סיקור הקבלת פני רבו ברגל - סוכות תשפ"ב 23/09/2021
פורסם בתאריך: 11.10.2021, 13:00 • מערכת שופרבס"ד התקיימה בבית מדרש קהילות פז 'הקבלת פני רבו' סוכות תשפב'
וכך כתב לנו אברך מאשקלון: "זכיתי להיות בבית מדרש 'קהילות פז' בבני ברק רח' מתתיהו 10, בהקבלת פני רבו ברגל סוכות תשפ"ב, היה כיבוד קל עוגות ועוגיות טעימים, האווירה היתה נעימה, וכבוד הרב שליט"א שהגיע, נתן שתי דרשות נפלאות על תולדותיו של דוד המלך נעים זמירות ישראל - זכותו יגן עלינו אמן! פיו הפיקו מרגליות עם הרבה מוסר וחידושים, תענוג ושמחה של חג! רק לשבת ולעשות את האוזן כאפרכסת וליהנות מכל מוצא פיו של כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א כְּמוֹצֵא שָׁלָל רָב" (תהלים קיט קסב).
דרשה ראשונה 'תולדותיו של דוד - חלק א''
גם שיעור זה הוקדש לטובת תורמי הנציב יום היקרים הע"י לרפואה והחלמה מהירה!
כבוד הרב שליט"א מתחיל את הדרשה מהפסוקים האחרונים בספר מגילת רות העוסקים בתולדותיו של דוד המלך משבט יהודה: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד" (רות ד יח-כב)
ומשם לפסוקים בספר שמואל על משיחתו למלך בידי שמואל הנביא ע"ה: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ". (שמואל-א טז א)
ומדלג לפסוקים יא-יג: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה. וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וַיֹּאמֶר ה' קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא. וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת קֶרֶן הַשֶּׁמֶן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ בְּקֶרֶב אֶחָיו וַתִּצְלַח רוּחַ ה' אֶל דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיָּקָם שְׁמוּאֵל וַיֵּלֶךְ הָרָמָתָה."
ומשם לפסוקים העוסקים במלכות דוד בפועל: "וַיָּבֹאוּ כָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל דָּוִד חֶבְרוֹנָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ. גַּם אֶתְמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא אֶת יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר ה' לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי אֶת יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל יִשְׂרָאֵל. וַיָּבֹאוּ כָּל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הַמֶּלֶךְ חֶבְרוֹנָה וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרוֹן לִפְנֵי ה' וַיִּמְשְׁחוּ אֶת דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכוֹ אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ. בְּחֶבְרוֹן מָלַךְ עַל יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַחם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה. (שמואל-ב ה א-ה)
ובמדרש (רות): "רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר: "לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה עוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָפְלָה מַרְגָּלִית מֵעַל רֹאשׁוֹ, עָמַד הַמֶּלֶךְ וְהֶעֱמִיד פַּמַּלְיָא שֶׁלּוֹ שָׁם
והיו עוברים ושבים אומרים: "מה טיבו של מלך וכל פמליא שלו כאן?"
- "ראו!" אמרו: "נפלה מרגלית מעל ראשו!"
מה עָשָׂה? צבר את העפר וְהֵבִיא מִכְבָּרוֹת וְכָבַר אֶת הָרִאשׁוֹנָה וְלֹא מָצָא, הַשֵּׁנִי וְלֹא מָצָא, וּבַשְּׁלִישִׁית מְצָאָהּ,
אָמְרוּ: "מָצָא הַמֶּלֶךְ מַרְגָּלִית שֶׁלּוֹ..."
כָּךְ אָמַר הקב"ה לְדָוִד: "מַה צֹּרֶךְ הָיָה לִי לְיַחֵס פֶּרֶץ, חֶצְרוֹן, רָם, עַמִּינָדָב, נַחְשׁוֹן, שַׂלְמוֹן, בֹּעַז, עוֹבֵד, יִשַּׁי, (דָּוִד), לֹא בִּשְׁבִילָךְ?! "מָצָאתִי דָּוִד עַבְדִּי בְּשֶׁמֶן קָדְשִׁי מְשַׁחְתִּיו" (תהלים פט כא).
ובזוהר פרשת וישלח: "ר' שמעון אמר: נשמת דוד המלך לא נתן לה חיים כלל אך אדה"ר נתן לה 70 שנה מחייו! ולכן כך חי דוד המלך, ואדה"ר חי 930 שנה!
