהוא לא שומע.

אז למה לשקר לציבור?

כי רציתם לשפוך לי את הדם בכל מחיר.

ועתה,

קשה לו

לרב ראובן אלבז,

קשה לו שמדי פעם הקדוש ברוך הוא מקיים את מה שכתוב בירמיה הנביא,

מוציא יקר מזולל כפי תהיה.

מה זה מוציא יקר מזולל כפי תהיה?

מזהיר אנשים בתשובה,

אז הוא כמו הפה של הקדוש ברוך הוא.

ואם השכם גוזר גזרה, הוא יכול לבטל אותה.

מי אמר את זה?

ירמיה הנביא. מי עוד אמר את הפסוק הזה?

הגמרא מספרת את זה בבבא מציעה פה ה' עמוד ב',

ומספרת שרבי רבנו הקדוש הלך להחזיר

בתשובה את הנכד של רבי שמעון בר יוחאי

ואת הנכד של רבי טרפון

וכל זה בשביל שיקנה את המעלה של מוציא יקר מזולל כפי תהיה.

אז היה מקרה,

שאני אראה לכם אותו כרגע,

קוראים לו חיו יחיה,

שעשינו איזה מעשה, פשוט לכאורה,

ושהקדוש ברוך הוא עשה את מה שצריך לעשות

וברוך השם ביטל את הגזרה

ואז מה קרה?

ואז מה קרה?

תכף תראו. בבקשה, חיו יחיה.

שמי מיכאל,

מיכאל אליאב, זאת אשתי שני,

אנחנו בני 27,

התחלנו להתחזק לפני בערך שלוש שנים בזכות הדיסקים של הרב אמנון וההרצאות שלו,

הרב אמנון יצחק.

אנחנו רוצים לספר לכם על הנס שקרה לנו הבוקר,

נס שאין כמוהו,

זה תחיית המתים ממש.

הלידה התקדמה מאוד יפה מרגע שנכנסנו לחדר לידה. באמת הכל התחיל כמו שצריך, והיינו מרוצים מהכל, מההתקדמות.

היה אמור להיות לידה רגילה, פשוטה, כמה שאפשר,

עד שזה התחיל להסתבך עם זה שלימי שפיר היו מים פוניאליים,

שזה נכנס להרעות של התינוק.

זה הקשה עליו לנשום,

ממש לקראת הסוף כבר הוא היה צריך לצאת,

והדופק שלו היה נעלם מדי פעם.

זה היה בלחץ והרבה עזרה מהרופאים, ואני התאמצתי כמה שיכולתי.

החליטו לעשות לידה כמה שיותר מהר,

לדחוף שהתינוק יצא, שזה לא יפגע לו בדופק.

בשלב מסוים נעלם הדופק והוא הפסיק לנשום.

עוד פעם אני מבקש, התינוק הנולד, ישני בת, בת שבע.

השם יציל אותו, שיחיה, בעזרת השם. אמן.

הלידה נתקעה, לא היה כבר רק צירים שיכולים לעזור לדחוף, רק כוח, מה שאשתי הייתה יכולה לעשות.

בגלל שהזמן היה מאוד קצר, כי הילד כבר לא נשל,

והביאו דחוף ואקום בשביל לשאוב אותו משם כמה שיותר מהר.

כל התהליך הזה בערך, רבע שעה, בערך עשרים דקות,

עד שהתינוק יצא.

ובאו עוד רופאים, ועל הלידה הזאת היו בערך ארבעה רופאים ועוד מיילדות מסביב.

המצב הסתבך, ברגע שהתינוק יצא, אני עמדתי בכניסה לחדר,

ואני שומע שמברכים את אשתי כל הכבוד, זהו.

לחץ טוב, הוא יצא, אחרי שחתכו ושארו את התינוק מבקוום וזה, ובסופו של דבר התינוק יצא, והם מברכים אותה על זה.

אבל אני לא שמעתי בכי של תינוק, והבנתי משהו לא בסדר, לא ידעתי בדיוק מה קורה שם.

והזריצו את כמות חבל הטבור, והניחו אותו שם, ואני רואה כמה רופאים בלחץ מטפלים בו,

ופתאום כל החדר נהיה כמרקחה, ולחץ מטורף היה שם.

ואני פתאום מבינה שמשהו לא בסדר עם התינוק,

אז אני שואלת את הרופאים אם הכול בסדר, ואף אחד לא עונה לי.

ואני מחבקת את הרבנית,

ואני מסתכלת עליה, ומרגיעה אותי, ואומרת לי, הכול בסדר, בעזרת השם.

ואני שואלת את הרופאים עוד פעם, הכול בסדר? הוא חי?

אף אחד לא עונה לי.

ככה במשך כל הזמן שהם טיפלו בו,

אף אחד לא נתן לנו תקווה שהכל בסדר.

הם כן אמרו,

מדי פעם העובדים בודקים אותו, וכבר יודיעו לכם.

אף מילה מעבר לזה.

אני ממש ראיתי, כאילו הולכים להודיע לי שזהו חמודה,

וניסינו הכול.

התחלתי לבכות,

ואני רואה גם את בעלי חסר עולים שם בחוץ.

