הרב שמעון רחמים 11-06-14

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

כן, אז סיימנו בשיעור הקודם.

עם אותו פלמוני שרואה אותו דניאל בחלומו.

ואמרנו, למה נקרא שמו פלמוני?

משום דכתיב, כי יפלא ממך דבר

שלא היה לו שם,

ולכן

דניאל בא ומכנה אותו כפלמוני.

דהיינו, פלוני אלמוני.

ויאמר אלי עד ערב בוקר 2300 ונצדק קודש.

מהו הזמן

שתצא החוצה, תבקע החוצה הגאולה בו?

2300 ונצדק קודש.

וזה יהיה יום מיוחד, כמו שאומרים שאר הנביאים, שיהיה בו גם ערב וגם בוקר.

משהו כזה לא מוסבר.

הרי בוקר יש לו

זמן מסוים

שהוא משמש כמו הגמרא שמדברת במסכת ברכות,

תחילת פרק ראשון.

וערב הוא גם משמש זמן מסוים,

אבל באחרית הימים, כשיבוא משיח,

שני הזמנים הללו הם יהיו יחדיו באותו זמן.

זמן.

ויהי ביראותייני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עומד לנגדי כמראה גבר.

אז דניאל כמובן שמבקש פתרון לחלום הזה,

סייעתא דשמיא, מה שנקרא,

והוא רואה לעיניו כמראה גבר.

ואשמע כל אדם בן אולי ויקרא ויאמר

גבריאל הבן להלז את המראה.

הוא שומע כל אדם

באותו מקום שהוא נמצא,

שאמרנו שזה היה נקרא ואני על נהר אולי,

והוא אמר לו תפרש

את פשר הדבר לאותו בן אדם.

למי הכוונה לדניאל? מי יפרש לו? יפרש לו גבריל המלאך.

אבן להלז את המראה.

ויבוא אצל עומדי ובבואו נבעטתי ואפלה על פניי.

לראות מלאך זה לא פשוט,

עד כדי כך שהוא מקבל מה שנקרא שוק,

פיק ברכיים.

ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון.

כל מה שראית עכשיו, החלום הזה, על מה מדבר,

מדבר על אחרית הימים.

זמן הגאולה.

ובדברו עמי נרדמתי על פניי ארצה.

ויגע בי ויעמידני על עומדי.

זה באמת פלא,

כנראה זו הייתה כל כך דרגה גבוהה שהוא גם הצליח להירדם.

הרי איך אפשר להירדם כשעומד לפניך המלאך?

כמו שאומרים לבן אדם, אתה הולך לגדול הדור לקבל ברכה אצל הרב שטיינמן,

והוא פתאום מחליט להירדם באמצע שהרב שטיינמן מדבר איתו.

זה לא הולך ככה.

אבל פה דניאל הגיע כנראה לדרגה כל כך גבוהה,

וכתוצאה מהיבטאות, מהפחד,

כשהוא רואה את המלאך גבריאל, הוא נרדם.

ואז המלאך נוגע בו ומעמידו על עומדו.

ויאמר הננו מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ.

אז לכל דבר יש זמן, כמו שאומר החכם מכל אדם, לכל זמן ועד תחת השמיים, עת, עת, עת, עת.

ומהו הזמן של הקץ? מהו הזמן של הגאולה?

אז אני עכשיו הולך להודיע לך.

ועכשיו הוא מבאר לו את החלום.

העיל אשר היית בעל הקרניים, מי זה מלכה מדי ופרס?

והצפיר השעיר הוא מלך יוון.

והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון.

והנשברת ותעמודנה ארבע תחתיה ארבע מלכויות מגו יעמודו ולא בכוחו.

הארבע ממלכות הללו יעמדו מכוח עצמן, לא יעמדו מכוח

המלך הראשון.

לא היה להם את הזכות שבזכות המלך הראשון הם ישלטו,

אלא בזכות עצמם.

יבואו ויעמידו מלוכה.

ובאחרית מלכותם כהתם הפושעים יעמוד מלך עז פנים ומבין חידות.

זה לא יהיה סתם מלך, אלא מלך

שהוא מבין עניין, מבין חידות, אבל הוא יהיה חוצפן,

עז פנים, לא רואה אף אחד ממטר.

מה שהוא מחליט זה מה שהוא עושה. טוב, לא טוב, כן נראה, לא נראה.

בשבילו הכל טוב,

הוא מחליט ועושה את הפעולה שהוא צריך לעשות. מי זה אותו מלך היה?

זה היה טיטוס.

כתוב שטיטוס הרשע לא פחד להילחם,

אפילו העיז פניו כנגד קודש אבריחו.

והקדוש ברוך הוא אמר לו, טיפש מטופש, בריאה אחת, יצור קטן יש לי בעולמי.

בוא אני אראה לך, מה, אתה חושב שאני צריך להילחם איתך?

אתה אמרת, אתה לא יכול, אני לא יכול להילחם, אני יכול רק בים, אני לא יכול ביבשה?

בבקשה, בוא אני אשלח לך את אחד מהחיילים הקטנטנים שלי,

ונראה אם אתה יכול.

ושם הגמרא אומרת שאחרי מותו של טיטוס ביקעו את ראשו

ומצאו שהאיתוש, הגודל של האיתוש שהיה שם, זה היה בגודל של יונה.

זה הגודל של האיתוש שהיה לו בתוך הראש שלו, ככה גדל איתו. בדרך כלל כמה איתוש חי? ארבעה חודשים,

אם לא הורגים אותו.

כמה הוא חי? כמה יש לו כבר זמן לחיות?

חצי שנה, שנה, תן לו,

זה נקרא עד 120 בשביל האיתוש.

אבל פה, במשך שנים רבות, עד מותטיטוס,

האיתוש חי ומנקר לו במוח.

כידוע, הדברים הללו גם ידועים,

שטיטוס יום אחד שהאיתוש נכנס לו.

בימים הראשונים זה עבר ליד בית הנפח,

איפה שהנפח שם עושה גמר מלאכה.

ושם הוא שמע את הנפח דופק, האיתוש הפסיק. אמר, או, יש לי רעיון טוב.

במקום שהוא יזמזם לי כל היום, הנה, עכשיו מצאתי פתרון. מה הפתרון?

אני אביא את הנפח הזה אליי.

כמה עולה לך יומית? 100 שקל?

תקבל 300 שקל, רק תדפוק אצלי כל היום.

תעשה לי מנגינה, קצב, וממילא האיתוש יפסיק. אם האיתוש יפסיק, הכול יבוא על מקורו בשלום,

אני אוכל להמשיך הלאה.

אבל מה לעשות שגם האיתושים מתרגלים. לא רק בני אדם מתרגלים,

אלא גם האיתושים. והאיתוש התרגל,

ברגע שהוא התרגל האיתוש, הכול בסדר.

אפשר כבר לחיות עם הקצב, זה נקרא.

אז הוא התחיל לחיות עם המנגינה,

נותן מכה, ככה הוא חי עם קצב האיתוש עד שגמר על טיטוס לגמרי. אז כשפתחו את ראשו, מה מצאו שם? בגודל של ציפור, יונה.

זה היה הגודל של האיתוש.

האיתוש הזה זכה לאריכות ימים.

למה? בזכות שהוא עשה את מצוות השם, להיכנס

לחותם של טיטוס,

ושם לנקר לו במוחו, בראשו.

וזה מה שהוא אומר. מי זה המלך עז פנים? אז זה טיטוס, היה עז פנים, התחצף, בא לפני הקודשא בריחו.

מי זה שאר המלכים? בואו נראה מה אומר רשי.

מלכי מדי הוא פרס בית קרניים, שני אומות מולכות, כמו שפירשתי למעלה.

זה היה שני מלכים שמלכו תחת

מלוכה אחת, דהיינו תחת ממשלה אחת,

אבל שניהם היו בתפקיד,

אף אחד לא יתערב בתפקיד של השני.

ומי זה המלך הראשון? אלכסנדר מוקדון,

שהרג את דרייו יש בן אסתר, כמו שמצאנו בספר יוסיפון.

ותעמודנה ארבע תחתיה ארבע מלכויות,

אשר יעמודנה מאותו גוי שחלק אלכסנדרוס מוקדון מלכותו במותו לארבע ילדים.

ויוסף כרעם בספרו ארבעה ראשי נמר.

הנמר זה אלכסנדר מוקדון, והם ארבעה ראשיו.

ולא בני המלך היו, אלא

שלוחי המלך היו. דהיינו, אלו שבאים למלוך תחת המלך.

