תל אביב - דיסק 66 - מועדון ZOOM

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

אהההההההההה

הההההההההההההה

תודה רבה, תודה רבה.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצניח, השם עלינו ברחמה וירוויח.

חיים נחמן ביאליק

באחד העם

היו תלמידי ישיבה בוולוז'ין בצעירותם,

אבל בזמן מן הזמנים נכנסה רוח ההשכלה.

ביום אחד הם הגיעו לישיבה והודיעו לבני הישיבה

שהם חושבים שמוצאם מן הקוף.

מה הראייה שלכם? שאלו בני הישיבה.

אמרו, פשוט מאוד, עצם הזנב.

סימן שהיה לנו זנב.

ואיפה הזנב?

בזמן מסוים אמרו, חיים מאחד העם

החליט הקוף הקדמון שהזנב מיותר,

הלך לקיר,

שפשף,

ואז זנב נפל.

אמרו להם בני הישיבה,

אם כך,

אדם שכורתים לו יד,

הבנים שלו נולדים עם ידיים,

אז גם הבנים של הקוף הזה ששפשף היה צריך שייוולדו עם זנב.

אמרו, לא,

כל הדור של הקופים דאז,

הם הבינו שהזנב מיותר, כולם שפשפו

עם ההבנה שלא צריך יותר זנב,

ממילא הדור הבא כבר נולד בלי זנב.

אמרו להם בני הישיבה, אם כן, יש לנו דחייה, לדבריכם.

אם כך זה פועל,

אנחנו כבר ארבעת אלפים שנה עושים ברית מילה להוריד את העורלה,

וכל פעם נולדים עוד פעם עם עורלה.

אז כל מה שאמרתם נפל.

טוב, אבל חיים נחמן לא הבין את זה ונשאר קופיקו.

אבל בכל אופן,

אלה הן התיאוריות שנפוצו בזמן ההשכלה בשביל לדחות את האפשרות שהעולם נוצר על ידי בורא עולם.

פשוט יותר כאן,

אם אתה אומר שאין בריאה על ידי בורא,

אתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך.

כן, ודרווין, כידוע,

לפני קצת יותר מ-100 שנה החליט שמוצא אדם מן הקופים. הוא לא היה הראשון, אבל הוא הפיץ את זה.

וסטיבן הוקינג אומר שהעולם נוצר מפיצוץ,

אבל אף אחד לא אומר ממה נוצר הנוצר הראשון,

הנברא הראשון.

מתחילים מנקודה מסוימת ולא ממשיכים, וזה מנין?

ובכן, יהודים יקרים, אני למדתי בבית ספר חילוני בתל נורדוי בתל אביב

עד לפני

30 שנה בערך.

הייתי גר ברחוב בן יהודה, פה בתל אביב,

וגדלתי בחברה חילונית,

ולימדו אותי גם כן שבאתי מן הקופים.

בשלב מסוים התוודעתי ליהדות על ידי קריאת ספרים,

ביררתי לכאן ולכאן,

והתברר לי שלא היא.

אין שום אסמכתה ואין שום ראייה ואין שום הוכחה

שסותרת את התורה או אומרת שאין בורא לעולם ושמוצא אדם מן הקוף, או שנוצרנו מפיצוץ.

אבל לך תסביר לאנשים שככה הם פני הדברים.

קשה להסביר לאנשים. אומרים, מה, אבל כל המדענים אומרים שהאדם נברא מקוף, זו התפתחות.

וגם לומדים את זה באוניברסיטה,

וגם משדרים את זה בטלוויזיה.

אז איך אתה בא פתאום ואומר שכל זה לא קיים,

לא היה ולא נברא, זה רק תיאוריות מופרכות?

קצת בעיה כל ערב להתחיל מחדש לשכנע אנשים.

אז החלטנו לעשות סרט על מדענים.

לקחנו 13 תוכניות

שהיו על ידי צבי ינאי

וערוץ המדע.

מה הוא אומר אם כל הפרופסורים,

הפיזיקאים, הכימאים,

כולם,

לקחנו את החומר וניסינו לבדוק אם הם יודעים או לא יודעים.

יש בורא או אין בורא? יש מתכנן או אין מתכנן?

הכול נוצר מפלקסומציות, מאינטראקציות?

מתחרווט? איך נוצר? אנחנו רוצים לדעת.

לקחנו את הקטעים, ערכנו אותם.

אני הולך להראות לכם עכשיו כמה דקות יפיפיות עם מוזיקה, משהו.

אני חוסך לכם אוניברסיטה.

אחרי הסרט תוכלו לבוא, לגשת לכאן, תקבלו תעודות הסמכה ופטור מהיותכם קופין.

בכבוד.

המדענים.

קפלות יפיפיות עם מוזיקה,

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.

תודה רבה, תודה רבה.

שלום לכם.

מיוחדת הכנסת נתניהו?

בואו אני אוכיח לכם, תוך חמש דקות, שיש בורא לעולם,

בלי קופים, בלי נחשים, בלי מדוזות,

ישר.

מה ההוכחה שיש בורא לעולם? לוגית.

מה ההוכחה?

ההוכחה היא פשוטה.

היות שאני נברא,

אז יש שתי אפשרויות.

או שאני בראתי את עצמי

או שנבראתי על-ידי מי שקדם לי.

שתי אפשרויות.

או שאני הבורא של עצמי, אני בראתי את עצמי,

או שמי שקדם לי ברא אותי.

זהו, זה רק שתי אפשרויות.

אם בראתי את עצמי, יש שתי אפשרויות.

אם בראתי את עצמי, שתי אפשרויות.

או שהייתי לפני עצמי

או שלא הייתי לפני עצמי.

אם הייתי לפני עצמי לא הייתי צריך לברוא את עצמי, כי כבר הייתי.

אם לא הייתי לפני עצמי לא יכולתי לברוא את עצמי,

כי לא הייתי בשביל לברוא את עצמי.

מוכרח שנבראתי על-ידי מי שקדם לי.

זהו.

סיפיני לפקתי.

ראיתם?

בלי שנים ללמוד, בלי כלום.

אבל אני מסתפק אם קלטתם. אני חוזר עוד פעם,

שלא יכתבו ארבע העיתונאיות הפזורות כאן שהוא חרדש במילים.

ובכן, עוד פעם.

אני נברא, ואתם נבראים, וכל דבר נברא.

נברא.

גם גרגיר חול.

כל נברא,

או שהוא ברא את עצמו,

או שהוא נברא על-ידי מי שקדם לו.

אם הוא ברא את עצמו,

נגיד, הכוס הזה ברא את עצמו, נגיד.

יש שתי אפשרויות.

או שהוא ברא את עצמו,

או שמי שקדם לא ברא אותו.

אם הוא ברא את עצמו, הוא לא צריך לברא את עצמו, כי הוא כבר היה.

אם הוא לא היה,

הוא לא יכול לברוא את עצמו, כי הוא לא היה בשביל לברוא את עצמו.

אז אי אפשר שמישהו יברא את עצמו.

מוכרע שהוא נברא על ידי מי שקדם לו.

אז אני נברא לפניי,

נלך אחורה, אחורה, אחורה, אחורה, נגיע עד ראשון הנבראים.

יש נברא ראשון.

הנברא הראשון, מוכרח שהיה מי שקדם לו וברא אותו.

מי זה שברא את הנברא הראשון?

נקרא לו בורא.

הבורא ברא את הנברא הראשון.

איך אני יודע שיש בורא?

הנברא מעיד שיש בורא, כי הנברא לא ברא את עצמו.

טוב, ומי ברא את הבורא?

לבורא אין בורא.

אם לבורא יש בורא, גם הוא נברא.

אז יש לנו עוד נברא. בסדר, נברא, נברא, נברא,

אבל חייב להיות בורא שברא נברא ראשון, אחרת אין נבראים.

ואם יש נבראים, זו הוכחה שיש בורא.

ואם יש בורא, לא יכול להיות שגם לא יש בורא, כי הבורא הראשון, אם היה לו גם בורא,

אז יהיו רק נבראים בלי בורא.

זה בלתי אפשרי.

מוכרח שיש בורא ראשון שברא לכל הנבראים.

זהו. בלי קופים, בלי אמבות.

חמש דקות, אם היו נותנים לי להסביר באוניברסיטה,

הייתי חוסך להם שנים רבות.

כל דבר מוגבל יש לו מקביל.

הנה, הכוס הזאת מוגבלת, יש לה גבולות,

מישהו הגביל אותה.

המיקרופון מוגבל,

שולחן מוגבל, נגר הגביל אותו, האולם מוגבל,

הקבלן הגביל אותו.

כדור-הארץ מוגבל, מישהו הגביל אותו.

השמש, הירח, הכוכבים מוגבלים, מישהו הגביל אותם.

יש מקביל לכל המוגבלים.

המקביל לכל המוגבלים הוא הבורא לכל הנבראים והוא אינו מוגבל,

כי אם הוא מוגבל יש מקביל שקדם לו וזה אי-אפשר אמרנו.

לכן הבורא שברא לכל הנבראים הוא גם המקביל לכל המוגבלים.

נמצא יהודים יקרים,

שהבורא יתברך, שברא את הברואים,

כולם דוממים, צומחים, בעלי-חיים באנשים,

הגבילם בגבולותיהם

וחקק את חוקיהם.

גם כל חוקי הפיזיקה הם לא המצאות,

אלה חוקים שנמצאים במציאות על-ידי מי שהמציאם.

חוק הגרביטציה,

כוח המשיכה,

מי עושה זאת?

אומרים שיש חוק כזה. מי עשה אותו?

מי עשה שכדור-הארץ יהיה עגול ויהיו אנשים למעלה מהלכים עם רגליהם על הכדור

וראשיהם למעלה?

ויהיו אנשים בתחתית הכדור שרגליהם למעלה וראשיהם למטה ולא נופלים.

מי עשה זאת?

מי עשה שכדור-הארץ, שני-שלישים,

שהמים לא יישבחו ממנו?

קוראים לזה כוח המשיכה.

ומי זה עשה?

אין הסבר.

עכשיו, פיצחו את הגנום האנושי.

זהו, ברוך השם, סוף-סוף

קלינטון הודיע שזהו, פוצח הקוד הגנטי של האדם.

האדם מורכב מ-100 ביליון תאים,

בכל תא יש 46 כרומוזומים,

כל כרומוזום נפרס על מטר שמונים,

עליו יש 3 מיליארד אותיות,

וזה אותיות ה-DNA שמגדירות את התורשה של כל אדם ואדם.

אז אני רוצה להבין עוד פעם.

אני מורכב מ-100 ביליון תאים,

כל תא 46 כרומוזומים מחולקים בשווה 23 לאב ולאם,

כל אחד מהם 1.80 מטר אם נפתח אותו, למרות שהוא מיקרוני,

ועליו יש 3 מיליארד אותיות.

כל אות זה תכונה באדם.

אם אדם מקריח, שם זה נמצא על אות אחת.

אם הוא טחול עיניים,

באות אחת.

כמה פיצחו?

3% מה-3 מיליארד.

מה עם ה-97% שלא פוצח ולא פוענח?

זה נקרא Junk DNA. מה שלא יודעים זה Junk.

זהו.

עוד שלוש שנים מתכוונים לקטלג לנו כל אות ואות מה-3%,

ואז ימצאו את התרופה לכל המחלות.

יש לך קרחת?

לא צריך ללכת לגרוס.

מחליפים לך את האות ולהתראות.

אתה שעיר כמו קוף,

כמו חיים נחמן.

אתה טיפש?

לוקחים עוד אחד ממישהו אחר, חכם, שותלים לך, פתאום אתה מדען.

פלקסומציות, אינטראקציות, כל היום.

אב לבבל.

מי עשה את זה?

מי עשה את זה?

באחת ההרצאות, עיתונאית אחת שמעה אותי צוחק קצת.

אמרה לי, תגיד, מה, אתה באמת,

אתה באמת שולל את התיאוריה של דרווין שמוצא אדם מן הקוף?

אמרתי לה, ואת אוחזת ב...

אז אמרה לי, ודאי, כל בר דעת יודע שאנחנו נוצרנו מן הקוף.

אמרתי לו, אני רואה עלייך,

אבל אני לא חושב שאני שייך, כי אני ביררתי במשפחתי ואין לנו

אף אחד ממשפחת בבון.

אין, בדקתי, יש לנו יוחסין, אין בבון.

אבל הייתי חייב לתשובה, לא נעים בכל אופן עיתונאית, שיהיה לה מה לכתוב מחר.

אז אמרתי לה, חשבי בדעתך, אם הייתי לוקח כוס דיו והייתי משליך אותה על מפה לבנה,

כמה פעמים הייתי צריך להשליך את הכוס

דיו בשביל שתצא לי האות א'

בכתב מרים,

סימטרית, מלוטשת ולא מרוטשת,

פיקס?

כמה פעמים אני צריך לזרוק?

אמרה לי, מאות מיליונים.

ותצא א', אני אומר לה בסוף, פעם אחת תצא א', כמו שאני מבקש,

כמו בדפוס.

סביר להניח,

אחת למאות מיליונים. עבדתי לה, טוב.

שאלה באה,

כמה פעמים אצטרך לזרוק עוד פעם את הכוס בשביל שתצא ליד הא',

האות מ',

אותו דבר, סימטרית, אותו גודל, כתב מרים,

ולא תמחק לי את הא'.

אמרה לי, טריליונים.

אמרתי לה, סליחה, לא הבנת.

אם אני אעשה עוד פעם וזה לא יצליח, זה ימחק את הא', עד שעשינו אותה מאות מיליונים.

מה, נתחיל מחדש?

אני רוצה מ', אחרי הא',

מכה ראשונה,

אחרת זה ימחק את הא', יכול להיות?

אמרה לי, לא, לא סביר.

אמרתי לה, עוד שאלה.

כמה פעמים אצטרך לזרוק שתצא לי האות נ' ליד המ',

בלי למחוק אבל את הא' והמ'?

אמרה לי, אי-אפשר.

למה? אם זה לא יצא מכה ראשונה,

הלך הא', והמ', כל העבודה.

שימי לב, אמרתי לה,

אם א'

ומ' ונ'

לא יכולים להיווצר כך,

איך א', מ', נ', ו', נו',

אמנון,

יכול להיות בפוקס מפלקסומציות.

עכשיו, לא אמנון של חמש אותיות,

אלא אמנון של מאה ביליון תאים שבקולטה 46 כרומוזומים, שכל אחד 3 מיליארד.

מי עשה את זה?

זהו.

אין תשובה.

לשיטתם, אתם יודעים איך נוצרתם?

היה פיצוץ,

ומהפיצוץ נוצרה סערה.

אחרי כמה זמן,

עוד פיצוץ,

עוד סערה.

טוב, איפה היו הסערות?

צריך גולגולת.

אז מהסיבובים נהיה קודקוד.

עכשיו הסערות התחילו ככה טנטנננטנטנטנטנטנטנטנטנטן, להתקרב לכיוון. הם הבינו שזה מתאים.

פתאום, עין,

עין,

עין.

טוב, עין אחת יודעת שזה לא מספיק. צריכה עוד עין, מחפשת.

אז היא ראתה שם מרחק 100 מיליון שנות אור, עוד עין. אמרה לה, בואי, בואי, בואי, בואי.

אז היא באה,

באה ושניהם, הופ, נכנסו לה.

א' קראה לג' וג' קראה לד' וד' קראה ל'ה' ונהיה יוסי שריד.

בזה לומדים באוניברסיטה ועל זה מקבלים תעודה. ומי שלא אומר כך, פרימיטיבי,

מאמין פנאטי.

אה שדה.

אבל מה נעשה?

הכול בשביל לא להניח תפילין ולא להתעטף בציצית. זה הכול, זה כל הסיפור.

זאת אומרת, אם אנשים היו נותנים להם את הזכות לדעת האמת,

תוך שלוש שעות אדם מגיע לאמת צ'ק צ'אפ.

למה מפחדים

מההרצאות שאנחנו נותנים בכל מקום? למה באים עיתונים ועיתונאים ואחר כך מלכלכים בעיתון תמיד?

תראו, אחר כך יכתבו שההרצאה היתה תת-תרמה,

הכול היה מעפן,

לא היה פה כלום,

כולם היו חרדים עם סימונים.

אל תשאלו מה יהיה.

למה?

מסיבה אחת פשוטה,

פוחדים שהציבור יכיר את האמת. אז מה יהיה פה?

תהיה מדינה יהודית, אוי ואבוי.

וכבר כמעט עשינו את המהפכה החילונית.

הרי ברק אמר, ערב ראש השנה,

ייסעו אוטובוסים בשבת,

יטוסו מטוסים בשבת,

נישואים יהיו אזרחיים,

את הלאום היהודי נוציא מתעודת זהות.

זה היה בערב ראש השנה.

לא עברו שעות סבורות,

לא מהפכה חילונית, התחילה מהפכה ערבית.

והיום?

לא שאין אוטובוסים בשבת,

אין כבר ביום חול.

כולם פוחדים לנסוע טיולים. לאל תשאל, יאבו סגור.

עכו, אל תלך.

לא רק

מטוסים, מטוסים בשבת, אין מטוסים ביום חול, רק הוא טס.

לשארם, טס ללונדון, טס, טס, טס, טס,

ולא שוכח להשאיר אולטימטום.

ארבע שעות.

לא, תן להם 24, 24 שעות.

48. עוד מספר ימים. אני אחזור, אני אחשוב על אולטימטום חדש.

אין מטוסים, אין תיירות! אין!

התיירות הגולטת ביותר היא התיירות.

תופקה בשנת 2000, סופג הענף את הפגיעה הקשה ביותר.

עשרות אלפי ביטולים של תיירים שמפחדים להגיע לארץ,

והתוצאה הכואבת,

תחזית לעשרת אלפים עובדים מפוטרים,

מאות מהם כבר נשלחו הביתה.

מה עם נישואין?

במצב כזה אפשר להתחתן?

אפשר להתחתן?

