טוען...

חובת התיקון מכל מקום

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 01.12.2015, שעה: 19:40

הורדת MP4 הורדת MP3


http://live.shofar-tv.com/videos/5669

1-12-15

"ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ", הכתוב מדגיש לראות בבנות הארץ, ללמד שלא יצאה לראות בבני הארץ חס ושלום. אם כן מה התביעה על דינה?

אלא אמרו חכמינו זכרונם לברכה, כל כבודה בת מלך פנימה ולפום גמלא שיחנא, ולפי גודל הגמל כך המשא, וכיון שהיא בת יעקב בפרט שמקפידים עליה עוד יותר מסתם בת ישראל, וכל כבודה בת מלך פנימה, ודינה בת יעקב נתבעת גם על יציאה כזו לראות בבנות הארץ. הנה על דבר קל כזה של "ותצא לראות בבנות הארץ", אמרו חכמינו זכרונם לברכה שהבא ליטמא פותחין לו, והמטמא עצמו מלמטה מעט מטמאין אותו מלמעלה הרבה. לכן כתוב לאחר מכן "וירא אותה שכם בן חמור" וכל המעשה הידוע נורא ואיום. מי יכול לעמוד על עומק הדין כמה מדקדקים כחוט השערה במעשי הצדיקים.

התורה מדגישה, שיצאה לראות בבנות הארץ, וזה מה שקרה, ללמד שאם חס ושלום היתה יוצאת לראות בבני הארץ לא היו יכולים להצילה שמעון ולוי, ואף שנשים לאו בנות הרגשה נינהו, חמור הדבר שאשה תצא לראות בבנות הארץ, קל וחומר אם זכר יוצא לראות בבנות הארץ חס ושלום שבן הרגשה הוא ואפשר שיבוא לידי טומאת קרי, מה גדול ענשו. ואפשר להרחיב אבל מפאת הצניעות לא נאמר.

והנה בפרשת וישב גבי יוסף כתוב "ולא בא אליה לשכב אצלה להיות עמה", המדובר על אשת פוטיפר שפיתתהו ואמרו חכמינו זכרונם לברכה, "ולא שמע אליה", היינו שתבעה ממנו, אם לא גוף העבירה לכל הפחות שישכב אצלה. ועוד אמרו ביומא ל"ה, לשכב אצלה בעולם הזה להיות עמה לעולם הבא. כי העבירה קשורה בו ככלב.

לפי דברי חכמינו זכרונם לברכה אלו נמצא שאפילו אם היה שוכב אצלה בלא שום מעשה היה עמה לעולם הבא, דהיינו בעונש שלה בעולם הבא, וזהו ההרהורים הרעים. נמצא שההרהור מצטייר ונשרש בעצמיותו של האדם בנפשו ונשמתו, שזה הפירוש להיות עמה, דהיינו לעולם הבא, וזה כמו צילו, ועוד הרבה מאד יותר מזה, שהתמונה שרואה אדם במחשבתו מצטלמת במוחו ונחרטת בנפשו והיא עמו אף בעולם הבא. זה מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה קשורה בו ככלב, וידוע שהבא על הגויה מתגלגל לאחר מותו בכלב, בזה נבין את מה שכתוב "עינו בכבל רגלו ברזל באה נפשו, יוסף גמר בדעתו לזרוק הטיפות ההן אותה גויה, אלא שראה לפניו איקונין של אביו. זאת אומרת יש מי שאומר, זה מחלוקת שמובאת ורבותינו ז"ל אומרים "ויבוא הביתה לעשות מלאכתו", חד אמר מלאכתו ממש, חד אמר שהוא בא לדבר עבירה, דהיינו כבר לא יכול היה לעמוד בפיתוי של שנה שלמה, והתכוון לדבר עבירה ואז בא איקונין של אביו ומנע ממנו.