ולא בכוחו, ולא יהיו האחרונים ככוח המלך הראשון, כי חלשים יהיו מנויות. והמלוכה מתחלקת,

אוטומטית גם דרגת הכוח אצלהם ירדה, ולא נותרה כמו הראשון שהוא שליט עריץ וחזק, והיא התחלקה בין אותם ארבעה.

ופה מוסיף רשי ואומר, ועצם כוחו, מה זה הכוח של נבוכדנצר,

סליחה, של טיטוס שהיה?

הוא אומר, לא היה לו כוח בגבורה, דהיינו,

הפילים שלו לא הפחידו אף אחד.

כלי המלחמה שלו גם לא הפחידו אף אחד.

כי עם ישראל סמך הקדוש ברוך הוא, השם יילחם לכם, ואתם תחרישון.

מה כן הם פחדו? הם פחדו מהלשון שלו.

היה לו לשון מאוד חלקלקה,

שהוא היה מלגלג ומסתלבט על כולם.

וזה מה שהוא עשה כלפי קודש הבריכו, והקדוש ברוך הוא במקום העניש אותו.

ועצם כוחו ולא בכוחו.

אז כוחו הוא חזק אמנם, אבל הוא לא משתמש בכוחו.

ונפלאות ישחית והצליח ועשה.

הוא כל כך יגרום נזק, שאפילו את כל הנפלאות, הדברים הטובים, הוא ישחית,

ויהיה לו הצלחה במעשיו.

והשחית עצמים ועם קדושים.

ינצח את כולם.

ועל שכלו והצליח ומרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלווה ישחית רבים

ועל שרים יעמוד ובאפס יד יישבר.

אז באמת הוא יקבל מתנה, הוא גם יצליח

להזיק לעם ישראל, להשחית עם ישראל, להרוג את עם ישראל.

בזכות מה? בזכות לשון נוח על הקלקה ושכלו.

אבל בסופו של דבר,

ובאפס יד יישבר.

שבירתו תהיה כל כך פשוטה מיתוש קטן, כמו שאמרנו,

שהוא הרג אותו.

זה גם מה שאומר רש״י. הוא באין כוח יישבר על ידי ייתוש חלש שבבריות,

שנכנס בחותמו, כפי שאומרת הגמרא מסכת גיטין.

הוא מראה הערב והבוקר אשר נאמר אמתו.

הרי אמרנו זה לא מסתדר, או ערב או בוקר.

אומר לו גבריאל המלאך, יהיה יום שיהיה בו גם ערב וגם בוקר.

ועתה סתום החזון כי לימים רבים.

אתה לא יכול עכשיו לפרש אותו,

לנסות לחקור ולבדוק אחרי החזון הזה,

אבל תדע שהדבר הזה יעמוד לימים רבים.

ואני דניאל נהייתי ונכליתי ימים,

ואעקום ואעשה את מלאך את המלך ואשתומם על המראה ואין מבין.

אז פה דניאל כביכול נחסרה מחוכמתו קצת.

ולמה?

שהוא עדיין נשאר משתומם מהמראה,

גם כשהוא ראה את

מלאך השם, גבריאל,

וגם כשהוא לא מבין את פשר הדבר,

הדברים סתומים.

עכשיו זה לא הזמן שהוא ידע אותם, לא הזמן שהוא יגלה אותם.

וזה מה שאומר דניאל,

כתוצאה מכך שראיתי את המלאך גבריאל, כתוצאה מהדברים הסתומים,

נהייתי חלש ונכליתי.

ולכן אין ברירה אלא להמשיך

בעשייה ומה עושים, ואמשיך במלאכת המלך.

פרק ט',

בשנת אחת

לדרייבש בין אחשורוש מזרע מדי,

אשר הומלך על מלכות כשדים.

בשנת אחת למלכו אני, דניאל, בינותי בספרים מספר השנים אשר היה דבר השם אל ירמיה הנביא למלות לחורבות ירושלים שבעים שנה.

ואתנה את פניי אל אדוני האלוהים לבקש תפילה ותחנונים בצום ושק ואפר.

ואתפללה לה אדוני אלוהי,

ואתוודה ואומרה אנא אדוני האל הגדול והנורא שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצוותיו.

חטאנו ועווינו והרשענו ומרדנו וסר וסור ממצוותיך וממשפטיך.

אז פה דניאל מתוודה.

ולמה הוא מתוודה?

אז מפרש רש״י

שהוא נסתכל בחשבון הספרים והוא היה מחשב את חשבון השנים

על מה שניווה הנביא ירמיה כי לפי מלות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם.

דהיינו היה צריך להיבנות בית המקדש.

הוא מסתכל והוא רואה שעדיין בית המקדש לא נבנה

ובית המקדש שלא נבנה בימיו

כאילו אדם שבית המקדש לא נבנה בימיו, כאילו נחרב בימיו.

ופה הוא היה בצער ולכן הוא מצטער ומה הוא עושה? הוא אומר כנראה שאני עצמי לא בסדר ואם אני עצמי לא בסדר ואם אני עצמי לא בסדר אני צריך להתוודות

ואז הוא מתחיל להתוודות על מה הוא מבקש הוא מבקש על ירושלים מבקש מהשם

הנא השם האל הגדול הגבוהו הנורא שומר הברית והחסד לא עבו ושומרו מצוותיו חטאנו

והבינו והרשענו ומרדנו וסרנו במצוותיך ומשפטיך

ולא שמענו אל עבדיך הנביאים כי אם היינו שמעים אל עבדיך הנביאים ממילא

הנבואה הייתה מתגשמת ומתקיימת. אם לא התקיימה, סימן שלא שמרנו.

אשר דיברו בשמך אל מלכינו, צרינו ואבותינו ואל כל עם הארץ.

לך אדוני הצדקה ולנו בוש את הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלים ולכל ישראל הקרובים והרחוקים בכל הארצות.

אשר ידחתם שם במעלם אשר מעלו בך.

בספר יחזקאל, בפרק הראשון, שמה מובא לגבי קיבוץ

שאם אני לא טועה, זה כורש שהיה שם.

כורש. כן, כורש.

כורש כיבד את כל היהודים שבעולם ואחרי שהוא הפיץ איגרות ואמר בואו תבנו את בית המקדש.

וזה היה בשבילהם, או-הו,

למתנה גדולה.

ולעומת זאת הוא אמר, אותם היהודים שלא יבואו לבנות את בית המקדש,

שם היו ארבעה סוגים של יהודים שבאו לבנות את בית המקדש. הכוהנים הלוויים,

שבט יהודה ושבט בנימין, מי שזה בנחלתו.

הוא אמר, שאר השבטים שהם רחוקים ולא יבואו להיקבץ כדי לבנות את בית המקדש, מה יצטרכו לעשות?

יצטרכו לשלוח כלים ומתנות. שם גם הנביא מונה כמה היה כמות כל הכלים שהם שלחו במספר מה שהוא הוציא מתוך האוצרות, מתוך בית העבודה זרה.

שנבוכדנצר הכניס את כל כלי המקדש,

מה שהוא הוציא החוצה בחזרה לתת. וכל זה למה?

בגלל שהוא קיבל

מאת השם את המלוכה.

זה היה, איך אומרים, לאות הוקרה כלפי הקדוש ברוך הוא,

הוא החליט לבנות לו את בית המקדש.

אז פה אומר דניאל, היות ואנחנו לא שמענו בקולך

ללכת בתורתך אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים,

ממילא גרמנו רעה וכל ישראל עברו את תורתך

וסור לבלתי שמוע בקולך ותדחה עלינו העלה והשבועה אשר כתובה בתורת משה ודי האלוקים כי חטנו לו.

ויקם את דברו אשר דיבר עלינו ועל שופטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדולה

אשר לא נעשתה תחת כל השמיים כאשר נעשתה בירושלים.

אז הוא אומר מה שקרה שכל העיר נחרבה, נשים עונו, נשרפה העיר,

כולם שבים עם קולרים.

זה לא פשוט הדבר הזה אומר.

אף עיר לא היה בה את מה שקרה לירושלים וזה לא פעם אחת אלא פעמיים.

אז הוא אומר הצער היה מרובה וגדול.

הוא אומר ולכן כל ההבנה זה בגלל שלא שמענו אל הנביאים

כי אם היינו שומעים אל הנביאים לא היינו צריכים להגיע לכל הדבר הרע הזה.

כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא כינינו את פני השם אלוקינו ויותר מזה קיבלנו את הרעה ואנחנו לא חושבים,

לא מתבוננים, למה קיבלנו?

ולא חילינו את פני השם אלוקינו לשום מעווננו להשכיל בעמיתך.

וישקוד השם על הרעב האביה עלינו כי צדיק אדוני אלוהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקולו.

