מסילת ישרים - פרק א' - חלק ב
תאריך פרסום: 23.04.2012, שעה: 14:25
פרק א' - בביאור כלל חובת האדם בעולמו
'כללו של דבר, האדם לא נברא בעבור מצבו בעוה"ז, אלא בעבור מצבו בעוה"ב, אלא שמצבו בעוה"ז הוא אמצעי למצבו בעוה"ב שהוא תכליתו. על כן תמצא מאמרי חז"ל רבים כולם בסגנון אחד מדמים העוה"ז למקום וזמן ההכנה, והעוה"ב למקום המנוחה ואכילת המוכן כבר', אכילת – על דרך משל, אין אכילה שם. 'והוא מה שאמרו, העוה"ז דומה לפרוזדור, כמו שאמרו ז"ל: "היום לעשותם ומחר לקבל שכרם" (ע"ז ב:). 'היום, זה בעוה"ז, לעשותם - את המצוות. ומחר לקבל שכרם, זה העוה"ב.
'מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת'. מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת? ולמה דימו את זה לערב שבת ושבת? כמו שבערב שבת כולם ממהרים ומזדרזים מאוד להשלים את הקניות ולהכין את הסעודה, שמה שלא יספיקו כשיגע שבת כבר לא ימצא. כך צריך להרגיש שכל העוה"ז, זה בחינת ערב שבת. אין זמן! צריך להספיק, עוד כמה שעות שבת, אותו דבר צריך לרוץ ולהזדרז. כי מי שטרח יאכל, ומי שלא טרח מהיכן יאכל בשבת?!
'העוה"ז דומה ליבשה, והעוה"ב לים' וכו' (קהלת רבה א). ומי שיוצא מן היבשה אל הים, חייב להכין צידה לדרך. 'וכאלה רבים על זה הדרך'. על אלה באים להורות שאדם לא נברא בעבור מצבו בעוה"ז, אלא בעבור מצבו בעוה"ב.
'ותראה באמת שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעוה"ז'. אתם שומעים? מי שמשקיע בעוה"ז, זה מראה שאין לו שכל. למה? משום שלא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעוה"ז. 'כי מה הם חיי האדם בעוה"ז, או מי הוא ששמח ושלו ממש בעוה"ז? " יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן" (תהלים צ י) בכמה מיני צער וחלאים ומכאובים וטרדות, ואחר כל זאת, המות'. אז מה יצא? אדם טרח, התייגע, התעייף, סבל מרורות, דאגות, צרות, מחלות, יסורים, ולבסוף - המוות. והזמן קצר. 'אחד מני אלף לא ימצא שירבה העולם לו הנאות ושלוה אמיתית. וגם הוא, נגיד שהוא נהנה, 'אילו יגיע למאה שנה כבר עבר ובטל מן העולם'. אז מה הטרחה? מה היגיעה? מה קנית? מה עשית?
'ולא עוד אלא שאם תכלית בריאת האדם היה לצורך העוה"ז, לא היה צריך מפני זה שתנופח בו נשמה כל כך חשובה ועליונה שתהיה גדולה יותר מן המלאכים עצמם'. אתם שומעים איזה נשמה יש לכם? גדולה משל המלאכים עצמם. אז למה צריכה שתנופח בו נשמה כל כך גדולה יותר מהמלאכים עצמם? 'כל שכן שהיא אינה מוצאה שום נחת רוח בכל עינוגי זה העולם'. עכשיו, הנשמה עצמה בכלל לא נהנית ממה שאדם אוכל, מתאווה וכו'. אז בשביל מה היא נתקעה פה? בשביל מה היא באה לכאן? 'והוא מה שלמדונו ז"ל במדרש, וזו לשונם (קהלת רבה ו) על הפסוק ששלמה המלך אמר): "וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא" (קהלת ו ז) מסבירים חכמים: משל למה הדבר דומה, לעירוני שנשא בת מלך, אם יביא לה כל מה שבעולם, אינם חשובים לה כלום, שהיא בת מלך'. מה כבר ערוני או כפרי יכולים להביא לבת מלך? להפתיע אותה באיזה מאכל מיוחד? באיזה מלבוש מיוחד? מה יכול כבר עירוני לעשות? בת מלך לא חסר לה כלום. אותו דבר הנשמה שלנו - 'כך הנפש, אילו הבאת לה כל מעדני עולם, אינם כלום לה, למה שהיא מן העליונים'. מה אתה יכול לתת לה? חומוס, סטייק, צי'פס, מה אתה יכול להביא לה? על זה ממשיל משל, החפץ חיים זצוק"ל, דבר נפלא ומדהים: הוא אומר: 'היתכן שאחד שמתאווה לפיתה, יכול להיות שיסע מבני ברק לטבריה בשביל לחפש פיתה?! כמה מהלך עד שהוא ילך ועד שהוא יחזור הוא כבר ירעב עוד פעם'. או יתכן שאחד מטבריה יסע לאילת או יטוס לאירופה, להביא פיתה? יכול להיות דבר כזה?! יכול להיות שאחד מאמריקה יטוס עד אוסטרליה להביא לו פיתה? יכול להיות שבן אדם יבוא משמי השמים, יטוס לארץ לאכול פיתה, ואחרי זה לחזור בחזרה? מה עשה פה? בשביל מה הוא בא? בשביל אוכל? מה חסר לנשמה? אוכל? גזוז? מה חסר לה? זה התאוות? בשביל זה היא באה? היא נהנית מזה בכלל? אז למה היא טסה אלפי 'שנות אור'? יעני, לפי המדענים, עד לפה. בשביל מה? מה הרווח שלה? גדולה מן המלאכים, על מה היא באה? בשביל הנאות הגוף הנגוף?