אנשים מסכנים יושבים בגילו, ערבי אחד מתחשק לו, טור, יורה שם, כל העיר שוכבת על הרצפה בהפעלה לילה שלם.

טור, כולם שוכבים.

חודש וחצי, טור, כולם שוכבים.

אפשר לעשות חתונה?

הרי את מקודשת לי טור, על הרצפה.

הוא לא יכול אפילו להכניס את הבעל.

ולאום, אמרו שהלאום יורידו את הלאום היהודי.

אבל מה התברר?

שהמצב על הפנים,

וגם ערביי ישראל נגדנו. אז מה עושים?

אז עכשיו עומדים להעביר חוק

שמי שלא יכיר ויאמין שהמדינה הזאת, יהודית,

לא יוכל להיבחר.

הפוך על הפוך עכשיו.

לא רק לאום, גם מדינה יהודית חייבים להכיר בזה.

איך הפך להם הקדוש-ברוך-הוא הכול? צ'יק-צ'ק,

בשנייה אחת.

למה? אי-אפשר לברוח מהאיתותים של הקדוש-ברוך-הוא.

הקדוש-ברוך-הוא נותן איתותים.

אם אנחנו מבינים, הנה מה טוב מנעים, לא מבינים, האיתותים ירדפו אחרינו.

חשבנו,

חשבנו שאם נצא מלבנון, די, חלאס, יהיה שקט.

יצאנו מלבנון,

נהיה לבנון ביפו,

לבנון בגילה.

כל המדינה לבנון.

למה?

אם לא עושים רצונו של הקדוש-ברוך-הוא ומכריזים מלחמה נגד הקדוש-ברוך-הוא ונגד תורתו,

אז הקדוש-ברוך-הוא נכנס לתמונה. עד כאן, הוא אומר, עד כאן.

אני הוצאתי אתכם

מכל הארצות, מהגלות, אתם נמצאים פה.

טוב לכם, אה? וישמן ישורון ויבעט.

אתם מגרשים אותי?

אתם מגרשים אותי מהארץ שלי?

ארץ הקודש? אתם אומרים לי, אתה לא פה.

אתה מהפכה חילונית, לא רוצים יהדות. לא, לא, לא, לא.

לא משרד דתות, לא רבנות, לא שום דבר. לא רוצים.

מה אומר הנביא?

יחזקאל פרק כ'

והעולה על רוחכם היה לא תהיה.

אשר אתם אומרים נהיה כגויים,

כמשפחות הארצות.

אם אתם רוצים להיות כמו האמריקאים,

כמו האירופאים, כמו אומות העולם,

אומר הקדוש ברוך הוא, היו לא תהיה.

משהו עולה על רוחכם.

נפרוק את עולו מעל צווארנו?

חי אני נאום השם אלוקים. נשבע הקדוש ברוך הוא.

אם לא ביד...

ביד החזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם

ואנחנו מכירים את היד החזקה והזרוע הנטויה מעשר המכות במצרים איך הוא הוציא אותנו משם איזה מכות קיבלו המצרים עד שהבינו שאנחנו צריכים לצאת

אז אם חוזר הקדוש ברוך הוא על אותם ביטויים אוי ואבוי מה מחכה לנו

והוצאתי אתכם מן העמים וקיבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצות הן בן ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחימה שפוכה

אומר הקדוש ברוך הוא אני אוציא אתכם מבין העמים

והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטי אתכם שם פנים אל פנים אומר הקדוש ברוך הוא מה יהיה עוד מעט?

מה יהיה עוד מעט?

עוד מעט

יגרשו אומות העולם כולן את כל היהודים מביניהן ויזרקו אותם מארצה.

יזרקו אותם, והקדוש-ברוך-הוא יביאם אל מדבר העמים,

ושם הקדוש-ברוך-הוא יישפט אתם.

אלה שלא החזיקו בתורה ובמסורת הברית,

הקדוש-ברוך-הוא אומר בהמשך,

וברותי מכם המורדים והפושעים בי.

מארץ מגוריהם אוציא אותם,

ואל אדמת ישראל לא יבוא,

וידעתם כי אני השם.

יוציא אותם הקדוש-ברוך-הוא,

ידון אותם שם במדבר העמים, כדי שהגויים לא ייראו במפלתם של ישראל, שלא ייהנו מזה,

יוציא אותם מארצותיהם,

אבל לארץ-ישראל לא יביא אותם.

למה?

בגלל שלא היו במסורת הברית.

זה מה שהולך להיות, ואני אומר בקצרה,

תצא, אקלטת חדשה עכשיו המהפכה החילונית,

שתבער את הדברים יותר ויותר.

למי שלא יודע,

לפני שמונה שנים הוצאתי קלטת מס' 35,

נקראת השלום עם ערפאת.

ובה אני אומר, על-פי הנביא ישעיה,

ושלמכון דאם מחבלה לא יתקיים, השלום עם המחבלים לא יתקיים,

רק מכת השונא תלך ותגבר מיום ליום כנחל המתגבר.

איך הם יעשו את זה? שוט שוטף כי יעבור.

יצאו עם נשק,

יראו באנשים, יברחו וילכו.

תיאור לפני שמונה שנים,

והוצאנו את זה שוב עכשיו, זה נקרא קלטת

שלום עם ערפאת 2000,

כשאנחנו משמיעים בחדשות בדיוק מה קורה,

מה שנאמר מלפני כן.

למה?

כי מי שברא את העולם,

יש לו תוכנית

ואי-אפשר לקלקל לו את התוכנית.

והוא שולט בכל הבריאה.

ואם הוא אומר משהו,

מה שהוא אומר יתקיים.

לכן נשלחו נביאים לישראל לומר להם מה עתיד להיות להם במשך כל הדורות.

רק מזה לבד היה צריך לחזור בתשובה.

מי שרואה רק את כל הנבואות שנאמרו,

והרי החזאי היום לא יודע מה מזג האוויר של מחר,

איך נביא לפני שלושת אלפים שנה יכול להגיד לנו מה יהיה בעוד שלושת אלפים שלוש מאות שנה,

דור אחר דור בדיוק, והכול מתקיים.

מה, הנביא שולט על העתיד?

מה, אומות העולם חייבות להשמע לו?

לא, זה חל עליהם מכוח הנבואה שאמר לו הקדוש ברוך הוא.

אז אם אנחנו רואים למה אנחנו צפויים ומה אנחנו עתידים,

אנחנו יכולים לשפר את מצבנו על-ידי הבחירה האישית שלנו,

ולהיות בין אלה שנגזר עליהם טוב ולא בין אלה שנגזר עליהם לא טוב.

ולנו ידוע שהמוסלמים הישמעאלים ישלטו עלינו תשעה חודשים באחרית הימים,

והמלחמה שלהם תהיה על ירושלים,

כמו שאומר הנביא זכריה,

ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה.

זאת אומרת, התיאור המדויק של מה שהולך להיות כתוב,

השאלה היא אם אנחנו רוצים לשמוע על הכתוב או להתעלם מהכתוב.

אם נשמע על הכתוב אנחנו נרוויח.

לא נשמע.

הכתוב ירדוף אחרינו. לא יעזור.

אי-אפשר להתעלם ממה שנכתב

ובורא עולם עומד מאחורי זה.

נאום השם הוא נשבע הקדוש ברוך הוא.

נו, מה צריך לעשות חכם?

לבדוק אם זה נכון.

אם זה נכון שנבואות שנאמרו במשך כל הדורות אכן נתקיימו ונשארו עוד אחת, שתיים אחרונות, ואנחנו נמצאים בתוך המהלך,

מה יש הרבה לחשוב?

מה עוד יש לחשוב?

צריך לראות ולהחליט מה עושים.

אבל מה הבעיה?

שאנשים לא הורגלו,

אנשים לא הורגלו

ללמוד תורה,

להבין תורה ולהבין שהמהלכים לא נקבעים על ידי בני אדם.

המהלכים נקבעים למעלה,

והתסריט משתנה לפי המהלכים.

אז פתאום יבוא ברק ויחליט כך, וערפאת יסרב, והוא יגיד כך, וקלינטון יתרגז, וככה יהיה, וזהו.

אבל לא שזה מה שגרם.

הגזירה גרמה שככה יסתובבו העניינים.

זאת הנקודה החשובה.

לכן, מיידנו לשנות את פני הדברים לפחות בקטע שיש קטע טוב וקטע לא טוב,

שנהיה מהקטע היותר טוב.

כן, שאלתך.

אולי אצלי למשל, שאמר יהיה,

יהיה,

אתה לא תמיד, כל העמדה נורא ולא נהיה.

היום מה אתה אומר?

גם יהיה, יהיה, השאלה מה יהיה.

או,

אז בוא אני אראה לך מה אני אמרתי. יהיה, יהיה, יהיה, יהיה, ונהיה.

בוא נשמע.

והרי החדשות בשנת 2000. המשטרה בהיערכות שיא לקראת יום הזעם מחר. יש לנו ידיעות קשות לגבי אפשרות להתפתחות אירועים דומים לאלה שהיו בשבוע שעבר בהר הבית מחר.

צה״ל משיג כוחות לעמדות שלפני המהומות. ראש הממשלה מכנס נסיבת עיתונאים אחרי כישלון הפסגה בפריז. והחדשות של היום בחזרה אל החדשות משנת 1992. יהודים יקרים, אני אראה לכם שהנביאים בתנאים הקדושים דיברו על התקופה שלנו מראש.

אז לכן,

שמעי בת וראי והטי אוזניך.

תקשיבו טוב טוב עכשיו.

הרבה שואלים מה יהיה עם השלום הזה עם ערבאת,

יהיה או לא יהיה.

ומה שאנחנו רואים עכשיו זה בעצם שהפנטזיה של השלום נפחה את נשמותה, ובשביל זו הייתה מלכתחילה פנטזיה. אפילו שהם חותמים לנו סמך שבו נאמרים הדברים האלה.

ההערכות של השב״כ והמשטרה, מיקי, מדברות על התפרעויות קשות שצפויות מחר בהר הבית, בתום תפילת יום השישי במפגנים.

במקרה כזה, אם יתממשו ההערכות האלה, ההתפרעויות האלה יתפשטו גם לשטחים, גם ליישובי הערבים הישראלים בצפון. הם שוללים, כולל ערביי ישראל,

שוללים את הלגיטימיות של קיומה של מדינה יהודית. הם אומרים, כל זמן שאתם מדינה יהודית,

אתם לא יכולים לקיים את המינימום שאנחנו דורשים מכם. מה יהיה עם השלום הזה עם עראפד?

יהיה או לא יהיה? בשכן נערכה היום הלוויית גדולו של משה שכם, שנהרג אתמול במהומות, ושם המשיכו המפגינים לעבר קבר יוסף, והם יורים בשעה זו לעבר שוטרי משמר הגבול המוסבים שם. גם בנצרים, יום של לחימה חידה. ימצא את הברית שלכם עם הרוסחים בשלום עם המחבלים לא יתקיים.

כל הניסיון שלנו להידבר עם עראפד, ולא להיגרר, ולא להצית את האזור, מתפרס על ידו כאילו זו חופשה.

אסור שיקרה מצב כזה.

ומה שאנחנו רואים עכשיו זה בעצם שהפנטזיה של השלום נפחה את נשמתה. נשמתה. נשמתה. נשמתה. נשמתה. אנשי נצון, מושלה העם הזה אשר בירושלים, כי המרדן כרתנו ברית את מוות, ועם שאול עשינו חוזה.

ללא ספק,

האירועים האחרונים הם מצב אחר וחדש לחלוטין, שמחייב את הממשלה לחשוב אחרת. ישראלי תושב אשדוד נורה היום למוות בכפר מסחה ליד כביש חוצה שומרון.

הצעיר, בן 24, עולה חדש מחבר המדינות, הגיע לאזור רק כדי לתקן את מכונותו.

וחופר בריתכם את מוות וחזותכם את שאול לא תקום,

שוד שוטף כי יעבור והייתם לו למרמס.

גם בתימן הפגינו היום תחת אותה כותרת, מעל בימות הנאומים נשמעו קריאות לפתוח במלחמת קודש נגד ישראל.

ושוב פעם, דברים שנאמרו לפני שמונה שנים. לכן קבלו דבר השם!

הרי אתם אומרים כרתנו ברית עם הרוצחים ועם המחבלים עשינו שלום

חבר הכנסת יעל דיין, העבודה, שלום לך. שלום וברכה. ואת התומכת הנלהבת של תהליך אוסלו, תהליך השלום, שלום עם הפלסטינים.

התגובה שלך היום.

אנחנו עדיין רואים את עתידנו במושגים של שלום, של פשרה, של חיים לצד מדינה פלסטינית.

מכת שונא תבוא עליכם כמו נחל המתגבר.

מיום ליום רק יהיו צרות יותר ויותר, כמו נחל שמתגבר.

קלטת מספר 35. השלום עם מערפאת.

אומרת התורה,

כשעוברים על מצוותיי,

אגביר הגויים עליכם.

זאת אומרת,

אשור שבט אפי.

הקדוש-ברוך-הוא משתמש בעמים כדי לענוש את ישראל כשפורקים חול מלכות שמים מעליהם. כך היה במשך כל הדורות,

וכך יהיה עד הדור האחרון בגוג ומגוג.

זאת אומרת, כשמתקרבים לקדוש-ברוך-הוא,

מתרחקים הגויים,

כשמתרחקים היהודים, מתקרבים הגויים.

וכך זה הולך.

התורה אומרת, איכה ירדוף אחד אלף

ושניים יניסו רבבה אם לא כי צורם מחרם וה' מסגירם.

איך יכול להיות שגוי אחד

רודף אלף

ושניים מניסים עשרת אלפים,

אם לא הקדוש-ברוך-הוא מכר אותנו והסגיר אותנו?

איך יכול להיות?

איך יכול להיות ש-300 חיזבאללה

העיפו אותנו מלבנון, הבריחו צבא שלם?

איך יכול להיות דבר כזה?

מעצמה אנחנו.

צהל החזק.

300?

ועכשיו,

עם אבנים, אבנים, אבנים. למה הם זורקים הרבה אבנים? אתם יודעים?

כי הם שמעו את ברק אומר שהוא יהפוך כל אבן

עד שהוא יביא את השלום. אז זורקים לו עוד אבנים שיהיה לו להפוך, בינתיים, אם יגמרו את מלחמת השחרור של פלסטין,

כי הוא הבטיח שהוא יהפוך כל אבן.

אם יגמרו לו,

אז הוא יוכל להחליט.

שולחים לו עוד אבנים. תחפש עוד מלמטה, אולי.

היי, השם מרחם.

לא מבינים

שזה מאיתו יתברך.

כל השנים הקדוש ברוך הוא עשה, סכסכתי מצרים ומצרים.

הרי זה נס לא יאומן.

אנחנו מוקפים 250 מיליון ערבים.

אנחנו ברצועה קטנה מוקפים 250 מיליון ערבים.

חוץ מכבודכם,

חוץ מכבודכם,

אם היו מבקשים מהם, אם הם היו חכמים, היו מבקשים מכל ערבי להתנדב לירוק שלוש יריקות,

היינו תובעים בו,

מהכמות, בלי יריות, בלי אבנים, יריקות אוספים,

ונחלים, היינו תובעים 250 מיליון.

מה אנחנו עושים אם הם מחליטים לצאת

עם סכין נמזג, כל סכין מטבח?

רק רצים מיליון פלסטינים לכיוון.

והם שמים גם את הילדים ואת הנשים קדימה,

וה-CNN מצלם.

מה אנחנו עושים?

אנחנו חיים בנס.

נס.

שהם לא עושים את מה שפשוט לעשות.

לא כוח הרתעה, לא נחישות, לא נמרצות,

לא שום דבר, הכול מלים.

הכול מלים, עלולי כלם, הכול שטויות והבלים.

היום יהיה קבינט ויחליטו מה לא עושים.

אל תדאגו.

נו,

פירושו של דבר,

מעולם העם היהודי לא חי על-פי טבע. מעולם. על-פי טבע הוא היה צריך להתאדות,

להיבלע, להיטמע.

לא שייך עם כזה.

הכי קטן, הכי נרדף, ועל-ידי כולם.

3,300 שנה.

אימפריות נעלמו, עינם,

כלום.

העם הקטן הזה עובר ומפלס לו דרך 3,300 שנה.

איך זה? זה טבע?

מעטים מול רבים תמיד.

איך זה?

והנה עכשיו שאנחנו לכאורה הכי חזקים ממה שהיינו מעולם.

צבא, מעצמה, גרעין, גרעינים, בוטנים, הכול יש פה.

נו, נו, פלסטיני עם אבן.

הופ!

נו, מה אתה עושה? הם נהיו דוד,

אנחנו כל יד.

מה קורה פה?

מה, לא מבינים שזו גזירה משמים?

השם ירחם.

בלבנון, עם כל המלחמה שהייתה,

השם ירחם, השם ירחם, נהרגו 25 חיילים במשך שנה.

עכשיו, תוך חודש, 25 חיילים ואזרחים, תוך חודש.

איך זה?

כי נסראללה אמר לערפאת, אל תהיה פראייר.

אני עם 300. גירשנו צבא. אתה עם מיליון, עם מיליון.

אל תסכים, אל תתפשר, עד הסוף.

ומה הוא אומר? עד הסוף.

כמו שכתוב אבל בפסוק,

ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה.

מה הוא אומר?

בנינו יצעדו לבירת פלסטין, ירושלים.

מי הכניס לו את זה בראש?

מה, כבר הגעת על קמפ דיוויד? נתנו לך מה שאף אחד לא היה מוכן לתת? תגמור, תגמור. קח, יאללה, לך, מהר. לפני שהתחרטו.

לא!

עד הסוף.

איזה מין דבר זה.

וקלינטון מזמין אותו ואומר לו, אני מוכן. משא ומתן תחת אש, אין בעיה.

מה זה? אבל אני מדבר איתך בלי אש.

לא שומע על אף אחד.

עם השפתיים שלו, ככה,

טטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט

מאמריקה של היום.

במה?

והמן מחליט להרוג את כל היהודים, להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן, טף ונשים.