ועתה אדוני אלוהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעסלך השם כיום הזה חטאנו רשענו.

אדוני ככל צדקותך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלים הר קדשך

כי בחטאנו ובעוונות אבותינו ירושלים ועמך לחרפה לכל סביבותינו.

מה שקרה שהמקום הכי נבחר

של ארץ ישראל נהפך לחרפה, שועלים ילכו בו.

ועתה שמה אלוקינו אל תפילת עבדך ואל תחנונה ואייר פניך על מקדשך השמם למען אדוני.

עתה אלוהי אוזניך ושמע פקח עיניך אורי שמותנו

ויעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקותינו אנחנו מפילים תחנוננו לפניך

כי על רחמיך הרבים.

זה נוסח התחנון שאנחנו אומרים בימי שני וחמישי לסופו.

עכשיו אנחנו רואים את הנוסח הזה.

אדוני שמא אדוני סלאכה אדוני יקשיבה ויעשה על דאחר

למענך אלוהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך.

אומר המדרש תנחומא אמר רבי יצחק מה זה אדוני שמא אדוני סלאכה? במה הוא יכול לסלוח לנו?

הרי גרמנו לביתו של קודשא בריחו להיחרב.

יש על דבר כזה סליחה?

יש על דבר כזה מחילה?

יש בית אתה הורס את הבית ואחר כך אתה אומר אבא הרסתי.

אני מצטער.

סליחה.

הרסת לי את הבית אין לי איפה לגור אין לי איפה להשרות את השכינה.

אמר רבי יצחק עכשיו שאין לנו לא נביא ולא כהן לא קורבן ולא מקדש ולא מזבח מי מכפר לנו?

אומר המדרש אלא אף על פי שחרב את המקדש לא נשתייר בנו אל התפילה.

ואיזה תפילה? התפילה שתיקן דניאל אדוני שמה אדוני סלאכה

שבעה

ועשה על תהר. לכן זה אחת הסיבות שרבותינו זכר הרווחה תיקנו גם להגיד את הנוסח הזה בסליחות.

מה קרה?

נוסח הזה נוסח חזק. הוא משלמה פרים שפתנו. מכפר לנו על כל אותם הדברים.

ועוד אני מדבר ומתפלל ומתוותה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחינתי לפני השם אלוהי

על הר קודש אלוהי.

ועוד אני מדבר בתפילה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחילה מועף ביעף נוגע אליי

כעת מנחת ערב.

אז הוא מוסיף דניאל לאחר שהוא מסיים את נוסח

תפילתו ווידויו

והוא מבקש מבורא עולם

דבר אחד, ועשה אל תאחר.

תקיים את הבטחתך שהבטחת לנו שתשלח את משיח צדקנו, תבנה את בית מקדשנו,

מה שאנחנו מתפללים כל יום.

ואל תאחר, אל תאחר את הקץ.

אל תדחה את זה בגלל סיבות כאלה ואחרות, אלא הגיע הזמן,

מיד הם נגאלים, תגאל אותנו.

ולכן הוא מוסיף ואומר

על התוודותו ועל תפילתו וחטאת עם ישראל

אני מפיל תפילה, איפה?

לפני הר הקודש אלוהי.

דהיינו, מה שנקרא על בית האלוקים, הר המוריה.

ועוד אני מדבר בתפילה.

והאיש גבריאל אשר הייתי, דהיינו שהוא ביקש לדעת את פשר החלום,

מיד נזדמן לו, הרי המלאך גבריאל אמרנו.

ואיך הוא בא אליי?

הוא בא אליי שהוא מואף בפריחה ובטיסה.

כמלאך.

ויבן וידבר עמי ויאמר,

דניאל עתה יצאתי להשכילך ביניי,

הנה באתי מן השמיים לגלות לך את מה? את אותו פשר של חלום שראית, אותו פשר של מחזה שאתה צריך לדעת אותו, מן השמיים שלחו אותי.

בתחילת החנונך יצא דבר, ואני באתי להגיד לך כי חמודות אתה.

לכן דניאל, אחד הסיבות שנקרא דניאל איש חמודות.

כל הדברים שהיו יוצאים מפיו היו נחמדים.

לא רק למטה, אלא גם למעלה.

ובין בדבר ואבן במראה. תתבונן בדבר, וממילא תגיע להישג מה שראית.

יש את האמרה הידועה שאם רוצים לדעת אם אדם מקובל

בשמיים אז אומרים תסתכל בעולם הזה,

תתבונן. אם אהוב למטה,

אהוב למעלה. נחמד למטה, נחמד למעלה.

אז על זה מוסיף פה

אחד מהמפרשים ואומר, למה כתוב שלוש פעמים חמודות, חמודות, חמודות

במהלך כל הפסוקים הללו?

בשביל מה?

מה, פעם אחת לא מספיק לכתוב חמודות?

צריך שלוש פעמים?

אלא אמר רבי שמואל בר-אוניה בשם רבי אחא, שלוש פעמים כתיב

חמודות, חמודות, חמודות.

מה אמר לו גבריאל? דייך.

בוראך מתחמד לך.

פמליה שלו מתחמדת לך, ותורתו מתחמדת לך.

דניאל היה יתרה אחת אהוב על כל שאר העם.

שאר העם, אהוב למטה, אהוב למעלה.

אבל דניאל לא רק אהוב

למטה על הבריות,

אלא גם הייתה אהבת הלמעלה מתחלקת לשניים, גם למלאכים וגם לקוד שבריחו.

והיה לו עוד אהבה נוספת שהיא אהבה השלישית, מהי אהבת התור?

שהתורה עצמה אהבה אותו,

ולכן היא שרתה בו,

והוא זכה לחוכמה שהוא זכה הכל בזכות התורה.

דבר אחר ללמדך שצדיקין חביבין לפני הקדוש ברוך הוא,

ואף לפני המלאכים,

ואף לפני הבריות ומיניים,

שכן אתה מוצא כשהיה המלאך בא לאצל דניאל, היה קורא אותו איש חמודות ג' פעמים.

שנאמר ויאמר אלי דניאל איש חמודות,

אבן בדברים אשר אנוכי דובר,

ואעמוד על לומדך כי אתה שלחתיך אליך,

ובדברו עמית הדבר הזה עמדתי מרעיד.

וכתיב,

ויאמר אל תירא איש חמודות שלום לך חזק וחזק.

וכתיב, ואני באתי להגיד כי חמודות אתה, ובין בדבר או אבן במראה.

אז למה נקרא שמו חמודות?

אלא אשרי אותו האיש שכך ששמע או שבישר המלאך ואמר לו איש חמודות שאתה נחמד לפני הקדוש ברוך הוא,

ונחמד בעליונים בין המלאכים, ואתה חמוד על בני דוריך.

אז כמו שאמרנו שלושה, אבל לדניאל הייתה יתרה אחת, שזו התורה,

שגם היא הייתה נחמדה בו ושמחה בו,

שהוא כלי ראוי לקבל אותה.

שבועיים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קודשך לכלי הפשע ולהתם חטאות,

ולכפר עוון ולהביא צדק עולמים ולחתום חזון ולביא

ולמשוח קודש קדשים.

אז הוא אומר, מיום חורבן בית המקדש הראשון, בימי צדקיהו עד

שיהיה בשנייה, כמה זמן עבר?

שבועיים שבעים,

דהיינו שבעים ושבועיים זמן.

נחתך על עמך ועל עיר קודשך לכלי הפשע ולהתם חטאות ולכפר עוון ולהביא צדק עולמים ולחתום חזון ונביא למשוח קודש קדשים. אז כל הזמן הזה,

כדי שעם ישראל יתכונן, כדי שעם ישראל יהיה ראוי לקבל

את הקדושה, לקבל את השכינה בחזרה, לקבל את בית המקדש.

ותדע ותסכל מן מוצא דבר להשיב ולבנות ירושלים עד משיח, נגיד,

שבועיים שבעה.

ושבועיים שישים ושניים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העיתים.

בואו נראה מה מפרש רש״י.

קודש קדשים,

אהרון והמזבחות וכלי המקדש שיבואו להם על ידי מלך המשיח ומיניים שבועיים ארבע מאות ותשעים שנה.

גלות בבל שבעים ובית שני תכ שנים.

ותדע ותסכל מן מוצא דבר, מתוך מוצא דבר זה שיהיה בתחילה תחנונך להגיד לך תדע להשכיל

ולהשיב ולבנות את ירושלים. דהיינו על ידי חוכמת המחזה שראית ממילא תדע בדיוק איך

צריכה להיבנות

ואיך צריך לבנות את ירושלים.

