ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - ח | הרב אמנון יצחק
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום לעילוי נשמת יוסף בן ירדנה ולכל הנשמות שאין מי שיאמר עליהן קדיש, אמן.
ממשיכים בביאורים ומעשים מתוך הגדה של הרב שטיינמן וחלק נרצה, ואנחנו עכשיו בפיוט
איך אדמי יודע, איך אני יודע.
שלושה אבות.
בגמרא בסנהדרין קובזן, מסופר ששאל דוד את הקדוש ברוך הוא.
מפני מה אומרים
אלוהי אברהם,
אלוהי יצחק
ואלוהי יעקב?
והם אומרים
אלוהי דוד.
השיב לו הקדוש ברוך הוא
אינהו מנסו לי
ואתה
לא מנסית לי.
הם, האבות הקדושים, עמדו בניסיונות
ואתה לא עמדת בניסיון.
אמר לפניו
ריבונו של עולם
בחנני ונשני
שנאמר בחנני אדוני ונשני.
אז הוא ביקש להביא את עצמו בניסיון.
שואל הרב שטיינמן, לכאורה צריך להבין,
איך ייתכן לומר, ואתה לא מתנשאת לי?
כאילו אתה לא עמדת לי בניסיון.
והרי היו לדוד המלך כל מיני מצבים של עוני, של צער, של רדיפות,
ובוודאי שעמד בפני ניסיונות רבים בימי חייו.
זו שאלה ראשונה.
שאלה שנייה יש לעיין. הגמרא בסנהדרין פט
דורשת את הפסוק
קח נא את בנך
האמור בעקידת יצחק.
אמר רבי שמעון בר אבא
אין נא
אלא לשון בקשה.
הקדוש ברוך הוא מפציר, בלשון בקשה, מאברהם אבינו, קח נא את בנך.
בלשון בקשה.
משל למלך בשר ודם,
שעמדו על המלחמות הרבה.
והיה לו גיבור אחד ונצחן.
לימים עמדה על המלחמה חזקה.
אמר לו בבקשה ממך, עמוד לי במלחמה זו,
כדי שלא יאמרו ראשונות, אין בהם ממש.
זאת אומרת, המלך הזה תמיד ניצח.
בזכות הגיבור
שהיה אמיץ ונצחן.
אבל עכשיו הגיעה מלחמה חזקה חזקה,
שאם הוא לא יעמוד בה, אז יגידו שכל האחרים לא יהיו ממש. זה היה עמים קטנים, חלשלושים, נמוגים,
אלא חוכמה.
נראה אותך במלחמה חזקה. לכן ביקש ממנו בבקשה ממך,
עמוד לי במלחמה הזאת.
אף הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו,
נסיתיך בכמה ניסיונות ועמדת בכולם.
הכוונה בתשעה ניסיונות הראשונים.
עכשיו עמוד לי בניסיון זה,
כדי שלא יאמרו אין ממש בראשונים.
מה, ואם הוא עמד בראשונים, אין ממש בהם? בגלל שהוא לא עמד באחרון? מה זה?
אבל כבר הוא עמד בתשעה.
מה זה לא עמד?
אז לכאורה ייפלא, מדוע יאמרו שהראשונות, אין בהם כלום?
הבאנו על זה כמה דרשות.
עוד שאלה,
עוד קשה.
הרמב״ן,
בפרשת בעירה,
על הפסוק, והאלוהים נישא את אברהם,
כתב
כי עניין הניסיון קיים רק אצל הצדיקים,
אותם מנסה השם
כדי שיוציאו את נאמנותם לקדוש ברוך הוא מן הכוח אל הפועל,
ולא אצל הרשעים.
הצדיקים רוצים להוכיח תמיד לקדוש ברוך הוא
שהם עומדים בניסיונות. הם שמחים על ניסיונות שבאים אליהם, להוכיח
שהם עומדים בהם.
אבל הקדוש ברוך הוא לא מנסה את הרשעים.
חייו של כל אחד ואחד
הרי הם רצף של ניסיונות.
ולאו דווקא של צדיקים.
גם רשעים עוברים ניסיונות.
כמו שכתב מסילת ישרים,
פרק א',
כי כל ענייני העולם,
בין לטוב בין למוטב,
הנה הם ניסיונות לאדם.