'וכן אמרו רז"ל: "שֶׁעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹלָד" (אבות ד, כב) כי אין הנשמה אוהבת העוה"ז כלל אלא אדרבא מואסת בו'. הנשמה לא סובלת, מואסת. 'אם כן ודאי לא היה בורא הבורא יתברך בריאה לתכלית שהוא נגד חוקה ונמאס ממנה'. אז למה, כביכול, הקב"ה אונס את הנשמה להיכנס לתוך הגופה שתשהה בה 70, 80 שנה? ואחר כך תסתלק ממנה. מה הרווח שיש לנשמה מכל השהיה בבור האסורים הזה? כמו שצעק דוד המלך: "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי" (תהלים קמב, ח) מה אנחנו עושים פה הנשמות? 'אלא בריאתו של האדם, למצבו בעוה"ב היא'. אז אם היא (הנשמה) ירדה לפה על מנת לחזור, משמע, שזה לעוה"ב. היא באה לצורך העוה"ב. 'ועל כן ניתנה בו נשמה זאת, כי לה ראוי לעבוד', היא זו שעובדת את הבורא פה בעוה"ז. 'ובה יוכל האדם לקבל השכר במקומו וזמנו, שלא יהיה דבר נמאס אל נשמתו בעוה"ז, אלא אדרבא נאהב ונחמד ממנה, וזה פשוט'.
זאת אומרת, כל ביאת האדם לעוה"ז, זה לעמוד במבחן ולהוכיח לבורא שהנשמה הזאת גם בתנאים העגומים שהיא נמצאת בהם, היא תוכיח את נאמנותה להי"ת ותעבוד את יוצרה ולא תשכחהו. וחובתה להשתלט על הגוף ולהביא את הגוף עמה למעלה, כמו אליהו הנביא שנכנס בתוך הגוף והפך את הגוף רוחני ועלה אתו בסערה השמימה. זה מה שצריך לעשות. איך עושים את זה? לפני המראה, מורדים, מורידים את התאוות; מורידם לחם, מורידים חומוס, מורידים, מורידים, מתחילים להוריד. ככה ממריאים לאט, לאט. אתה נהיה יותר קל. עד שאתה ממריא. כן, כמו כדור פורח. אז זאת אומרת, בן אדם צריך להיות בתוך הגוף, ולתדלק כל הזמן לקראת המראה. מה הוא מתדלק? תורה ומצוות! זה הדלק הסילוני שאיתו אחר כך ממריאים למעלה. כן, אבל צריך שזה יהיה, כמו שאומרים, באוקטן גבוה, לא בנזין מלוכלך, אלא שזה יהיה סילוני.
'הנה אחר שידענו זה, נבין מיד חומר המצוות אשר עלינו ויקר העבודה אשר בידינו, כי הנה אלה הם האמצעים המביאים אותנו אל השלמות האמיתי, אשר בלעדם לא יושג כלל'. זאת אומרת, עכשיו אנחנו מבינים מה החומר המצות אשר עלינו. כמה אנחנו צריכים לייקר את המצוות, לאהוב אותם, לחפש אותם בנרות. כמה שאנחנו זוכים יותר. וכמה עבודה יקרה מאוד שבידינו כי בסגולת העבודה הזאת, אנחנו זוכים לכל הטובה. וכפי שיעור, אמרנו, מה שאדם יעשה בעבודת הבורא והמצוות, ככה הוא יתקרב אל הי"ת יותר, עד "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בה' א-לקיכם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם" (דברים ד, ד) ובלעדי המצוות והעבודה הזו, האמיתית, אי אפשר להשיג בלעדם את העוה"ב.
'ואולם ידוע כי אין התכלית מגיע אלא מכח קיבוץ כל האמצעים אשר נמצאו ואשר שימשו להגיעו' אז אין התכלית הזאת, להגיע לעוה"ב, בשיעור הגבוה ביותר, מדרגה עליונה ביותר, אלא אם נקבץ את כל האמצעים שזה המצוות, שזה התורה. כל האמצעים, אשר נמצאו ואשר שימשו להגיעו, כי הם המשמשים להגיע. אז צריך לקבץ כמה שיותר ויותר מצוות. לא לברוח מהם. לא להגיד: 'זה אני פטור, זה אני לא חייב, זה אפשר להקל, זה אני מוריד, זה ככה...' בלי תירוצים! הפוף - כמה שאתה יכול להעמיס יותר, תעמיס. למה? כי אלה האמצעים שיביאו אותך יותר רחוק, יותר למעלה, יותר קרוב, יותר דבוק.
'וכפי כח האמצעים ושימושם, כן יהיה התכלית הנולד מהם'. אז אל תבכה אחר כך ותכווה לחופתו של חברו, אל תכווה. כי אחר תגיע למעלה תגיד: "למה, למה לא התאמנתי כמוהו, למה?!" זאת אומרת, בן אדם צריך להבין אין לו על מי להתלונן רק על עצמו. עצלות פה בעוה"ז - ריחוק מהקב"ה. זריזות בעוה"ז - קירבה להקב"ה. אז לכן, צריכים לשים לב על הדבר הזה מאוד, מאוד, מאוד.
'וכל הפרש קטן שימצא באמצעים, תבחן תולדתו בבירור ודאי בהגיע זמן התכלית הנולד מקיבוץ כולם, כמו שכתבתי, וזה ברור. זאת אומרת, כל הפרש קטן. מה פרוש? אם לא השתמשת בכל הכוח ובכל האמצעים, כל מה שיהיה פחות מזה, כל הפרש, כל הפרש קטן שימצא באמצעים, דהיינו במצוות, תיבחן תולדתו – התוצאה תהיה בוודאי כשיגיע זמן התכלית - כשתגיע לשמה, מה שנולד מקיבוץ כולם. יגידו:
- 'הופ, חסר לך פה, היה לך עוד מצווה לשים'.