ביום אחד, ביום אחד,

חותם לו אחשוורוש, ביום אחד הורגים את כל היהודים.

לא יומיים, יום אחד.

מה עושים נגד גזירה כזאת?

אין צבא,

אין צה״ל,

היהודים מפוזרים.

מה עושים? אפשר להילחם נגדו? חותם המלך, חותם מלך.

אם חותם בטבעת,

לא יכול לחזור בו. זה בושה למלכות. לא היה דבר כזה מעולם.

חטאב, נגמר.

מה עושים היהודים? מה יעשו?

מה יעשו?

אומרת להם אסתר המלכה,

צומו עלי

שלושה ימים ושלושה לילות.

לצום.

ולהתפלל לקדוש-ברוך-הוא, ומנהיג כל הברואים.

מי זה אחשוורוש?

הוא תכף יחוש בראש.

ישר צמים,

ילדים בוכים לפני הקדוש-ברוך-הוא, מתפללים כולם ביחד.

מתהפכת הגזירה, מתהפכת,

באותה טבעת שהוא חתם, הוא מבטל את הגזירה וחותם לתלות את המן בעשרת בניו,

ועוד לתת ליהודים להרוג באלה שביקשו את נפשם,

ומתים 75,000 מאלה שהתעתדו להרוג אותם.

ומה יצא לנו מהמן?

חג!

חג פורים.

ומה עוד?

אוזני המן.

אתם רוצים שיהיה לנו חג עם אוזני ערפאת?

אם אתם רוצים, חג כזה, אין בעיה.

איך עושים דבר כזה?

פשוט מאוד.

פונים לקדוש ברוך הוא,

אומרים לו, הבנו את המסר,

הבנו,

אתה משלח את האויבים בנו כיוון שמעשינו מתרחקים ממך,

אנחנו מוכנים להתקרב.

זה הכול.

חוזרים בתשובה, מתקרבים לאבינוש בשמים, מתפללים,

מקבלים עלינו מצוות. תראו איך המצב מתהפך לגמרי.

מעולם לא הצלחנו בלי תפילות. מעולם.

מעולם. העם הישראלי היהודי הזה, מעולם.

רק הכול קול יעקב, למרות שהידיים ידי עשם.

כן, שם בסוף, רגע. כן, אתה עם הלבן.

שלום. שלום עליך.

אתה אמרת בתחילת ההרצאה שלפי המדע אנחנו תוצר של התפתחות מנקודה אחת ביקום, נכון?

עכשיו, זה לא מתקבל עליך, כי אתה בן-אדם מאמין בקדוש ברוך הוא.

גם בלי להאמין,

גם בלי להאמין, בתור חילוני,

אני מבין שכל התחלה צריך להיות מתחיל.

אוקיי. עכשיו, אתה אומר שלפי הדת,

אנחנו לא התפתחות, אלא התפתחות של מה שקדם לנו, קדם לנו, קדם לנו, עד הקדוש ברוך הוא.

עכשיו, הקדוש ברוך הוא ברא את עצמו, נברא מעצמו.

עכשיו, זה אותו דבר בדיוק כמו שהמדע אומר. הקדוש ברוך הוא לא ברא את עצמו. הקדוש ברוך הוא מחויב המציאות, קיים נצחי תמיד, אין לו התחלה ואין לו סוף,

שאם היתה לו התחלה, היה לו מתחיל.

אבל זו תשובה שלא מתקבלת על הדעת. בדיוק הפוך, רק היא מתקבלת על הדעת.

למה? זה מתנגש.

אפשר להגיד שאנחנו מנקודה שבאה מהיקום, ואפשר להגיד שאנחנו מתכנסים לסוף פה. כל חומר של כל הנבראים בעולם יש לו גיל.

מאחר שיש לו גיל יש לו התחלה.

כיוון שיש לו התחלה מוכרח שיש לו מתחיל,

וכיוון שיש לו מתחיל הוא לא התחיל את עצמו.

נקודה. אין בזה היגיון.

זו המציאות, אבל מה הפירוש של הניגיון? זה לא הגיוני. עוד פעם אני חוזר.

כל דבר שיש לו גיל

יש לו התחלה.

כל דבר שיש לו התחלה הוא לא התחיל את עצמו,

כמו שאמרנו.

מוכרח שהיה מי שהתחיל אותו.

אז תלך לראשון.

כשהוא התחל,

היה לו מתחיל.

למתחיל לא יכולה להיות התחלה,

כי אז היו מותחלים בלי מתחיל.

זה אי-אפשר.

מוכרח שיש בורא,

נצחי רק, נצחי,

שאינו נברא,

מציאות רוחנית,

מופשטת,

בלי ממדים, בלי נפח, בלי מסה, כי כל זה הגבלות.

זה המופשט האלוקי,

זה הדבר הרוחני, יתרה מזאת,

שאנחנו כולנו מורכבים מחומר.

חומר, נכון?

למימן אין שכל, לפחמן אין שכל, לסידן אין שכל,

לחומרים אין שכל.

איך בתרכובת החומרים שלנו יש שכל?

מאיפה השכל? שכל זה דבר רוחני.

מאיפה הרגש?

רגש זה דבר רוחני.

הנה, זה גם חומר, הוא לא מרגיש שאני צובט אותו עכשיו.

אתה חומר, איך אתה מרגיש?

מה זה מצפון?

מה המקור של זה? המקור של זה לא חומר.

אם כן,

יש ישות רוחנית

שבראה את החומר ונטעה בו את השכל, המצפון, הרגש, המוסר וכו'.

תודה רבה.

תודה.

Thank you very much.

תן לו פה.

כן.

קוראים לי יואב, קודם כול, ואני באמת רוצה לשתף אותך קצת ממה שאני חושב על מה שקרה פה.

תקרב את המיקרופון. עכשיו יותר טוב?

כן.

אז אני באופן עקרוני לא בן-אדם דתי, כמו שאתה רואה.

לא הבנתי. אני לא שומע אותך טוב. אני אומר שאני לא בן-אדם דתי, כמו שאתה בטח רואה,

ואני באמת לקחתי את זה בתור אתגר. באתי באמת עם ראש פתוח לשמוע מה יש להגיד. בסך הכול, שמעתי באמת הרבה.

אני יכול להגיד שאני קצת מאוכזב,

כי אני ציפיתי לאיזשהו דיון אינטלקטואלי, איזה רעיונות שבאמת יפתחו לי את הראש.

במקום זה אני מקבל הרצאה מלאה בססמאות,

מלאה באי-אמיתות.

זה די פוגע. אני לא רוצה להיכנס ליותר מדי. אני אתן לך פשוט דוגמאות פשוטות ממה שלי עליו הראש, ואני סך הכול בן-אדם רגיל.

דוגמה קטנה בתחילת הנאום, מה שאמרת על ביאליק,

הוא לא נכון.

צר לי.

מה לא נכון? ביאליק היה בן-אדם דתי בהתחלה.

מה היה דתי? איפה הוא למד?

איפה הוא למד? איפה הוא למד? בישיבת וולוז'? אבל,

לפחות לפי מה שאני למדתי בבית-ספר, זו הבעיה, גם אני למדתי בבית-ספר.

סליחה.

נקודת המפנה באמונה של ביאליק היתה אחרי שהוא נשלח לסקר את הפרעות שהיו,

והוא כתב את הפואמה בגיא ההריגה.

ושם באמת התחילו איזה סדקים באמונה שלו של הדת.

הוא מעולם לא התכחש לדת, הוא מעולם לא בא ואמר שהנה יש לי זנב, אני... הוא עזב את הדת. הוא עזב את הדת, כי הוא ראה את... ובסוף ימיו הוא רצה לחזור, אבל היה מאוחר. הוא ראה את תנועת ההשכלה כהולכת ביחד עם הדת.

נשמה, אתה למדת בבית-ספר. זה מה שאני למדתי, לפחות בבית-הספר.

בבני-ברק,

כשיש אנשים שמכירים אותו עדיין מהישיבה, מתוק.

יכול להיות. אני אומר לך, לפחות... אז מה שאני אומר לך זה מאלה שמכירים אותו.

אני לא שמעתי על אף אחד שבא ואמר, יעקב,

בוא נניע את ההזנה. לא, איך תשמע? אני לא שמעתי שיש אלוקים בבית-ספר תל-נורדוייף. תתפלא.

אני מהבית-הספר שלי כן שמעתי שיש אלוקים. אבל אני לא...

בסדר, אני אומר לך משלי. אמרו לי רק שאין אלוקים,

אבל לא שיש אלוקים.

עצם העובדה שאתה כרגע מאמין באלוקים, לא בהכרח אומר שיש אחד.

אני גם לא אמרתי, אני רק אמרתי לוגית, זה מחויב.

גם על הלוגיקה הזאת אני יכול להגיד לך. בבקשה, בוא תחלוק עלי.

תחלוק עלי.

אני אגיד לך גם למה אני לא רואה בזה צורך כרגע. באמת, כי אני לא חושב שזה המקום. רצית משהו אינטלקטואלי, נכון.

אבל הבעיה היא ששאר השיחה פה לא מתנהלת אינטלקטואלית. עזוב, נעזוב אותם, החשבים ואתה, ראש בראש.

אז בלי ססמאות. בלי ססמאות, מה שאתה רוצה. יאללה, קדימה.

איזה ססמאות.

יש לו מיקרופון. בסדר, מותר לי להגיד, לא? סך הכול.

אני רק רוצה להגיד, אני לא פותח פה בדו-שיח של שנינויות והכול.

אני פשוט רוצה להגיד לכם באמת מה לי עולה בראש.

כן.

לפי ההיגיון של מה שנוצר או לא נוצר, לפי כל זה, ולא נחזור על כל התהליך, אני חושב שהוא די מובן לרוב האנשים פה.

בגדול, לפי מה שאתה אומר, מה שהמדע לא יודע, כמו עם הגנים, הוא לא מזהה בינתיים 97%,

הוא אומר שזה ג'אנק, נכון?

לפי אותה נקודה אמיוולנטית,

אתה גם אומר, מה שלא מוסבר על-ידי המדע בהכרח נובע מתוך אלוהים.

המוטיב של, לפחות בפילוסופיה, המוטיב של חשיבה,

הדבר הכי עקרוני בחשיבה הוא ספק עצמי,

וזה דבר שאני לא רואה פה, וזה דבר שדיין מפריע לי.

בוא, אני אסביר לך. הרגילו אותך תמיד להסתפק. אתה מבין? למה? כי אתה אומר שאף פעם לא תגיע לנקודה סופית.

האמת שאני בדיוק ההיפך.

אתה מגיע לאמת בסוף? מה? לאמת לא.

האמת, אתה יודע מה ניצ'ה כתב פעם, שהאמת לא כל כך מסכנה שהיא זקוקה להגנה.

הבנתי.

אבל אני אומר לך דברים שאתה צריך להתמודד אתם. אתה תענה למה שאני אומר,

תפריך את מה שאני אומר, ואז אתה תישאר בספק. אבל אם לא תוכל להפריך את מה שאני אומר,

תצטרך להישאר בספק. למה? אבל אני מטל ספק במה שאתה אומר מלכתחילה. איך נברא העולם?

איך נוצר החומר הראשון לשיטתך?

תראה,

אני עדיין לא סטיבי נוקי,

אבל כמו שאתה אומר... גם הוא לא יודע.

אז רגע. אבל אני שואל אותך. עזוב אותך. אני אענה לך על אותו קו היגיון. בלי תנ״ך, בלי כלום. בלי תנ״ך, בלי כלום. בבקשה. אני אענה לך על אותו קו היגיון. אני לא אתן לך תיאור ספציפי של מה שקורה.

אני יכול להגיד לך,

יש שתי תיאוריות.

אחת היא התיאוריה של המפץ הגדול, זה מה שאתה שללת.

האמת שהיא בדיוק לא הגיונית כמו כל תיאוריה אחרת שנוצרה.

מצד שני, התיאוריה השנייה שהיתה קיימת עד היום היא התיאוריה שקוראים לה מאז ומעולם. היקום היה קיים מאז ומעולם,

הוא יצר את הזמן, הוא יצר את המרחב וכו'. להגיד שאלוהים היה קיים מהעולם או להגיד שהיקום היה קיים מאז ומעולם

לא בהכרח כל כך שונה. אני שואל אותך שאלה. קודם כול, בנקודת ההתחלה אתה לא מתמודד.

שתיים, להגיד שהיה מעולם, אתה לא יכול להגיד על חומר, כי חומר יש לו גיל, זה אין מה לעשות.

אז ממילא הייתה התחלה, אז אם הייתה התחלה,

ההתחלה לא יכולה לבצר על ידי עצמה. רק רגע, רק שנייה, זה נקודה אחת.

אז קודם כול זה יורד. צריך להבין עכשיו דבר נוסף, האם יש תכנון בבריאה או אין תכנון? הרי מקרה לא יקרה יותר מדי. אם המקרה יתמיד, זה כבר לא מקרה.

ואם יש תוכנית והתוכנית מסובכת והיא יוצרת מרקם שגורם לדבר מאוד מתוחכם, זה לא יהיה במקרה.

ומה, היו עשרות אלפי תוכניות ופשוט,

מי המתכנן של עשרות אלפי התוכניות שהתחברו ביעד? הרי זאת הסערה ששלחתי, לסערה השנייה עם הגולגולת.

איך יכול להיות דבר כזה?

אבל כל דבר משפטר. אם אני אספר לך שאני מצאתי את השעון הזה ביעד,

אני מצאתי אותו ביעד,

ואני אומר לך שזה תוצר של המפץ הגדול.

למה? היה סחף מיליוני שנים והכול, וזה נוצר.

זה היה כתוב על זה, קסיו, כן?

ויש פה מאה אפשרויות להכניס מספרים והכול, זה לבד ככה, אתה יודע, מה עצים, עלים נפלו, זה טוב, נהיה שעון, זה הגיוני, זה אפס אפסים לעומת תא אחד שלך.

אז איך כל זה יתחבר ויש לך עיניים והן נמצאות במקום,

ויש לך מיליונים של נימי דם,

המוח שלך סלול מסליל שמגיע עד לירח וחזור,

מי עשה את זה?

ככה?

אז בוא אני אגיד לך את הדברים שעושים היום. היו הרבה הרבה צורות חיים אחרות.

זה סיפורים, אני מבין. אתה יודע מה? סיפורים. אתה פשוט שולל את העובדה שגם הדת מתפתחת.

גם הדת היא אבולוציה.

הפוך. לא. אני אומר שגם מה שאני לפחות חושב זה, בהתחלה,

בוא נצא מתוך נקודת הנחה שבאמת האדם מתפתח מאיזושהי צורת חיים יותר פרימיטיבית.

אני שואל, לפני שהוא התפתח,

איך נוצר הדבר הלא-מפותח הראשון? אוי, אני אמרתי לך, כמו שאני לא יכול לענות, גם אתה לא יכול לענות. עניתי. למה? אני הכרחתי. נו, אז גם אני עניתי. כמו שאלוהים היה קיים מאז ומעולם, גם היקום היה קיים מאז ומעולם. לא, אבל היקום יש לו גיל. מה נעשה? החומר יש לו גיל? אתה לא יכול להכחיש את זה.

אז ממילא זה נופל. מה אתה רוצה, להפיל על זה דבר אחר? אני אומר, אם גם לך אין הוכחה מוחלטת. למה אתה אומר? אני אומר לך, כן, עובדה,

מוכרע שיש נברא. הנה, אתה נברא, זה ברור, זה עדות, זה מציאות, זה קיים. אז הנה, גם היקום קיים, גם זאת תמוכה. לא הבנת, אבל היקום יש לו גיל, אני מסביר.

אם לא היה לו גיל והמדע היה אומר שזה נצחי, זה חומר נצחי,

אין לו גיל, אי-אפשר לבדוק אותו בשום מצב,

כלום, טוב, אז אני אומר, תשמע,

אומרים לי זה, אני אגיד, זה אלוקים.

בסדר, זה אלוקים.

אבל כל חומר בנו עם האטומים, ולאטומים אין גיל.

הפוך.

כל חלקיק הקטן ביותר בחומר נברא בנקודת זמן מסוימת. זה מה שאמר לך המדען.

הפיזיקה בודקת רק את החומר מרגע שהוא נוצר.

לפני שהוא נוצר אין לנו שום מושגים,

אין לנו נגיעה,

אנחנו לא יכולים לברר.

זה לא שייך לתחום הפיזיקלי, נקודה. כבוד הרב, סליחה, אנחנו פשוט

לא הולכים באותו כיוון. אני מבין מה שאתה אומר, אני פשוט לא מסכים אתך.

כן. אני מקווה שאתה, לפחות, מבין את הנקודה,

ההשקפה שלי שהולכת על,

אבל אם היא תהיה מציאותית, אני אבין אותה.

אבל אתה מתנגש עם המציאות. שוב, מבחינתי אתה מתנגש עם המציאות שאני מכיר.

אבל אני פשוט רוצה להסביר לך את התיאוריה שלי לגבי האבולוציה של אדם. בבקשה.

אני אומר כזה דבר, בהתחלה, כשהיו בני אנשים,

בני אדם פרימיטיביים, חיו במערות, לא ידעו יותר מדי.

ראו גשם, ראו ברקים, ראו רעמים, רעיתות אדמה, פחדו, לא ידעו מה לעשות.

אז אמרו, זה אלוהים.

אז ידחו להתפלל ויתחו לסגוד באיזשהו שלב. היה נראה נורא אבסורד לי המחשבה האנושית, התפתחה, השפה,

אה, סליחה.

אני אומר שבאיזשהו שלב אנשים התפתחו יותר, השפה התפתחה, הרעיונות התחילו לעבור, ואז אמרו, רגע, מה זה אלוהים?

ואז עשו פסולין.

אמרו, הנה, זה אלוהים, אנשים צריכים את המוחשיות.

