רבי עקיבא ורחל מרגש

"ואני רוצה לספר לכם סיפור קצת מרגש זה יהיה הסיפור האחרון

אתם יודעים הזכרנו את רבי עקיבא רבי עקיבא בתחילתו הוא היה עם הארץ. רחל ביתו של כלבא שבוע החליטה לקחת לחתונה דווקא את הרועה רועה הצאן של אביה. כמובן ששוד ושבר נפל בביתו של כלבא שבוע אחד מעשירי ירושלים והוא כמובן נסה להניע אותה. זה לא עזר היא התעקשה שהיא רוצה להתחתן דווקא עם עקיבא. ואחרי כן הוא הדיר אותה מנכסיו והם יצאו החוצה הם התחתנו והם חיו בעניות גדולה.היו ישנים על קש ומתכסים בקש.

עקיבא היה מבטיח לה: "רחל! יגיע עוד זמן שאני ייתן לך מטבע של "ירושלים של זהב!".

וכך הם ממשיכים בעניות ובדוחק היא עזבה בית מלכים בית של אחד מעשירי ירושלים. היא מוותרת על הכל.

כי היא מאמינה: "שהאיש הזה שהוא עם הארץ יש לו מדות טובות ועם מדות טובות כאלה - אפשר לבנות!".

מתחתנת. נולד להם ילד. מגיע הגיל שצריך לקחת אותו לתלמוד תורה ואז רחל שולחת את עקיבא עם הבן לתלמוד תורה. ושם כשהוא לוקח אותו הוא לא יודע שום דבר והוא מתחיל ללמוד עם הבן א' ב' את ההתחלה את היסודות ופתאום התחילה נפשו לחשוק בתורה "והבא לטהר מסיעין לו". ובאחת הפעמים שהוא הולך הוא רואה דבר מתמיה: הוא רואה טיפות של מים שנופלות על סלע ובמקום שהטפה נופלת יש חור

והוא עומד משתומם ואומר... מה הוא אומר? "אבנים שחקו מים" את האבנים שחקו מים? איך יתכן? מה כוחה של טיפה לעשות רושם בתוך סלע? אז הוא עומד ומתבונן ומנסה להבין: כיצד יתכן שטפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה עושה חור בסלע?!

היה קשה לו להבין: איך זה יכול להיות טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה עושים חור בסלע?!

אבל הוא הבין: שטפה ועוד טיפה ועוד טיפה עושים חור בסלע! למה? כוח ההתמדה של טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה יכול לעשות חור בסלע.

אז הוא למד קל וחומר: אם טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה יכולים לעשות חור בסלע קל וחומר בלבו של עקיבא!

ואז הוא מבין שללמוד אפילו מעט אבל בקביעות כמו שאמרנו טיפה ועוד טיפה זה יכול לגרום בלב שלי משהו אדם יכול לבא להרצאה ולשמוע "שפריץ" של שעה שעתיים זה לא עושה הרבה אבל קביעות של תורה כל הזמן זה עושה.

חוזר הביתה מתפעל ומספר לאשתו

ואשתו אומרת לו: "חשקה נפשך בתורה? אני מוכנה לטול עלי את העול של הבית אני אדאג לילדים לחינוכם ואתה צא לדרך לך ותלמד תורה. כשתחפוץ תחזור. עלי!".

עקיבא יוצא לדרך 12 שנה נעדר מביתו 12 שנה רצופות לא מכתבים לא שליחים שום דבר ואתם מתארים לכם בת של אחד מעשירי ירושלים

כמה שליחים שלח לה אביה ואמה בשביל להניא אותה ולומר לה: "ראי עם הארץ איזה מדות טובות הזניח אותך עזב אותך השאיר אותך כאלמנה ובניך יתומים הלך לא שליח לא שלום לא מכתב לא כלום 12 שנה זה תורה?! ככה לומדים?"

והיא מתעקשת בשלה. אחרי 12 שנה הוא חוזר לביתו וכשהוא נכנס...

יהודים יקרים!

לחצר, הוא שומע רשע שאומר לאשתו: "את רואה בעלך עם הארץ עזב אותך הפסדת את הוריך הפסדת את המשפחה הפסדת כסף וכבוד את חיה בדוחק ובעוני מה יש לך מזה? עזביהו!".

ושומע עקיבא שאשתו עונה לאותו רשע ואומרת: "לו היה שומע לי? היה הולך עוד שתים עשרה שנה!".

הוא שמע, הסתובב והלך עוד שתים עשרה שנה לא נכנס לא אמר לה "שלום עליכם" לא נתן סטירה לחיסול חשבונות לרשע שום דבר הסתובב והלך עוד שתים עשרה שנה. אחרי שתים עשרה שנה...

יהודים יקרים! הוא חוזר הביתה כרבן של כל ישראל גדול הדור מלאך ה' כל התורה שבעל פה שיש לנו של רבי עקיבא מגיע עם עשרים וארבע אלף תלמידים תנאים קדושים שהקטן שבהם מחיה מתים ומתלמידיו רבי שמעון בר יוחאי ורבי מאיר בעל הנס. והוא חוזר בחזרה לעירו ויהודים יקרים ששומעים שרבן של כל ישראל מגיע יוצאים באלפיהם וברבבותיהם וממתינים לו. והוא מגיע עם תלמידים. הישיבה הכי גדולה שהייתה אי פעם. תנאים קדושים. הוא מגיע...

ושתבינו מה היתה מדרגתו של רבי עקיבא באותה שעה:

כשעלה משה למרום וראה את הקב"ה כותר כתרים על קוצו של יוד שאל אותו: "למה זה לך?"

אמר לו: "עתיד להיות עקיבא בן יוסף שידרוש תילי תילים של הלכות על קוצו של יוד!"

ואז... יהודים יקרים!

באותה שעה אומר משה רבינו לקב"ה: "אם יש לך אדם גדול כזה בעולם! למה אתה נותן תורה על ידי?!"

מבין משה רבינו: שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו ליתן את התורה לישראל. אז שנבין: אם משה רבינו מבין שרבי עקיבא ראוי יותר ממנו ליתן את התורה אז מי היה רבי עקיבא! ולכן משה רבינו זכה רק ל-49 שערים ורבי עקיבא זכה לשער ה50. זה רבי עקיבא.

ורבי עקיבא חוזר. בין כל ההמונים ממתינה לו אשה צנומה קטנה רדופה בשנות סבל רבות בביזיונות וחרפות ועוני. ממתינה לו בין כל הקהל והיא נדחפת (מספרת הגמרא)

ודוחים אותה הצידה ואומרים לה: "זה לא מקום לנשים"

והיא מתאמצת והוא לא שכח אותה. בין כל הקהל...

יהודים יקרים!

הוא מבחין בה והוא מסמן בידיו לאנשים שלפניו לפנות מקום הייתם צריכים לראות זאת כקריעת ים סוף...! כולם זזים הצידה. ויש שביל ובקצהו עומדת אשה קטנה וצנומה שהמתינה לבעלה 24 שנה הוא מתקרב אליה

וכולם שואלים: "מי זאת? מי זאת? מי זאת?"

עד שהוא עומד לידה וכולם שומעים משפט היסטורי קצר: "כל התורה שלי ושלכם - שלה היא!"

אתם מתארים לכם דבר כזה? יהודים יקרים!

כל התורה של רבי שמעון בר יוחאי רבי מאיר כל התלמידים ורבי עקיבא מאז ועד סוף הדורות כל זה התורה של האשה הזאת שהמתינה לבעלה בנאמנות 24 שנה.

 אשת החיל של הרב - מרגש!

יהודים יקרים!

אני אומר לכם הערב דבר: "כל החזרה בתשובה שלי ושלכם - של אשתי היא!"

22 שנה! 22 שנה!! להמתין עד השעות הקטנות של הלילה! לגדל את הילדים!! זה לא דבר פשוט!!!

אני אומר בכל יום שישי: "אשת חיל מי ימצא"

והיום אני רוצה להגיד רק כמה שורות: "אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חיה כפה פרסה לעני וידה שלחה לאביון קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כולנה תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה!"