- 'הופ היה לך פה עוד אפשרות'.
- 'הופ היה לך זה..'
- למה אני לא פה?
מה עשית שם? היה לך אפשרות להחזיר אחד בתשובה, למה לא החזרת? יכולת להחזיר שתים (2). למה החזרת אחד? יכולת להחזיר אלף (1000) למה עשית 900?
אתמול, היתה אחת בהרצאה, בכתה, בכתה, בכתה, בכתה, בכתה, היא רוצה להיות אתי בג"ע. אמרתי לה: "גברים לחוד, נשים לחוד". הייתם רואים, בכתה, בכתה. היא היתה מוכנה להגיד אולי היא גלגול של גבר. אמרתי לה: 'אף על פי כן'. אבל מה היא רוצה?
היא שמעה שאני אומר באחת ההרצאות שלחפץ חיים בפורים הגיע אחד, ואמר לו: 'כל הפושט נותנים לו'. אז הוא בקש ממנו שהוא יהיה אתו, במחיצתו בג"ע. אז החפץ חיים לא שלל את זה על הסף. אמר לו: "אתה רוצה להיות אתי בג"ע? אם תקבל על עצמך מהיום עד יומך האחרון שאתה לא תגיד לשון הרע, פעם אחת ולא תישמע, אתה אתי". אז הוא אמר לו: "אני לא יכול!".
זרק אותו החפץ חיים. למה? זו מצווה שהוא חייב בלאו הכי, וזו אחת מתרי"ג ואם אתה גם אחת מתרי"ג לא מוכן לעשות, אתה רוצה שאני עם כל ימי חיי מה שטרחתי ויגעתי במצוות, וקיימתי את כל המצוות, וכתבתי על כל המצוות, ואתה רוצה להיות אתי, ואתה מצווה אחת לא רוצה לעשות בשלימות, אז על מה אנחנו מדברים. תעוף מפה!
אז אני לא יכלתי להגיד לה מצווה אחת, כן, אני לא החפץ חיים. אבל אמרתי לה: "תעשי אלף בעלי תשובה, אז את תהיי בעוה"ב במקום טוב מאוד". אז היא הסכימה. נראה, בעזרת ה'.
דרך אגב, אני סיפרתי אתמול, שהרבי מלעלוב שברך אותי, זצוק"ל, הרב משה מרדכי מלעלוב זצוק"ל. אז הוא ברך אותי בפעם הראשונה, לא הראשונה בדיוק,
אבל... 'שאני אזכה להחזיר אלף בתשובה ואני אחזור אליו'. אחרי זה חזרתי אליו, אז הוא ברך אותי שאני אהיה כרב אהרון הגדול, הרב'ה מקרלין, שעל הציון שלו כתוב שהחזיר 84,000 = שמונים וארבע אלף יהודים בתשובה.
אז טוב, אני התחלתי לברך כבר באופן הזה, אז אם היא תזכה באלף אולי נברך אותה שתהיה כמו רב אהרון הגדול.
הרב: 'כן, מה אתה אומר?'
שואל: 'שהיום אנחנו צריכים לנצל את המצב הזה שיש הרבה מצוות שאפשר לעשות, כי יכול להיות סיטואציה באופן מעשי שאם כולם היו חוזרים בתשובה, זה היה צריך לצוד את המצוות ולחפש אותם. כי כל השאר היו קופצים על המצוות, לצורך הענין. זה לא היה כזה כמו שרואים בכל פינה שאפשר לעשות מצוה. לבצע חסד, לעזור, יכול זה היה משהו מבוקש מאוד, בגלל שהיו יודעים את הסגולה של הדבר הזה כולם, בצורה הזאת. מצד שני, יכול להיות שזה היה גורם להם שכולם יחזרו בתשובה, אז זה היה גורם להם אולי למצב כזה של גוש אחד. אז אני לא יודע איך פשוט זה עד כדי כך, אבל היום אני חושב שיש הרבה אפשרויות לעשות מצוות'.
הרב: 'אין דור בכל הדורות שהיו עד היום, מבריאת העולם, שאפשר לעשות מצוות בכמויות, כמו הדור הזה. משום שיש היום את כל הכלים להעביר אותם, לפרסם אותם, להקליט אותם, לשכפל אותם, להעתיק אותם, לחלק אותם. במסות ובכמויות שלא היה בכל העולם כולו עד עכשיו. אתה יכול הדפיס דיסק אחד, ביום אחד במיליונים ולהפיץ. תעביר את התורה לכל בית בלי שום בעיה. צריך רק משאבים, זה הכל; כוחות, רצונות, זה הכל. ואנשים שלא מנצלים את זה, זה טפשים שאין כדוגמתם.
זה כאילו נותנים לך אפשרות, כאילו נותנים לך אפשרות מה לעשות? נותנים לך אפשרות לשכפל את עצמך בלי סוף. תאר לך היו נותנים אישור עכשיו מהממשלה, כל אחד יכול בבית שלו לשים מדפסת ולשכפל את השטרות שיש במדינה. יש מישהו שלא, היום, קונה בכל מחיר את המכונה שתשכפל, אפילו אם היא עולה מיליון דולר? עוד שבוע הוא כבר עושה מיליארד, כי הוא יכול לשכפל.
נו, אז איך בן אם לא לוקח 500 דיסקים אפילו, בשביל להפיץ 'חיה יחיה' (https://shofar.tv/videos/1794 ) באלף שקל. הנה מכונה מדפיסה לך עכשיו זכויות. כמה יהודים יכולים להתעורר מהסרט הזה לדוגמא?