אתה יודע כמה, תשמע, איפה הגעת? הגעת על ססמה שקוראים לאנשים צריכים את המוחשיות, בשבילה בנית לי, לא, לא, לא, לא. שהם היו פעם במערוד, נכנסו, יצאו, יצאו, ירד גשם, ראו פה, שם, בסוף החליטו, צריך אלוקים, כי קשה להיות במערבה בלי אף אחד. כבוד הרב, אני עוד לא סיימתי.

כן.

אני אומר,

בהמשך, כמה שאנשים ילכו לדבר יותר ויותר, המציאות נהייתה יותר מורכבת ויותר מובנת לאנשים.

אז הם אמרו, רגע, לא יכול להיות שלא נמצא בתוך איזה פסלון אבן שאנחנו בנינו, הרי זה מובן מאליו, נכון? כן. אז כדי שהתפיסה של אלוהים תיכנס לתפיסת החיים החדשה שלנו, מה פתאום שאדם שנוצר מחומר ותו לא, בלי מתכנן, בלי כלום, יחפש דבר שלא קיים?

זה בדיוק מה שקורה.

מה פתאום? הנה, אלוהים זה משהו שאני לא שומע, לא מדבר. מה פתאום שיחפש דבר? אבל השכל שלך צריך להגיד, אין דבר כזה, כי לא יכול, לא צריך לחפש אותו, הוא לא קיים.

הרי אני יודע שאני התפתחתי אני בעצמי. זה בדיוק הפרדוקס.

אתה הופך את אלוהים למשהו הרבה יותר מופשט, כדי להתאים אותו לספוצה החיים. מי הופך? למה שנהפוך? למה אנחנו צריכים לחפש אם אנחנו זה אנחנו? אלוהים לא היה אותו אלוהים שנמצא עכשיו לפני 100 שנה ולפני 200 שנה.

לא היה.

לא היתה אותה תפיסה שלו. למשל, הזרם החילוני לא היה קיים.

התפיסה של גן-עדן וגהנום ביהדות התפתחה במאה ה-18 בתנועת החסידות. מי סיפר לך? יש לך טעות, אדוני.

אתה לא קראת תנ״ך, כנראה.

נמרוד, אתה יודע,

היה נמרוד. אתה יודע, נמרוד היה המורד הראשון שמרד במלכו של עולם.

זה היה בשנת 1900 ומשהו, 1900 לבריאה.

כן?

אז היה נמרוד,

שהוא היה מלך בבל והוא הקים מגדל וראשו בשמים. הוא רצה שכל העולם כולו יהיה נגד הבריאה, נגד הבורא, נגד הכול,

ולהגיד את מה שאתה רוצה.

זה היה המורד הראשון שמרד במלכו של עולם.

אחרים לפני כן, כולם הכירו את הבורא.

האדם הראשון חי 930 שנה.

למך

חי 700 ומשהו שנה.

נוח בנו חי 950 שנה.

נוח שומע מאבא שלו, למך,

שלמך מספר לו,

אני חייתי עם האדם הראשון, יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא.

נוח זה האדם השלישי.

הוא שומע עדות שנייה.

אבא שלו חי עם האדם הראשון.

נוח מספר לאברהם אבינו שהם חיו באותה תקופה.

מספר לאברהם אבינו שאבא שלו,

זה כמו שאבא שלך אומר שסבא שלך אמר לו כך וכך.

נוח שומע מלמך על אדם

ומספר לאברהם.

אברהם מעביר את זה ליצחק, יצחק ליעקב, יעקב ל-12 בניו, 12 השבטים,

והאמונה זורמת קדימה. לא רק אנחנו קיבלנו את זה,

גם אומות העולם היה להם את זה,

כעובדה.

אלוקים זה לא המצאה, זו מציאות שנתגלתה בתקופות שונות לבני אדם ולעמים.

במעמד הר-סיני

היו מיליונים, לא רק בני ישראל, היו גם אומות העולם, ערב רב האספסוף שעלה איתם במצרים. היו שם מיליונים ששמעו את הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות אומר,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

מי אומר את זה? מי שהוציא אותם.

איך הוציא אותם?

לפני שהוא הוציא אותם הוא הביא עשר מכות על המצרים. אתה יודע למה?

כי היה שם אחד, קראו לו פרעה,

שהוא גם אמר, תשמע, זה היה מוטציות ספונטניות, זה היה ככה, פה, שם.

נכנסו למהרות, בסוף החליטו היהודים האלה, בני ישראל האלה, לחפש להם איזה אלוקים,

והם באים בשמו ואומרים, שלח את עמי ויעבדוני.

איזה שטויות אלה, שלח את עמי.

מי אמר לכם שלח את עמי?

אומרים לו, יש אחד, קוראים לו אלוקים,

י' ו-ה' ו-ו' ו-ה'.

הוא שלח אותי.

אומר, אני אצלי בספרים לא כתוב אחד כזה, ואני מצטער,

אני לא משלח אתכם.

אומר לו, משה רבנו, אתה יודע מה? אתה לא משלח? בסדר, אין בעיה.

מחר

אני מביא לך מכת

דם בכל ארץ מצרים.

שבוע ימים, תתכונן.

מחר דם בכל ארץ מצרים.

אראה איזה פלא, דם בכל ארץ מצרים, בנהרות ועכבים, בימים.

ליהודים אין דם, למצרים יש דם.

רגע. רגע. רגע. רגע. מכה שנייה.

בא משה רבנו לפרעה ואומר לו, נו, בסדר? אתה משלח או לא משלח?

כן, כן, כן, רק תוציא מעלי את הדבר הזה.

הוא אומר לו, בסדר, יאללה.

הוא אומר לו, לא משלח.

לא משלח? אתה יודע, זה ששלח אותי בפעם הקודמת,

הוא אמר לי להודיע לך שהמכה הבאה זה צפרדעים.

כל מצרים תהיה מלא צפרדעים, במיטות, בחדרים, אצלך בגרון, באב, באוזניים, כל מקום צפרדעי.

שבוע ימים מאמין, תתכונן.

באה מכה, צפרדעים.

שבוע ימים.

בא אליו, אתה משלח? כן, כן, כן, רק תסיר מעלי את הרעה הזאת,

מוריד. אתה משלח? לא, לא משלח.

לא משלח? אין בעיה. ההוא אמר לי,

מכה שלישית.

כינים אני עושה לך עכשיו, גרדת.

כל מצרים, שבוע ימים, רק מגרדים. אתה מבין? מגרדים, מגרדים, מגרדים, מגרדים, בשבוע ימים.

אתה משלח?

כן.

יאללה.

לא.

לא?

בסדר, אין בעיה.

ערוב, אני שולח לך עכשיו אריות, פילים, ברדלסים,

נמרים, לתוך מצרים.

שבוע ימים.

מה אתה אומר, משלח?

כן, רק תוציא את זה.

לא.

מכה חמישית, שישית, עשר מכות.

אתה יודע למה עשר מכות?

שלא יבוא אחד כמוך בשנת 2000 ויגיד, עזוב, זה המצאה, אנשים המציאו אלוקים.

אתה יודע למה?

כי הקדוש ברוך הוא לא רק הוכיח לפרעה,

לכל העולם כולו עד סוף הדורות הוכיח שהוא בורש לעולם והוא שולט בכל הבריאה כולה.

כיצד?

שים לב, עשר המכות

נבחרו במיוחד בשביל להראות שליטה מהתהומות למטה

עד שני השמיים למעלה.

דם,

זה בימים, באגמים ובנהרות, כמו שאמרנו. צפרדע, זה בבעלי החיים שבמים.

כינים,

זה הרומס על פני האדמה.

ערוב, זה הבהמות והחיות שנמצאות על פני האדמה.

כן?

דבר,

זה חיידקים, מחלות, מגפות באנשים.

דבר.

שחין,

זה פצעים בכל גופו של האדם. הקדוש ברוך הוא מראה שהוא שולט בכל גופו של האדם,

מכף רגל ועד ראש.

כולם מלאים פצעים.

מכה נוספת, ברד.

מראה שהוא שולט באש ובמים, יורד ברד, אש מתלקחת בארץ מצרים, שבוע ימים. ברד.

לא קטנים.

אבטיחים.

ברד.

הרבה.

מראה שהוא שולט בכל המעופף בתבל.

מכה תשיעית, חושך. מראה שהוא יכול להלקות את המאורות,

את השמש,

תיירח,

חושך,

בארץ מצרים.

מכה עשירית,

אומר הקדוש ברוך הוא, אני אראה לך לא רק כשאני שולט בכל הבריאה,

אלא גם אני יודע בדיוק מה נעשה בחדרי-חדרים בחושך.

אני אביא בחצות לילה מכה אחת, מכת בכורות,

ורק הבכורות, כולם, של העבדים, של השפעות, של המלך עצמו, של כולם,

כולם ימותו בחצות לילה, בדיוק מכל מכורות נמצאים בחדרי-חדים.

השקעה פרטית על כל ברור וברור.

אחרי עשר מכות כאלה, שמתועדות ארכיאולוגית,

כתובות בספרי ההיסטוריה של המצרים,

פפירוס היפובר שנמצא בהיידן במסמכים,

חוץ מהתנ״ך, מעידים שאכן היו עשר המכות האלה במצרים.

מי יכול לעשות בתזמון, בהזמנה,

בהודעה מראש, עם התראה, משך המכה, והכול קורה לעיני מיליונים רבים רבים רבים. כל העולם ידע את זה.

לא רק זה,

מוציא את ישראל מארץ מצרים,

צריך לבקוע להם את הים. איך יוצאים משם?

צריך לעבור את ים-סוף.

נו, מה אתה אומר? איך מעבירים מיליונים כשהם נסים מפני מצרים הרודפים אחריהם? איך עושים את זה?

אז הקדוש-ברוך-הוא מחליט מה הבעיה,

משה, אם המטה תבקע 12 גזרים והם עוברים 12 שבטים.

מגיעים המצרים,

טובעים.

איך שאלה עולים,

אלה נכנסים וטובעים.

טוב,

יוצאים למדבר.

תגיד לי,

מי יכול לקחת אחריות, לקחת ציבור,

ציבור של מיליונים למדבר, כולל ילדים ותינוקות,

בלי אוכל?

אין במדבר אוכל. לא היו קניונים, לא היפרשו.

אין.

אין.

איך לוקחים מיליונים? מי זה המנהיג שברק יכול להגיד, יאללה, אחריי?

בואו, הולכים למדבר, לסהרה, בואו.

הוא יכול לעשות, מישהו ילך איתו בכלל?

משה לוקח את כולם, נכנסים.

מאיפה מים?

מאיפה אוכל?

ארבעים שנה, אתה שומע, לא יום, לא יומיים,

ארבעים שנה יורד מן מן השמיים.

לא רק בני ישראל רואים, כל אומות העולם.

ארבעים שנה, אתה יודע מה זה? נס ארבעים שנה?

מים,

בעירה של מרים, מה זה? סלע, מתגלגל איתם ארבעים שנה. לבד, לא מגלגלים אותו, הוא מתגלגל לבד.

יוצא מים להשקות מיליונים. כל יום כמה שותים?

כל יום צריך להתקלח?

הכינרת שלנו, תראה איך כבר נהיה אי באמצע הכינרת.

הכינרת,

כמה היא יכולה להכיל? עשר שנים? היא מתרוקנת. אין גשם, מתרוקנת לגמרי.

סלע מכיל בפנים ארבע או שמונה או שתים עשרה פעם כינרת.

מה זה? זה רואים מיליונים במשך ארבעים שנה.

ענני כבוד חופים עליהם. אין צל.

איך אפשר להישאר ארבעים שנה עם תינוקות בלי צל? יש ענני כבוד שמלווים אותם.

ועוד הרבה הרבה ניסים. אני שואל אותך שאלה, תגיד לי בחור.

אחרי כל זה,

מעמד הר סיני.

הקדוש ברוך הוא זה שאתה אומר שאנחנו המצאנו אותו, נמצא שם,

ואומר להם כך.

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

יצאת ממצרים? כן.

ראית את המכות? כן. אתה אוכל את המן שלי? כן.

זה אף אחד לא יכול להביא לך, נכון? מה שמים? אין שם פקידים למעלה.

שולחים למעלה אוכל, נכון? מן למטה.

אין כזה דבר, נכון?

מי עושה? אנוכי עושה את זה. אני הוצאתיך מארץ מצרים.

לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי, הוא אומר.

שומעים כולם.

נותן תורה.

איזה תורה?

שאין כדוגמתה בכל החוכמות בעולם.

תורה שהביאה ציוויליזציה לעולם.

תורה שאי-אפשר לחבר ספר כזה,

עם כל החוקים וכל הדינים, הכול.

מה,

משה עולה,

תיק יורד, מביא תורה כזאת? איך אפשר להביא דבר כזה?

מי יכול לכתוב דבר כזה?

ויושבים על זה עד עכשיו, 3,300 שנה, וטוחנים כל מלה,

ואתה רואה מאגר על-אנושי של חוכמה מופלגה,

ולא עוד,

אלא בתוך הספר הזה כתוב לך מראש גם מה יהיה. מי יכול להתחייב מה יהיה?

מי יכול להתחייב?

רק מי ששולט על הבריאה כל הזמן,

עד הסוף, ואין הבריאה יכולה להתנגד לו.

זה לא מספיק הוכחה שיש בורא לעולם? אני צריך להגיע לפלקסומציות?

תראה,

אפשר לדבר? כן.

ועם כל הכבוד לנאום של כבוד הרב,

אני חושב שרובנו פה באמת מכירים את הסיפור.

סיפור, אה?

אהבתי את זה.

אני חושב שהבעיה העיקרית זאת, שאני מוכן להטיל ספק באמונות שלי. אני לא מפחד לשמוע, אני בא לפה לשמוע באמת. כן, אבל אתה חייב להטיל ספק. למה אתה חייב להטיל ספק?

אם מישהו יגיד לי פעם אחת שאחד ועוד אחד זה שלוש, אני מבחן לחשוב שאם.

מה אם זה לא שלוש? אני אשאל אותך שאלה.

בוא, אני אשאל אותך עכשיו שאלה. אני אשאל אותך שאלה. רגע, אתה תשאל אותה. יאללה, תשאל.

באמת, אני חושב שזו שאלה שמקננת בי מאז שאני ילד קטן.

כן.

אני הסתובבתי הרבה בעולם,

דיברתי המון עם אנשים דתיים. אותי באופן אישי זה נורא מעניין.

גם כשגרתי בארצות-הברית קראתי את הברית החדשה, נורא התעניינתי, דיברתי עם אנשים. ואני יכול להגיד לך משהו אחד שמאז שאני ילד קטן לא הצלחתי להבין.

אם אנחנו נמצאים פה ולנו יש אלוהים,

והוא בורא הכול, אנחנו משוכנעים

פה באמת, בכנות הכי בסיסית שיש אצל בן-אדם,

שכן, יש שם למעלה בורא.

ו-20 קילומטרים מאתנו עומד בן-אדם שמאמין באללה,

והוא מאמין שאללה ברא את הכול, ויותר מזה אני יכול להגיד לך, הוא מאמין בלב שלם, גם אם אללה לא ברא,

שאללה הוא אלוהים האמיתי עכשיו.

ותלך עוד כמה קילומטרים אחר כך ותראה עוד מאות מיליונים של אנשים שמאמינים בישו ומאמינים באלוהים.

הם לא אומרים שהתורה ליתה קיימת,

וכל כך הרבה אנשים שבאותה מידה,

שכל אחד ממי שפה באמת מאמין שיש אלוהים, הם מאמינים בדיוק באותה מידה באלוהים שלהם.

ועכשיו אני אומר בצורה לוגית לגמרי,

בלי הוכחות, לא הוכחות,

אפילו פעם אחת לא עלה בך הכינון הקטן של הספק שאולי מישהו אחר צודק,

אולי פעם אחת הם מאמינים בדיוק כמוך. אהבתי את השאלה שלך,

אבל אני אסביר לך.

קודם כול שלושת הדתות האלה שאנחנו הראשונים, מקורם ביהדות.

כן.

כולם אומרים שהקדוש-ברוך-הוא הוא הבורא. הם אומרים בדיוק כמוני.

הם אומרים, רק הם קוראים לו אללה,

והם קוראים לו The Lord,

ואנחנו קוראים לו הקדוש-ברוך-הוא.

מה אכפת איך קוראים?

אחד קוראים לו יוסף,

והשני קורא לו ג'וזף.

והשלישי יוסוף, מה אתם, זה אותו יוסף, עכשיו זה דבר אחד אבל אתה צריך להבין דבר אחד

כולם אומרים שיש בורא אחד, זה ברור,

מה המחלוקת?

האם התורה שנמצאת אצלנו או אצלהם או אצלהם התורה לא הוא, הוא קיים זה כולם אומרים ברור

ושהוא נתן את התורה שלנו, גם הנוצרים והמוסלמים אומרים שזו התורה הראשונה שניתנה לעם ישראל, כמו שתיארתי קודם.

זה כולם אומרים.

רק מה הם אומרים?

הנוצרים אומרים,

כן, הקדוש ברוך הוא נכון, הוא נתן לכם את התורה אבל בזמן מסוים הוא מאס בכם,

זרק אתכם, השליך אתכם לגלות ועכשיו בחר בנו.

ואנחנו עכשיו התורה.

עכשיו, מה הם אומרים?

שישו קיבל את התורה מהקדוש ברוך הוא?

בסדר, טענה, בסדר? טענה.

בואו נגיד שקינן לי הספק, טוב?

טענה.

אחר כך בא מוחמד,

הוא בכלל היה אנלפבית,

אבל לא חשוב, כתב קוראן,

כתב קוראן נגיד, זה לא הוא, כתב לו יהודי, הוא רצח אותו אחרי זה, אבל קוראן, קוראן.

אוקיי.

והוא אומר, אללה ואכבר.

זהו, מפריע לכולם לישון, וזהו.

בסדר.

עכשיו, מה קרה?

אני,

אני הולך לבדוק עכשיו מה הם אומרים.

אז אני אומר ככה,

רגע, מי אמר שהם קיבלו את הברית החדשה לעומת הברית הישנה?