עד משיח נגיד וזמן תינתן מיום החורבן עד שבא כורש מלך פרס שאמר הקדוש ברוך הוא עליו שהוא ישוב

ויבנה עירו וקראו משיחו ונגידו. תראו מה זה רשע מרושע,

זוכה להיקרא משיח,

זוכה להיקראות נגידו של המקום ברוך הוא.

שנאמר כה אמר השם למשיחו לכורש הוא יבנה עירי וגלותי ישלח.

שבועיים שבעה שבע שמיטות שלמות יהיו בגולה קודם שיבוא כורש.

ועוד היו שלוש שנים אלא מתוך שלו

שלמה השבוע לא נמנה בשנת אחת לדריה ושמדי שעד עניאל עומד בה.

כשנאמר לו החזון הזה כולו שבעים לכבוש יהויקים.

אצל מעין שמונה עשרה שנה שקדמה כבוש יהויקים לחורבות ירושלים נשארו חמישים ושתיים שנה.

כי ששנו רבותינו חמישים ושתיים שנה לא עבר איש ביהודה.

והם חמישים ושתיים שנה אשר מיום החורבן עד שחזרו בימי כורש הרי שבע שמיטות ושלוש שנים.

זאת אומרת פה היה צריך להיות שבועיים,

שלוש שבועות ושבעים שנה.

מה קרה נהיה שבועיים ושבעים שנה?

אז הוא אומר זה השבוע שנחסר

מהימנותו של דרייבש לכורש.

ממילא את השבוע הזה לא מנו אצל כורש, ולמה?

כי כורש

נמנע רק מהזמן שהוא נכנס לתפקיד ולא קודם לכן. למרות שהוא היה צריך לקבל עוד שבוע ולא קיבל אותו, לכן לא מנו את אותו הזמן.

דרייבש.

היו סמוכים אחד לשני.

אותו בן אדם.

שבעים בנים.

אז יש כמה, אז בדקתי את זה, יש כמה דרייבש.

דרייבש.

אז יש מפרשים שאומרים שזה בן של השדה,

שבא בדמות אסתר על אחשורוש,

שדה שאומרת שהותר לה לאסתר לבוא אל המלך כדי להציל את עמה וכולי. אז זה כמה דעות בדיוק, אם הוא היה כן בנה או לא היה בנה.

בדיוק על זה דיברתי ביום שני בשיעור.

תתפוס את הפשטות של הדברים.

ואחריה, שבועיים שישים ושניים יכרת משיח, ואין לו.

והעיר הקודש ישחית עם נגיד הבא וקיצו בשטף,

ועד קץ מלחמה נחרצת שוממות. אז זה עוד פעם כאילו מדמה על החורבן השני, מה שנקרא.

והגביר ברית לרבים שבוע אחד, וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה, ועל כנף שיקוצים משומם ועד כלה, ונחרצת איתך על שומם.

אז הוא פה מנבא לו ואומר לו את כל אותם הדברים,

מה שיהיה בחורבן הבית השני, לאחר שבונה אותו לבית המקדש כורש, איך זה יהיה ומה יהיה.

פרק י' בשנת שלוש לכורש מלך פרס, דבר נגלה לדניאל, אשר נקרא שמו בלצ'צר.

ואמת הדבר וצבא גדול, הוא בין את הדבר ובינה לו במראה.

אז דניאל מבין את הדברים,

וגם

הוא מתבונן בהם.

ובימים ההם אני, דניאל, הייתי מתאבל שלושה שבועיים ימים.

לחם חמודות לא אכלתי, ובשר ויין לא בא אל פי.

וסוך לא סחתי, עד מלאת שלושת שבועיים ימים.

היה לו מאוד מאוד קשה אפילו לאכול, מרוב המחשבות.

וביום עשרים וארבעה לחודש הראשון, ואני הייתי על יד הנער הגדול לוחי דקל.

וישא את עיני ויראה, והנה איש אחד לבוש, בדים ומותניו חגורים, בכתם ופז.

וגווייתו כתרשיש, ופניו כמראה ברק, ועיניו כלפידי אש,

וזרועותיו ומרגלותיו כעין נחושת כלל.

וכל דבריו ככל המון.

וראיתי אני דניאל לבדי את המראה, והאנשים אשר היו עימי לא ראו את המראה.

אבל חרדה גדולה נפלה עליהם, ויברחו בהיכווה.

אז הם לא זוכים לראות את המראה

של אותו דמות

שנראתה דווקא לדניאל, אבל מה הם זוכים? הם זוכים להרגיש את הפחד ממנו, הם בורחים

מאותו מקום.

ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדולה הזו, ולא נשאר בי כוח. והודי נהפך עליי למשחית, ולא עצרתי כוח.

ואשמע את כל דבריו וכשומעי את כל דבריו, ואני הייתי נרדם על פניי,

ופניי ארצה.

הוא אומר, כתוצאה מהפחד, כתוצאה מהמראה, כתוצאה מהשמיעה,

נרדם כשפניו נפולות לכיוון קרקע.

והנה יד נגעה בי, ותניעני על ברכיי וכפות ידיי.

אותה דמות נוגעת בדניאל ומרוממת אותו, מעירה אותו.

ויאמר אליי דניאל,

יש חמודות הבן בדברים אשר אנוכי דובר אליך ואעמוד על עומדיך

כי עתה שולחתי אליך

ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד אז הוא אומר לי עכשיו אתה צריך לתפוס ראש

להתבונן לראות טוב טוב את מה שאני אומר לך ולהשכיל ולהבין את הדבר הזה

וכמובן דניאל ברעדו ופחדו

ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלוהיך ונשמעו דבריך

ואני באתי בדבריך ושר מלכות פרס עומד לנגדי עשרים ואחת יום והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעוזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס.

כן אז בוא נראה מה הוא אומר לו ושר מלכות פרס

פה מדובר לא על

המלכים בעולם הגשמי אלא המלכים העליונים

הוא אומר לו מה קורה בשמיים

ושר מלכות פרס

עומד לנגדי עשרים ואחת יום

כידוע כשמלך ממונה לא משנה מאיזה אומה

מן השמיים יש שר בשמיים של אותה אומה שהוא גם ממונה עומד על משמרו כמו שהמלך עומד על משמרו

אז שם עומד אותו מלאך הממונה על פרס עשרים ואחת יום

ליד מי עומד? ליד אותה דמות

והנה מיכאל אחד השרים הראשונים בא לעזרני

בשביל מה הוא צריך לעזור לו שם?

כנראה שהיה איתו משא ומתן דין ודברים בינו לבין מלך פרס

ולכן מיכאל שהוא הממונה על ישראל על אומה שנקראת ישראל הוא בא לעזור לו בדין ודברים במשא ומתן כנגדו

ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס נותרתי שם ובאתי להבינך עת אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים

אז הוא בא לגלות לו מה יהיה

באחרית הימים עם עם ישראל

ובדברו העמיק הדברים האלה נתתי פני ארצה ונעלמתי התבייש

והנה כי דמות בן אדם נוגה על שפתי ואפתח פי ואדברה ואומר אל העומד לנגדי

אדוני במראה נהפכו צרי עליי ולא עצרתי כוח

אני לא יכול להתמודד עם מה שאני רואה

ואיך יוכל לב את אדוני זה לדבר עם אדוני זה

ואני מעתה לא יעמוד בי כוח ונשמה לא נשארה בי

קרה לדניאל מה שקרה לעם ישראל רק שמה פרחה להם נשמתם במתן תורה כתוב

אבל פה דניאל הוא נעלם דומייה נשתתק לא יכול לדבר אדם נכנס לגדולי ישראל פתאום הוא שוכח את כל מה שהוא צריך

לשאול מה שהוא צריך לבקש

הכל בסדר פתאום

נכנסים לצד הגדול הכל בסדר

זה קורה

ואיך יוכל עבד אדוני זה לדבר עם אדוני זה ואני מעתה לא יעמוד בי כוח ונשמה לא נשארה בי

ויוסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני נתן לו מה שנקרא את הכוח כדי שהוא יוכל לעמוד נגדו ולשמוע את דבריו

ויאמר אל תראה איש חמודות שלום לך חזק וחזק

ובדברו עמי התחזקתי ואומרי ידבר אדוני כי חזקתני

אני עכשיו קיבלתי את הכוח

ואחר כך עוד תתחיל לדבר בבקשה אני שומע

ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להילחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יוון בא

הוא אומר זה לא פשוט אני שם נמצא בשמיים

כנגדי באים כל אותם השרים הראשון שהגיע זה שר פרס לאחריו שר יוון אני עזבתי אותם באמצע

ירדתי להגיד לך תדע לך יש משהו עכשיו

שקורה בשמיים בעולמות העליונים

אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עימי

על אלה כי אם מיכאל שריכם

היחיד שיכול לתפוס את הדברים שאני אומר ולנצח את אותם

שכנגדו מי זה? זה רק מיכאל שהוא שר של עם ישראל

כי באחרית הימים עם ישראל ידו בתחילה תהיה בתחתונה ולאחר מכן תהיה על העליונה

לכן הוא בא דווקא להגיד את זה מול אותם השרים והוא עומד כנגדם ולקבל אז אותה דמות

שבאה ומספרת לדניאל כרגע אנחנו לא יודעים

מי זו הדמות הזאת

פרק יא ואני בשנת אחת לדריווש עמדי

עומדי למחזיק ולמעוז לו

ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלושה מלכים עומדים לפרס והרביעי יעשיר עושר גדול

מכל וכחזקתו באושרו יאיר הכל את מלכות יוון

מי זה היה אותו מלך? מה אתם אומרים?