למה אנחנו הפצנו 1,750,000 אנציקלופדיות בכל בית יהודי? כיוון שאין הזדמנות יותר בעולם. זה ההזדמנות האחרונה שאפשר עוד בדור הזה להספיק לפני ביאת גואל צדק והתגלותו. מי שמספיק - אשריו ואשרי חלקו, מי שלא מספיק - הפסיד את ההזדמנות של החיים שלו. זה דור שהתירו להדפיס שטרות, זה דור שהתירו מן השמים לשכפל מצוות. לעשות אחת ולשכפל אותה במיליונים, איפה שמעת דבר כזה, שבן אדם יכול לשכפל מצוות במיליונים? הדור הזה!! אז מי שלא מנצל את זה 'נישט שייכל' (אין לו שכל)'.
'מעתה ודאי הוא, שהדקדוק שידקדק על ענין המצות והעבודה, מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם'. מישהו, אתם ראיתם פעם אךל שוקלים יהלומים? ראיתם פעם? עם מאזני רוח, זה מאזניים כאלה קטנים, אתה שם את זה, דינג..... (כמין רעש). מאזני רוח, קטנים, משהו כזה, פיצי של הפיצי. אבל המשקל יא ווא וואי... כל גרם, זה חביבי איזה ערך. מישהו יזלזל במשקל, ישים בערך?!
מצווה זה לאין ערוך, היא מקנה לבן אדם את העוה"ב. כמה שווה העוה"ב? יכול אדם להיות כל החיים שלו בעוה"ז ויהיה לו מיליארדים ולא יקנה עוה"ב. ובעשיית מצות בחינם, בחינם, יכול אדם לקנות עוה"ב. אבל אם הוא עושה בדקדוק. אם יש לאדם חומר גלם של יהלומים, מישהו ראה איך נראה חומר גלם של יהלומים? כמו עפר. והוא לא מלטש את האבן טוב, הוא מאבד מערכה 'הון תועפות!'. ואם הוא סדק אותה, אז היא כבר לא שווה. אז מצווה צריכה להעשות בדקדוק רב, בליטוש רב.
לכן, מעתה 'ודאי הוא, שהדקדוק שידקדק על ענין המצות והעבודה (עבודת ה') מוכרח שיהיה בתכלית הדקדוק כאשר ידקדקו שוקלי הזהב והפנינים לרוב יקרם, כי תולדתם נולדת בשלמות האמיתי והיקר הנצחי שאין יקר למעלה ממנו'.
מה התולדה שתוולד מדקדוק במצוות ועשיתם? שלימות אמיתי, ויקר נצחי! אמרו חכמים: 'כל המזלזל בנטילת ידים, נעקר מן העולם'. מה זה נטילת ידיים? בסך הכל לשפוך מים על הידיים, זה משהו מסובך? צריך שכל רב, מחשבה יתרה? מה צריך? פשוט, ליטול את הנטלה ולשפוך על כל יד כמה שצריך וזה הכל. אבל המזלזל בנטילת ידים, נעקר מן העולם. כי צריך לשפוך עד סוף הפרק (הרב מדגים) ורוב אנשים שופכים ופה (בצד פרק היד) לא מגיע והם לא שמים לב, וצריך שיהיה בכל המקומות (הרב משפשף ידיו זו על גבי זו להדגים שכל מקום ביד צריך שיגיעו אליו המים). ושלא יהיה חוצץ ואז הוא נוטל ידים, ואחרי זה הוא צריך שפשף, כדי שאם באיזה שהוא מקום יהיה חלל, כגון; בחורף שהידים קרות, אז הן דוחות את המים. וצריך להגביה את הידיים "וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם" (ישעיהו סג ט). וצריך לברך כראוי. ואחר כך לנגב. זה נטילת ידים פשוטה, לא מסובכת, וכלום. אבל איך אנשים, פאח.. פאח.. פאח... אששש... שש... שלום. הכל בהליכה, וככה... בלי תשומת לב, בלי שום דבר. אז המזלזל - נעקר. על מה הוא נעקר? על הזלזול. מה היה קשה לך? זאת אומרת, שאתה מזלזל במה שהקב"ה ציווה. אתה צריך לכתוב מזוזה, אתה צריך לכתוב שתי פרשיות, כשאתה כותב את שתי הפרשיות, נו, אז יש אחד מזלזל נדבקים לו כמה אותיות, לא נורא העקר מבינים מה כתוב. אין, זה פסול!
נדבקה אות באות, פסול, פסול, פסול. צריך לכתוב בדקדוק. לא לצאת מהשורה. צריך לכתוב כראוי. צריך אות שתראה אות. צריך לדעת. צריך להגיד: "הריני כותב לשם קדושת מזוזה". "הריני כותב לשם קדושת ה' ". צריך לדקדק בזה. צריך בטהרה. צריך במחשבה נכונה, בסביבה ראויה, וכן הלאה. היום? - ה' ירחם! יש בנות שכותבות, יש גויים שכותבים, רוב המזוזות שמוכרים בחנויות ככה חילוניות ואחרות, זה בכלל צילומים.
פעם הייתי פותח הרבה מזוזות, כי הייתי כותב בהתחלה, מה זה? זוועה, בלוף, חוץ מהמזוזות שמסיונרים היו כותבים ומפיצים עם צלב קרס...!
שואל: 'למה הם עושים את זה?'
הרב: 'עם צלב!'
שואל: 'מה האינטרס שלהם? כדי לקלקל?'