אבל למדתי בכניסה, וראיתי פתאום מניחים מולי

תינוק

וצבע סגול,

כהה, חום כהה כזה,

שהוא לא זז.

אני ברגע הזה אומר, הוא לא נושם, ואני מבין שמשהו...

באותה שנייה חשבתי חרב עולמי, אני יצאתי שתי צעדים החוץ לחדר,

פתאום התחלתי לא להרגיש את הגוף, כאילו ידעתי מה קרה,

והבנתי באותו רגע.

אמרתי לרבנית, זה לא יכול להיות.

זה לא יכול להיות. אני כל כך השתדלתי כל ההיריון לשמור על עצמי, הייתי קם בבוקר אם באה לי לשמוע את ההרצאות של הרב.

הוא חזר בתשובה, הוא נהיה חי.

ולא לשמוע שירים, ולא להסתכל בדברים שלא צריך כדי שהילד הזה יצא צדיק.

לא יכול להיות שזה ככה.

באותו זמן, כבר בערך רבע שעה, הוא היה בלי דופי.

ממש היה לי קשה להאמין למקרה.

לא האמנתי שזה יכול לקרות, שזה רעיון תשעה חודשים,

וכל כך אתה מחכה לזה, וזה ילד ראשון, ואתה מחכה כל כך, ופתאום מוצאים לך פשוט בשר כזה שלא זז, ואתה לא יודע איך לקבל את זה.

התינוק ממש יצא מהבטן,

לא תינוק חי.

והרופאים גם לא דיברו עם אף אחד, היו בלחץ,

התחילו לעבוד מהר על התינוק ולנסות לעשות לו אחייה והנשמה,

ואחד מנקה לו את הריאות, אחד לוחץ לו במקומות, אחד מכניס לו מחט עם אדרנלין ללב.

כמה דקות אני לא מצליח להירגע, אבל פשוט

אחרי כמה דקות פשוט התאוששתי, אמרתי לעצמי,

אין לו, לא יכול להיות שזה קורה, לא יכול להיות שזה קורה.

והתחלתי לפתוח בהשם, אמרתי, אין, הקדוש ברוך הוא, אני יודע שהכל יהיה בסדר, דבר כזה זה רק מהרב, מהשיעורים בבוקר של אמונה וביטחון,

שפעמיים למדנו את השאר הזה עם הרב,

וזה חיזק אותי, וזה נתן לי כוח, לא רק בזה, בדברים אחרים, גם הרבה, אני ראיתי הרבה ניסים ונפלאות, זה שינה לי את החיים, האמונה הזאת ושאר הביטחון הזה,

שינה לי את החיים, מאלף אתה ופה, זה היה הניסיון הכי גדול שלי.

ואני לא אשקר, לא עמדתי פה במיליון אחוז.

אבל כשאמרתי את זה, וכשאימנתי את זה, ואני הולך במסדרון הלוך, קדימה אחורה, קדימה אחורה, ואני אומר, הקדוש ברוך הוא, אני מאמין בך, אני יודע שהכל יהיה בסדר, לא יכול לקרות דבר אחר, הכל יהיה בסדר, הכל יהיה בסדר.

נכנסתי לחדר אשתי וצעקתי לה,

אל תדאגי, הכל יהיה בסדר, הוא מחיי המתים,

אני מחיי המתים, אמרתי, ואל תדאגי, הכל יהיה בסדר.

אמרתי לעצמי, אני אקבל כיסוי ראש, ובעלי בא לידי ואומר לי, אני אקבל על עצמי גם ללמוד שש שעות, ואני מבקשת מהרבנית שתתקשר לרב ותגיד לו,

אולי הרב יכול לברך אותנו, הברכה שלו תמיד עוזרת.

אנחנו, אין לנו מספיק זכויות שאלוקים יעשה לנו כאלה ניסים.

אולי בזכות הרב אלוקים יעשה לנו פה איזה נס.

אילו אחיה אלף שנים, לא אוכל לשלם תודות לו.

אם ישלחני למרחקים מחצי הלילה...

רק שנייה, זה דחוק בבית חולים. כן.

כן.

כן.

טוב, מה קורה שם?

וכרגע מה מנסים לעשות?

בסדר.

אני לוקח בעזרת השם תענית ארבעים יום להצלתו, בעזרת השם יתמרח.

בסדר.

מי שרוצה, הילד יצא בלי דופק,

תינוק שנולד.

מי שרוצה לקחת עליו לרפואה, בבקשה.

אשלה לכן חיה עולה רבה.

אשתו של הרב הייתה ליד אשתי, הייתה עוזרת לו, והיא שלחה לו הודעה,

והרב קיבל על עצמו באותו רגע ארבעים יום תענית, ועוד שני אנשים קיבלו על עצמם שם לידו. ואני אמרתי לאשם, אשם, אני מקבל על עצמי שש שעות ביום לימוד תורה, ועוד ארבעים יום תענית גם אחרי ששמעתי שהרב קיבל,

גם אני ארבעים יום קיבלתי.

אשתו של הרב, הרבנית,

שתהיה בריאה, צדיקה,

מדהימה.

כמה היא חיזקה אותי וכמה היא עזרה לי. בלי התמיכה שלה, אני לא יודעת אם היו לי כוחות לעמוד בזה.