הנה, אם החטא היה בא לידי פועל חס ושלום, והיה בא על הגויה, היה מוכרח להתגלגל בכלב, אבל כיון שחזר בו מן המעשה שראה את הדמות של אביו לפניו, והוא אומר לו, אתה רוצה לאבד את מקומך בחושן? ואז הוא חזר בו, אבל הרהור היה לו, מהמעשה הוא נמלט, אבל כתוב "ויפוזו" זה רועי ידיו, יצאו לו עשר טיפות מידיו, אז מה היה הדין? אם היה בא על הגויה היה מוכרח להתגלגל בכלב, אבל כיון שחזר בו לכן ניצול מן הכלב, אבל כיון שחטא במחשבה ויצאו טיפות זרע מבין ציפורניו, לכן נתן תמורתו הכבל, עינו בכבל רגלו תמורת הכלב, ובמקום שיהיה נקשר ככלב בגלגול נקשר עתה בחייו בכבל, מה זה כבל? כבלים - אזיקים. לכן נ יתן בבית הסור עשר שנים כנגד עשר טיפות של זרע שיצאו ממנו, זה מה שכתוב עינו בכבל רגלו ברזל באה נפשו, עינו בכבל רגלו זה רגלו של הגוף, ועם היותו כבל של ברזל נחשב עליו כאילו באה נפשו בכלב בתמורה לכבל ברזל, לכן כתוב ברזל באה נפשו ולא אמרה באה גופו, זאת אומרת היתה לו חלופה ותמורה במקום שיתגלגל בכלב אז בכבל. אסרו אותו באזיקים עשר שנים על עשר טיפות שיצאו בגלל ההרהורים. אם זה היה גוף המעשה השם ירחם מה היה קורה. וזה מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה קשורה בו ככלב.

ואמר הכתוב "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערוות דבר" כלומר, שאם לא יהיה מחניך קדוש, ואתה תהרהר הרהורים רעים, יראה בך אחר כך ממש ערוות דבר ההוא שהרהרת, זאת אומרת כל ההרהורים יהיה להם מציאות לעולם הבא, זה לא הרהור שהיה וחלף אלא זה מציאות, זה נשרש בעצמיותו בנפשו ונשמתו של האדם, היינו התמונה המצטלמת במוחך ובנפשך. מה עושים?

לכבות את האש הנורא הזה הבוער בלב אדם, הוא היצר הרע הוא השטן, הוא מלאך המוות, אין עצה ואין תבונה רק התורה הזאת, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בבא בתרא ט"ז, אמר הקב"ה בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין, וזאת התורה, כל הרפואות שמוצא לו האדם שוא הן, זולת התורה, כל הרפואות שמוצא לו אדם שוא הן, כי אפילו תרופה מוצלחת בעולם הזה היא תרופה לזמן, אין תרופה שמעקרת לגמרי את החולי, אבל התורה הקדושה כן.

וכמו שאמר המסילת ישרים, מכיון שהקב"ה ברא את יצר הרע ואומר שהתורה היא הרפואה למכתו של יצר הרע אז אי אפשר בשום פנים שיתרפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, מי זאת המכה? זה יצר הרע, מי זאת הרפואה? זו התורה, ואין שום רפואה אחרת שתוכל נגד המכה שקוראים לה יצר הרע. ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראת לו ליצר הרע שהיא התורה, לא ידע ולא ירגיש בתגבורת החולי אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו, רק אז הוא יתפוס ויבין איך יצר הרע הרג אותו. הוא לא ירגיש בתגבורת של החום.

והנה בידענו כי עיקר החיים זה התורה הקדושה, נבין היטב מה סופו של בן אדם שפורש חס ושלום מן התורה, כמו שכתוב בבא בתרא ע"ט, אמר רב יהודה אמר רב, כל הפורש מדברי תורה אש אוכלתו, שנאמר "ונתתי את פני בהם" מהאש שיצא הוא והאש תאכלם, ופירש רש"י, מן האש שיצאו זה מן התורה יצאו, למה, כי כתוב על התורה הלא כה דברי כאש, התורה נקראת אש, וכתוב מימינו אש דת למו, אז מן האש יצאו זה מן התורה שנקראת אש, אם מהתורה מהאש יצאו והאש תאכלם, דהיינו יצטרכו לירש גיהינום.