רבותינו, זיכרונם לברכה, אמרו בסדר עולם זה כורש ואחשוורוש ודריווש

שבנה הבית ומה תלמוד לומר רביעי למדי

אבל בספר יוסף בן-גוריון כתב שהיה לו בן לכורש שמלך תחתיו לפני מלוך אחשוורוש

ומה היה שמו?

במבישה

כנראה היה כושי

היה לו שם במבישה

ובזכות מי הוא? הוא מלך בזכות חזקתו של דרייווש

והוא השאיר בעושר גדול כל זה למה? כדי לשלוט על מלכות יוון, להילחם מלכות יוון שתמיד מנסה לבוא ולתפוס את ענייני המלוכה, לתפוס את השליטה

על העולם

ועמד מלך גיבור ומשל ממשל רז ואסר כרצונו

מי זה המלך גיבור? כמו שאמרנו, אלכסנדר מוקדון

וכעומדו תישבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמיים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל,

כי תינטש מלכותו ולאחרים מלבד אלה.

אז מלכותו תאבד לגמרי,

לא יהיה בה שום תועלת

באותה מלכות, ולמה? כי יהרגו אותו.

ואותה מלכות תשתעבד לאותם פרסיים ואותם יוונים.

ויחזק מלך הנגב ומן סרה ויחזק עליו ומשל וממשל רב ממשלתו.

ולקשנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצור כוח חזרוע,

ולא יעמוד,

וזרועו תינתן היא ומביאה והיולדה ומחזקה בעתים.

אז כידוע שהם יבואו ויילחמו וינסו להילחם,

וכמה שהוא יעמוד על מלכותו וחזקתו, מלכותו תישבר,

ולמה? כי הוא ימות.

ואז הדבר יבוא ויתחלק למי?

לאותם דלת ראשי נמר.

מה שאמרנו, כמו שדניאל ראה בחזיונו.

ותינתן היא ומביאה והיולדה ומחזקה בעתים, ועמד מנצר שורשיה קנו,

ויבוא אל החיל ויבוא במעוז מלך צפון, ועשה בהם והחזיק,

יילחם בהם ותופס אותם חזק,

שולט עליהם.

וגם אלוהים אם נסחם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יביא מצרים. הוא ייקח את כל רכושם, הכול.

לאן ייקח את זה? ייקח את זה לארץ מצרים.

יגלה את זה.

והוא שנים יעמוד ממלך צפון.

הוא ימלוך יותר ממלך צפון.

ובניו יתגרו ואספו המון חיילים רבים. הוא בא בו ושטף ועבר וישוב, והתגרה עד מעוזו.

הוא ינסה להילחם בכולם, לשלוט על כולם.

ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון, והעמיד המון רב וניתן ההמון בידו.

כל ההמון הזה ייפול כנגד אותה מלכות שהיא צריכה לשלוט.

ונישא ההמון ורם לבבו והפיל ריבועות ולא יעוז.

אז יש שם מלחמה נוראה. מלך צפון

שהוא בעל גאווה,

הוא ייזום את המלחמה,

והוא יפיל רבים ממלכותו של מלך הנגב.

ובכל זאת, לא יהיה ניצחון המלחמה שלו. אף על פי שהוא ניצח, אבל על פי שהוא הרג,

עדיין הניצחון לא שלו. ולמה? כי מן השמיים לא נתנו לו עדיין את השליטה המלאה.

ושב מלך צפון והעמיד ההמון רב מן הראשון, ולקצה העתים שנים יבוא בו בחיל גדול וברכוש רב, ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב.

ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. כולם ינסו להשתלט על מלך הנגב, כנראה שהוא הראשון בכותרות,

ואף אחד לא יצליח.

ייכשלו כולם. ויבוא מלך הצפון וישפוך סוללה ולכד עיר מבצרות.

וזרועות הנגב לא יעמודו, ועם יבחריו ואין כוח לעמוד.

עם כל מה שיעשו, טכנולוגיות,

לשים כל מיני סוגרים על העיר,

והכול, שום דבר לא יעזור לו. מן השמיים אין הסכמה לניצחון, אז לא מנצחים.

תעשה את כל ההשתדלות,

תנסה להביא את הפרנסה, הפרנסה לא מגיעה אליך.

אבל אני עבדתי שעות נוספות.

התחלתי עוד עבודה, ופה, ושם, וזה, וחסכתי.

אם מן השמיים החליטו, זה מה שיהיה.

ויעש הבא אליו כרצונו, ואין עומד לפניו,

ויעמוד בארץ הצבי וכלה בידו.

אז כילה את כל הארץ באוכלוסיו.

כמובן שהוא מגיע לארץ ישראל, לא פחות ולא יותר.

ויישם פניו לבוא בתוקף כל מלכותו,

וישרים עמו, ועשה, ובת הנשים ייתן לו להשחיתה, ולא תעמוד ולא תהיה לו.

הוא יבוא להשחית את כנסת ישראל,

דהיינו, מה שנקרא, את חכמי ישראל, את התורה הקדושה,

וגם לא יצלח בידו.

מי זה היה אנטיוכוס הרשע מלך יוון, שגזר על עם ישראל גזרות,

וציווה

לפוליפוס שר צבאו להרוג את כל הקורא את שמו יהודי.

אתה יהודי? קוראים לך יהודי?

להרוג אותו.

לא צלח בידו.

ולא תעמוד עצתו.

ולא תהיה לו.

ולמה? כי מי הרגה אותו?

בת יוחנן כהן גדול.

הגיעה לשמה,

נתנה לו לאכול ולשתות,

כמו שמספר שמה.

בספר יוסיפון זה.

שהיה לו כלל.

כל הכלות באות ונבעלות קודם אצל המלך.

הוא הבוהל הראשון. לאחר מכן חוזרות לבעליהן.

חתונה הלילה הראשון אצל המלך.

מה?

גם הגמרא מביאה את זה, כן.

באות הלילה הראשון אצל המלך.

זאת טיבה היהודית בת יוחנן כהן גדול.

בת כהן גדול.

היא תלך אז שלום ותעשה כזה או כזה דבר. באש תישרף. זה הדין שלה.

איך אפשר כזה דבר לעשות? מה עשתה? לקחה איתה בשק שלה את מה?

את הגבינה ואת היין. יין פטישים זה היה.

אתה שותה כוסית אחת, אתה מרגיש כבר

בין כוכבים משים קיניך.

איך?

זו דעה אחת. דעה שנייה אומרת שהיא באותו לילה התחתנה.

והיא באה בציווי המלך. המלך היה ארבעים,

אבל היא אמרה, אני אשים סוף וקץ לכל הדברים הללו, לכל ההתעללויות של המלך.

ומה היא עשתה?

באותו זמן היא באה והיא שקטה. הוא אמר, כן, כן, הכל בסדר. עוד מעט, עוד מעט נעשה עבירה.

תאכל בינתיים, תשתה, נתנה לו לאכול ולשתות. אתם יודעים, יין וגבינה זה ביחד עושה הרבה חום.

עולה לראש, ואז בן אדם מתחיל להיות עייף.

לא היה גבינה מקורית.

או, זו הייתה גבינה מקורית, לא כמו היום. הכל זה חומרים היום,

אתה משאיר את זה חמש דקות בחוץ, כבר אתה צריך להתקשר,

להתקלקל.

אנטיוכוס.

מה?

יש מדרש

שאומר שזה היה גם עם אלפרוני.

אבל פה מה שהוא מסביר זה על אנטיוכוס הרשע.

והיא באה ועושה את כל המעשה הזה,

נותנת לו את ה... יין, נותנת לו את הגבינה,

והיא ישקר, והיא יתגל בתוך ההולו.