אחרי כל הקושי של הלידה, הלידה הייתה מספיק קשה,

והיא עוד היה לה את הכוח לחזק אותי ולהגיד לי שהכול יהיה בסדר ושאלוקים יעזור ולקרוא תהילים.

והיא בעצם נתנה לי גם את הדוגמה כמה אני צריכה להיות חזקה.

הוא החייא את המת, הוא החייא, הוא החייא את הבן שלנו, והרופאים הצליחו להזהיר את הדופק שלו.

אחרי בערך עשרים דקות אני שמעתי ככה מוניטור פתאום מתחיל לצפצף לעניין ולא צפצוף אחד,

אחד שלם.

אחר כך בעלילה ואומר לי, מה, אני בסדר, הכול בסדר, יש לו נחבק, הוא נושב, הכול בסדר, תגיד לי, שמעתי אותו בוכר.

ואז אנחנו הולכים לבכות ולבכות לאלוקים, כי היה לנו פרונס גלוי, זה לא היה...

היה לנו פרונס גלוי, והוא ממש היה יצא מהבטן, לא יודעת, והוא חי.

וגם עוד יותר פלא שאחרי כל כך הרבה זמן שהוא לא נשם,

אחרי שעשו לו בדיקות ולקחו אותו לטיפול נמרץ של תינוקות, אז אחרי ייעוץ בין הרופאים, ראו שהוא לא צריך טיפול מיוחד, שבו הכול בסדר, רק צריך השגחה קצת יותר רצינית,

אבל הוא יהיה בסדר,

ואין לו שום פגיעה, לא במוח,

שבמצבים כאלה, בגלל שלא מגיע חמסן למוח, אז הוא יכול לפגוע, במיוחד אצל תינוק.

וברוך השם, לא נפגע לו שום דבר, והוא זז, והוא בוכה כמו שצריך, ברוך השם, כן, שבח לילה, שבח לילה.

הקדוש ברוך הוא הכין אותנו הרבה הרבה זמן במקרה הזה, לניסיון הזה. נס גלוי, הרופאים עצמם היו עמובים,

הרופאים עצמם לא יכלו להירגע אחרי זה,

והיו שם מלא הרבה רופאים בחדר,

וכולם ראו אותם על יס הגלוי הזה.

אני לא יודע איך להודות לרב עוד לא הספקתי עוד להודות לו על החיים שהוא נתן לי ולאשתי שחזרנו בתשובה.

אני כבר צריך להודות לו על החיים של התינוק שנולד,

שהוא קיבל על עצמו 40 יום, שהוא יחיה.

אז ככה שכבר כל המשפחה שלנו חייבים לא לרחוב את החיים שלנו,

ובעזרת השם יהיה סנדאי,

בעזרת השם, השם יזכה אותנו, שהרב יהיה סנדאי ושהרב יבחר לו שם בעזרת השם. השם שהוא יחליט זה מה שיהיה, אנחנו לא אכפת לנו. שהרב יחליט, מתבטלים לגמרי בעניין הזה. שהוא יחליט איזה שם שהוא רוצה זה מה שיהיה.

יש לו חלק גדול בילד הזה,

זה הילד שלו בדיוק כמו שלנו ושל הרבנית גם.

ותודה רבה לכם, ותתחזקו ותיקחו את זה,

כי לא מובן מאליו כל הדברים האלה, כי כל יום ויום הוא

עוד מתנה מקדוש ברוך הוא.

ותודה רבה לכם, ותודה רבה לכם.

אדון תוספת דלתי מציוני,

כי יש לכם אלוה,

כי יש לכם אלוה.

נגד האומות, נגד האומות.

כן, תודה.

יש המשך, אבל זה לא מעניין אותנו עד עכשיו.

עכשיו, אחרי המעשה הזה,

ההורים של הילד

שומעים

שראש הישיבה של אורח חיים, הרב ראובן אלבז,

מכחיש את המעשה.

ובאים אליהם אנשים ואומרים שהוא אומר, שהוא שלח שני עדים לברר ולא היו דברים מעולם.

ומאחת ההרצאות הוא יוצא כנגדי,

מה הוא חושב את עצמו?

מותח רגליים, חיי מתים, פה, ועושה ככה תנועה.

אז הם החליטו ללכת אליו ולברר איתו אם באמת הוא אומר דברים כאלה או לא אומר דברים כאלה.

והם נסעו אליו בשבוע זה, נדמה לי,

לפני שבוע,

נסעו אליו

והלכו לדבר איתו, לברר את הדברים מקרוב.

אז לפני שאתם תשמעו, אני אגיד לכם נקודות שהועלו בתוך השיחה.

בתוך השיחה היא אומרת לו, פעם היינו עם הרב אמנון יצחק ועכשיו אנחנו עזבנו אותו,

אבל חברה שלי ראתה לי סרטון עם איזה תינוק שקם לתחייה,

אז הוא אומר, שטויות, אנלפבית.

ואחר כך היא אומרת לו,

איך אני יכולה לבדוק את זה?

אז הוא אומר לה, אין מה לבדוק דברים כאלה, לא ניתנים לבדיקה.