והנה הדין הוא כך, כלי שנבלע בדופן הכלי נבלע איסור, יכולים להכשיר אותו על ידי שישימו את הכלי במים רותחים וכבולעו כך פולטו, כשם שהוא בלע במים רותחים כך מים רותחים יפלטו את האיסור שנבלע, אלה שאוכלים נבלות וטרפות לפני שעוברים לאכילה המותרת על פי ההלכה, צריכים להכשיר את הכלים ולהגעילם, אז כשם שבולעו כך פולטו. אבל אם הכלי נטרף על ידי אש, בלי מים, כגון שצלו בשר טריפה במחבת, בלי מים, בזה לא מועילה געלה רק ליבון דוקא, צריך ללבן עם ניצוצות של אש, והיינו כבולעו באש שיבשה בלא מים, כך פולטו באש יבשה דוקא בלי מים וזהו ליבון, אז צריך ליבון, וכן הוא ברוחניות, אותו דין ברוחניות, אם אדם עובר עבירה הרי הוא מטמטם את ליבו ונכנסת טומאת העבירה באיברים של הנפש שלו וצריך להכשיר את טמטום הלב ולהוציא את הטומאה מהאיברים של הנפש, כי כך בלע, איך ההכשר יהיה? הוא בלע עבירה - ההכשר יהיה על ידי עשיית מצוה, וזה כהגעלה שמכניס הכלי במים רותחים והכלי הוכשר. זאת אומרת אם אתה אכלת את הנבלות והטרפות בכיף, בשמחה וכו', אתה בשביל לפלוט את העבירה ממך מעבר לתשובה שאתה תעשה, אתה צריך עכשיו בשמחה להכריז ולהודיע לרבים על איסור נבלות וטרפות שלא יכשלו האחרים, כשם שבלעו כך פולטו, בלע בעבירה פולט על ידי מצוה, בלע בחום, חום העבירה בשמחה על שהוא אוכל נבלות וטרפות, צריך עכשיו הפוך בשמחה להוציא את זה על ידי שמזהיר לאחרים.

אבל יש חילוק איך עשה את העבירה, כי אם עשה את העבירה בחמימות גדולה באש בוערת של תאוה וכדומה, לא מועיל להוציא את הטומאה בעשיית מצוה כנגדה, אלא צריך דוקא תורה, דוקא בליבון של אש של התורה, כמו שכתוב "הלא כה דברי כאש נאום השם", זה מה שאמר רב יהודה אמר רב, כל הפורש מדברי תורה אש אוכלתו, שנאמר "ונתתי את פני בהם", מהאש שיצאו ומהאש תאכלם, והאש תאכלם, זאת אומרת אם הם יצאו מאש התורה תאכל אותם אש המלחמות כמו שמביאים המפרשים, או אש גיהינום, כלומר כיון שיצאו ופירשו עצמם מן התורה שהיא אש, אם כן אין להם אש להסיר מהם טומאתם טומטום ליבם, על רחם אש של גיהינום תאכלם. אבל עם אש התורה יוכשרו כל הפעלים, כמו שאמרנו מקודם, שנאמר "כה דברי כאש נאום השם". זאת אומרת לא תהיה מספיק ברירה אלא יצטרכו הרבה תורה בעמל ויגיעה, בשביל שיוכלו לתקן את הדבר הזה.

אז רואים פה שאפילו שהתכוונה דינה לצאת, לאן לצאת? לראות, מה לראות? בבנות הארץ, אבל עצם זה שיצאה לראות בבנות הארץ זה פתח כבר, הבא להיטמא פותחין לו.

ויש מרצה כמו המרצה מעות מידו לידה, כל הזמן מדבר על עריות, ותשמעו איזה דין הוא מצא ללמד את התלמידים שלו.

עכשיו אני אשאל אתכם שאלה, אדם מקיים מצות פרו ורבו איך זה, הוא צריך שיהיה לו אשה ושייוולד לו לפחות בן אחד ובת אחת, כל השאר זה תוספת, בן ובת, יש לו עשרה בנים לא קיים, עשר בנות לא קיים, אבל רוב העולם שרוב האנשים הם לא עקרים אז יש לו בן ובת זה נחשב שהוא קיים פרו ורבו.

עכשיו אני שואל שאלה, אדם מתחתן נולד לו בן, ואז התגרש, אשתו עזבה אותו התגרשה, ואף אחת לא רוצה להתחתן איתו, כבר נהיה אני יודע מה, מבוגר בן שישים, ואין הוא לא מצליח להתחתן, אף אחת לא רוצה אותו, מה עושה?