נכנס שם לכלאה,

נקרא כלת חתנים,

נכנס שם לישון, ואז היא הוציאה את החרב מהנרתיק,

ערפה את ראשו.

קיצרה אותו,

איפה שמה את הראש? שמה את זה בתוך השק, החביאה.

עד הבוקר היה לה שם ציווי למלך. אף אחד מהשרים לא מפריע.

לא מעניין מלחמה, לא מלחמה. המלך

בלילה נמצא

עם הקלה, אף אחד לא מפריע לו, לא דופק בדלת.

כן.

לא דופק בדלת, אף אחד לא דופק בדלת, לא מפריע.

אלה בבוקר קמים, רואים, טוב, החלון של המלך פתוח.

איך זה יכול להיות? בדרך כלל המלך קם ב-10-12.

מה זה החלון של המלך פתוח?

ויותר מזה,

אנחנו רואים שגם איזה ראש מציץ משם.

הם לקחו את הזה, הסתכלו, אוי ואבוי.

הראש הזה מטפטף דם.

ראו, זה הראש של המלך שלהם.

ואז מפה צמחה הישועה לעם ישראל. כמובן שהם הצליחו

לבוא ולהכניע אותם. הראש לא מתפקד, הכל לא מתפקד.

וישב פניו למעוזה ארצו,

ונכשל ונפל ולא יימצא.

ועמד על כנו מעביר נוגה סדר מלכות,

ובימים אחדים יישבר ולא באפיים ולא במלחמה.

ועמד על כנו נבזה,

ולא נתנו עליו הוד מלכות.

הוא בא בשלווה והחזיק מלכותו בחלקלקות.

וזרועות השטף ישתתפו מלפניו ויישברו, וגם נגיד בריא.

אומר אשי והשבית

קצין חרפתו לו, והשבית הקדוש ברוך הוא את גודפו ואת חרפתו, שהיה מחרף את הקדוש ברוך הוא.

וישיבו עליו שהכהו בשכין רע.

בעודו בדרך שהלך לצור על ירושלים, והשריח בשרו ונשרו אבריו.

ואמר לעבדיו להשיבו לאנטיוחה,

ולא הספיק לבוא לשם עד שמת

בחולאים רעים.

ועמד על כנו מעביר נוגס, והתחזק על בסיסו אחריו בני חשמונאים. אז כמובן כל הנס שהיה שם עם

החשמונאים שבאו והצליחו להשתלט, הכל בזכות יהודית בת יוחנן כהן גדול, שאם לא הייתה נותנת להם את הגושפנקה הראשונה לא היה צולח בהם שום דבר.

ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו עוד מלכותו,

בשלווה והחזיק מלכותו בחלקלקות וזרועות השטף ישתתפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית.

ומן ההתחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי.

אז בכל אותם מקומות שיהיו סביב ארץ יהודה, דהיינו סביב ירושלים,

כגון אדום, עמון ומואב, שם עוד איכשהו יהיה לו איזה עצומה, יהיה לו איזה שליטה.

ובשלווה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבותיו.

ואבות אבותיו וביזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבותיו עד עת.

ויער כוחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאוד, ולא יעמוד כי יחשבו עליו מחשבות.

אז תראו מה זה, גם אם הקדוש ברוך הוא נותן לו סייעתא דשמיא להיות מלך,

אבל הוא יכול לבלבל אותו שלא ישלוט רק כתוצאה ממחשבות,

לתת לו מחשבות שלא אוהבים אותו,

לא טוב לו,

הוא בפינה, אפילו שהוא מלך, הוא שולי,

הוא מרגיש כבר אחורה.

אדוני ברוך הוא לא צריך לעבוד קשה,

להרוג אותו ולהפריע לו.

מספיק שהוא נותן לו מחשבות, הוא כבר עושה את

התוצאות לבד.

ויער כוחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול,

ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאוד,

ולא יעמוד כי יחשבו עליו מחשבות.

מה קורה לך? מה?

עוד שנייה.

טוב, אני כרגע לא מוצא את זה.

מלך הנגב הוא מלך מצרים, אבל את השם שלו פה אני לא...

או, אלכסנדרוס.

אלכסנדרוס.

זה שמו.

לא, סליחה, זה לא אלכסנדרוס.

מתחת לאלכסנדרוס. טוב, אני לא מוצא כרגע את השם.

אם נמצא, בהמשך נזכיר אותו.

אבל הוא מלך מצרים.

וזרועות השטף, סליחה, ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו עוד מלכות,

הוא בא בשלווה והחזיק מלכות בחלקלקות.

אז בזכות לשונו החלקלקה יזכה להחזיק את המלכות. ובזרועות השטף ישתפו, מלפניו יישברו, וגם נגיד ברית.

ומן ההתחברות

אליו יעשה מרמה ועלה על עצם ממעט גוי.

ובשלווה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבותיו ואבות עבודיו.

וביזה ושלל ורכוש להם יבזור על מבצרים ייחשב מחשבותיו ועד את...

אחת מהסיבות שמלך רוצה להראות את ההשתלטות שלו, את המלוכה שלו, מה הוא עושה, הוא לוקח את הרכוש

והוא מראה כוח, כמו שאחשוורוש הראה, עשה סעודה.

ולמה? כדי שיראו את הכלים, את היופי ואת הכול, וזה נותן לאנשים חשק להתקרב אליו.

תראה איזה עשיר אור, כדאי להיות בחברותו, בשכנותו ובסמכותו.

ממילא, אנחנו גם נקבל ממנו טובות הנאה. אם נקבל ממנו טובות הנאה, אוטומטית המלך נהפך להיות שליט עליהם, כי כולם תחתיו.

ואז הוא מגביר את הגדולה שלו.

אז זה מה שהוא עשה, הוא בזה ושלל רכוש שלהם מבזורת. כל אותו רכוש הוא הלך ונלחם

ורכש אותו,

הוא יבוא ויחלק אותו.

איך הוא יחלק אותו? בצורה כזאת לא הכוונה שהוא ייתן אותו מתנות, אלא יפזר אותו במקומו כדי שיראו מה כוחו.

ויאיר כוחו ולבבו על מלך ה...

הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרר למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאוד ולא יעמוד כי יחשבו על המחשבות

ואוכלי פדבגו יישברוהו וחילו ישטוף

ונפלו חללים רבים

מה?

פדבגו זה דהיינו הלחם והיין שהוא שותה

פדבג המלך אם אתה זוכר בפרק הראשון

למדנו את זה אוכל מאת המלך

בסדר?

ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שולחן אחד כזב ידבר ובלא תצלח כי עוד קץ למועד.

אז אף על פי שהם נלחמים ואחד יכול להכניע את השני לשבת על אותו שולחן ולעשות מה שנקרא הסכם שלום, העיקר שאנחנו נציק

לאומה שנקראת עם ישראל,

הדבר הזה לא יצלח

כי עוד קץ למועד, יש עוד זמן,

עדיין לא הגיע הזמן

שאתם יכולים להרע לעם ישראל, הקדוש ברוך הוא לא רוצה.

וישוב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קודש ועשה ושב לארצו.

אז כמובן שהוא חוזר במלאת

לחורבן שבועיים ושישים ושניים.

הוא חוזר לארצו כשכולו עם מלא מלא מלא רכוש.

אבל הוא לא יודע שכל אותו הרכוש עתיד לחזור בחזרה ולבוא להגיע לעם ישראל בחזרה. למה?

כי ככה הקדוש ברוך הוא רוצה שיהיה באחרית הימים שהכול יגיע לעם ישראל.

וישוב, מי ישוב? מלך רומי לארצו.

מעל מלך הנגב ברכוש גדול. אחרי שהוא בא ונלחם עם מלך הנגב, ישוב לארצו.

ולבבו על ברית קודש, דהיינו במחשבתו להפר את בריתו עם עם ישראל, כי עד עכשיו הוא היה עם עם ישראל, כדי שעם ישראל לא יילחם בו,

כדי שהוא יצליח להילחם עם מלך הנגב.

אבל אחרי שהוא מצליח לנצח את מלך הנגב ולהכניע אותו ולקחת את כל רכושו, עם מלך עכשיו הוא יכול להפר את ההסכם עם עם ישראל ולעשות מה שהוא ירצה.

ועשה,

ומן השמים ייתנו לו הצלחה להפר את ההסכם עם עם ישראל ולשלוט.

למועד ישוב, הוא בא בנגב ולא תהיה כראשונה ואחרונה.

לאחר זמן,

אחרי שהוא ראה הצלחה,

יחזור שוב פעם ולא תהיה כראשונה וכאחרונה.