היא אומרת לו, אבל אני מתלבטת,

היא מתווכחת איתי, החברה שלי אומר, אל תתווכחית, תגידי לה אם הנשמה שלך עם הרב אמנון יצחק, תמשיך עם הרב אמנון,

כל טוב לך, הקדוש ברוך הוא בעזרתך,

אנחנו מתנהגים לפי תלמידי חכמים.

אלה שיש להם נפש, היא חוברת להם, לא ניצחק ימשיכו, אבל אנחנו הולכים לפי תלמידי חכמים.

אז היא אומרת, אבל אני מתלבטת,

בטן.

איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא עשה לו נס כזה?

אז הוא אומר לה, יש מכשפים.

אז עכשיו עליתי לדרגת מכשף.

אולי עוד מעט אני אהיה בלעם, וגם אני אראה מחזה שדיי.

אי אפשר לדעת.

והוא אומר, יש הרבה עושים את זה בעיר העתיקה.

אז היא אומרת לו, רגע, זה כישוב?

הוא אומר לו, לא, לא כישוב, אבל לא צריך להטריד אותך וזה.

הוא חוזר בו כהרף עין, כי הוא מבין שהוא אמר כנראה דבר חמור.

אחרי זה הוא ברח לה והלך.

עכשיו היא באה אליו ככה,

היא באה בהתחלה עם פהה,

משקפיים ובגד,

ודיברה איתו.

אחרי זה שהוא הלך,

היא הלכה,

החזירה את הכיסוי ראש, הורידה את המשקפיים, באה עם בגד אחר.

בן נכנס אליו, ומודיעה לו, אני אימא של התינוק שנולד, מת וקם לתחייה.

שלא יעז לשמוע, שאני לא אעז לשמוע שאתה אומר שהסיפור הזה הוא לא אמיתי.

ואז הוא מתנפל עליה ואומר לה,

שתקשיבי וזה וזה, וצועק עליה כך וכך.

ואחרי זה הוא מתחיל בנושא הכחשה,

להכחיש את כל מה שהיה. הוא לא יודע שזאת אותה אישה.

הוא חושב שזו אישה אחרת שדיברה איתו קודם.

והיא שואלת אותו את הדברים שהיא אמרה קודם, שהיא אששת את מה שהיא שאלה.

אז היא אומרת לו, אתה אמרת כישופים.

הוא אומר, חס ושלום, אני אמרתי כישופים?

אני לא אמרתי כישופים, חס ושלום.

זה הפרש של שלוש דקות, רבותיי. שלוש דקות.

ועוד כמה מטעמים, בואו נשמע בבקשה.

בבקשה. תזכרו רק את שומע ומשמיע. תודה רבה.

אני רציתי לשאול את הרב, אנחנו גרים ברחובות,

יש לנו קצת מתח עם ההורים שלי,

ואלי אומר לי שכדאי לעבור מהעיר לגמרי, ואני מאוד מגלבה מרחובות.

אם אפשר למצוא מקום אחר, אתם גרים כנראה איתם ממש.

קרוב, לא אמרו את הרבה, די. אבל בלי להגיד להם את הסיבה.

רגשתי שאלות שאלה, אף פעם אנחנו רואים אף פעם אין התלמידים שלנו, לא נצחק כבר.

ואחרי ששמענו שמרן יצא נגדו, אמרתי לי את תפשי לא, אז אתה יודע,

התרחקנו.

עכשיו עם כל הבלאזון שיש עם הבחירות,

אני לא יודעת מה להגיד.

אנחנו מקשיבים רק למה שהרב אומר. עכשיו רציתי לשאול שאלה,

איזו חברה שהיא עדיין תלמידה שלו בא אליי, והראתה לי איזשהו סרט עם תינוק שכאן מתחילה? לא יודעת, משהו כזה.

רק ברגע שתדברי, זה לא אמיתי?

איך אני יכולה לבדוק את זה? אני ממש... אין מה לבדוק, אין מה לבדוק. דברים כאלה, לא ניתן לבדוק. אז מה, כאילו, שנייה, אני מתלהגשת, אני אגיד לך, היא אומרת לי,

אם היא רבה, הייתי מדברת, רציתי לומר לה, הרבה אמנון?

את התנגדתי איתה, תגידי לה,

את אומרת לך, הנשמה שלך היא עם הרב אמנון,

תמשיכי עם הרב אמנון,

כל תום לך, הקב' יחולי בעזרתך,

אנחנו מתנהגים כפי תלמידי אחרים. כן, אני מבינה, אבל היא אומרת לי, כן היה, לא היה, אני ממש מתלבנת, אני לא יודעת מה לצאת, כי היא אומרת לי, איך יכול להיות שקדוש ברוך הוא לא איתו,

כאילו, איך את אומרת שהרב אמנון לא צדיק, אם הקדוש ברוך הוא איתו, ועשתה לו כזה, שאתה מבין? אמרתי, יש מחשבים בחו״ל שעושים דברים פיקטיביים. אז לדעת הרב זה קישור? לא, קישור.

עזובוי.

עכשיו זה שהיא נכנסת פעם שנייה אחרי שהחליטה. סליחה, סליחה.