הרב: 'מה זה, זה בשביל שיהיה פסול הכל ושיהיה טומאה בבית. זה התפרסם בעתונות, היה צילומים על זה'.
אז זאת אומרת, אדם צריך לדעת, מה המצוות שהוא עושה? איך עושים. שאתה קונה משהו צריך לקחת מסופר מומחה. ירא שמים, לא רק מומחה גם ירא שמים. אבל אחד הולך לחנות: "כמה זה עולה? לא, יש לך משהו יותר זול, אוקיי, תביא לי". מה יש בפנים? לא מענין אותו. קנה שלום. מה אכפת לי. יש כאלה שרגילים להגיד אצל התימנים: "השוחט חייב והאוכל פטור". 'אני לא יודע, זה כתוב כשר, אני לא אכפת לי'. מה זה? גם עם החומוס יגיד לך טרי יהיה לך אחר כך קלקול קיבה, תגיד: 'מה אכפת לי, הוא ואמר זה טרי, אז מה אכפת לי'. שמה אתה לא תגיד ככה.
שואל: 'שם זה טרי'
הרב: 'כן, שמה אתה תתבע אותו, מה זה?!'.
אז, זאת אומרת, הבן אדם מזלזל בחייו!! לא במצוות. למה? מיקום שלך יהיה על הפנים. אדם שמתמהמה ברכישת כרטיס לאיזה מופע גדול, נגיד חשוב תורני, אז איפה הוא ישב? במרחקים כאלה שהוא לא יראה בכלל. 'מה הוא אמר, מה הוא אמר, אני לא שומע'. למה אתה מתלונן? מתי רכשת כרטיס? הודיעו לך חודשים לפני! אבל חכית לרגע האחרון...
אמרת: 'אני יעשה תשובה.' 'מה בוער עכשיו, עוד מוקדם'. 'אני עוד צעיר, יש עוד זמן'...
איפה תשב אבל אחר כך בסוף? אתה תשמע משהו? אתה תראה משהו? איפה תהיה בכלל? אנחנו עוד נגיע לזה. אבל בן אדם תארו לכם אומר: 'אני לא כל כך רוצה להיות עמוק בג"ע, מספיק שאני אהיה, מספיק אהיה בג"ע, אפילו בכניסה!'.
אבל תאר לך שבן אדם מגיע לאיזה שהוא מקום והוא נמצא בכניסה וכולם חולפים על פניו, וכולם נכנסים עמוק, עמוק, קדימה, קדימה.
קהל: 'שואלים אותו: 'אתה לא נכנס? אתה לא בא?'
הרב: 'כן, למה אתה פה? כן, אתה לא נכנס? לא הזמינו אותך? אז זה, זה לא דוגמא אפילו לעומת מה שיש שמה. זה לא דוגמא אפילו. כי פה מה זה הבדל, עוד מאה מטר, זה כלום. נצח!!'
'נמצאנו למדים, כי עקר מציאות האדם בעוה"ז הוא רק לקיים מצוות ולעבוד את ה' ולעמוד בנסיון, והנאות העולם אין ראוי שיהיו לו אלא לעזר ולסיוע בלבד לשיהיה לו נחת רוח וישוב דעת למען יוכל לפנות לבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו. אז כל העקר של מציאותנו בעוה"ז, לקיים את המצוות, לעבוד את ה', כי אלה האמצעים שמביאים אותנו לעוה"ב. ולעמוד בניסיון, כי הקב"ה שם אותנו במקום שהמלחמות הם פנים ואחור'.
ומה עם הנאות העולם? אין ראוי שיהיו לו, הנאות העולם, אלא לעזר ולסיוע בלבד כדי שיהיה לו נחת רוח וישוב דעת. לפעמים צריך לצאת לנופש רוחני, בשביל שהגוף, ירגע. לא טרקטורונים שזה יתיש את הגוף, אלא שהגוף ינוח והנפש תתרומם. לא שהנפש תאכל חול ואבק והגוף יטרטר. אז לכן, למען יוכל לפנות ליבו אל העבודה הזאת המוטלת עליו.
'ואמנם ראוי לו שתהיה כל פנייתו רק לבורא יתברך'. זאת אומרת, גם במקום שאתה נופש כל הפניה שלך תהיה לבורא יתברך. וגם כל ימי חייו צריך שיהיה כל מבטו ומגמתו, למה? למה?
קהל: 'חיי עוה"ב'.
הרב: 'כל מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל, למה? שכחתם את ההקדמה? נו, תעתיק'.
קהל: 'לעוה"ב, לעוה"ב'.
הרב: 'שישים כל מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל..'
קהל: 'מה תכליתו'.
הרב: 'מה?'
קהל: 'מה חובתו בעולמו'.
הרב: 'מה חובתו בעולמו, זה בהתחלה'.
הרב: 'שישים כל מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל, כל ימי חייו. למה לשים? למה לשים? ראוי לו שתהיה כל פניתו רק לבורא יתברך 'ושלא יהיה לו שום תכלית אחר בכל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו'. שמה הן המחיצות המפסיקות?
'הן הנה כל עניני החומריות והתלוי בהם, עד שימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר אבן השואבת'. מה זה הברזל אחר האבן השואבת? כמו שהברזל נמשך אל המגנט. המגנט נקרא אבן השואבת. אז ככה צריך להימשך אל הקב"ה, כמו מגנט. אז כל מעשה שעושים קטן או גדול, הכל צריך להיות מתוך חשבון אחד בלבד. אני לא עושה שום דבר אם זה לא מקרב אותי אליו יתברך.
- 'מה אני מוכן לשמוע? מה שיקרב אותי'.
- 'מה אני מוכן לדבר? מה שמקרב אותי'.