אומר תראה עוד לא קיימתי פרו ורבו, הולך תופס אשה אונס אותה בכח, נכנסה להריון נולדה לה בת, עכשיו יש לו בן יש לו בת, נחשב לו מצוה או לא? קיים פרו ורבו או לא? חבר'ה, לא להיות טיפשים, ברור שהאונס זה עבירה, לא על זה מדובר, אבל אני שואל עכשיו על הפרו ורבו, עכשיו אנס אשה זה מצוה או עבירה? עבירה, נכון? עכשיו עשית עבירה, אבל בסוף קיימת פרו ורבו, אז נחשב לך מצוה או לא?

התשובה כן. רגע, אויויויו, רגע, ששששש רגע, חבר'ה, מה ההבדל, בא נראה מי פיקח, סתם לדבר מהלב אתם לא עושים עלי רושם, אני אוהב אנשים שמדברים מהראש. אני אוהב אנשים שמדברים מהראש, לא מהלב, אנחנו שואלים עכשיו על הפרו ורבו שיצא מזה, התשובה היא יצא, נחשב, למה? כי מתי המצוה תתחיל? לא עכשיו, בעוד תשעה חדשים שתיוולד הילדה, ברגע שהילדה יצאה לאויר העולם באותה שניה נחשב לו בשמים פרו ורבו, מתי מצוה הבאה בעבירה העבירה מבטלת את המצוה, ששניהם באותה שניה בזמן שעכשיו אתה מחזיק את החפץ ועושה בו מצוה הוא גנוב בידיך, יש עליך הרגע חיוב להשיב אתה מתעלם מהחיוב שבתורה, העבירה הורסת את המצוה כי שניהם באותה שניה, אבל שהעבירה היא היום והמצוה תהיה בעוד תשעה חדשים, העבירה והמצוה לא מתנגשות זו בזו באותה שניה, נכון על האונס תקבל על זה עונש חמור מאד, סוף כל סוף יצא לך עכשיו שיש לך בן ובת. עכשיו אני עוד שאלה, מה קורה אם שלשים שנה היה לך בן ובת ואחד מת, אחד מהם מת, אחד מהם מת נשאר לך או בת או בן

 

הרב: שמעתם מה ענה לו אחד - תאנוס עוד אשה, הוא מבין שיאל'ה, אפשר לאנוס, בסדר הכל בסדר. מאיפה הוא מביא את כל הדברים האלה, כל הסטיות האלה, כל הדוגמאות, במקום ללמד מה שצריך, במקום ללמד מה מותר מה אסור, מחפש כל מיני ציורים של סטיות והולך ללמד אותם, אתה מבין דבר הבל ורעות רוח, וכאילו זה דבר פסק הלכה ברור, הוא אומר שזה פשוט, הוא אומר שזה פשוט.

יש שאלה: מי שהוליד בן ממזר האם קיים מצות פריה ורביה? זאת שאלה, המקור זה בתלמוד בירושלמי ממסכת יבמות פרק ב' הלכה ו', ששמה מובא במשנה מי שיש לו בן מכל מקום, דהיינו אפילו על ידי שהוא ממזר, הוא פוטר את אשת אביו מן היבום, ושמה היה בעי רב אבין בנו לכל דבר ואפילו לפריה ורביה ולשניה, ועל זה יש דיבור גדול בכל הפוסקים ראשונים ואחרונים, אני אומר בקצרה, בראשי פרקים,

הרמב"ן והריטב"א והרשב"א והמאירי סוברים שיש בזה מצות פריה ורביה. הרי"ף והרמב"ם והרא"ש וכך פוסק מרן לא מסכימים עם זה,

ומרן לא מביא להלכה את הדין שפשוט אצל יוסף מסרחי, לא פשוט לו בכלל, הוא לא מביא את הדין הזה בכלל. זאת אומרת זה לא פשוט. דבר שני, יש ענין איך להבין את הירושלמי, האם הירושלמי אמר את הדברים בפשיטות או שהוא אמר אותו באיבעיא, שזה בעיה שלא נפשטה, אז לפי אלה שאמרנו ראשונים אצלם שזה בפשיטות וככה הדין, כמו שאמר רבי אבין, אבל להרי"ף, הרמב"ם והרא"ש וכן מרן זה לא בפשיטות זה נשאר בקושיה,