ונאמר: "חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ נָתַתָּה לּוֹ אֹרֶךְ יָמִים עוֹלָם וָעֶד" (תהלים כא ה) זה דוד המלך שביקש חַיִּים מהקב"ה כי כשברא הקב"ה את גן עדן הטיל בו את נשמת דוד המלך וראתה הנשמה שאין לה חיים! והיתה עומדת כל יום לפני ה', וכאשר ברא הקב"ה את אדה"ר אמר: "ממנו יהיה קיומו של דוד!" ומאדה"ר קיבל דוד 70 שנה של חיים.
ולפי"ז יוצא שנשמת דוד המלך נבראה לפני נשמת אדה"ר!
אך כשחטא אדה"ר נפגמו אותן השנים מזוהמת הנחש והתבטלה המתנה הזו והיה צריך מתנה חדשה של חיים ונתנו לו ע"י האבות; אברהם, יעקב ויוסף, (ויצחק לא נתן כלום, והטעם מבואר ע"פ הסוד) אברהם 5 שנים, שהיה ראוי לחיות 180 שנה כיצחק, שבד"כ אדם חי כאבותיו, ו-5 שנים לפני הפטירה צריך לדאוג כי זה הסמן המסוכן אם יגיע לחייהם? והורידו לאברהם 5 שנים שלא יראה שנכדו עשו יוצא לתרבות רעה! יעקב היה ראוי לחיות 175 כאברהם, וחי רק 147 ונחסר ממנו 28 שנה ונתנם לדוד, וביחד 33 שנה.
(ויש לשאול: למה משוים חיי יעקב לאברהם ולא ליצחק...)
יוסף חי 110 שנים והיה ראוי שיחיה 147 כיעקב אביו, ונחסר ממנו 37 שנים שנתנם לדוד – ובזה הושלם לדוד 70 שנה! שחי בעוה"ז. ובזה מתיישב איך גם אדה"ר וגם האבות הקדושים הוצרכו ליתן לדוד 70 שנה.
הרמ"ע מפאנו בספר 'עשרה מאמרות' אומר: שבהגדה אמרו על דוד, שישי בזקנותו פרש מאשתו, וזה היה ממידת חסידות שמה שאמרה התורה: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי" (דברים כג ד) הכונה דוקא לעמוני ולא מואבית, אך הלכה זו היתה רופפת ביד אותו הדור, וישי הצדיק להוציא נפשו מהספק ולקיים בעצמו: "וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ" (קהלת יא ו) ביקש לבוא אל שפחתו, והשפחה הנאמנת מסרה סימנים לאשת ישי, שהיתה שנואה באותה שעה למעלתה כלאה, ומאותו מעשה נולד דוד כלידת ראובן... ויודע 'צדיקו של עולם' דין דלים שהיו נשמות אלו צריכות לצאת לאויר העולם בחשאי! בלי פרסום.
והרמ"ע מפאנו בספר 'גלגולי נשמות' מגלה דבר מדהים! הגר, שפחת שרה, היא שהיתה שפחת ישי, ועתה נתקנה! כי בראשונה: "וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" (בראשית טז ד) הגר זלזלה בשרה אמנו ומבזה אותה, ובגלגול זה לא רצתה לקבל את דברי רבהּ ישי (האדון שלה) והגידה הדברים לגברתה ויצא ממנו דוד וממנו יבוא משיח בן דוד!
דרשה שניה: "תולדותיו של דוד - חלק ב'"
חסידותו של דוד המלך!
מתחיל בפסוקים מספר שמואל הנביא על שמחתו של דוד בפני ארון ברית ה' לעיני כל עם ה'!
"וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם עִיר דָּוִד בְּשִׂמְחָה. וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' שִׁשָּׁה צְעָדִים, וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא. וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה', וְדָוִד חָגוּר אֵפוֹד בָּד. וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן ה' בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר. וְהָיָה אֲרוֹן ה' בָּא עִיר דָּוִד, וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִד מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר לִפְנֵי ה', וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ... וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ,
וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר: "מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים".
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל: "לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם ה' עַל יִשְׂרָאֵל, וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי ה'. וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי, וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ - עִמָּם אִכָּבֵדָה". (שמואל-ב ו יב-טז, כ-כב)
ובמדרש רבה על הפסוק: "וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה'" בוא וראה כמה ביזה דוד את עצמו לפני הקב"ה! שהיה לו לדוד להתהלך סתם כמלך בלבוש מלכותו, ולא עשה כך אלא לבש בגדים נאים לכבוד הארון ומשחק לפניו – מה שאפשר לומר, "וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן" (דברי הימים-א טו כז) ומהו בְּכָל עֹז? בכל כוחו! ומהו מְכַרְכֵּר?