- 'לאן אני הולך? מה שמקרב אותי'.
- 'מה אני עושה? רק מה שמקרב אותי להי"ת'.
ומה עוד אני עושה? שובר את המחיצות המפסיקות ביני לבין קוני, מה הם? אלה התאוות, החומריות והתלוי בהם. זה כמו לפלס דרך, כן, בשביל להתקדם לה'. אז איך מפלסים דרך? מזיזים את החומריות לצדדים ומתקדמים קדימה ברוחניות. אבל אם מתבוססים בתוך החומריות וזה, אז לא מתקדמים. כי אם כל רגע אתה עוצר בשביל וופלה, אתה עוצר עוד פעם בשביל קפה, אתה עוצר עוד פעם בשביל זה, עוד קשקוש, ועוד נשנוש ו.. אתה לא מתקדם. אתה צריך להתקדם. איך עושים עם משוטים? דוחפים עוד מים ומתקדמים. עוד ומתקדמים.
שואל: 'עבודת המידות'.
הרב: גם, גם.
שואל: 'אני למדתי שעבודת המידות היא קשה ביותר'.
הרב: 'נכון'.
שואל: 'יותר קשה לי בעבודת המידות. זאת אומרת, יותר קשה להתמודד יום יום אם לא לאכול את הדברים באמצע, מאשר שצמתי. שצמתי, אוקי, אז אסור, אז אני לא אוכל עד הערב. זה היה יותר קל. אבל כשאני לא צם...
הרב: 'אז מה אתה רוצה עכשיו, להגביר את הניסיון כמו אדם הראשון? אומרים לך: תצום ולא תעשה לנו טובות להתגבר יותר, חכמות, וחכמה ככה. עבד יצה"ר על אדם הראשון. אתה רוצה ליפול כמוהו? בקשה'.
שואל: 'לא'.
הרב: 'עדיף לך לצום יום שלם ממה שלעמוד בניסיון כמה לאכול, יותר קל. לא אוכל. ארוחה אחת בערב, שלום. הגוף נוסע? נוסע. אז למה צריך לתדלק 3 פעמים ביום ולהגיד: 'תדלוק חסכוני'. כל פעם לעשות תדלוק חסכוני. תמלא פעם אחת את הטנק וסע אחר כך עד שיגמר. לא צריך כל פעם תדלוק כזה וכזה'.
שואל: 'יש לו ג'יפ'.
הרב: 'אז מה אם יש לו ג'יפ? כנראה שהוא צריך לעלות על ג'בלאות. אבל אם אין לו ג'בלאות אז למה הוא צריך ג'יפ? למה צריך? אם אתה יכול לשבת פה, בבית המדרש וללמוד, אז אין ג'בלאות. אין מכשולים ואין שום דבר. אתה יכול ליסוע, אחלה פְּרַיְבֶט (כלי רכב פרטי) לאט לאט. אתה מבין, לשים אותו על אוטומט והוא נוסע כמה, כמה קבעת לו, 90, 100, 110. סע אתה לא עושה כלום. רק תכוון, שלום זהו. עוד מעט יהיה הגה אוטומטי. עכשיו יש יאכטה שמפעילים אותה עם איפד (iped) אתה יושב בפנים, בתא. טיק, טיק, הגהים, זה, פה, שם, מזיז את היאכטה וזהו.
אחד עכשיו עשה לו יאכטה ב-15 מיליון לירות שטרלינג ועם איפד. יש היום כבר אוניות שהם עם איפד, מגלים לוותינים, איפה יש? סנסורים שמגלים איפה יש לוותינים. עם איפד אתה יושב טי.. טי.. טיי... עוד מעט אתה תשב בבית עם איפד, תחנה את הרכב שמה וזה, במקום. אתה שם אותו באמצע הכביש, עולה הביתה, יושב עם כוס קפה ומחכה עד שיהיה חניה. מזיז את האוטו, מחזיר אותו. מכניס אותו, עושה עוד סיבוב בינתיים עד ש... בלי נהג. עולם החרטות, חביבי'.
כל זה למשוך את האדם, לצעצע אותו בצעצועים בשביל שלא יהיה פנוי לתורה. נותנים לו חצי מיליון אפליקציות, עכשיו חפש אותי. 'יואו... ראתי איזה אפליקציה? יואו.. ראית איזה זה.. ראית, ראית, ראית...' מבזבז את כל החיים. יש אפליקציה אחת חשובה "ובלכתך בדרך". ואחרי זה סע, ועזוב את הכל. זהו, התורה אתך, לך לכל מקום ושלום. מה עוד צריך?!
אז לכן, 'כל מעשה שיעשה אם קטן ואם גדול אלא להתקרב אליו יתברך ולשבור כל המחיצות המפסיקות בינו לבין קונו, הן הנה כל עניני החומריות והתלוי בהם, עד שימשך אחריו יתברך ממש כברזל אחר אבן השואבת. וכל מה שיוכל לחשוב שהוא אמצעי לקורבה הזאת, ירדוף אחריו ויאחז בו ולא ירפה'. ובפרט בני אדם שהם צדיקים שיכולים להורות את הדרך ולכוון את האדם, צריך לקנות אותם במחיר רב, אומר הזהר בפרשת תרומה. לקנות אותם במחיר רב. למה? כי אתם הם זוכים לס"ד, ולהגיע לחיי העוה"ב. אז כל מה שאתה חושב שהוא אמצעי לקרבה הזאת, תרדוף, תאחז ולא תרפה.