אני אימא של התינוק שנולד מת וקם לתחייה,

שאני לא יעיד לשמוע שאתה אומר שהסיפור הזה הוא לא אמיתי.

אל תשתיקו אותי, יש לי פה אישור מבית חולים,

ובא אליי לא אדם אחד ולא שתי אנשים,

ואמרו לי שאתה מפיץ שלא היה ולא נברא.

כן. אני לא מצטיף ולא מפיץ. אני לפני רגע שמעתי שאתה אומר, מדובר בקישור. שאל אותי.

תשמעי בדיוק, רצית פשטו. אני לא שואלת אותך מה להגיד. אתה זה שצריך להיות בשקט. שקט. אל תשתיק אותי. בשני שאתם לא יודעים להתמודד עם הדיבורים של הרב שלכם, זו בעיה שלכם. אתם מכחישים, אני לא שואלת אותך, אתם מכחישים נס של הקדוש ברוך הוא. יש לכם בעיה עם אלוקים. אתם עונים זיכוי ערבים.

חבורת רשעים. תנסה רגע עצמי ותראה את עצמך אופי מזיקים בתוך ניידת.

יש לך בעיה להתמודד עם האמת? הרב שלך, קשה לו להתמודד עם דברים כאלה. אתה יודע למה? כי הוא לא יכול לעצור ניסים כמו שהרב אמנון עושה.

כי אלוקים לא נמצא איתו כמו שהוא נמצא עם הרב אמנון. אתה מבין למה? כי זה אדם ששמוע בין אחיכם. הוא לא מכיר, הוא לא מכיר שמוע בין אחיכם. הוא מעל התורה הרב שלכם. אתה מבין? את רוצה לשמוע. תשמעי, בואי, בואי.

שאלה אותי אישה, לא דיברה בה, הרב אמנון מצחק בכלל, הרב אמנון מצחק בכלל, בכלל לא אמרו לה, תשמעי, שאלה אותי, יש אפשרות שבן אדם באמת כבר היה... שלא, אני רוצה שאתה תסתכל, חשוב לי שאתה תסתכל. אני יודע. נולד לילות אופק ולילה נשימה, בוצעה הנשמה ועיסוי חזה. את יודעת מה הסיכוי שילד כזה יישאר שפוי?

את רוצה לשמוע.

והילד הזה בריא ושלם, וקרה נס. ואנשים חילונים שהיו איתי בחדר, רופאים,

רופאים חילונים, אומרים לי שמדובר בין נס. לא, לא, ויש ניסים בעולם.

עכשיו, תשמעי,

יש ניסים בעולם. לא אמרתי לך, חס ושלום, הרבה אנשים לא חושבים גם בתחייה.

עכשיו,

היא לא אמרה בדיוק מה שבן אדם,

בן אדם בית איבא אצלנו.

יש בן אדם שימות וזה,

אצלנו גם בעברית.

זה לא,

תביני,

עכשיו היא אומרת, אבל חברה שלי אמרתי לה, תראה, יכול להיות שופט,

יכול להיות שלא.

יש גם, איפה הוא אמר שוב,

חס ושלום? הרב לא הזכיר את המילה קישור? חס ושלום. אוקיי. חס ושלום. היא לא הבינה, אפילו קראתי לה איך שהיא סבירה.

גם בעיר העתיקה,

לא עליו, לא על הרב אמנון בכלל, חס ושלום,

דברים כאלה קורים בחולם.

קורים בחולם. לא, תראה, דבר כזה שילד רבע שעה בלי דופק ובלי נשימה,

ואחר כך קם לחיים ונשאר שפוי, זה לא דבר נורמלי.

שש שעות כבר מת,

היה בקרח, כבר צמאו אותו, נו? עימו בעוט עבד. אז מה שקרה אצלי זה נס, ואי אפשר להכחיש את זה. ציין. יופי, זה מה שחשוב לי. ציין, תמרות. אתה רוצה להעמיד את עצמך במקומי? לא. שבאים ואומרים שילד כזה לא היה ולא נברא? ציין, יופי.

אז אני שמחה לשמוע שהרב לא אומר שנס כזה לא היה, כי זה הדבר שבגללו הגעתי לירושלים.

תשמע לי רגע, אבל תשמע לי, למה הגענו לפה? אתה רוצה לשמור למה יש רבנים אחרים משטחתיך אומרים שהרב עמוד רובימאל ואז שלח שני עדים לבית חולים שאפילו אתם לא יודעים איזה בית חולים זה היה. לא רק לא יודעים בית חולים, לא נותנים שום אישורים בבית חולים.

אין בעיה. בסדר, כשאתה יוצא, באתי לממוצים של עצמך על הבן שלי ועל אשתי. נשמע לכם הוא שקרן.

תשמע, נשמע לכם הוא שקרן. אם אמרו ככה שקרן, אז אני אבוא אליו בטענות אחרות. תבוא אליי, תעמוד. לא, אני לא רוצה, לא שלחתי להס ושלום, לא שמעתי.

בא אצלי האישה הזאת, אמרתי לו כן.

יש ניסי בעולם, וכי זה בעולם, יש ניסי בעולם,

ויש גם

כישורים של כל מיני...