זאת הברית הישנה, הם החדשה.

איך הוא קיבל את זה?

הוא קיבל את זה. איך הוא קיבל את זה? אף אחד לא היה בשעה שהוא קיבל את זה. הוא בא וסיפר לשליחים

שהוא קיבל.

בסדר, אז הוא אומר שהוא קיבל.

השליחים האמינו לו, האמינו לו. כל הכבוד. מה זה? הרבה שלהם לא יאמינו לו? בוודאי יאמינו לו. גם אף אחד לא נכח שמשה קיבל את התורה. הוא היה לבד למעלה לדור. בדיוק הפוך, ממי.

בדיוק הפוך.

נתינת התורה הייתה במעמד של מיליונים.

עשרת הדיברות זה לא משה אמר,

זה השם אמר כשמשה למטה איתו והוא אומר לכולם, כולל למשה,

אנוכי השם אלוקיך, אשר עושה שיחה בארץ ולכולם.

רגע, רגע, עוד לא סיימתי.

זאת אומרת,

אנחנו קיבלנו במעמד של מיליונים,

ישו במעמד של יחיד,

מוחמד במעמד של יחיד,

ואני אומר לך היום שגם אני קיבלתי במעמד של יחיד.

אני עכשיו בדרך, עצרתי ליד מערה,

נכנסתי והיה לי גילוי אלוקי,

והקדוש ברוך הוא נתן לי הערב את תורת הטנדו,

שמהיום אני הולך להפיץ אותה ואני אמצא כמה פראיירים שיפיצו לי את זה,

ולאט לאט בעוד 500 שנה יהיו כאלה שיגידו, כן, אתה יודע, עמנון יצחק,

הוא מילא את אצטדיון טדי, מה הוא הבא, טנדו, מאמין לו, בטח מאמין לו, מה קרה לך, אתה יודע מי זה?

מה זה לא מאמין לו?

עוד 500 שנה יהיה עוד דת אחת, טנדו.

אבל מה,

אני אדם רציונלי,

אז אני אומר רק רגע,

אם הקדוש ברוך הוא נתן לעם ישראל במעמד של מיליונים,

וזה הם מודים,

והוא החליט, נגיד באמת,

מאסתי בכם,

לא רוצה אתכם יותר, אני בוחר עכשיו את ישו

ואת מי שיביא אחריו. בסדר, יכול להיות, נכון?

מה היה קורה?

למה בפעם הראשונה עשית את זה במעמד אוניברסלי כזה גדול,

ועכשיו אתה מביא את זה בגניבה בסתר, מאחורי ההר אתה לוחש לו,

מה קרה?

אתה רוצה להכריז? להודיע?

זה צריך להיות בפרהסיה לפחות כמו שהיה פעם, כדי להפקיע את הפעם הראשונה.

איך הוא עשה את זה בפרהסיה?

איפה הוא עשה? הוא החיה את המתים, הוא הלך על המים. גם אני מחיה מתים.

מה, זה בעיה לחיות מתים? אתה רוצה לעבוד על סבתא שלי קצת?

למה לא? היא כבר לא איתנו כמה זמן. אמרתי, אולי היא תפקר. היא מלוך מורה עמוק.

מה?

אבל אני רוצה שתבין, עלי אני מוציא.

אני אסביר לך, נשמה.

לחיות מתים, אצלנו בעם ישראל היו הרבה, היה אלישע, היה אליהו הנביא, היו הרבה, אבל אף אחד לא אמר שהם קיבלו תורה חדשה.

בוא תקשיב, גם לספר סיפורים שהיו זה לא בעיה. רק מאיפה ישר יוכל לעשות את זה?

לא. קודם כול צריך לברר עם מועסה.

רגע, רגע, רגע, חכה, שמע, יש הבדל?

אני אגיד לך מה ההבדל.

מה שנכתב בתורה ניתן מהבורא,

לא נכתב על-ידי בשר ודם. זה ההבדל.

מה שנכתב אצלהם נכתב על-ידי בשר ודם, ובשר ודם שכותב יכול להכניס מה שהוא רוצה.

רגע.

לא, פשוט שאלה טכנית לגבי מה ששאלת.

כי כמו שאמרתי, אני לא דתי, אז יכול להיות שיש כמה דברים שאני לא מבין. אמרת שכל התורה ניתנה במעמד הר-סיני, נכון?

עשרת הדיברות הושמעו לעם ישראל, והתורה ניתנה למשה רבנו,

כן, על-ידי הקדוש-ברוך-הוא. אבל התורה רשומה בספר שמות. הם קיבלו את כל העתיד כבר פרוס לפניהם? ברור, כי הבורא, כיוון שהוא יודע את העתיד והוא קורע דורות מראש, יכול להכתיב מראש. אז הם ידעו מראש מה הם אמורים לעשות. כמו שברק יגיד היום, אם תהיה הסלמה אנחנו נעבור למבצע-3.

מראש, הוא אומר. אז כבר ממעמד הר-סיני כולם ידעו שהם לא יגיעו לארץ-ישראל. הפוך, שיגיעו.

ולא רק שיגיעו,

שינצחו את 31 המלכים שהיו בארץ-ישראל, מעצמות.

ועם של עבדים, לא מנוסה במלחמות, לא צהל של היום,

ינצחו עם יהושע בן-נון שהיה ראש ישיבה,

ינצחו את כל ה-31 מלכים.

בתוך שבע שנים כבשו את הארץ.

אתה מבין? מי יכול להתחייב על דבר כזה,

שעם של נוודים יוצא מהמדבר,

יגיע לארץ-ישראל וינצח אנשים שהם בקרקע, מכירים את השטח, טופוגרפיה, הכול, ואלה והוא עוד לא מכירים את השטח,

ויצליחו לנצח את כולם בהבטחה אלוקית.

כן, אבל למה אז היו רשומים שמות ותאריכים ואירועים, והיום לא רשום שום דבר? גם רשום. הנה, הקראתי לך. היום צריכים לסרוק את התנ״ך למחשב ולהתחיל לחפש כל מיני צירופי מלים. אז אם תיקח חוברת שלמה על צופנים, והנה, ירון נמצא כאן, יוכל לתת לך. פלא.

אני יכול להגיד לך שאני קראתי באפת״ש. הייתי בגוש-קטיף, הייתי שם באפת״ש,

דיברתי שם עם החברים, ראיתי את כל חמשת הספרים. אז אני מסביר לך, צופנים, אם אתה מחפש, אני אראה לך שדברים ואירועים היסטוריים שאנחנו עכשיו עוברים אותם הוצפנו בתורה בקודים שלא ניתן היה להצפין, אלא אם כן אדם יודע שבעתיד יהיה כך לאיש פלוני במקום פלוני.

אי-אפשר להצפין. צר לי. באמת, על האמיתות של המחקר הזה,

של עצמי התנכים, אני באמת השקעתי וקראתי.

אני לא מקבל. אני לא אכנס עכשיו לטיעונים, כי יש הרבה.

אבל אני באמת, כאילו, לא יודע, מה שאני ראיתי ומה שאני קראתי, אז לא ראית כנראה את מה שצריך. אני מוכן לתת לך את החומר, ואם תהיה לך שאלה ספציפית על מקום זה, תגיד, זה, הנה זה,

זה לא משכנע,

או זה לא נכון,

בבקשה, נתמנע. אני רק יכול להגיד לך שעצם העובדה שאין מרווחים אחידים ואין חוקיות,

יש חוקיות, הפוך.

דורון ויצטון פרסם את החוקיות שתמיד הקוד יהיה במינימלי ותמיד באזור שמדבר באותו עניין. מה אתה רוצה יותר טוב מזה?

מלה של שלוש מלים, כל אחד יכול לצאת. זה נחקר על-ידי ארבעה פרופסורים בעולם,

שכולם אומרים שזה מחקר מדעי שלא ניתן להפריך אותו ולא ייתכן דבר כזה, אלא אם כן יש מי שידע מראש מה יהיה. ומה עם הסטטיסטיקאים שאמרו שכן, אפשר להסתור את זה והגישו עבודות בנושא? אז זו הבעיה.

כשאתה שומע את הצד בלי לבדוק, לכן אתה צריך להיכנס קצת יותר.

אני לא קראתי,

לפני שקראתי את הספר הצפני בתורה, אני לא קראתי את מה שכתבו המדענים האחרים. אני אומר לך שאני ישבתי,

קראתי, לא היה נראה לי הגיוני,

לא שכנע אותי. נשמע. באופן אישי אני אומר לך. שמעתי, מותר לך.

קח את הספר של דורון ויצטון, עבור עליו, הוא מביא גם את הטענות הסותרות כביכול,

הוא מביא את כל המחקרים שנעשו בארצות-הברית, הספר הזה הוא רב-מכר בעולם,

תבדוק את הכול,

אחרי שתגיע למסקנה ותגיד, פה, פה, פה, פה, אתה רואה איזה הבעיות, נתמודד, מה הבעיה?

אם זה המעכב האחרון שלך,

אתה מפנין. זה לא המעכב האחרון בכלל. אני רק נותן לך דוגמאות פשוט.

אני חושב שבאמת, הבעיה שיהיה לנו קשה לנהל איזה ויכוח, בייחוד בפרהסיה פה,

זה עצם העובדה שאתה יוצא מתוך נקודת הנחה שקיים בורא עולם וקיים אלוקים

והכול נע סביב זה.

אני נגישה יותר מוולנדית.

אני אומר, אוקיי, יכול להיות.

כמו שאני אומר, אני אולי יכול להגיד שלא, אבל אני גם לא יכול להוכיח.

כמו שאתה יכול להגיד לי שיש אלוהים, אני יכול לבוא להגיד לך, אין אלוהים. לאף אחד מאיתנו אין איזושהי חוכמה מעשית כרגע עכשיו.

אם אני אוכיח לך שיש חיים לאחר המוות?

חיים לאחר המוות לא מוכיחים אלוהים.

לא? לא. כי אם יש שכר ועונש,

אז מישהו מנהל שם את העניינים גם אחרי זה.

מאה אחוז. אז בוא אני אתן לך דוגמה לווירוס שנמצא בתוך תא, מתרבה בפנים, מפוצץ אותו.

התא מת. הווירוס שהיה בפנים ממשיך לחיות. אז בוא נגיד שלנו יש טפילים כאלה בתוך הגוף שלנו. זה השכל שלנו. לא, אני לא מדבר עכשיו על מצב שהגוף ממשיך לחיות. הגוף מת. אני מדבר על זה שהגוף מת.

אני מדבר על נשמה. ואם הנשמה היא משהו חיצוני שלא קשורה לאלוהים?

מה פירוש? לא יודע. אם זו איזושהי אנרגיה מסוימת. רק רגע. אם אתה הבנת שאנחנו בראנו את עצמנו פה ואנחנו נשארים פה ונכנסים למערות וירד גשם,

עכשיו אתה אומר שאנחנו גם הכנו את העולם הבא. אנחנו הכנו את העולם הבא גם. לא. אני אומר שקיום של עולם הבא, א',

שנוי במחלוקת, ב', לאו דווקא תלוי בקיום של אלוהים. אבל אם אני אוכיח לך, נגיד, אז יהיה ברור שיש דין ויש דיין.

יש שכר ויש עונש לאנשים.

בוא, דוגמה, אתה מגיע לעולם האמת,

ובעולם האמת אומרים ששמרת תורה,

אתה הולך לגן-עדן,

לא שמרת תורה, אתה הולך לגיהינום. מה אתה אומר?

זה תלוי בתורה או לא תלוי בתורה?

אם יגידו לי כזה דבר אני אז ודאי אלך לגיהינום. אז יהיה לך ברור, נכון? נו.

אוקיי.

עכשיו אני אראה לך מחקרים שהתפרסמו על-ידי מדענים בארצות-הברית.

יש אתרים היום באינטרנט שאני יכול למסור לך פה רשימה שלהם. מה, שמשקל הגוף יורד בעת המוות?

לא רק זה, אלא שאנשים מתארים מה קורה בעולם ההוא שזה טועם בדיוק את מה שכתוב אצלנו, לדוגמה, בזוהר הקדוש.

איך יכול להיות?

יכול להיות שזה התנאי החברתית. זה כמו יצורים מהחלל. איפה הזוהר הקדוש יודע?

זה כמו יצורים מהחלל. ברגע שמישהו מתאר יצור אחד, כולם מתארים את כולם בדיוק אותו דבר. איי, עכשיו הגענו לעבאמים.

אני מתאר לעבאמים בדיוק באותה רצינות. תראה, אבל אתה, תשמע, אתה שם לב, אתה כל הזמן מחפש איזו נישה להיכנס לשם, להמתין קצת, לעבור לעוד נישה וכך. אני נותן לך מקבילה לוגית.

אני אומר,

להגיד שברגע שאתה מת יש תעלה ואור לבן, ברגע שזה מתבסס בתור הדעה המקובלת,

אז כמו כל מי שטען שראה חייזרים, תשים לב שגם מהתקופה שהיו לו פרסומים, חוכמה, אני שואל אותך, חוכמה זה דבר רוחני או דבר גשמי? חוכמה זה עניין כימי במוח.

עניין כימי במוח. זאת אומרת, אם נוסיף למישהו משהו בתוך זה, אז המוח שלו יגדל? לא.

למה לא? זה איזון של כימיקלים במוח.

בסדר, נכניס עוד קצת.

אתה יודע מה עושים את זה היום, סליחה.

איך עושים? מה עם תרופות פסיכיאטריות?

כימיקלים שאתה נותן לבן-אדם,

משנים לו את החיים, משנים לו את הכול. תכניס הזיות לבן-אדם, כן, להוסיף לו מוח, אינטליגנציה, עוד, עוד, עוד, עוד. סליחה, אני יכול לתת לך דוגמאות, באמת, לאנשים ש... אפשר לתת לאדם זריקת מצפון?

תן לו זריקה, יהיה לו מצפון יותר. כן. תן לבן-אדם כדורים כשהכדור נגד דיכאון, ותראה איך המצפון שלו משתנה. הדבר הכי בסיסי באנושות שלו משתנה, בדיוק באותה כדור. זה לא מצפון. תחושות, נכון, תחושות הגוף אכן מושפעות, נכון. גם דרך המחשבה ותפיסת המציאות. נשמה, חוכמה, אי-אפשר להוסיף על-ידי כדורים.

גם לא זריקות.

כן. מה השם שלך? יואב.

יואב.

יואב, אני מוכן, בעזרת השם יתברך,

להקדיש מזמני אם תרצה ואתה תהיה מוכן לשבת אתך בארבע עיניים ולדסקה סעלה. נראה איפה נגיע אתך. אני אשמח. תודה. מוכן?

כבוד הרב,

אני רציתי לשאול אותך שאלה שקשורה יותר באקטואליה של היום מאשר דברים כל כך מופשטים שיכולים להימשך מהיום ועד אין-סוף,

כי הבחור לא רוצה לקבל שקיימים כל מיני דברים.

כבוד הרב אמר שכדי שלא ייפלו עלינו כל מיני מכות,

זאת אומרת, כל מה שיש לנו כרגע זה איתותים בגלל מה

שברק עושה ובגלל זה שלא כולם מאמינים, ובגלל זה שלא כולנו מאמינים בתורה ועושים את כל מה שכתוב שם.

עכשיו נאמר שהקהל הזה יחזור בתשובה.

מה יקרה עם כל אלה שבחוץ שלא מאמינים, שלא חזרו בתשובה,

עם אנשי הממשלה, עם ראש הממשלה?

איך תיפתר הבעיה הזאת של היום?

זה כאילו דבר ללא סוף. שאלה טובה, אני עונה לך.

תראי,

כל מי שנכנס לפה הערב קיבל ארבע קלטות טייפ וקלטת וידאו.

למה נתנו את זה?

נתנו את זה בשביל שאתם תוכלו לשמוע עוד קצת ולהקיף את הנושאים יותר,

תוכלו גם להשמיע לאחרים ולהעביר יותר.

אנחנו חילקנו בחמש השנים האחרונות 10 מיליון קלטות בחינם לציבור הישראלי.

אנחנו מנסים, מנסים,

את מה שאני עושה פה הערב, לעשות בגדול בכל מקום.

התשקורת לא מפרגנת, בדיוק הפוך.

הנה, יש צלם בסוף האולם עם שרוך, שמצלם אותי כל הזמן עם זום.

אבל לא משנה.

יש להם תפקיד אחד, שזה לא יגיע לציבור.

למה? כי הם לא רוצים מדינה יהודית מקורית.

לא רוצים. את שומעת כל הזמן שמאיימים על הציבור הישראלי שחס ושלום תהיה פה מדינת הלכה.

מדינת הלכה.

מה יהיה? יהיו יהודים, כן, שיניחו תפילין וציצים. מי שירצה, אז מה יש?

אז מה יש? מה יקרה אם בן אדם יגיד ברכת המזון?

מה יש?

מה האסון? מה האסון?

לא, לא רוצים שהמדינה הזאת תהיה דתית,

שומרת מצוות, כמו שהעם היהודי צריך להיות.

רוצים מדינה חילונית כמו אומות העולם. זאת הבעיה בעצם.

לכן לא נותנים לנו אפשרות להיכנס למוסדות חינוך, לא נותנים לנו להיכנס לצה״ל, לא נותנים לנו להיכנס לאוניברסיטאות,

לא נותנים לנו להיכנס לשום מקום. למה?

הפחד

הוא שנוכל להשפיע על אנשים ולהגיד להם את האמת, שיבררו.

אל תאמין, תבדוק,

קח לך את החומר,

תעבור עליו.

יש לך ספקות, עוד משהו? תפנה עוד פעם, וכן הלאה.

מה הבעיה?

אז מה עושים?

אז אני משתדל.

בשכונת אילו חילקנו עכשיו קלטות לכל השכונה,

קצת להרגיע אותם שם, נתנו להם חומר.

בקריית-גת חילקו בית-בית עכשיו, בשבוע האחרון,

ארבע קלטות כל דירה.

אנחנו משתדלים,

בצמתים,

בחודשיים וחצי האחרונים חילקנו חצי מיליון קלטות.