'וכל מה שיוכל לחשוב שהוא מניעה לזה, יברח ממנו כבורח מן האש, וכענין שנאמר (תהלים סג): "דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך", כיון שביאתו לעולם אינה אלא לתכלית הזה, דהיינו; להשיג את הקרבה הזאת במלטו נפשו מכל מונעיה ומפסידיה'. אז זאת אומרת, התכלית, זה להשיג את הקרבה להקב"ה. וצריך להמלט – לברוח, לברוח, מכל המונעים ומכל המפסידים. יש מונעים שמונעים אותך לגמרי ויש דברים שיפסידו אותך מן הקרבה, משניהם צריך לברוח.
שואל: 'מה ההבדל?'
הרב: 'מונעים זה שאתה לא תגיע בכלל. ומפסידים – אתה תגיע, אבל תגיע פחות בהרבה'.
'והנה אחר שידענו והתברר אצלנו אמיתת הכלל הזה, יש לנו לחקור על פרטיו לפי מדרגותיהם מתחלת הדבר ועד סופו'. עכשיו הספר יתחיל להוביל אותנו, איך נגיע לתכלית – לחיי העוה"ב 'וזה כמו שסדרם רבי פינחס בן יאיר במאמר שלו שהבאנו כבר בהקדמתנו, 'והם: הזהירות, הזריזות, הנקיות, הפרישות, הטהרה, החסידות, הענוה, יראת החטא, והקדושה. ועתה נבארם אחד אחד בס"ד'.
חזק וברוך!!
'רבי חנניה בן עקשיא....'
לרבינו הקדוש שלום וברכה. אני אשת נ. א. הי"ו מודה לה' יתברך ששלח לנו אותך שליח נאמן ועבד נאמן של בורא עולם. על העצה ששלחת לנו "לשמוח לשמוח לשמוח" בזמן הכי קריטי עם הבן שלנו בבית חולים בזמן ניתוח בעין ואחרי ניתוח (לתפ"ץ). מאז ב"ה אנחנו משתדלים יותר להתחזק באמונה בטחון ובשמחה ולא מפסיקים לשיר את השיר: "עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה". מאז המקרה אני לא מפסיקה לספר את העצה של רבינו לעוד הרבה אנשים במושב וכל מי שסובב אותנו אנחנו רואים את ההשגחה הפרטית של ה' יתברך הטוב ואב הרחמן ששומע תפילה וברכה של צדיק כמו רבינו הקדוש אנחנו משפחת אברהם מברכים את רבינו ומשפחתו והמורחבת לו: יה"ר שכל השפע הטוב ירד עליכם מעולמות עליונים ושהאור הגנוז יאיר בביתכם כל הברכות יחולו על ראשכם תבורכו בחזרה מפי עליון (אמן) שמחים ומאושרים בכל מה שאנחנו יונקים מההרצאות המחזקות תודה אלפי פעמים ויה"ר שיהיה בשורות טובות לכל עם ישראל (אמן).
בוקר אור לרב היקר! תודה רבה על הכל בדגש על כיווץ ההרצאות 2022-2023 האחרון שהופץ (shofar.tv/videos/17157). באופן אישי, אני מאוד רגיש ללקטי ההרצאות וברוך השם יתברך שמו לעד זכיתי לשמוע את כלל הלקטים במעלה הדרך שמופיעים באתר ׳שופר׳, וללא ספק יש לכולם ערך עצום בקבלת מנה עשירה - על אף שהיא מצומצמת יחסית לתכנים המלאים (קיימת נגישות ואפשרות לכל אדם שמעוניין להעמיק)!!! יישר כח עצום ושוב תודה מעמקי ליבי לרב היקר ולכל העוסקים בעשייה הנפלאה והקדושה הזו!!! שבת שלום ומבורך לרב היקר!!!
שלום כבוד הרב. בזכות הדרשות של הרב על השמחה, ברוך השם התחלתי להיות בשמחה, משתדל מאד! הלכתי לקניות לכבוד שבת בשמחה, רואה אותי אחד המוכרים שאני הולך וחוזר ואני שמח - הוא כל כך שמח לראות אותי שמח, אז הוא שבח אותי שאני שמח, ואז הוא שאל אותי: 'איך שאתה כזה שמח?' אמרתי לו: 'זה בזכות הרב אמנון יצחק שבשעורים של עכשיו מדבר על השמחה!' (shofar.tv/videos/17167) אז הוא לקח את המספר (02-3724787) והתחיל להקשיב. תודה רבה לרב על השמחה!!
כבוד הרב, ב"ה התחלתי לראות את הדקות הראשונות של המיקס קליפים 2023 מדהים! (shofar.tv/videos/17157) מתרגשת להמשיך לראות ולשמוע את זה ולהקרין לילדים ותוך כדי להכין את שבת קודש!
פרסום הנס של חברה מהקהילה ל. ד. כבוד הרב, אני כבר 4 שנים נטו שומעת לשיעורים מכבוד הרב שליט"א וב"ה מוסרת נפש לעבוד את השם יתברך בשמחה ובבטחון וכמות הניסי ניסים העצומים - לא איחרה לבוא: מעברי דירות, ליד כבוד הרב כנגד כל הסיכויים במחירים שפשוט לא קיימים בכלל! ויש חוזים חתומים עם עדים מהקהילה שנכחו במעמד החתימה, תמיכה מהקהילה הקדושה הזו בכל מכל כל עם ליווי צמוד, עיקולים בהוצל"פ על נכסים שלא קיימים כגון: נכסים שלא קיימים, רישיון נהיגה שלא קיים, רכב שלא קיים, חשבונות בנק סגורים, צד שלישי עם חסכונות שלי שברשותו כשלא היה לי כסף אצל אף אחד חחח התעלפנו מצחוק לא האמנו למכתבים שכל פעם הגיעו, חובות של עשרות אלפי שח שנסגרו בצורה לא הגיונית!!! - הבנק שילם לי את המינוס וסגר את החשבון שהיה גם מעוקל חחח הסדר עם הוצל"פ שאושר בהנחה בשיעור של 75 אחוזים!!! על סכום קטן!!! וסגירת התיק, זה שולם ע"י תורמות מדהימות כששמתי רק סכום סימלי, יש מסמכים להכל למי שרוצה לראות הוכחות. ובכל הזמן הקצר שאני בב"ב אני ממשיכה לתחזק חזק אמונה ובטחון בהשי"ת וב ש מ ח ה ואין איןןן מאושרת ממני, חיה: בשמחה, בשמחה, בשמחה! ובעזרת השי"ת בקרוב בירושלים הבנויה. א.כ.י.ר.