רגע, אז אמרת כישופים או לא אמרת כישופים? לא, על זה לא על זה, על עצמי שלא.

על עצמי שלא, על עצמי שלא, על עצמי שלא. קיים ניסים בעולם, שתדין. אנחנו יודעים, יש לנו אחת חיי בבית. רבע שעה הילד היה בדופק ודובר נשימה, צבע כחול, ברגע שהרב אמר, הרב אמנון אמר, אני מקבל על עצמי 40 יום תענית, הוא לא מכיר אותי ולא מכיר אותה, 40 יום תענית לזכותו,

באותו רגע מול העיניים שלי אמרו,

באותו רגע קיבל הקדוש ברוך הוא את התפילה שלו.

נכון, חזק וברוך הוא, תלוי של מי, לא כל אחד באמת שאתה תורדת.

זהו, מה שאתם צריכים זה איך להתפלל,

ומקבלים ישר את התפילה שלכם, הכול בסדר.

בקיצור, זה הסיפור לצערנו הרב.

האבא של הילד, התינוק שנולד, נמצא איתנו פה.

איפה הוא?

מיכאל?

בוא רגע לפה, בוא, רק שיראו אותך שאתה חי גם כן, שלא יגידו שאתה...

בוא, בוא.

כן,

זה היהודי שראיתם אותו בסרט, עוד כשהוא לא היה כזה מחוזק.

והבן שלו, הבן שלו קוראים לו אמנון יצחקי.

אז זהו.

תודה.

מכל מקום,

את כל זה אני עושה

לא מרצון, תאמינו לי שלא מרצון, כי אני שתקתי במשך שנתיים, אני שומע חירופים וגידופים,

אבל ברגע שהיה לי את העובדות, כמו שאומרים, שאני שומע את המשגיחון של פרי,

שאומר במפורש שזו ההנחיה של מורנו ורבנו,

רובי,

שלא לתת לאנשים ללכת לדרשות שלי ולהרצאות,

והוא בתור מחזיר בתשובה עוקר תורה,

ממזכי הרבים נהיה מחטיא הרבים,

אז כבר אין לו את ההגנות שהיו לו לפני כן אצלי,

ולכן הוא חשוף עכשיו לטענות ומענות

שאני מציג כנגדו.

אבל עדיין הוא ודאי יודע, כמו שהוא אומר לאחרים,

שיש דרך תשובה גם למי שחטא ועקר תורה,

יכול גם לחזור בתשובה, אבל צריך להיות תשובה מעלייתא.

אז לכן הוא מוזמן

לעשות תשובה רבתי ולתת דוגמה לכל הציבור

שאכן חטא ופשע נגד מי שלא עשה לו שום רעה מעולם.

למי שלא יודע,

במשך כל שנות קיומה של ישיבת אור החיים,

שלושים שנה,

שלחתי לו אלפי תלמידים,

אלפי תלמידים שהיו אצלו,

אלפי תלמידים לרב פיינדלר ממחנה ישראל,

אלפי תלמידים

לרב יפרח,

לברכי יוסף, לכל הישיבות, מי שמילא את הישיבות והתרוצץ ימים ולילות, לילה-לילה,

למלא ישיבות ושיקומו ישיבות, זה הייתי אני.

למי שלא יודע, מדברים על אל המעיין של ש״ס,

את עשרת התלמידים הראשונים,

עשרת התלמידים הראשונים של תלמודי תורה,

זה אני והרב אורי זוהר, שגייס לי אותו, עשינו ברישום של ארבעה חודשים.

עשרת אלפים תלמידים הראשונים.

אחרי זה שאמרתי שאני יכול לעשות עשרת אלפים נוספים, כשהיה אצלי הרב חזי משקובסקי,

והוא לא האמין למה שאני אומר,

ואמר, אתה מדבר ברצינות? אמרתי לו, כן, אני מדבר ברצינות.

אז הוא אומר, אני יכול להגיד לרב שטיינמן? אמרתי לו, כן.

ואתה תעמוד אחר הדברך? אמרתי לו, כן.

אז הוא הלך לרב שטיינמן ואמר לו, שאני אומר כך,

אבל הוא לא אמר לו עשרת אלפים, כי הוא פחד, זה לא מציאותי.

אז הוא אמר לו, חמשת אלפים.

ואז הרב שטיינמן אמר, אני לא יכול ללכת לישון עם ככה,

שאפשר לרשום חמשת אלפים ילדים.

ואז התחיל המבצע של 0.500 מה שהכריזו בכל מקום,

ושסורוצקין חטף לי את זה ועשה לבד בסופו של דבר.

היינו צריכים לעשות את זה יחדיו,

אבל הוא העדיף שתקציבים יעברו אליו,

אז לכן הם המשיכו לבד.

בכנס הראשון שהרב שטיינמן דיבר, הזמינו אותי עוד,

ואחרי זה למה צריך שותפים? למה צריך שותפים?

נעשה את זה לבד, אמרה אורי זוהר, ואז זה התחיל,

ל-1,500 וכו', אה, 500, 0.500, לא?

0.500. כל זה היה וזה, ואז הרב שטיינמן יצא עם הרבי מיגור לחוץ לארץ, לגניס כספים, פעם ראשונה בהיסטוריה,

וככה זה המשיך וכו' וכו', לא נשאר מזה שום דבר כיום.