כמה אני יכול עוד?

אין לי אמצעים.

הכול זה רק מתרומות של אנשים בודדים,

לא מהממשלה, ברוך השם, גם לא מעשירים,

רק מאנשים פשוטים שאומרים,

תשמע,

מה שאתה עושה,

אני רוצה להיות שותף, אני רוצה גם כן שתחלקו קלטות.

אדם לוקח קלטת בשקל,

קלטת ריקה עולה יותר בשקל, רק בגלל שאנחנו קונים בכמויות,

יכולים לעמוד במחיר, אנחנו קצת מסבסדים.

אבל בשקל קלטת, קח את האלף קלטות שתרמת, תחלק אותן.

אל תיתן לנו כסף. הנה, קח, תדפיס, תחלק.

העיקר שיהודים ידעו.

כל מה שמעכב אותנו עכשיו,

לא רק מהמצב,

כל מה שמעכב אותנו לגאולה השלמה,

שהיא לא תהיה רק ליהודים,

היא תהיה לכל העולם כולו, בזכות היהודים,

שיתקיים מה שכתוב באו״ם בכניסה,

וכתתו חרבותם לאתים מחניתותיהם למזמרות,

לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, בלי כופי ענן.

כל זה תלוי ביהודים.

זה הכול.

לא תהיה מלחמה, איש תחת גפנו ותאנתו,

ובלעע מוות לנצח, לא יהיה צר רע. אין מלחמות, שלום אמיתי, לא הפסקת אש.

חיים ארוכים, נער ייקרא בן מאה.

נחזור לחיות באורך השנים של הראשונים בדורו של האדם הראשון.

אנשים יקומו 40 שנה אחרי הגאולה בתחיית המתים, יחיו במדרגה של האדם הראשון בגן-עדן לפני החטא.

מי מעכב את כל זה?

אנחנו.

מה צריך לעשות? קצת מצוות.

גבר צריך לקיים שש מצוות ביום,

הנחת תפילין,

עיטוף בציצית,

צריך להגיד קריאת שמע,

להתפלל תפילת שמונה עשרה,

לברך ברכת המזון שהוא אוכל ולקבוע זמן ללמוד תורה. זה סיפור?

בשבת לנוח, לא להתאמץ, לא להתעייף,

לא לבזבז.

לנוח, לשיר, לשמוח, לאכול,

לטייל אם אתה רוצה.

להקל תיסע, אל תדליק, לא בחושך.

תשאיר אור או שעון חשמל, מה הבעיה?

פסטוק עלבי, גרעינים, בוטנים, זה מה לא טוב.

מה אמרו לו כבר לעשות?

מה?

אישה,

קצת צניעות,

קצת צניעות,

לא ללכת בצורה חצופה מדי,

לשמור על היהדות, שבת.

כשרות, לאכול דברים המותרים, יש מספיק מה לאכול,

מספיק מה לאכול כשר.

טהרת משפחה,

זה בסך הכל עושה את היחסים בין הבעל לאישה יותר טובים.

מה היהדות מבקשת?

קצת יותר מוסריות?

קצת יותר בין אדם לחברו?

קצת יותר בינו לבין אלוקיו? ותחיה, תחיה טוב, תאכל, תשתה, תטייל, תעבוד,

הכל אותו דבר.

רק במסגרת של כללים שהקדוש-ברוך-הוא נתן. זה הכול.

זה המעכב היחידי. זה. זה הכול.

אני מסכימה עם כבוד הרב, אבל כהמשך לשאלה שלי, עד שכל זה ייעשה על-ידי כל הישראלים במדינה הזאת,

זה יכול לקחת איזו מין אוטופיה, זה יכול לקחת מאות שנים,

עשרות שנים, אבל מה בינתיים? בואי, אני ארגיע אותך. קודם כול, שתדעי לך, לפני 20 שנה בערך, 25 שנה,

התחילה תנועת התשובה,

והיום היא מונה בישראל בלבד מיליון חוזרים בתשובה.

קודם כול.

עכשיו אני רוצה שתדעי עוד דבר.

אם באמת כל חוזר בתשובה היה אכפת לו,

באמת היה אכפת לו, כמו שהוא זכה,

כמו שהוא זכה להכיר את האמת ולדבוק בה,

אם היה אכפת לו רק,

והיה דואג לקרב עוד יהודי אחד בלבד,

אנחנו תוך זמן קצר היינו שני מיליון.

ויש כאלה שעושים את זה. לדוגמה, חלק מהציבור שהגיע לכאן זה בגלל שחבר שלו אמר, בואי אתי, בואי נלך.

אבל זה לא נעשה עדיין במאסות, לצערנו הרב, ולא כל אחד יכול לתת את התשובות

שיספקו את השני.

יש היום חומר,

ברוך השם,

קלטות טייפ,

וידאו,

סי-די, באינטרנט, יש סמינרים,

סמינרים לחילונים, לאקדמאים,

יש הרצאות.

יש היום את כל האפשרויות לתת לאנשים, את כל החומר, להכיר את האמת בקלי-קלות,

תוך כמה שעות או כמה ימים.

אדם יכול לברר את האמת עד תום, אם הוא רציני.

אבל מה,

דעי לך,

אנחנו לא יודעים מי יהיה הבעל תשובה שיכריע את הכף.

לא כולם צריכים לחזור.

ברור שגם לא כולם יחזרו.

אבל אם, לדוגמה, הייתה קבוצה אחת, כמו שכתוב בזוהר הקדוש,

כנישתא חדא,

אם הייתה קבוצה אחת מאוחדת באחדות גמורה אמיתית, בלי פירוד ביניהם כלל,

לא פירוד בליבותיהם ולא במחשבותיהם, שזה דבר קשה, הנה,

עד עכשיו זה לא היה,

היו מתחברים יחד להידבק בשם יתברך, הם היו מספיקים לבד להביא את הגולה.

אבל, לצערנו הרב, קשה למצוא קבוצה של אנשים שבאמת יהיו באחדות גמורה.

בדור הפלגה, כשהיה נמרוד,

באי כל העם שפה אחת ודברים אחדים.

כולם היו באחדות גמורה לכפור,

ולכן הם הצליחו.

והקדוש-ברוך-הוא היה צריך כביכול לרדת ולבלול את שפתם

ולהפיץ אותם,

והם הפכו להיות 70 אומות העולם,

כמו שמתואר בתנ״ך.

זה בגלל שהם היו ביחד.

אי-אפשר היה לפגוע בהם, תארי לך,

אפילו שהחיבור שלהם היה לרשע,

כיוון שהם היו מאוחדים.

אם אנחנו, בצד של הקדושה, היינו יכולים להתאחד באחדות כזאת,

האחדות תביא את הגאולה.

תודה, כבוד הרב. תהיי בריאה.

כן, מאחורי.

הבחור הנחמד שעמד פה הרבה זמן וטען שהוא חילוני,

אני קצת אולי יותר חילוני ממנו, אם אתה רואה,

והוא אמר שהוא בא עם ראש פתוח וגם טייל, אם אני זוכר נכון.

אז אני גם טיילתי חמש וחצי שנים במזרח,

ושנה וחצי בארצות-הברית,

ובאתי עם ראש פתוח, וגם חקרתי שם את האינדואיזם ובודהיזם,

ואף אחד לא נתן לי תשובה. חסכת לי הרבה זמן כשטיילתי אחרי תשובה בחמש דקות.

ברוך השם. צעד וחלק.

ברוך השם.

אני מקווה שהעיתונאים יכתבו את זה.

אהההההההה

אהההההההההההה

ההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

הרצאה, אחרי שהרב גזר את הקופו, שהיית שנים הסתובבת איתו, נו, וחוזרים הביתה. ספר לנו קצת איזה דבר החלטת בעקבות ההרצאה.

איזה דבר החלטתי, שמה, לוקח על עצמי? כן, יש איזה דבר שהתחזקת בעקבות ההרצאה הזאת. כן, מאוד. קודם כול, הציצית של הרב עדיין עליי כל הזמן.

הולך לשיעורי תורה.

תפילי.

קורים כל מיני דברים שאתה לא יכול לקרוא להם יד המקרה. כאילו,

בזמן כל כך קצר קרו לי מהפכים כל כך גדולים.

אי אפשר לקרוא לזה יד המקרה. אז מקרה אחד ועוד מקרה ועוד מקרה.

דוגמה. איזה דוגמאות? יש הרבה דוגמאות. הדוגמה, אני אלך לאחת קיצונית שתחסוך את כל השאר.

אשתי נכנסה להיריון,

הייתה גם בדרגת סיכון גבוה, וכל עכשיו תודה לאל, בסדר.

מצוין.

כן, יותר מזה, נפתח לי שערי שמיים בפרנסה.

פתאום אתה לומד יותר, ממש כתוב לך בתורה הכל על זוגיות, על זה, אתה לומד פה שיעור, שם עוד שיעור.

אתה לומד הרבה דברים חכמים. כלומר, יש שם בתורה הרבה דברים ממש חכמים, כאילו,

שרוצה להשכיל, כמו בחוג זה או אחר, אז הולך לעוד הרצאה, עוד הרצאה. גם שומע סיפורים יפים, גם מסכים. מה אתה מדבר על זה? נהדר, הרגשה מאוד טובה.

גם החבר'ה הדתיים לא מנסים כל הזמן לתחמן או להוציא ממך פה עוד משהו ועוד מאוד, כאילו, חברה, כאילו, שמחפשים רק איך לעזור לך, איך לדאוג לך, איך לפנק אותך, להזמין לשם, כאילו, הרגשה, הרגשה, קודם כל, לפני אפילו הדת,

הרגשה מאוד טובה ביחסי אנוש, בין אדם לחברו, מצוין. מה לגבי שבת, איך השבתות שלכם נראים היום?

ניקח למשל את השבת שעברה,

הייתי אצל בן דוד שלי, דתי,

במבוא ביתר ליד ירושלים, שמרנו שבת,

למדנו כל השבת גמרא, דברים שמאוד רציתי לדעת,

הוא נתן לי תשובה לכל שאלה שביקשתי, פשוט זה לא יימן, אין שום פרופסור או מישהו שאני אשאל אותו כל שאלה והוא הוציא לי ספרים והראה לי פה תשובה ופה, שם יש פשוט הכול, זה לא ייאמן בתורה, יש פשוט הכול, תשובה לכל דבר.

היה שבת רגועה, בלי פלאפונים, בלי,

בלי,

בלי גבר, שפעת, נעימה, אתה אוכל, יושב, הולך לבית כנסת, לומד,

תענוג, ואתה נהיה צמא יותר ויותר, כל שיעור כזה נותן לך,

אני לפחות יוצא מכל פעם שאני הולך עם החברה החדשים עכשיו לשיעורי תורה וכאלה, אתה יוצא כמו ילד קטן שסיפרו לו סיפור חדש והוא ככה עוד מופתע, עוד,

אתה קולט, כלומר, דברים עם הסברים, לא סיפרו לך סתם איזה סיפור דמיוני, באו, נתנו לך הוכחות מהכתובים, הרגו לך, הרי, מדהים.

לא תפס אותך בעיקר בהרצאה של הרב, דבר שגרם לך באמת ככה להחליף. אני לא ממשיך יותר כמו שהייתי.

יש איזה דבר, איזה נקודה שעשתה לך ככה.

אם אתה זוכר את הבחור ההוא שהתווכח עם הרב והרב היה כל כך סבלני, 50 דקות, אני זוכר את זה מצוין.

כאדם ששואלים אני מספר את זה.

50 דקות הרב מקדיש רק לו ואומר לו עזוב את הקהל הכדור,

כשאתה רואה את הנכונות של הרב.

הבן אדם מקבל תשובות, אני שומע אותו מהצד, ובמקום לעמוד מול זה ולקבל את התשובות, כמו גבר, לעמוד מול התשובה באמת, לא בלי, והוא כל פעם ברח למחילות.

כאילו, ויש אמת אחת, כאילו אחד ועוד אחד זה רק שתיים, זה לא אחד נקודה משהו או שתיים נקודה, משהו זה שתיים.

אז יש כתוב, בתורה אני מוצא עכשיו שזה המקום היחיד שאני שואל שאלה ויש לך את התשובה עם הסבר, עם הוכחות, עם כתוב, ולא בלי התחכמויות ובלי אם אין תשובה אז מורחים לך איזה משהו כמו לצאת לידי חובה ופשוט הרב עמד שם, ואני אישית, כלומר בכל הטיולים ובמזרח פגשתי כל מיני בבות

בהודו ואנשים שנחשבים חכמים ויודעי עולם, ופתאום אתה מגלה שהם בעצם...

לא רוצה חייב להשמיץ אף אחד, אבל לא באמת יודעים.

הם נותנים פשוט תשובות דרך התיאוריות שלהם ולא דרך שום דבר שיש עליו, שהוא מתבסס על איזה משהו.

והרב שם בדקות ספורות נתן לי להבין ממש כמו עם הדוגמה, אם אתה זוכר,

שהוא נתן שאיך אנחנו מורכבים, כלומר לא ניכנס עכשיו לכל ההרצאה הזאת, אבל עם הכסד דיו, שאיך תיפול ותביא את אותה זה, ולידה עוד עוד,

שמזה בעצם חקרתי, כלומר המשכתי אחרי זה לשאול על זה, ומזה באמת אנחנו בנויים.

אתה אומר, כלומר יש באמת גבול לצירוף המקרים, כמו עם החיים שלי כרגע, יש גבול לצירוף המקרים שקורה לי עוד דבר טוב, פתאום עוד דלת נפתחת לי, עוד משהו טוב קורה, כמה, אתה אומר, זה מקרה,

אתה יודע, זו תקופה טובה, בכל תקופה טובה יש עליה ורידות, ופתאום,

לא יודע, זה ממש ישועות משמיים, באמת ברוך השם.

אני רואה את זה בבית,

בשלום בית, איך פתאום האישה,

כלומר היא באמת אשת חיל, היא תמיד קיבדה, תמיד עזרה, אבל פתאום היא עושה אותך עוד יותר מלך, כאילו היא גם מתחילה ללמוד, לראות,

ופתאום אתה מקבל הרבה יותר פידבקים, שבין החילונים זה מתקבל כמובן מאליו.

ופה, כלומר, יש לכל דבר, אפילו הקטן, הערכה וזה.

זה כיף, זה כיף.

זה כיף. גם האישה לא מונעת, ההפך. היא משתפת פעולה.

מאוד משתפת פעולה, דוחפת, קדימה. יש טהרת.

טהרת המשפחה, בטח.

מהאוזן שולחת אותי לבית כנסת ביום שבת, שישי בערב,

קידוש שבת בבוקר, שבת בערב,

תפילין, אני מניח, פוליו.

וקורים רק דברים טובים, כאילו אני יוצא כאילו יותר שמח בבוקר, יש עליי כאילו יותר אור, כאילו מישהו מסתכל עליי עכשיו ומכוון אותי,

רק כאילו איפה שאני שם את היד, כי מאז פשוט יש ברכה.

ממש ככה.

ברכה, ברכה יותר גדולה. ממש. תודה להם.

תדעו לכם שדבר כזה עושה רעש גדול בשמיים ועוזר לכל עם ישראל.

כבוד הרב, אני חסיד גדול שלך.

ברוך תהיה, שמי עזרא. חזרתי בתשובה לפני חמש שנים, אני בן 45. היום אין חמישי נקרא.

אני הגעתי לאירוע הזה כי למעשה הגעת למגרש שלי, אני גר בדיזנגוף, בריינס למעשה,

ושמחתי לשמוע שאתה בא לסביבה, לזום, שהוא מקום מוכר וידוע.

אשתי גם חזרה אתי בתשובה, ודאי,

בדרך יותר אטית קצת.

אנחנו שומרים על בית יהודי באמצע תל-אביב, באמצע דיזנגוף. ברוך השם, הכול יופי.

לא הצלחתי להביא אותה לפה.

סליחה? לא הצלחת? מה? לא הצלחתי להביא אותה לפה.

צלצלתי לה מפה בפלאפון ואמרתי לה, אני אמצא באירוע הזה,

והיא אמרה לי שלא תהיה לי רק קיצוני.

אני שומר מצוות, יש עלי ציצית, הכול בסדר.

העניין שקצת מטריד אותי,

וחס ושלום וחס וחלילה אני לא חולק עליך.

אבל תמיד אמרתי שלצערי הרב,

לתורה יש מערכת יחסי ציבור הגרועה ביותר בעולם.

לא מצדך.

אני לפעמים מתגעגע, בעיקר באזור הזה, אני לא אכנס לענייני קבלה, מה זה קליפת עמלק וקליפת ישמעאל,

אבל אני מתגעגע באזור הזה אל מקום שאנשים נועלים אחד בפני השני את הדלת, זה צפון תל-אביב,

לא מבקש אפילו כוס סוכר או אפילו תפוח אדמה.

זאת הדרך של העיר הגדולה.

אבל באמת, אפילו באירועים שלך,

שאדם יבוא ויתאר את היופי של השבת,

את ההרגשה של השבת,

את השמחה שבאמונה,

את השמחה שבלב.

אני יודע שיש על כל דבר,

בוודאי יש דינים ויש משפט,

אבל לפעמים בן-אדם צריך באמת משהו ללב, וזאת קליפת עמלק ששולטת פה, הקור שעל הלב,

הקור שמקפיא את הלב,

הקור של אי-אכפתיות,

הקור של אי-התחשבות בזולת,

הקור של מלחמת הקיום של עיר גדולה.

האמת שאני חושב שזו הסיבה שאשתי לא הגיעה לפה,

זה היה סיבה פשוטה שתוכחות אנחנו מקבלים כל היום, מכל העולם. אני חושב שאין מדינה בעולם הזה

שלא מוכיחה אותנו מהבוקר עד הערב,

ולא מכפישה אותנו באו״ם ובכל מקום.

אבל יש מעט מאוד אנשים שיכולים לבוא ולתאר את היופי שבאמונה,

את היופי שבשקט הנפשי,

את היופי של אדם שמקבל לב בשר.