העוני מצד אחד והעושר מצד אחד,
השלווה מצד אחד והאיסורים מצד אחד.
אז הנה שומעים
שכל חייו של האדם זה ניסיונות.
אז מה זה ניסיונות רק לצדיקים?
אלא על כורחנו
מה שאנחנו קוראים פה ניסיון,
הכוונה לניסיון אמיתי.
ניסיון אמיתי זה כשאדם
נמצא במצב
שהוא נצטרך לגייס את כל כוחותיו ממש
כדי לעמוד בו.
הוא עומד ממש על חוט הסערה.
אם יהיה ניסיון קשה עוד מעט שבמעט,
הוא כבר לא יוכל לעמוד בו ולהתחזק כנגדו,
כי הוא מיצה את כל כוחותיו עד קצה היכולת.
אי אפשר לדרוש ממנו יותר.
זה כבר מעבר לכוח.
אז כדי שיאמרו אלוהי דוד,
יש צורך לעמוד בפני ניסיון אמיתי.
זהו שטען דוד.
אומנם
היו לי הרבה ניסיונות
במשך ימי חיי,
אבל זה לא היה ניסיונות שהייתי צריך לגייס בהם את כל כוחותיו עד קצה גבול היכולת כדי לעמוד בהם.
אז הוא מבקש מהקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם,
בחנני ונשאני.
הכוונה תעמיד אותי בניסיון אמיתי.
כמו שהעמדת את אברהם, יצחק ויעקב,
כדי שיזכו,
כדי שאזכה שיאמרו אלוהי דוד.
וזה מה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו. ניסיון העקידה
זה ניסיון שבו אתה נדרש לגייס את כל כוחותיך כדי לעמוד בו.
בבקשה ממך, עמוד לי בניסיון זה.
כי רק עמידה בניסיון זה תציב אותך בדרגה של עומד בניסיון.
יש מסבירים שהתשע ניסיונות הראשונים
הם שכליים.
זאת אומרת, על פי שכל אפשר להשיג שחייבים לעמוד בניסיונות, וצריך לעמוד בניסיונות, ולעמוד בניסיונות.
אבל הניסיון האחרון הוא נגד השכל.
לעקוד את הבן,
כשאתה יודע שהקדוש ברוך הוא שונא זבחי אדם,
וללכת נגד השיטה שלך שפרסמת ולגלגת על כולם,
ולהילחם נגד השכל שלך.
נגד האמונה שלך, נגד הידיעה שלך
שזה פסול ואסור, איך יכול להיות שהקדוש ברוך הוא לא מבקש ממני דבר כזה?
ולא להתבלבל,
וללכת לעשות את זה, ולהתבטל
מפני ציוויו של הקדוש ברוך הוא,
זה ניסיון גדול מאוד שצריך לגייס את כל הכוחות.
ולכן אמר לו,
בבקשה ממך תעמוד לי בניסיון הזה,
כי אם לא תעמוד בו יאמרו שאין ממש בראשונים,
משום שהניסיונות הראשונים לא היו ניסיונות שצריך לגייס את כל שיא הכוחות לעמוד בהם.
עמידה בניסיונות שכאלו
לא מוכיחה עדיין שאדם נקרא עומד בניסיון.
עכשיו,
סוף סוף התבהר לנו מה שאנחנו אומרים כל יום.
על סוג ניסיון כזה שביקש הקדוש ברוך הוא
מאברהם אבינו ואמר לדוד המלך
שהוא לא עמד אף פעם
בניסיון כזה,
על סוג ניסיון כזה אנחנו מתפללים.
ואל תביאנו לידי ניסיון.
אל תעמיד אותנו במצבים כאלה שיידרש מאיתנו לגייס את כל הכוחות כולם עד הקצה.
כי על סוג ניסיון כזה כתב הרמב״ן שהקדוש ברוך הוא מנסה בו רק את הצדיקים.
כי האחרים לא יוכלו לעמוד בזה.
המדרש מביא משל לחנווני שמוכר קנקנים.
בא אדם לקנות,
אז הוא לוקח קנקן ונוקש בו.
להראות לו את חוזקו של הקנקן.
באיזה הוא נוקש?
באלה שיודעים שעומדים בנקישות.