כבוד הרב, איזה שיעור מדהים - מתנה משמים! ובכלל הסדרה על השמחה (shofar.tv/videos/17167) בפרט בתפילה ועל החשיבות של קבלת עול מלכות שמים בקריאת שמע בקשר עם השי"ת ובהתבוננות ובהודיה להשי"ת - שככה מנצחים במלחמה! ומה שהרב אמר על אותיות משיח - שיביא שמחה לעולם יהי רצון שנזכה לקיים את מה שהרב מסביר ונזכה ע"י זה לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים (אמן).
מה שרבנו שנים רבות אמר: 'שהאנטישמיות תעלה בארצות הברית ויש לעלות לארץ עכשיו! כי מה שהיה בשואה (לתפ"ץ) - הולך לחזור (רח"ל)!!'
היום שתים מבנותינו היה להן קצת קשה לסדר את הסלון ואמרו: 'אוף! אין לי כוח, אני עייפה...' פתאום הגדולה בניהן התחילה לשיר: "עבדו את ה' בשמחה!" ולסדר וכל הילדים הצטרפו אליה וב"ה תוך כמה דקות הבית היה מסודר. יה"ר שהשי"ת ישמח אותכם כמה השמחה שהרב הכניס בנו ע"י השיעורים שינתה את חיינו בכל המובנים!
בוקר טוב כבוד הרב ב"ה כותבים בהודיה עצומה על שמיעת שיעורי השמחה (shofar.tv/videos/17152) אשר פותחים את שערי השמים עבורינו. אנו ממש מרגישים את השגחת השם יתברך עלינו וכיצד נוהג הוא איתנו באותה המידה...בדיוק כמו שכבוד הרב מוסר בשיעורים... בזכות השמחה האמיתית הבית לובש חג, והישועות זורמות בקצב מסחרר כל השבוע שעבר השגחתי בכוונת תחילה על מאורעות הבית ונוכחנו לגלות שכל יום היה יותר מוצלח... והביא עמו בשורות טובות יותר... מקודמו! והודנו להשי"ת על כך בשולחן השבת.. כשהארתי עניי המסובים לתופעה המופלאה הזו. ממש כל השבוע נושענו בישועות שונות מפרנסה - ספורי ניסים ממש... כסף שבשום אופן לא היה יכול בדרך הטבע להגיע אלינו, הגיע... ובמלוא הדרו... עם ריבית מה שנקרא. ואולי אפרט רק בשביל להמחיש את גודל הנס? מערכות חשמל סולאריות, שלא עבדו כשנתיים! ולא יכלו לספק חשמל לחברת החשמל, בשום דרך שהיא, כי הכבלים מתחת לאדמה היו קרועים!!! במשך כשנתיים!!! ובכל זאת השם סידר אחרת, והם טענו: 'שהוזרם חשמל לחברת חשמל!' והעבירו מעל 100 אלף כתשלום עבור החשמל שכביכול סופק... עבור כל התקופה המדוברת... אחורה רטרו... זה פשוט נס מעל הטבע. דרך רפואה - מיחוש קל של פחות מיממה! בזמן שמסביבנו כולם חולים בשפעות שונות עקב מזג האויר. ועד שלום בית והצלחה בלימודי הילדים (בתקופת המבחנים והבגרויות) ובשורות טובות ממשרד השיכון (שאישר נגד כל הסיכויים המשך סיוע בשכירות). בקיצור... ישועות ישועות וישועות והכל בזכות - השמחה🙂 מודים לכבוד הרב על ריפוי לבבנו ממש חיינו התחדשו וליבנו מתרפא בכל פעם שאנו שרים עם הרב (במטבח אפילו). בעלי צחק ואמר: 'שאפילו השקשוקה יצאה לך יותר טעימה בזכות שאת שמחה בעקבות האזנה לשיעורי הרב...!' תודה ובהערכה רבה.
וואו כבוד הרב איזו הרצאה מחזקת (אור יהודה 12.5.24) שמעתי מהבית שלחתי את בעלי והילדים להרצאה ובבית רקדתי ושמחתי אתכם וב"ה נכנסה בי שמחה ותקווה ענקית ללב, כששמחתי ורקדתי להשי"ת כ"כ כבר שכחתי מתי פעם אחרונה רקדתי כך, תודה רבה-רבה הרב ועוד דבר כבוד הרב ביום שישי הייתי כאובה ולא הרגשתי טוב (ל"ע) בקושי תפקדתי אבל במהלך ההכנות שרתי: "עבדו את השם בשמחה!" וגם בהדלקת נרות החלטתי שאני מודה להשי"ת ולא בוכה, ופשוט שרתי וב"ה נכנסה בי שמחה ותקווה ענקית: שהכל יהיה בסדר! וב"ה קמתי בבוקר כמו חדשה!!! תודה רבה להשם יתברך ולכם הרב!
© 2024 כל הזכויות שמורות