הצלחתו תהיה שונה,

ובאו בו ציים כיתים.

ראיתם את הפירוש בתרגום יונתן בן עוזיאל, מה זה ציים וכיתים?

על פרשת בלק, כמדומני,

וצים מיד כיתים.

שם יש פסוק, אז שם הוא כותב על ענייני הגאולה. יש פה...

מה?

כן, כן.

ספר במדבר זה,

פרשת בלק,

תרגום יונתן בן עוזיאל.

שם הפסוק אומר,

וצים מיד כיתים ואינו אשור ואינו עוור, וגם הוא עדי עובד.

זה הפסוק שמדבר גם על אחרית הימים.

הוא אומר איך יהיה ומה תהיה, איזה אוניות יבואו, מה שנקרא מרמרה, כתוב שם במפורש.

משהו מדהים.

צוין שם בפנים.

לא כתוב המרמרה, אבל כתוב אוניות גדולות.

וזה מה שהיה, זה אחד מסימני הגאולה.

מקראות גדולות, תראה.

מצאתם?

מקראות גדולות במדבר?

כן.

לא משנה.

אולי אנחנו...

בבקשה.

אני אקריא לכם את זה מבפנים אצלי.

איי, איי, איי.

העץ הרעה לא נותן לגשת.

וצים מיד כיתים והינו אשור והינו עבר. לא נורא.

אומר התרגום יונתן בן עוזיאל, וסנפירים יזומנו בכלי מלחמה,

וייצאו באוכלוסין רבים,

וצים ביד כיתים יוצא בגימטריה, משט הטורקיים הכולל.

מה אתה אומר?

זה מה שהיה עם המרמרה.

כבר כתוב לפני רבות בשנים, בתרגום יונתן בן עוזיאל.

דבר פלא לא יאומן כי יסופר.

אז הם יבואו להילחם בעם ישראל,

עם האוניות הגדולות, והנה.

ובאו בו הוציאים כיתים ונכאה,

ושב וזעם על ברית קודש,

ועשה ושב האיבן על עוזי ברית קודש.

למה הם באים להילחם בעם ישראל? על עוזי ברית קודש.

אתם יש לכם ברית עם הקדוש ברוך הוא, לעסוק בתורה, לשבת ללמוד,

ועוזבים את הכול, ועוסקים בחיי ישעה.

על זה הם באים.

וזורעים ממנו יעמודו, וחיללו המקדש המעוז, והסירו התמיד, ונשנו עד סיכות בשומם.

ומרשיעי ברית יחניף בחלקות, ועם יודעי אלוהיו יחזיקו ויעשו.

אז אדם שישב ויעסוק בתורה,

אף אחד לא יכול לשלוט עליו, אף אחד לא יכול להפריע לו ולהתגרות בו.

אבל אותם מליכת שלום שלו,

שרחוקים מהתורה ומצוות אלה, חס שלום,

ייהרגו

למרות שהם יבואו להתחנף בצורה של חנפה כדי לקנות, לרכוש את אותם הדורקים,

מה שנקרא, שמאלנים של ימינו. מה פתאום? הם טובים? לא באו להרוג?

צהל השם.

הם התחילו.

הם שלחו את זה, הם עשו בלאגן, הם זה, זה התקשורת.

בכל אופן, בסופו של דבר, הם ינקמו מהם ראשונים. זה באמת פלא גדול. אלה שהם

איתם, הם דווקא יחטפו ראשונים.

אז לא כדאי להיות איתם.

ומרשיעי ברית יחניף בחלקות, ועם יודעי אלוהיו יחזקו ועשו.

ומשכילי עם יבינו לרבים, ונכשלו בחרב ובלהבה, בשבי ובביזה ימים.

ובקע שלם יעזרו עזר מעט, ונלוו עליהם רבים בחלקלקות.

ומן המשכילים ייכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ, כי עד עוד למועד.

אז הנה, מיד גם אחרי זה, עוד למועד.

יש עוד זמן.

ועשה כרצונו, כמו שאמר הרב,

ועשה כרצונו המלך, ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות.

פתאום הוא התחיל לשבח את הקדוש ברוך הוא, פששש, דבר נפלאות.

והצליח.

למה?

אתה משבח את הקדוש ברוך הוא,

את הרשע הוא נותן לו את השכר מיד.

הוא לא מחכה עם זה.

נותן לו מיד את ההצלחה.

עכשיו, בעולם הזה,

אבל בעולם הבא נפרע מהם.

והצליח עד כלי זעם, כי נחרצה נעשתה.

ועל אלוהי אבותיו לא יבין, ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין, כי על כל יתגדל.

הוא לא יבין את

חשיבותו ומהותו

ויוקרתו של הקדוש ברוך הוא, שגם מה שהוא ידבר זה שום דבר.

ועל אלוהי אבותיו לא יבין, ולא ייתן לב לקדוש ברוך הוא שהוא אלוהי רם יצחק ויעקב.

והוא לא יבין על חמדת נשים, כי כנסת ישראל היפה בנשים. שום דבר הוא לא מבין. הוא משבח, אבל הוא לא מבין כלום.

ולאלוהי המעוזים על כנו יכבד, ולאלוהי אשר לא ידעו אבותיו יכבד בזההו וכס ובבן יקרו וחמודות.

ועשה למבצרי מעוזים עם אלוהי ניכר אשר הכיר

יהיה הרבה כבוד, וימשילם ברבים, והאדמה יחלק במחיר.

אתה רוצה לקנות שטח? בבקשה.

שמעתם על זה שלא מזמן מכרו שטחים בירח?

כן.

הם מעלים.

הם כבר בונים על זה שכבר זה נמשך. הם בטוחים שאם יהיה פה מלחמה,

אז תשים לשם.

אבל שם הם לא יודעים שזה רק עם חליפות ופה,

זה הרבה בלאגן.

אבל העיקר לקנות.

אני מאמין שגם השמאלנים קנו שם כמה...

מאות דונמים.

דיור בזול. מה?

דיור, כן, דיור בזול.

באישור הרבנים.

ובעת קץ התנגח עימו, אני לא יודע איזה עורך דין עושה הסכם כזה.

ובעת קץ התנגח עימו מלך הנגב והסתער עליו מלך הצפון בעיר ובפרשים ובאוניות רבות,

הוא בא בארצות ושטף ועבר.

ואז כמובן, מה שנקרא באחרית הימים,

את כל הבלאגן שיהיה בין אותם אומות העולם.

זה יבוא על זה ויילחם עם זה בפרשים ובאוניות רבות.

הוא בא בארצות ושטף ועבר.

הוא בא בארץ הצבי, ארץ ישראל, ורבות ייכשלו.

רבות ייכשלו, הרבה ימותו.

ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון. אמריקה תימלט,

מואב תימלט, ראשית בני עמון ימלטו.

ידו בארצות, ובארץ מצרים לא תהיה לי פליטה.

לא יוכלו לברוח למצרים, חצי האי סיני, טוב הנה שמה ברוך השם הכל יהיה בסדר.

אפשר להישאר שם בנוף,

לראות את הערים,

לאכול מהבדואים והכל יהיה בסדר, לא.

גם שמה לא תהיה פליטה, כולם יסבלו.

ומשל במחמני הזהב והכסף ובכל חמודות מצרים ולובים וכושים במצעדיו,

הכל הוא ישלוט.

כולם יהיו תחתיו, כסף, זהב, חמודות מצרים, לובים, כושים.

ושמועות יבהלו ממזרח ומצפון ויצא בחמה גדולה. מרוב שהוא יתבלבל, ישמע את כל השמועות,

וככה הם דיברו, ישר,

מלחמה, ישר.

להשמיד ולהחרים רבים, למה הוא רוצה לשלוט?

ויתע עליה פדנופ בין ימים להר צבי קודש.

הוא בא עד קיצו ואין עוזר לו. אז כמובן מה שיהיה בסמוך להר הקודש

בירושלים, הר צבי קודש.

פרק י״ט, ובזה סיימנו בשעה טובה את הספר. ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול

העומד על בני עמך

והייתה עת צרה אשר לא נהייתה מהיות גוי עד העת ההיא.

ובעת ההיא יימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר

ורבים מישני אדמת עפר יקיצו.

תחיית המתים.

אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדיראון עולם.

אז יהיו כאלה שמה?

שהם יקיצו

לדברים הטובים,

לחיי עולם,

מה שנקרא תחיית המתים,

ואלה לחרפות לדיראון עולם. להפך,

לא תהיה להם תקומה.

והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

ואותם המשכילים, מי זה המשכילים?