אבל זה פעולות שאף אחד לא יודע,

אף אחד לא יודע, אף פעם לא התפארתי בהן, לא אמרתי אותן בציבור ולא שום דבר.

אבל הם יכירו טובה, מישהו יכיר טובה, מישהו יגיד שככה היה,

אבל אני מאמין שהרב חזי מישקובסקי יהודי אמיתי,

מי שישאל אותו יראה שהכול התחיל אצלי,

הוא בא אליי, דיבר איתי, אני אמרתי לו, הוא אמר לרב,

וככה זה המשיך וכו'.

יש לי עוד הרבה סיפורים נפלאים.

אני אספר לכם עוד אחד, אתם יודעים מה, שתבינו את גודל התדהמה למי שמבין קצת.

הרב לוגסי, שהתברר שהוא איש אמת,

שכתב וחתם, ופניתי אליו והשמעתי את ההקלטה,

והוא הודה שהוא עשה דבר לא הגון בזה שהוא חתם נגדי במכתב, שלא אמרו לו בדיוק מה שמתכוונים לעשות, והוא לא הסכים גם שיפרסמו והם פרסמו בלי רשותו.

אבל מכל מקום,

הרב לוגסי אמר שיש לו הכרת הטוב אליי,

הוא לא אמר מה הכרת הטוב.

ואני אספר לכם מה הכרת הטוב.

יום אחד באה אליי עובדת שעבדה אצלנו ואמרה לי, תשמע, יצא ספר יפה מאוד מאוד מאוד משפיע,

והוא עשה לי משהו.

אמרתי לה, תראי לי, לקחתי,

קראתי אותו, ובאמת גם לי הוא עשה אותו דבר, והרגשתי שאני מתחזק באמונה.

זה היה ספר על אמונה שהוציא הרב לוגסי מהראשונים שלו, אולי ראשון, אולי בין החמישה הראשונים.

מכל מקום הוא הוציא את זה,

וכשהוא הוציא את זה,

אז אני אמרתי,

אני מפיץ, הייתי בחינם כל פעם קלטות,

נותן קלטות כל חודש

למנויים שלנו התורמים,

והחלטתי, הפעם אני לא אתן קלטות, אני אתן ספרים.

כי אם ספר עושה, יכול להיות שקלטות זה עובד על ציבור מסוים, ספרים יכול להיות שיש פעמים אחרת, בואו ננסה.

קיבלתי את הטלפון שלו, צלצלתי, אמרתי, שלום, הרב לוגסי אמר לי, כן,

אמרתי לו, תשמע, כבוד הרב,

אני רוצה להזמין, אם אפשר, 500 ספרים.

ודאי, ודאי, ודאי אפשר, ודאי. אמרתי לו, כמה זה יעלה?

אז הוא אמר לי, זה עולה לי כך וכך. שאלתי אותה אם תסתפק בחצי שקל רווח ואני אקח ממך?

אמר לי, כן.

אמר לי, כן, אמרתי לו, בסדר.

סגרתי את הטלפון.

אחרי כמה דקות שקללתי את עצמי,

הרמתי עוד פעם טלפון. אמרתי לו, כבוד הרב,

אפשר אלף גם?

אמר לי, כן, ודאי, ודאי, ודאי. לא ידעתי מה ההתפעלות הזאת, ככה, ככה.

אחרי שעתיים בערך, אני מצלצל, היה אומר לו, אפשר לקחת 4,000 ספרים?

והוא, בטח, וזה וזה וזה, טוב, בואו נעשה ככה וככה. אמרתי לו, אני אדפיס את הספרים.

במקום שאתה תדפיס, אני אדפיס, כי אני יכול להדפיס יותר זול.

אז הייתי בקשר עם מישהו שאני לא רוצה אפילו להזכיר את שמו בבית כנסת,

ואמרתי לו, אנחנו נדפיס את הספרים וניתן לו חצי שקל על כל ספר. שלום.

לאחר זמן התברר לי מה היה הסיפור.

הרב לוגסי באותו זמן,

אף אחד לא הכיר אותו, היה אברך צעיר,

ולא יודעים ממנו, והוא כתב ספרים יפים,

אבל מי, מי, איך הוא יעשה פרסום?

אין לו כסף אפילו לעשות פרסום.

אז הוא סיפר לי שהוא היה הולך עם סל, סל, בתוכו ספרים,

דופק בדלתות בירושלים בבתים, ומציע את הספר.

ככה הוא היה הולך.

ולא בשביל להתפרנס,

רק שיזכה לזכות את הרבים.

טוב,

אז הוא אומר, כשאתה צלצלת ואמרת 500,

כשאני סגרתי את הטלפון,

אם היית רואה איך אני רקדתי בחדר ואף אחד לא הבין על מה,

היית מבין מה זה עשה לי 500 ספרים בבת העם.

וכשאמרת אלף, אני כבר עמדתי על המרפסת.

כשאמרת ארבעת אלפים, כבר אני הייתי במאורות.