אבל הוא לא לוקח אחד כזה שאם אתה נוקש הוא מתפוצץ.
ודאי שלא, הוא יודע מה לנקוש ומה לא, מה עומד בחוזק ומה שלא.
ככה הקב' ברוך הוא, מה יש לו לנסות את הרשעים?
מה יש לו לנסות את הבינונים? הם לא יעמדו בזה.
אז לכן הוא לא מנסה אותם. את מי הוא מנסה?
רק את הצדיקים שהוא יודע שהם יכולים לעמוד בזה.
אז לפי זה,
עלה לי שאלה.
אז אנחנו מתרברבים לכאורה.
ואל תביאנו לידי ניסיון.
כי אנחנו מחזיקים מאיתנו מה, שאנחנו צדיקים?
אם אנחנו לא צדיקים,
אז הוא לא יביא אותנו לידי ניסיון.
אז לא צריך לבקש.
אבל אם אנחנו צדיקים,
אז אדרבה, אנחנו צריכים לבקש.
כי אנחנו רוצים להראות
שאנחנו עומדים בניסיונות,
כמו שדוד המלך ביקש.
להראות לקדוש ברוך הוא שאנחנו מוכנים לגייס את כל הכוחות וכולי.
על פי זה התבהרו דברי הגמרא בסוכה נב.
לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא ליצר הרע ושוחט אותו בפני הצדיקים ובפני הרשעים.
צדיקים נדמה להם כהר גבוה.
הרשעים נדמה להם כחוט השערה.
הללו בוכים.
מה הללו בוכים?
הצדיקים בוכים ואומרים
איך יכולנו לכבוש אר גבוה כזה?
הרשעים בוכים.
איך לא יכולנו לכבוש חוט שערה כזה?
מה הביאור?
לרשעים לא היו ניסיונות אמיתיים.
הם היו כחוט השערה. כל הניסיונות שלהם זה חוט השערה.
והם לא עמדו אף פעם בפני מצב שנדרש מהם לגייס את מלוא הכוחות כדי לעמוד בניסיון.
והם נפלו עוד קודם לכן בניסיונות הקלים שלא היה צריך בכלל לגייס שום כוחות. סערה זה היה. סערה.
לכן לעתיד לבוא יבכו הרשעים על כך שלא הצליחו לעמוד אפילו בניסיונות הקלים כחוט השערה.
לעומתם הצדיקים
הועמדו בפני ניסיונות אמיתיים וקשים ונדרשו מהם כוחות עצומים
כדי להצליח להישאר נאמנים לקדוש ברוך הוא.
והם עמדו בפני מצבים
שממש כמו הר גבוה,
ובכל זאת הצליחו בהם.
בכל זאת הצליחו בהם.
אז הם מתרגשים, הם בוכים מהתרגשות.
איך הם הצליחו?
אתם רואים אנשים שמקבלים איזה פרס
מתוך
מבחר אנשים שנבחנים, והם עומדים בזה,
נופלים על הברכיים, תופסים את הראש
בידיים ובוכים איך הם הצליחו בזה.
הצדיקים עתידים לבכות.
איך הצליחו להתגבר על הר גבוה?
לפי זה צריך כל אחד מאיתנו לדעת,
שאם הוא עומד בפני ניסיון,
שנראה לו קשה,
אל ייפול ברוחו.
עליו לזכור כי מן הסתם אין זה ניסיון כזה שהוא לא יכול להצליח לעמוד בו,
ונדרשים ממנו כל הכוחות האדירים.
ובפרט אם הוא יודע שהוא לא צדיק.
אז מה הבעיה? זה חוט הסערה? אחר כך אתה תבכה,
שלא עמדת בחוט הסערה.
כי ניסיונות כאלה הם מנת חלקם של צדיקים גמורים.
ולכן, אם אדם מרגיש שבעל הניסיון קשה, קשה, קשה,
והוא יודע בעצמו שהוא צדיק,
אז אדרבה, צריך לסוס ולשמוח שנפל בחלקו להיבחן
במבחן קשה שעליו גייס את כל כוחותיו.
אבל מי שלא,
מן הסתם,
אם יתחזק רק כמעה,
וירצה להשתדל
להתגבר על יצרו,
אז הוא יצליח.
המשך יבוא.