זה דבר נפלא ביותר, שהוא מתחיל לראות אנשים מסביבו בתור האחים שלו,

ולא בתור יריבים בכביש או במקום החנייה.

זה בעצם מה שרציתי לומר,

כי זה הדבר היחיד שבאמת מכאיב לי,

ואני יודע שבסביבה הזאת,

והסביבה היא די גדולה, בעיקר לאנשים פה, יש הכול.

אתה לא מפחיד פה בן-אדם עם גיהנום. אתה אומר לו, גיהנום? הוא אומר, הייתי כבר שם.

זה לא מטריד אותו בכלל.

הוא היה בסמים,

הוא היה בהודו,

הוא היה בכל מקום, הוא יכול להרשות לעצמו, יש לו כסף.

אבל אם יבוא אליך בן-אדם ויגיד לו, אתה תתחיל להרגיש שוב.

אתה תתחיל לראות את בני משפחתך, את אמך, את אביך,

את הילדים שלך,

ההרגשה תהיה אחרת לחלוטין.

למה אף פעם במגזר החרדי,

אני לא רואה אדם, ואני בטוח שעם הקטע הזה הוא יחדור גם למדיה. אני משוכנע בזה.

דברים טובים אנשים מאוד מאוד היום רוצים לשמוע.

ליטוף על הראש,

להגיד שבורא העולם, חס ושלום, לא מפלצת.

בורא העולם הוא הטוב שבטובים,

הגדול שבגדולים,

והיפה שבאתו.

חזק וברוך.

קודם כול,

מה שאתה אומר זה נכון.

היהדות לא מוצגת באור החיובי שלה, אתה צודק,

אבל זה בגלל שלא נותנים גם לאופן הזה להיראות מעל המסכים.

כל דבר שעלול לגרום, לסחף, לכיוון של דת,

לא נותנים.

לא נותנים ערוץ תקשורת אחד לחרדים.

לא נותנים. למה?

כיוון שיש כוח לאמת לשכנע.

תראה, כולם יודעים מה המצב למעשה בחינוך היום של בני-הנוער, מה התוצאות, איך נראים בבתי-ספר, עם מה מגיעים לשם,

עם מה יוצאים משם.

הדברים ידועים.

כולם יודעים שבחינוך התורני יוצאים ילדים יותר מחונכים, יותר מתונים, פחות קלקולים,

אבל לא מראים את זה מול זה.

למה לא מראים? שוב פעם, מאותה סיבה.

הכול נובע מאותו מקור, מאותה סיבה.

קיבלתי פה מאחת האימהות דף שקיבלה הבת שלה בגיל ארבע בצהרון במעון ויצו.

דיניזהורים.

להורים שלום.

הרבה לפני תחילת האנושות שלטו על כדור הארץ זוחלים פרה-היסטוריים ענקיים,

שעונים לשם הכולל דיניזהורים.

חלקם היו טורפים וחלקם צמחוניים.

הדיניזהורים נכחדו מזמן,

אבל שרידים שלהם ניתן למצוא עד היום.

חלקי עצמות מאובנים ואת בעל-החיים שהגיע היום,

איגוואנה.

נכון, שרידה של דיניזהורים הענקיים,

ליטפנו,

אחזנו,

ולמדנו על מזון.

תנא ותנאי חייה,

להתראות בשיעור הבא.

ילדה בת ארבע,

זה מה שמלמדים אותה.

במקום כיבוד אבאים,

במקום מוסר, שבת,

דינזהורים.

ליטפנו,

חיבקנו,

נשקנו,

התראות בשיעור הבא.

נו,

טוב,

כל אחד בוחר את דרכו.

כבוד הרב, יש לי שתי שאלות.

שתי שאלות. כן.

כמו שאנחנו יודעים,

תורה נכתבה לפני שהעולם נברא.

כן, היתה.

כן. ומתוארים שם כל מיני דברים שקרו אחרי זה. נכון.

עכשיו אני רוצה לשאול,

האם לאותם אנשים שמתוארים בתורה היתה בחירה שאלוקים נותן את הבחירה לכל אחד?

קודם כול, נכון שהתורה היתה תת-הקעת דורות, 974 דורות לפני בריאת העולם.

אבל התורה לא ניתנה לאף אחד.

האדם הראשון וכל אלה עד מתן תורה לא קיבלו תורה.

מתן תורה היה בשנת 2448 לבריאה.

מאז שנברא העולם עברו 2,448 שנים,

ואז במעמד הר-סיני ניתנה התורה הכתובה.

אבל הכול היה כבר קבוע. קבוע, בתורה שידע הקדוש-ברוך-הוא מה קבוע.

הם לא ידעו מה קבוע.

הוא ידע מה הם יבחרו,

והוא כתב מראש מה הם יבחרו.

אבל הם בחרו, והוא ידע מראש,

כמו שהוא שולח את הנביאים ואומר להם להגיד כך וכך.

למה?

כי הוא יודע שיהיה כך וכך.

לאור מה הוא יודע?

לאור הבחירה העתידית שתהיה לאנשים,

הוא יודע שהתוצאות יהיו כך וכך.

נגיד, אם הוא כבר יודע שאני הולכת עכשיו לעשות איזו עבירה, זאת אומרת, הוא כבר יודע, הוא כבר קבע את זה. הוא לא קבע, הוא יודע.

אבל לא קבע. אבל אני לא יכולה לעשות נגד הידע שלו משהו. קודם כול, את לא עושה נגד, את עושה בדיוק מה שרצית לעשות.

רק הוא יודע מה תרצי לעשות. אז אני רוצה לעשות מה שהוא כבר חושב שאני אעשה. אם את תרצי לעשות משהו אחר,

נגיד את תרצי לעשות משהו אחר,

אז הוא ידע קודם שאת תרצי לעשות משהו אחר.

אז אין לי בחירה.

הפוך, יש לך.

מה שתבחרי, מתי שתבחרי,

איך שתבחרי, הוא יודע לפני כן מה תבחרי.

זאת אומרת, הוא כאילו, הוא יודע,

יודע,

יודע, יודע, יודע, יודע. את נשואה? עוד לא.

עוד לא.

את תנסאי, בעזרת השם תביאי ילדים, נכון?

אז בעזרת השם יהיו לך ילדים. את יודעת שהם ימותו?

כן. בשביל מה את מביאה אותם?

לא חשבתי על זה.

לא חשבתי. מהיום תחשבי.

גם הוא יודע מה יהיה. אז מה, זו סיבה לא להביא?

זו סיבה להביא, ומה שיהיה, יהיה.

לא הבנתי.

את יודעת שאת תלכי היום הביתה?

בעזרת השם.

בעזרת השם תלכי, יש לך תוכניות ללכת.

אולי תעשי דווקא ותחליטי לא ללכת היום?

אם אני אחליט לא ללכת,

זאת אומרת שהקדוש-ברוך-הוא לא רצה שאני אלך בגלל זה. לא. אם את לא תלכי,

זאת אומרת שהקדוש-ברוך-הוא ידע שבסוף את עשית דווקא ולא תלכי.

הידיעה של הקדוש-ברוך-הוא לא מכריחה.

אני אסביר לך את זה בדוגמה ותביני.

אני נמצא פה על מגדל גבוה.

זה צומת,

צומת רחובות.

אני רואה אותך רצה מכאן לכאן.

לפינה.

פה יש מדרכה ועוברים כביש, לצד השני.

אני רואה רכב שמגיע מפה במהירות.

לפי האומדן שלי, כשאני מתבונן מלמעלה,

מהירות ריצתך,

במהירות הנסיעה של המכונית,

אגרום שתיפגשו פה, בדיוק בצומת, ותהיה תאונה.

אני רואה את זה מלמעלה.

הייתה תאונה.

ידעתי או לא ידעתי?

ידעת ויכולת למנוע אם אתה הכול יכול. ידעתי או לא ידעתי? ידעת ויכולת למנוע את זה. קודם כול, ידעתי או לא ידעתי? כן.

גזרתי שזה יהיה? אבל לא 100% ידעתי. שואל, גזרתי שזה יהיה?

כן. לא גזרתי שזה יהיה. אם אתה הכול יכול, אתה יכול למנוע. יכול, לא רוצה למנוע. גזרתי שזה יהיה?

כן. ואם לא רוצה למנוע? גזרתי שזה יהיה?

לא גזרתי.

יכולתי למנוע, נכון, יכולתי למנוע, לא רוצה למנוע,

אבל גזרתי?

לא.

את רוצה ללכת הביתה?

להתראות. את רוצה להישאר?

בבקשה.

גזרתי? לא, ידעתי. יכולתי למנוע,

יכולתי להחליט שהראש יסתובב לך ותישארי דווקא פה.

אבל הקב'-הברוך-הוא אומר, אני לא רוצה לגזור על אף אחד כלום.

ראה, אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב,

את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים, אתה תבחר בכול מאלף ועד תיו.

אני לא מתערב בבחירה שלך.

נכון שאם ארצה אני אוכל למנוע,

נכון,

אבל אני לא רוצה, חוץ ממקרים שתבחרי, לדוגמה,

לגרום לשני נזק.

בשני, לא ראוי לקבל נזק.

פה הקב'-הברוך-הוא ימנע ממך, למרות בחירתך,

שלא תצליחי להזיק אותו,

כי לפי החשבון שאצל הקב'-הברוך-הוא לא ראוי לאיש הזה לנזק. אז מה הוא יעשה?

או שבאותו מקום שחשבת שתפגשי אתו ותזיקי אותו הוא לא יגיע,

כי הקב'-הברוך-הוא ייתן לו בראש ללכת ממקום אחר,

או שהוא יגרום לך להתעכב,

או שהוא יגרום לך להחליק ולא תצליח, לא משנה מה.

נכון, יש מצב של התערבות, לא קבוע,

מקרי, ענייני, לפי החשבון הכולל.

אבל כשהוא גוזר על כל אדם מה הוא יעשה,

אז הוא לא צריך לתת תורה?

למה הוא אומר לו, תגנוב? הרי הוא אמר לי לגנוב.

למה הוא אמר, אל תרצח? כי הוא אמר לי, תרצח.

אם הכול הוא גוזר והוא עושה, אין מצוות בכלל.

ולמה הוא שולח את הנביאים להגיד,

תחזרו בתשובה, אם לא תחזרו בתשובה יהיה א', ב', ג'?

מה אתה מאיים? אתה בעצמך גרמת שאנחנו נהיה חילונים.

אנחנו עשינו את זה לבד, אתה החלטת.

הבנת?

לכן הבחירה היא בידך,

ומה שהוא יודע זה לא מכריע את בחירתך.

אוקיי, ואם הבחירה היא רק בידי ולא תלוי בו,

אז למה אנחנו מתפללים שהוא יחזיר אותנו בתשובה?

שיעזור לנו.

נכון, אנחנו תמיד צריכים את העזרה האלוקית. אבל אם זה לא בידו?

לא, העזרה תמיד בידו. לדוגמה, אני רוצה להיות עשיר.

לא מתפללים את העוזים האלוקיים לחזור בתשובה או מתבללים.

אני לדוגמה רוצה להיות עשיר. אז מה, אם אני רוצה, אני אהיה. אני רוצה מרצדס, אז יהיה לי.

אני יודע שהכוחות שלי לפי מה שאני,

אז אני לא יכול להיות עשיר ואני לא יכול שיהיה לי זה, אני בכוחות שלי היום, כמו שאני רואה את עצמי,

לא יכול. אני לא יכול להיות טייס אסטרונאוט, לא יכול. לא יכול.

אני יודע מה המגבלות שלי.

אבל אם אני דווקא רוצה דבר שאני לא יכול,

אני אתפלא למי שכן יכול ואבקש ממנו שיעזור לי.

זה התפילות שלנו.

מה שבידי ואני יכול לעשות,

אני יכול לעשות, תעשה. אני רוצה להניח תפילין?

אני צריך להתפלל להניח תפילין? לא. אני קם בבוקר, לוקח את התפילין, מניח תפילין.

אני רוצה שהשם יעזור לי בתשובה לחזור?

כן. כי לפעמים יש מניעות מהחברה,

יש מניעות שאני בעצמי נמשך אחרי תאוות מסוימות וקשה לי,

לפעמים אני פוחד להכריע.

ואני מבקש עזרה מהקדוש ברוך הוא שייתן לי כוח רצון שאני אוכל להחליט ולעשות.

זה כן, כי אני מרגיש שזה לא בידי.

זו הנקודה שמתפללים, מתפללים במקום שזקוקים לעזרה של הקדוש ברוך הוא.

דבר שאת יכולה לעשות בכוח עצמך, את רוצה לברך? תברכי, מה הבעיה?

טוב, עוד שאלה אחת קצרה אפשר?

כן.

לפני שבוע אמרו לי דבר כזה, שעם ישראל,

שהלך בגלות למצרים,

זו היתה גזירה כבר על אברהם אבינו,

שאלוקים אמר לו שיהיו לך ילדים, אבל הם הלכו 400 שנה בגלות. נכון.

על מה הוא קיבל את הגזירה?

הוא שאל את הקדוש ברוך הוא שאלה קצרה וקיבל תשובה ארוכה.

הוא אמר לו ארבע מלים.

במה אדע כי

יירשנה. במה אני אדע?

שזרעי יזכו לירש את ארץ ישראל המובטחת.

במה אדע כי יירשנה?

אמר לו הקדוש ברוך הוא, אתה שואל שאלות כאלה?

ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם,

ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה.

על כל מלה ששאלת עליו במקום,

מאה שנה גלות.

אז אני כבר פוחדת לשאול שאלות.

כיוון, או, לפעמים שאלות עוד לא אפילו קצרות, זה בעיה.

אבל כיוון שאברהם היה אבי אומה ישראלית,

וכל זרעו זה יוצאי חלציו,

לכן מה שהשורש מקבל מופיע בפירות.

ובגלל ארבע המלים האלה הוא,

כל העם ישראל הלך לגלות?

בדיוק.

אם את מדברת בעבודה לפעמים דברים שלא צריך,

מפטרים אותך.

מה עשו? אבל זו רק שאלה, זה לא... מה עשו?

גזרו על הילדים שלך שלא תהיה להם משכורת,

אבא יהיה מובטל, לא יהיה מספיק כסף.

מה,

בגלל שאני אמרתי למנהל, לא בא לי ללכת,

בגלל זה צריכים לסבול כל הילדים שלי בבית?

מה, אשתי צריכה לסבול? דווקא הבטחתי לקנות לה מתנה עכשיו.

מה יהיה?

אבל על יד כל העוונות שלנו, מה שאנחנו עושים עכשיו, היום, בחברה הישראלית, זה נראה כמו נקודה אחת,

הארבע המלים האלה של אברהם אבינו. ובגלל זה, כיוון שהוא היה השורש,

השורש, לכן אמרתי לך, השורש,

אה, כאילו לא היו לו זכות אהבות בגלל זה? לא, לא.

שורש, אתה יודע מה זה שורש?

אם יש אילן גדול, אילן גדול, גדול, אבל יש לו שורשים.

אם תפגמים בשורש, במשהו, זה יופיע בכל הפירות,

נכון? אם השורש יתליע, כל הפירות מטולעים.

אם ייקח, יהיה בכול. כיוון שהוא היה שורש של האומה הישראלית,

כל דבר שהוא עשה השפיע על כל צאצאיו. לדוגמה, הוא עמד בניסיון, לך לך מארצך,

מכוח הניסיון שהוא עמד, אנחנו מסוגלים להיות אלפיים שנה בגלות.

אין עוד עם כמונו שסובל גלות ממקום למקום למקום למקום,

רק כוח הישרדות של העם היהודי מכוחו של אברהם.

אין עוד עם כמונו שמסוגל לקפוץ לכבשן האש.

למה אנחנו מסוגלים?

כי זה בגנים שלנו, מאברהם אבינו, שהוא קפץ לאור כשדים.

נמרוד, זרק אותו לכבשן האש,

והוא היה מוכן להצטרף על אמונתו,

וה' הצילו,

הוציא אותו מאור כשדים.

כל ניסיון שעבר אברהם אבינו,

מעשה אבות, סימן לבנים עד סוף הדורות.

אבל אם ניקח בחשבון שחוץ מיצחק אבינו, יש לאברהם אבינו עוד ילד אחד,

שהערבים יצאו ממנו, אז זה קצת, קוראים לו ישמעאל, נכון.

זהו, כי גם להם יש את הזכות של אברהם. נכון, ולכן אנחנו סובלים מהם,

בגלל שהם עושים ברית מילה,

לכן יש להם אחיזה בארץ-ישראל,

כי ארץ-ישראל הובטחה לאברהם אבינו בזכות ברית המילה,

וכיוון שגם הם עושים ברית מילה,

לכן יש להם אחיזה בארץ-ישראל.

אבל זוהר הקדוש אומר,

כיוון

שהם לא נמולים לשמונה ימים אלא דוחים את המילה לגיל 13,

וכיוון שהם לא עושים אותה כראוי,

כי הם מלאים ולא עושים פריעה,

לכן האחיזה שלהם באחרית הימים תיגמר,

ואז נזכה לקבל את ארץ-ישראל בשלמות.

איך זה ייראה, גוג ומגוג?

איך ייראה גוג ומגוג?

על הפנים.

70 אומות העולם יבואו להילחם בישראל,

לא תהיה מדינה אחת שלא תילחם בנו.

והמדרש אומר,

איך יכולה להיות כבשה קטנה,

ב-70 זאבים רוצים לטרוף אותה,

הייתכן שהיא תישאר?

המדרש עונה,

אם יש לרועה,

הרועה ירחיק את כל הזאבים.

אם השם רועי לא אחסר אפילו אחד.

אני רוצה לשאול, אני יודעת שכתוב בתורה שאשה לא תלבש בגד של גבר וגבר לא ילבש בגד של אשה.

עכשיו אני רוצה לשאול, אומרים שלי אסור ללבוש מכנסיים.

אני רוצה לשאול, מי קבע שהמכנסיים זה בגד של גבר,

והשמלה זה בגד של אשה.