עכשיו מצוה הבאה בעבירה זה לא כמו שהוא אומר, יש דבר כזה, אבל יש מי שאומרים שזה לא בדיוק כך, אלא מה, שבעצם זה שאדם מטיל את זרעו זה כבר נקרא המעשה בעצמו עד תום, לא צריך להמציא שרק בעוד תשעה חדשים זה ייוולד כי מצות פריה ורביה מתחילה בהטלת הזרע וזהו. ומאותו רגע הוא כבר גמר את המצוה, אז אם זה מצוה הבאה בעבירה אז זה עבירה לפי רוב הפוסקים זה דאורייתא, שמצוה הבאה בעבירה - עבירה. אז זה לא פשוט, יש דיון ארוך בכל הדברים האלו, ואצלו דברים פשוטים ומביא,

אבל מה הדוגמא הזאת? לאן הלכת? מה אתה רוצה להגיד שפעם ראית איזה משהו מלמעלה ואתה זורק אותו כאילו זה מוחלט?

אז לכן אני אשגר גם את התשובה הארוכה המנומקת שמובאת על ידי הרב אליהו מלכה, הרב של כרמיאל שדן בנושא הזה מכמה צדדים לעיון האנשים, אבל עצם הדבר שפותח את פיו כל הזמן בציורים עד שאחד מהשיעור אומר לו - אז נאנוס עוד אחד, אוי וי אוי וי כמה ליצנים יש בדור.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות...

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 20.05 20:58

    הכרת הטוב לרב רוצים להודות לרב שבזכותו אנחנו ניצלים יום יום מאכילת מאכלות אסורות, שרצים רמשים וכו'!! ב"ה בזכות הרב גילינו כמה חשוב לבדוק כל דבר לפני שאוכלים. לדוגמא אכלנו אגוזים וחצינו אותם ומצאנו הרבה נגועים, ובזכות שהרב דיבר על כשרות ניצלנו מאיסורים!! תודה להשם יתברך! (כתבה: בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056)

  • 20.05 09:45

    אמת כבודו. אשריך, ותודה רבה על החיזוקים והעצות הנפלאות. ב"ה גם לי היה מקרה בסגנון. בדרך כלל אני לא נלחץ מדברים כ"כ, אבל בעקבות מקרה מסויים, נכנסתי להרגשת חוסר אונים ומצוקה נפשית מאוד אינטנסיבית, למשך כל השבת. ואז שרתי לעצמי: "עבדו את השם בשמחה...!" בשבת ואפילו רקדתי לבדי בבית... היום בבוקר (ראשון) הייתי כ"כ נסער שלא יכולתי אפילו לפתוח את הפה ולומר 'קורבנות' בשחרית. ופתאום, ברוך השם היתה לי מין הארה. שקפצה לי התודעה, כאילו נפל האסימון, של: 'רגע אחד, השי"ת, זה שאתה מדבר אליו וממנו אתה מבקש שיושיע אותך, הוא זה ששולח לך את המצב הזה, אז מה הלחץ?! אז מה התלונה?!' כלומר, זה הרגיש לי בהבזק, פתאום אבסורד להתלונן על זה שמביא גם את זה וגם את זה. וכך זה פשוט ברוך השם חלף לו. באמת תודה רבה.