אלו שיעסקו בתורה הקדושה,

במצוות, למה הם יזכו? להשכיל כזוהר הרקיע.

מאירים במחיצתם של אותם חכמים ומצדיקי הרבים, אותם אלה שרבו והזהירו את העולם הזה בתורת השם.

ומצדיקי הרבים ואלה שיצדיקו, את מי?

לא את הרבנים, את הרבים.

את אותם אלה שישבו ויעסקו בתורה ככוכבים לעולם ועד.

האור שלהם יהיה כמו האור של הכוכב.

שאף פעם האור שלו לא נעצר. תמיד, האור שלו נמצא במצב של השפעה.

אז בואו נראה פה מה מפרשים.

הגמרא בבת רח עמוד ב' אומרת

והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, זהו דיין שדן דין אמת לעמיתו. היום קשה למצוא כאלה.

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, אלו גבאי צדקה.

שהם מזכי הרבים במצוות צדקה.

ובמתנית הטענה, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, זה דיין שדן דין אמת לעמיתו.

וגבאי צדקה, משכילים,

משכיל אלדל,

שיודעים מה העניים צריכים,

ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. מי זה? מלמדי דרדקה, מלמדי התינוקות. אלו שמלמדים את הקטנים,

אלו ככוכבים לעולם ועד.

דבר אחר, ומצדיקי הרבים אלו גבאי הצדקה. רבי שמעון בן מנסיה אומר,

אלו תלמידי חכמים שנקראים זקנים,

וכן הוא אומר, ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

מי גדול האוהבים בעצמם,

או המאהבים,

שאוהבים את האחרים? הווי אומר,

אלו שמתגברים על מידותיהם, ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.

כלומר, אלו תלמידי חכמים המצדיקים

את הרבים ככוכבים לעולם ועד.

אם ככה, למה דימו אותם לכוכבים? מה, אי אפשר לדמות אותם לשמש?

מה רע שאתה מדמה אותם?

שלא תדמיה אותם לדברים אחרים, דווקא לכוכבים.

אומר פה הרב,

לומר לך מה כוכבים רמים ומאירים על כל העולם, ככה צדיקים מאירים על כל העולם, מסוף העולם ועד סופו.

ומה כוכבים פעם נכנסים ופעם נגלים ככה צדיקים, פעם מעשיהם הטובים

משפיעים על כולם,

דהיינו על כל העולם כולו, בין על צדיק בין על רשע, אתה רואה פשש.

שמעתי פלוני אלמוני, עשה מויפת.

שמעתי צדיק כזה, הצדיק האמת הזה אמר כך וכך,

פשש, כולם מתפעלים מהאגדות.

מה לך ולצדיק בכלל שאתה מתפעל?

אתה בכלל קשור אליו? אתה

משתייך אליו? שום דבר, לא, מתפעל, פשש, שמע את שמעו.

הוא פעם שהם מגלים רק לצדיקים שביניהם,

ובין כך ובין כך עושים הם רצונו של מקום.

וזהו שנאמר, ויהיה זרעך כעפר הארץ, שמדמים עצמם לעפר הארץ.

אם הם עושים רצונו של מקום, הרי הם ככוכבים, ואם לאו,

חס ושלום, כעפר הארץ. וכן הוא אומר, כי איבדם מלך הרמם וישימיהם כעפר לדוש.

והמשכילים יזהירו כזו הרקיע, בזכות מה כנגד הברוכת שעשיתי להם,

לפניישהו כנגד הרקיע.

והריני עתיד להאיר פניכם,

פניכם כעין הרקיע שנאמר, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע. ומצדיקי הרבים ככוכבים,

אז אמרנו, למה דהימה אותם לכוכבים? הנה עוד פירוש.

לכאורה,

אם אנחנו נתבונן, ומצדיקי הרבים ככוכבים, זאת אומרת, רק אותם הצדיקים דומים לכוכבים, אז מי שהוא לא צדיק, לא דומה לכוכבים?

הרי הקדוש ברוך הוא הבטיח לאברהם בן הבתרים שעם ישראל, מה יהיה?

ככוכבים.

זרם לא ייספר מרוב. אז אתה רואה שיש פה איזה דמיון שכל עם ישראל ככוכבים, לא רק הצדיקים.

אז למה פה בפסוק אומר,

ומצדיקי הרבים, דווקא הכוונה לצדיקים, ככוכבים לעולם ועד?

משמע מפה,

ההבטחה לא במלואה, לכאורה, חס ושלום.

הקדוש ברוך הוא מבטיח לאברהם אבינו שכולם, זרחה ככוכבי השמיים.

כולם בגדר של צדיקים, כולם בגדר של מושלמים,

ופה אתה רואה שרק הצדיקים האמיתיים ככוכבים.

אם כן, שמא שומע אני שיש ביניהם, בין הצדיקים, חס ושלום,

סוג אחר, גם כאלה שלא צדיקים.

כשם שיש בין הכוכבים איבה,

שנאה וקנאה ותחרות.

סליחה.

אם כן, מה תלמוד לומר ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד? אלא בא לומר לך, כשם שאין בין הכוכבים קנאה ושנאה ותחרות.

יש כוכב יותר גדול, יש כוכב פחות.

פעם ראיתם את הכוכבים רבים?

אומר אותו דבר, הצדיקים לא רבים.

אין ביניהם איבה, שנאה וקנאה ותחרות.

ומה כוכבים? אין אורו של זה דומה לאורו של זה. כך צדיקים אין אחד דומה בצדקתו לשני. כל צדיק בגדלותו.

ועתה דניאל, סתום הדברים וחתום הספר.

מי אומר לו, אותו דמות שאנחנו לא יודעים מי היא,

עד עת קץ

ישוטטו רבים ותרבה הדעת. אנשים ינסו, מתי הקץ? מה הקץ? מה הקץ? לגלות? לנסות לחקור.

וראיתי אני, דניאל, והנה שניים אחרים עומדים אחד הן על שפת האיור ואחד הן על שפת האיור.

ויאמר לאיש לבוש הבגדים אשר ממעל מהאיור. עד מתי קץ הפלאות?

מתי כל אותן הנפלאות יתגלו לעין כול?

ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר מעליהם מהאיור ויירא מימינו ושמאלו אל השמיים ויישבע בחיי העולם.

כי למועד מועדים וחצי וכלות נפץ יד עם קודש תכלנה כל אלה.

מה זה הדבר הזה? סתום.

ואני שמעתי ולא אבין ואומרה אדוני מה אחרית אלה?

מה אמרת? שועדה.

מה אתה רוצה?

ויאמר לך דניאל כי סתומים וכתומים הדברים עד עת קץ.

תמתין לזמן, הזמן יעשה את שלו מה שנקרא.

גם אתה, דניאל, עם כל חוכמתך,

עדיין

אתה לא זוכה לדעת את הדברים הסתומים והחתומים. אז כל שכן אנחנו. מי אנחנו?

יתבררו ויתלבנו ויצורפו רבים וירשיעו רשעים ולא יבינו כל הרשעים.

יעשו אנשים רשע

למרות שהדברים ברורים ומלובנים. כל מה שנבואות של

רבותינו הקדושים מתקיימים במלואה, פני הדור כפני הגלם,

חוצפה יזגה הכל,

בולט החוצה, הכל מובן, ברור.

יצטרפו רבים והרשעים ממשיכים להיות רשעים.

ולא יבינו, הם לא מבינים.

מה, אני עושה לא טוב? מה פתאום? אני עושה טוב. לא מבינים.

והמשכילים יבינו, ומאת ושרה תמיד ולתת שיקוץ שומם ימים 1290. אשרי המחכה ויגיע לימים 1335. אבל בסיום,

כפי שמובטח לכל אדם, ואתה לך לקץ ותנוח,

קודם תנוח.

ואז בעזרת השם שיגיע הזמן ותעמוד לגורלך לקץ הימין.

אז אדם יזכה, בעזרת השם, לדעת בדיוק אחרי שהוא נפטר, לדעת בדיוק את חלקו המיוחד, מה שהוא זוכה לו על ידי העמל בעולם הזה. יהי רצון, בעזרת השם,

שנזכה

לקבל את הדברים הטובים הטמונים בספר דניאל.

להבין זה, מאוד קשה להבין אותם, כי זה דברים מאוד נסתרים.

אבל נזכה לפחות להגיע לדרגת ההבנה הפשוטה, מה הקדוש ברוך הוא דורש מאיתנו.

בעזרת השם, על ידי זה נזכה בעזרת השם

לזכות יחד, לראות פה למשיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

רבי חנן בקשה אומר,

רצה רגש ברוך הוא לזעקות ישראל.