טוב,

עד האחה והאחה,

אני שואל את ההוא שאני לא רוצה להזכיר את שמו בבית כנסת,

אני שואל אותו, תגיד לי, כמה ספרים אני, אז זה היה 8.5 שקל.

כמה ספרים אני צריך להדפיס בשביל שיעלה לי 5 שקלים?

הוא עשה חשבון,

אמר, אתה צריך להזמין 100,000 ספרים.

צלצלתי אליו, שלום, הרב לוגסי,

יש לי רעיון.

אכפת לכם, אני אדפיס 100,000 ספרים,

אבל אתה לא תרוויח אגורה?

אמר, אני גם תורם 10,000.

אמרתי, לא, לא צריך שתתרום 100,000 ספרים, בסדר? יש לך 5?

אמר, יש לי 5. הדפסנו 120,000 ספרים,

ועשינו מבצע 5 ספרים במחיר של ספר.

עשינו את כולם ב-shrinning,

נתתי לכל הפעילים בארץ,

ומכרנו את זה במחיר הקרן.

5 ספרים ב-25 שקלים.

ביום אחד הפצנו 100,000 ספרים.

ככה התפרסם הרב יעקב ישראל לוגסי.

600,000 שקל שילמתי.

600,000 שקל.

אתם מכירים עוד אחד שעשה בשביל השני,

בשביל השני, בשביל השאר יכול להפיץ את הדיסקים שלו מלקנות לעצמו שם?

כל דבר.

אל תאמינו לי, תצלצלו לרב לוגסי ותשמעו מפי. דרך אגב, הראש, אני לא רוצה להזכיר את שמו, התעשר בזכותי,

התעשר בזכותי, כי לימדתי אותו את הפטנט,

ואמרתי לו,

אם אתה רוצה להיות עשיר,

אז אתה פשוט מאוד.

כל ספר שאתה מוציא, תרוויח רק שקל.

בהתחלה זה לא יהיה הרבה,

עד שאתה תהיה מוציא לאור של המוציאים לאור.

וככה זה נהיה.

ולא ביקשתי ממנו קומיסיון, וברוך השם, הוא לא תרם אף פעם.

אז גם זה בזכות מה שנתתי לו עצה, כי אמרתי, אני לא פנוי לעשות עסקים, אני מתעסק בתחום מחזרה בתשובה,

אבל שיהיה רווח ליהודים, שירוויחו,

שתמכור להם בזול. היום הוא לא מסתפק בשקל, בהרבה שקלים,

אבל עדיין זה זול.

עדיין זה זול.

זה מקצת מן הדברים.

אז איך יכולים לבוא לבן אדם שכל כך עזר ועוזר ורוצה לעזור,

ולמחוק אותו בגלל מפלגה?

ואני נדהם.

אני רואה את הסרט של הרב עובדיה יוסף,

שומר,

שאם דור העיר רוצה לפתוח מפלגה, שיפתח,

שעזוב אותנו, שיפתח.

איך יכול להיות שאתה מוותר עליו?

מגיל 13 הוא ישב אצלך,

ואחר כך על שולחנך, גידלת אותו, חינכת אותו, והוא מורד,

והוא הולך להקים מפלגה,

ואתה לא יוצא נגדו ולא אומר קדיח תבשילו, ואתה לא אומר עליו כלום, לא שום דבר,

למה הוא יכול לפתוח מפלגה?

אז למה אני, שבכלל לא קשור ולא גדלתי לא על שולחנך ולא קיבלתי כלום,

ורק נתתי ונתתי,

והרב שלי, ירושטיינמן, אמר כך וכך,

למה אני לא יכול לפתוח מפלגה?

כי הרב עובדיה לא היה בעניינים.

כי העלילו לו עלילות,

שאני רוצה למלוך תחתיו, אמרו לו.

הוא רוצה להיות אחריך מרן, ככה אמרו לו.

מי שיגנר?

אנשים משוגעים.

וככה חיממו וחיממו וחיממו, וגם לא הצליחו להוציא ממנו משהו ברור,

ככה מחריד,

כמו שהוא אמר על דור רעי, רשע וגנב, וכו' וכו'.

אז איך זה יכול להיות? מפה רואים שהם-הם הדברים.

כשמלעיטים את הרב מה שרוצים ללעיט, בלית ברירה יוצאים הדברים. רואים שם את יהודית מצלמת מול הפנים שלו,

מבשלים אותו, מחממים אותו, מקריאים לו עיתון,

אומרים לו, שאומרים שעושה כישופים, זה מוכר לכם כישופים, כן?

עושה כישופים וכו' וכו',

ואחרי זה שואלים אותו על אוסלו פתאום,

באמצע השבוע שואלים אותו על אוסלו, מה נזכרתם באוסלו עכשיו?

לא, תגיד שזה לא אתה וזה הוא,

ותגיד ככה, ותגיד ככה, ומוציאים את מה שמוציאים והכל, ככה זה עבד.

ככה זה עבד. לא כלפיי,

כלפי כולם.

ואנחנו רק בתחילת החשיפה של הקלטות.

המשך יבוא.

רבי חנניהו ורקשי אומר, אסון וברוך זו כל ישראל.

רבי כוח חרבו לעם תורו משואות שנה עמונה למלחפץ למען סרגו יחדיל תורו יעדיל.