שהיה מקיש ידיו זו על זו ואומר: "קירי רם!" – אדוני רם.
והיו ישראל מריעים ותוקעים בשופרות ובחצוצרות ובכל כלי שיר.
כיון שבאו לירושלים היו כל הנשים מציצות על דוד מהגגות והחלונות וראוהו מרקד ומשחק ולא היה אכפת לו! הרי שאפילו אשתו נשקפה עליו, וכיון שראתהו שמשים עצמו כהדיוט – אדם פשוט נתבזה בעיניה! מהו מְפַזֵּז וּמְכַרְכֵּר? אמרו רבותינו: שהיה לבוש בגדי זהב הדומים לפז (מזוקקים) ומכה בידיו זו ע"ג זו וטפח! והזהב שהיה עליו קולו פוזז – מצלצל כמו בפעמונים. ולא הסתפק בזה אלא הופך כפות רגליו למעלה וקופץ! (סלטות..) וי"א שהרים שולי גלימתו כדי שיוכל לרקד!
ואמרה לו מיכל: "של בית אבי היו צנועים כל כך! ואתה מגלגל לבושך כאחד הריקים?!"
וכשגמרה דבריה אמר לה: "וכי לפני מלך בשר ודם שחקתי? הלא לפני מלך מלכי המלכים שחקתי! שבחר בי מכל בית אביך!! ואילו אביך היה צדיק יותר ממני היה פוסל אותי ובוחר בבית אביך! ושל בית אביך היו מבקשים כבוד עצמן ומניחים כבוד שמים – ואיני עושה כן אלא מניח כבוד עצמי ומבקש: כבוד שמים! וזה שאמר וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת!" אני מוכן להיות עוד יותר קל מזה!
ואין לך אדם מישראל שביזה עצמו על המצוות יותר מדוד וזה שאמר דוד לפני האלוקים: "ה' לֹא גָבַהּ לִבִּי" (תהלים קלא א) מתי? בשעה שמשחני שמואל! "וְלֹא רָמוּ עֵינַי" מתי? בשעה שהרגתי את גולית! "וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדֹלוֹת" מתי? – בשעה שהחזירוני למלכותי! "וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי" מתי? בשעה שהעליתי את הארון! "אִם לֹא שִׁוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי נַפְשִׁי כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ" (תהלים קלא ב) כשם שהתינוק הזה אינו מתבייש להתגלות לפני אמו, מפשיטהו ועושה מה שרוצה והתינוק אינו מתבייש כך דימיתי נפשי לפניך שלא נתביישתי לבזות לפניך לכבודך! "כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי" תינוק כהן שיצא ממעי אמו אינו בעל גאוה שהוא לא יינק משדיה כך היתה נפשי עלי שאיני מתבייש ללמוד תורה אפילו מהקטנים בישראל! בגלל הכבוד של ה' ותורתו!
אמר ר' אידא ברבי חנינא: "אמר לו הקב"ה: "אתה עשית עצמך לגמול? חייך! כשם שאין לתינוק הזה עוונות – כך אין לך עוונות! שנאמר: "גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת" (שמואל-ב יב יג) מכאן למדת: שאין אדם ראשי לנהוג גאוה לפני המקום! אלא צריך אדם להתבזות על כבוד ה'! "אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ" (משלי כה ו) כשהכה"ג היה צריך להוציא את הדשן בידיו! וכל הזמן עובד עם כלי כסף וזהב, אבל דשן? שזה הגי'פה שיוצא משמה... בידים! כי אַל תִּתְהַדַּר לִפְנֵי מֶלֶךְ!
ור' בשם ר' אלעזר אמר: "מה היה דוד עושה? נוטל נבל וכינור (חיזוק לכנישתא!) ונותן למראשותיו וננער בחצי הלילה ומנגן בהם והיו חכמי ישראל שומעים קולו ואומרים: "ומה דוד המלך הרי הוא עוסק בתורה ושירות ותשבחות? אנו על אחת כמה וכמה!" נמצאו כל ישראל עוסקים בתורה מחצות לילה! בזכות דוד המלך, כי מלך יכול לישון עד שעה שלישית ביום והוא "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ" (תהלים קיט סב).
...
הציבור היקר שטרח להגיע בחול המועד לבית המדרש נהנה מהאיחוד ומהתפילות החגיגיות במחיצת כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א ולאחר תפילת ערבית כבוד הרב שליט"א נשאר כשהקהל עובר לברך ולהתברך בברכת מועדים לשמחה! ולקבל תשובות לשאלות במאור פנים ובשמחת חג...
להתראות! בהרצאה הקרובה ב"ה בבאר שבע 04-10-2021.