  • 20.05 08:36

    בוקר טוב מורי ורבי זה פשוט מדהים כמה העצות של הרב חזקות ופועלות. קמתי ב 5:50 בוכה מתוך חלום שחלמתי על הילדה שלי... חלום קשה מאוד... (רח"ל) ראיתי אותה בחלום פצועה ברמה קשה (ל"ע) והבכי לא הפסיק... מרגע לרגע זה התגבר ונכנסתי פשוט להיסטריה... שלחתי לה הודעות (כי היא בפנימייה) ולא הפסקתי לשגע אותה בשאלות אם קרה לה משהו... אם פגעו בה.. שתספר לי והיא נלחצה ממש ואמרה שב"ה היא יותר בסדר מבסדר... בכל זאת המראות שראיתי בחלום לא עזבו אותי והתחלתי לרעוד, קרוב לחצי שעה הייתי ככה ולא ידעתי מה לעשות... ב"ה נזכרתי פתאום שהרב אמר שאם אומרים נכון את "שמע ישראל" עם הכוונות, כל דבר לא טוב - זה מרחיק! התחלתי להגיד את זה כמה פעמים אפילו אילצתי את עצמי לחייך ופשוט נרגעתי לאט לאט... ידעתי שאני צריכה לפנות רק להשם יתברך כי כל רגע התמונות חזרו לי מהחלום והגוף רועד... לפני ברכות השחר התחלתי פשוט לשיר: "עבדו-עבדו את השם בשמחה!" (אין לי מושג מאיפה הכוחות שקיבלתי בטוח שמהפרק של אתמול על השמחה (shofar.tv/videos/17172) ואני מחזיקה את הסידור ולא יכולה להפסיק לשיר... הנחתי את הסידור ויצאתי למרפסת ופשוט מצאתי את עצמי ממש שמחה שרה ומוחאת כפים להשם יתברך... ממממדהים כמה שזה עובד וזה גרם לי להתפלל ממש מתוך שמחה אמיתית... ואמרתי את הקריאת שמע מילה במילה כמו שהרב אומר וזהו... הכל נעלם כאילו לא היה כלום... עד כדי כך שאני מנסה להיזכר במראות שראיתי וכאילו אין להם כניסה... הזוי.... פשוט מדהים... איזה כיף שיש לנו אותך תודה רבה לך הרב על העצות... ותודה לבורא עולם שזיכנו להיות קרובים לצדיק האמת השם ישמרך (אמן).

  • 19.05 17:27

    מה ששמחה יכולה לעשות 🙂 סוכנות ידיעות טורקית מדווחת כי המסוק עליו היה ראיסי התרסק.

  • 19.05 17:27

    כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי נראה לי ברוך השם בזכות סדרת שיעורי השמחה שהכנסת בעם ישראל (shofar.tv/videos/17172) חיסלת את נשיא אירן 😁 ("כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'" אמן (שופטים ה, לא).

  • 19.05 11:36

    מרגש לצפות כל פעם איך הרב שליט"א במשך השנים ב"ה מגיע אל האנשים הפשוטים כמו הבעל שם טוב הקדוש (זיע"א) להאיר עיניהם ולהתקרב לאבינו שבשמים צריך להיות עיוורים לתופעה המדהימה הזו!

  • 19.05 05:25

    כבוד הרב, איזה שיעור מדהים!!!!! התעלות 'בנבל עשור זמרו לו' (shofar.tv/videos/17172) מרגש כל קטע! השירה כמה היא גבוהה ממש נותן מוסר השכל רק לזמר ולשיר לה' וחס ושלום לא לדבר לשון הרע ולהיות במחלוקת שזוהי השנאת החינם עכשיו מובן למה השירה הצילה את דוד המלך ומצילה מהאויבים ומקרבת אותנו לה' יתברך ביותר אני כל כך מודה לרב עוד פעם שזכיתי להגיע לכותל ולשיר לה' 3 ימים רצוף מתוך ספר התהילים שיותר מכל ישועה זו התעלות רוחנית ועכשיו אחרי השיעור הזה מובן הערך והמשמעות הגדולה לנו ולעם ישראל חזק וברוך💪

  • 18.05 21:56

    תודה כבוד הרב על השיעורים והדברי תורה ב"ה מתחילים להרגיש את עונג שבת כבר מלשמוע את הרב שבת שלום כבוד הרב.

  • 18.05 21:55

    כבוד הרב ב"ה שיעורים מהממים מרגישים רוחניים✈️ אתה שר ואנחנו שרים איתך אנו מסדרים שולחן ותוך כדי השיעור איתך יחד... בזריזות ושמחה. נהנים כל פעם מחדש... שמחה אמיתית ואת פניתך לצבא: 'גלנט - תבקש שישירו 'שירת הים' 😂😂😂!' ואי הרב איזה מצחיק וכיף לשמוע אותך שיהיה שבת שלום ומבורך (אמן) אין עליך☀️✨🌸🌻💐.

  • 18.05 21:54

    כבוד הרב שיעור חזק ביותר💪 'לך אכול בשמחה לחמך' (shofar.tv/videos/17171) החידושים על עניין האכילה בשמחה והסיפור על רפואת אימו ז"ל בזכות הברכה שבזכותו גם זכיתי ללמד הורי לברך על השתיה מדהים שבת שלום ומבורך🌹

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

 02-372-4787 | שידור חי:  073-337-6900

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים