נס פורים - והחסד במערכת הבקרה

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

מה עשה עמלק?

יצאנו מחנוכה ואנחנו קרובים לפורים מנס לנס, יש מצווה בפורים לזכור: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כה יז)  שאנחנו מצווים לזכור את מה שעשה לנו עֲמָלֵק, אנחנו צריכים לזכור גם: למה הוא עשה לנו? למה הוא הגיע ועל מה באה לנו צרה זו?

אצל עֲמָלֵק נאמר: "וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱ-לֹקים" מלחמת עֲמָלֵק בישראל בִּרְפִידִם (שמות יז ח) אחרי ניצחון מזהיר של היהודים! בני ישראל והשחרור ממצרים, ואחרי כל הניסים והאותות והנפלאות בא עֲמָלֵק ממרחק של אלף שש מאות (1, 600) מיל כדי להילחם בישראל! מה הטריד אותו ממקומו שהוא בא ממרחק כזה גדול? שזה לא נוגע אליו כלל! עם ישראל לא פוסע דרך ארצו, מה קרה? כתוב: "וְלֹא יָרֵא אֱ-לֹקים" פרושו של דבר: כופר ואפיקורוס! לא מאמין מכחיש את הא-לקים, בא להוכיח בכל העולם כולו: לא להתפעל בכלל ממה שראו! כתוב: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת: אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן" (שמות טו יד-טו) כל העומד רועד מפחד מישראל! אחרי עשר (10) מכות שהוא מקבל פרעה מלך מצרים - שולט בכיפת העולם! ואחרי היציאה, וקריעת ים סוף, והמן שיורד להם במדבר, וכל העולם מודע לכל הניסים האלה, בא עֲמָלֵק ומזנב בעם ישראל את הַנֶּחֱשָׁלִים. 

"וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא: וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ: הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז ג-ז) 

'הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?' שואל העם שיצא ממצרים?! מי נותן לך מן בשעה כזאת, עכשיו שאתה שואל הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן, מי שם עליך ענני כבוד עכשיו, מי נותן לך את כל הס"ד, המכות במצרים, וקריעת ים סוף! ואתה שואל: 'הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן'?! 

מיד פסוק הבא: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם!" אתה שואל: האם יש ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן? 

אומר הקב"ה: 'תכף תדע! "וַיָּבֹא עֲמָלֵק" מרחק אלף שש מאות מיל, עֲמָלֵק זה גימטריא ספק, אתם מסתפקים: 'הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן' יש לכם ספק? אין בעיה! הקב"ה שולח את עֲמָלֵק שהגימטריא של השם שלו ספק, והוא יטיל את הספק בכל העולם כולו! 

משל למה הדבר דומה? 

אומר המדרש: 'לאמבטי חמה! אמבטיה עם מים חמים כולם מתיראים להכנס לתוכה, בא טיפש וקופץ לתוך האמבטי – ונכווה! אע"פ כן קרר אותה בעיני המסתכלים: "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ" עֲמָלֵק הכניס קרירות באמונה בעולם בגין המעשה הזה שעשה שבא ונלחם בישראל והצליח לזנב בהם, אתם הייתם מסופקים בא עֲמָלֵק שגימטריא שלו ספק ומטיל את הספק. זאת אומרת נמדדים 'מידה כנגד מידה'. 

משל למה הדבר דומה? 

אב שמרכיב את בנו על כתפיו והולך בדרך, 

אומר לו הבן: "אבא! טול לי חפץ זה" 

האבא מתכופף מגביה את החפץ ואומר לו: "קח" 

עוברים כברת דרך אומר לו שוב: "אבא! טול לי חפץ זה" 

האב מתכופף ונותן לו את החפץ, 

עוד קצת: "אבא, טול לי חפץ זה" מתכופף מגביה נותן, 

פתאום עובר אדם אחד והבן מעל הכתפים שואל אותו: "ראית אולי את אבא שלי?" 

האבא אומר לו: "אינך יודע היכן אני?!" משליך אותו לרצפה, בא הכלב ונושך אותו!

הקב"ה אומר: 'תמיד אני ביניכם! ומזומן לכל צורכיכם ואתם אומרים: 'הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?' חייכם! שהכלב בא ונושך אתכם, ואתם צועקי אלי ותדעון היכן אני'.

זה המשל לא רק נכון למקרה הספציפי שדיברנו, אלא על החיים שלנו בכלל; הקב"ה מרכיב אותנו על כתפיו: מאכיל, משקה, מלביש, מחיה - הכל הוא עושה! הכל הוא נותן, מוריד גשמים, טללים מצמיח פירות נותן טעם בהם ריח, הכל הוא עושה. 

ואתה גודל כל הזמן אתה אומר: 'תן, תן, תן...!' 

מקבל, מקבל ויום אחד יש לו ספק: 'מי אמר שזה הוא? אני עובד! אני מפרנס, אני מביא את הכסף!' 

- מממ... לוקח הקב"ה משליך אותך - ואז בא הכלב ונושך! ויש לו הרבה כאלה ואז בסוף פונים אליו עוד פעם כדי לדעת שבעצם זה הוא מי שעשה לנו את הכל במשך כל הזמן. 

עם ישראל פתאום נכנס להם ספק: 'הֲיֵשׁ'

- 'הֲיֵשׁ'? השליך אותם בא עֲמָלֵק, הכלב זינב בהם ואז הם מבינים.

האינתיפאדה - גזירה משמים!

כבר בתחילת האינתיפאדה אמרנו: 'שזה גזירה משמים!' והנה היא לא נפסקת כבר למעלה משלוש (3) שנים! 

שאלנו שאלה: מה קורה אם אחד הולך בדרך ונטפל אליו כלב, הוא מתחיל לנבוח ומתקרב ומתחיל לנשוך וקורע את המכנסים והבן אדם נותן לו מכה, הכלב נפצע שותת דם מתעצבן יותר, נובח יותר החֵברֶה שלו עדת כלבים שומעת, באה לעזור לו ואז האדם לוקח מקל ומתחיל להתגונן ומכסח כמה מהם, אבל בינתים נושכים אותו ג"כ וחביבי... עיר שלימה של כלבים מתעוררת! וכולם רודפים אחריו, לא יודע איך להיפטר מהם; כמה שהוא נותן יותר מכות - באים יותר! מה הוא עושה, מה יעשה אחד כזה? 

לא ידעו להשיב לי. 

אמרתי: יש עצה אחת מי שמכיר את הבעל הבית של הכלב צריך לצעוק לו! כשיבוא הבעל הבית של הכלב אין לו בעיה להרגיע אותם: 

'פסס, פסס...!' עושה להם ככה איזה שריקה קלה וכולם נרגעים, אתה מרגיז את הכלבים עוד פעם, אתה מרגיז את הבעל הבית 

הוא יכול להגיד להם:'סיבו! סיבו!!' - והם יתנפלו על הבן אדם, יקרעו אותו לחתיכות!  

או פסס או סי... – תלוי; זה הבעל הבית! 

אבל עם כלבים אפשר לדבר?! אפשר להסביר לכלבים אפשר להגיד להם: 'שמע! בא הנה עזוב אותי, מה נטפלת עלי? יש עוד אנשים...' 

- אי אפשר לדבר אתם!

אנשים הולכים ברחוב פתאום איזה כלב, מחבל מגיע מה עושים? מתאבד! עוד אחד, באים עוד, עדת כלבים ועוד ועוד, זה לא נגמר! מה עושים? אפשר לבוא אתם ב'משא ומתן'? 'הודנא', הודנא אל'ף, הודנא בי'ת - נהינו בהודו... שום דבר לא עוזר! יש רק דרך אחת, דבר עם הבעל הבית (כבוד הרב שליט"א מצביע כלפי שמיא!) דבר עם הבעל הבית תשכנע אותו ואם תשכנע אותו יעשה: 'פסס, פסס...!' זהו, נגמר 

לפני שבועים, שר הבטחון מופז דיבר בפרסית ברדיו, פעם ראשונה! ואחרונה כנראה... הוא אמר שמה משפט: 'שאם לא תהיה ברירה אז ישראל תטפל בכור הגרעיני של איראן...' והם שמעו אותו, 

אמרו לו: 'תשמע, אנחנו יש לנו 'שיהאב שלוש (3)', ויש לנו כלי נשק שירדפו אחריכם בכל מקום בעולם! זהו' 

לא עבר ימים ספורים: "הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד" (תהלים קד לב) רעידת אדמה למעלה מחמשים אלף (50, 000) הרוגים! – 'פסס...' אתם שומעים? פסס אפילו לא פסס רק הַמַּבִּיט לָאָרֶץ וַתִּרְעָד, - הנזק וההרג יותר מפצצת אטום! מה זה לקח? טררר שש נקודה שלוש (6.3) זאת אומרת, אנשים מתכננים תוכניות, בונים בנינים, תילי תילים... אבל כנראה שיש מישהו שמנהל את העולם וחושב אחרת, לא תמיד לפי התוכניות שלנו. 

אבל הקב"ה ציוה אותנו: 'שנלמד לקח גם!' מה הלקח? "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" צריך לזכור את זה, צריך לזכור את הלקח לא מגיע עֲמָלֵק 'סתם' מרחק אלף שש מאות ק"מ! לא מגיע סתם, זה איתות, זה בא להגיד לך: 'אתה לא בסדר! תבדוק במה' כשתבדוק במה, תדע תתקן - המצב יחזור לקדמותו. לא, אז תדע לך: לא נפטרת מן הבעיה.

מגילת אסתר;

אנחנו נמצאים לפני פורים, כתוב במגילה: "בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" (אסתר א ב)  

מלאכי השרת באים אצל הקב"ה ואומרים לו: "רבש"ע! בית המקדש חרב!! ורשע זה יושב ועושה מרזיחין?!" 

יושב אחשוורוש הרשע על כסאו ושותה משקאות, מסיבות, סעודות, משתאות... היהודים – בצרות! בגלות, בית המקדש חרב! איך זה? 

"אומר להם הקב"ה: 'תנו ימים כנגד ימים" 

מה השיב להם הקב"ה? 

אמר להם הקב"ה: "בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת" הקב"ה אומר (נחמיה יג): "בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת" 'גת' זה מקום שדורכים את הענבים, סוחטים בשבת! ומביאים ערימות ועומסים על החמורים, כתוב: " לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ" (שמות כג יב) והם מעמיסים על החמורים, "וְאַף־יַיִן עֲנָבִים וּתְאֵנִים וְכָל מַשָּׂא וּמְבִיאִים יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" פותחים קניונים בשבת! יריד! 

אומר הקב"ה: אתם יודעים למה אחשוורוש יושב עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ? ויושב כמו בבית המרזח, למה? תנו ימים כנגד ימים; כנגד הפסוק שאומר: "בַּיָּמִים הָהֵמָּה רָאִיתִי בִיהוּדָה דֹּרְכִים גִּתּוֹת בַּשַּׁבָּת" - מחללים שבת! אז כתוב: "בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" – 'מידה כנגד מידה' אני נתתי לכם שבת מנוחה לנוח בשבת כפי מצוות התורה, אתם מוותרים על המנוחה? אין בעיה! מה שנתתי, נתתי אומר הקב"ה לא אקח, אבל אם אתם מוותרים, אתן לאחֵר, אתם מוותרים על המנוחה, אני אתן אותה לגויים שישלטו בכם וינוחו! לכן: "בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ" הוא יושב ומרזיח מרזיחין ונח, ואתם בצער! ויוצאת גזירה: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד" (אסתר ג יג).

 זאת אומרת יש חשבון, זה לא הולך ככה כמו שאנחנו חושבים, יש חשבון על כל דבר ודבר, יש חשבון!

אֶת הָאֱ-לֹקִים אֲנִי יָרֵא;

איך מתפטרים מזה? איך מתפטרים מזה? איך נצלים? אי אי אי... אצל עֲמָלֵק מה אמר הקב"ה? איך התפטרו מעֲמָלֵק? 

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שמות יז ט) למה יְהוֹשֻׁע? למה נצטווה יְהוֹשֻׁעַ? 

אמר לו: 'זקנך אמר: "אֶת הָאֱ-לֹקִים אֲנִי יָרֵא" (בראשית מב יח) יוסף הצדיק אמר אֶת הָאֱ-לֹקִים אֲנִי יָרֵא, הוא לא רצה לחטוא עם אשת פוטיפר  ואצל עֲמָלֵק כתוב: "וְלֹא יָרֵא אֱ-לֹקִים" יבוא בן בנו שאמר: אֶת הָאֱ-לֹקִים אֲנִי יָרֵא ויפרע ממי שנאמר עליו: "וְלֹא יָרֵא אֱ-לֹקִים".

מי יכול להיפרע ממי שהוא לא יָרֵא אֱ-לֹקִים? מי שהוא כן יָרֵא אֱ-לֹקִים! 

אבל אצל המילדות; יוכבד ומרים כתוב ג"כ: "וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱ-לֹקִים" (שמות א כא) 

פרעה ציוה: 'להרוג את כל הילדים!' 

והמילדות הצילו אותם, למה? כי הן יראו אֶת הָאֱ-לֹקִים, והיו מילדות את העבריות נו, אז מי הצאצאים של המילדות יוכבד? שבט לוי! אז למה לא נבחר לוי שג"כ הסבתא שלהם היתה יראת א-לקים, למה לא נבחר לוי להילחם בעֲמָלֵק שלא היה יָרֵא אֱ-לֹקִים?! אלא מלחמה נגד עֲמָלֵק היתה צריכה להיות בדיוק על אותו משקל: הוא בא להילחם מלחמה גלויה נגד ה', מרחק אלף שש מאות מיל לבוא להילחם בפרהסיהא - זה מלחמה גלויה! והוא יצא בפומבי נגד הא-לקים אז מי יכול לבוא להילחם? מי שמכריז לעיני כולם בפומבי: אֶת הָאֱ-לֹקִים אֲנִי יָרֵא, זה יכול! 

אבל שאול המלך, מצינו שהיתה לו ג"כ הזדמנות להרוג את עֲמָלֵק, את אגג מלך עֲמָלֵק והוא לא הרגו, למה? כי הוא אמר: "יָרֵאתִי אֶת הָעָם" (שמואל-א טו כד) יָרֵאתִי אֶת הָעָם, לא אֶת הָאֱ-לֹקִים - היה לו נקודה פחות, לא מושלמת מספיק לפי המדרגה שלו, לכן הוא לא ניצח! ולא מחה לגמרי את עֲמָלֵק כי מלחמת עֲמָלֵק תלויה ביראת שמים, רק מי שהוא מקדש שם שמים בפרהסיה - הוא יכול להילחם עם עֲמָלֵק ולנצח! 

זאת אומרת יש חשבון איך מתפטרים. 

איך מנצחים את המן? את המן מנצחים ג"כ; המן הוא ג"כ מעֲמָלֵק, וגם המן רצה: לגמור עִם עַם ישראל, בפרט לפני שהם משלימים את צורתם, כי עֲמָלֵק בא בִּרְפִידִם לפני השלמת צורתו של העם היהודי, וזה היה מלחמה כמו שאומרים, ברגע האחרון לפני שהעם הזה יהיה מושלם! וגם כאן בסוף חורבן בית ראשון בתוך גלות של שבעים (70) שנה בבבל, לקראת סיומה בא המן ולא רוצה שעם ישראל יבנו את בית המקדש השני, לפני שישלים את צורתו. 

ב'נס פורים' הסתימה הגלות של מדי ופרס, פרס היתה מלכות של הנאה, ריבוי הנאה! כשאחשוורוש עשה סעודה גדולה והזמין את כולם, 

הזהיר מרדכי: 'לא ללכת ולהנות מן הסעודה!' 

מרדכי היה 'ראש הסנהדרין' אפילו של היתה בעיה של כשרות, כיון שהביאו את המאכלים והמשקאות עם בד"ץ... אבל כדי לגדור ולא להגיע למצב להיות שופתים במלכות שכולה הנאה, בכל אופן ישראל הלכו 'ונהנו מסעודתו של אותו רשע' ולכן באה להם הגזירה: לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד. אך כאשר נתבטלה הגזירה: "וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם" (אסתר ט א) תקנו לנו "יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר ט כב) אוֹ! מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה של מצווה - כן! הנאה של הפקרות - לא! מתי תקנו ישראל? כשקיבלו עליהם: 'צום שלושה ימים ושלוש לילות' כתיקון על מה שהם נהנו מהסעודה, וחזרו בתשובה! ובכו לפני הקב"ה, הקב"ה פשוט 'פסס...' הפך את הגזירה; ומי שחתם בטבעת המלך: 'להרוג את כל היהודים!' חתם: 'להרוג את האויבים!' והמן נתלה על העץ עם בניו, והיהודים הרגו שם למעלה משבעים וחמש אלף (75, 000) אויבים! והפך ליום מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, אבל זה כשיהודים הבינו: על מה באה הגזירה ותיקנו.

לכן צריך להבין יהודים יקרים! שאין דבר שהוא 'סתם כך' אין דברים שהם הפקר, הכל הולך עם חשבון; 'מידה כנגד מידה' וזה חסד של הקב"ה שהוא נותן לנו להבחין מידה כנגד מידה, אתה מקבל איזה עונש אז אתה צריך להבין דבר אחד: זה לא סתם כי 'יש דין ויש דיין', צריך להבין עוד דבר: 'אין מיתה בלא חטא, ואין יסורים בלא עוון' והכל הולך עם משקל מדוקדק כי: "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא" (דברים לב ד) רק הוא נותן לנו אפשרות לבחון ולבדוק, ע"י מידה כנגד מידה.

ילד מאוסטריה בלי אצבעות... ובלי יכולת לחייך!

אתמול הגיעו למשרד זוג הורים מאוסטריה, יש להם ילד בן שלוש (3) שנים שהוא נולד עם כפות ידים בלי חיתוך! כף אחת בלי אצבעות, הכל מחובר!! והיה צריך לעבור ניתוח, עשה ניתוח והפרידו לו את האצבעות. עוד בעיה יש לו: שרירי הלחי לא מאפשרים לו לחייך, הוא לא יכול לעשות כך (לחייך) לא עובד, מהמח אין עצבים לשרירים, הם קיימים השרירים, אין הוראה והוא לא יכול לחייך, הילד כל הזמן במצב זהה... גזירה קשה! נכון? 

שאלתי אותם כמה שאלות מה הם עושים, התברר שהם כמעט לא עושים כלום! 

אמרתי לה: 'לפי מה שכתוב בתורה; הכל הולך 'מידה כנגד מידה' והילד הזה וודאי לא חטא, וודאי לא חטא! אז צריך לדעת: שהוא בא בגלגול, ומה שהוא בא 'בעל מום' זה כדי לתקן את מה שהיה בגלגול קודם. 

ומה זה יכול להיות? 

אמרתי לה: 'אני אתן לך סתם דוגמא, זה לא מחייב כמובן, אבל זו אפשרות, היד שלו סגורה יכול להיות שהוא היה בפעם הקודמת גנב גדול! והוא היה ככה לוקח כל מיני דברים... עכשיו הביאו אותו עם ידים סגורות ללמד על המעשה הקודם מה צריך לתקן. 

ולמה הוא לא יכול לחייך? 

כי מי שגונב לאחרים לא נותן להם לצחוק! ואיך זה קשור אליכם? למה אתם קיבתם אחד כזה שיש לו את הבעיה הזאת? זה ג"כ מידה כנגד מידה, אתם גם צריכים לבדוק בכיון הזה. 

אז היא אומרת: 'מה, אתה רוצה להגיד שאנחנו גנבים?' 

דוגמאות לגניבה מעשיות;

אמרתי לה: 'אני לא אמרתי, אבל אם את תדעי מה זה 'גניבה' ועד היכן היא מגיעה, תחליטי...!' 

אמרתי: 'לגנוב - זה לא להיכנס לבית בחשיכה ולקחת חפץ בלי רשות, אחד שמרים טלפון בלי רשות מהעבודה או בלי הסכמת המעביד, הוא גנב! הוא גזלן, לא צריך לחדור לקומה שניה (2) שלישית (3) אפשר במקום שאתה עובד, אפשר לקחת דברים בלי רשות, יש כאלה הולכים בשוק 'טועמים' כל מיני דברים, לוקח כמה גרעינים ככה, רוצה לראות אם זה טעים ענבים אחד-שתים (1-2) כל מיני דברים כאלה בלי רשות, פשוט לו: 'שזה מותר!' כי גם הקודם עשה ככה רק ההוא אין לו עוד מה למכור! כי כולם 'טועמים..' 

 (הקהל צוחק...) 

אז יש כל מיני צורות של גניבה וגזל וזה... יש גם 'גזל זמן', גזל זמן לדוגמא; בן אדם מעבר לשיחה שהיא שלא ברשות, שזה עולה כסף! גם הזמן שבעבודה הוא נמצא והוא מדבר על חשבון המעביד שמשלם כסף, אז הוא גנב כסף מהמעביד! ממש הוא גנב כסף. 

מסופר בגמרא: 'שאבא חילקיה, אחד מגדולי ישראל! באו אצלו חכמי ישראל לבקש ממנו: 'שיתפלל על גשמים!' אז הגיעו אליו בשדה הוא היה עובד, אז הוא ראה אותם והם ראו אותו, והם ראו שהוא רואה אותם והוא לא ענה להם: 'שלום!' לא ענה. חיכו כמה שעות עד שהוא סיים 

ואז הוא אמר להם: 'שלום עליכם!' 

שאלו אותו: 'למה כבודו לא ענה מיד?' 

אמר להם: 'אני שכיר יום, אני לא יכול לגזול את המעביד! אמירת 'שלום' - זה גזל!' 

כמה זמן לוקח להגיד: 'שלום'? תוך כדי עבודה אפשר להגיד, לא? איפה המושגים שלנו ואיפה האמת...

אז אנשים לא יודעים! הם חושבים: 'שהם ישרים ותמימים ובסדר וחברהמ'נים... הכל טוב ויפה' אבל יש דין: מה מותר ומה אסור, אם לא לומדים, והרבה דברים שאנחנו מתירים לעצמינו, הם דברים שבעצם אסורים וזה מתאסף, מתאסף עד שיום אחד צריך לשלם על זה גם! וקשה מאוד שיהיה בן אדם שהוא מאה אחוז (100%) בסדר בעניינים אלו.

אתם יודעים, לפעמים אדם עומד בתור ויש מישהו שעומד עם מזוודה והוא מניח אותה, והוא מחזיק איזה תיק וקשה לו להחזיק את התיק הוא מניח את התיק שלו על המזוודה של השני עם היד שלו, אבל הוא מניח, זה גזל! אתה משתמש שלא ברשות במזוודה של השני - והוא מקפיד על זה! הוא מקפיד על זה, הוא מקפיד על זה.

יש אחד יושב על הרכב של..., כמה אנשים יושבים בשכונה נשענים על רכב של מישהו ככה יושב ו... (הרב משלב ידים ונשען אחורה...) זה גזל!! הוא מקפיד על זה, ועוד אם יש לו ריצ'רץ' בג'ינס והוא עושה לו שריטה... מה זה? הפקרות?! זה שלך? אז למה אתה משתמש בלי רשות?

יש כאלה לוקחים עיתון, שולחים להם עיתון בדואר, בא השכן על הבוקר יורד, פותח את העיתון של המנוי, קורא, מעביר דפים הכל פה שם, משאיר אותו שמה והולך, - הלו, תתחלק לפחות חצי-חצי, לא... זה "עיתון שכונתי..." 

ועוד הרבה דוגמאות כאלה שאנשים בכלל לא חושבים שיש בזה בעיה: 'מה, אני בזבזבתי לו משהו?!'

כן אבל אם הוא מקפיד - זה בעיה! יש דברים שאדם לא מקפיד, יש דברים שהוא כן מקפיד. יש אחד תקח את העט שלו ותכתוב והוא מקפיד על העט הזה - זה גזל! אדם שמגיע לספריה של אדם והוא פותח את הספר, זה לא גזל למה? כי בן אדם נוח לו שעושים מצווה בספר שלו, אבל אם זה ספר חשוב לו במיוחד! והספר הזה מאוד יקר והוא חשוב מסיבות כאלה או אחרות, ואתה נוגע בספר הזה ופותח - זה גזל! כי אם הוא מקפיד עליו - זה גזל.

בכל מקרה, אני הבאתי את זה רק כדוגמא, אבל אנחנו לא יודעים, לפעמים נחתות עלינו מכות וכל מיני צרות וכל מיני יסורים, וכשאנחנו בודקים בעצמינו: אז אנחנו 'תמימים וישרים!' לא מובן לנו: מה רוצים מאתנו? זה אני מביט רק על נקודה אחת שקוראים לה גזל או גניבה או דברים כאלה. יש הרבה דברים שיש מה ללמוד ולדעת...! 

והקב"ה 'לא עושה דין בלא דין' אין דבר כזה! הקב"ה לא נטפל לאף אחד שהוא לא עשה כלום, אין דבר כזה, אבא יכה את בנו סתם?! אבא לא נורמלי - אולי כן, אבא נורמאלי - וודאי שלא! 

אבל צריך להבין דבר אחד: אם כבר מקבלים איתות - לבדוק, להשתדל לבדוק: על מה זה בא?

חסד: מערכת בקרה;

עכשיו מה עשה הקב"ה, עוד חסד נתן לנו מערכת בקרה, הגוף שלנו זה מערכת 'בקרה והתראה'; יש בתורה תרי"ג מצוות שמחולקות רמ"ח ושס"ה, מאתים ארבעים ושמונה (248) מצוות עשה, ושלוש מאות ששים וחמש מצות (365) לא תעשה, ביחד תרי"ג שש מאות שלוש עשרה מצוות (613) גוף האדם נברא ע"פ התורה, רמ"ח איברים ושס"ה גידים - תרי"ג; כנגד כל מצווה יש איבר בגוף האדם, כנגד לא תעשה יש גיד. עכשיו אם אדם לוקה באחד מאיבריו, יבדוק: מה הן המצוות התלויות באותו איבר ואז הוא יוכל להבין מה לתקן. 

אדם לוקה באוזנו, יחשוב: מה הוא שומע דברי איסור? לשון הרע, שקר, קללות, רכילות, האוזן נפגמה מבחינה רוחנית ועלולה להיפגם לפרק זמן מסויים פיזית! הקב"ה לא מיד נותן לאדם את המכה, לצדיקים – כן, הצדיקים אם נכשלים בחטא קטן מיד הקב"ה נותן להם, כי הוא מקפיד עליהם כחוט השערה, מיד! כי הוא יודע שהם לא רוצים להיות חלילה מלוכלכים לרגע, ואם קרה תקלה והם שגגו, חטאו בטעות מיד הוא מעורר אותם. 

אבל אדם שהוא לא כזה הקב"ה ממתין עד שמתאסף קצת ואח"כ ככה 'פוקד על העון' ונותן לו כדי שיבין... 

אם אדם לוקה בידו – יבדוק: מניח תפילן, תפילין פסולות, כשרות, מצוות של גזל, גניבה, צדקה כל מה שתלוי ביד, הכאה אם הוא מכה מי שאסור וכן הלאה, כל דבר ודבר יבדוק. ואם יש דברים שהוא לא יודע מה הסיבה יש מצוות כלליות שהם כנגד כל הגוף, לדוגמא; תורה - מתקן את כל גופו של האדם! אדם שעוסק בתורה כיון שהתורה ננסכת בכל איבריו של האדם, היא מתקנת את כל איבריו. אם אדם עושה מסירות נפש למצווה הוא מתקן את כל איבריו, אפילו מי שעבד ע"ז כמו שעם ישראל במצרים עבדו ע"ז כמו המצרים, נתן להם הקב"ה שתי (2) מצוות של מסירות נפש - ובזה פדה אותם ממצרים והצילם! 

מלאכי השרת היו מקטרגים ואומרים: 'מה ההבדל בין המצרים לבין היהודים בני ישראל? אלו עובדי ע"ז ואלו עובדי ע"ז!' 

נתן להם שתי מצוות ובזה הם זכו, מה היו שתי המצוות? קרבן פסח, שהיו צריכים לקחת את השה שהוא היה האלהים של מצרים ולקשור אותו לרגלי המיטה למשך ארבעה (4) ימים והמצרים רואים שהאלהים שלהם קשור למיטה...! ואחרי זה צריכים לשפד אותו ולצלות אותו על האש - ולא לשבור בו עצם! ושהוא יסתובב על המנגל ככה... לעיני המצרים ושהם יריחו את האלהים שלהם שרוף! זה מסירות נפש! סכנה!! אתה עבד במצרים יש אדונים עליך עריצים, ואם הם רואים כזה דבר - הם יבואו ויהרגו אותך! אבל ה' ציווה, לא היה אחד מישראל שלא קיים זאת, זה מסירות נפש! להתגרות בגוים בצורה כזאת - זה מסירות נפש

ועוד דבר, דם מילה. לעשות 'ברית מילה' למרות שהם יוצאים למדבר וזה סכנה, זה גם מסירות נפש. אז מסירות נפש מתקן את כל האיברים של האדם ומעלה אותו למדרגה אחרת לחלוטין! 

 אז אם אדם רוצה לזכות בדין, והוא מרגיש: שכבר באים עליו הרבה יסורים! יפשפש במעשיו, יראה מה לתקן, ואם אינו יודע, ירבה בלימוד התורה ובמסירות נפש למצוות ואז בעזרת השי"ת, ה' יסיר מעליו את המכות.