אם תתנה לי על השאלה הזאת,

ממחר בבוקר כל חיי אני הולכת לשמלה.

בעזרת השם.

ובכן,

לא ילבש גבר שמלת אשה

ואני לובש שמלה.

אבל כתוב, לא ילבש גבר שמלת אשה, זה לא ייתקן גבר בתיקוני עתתה.

גבר לא יתקן את עצמו בתיקוני אשה.

אז יש לזה ההלכה שאסור לאדם לגלח את עצמו בבית-שחיו, בכל מיני מקומות שאישה נוהגת,

הוא לא ייתקן בזה, הוא לא יעשה מה שאישה עושה.

ואישה לא תלבש כלי גבר.

אישה אינה יוצאת למלחמה וכו', לא תלבש כלי גבר.

גברים הלכו פעם עם שמלות. שמלתך לא ולתה מעליך.

לובש את חלוקו בבוקר, כך כתוב בשולחן ערוך,

אבל נשתנו הבגדים בגלל המציאות בכל ארץ וארץ ששהו בה היהודים.

הנקודה של צניעות זה פשוט מאוד

לא לגרום שאיבריה של האישה יהיו גלויים לכול.

עכשיו, מה הכוונה? לא רק להסתיר אותם,

לא להבליט אותם.

לדוגמה, רקדנית בלט היא מכוסה עד כאן,

עד כאן ועד כפות רגליה,

אבל אף אחד לא יגיד שהבגד הזה הוא צנוע,

כיוון שהוא מראה פיסוק איברים.

נכנס,

מראה את זה,

וזה הלא-צנוע,

בעוד ששמלה, חצאית, מכסות.

זאת אומרת, זה לא משנה מה בגד קוראים לו שמלה או לא.

אם הוא לא גורם לחוסר צניעות, ואני, לצערי, לא יכול לפרט פה את כל הדברים, את צריכה להבין לבד,

אין בעיה.

זה לא שם מקודש, שמלה וזה. רק מה?

שהתנאים האלה אכן התקיימו.

לכן, בגד שהוא נכנס, לא בגלל שהשם נכנס, בגלל מה שיוצא מזה,

הוא לא צנוע.

אפילו שהוא מכסה יותר.

אפילו שהוא מכסה יותר,

כי לא רק הכיסוי בכמות, הוא הקובע הצניעות. הבנת?

עוד דבר?

צניעות זה לא רק בגד שמכסה את הגוף,

אלא גם בגד שהוא צורם,

הצבע שלו בולט יותר מדי, זה גם לא צנוע,

כי המטרה שלו למשוך,

וזה בדיוק מה שהתורה לא רוצה.

אישה צריכה להתייפות לבעלה,

אבל באורחות החיים פה אישה בדרך כלל מתייפה כשהיא יוצאת החוצה,

ובעלה לא כל כך זוכה אם לא יוצאים החוצה.

אז זאת אומרת, התהפכו היוצרות.

לכן,

הצניעות, כמו שאת רואה נשים שומרות תורה ומצוות שהולכות בצניעות, גם אצלנו צריך להתחזק בצניעות, גם בציבור שלנו.

יש כאלה שגם כן קצת חורגים מהצניעות,

אבל זה הדבר שבערך אשה צריכה ללכת.

אז לפי ההסבר שלך הבנתי שאם אני לובשת מכנסיים,

מכנסיים קצת, רחבות, לא כל כך צמודים, אם הם יהיו מכנסיים רחבות, רכי רחבות, כמו סמלה, שלא יורגש שזה מכנסיים, ואני לובשת מעל זה חולצה ארוכה, אז אין שום בעיה.

כן.

אם את תלכי עם חולצה ארוכה שהיא תעבור את הברכיים בעשר סנטים כשאת יושבת,

אז את יכולה ללכת עם שמונה מכנסיים מלמטה.

אין בעיה.

רגע, אז את ממחר הולכת.

בעזרת השם, ישראל.

מוטו, מוטו, כתב!

אהההההההההה

תן לו שאלה.

אתה מבין מה שאתה אומר, יהיה גוג ומגוג או לא יהיה? יהיה גוג ומגוג. אין לנו רועה.

איך?

יש לנו רועה או אין לנו רועה? לי יש רועה.

למי שיש רועה כמו הרועה שלי מובטח במלחמת גוג ומגוג.

מי שלא יחזיק בקדוש ברוך הוא לא יוחזק.

אומר הסבא, מנובהר דו כך.

אם אדם נופל מספינה

והוא נאחז במשות,

כל זמן שהוא מחזיק במשות,

המשות מחזיק אותו מעל המים.

ברגע שהוא יעזוב את המשות,

הוא תובע.

מי אשם? הוא או המשות?

הוא. למה עזבת?

כל זמן שאדם יחזיק בקדוש ברוך הוא,

הקדוש ברוך הוא מחזיק אותו.

ברגע שאתה עוזב את הקדוש ברוך הוא, אתה נעזב.

נכון, נכון, נכון,

הוצרפתים כצרוף את הכסף, כן, כן,

אטומית, ביולוגית וכימית.

אני מבטיח לך שגם אתם לא עשרה חודשים, אוה,

את זה אתה לא יודע.

אוה, אני אסביר לך למה אתה לא יודע.

שנייה, תן לי לציין. כן.

אחד לא יישאר, ועשו חיצוץ לו. שמעתי.

כלום. שמעתי, nothing, nothing at all, אוקיי? בסדר.

עכשיו בוא תקשיב.

יפול מצדך אלף,

ורבבה מימינך,

אליך לא ייגש.

למה? למה השם רועי?

אם אתה מחזיק בקדוש ברוך הוא, היה עשר מכות במצרים,

איך יכול להיות הרבה,

הרבה,

מה הרבה יודע מי מבני ישראל, מי ממצרים?

בחייאת דינק, הרבה.

חושך, מכסה את כל עין הארץ. לא רואים שמים, לא כלום.

איך יכול להיות?

למה הוא לא ניגש לישראלי?

למה הוא לא ניגש?

יורד ברד.

ברד יודע להבחין בין ישראלי למצרי?

מבחין, אם יש מי שמכוון אותו.

אין בעיה.

בכורות, יכולים למות רק כאלה ולא כאלה? כן.

אתה כל הזמן נותן דוגמאות. שאלה. הנה, דוגמה מעשית.

רימון יד פה,

עושה נזק?

עושה.

עושה. 20 קילו חומר נפץ פה בתוך הקהל, עושה משהו?

כמה צריך קילו בשביל שלא יישאר פה אף אחד?

אני לא מבין, אבל מה הרבה? עשר קילו. עשר קילו.

250 קילו, יישאר פה מישהו?

בסקאדים. בדיוק. בסקאדים, נפלו סקאדים. 250 קילו נכנסו לבניין, פוצצו אותו בעשרות מסביב.

הבניין התמוטט על האנשים, ההדף והרעש, באבק, באכול, בפיצוצים,

ואנשים עם מנופים הרימו את התקרות, יוצאים עם פיג'מה עם נערים והולכים.

איך זה?

איך זה?

כן.

אדוני

ראש הממשלה, יש לך חשבון כמו שאתה אומר.

כן.

אומר כוחה של משפחה.

תגיד, אני מבין ראש הממשלה זה אחרת, אני לא מבין ראש הממשלה אחרת. נכון.

עכשיו אומרים,

אם זה נפקד מפי המאירה בגימון ישראל,

זה ממה אתה לוקח את השטח האדמה של ישראל?

עשיתי לך את החשבון בקלטת, אתה חוזר עליו, כן.

הסיכוי אחד למיליון, כן.

נו, עוד איך זה נחת. מה זה, איך זה?

אבל אני מדבר אתך, זה בסיכוי, כשזה עוד לא נחת. אבל אם זה נחת על בניין,

אם לוחק עכשיו פוסט, כאן, מה אתה אומר על סיכויים? אין סיכויים. בלגן שלם.

עובדה, עובדה, 39 טילים,

רק אחד נהרג בדרך למרתף, למקלט,

בגלל שפטריוט ישראלי פגע והסית ופגע בו.

אוקיי, כבוד הרב, עוד שאלה אחת, אחרונה. כן.

אני שמעתי הרבה קלטות שלך. דרך אגב, אני מאוד אוהב לשמוע אותן.

אתה אומר שם דברים מדהימים,

ואין ספק, אתה צודק,

אבל תמיד אני שומע שבעניין של צבא,

שאנשים משרתים בצבא ונלחמים להגן עלינו, קודם כול אלוהים מגן עלינו, זה קודם כול.

ואלוהים מגן על הצבא, והצבא מגן עלינו. זה מין שרשרת כזו, ככה אני מאמין.

ואף פעם לא שמעתי שאתה,

איך אומרים? משבח את צה״ל.

זאת אומרת, ילדים שלנו, יהודים, ילד שלך וילד שלי וכולם,

ושמעתי קלטת שאתה אומר, לא כוחי בעצם ידי. זאת אומרת, אתה מוסר מסר לצה״ל כאילו זה לא אם אתה חזק ויש לך טילים ויש לך אטומים,

אתה חרטא.

אתה מבין? אבל זה לא בדיוק ככה. למה?

אתה מאמין עכשיו, אם לא יהיה צבא, אנחנו נחיה יום אחד

עם צבא ועם אלוהים שאוהב אותנו,

שאנחנו הבנים שלו, יש לנו בעיות.

אז איך אתה לא מפרגן לצבא? לא שמעתי קלטת אחד. פעם ששיבחת את הצבא ואמרת,

צעד גדול,

לא יודע מה,

לא צריך להחליט. היום אמרתי כמה פעמים, מעצמת על. לא, בסדר, מעצמת על בסדר. בוא אסביר לך. עוד רגע, תן לי, תן לי, שנייה.

אמרת גם באחד הדברים שלך שצה״ל ברח מהחזבאללה בגלל 300 אנשי חזבאללה.

אתה מאמין שצה״ל יכול לברוח מ-300 אנשי

חזבאללה כשאנחנו נלחמנו נגד שש מדינות

ועשינו מהן פורפרה?

אנחנו לא ברחנו.

אנחנו פשוט, אתה יודע מה? אני אלך אתך עד הסוף.

ברחנו.

באמת, באישון לילה כל החיילים ברחו, יצאו.

מסכים אתך? והשאירו ציוד. השאירו ציוד. נתנו להם נשק במיליונים, השארנו להם. כן.

אבל אתה גם אומר, המציל נפש כאילו הציל עולם ומלואו. כן.

קח את ברק.

הוא החליט להוציא את צה״ל באישון לילה,

אחרי ש-18 שנה הליכוד הכניס אותנו ללבנון בשביל להציל אדם אחד אפילו.

אם היינו נשארים עד היום, סתם שאלה, אני מסכים את זה.

שמעתי. עד היום היינו נשארים, כמה לדעת היו נהרגים?

שמעתי. שמעתי. עכשיו אני אענה לך על כל השאלות.

קודם כול אני רוצה להגיד לך,

החיילים,

הבנים שלנו, האחים שלנו, הם מגינים על מדינת ישראל. עליהם אני לא מדבר בכלל, נדבר על צה״ל כממסד.

אם חושבים לתלות את ביטחוננו בצה״ל,

בכוחי ובעוצם ידי,

תלוי כמה טנקים ומטוסים יש לנו וכמה מוטיבציה,

בזה נכריע את המלחמות,

על זה אני מביא בקלטות, שהקדוש-ברוך-הוא הוכיח לנו, תשכחו מזה. למה?

אני מתחיל להסביר ממלחמת ששת הימים.

היה, כמו שאתה אומר, שישה ימים, בשביעי שבת,

נס,

400 מטוסים מקורקעים,

תוך ארבע שעות הוכרעה המלחמה.

לא היה דבר כזה בעולם, נכון? נכון.

אפשר לחזור על זה? לא.

כיפור בא אחר כך, לא היינו בסדר. אמרנו, כוחי ועוצם ידי, נצר מחכה לרבין, איי, איי, איי, שירים, חילקו שירונים, יופי.

נו,

אמרו, כל חייל ישראלי שווה אלף ערבים, וכן הלאה, איי, איי, שאירו את הנעליים, ברחו, כוחי ועוצם ידי,

מהיום?

דיר בלקום.

אבל עם ישראל לא חזר למקורות. היתה התעוררות בששת הימים, התעוררות של תשובה.

היתה התעוררות של תשובה, שחרור הכותל, וזה היה.

אבל אחר כך התחילו התבמין להתרחק, להתרחק, להתרחק, ושוב, כוחי ועוד קו בר-לב,

סואץ, גברורים, מדליקים,

טוב, תוכניות.

אמר הקדוש ברוך הוא, לא.

ביום הדין,

אני אעשה לכם את מלחמת המחדל.

היום,

בסמוך לשעה שתיים אחרי הצהריים,

פתחו ציוני,

ישראל מראשונים, רשת א' וב', שלום רב וגמר חתימה טובה.

השעה שלוש.

דובר צהל מוסר כי סמוך לשעה שתיים פתחו הכוחות המצריים והסוריים בהתקפה בסיני וברמת הגולן.

כוחותינו פועלים נגד התוקפים.

אני מביא פסוקים, מקלטת, תשמע

את כל הפסוקים.

לא הבנו את זה. בקושי גמרנו את המלחמה בניצחון.

אחר כך קיבלנו מלחמה נוספת.

לאחר מכן,

מלחמת שלג, חשבו, כמו שאתה אומר, טיק-טק, 48 שעות, חוזרים 18 שנה.

מלחמת שלג זה עונש? בטח. אז למה שהסתמכו בימים בשביל לעשות אותם בממשלה? אני אסביר לך.

אתה רואה שאנחנו הולכים ומידרדרים והמלחמות הופכו להיות ארוכות, קשות, מתישות,

ולא חד-משמעיות כמו בששת הימים.

אחר כך אינתיפאדה, ילדים.

ילדים, זה מתחיל עם ילדים, שש שנים, חביבי, אבנים, אבנים, התשה, אתה לא יכול לגמור.

אחר כך באה מלחמת המפרץ, הראה את אפסיותנו.

צבא שלם לא יכול לעשות כלום, ומרחק אלף קילומטר יורים עליו.

מה עושים?

כל הצבאות של אמריקה ואירופה והכול לא מצליחים.

אז אנחנו, כן, כבר אין לנו הקדוש ברוך הוא. לא עוזר. לבנון.

לא עוזר.

הנה בסוף, באישון לילה צריך לברוח.

חושבים מתפטרים מלבנון, נהיה לבנון בתוך הארץ.

מה אתה רואה?

שמששת הימים הקדוש ברוך הוא מנפץ לנו את המיתוס הצבאי שלנו עד דק.

למה הוא עושה את זה?

אל תגיד כוחי ועוצם ידי,

תסתכל למעלה,

יש בורא לעולם,

תפנה אליו,

אני אסדר את העניינים יותר טוב, יותר מהר, צ'יק צ'אק.

אבל כוחי ועוצם ידי זה לא להגיד בתוך נימה של אני כמו איזה שרוצה להשתלט. אתה שמעת פעם רמטכ״ל,

ראש ממשלה,

מישהו שיגיד בעזרת השם נילחם. כן, שמעתי. בטח. שמעתי, ואתה יודע מה? אני אחדש לך עוד משהו. ג'נרלים בצבא ותתי-אלופים והכול אומרים בעזרת השם יהיה בסדר,

ובעזרת השם הם הולכים,

ורעיינים כלילות הם שומרו אחר כך. במחנה, במחנה. לא, לא, לא, לא במחנה. אל תשקור את הרי לי. לא, לא. מחר יפטרו אותו. עזוב, יש אנשים. אבל לא משנה, הנקודה היא,

הקדוש ברוך הוא לא יעזור.

כל אדם, לא רק צבא,

כל אדם שתולה הכול בעצמו, בביטחונו,

הקדוש ברוך הוא יראה לו את אפסיותו.

זה הכלל, אומרים את זה בתפילה כל היום.

משפיל גאים עד הארץ,

מגביה שפלים עד מרום.

כדאי לך להשפיל את עצמך בשביל שהוא ינשא אותך.

אל תהיה,

הוא יוריד אותך, חבל.

לך הפוך על הפוך.

תמיד תגיד, אני לא יודע, לא יכול, לא מסוגל, הופ, הוא ירים אותך.

תלך הפוך, תהיה למטה.

אנחנו הפנים של אלוהים. נו, נכון. אני עכשיו, יש לי אבא חזק. ואתה צריך לשמוע לו. אז אני שומע לו. אבל אתה לא פונה אליו, ואתה אומר, אני אסתדר.

אני לא אומר שאני אסתדר.

בלי עזרתו?

אי-אפשר להסתדר.

אתה לא אומר, אבל הם אומרים.

אני לא מכיר מישהו שאומר דבר כזה.

תגיד לי, ברק קם בבוקר ואומר, ברוך שאמר ויהיה העולם?

תראה. הוא אומר, מודה אני לפניך?

אני לא יודע. לא אומר. זה גם אתה לא יודע. אני לא מי שלא. אוקיי. ברחים ועצם ידי.

הוא אומר את האולטימטומים,

הוא קובע, עד תאריך זה נעשה כך, עד תאריך זה נעשה כך, עד כך נעשה כך.

מה זה? מה? איפה אתה?

איפה? על מה אתה סומך?

מי אמר שתחיה מחר?

אתה כבר מבטיח תאריכים, שעות, הכול.

מה זה?

אבל, כבוד הרב, אתה אומר שעכשיו ברק לא עושה מספיק בשביל המדינה? הוא לא דואג לאזרחים שלו, לתושבים, לילדים? הוא דואג לפי שכלו ולפי הבנתו, בנחישות ובנמרצות ועם אולטימטום, אבל, אבל?

לא הוא קובע.

יש ריבונו של עולם, יש בעל הבית. בסדר. תראה מה הוא כותב,

מה התנאים שיהיה לך שקט.

אם בחוקותיי תלכו,

ושכבתם ואין מחריד,

וחרב לא תעבור בארצכם,

והארץ תיתן פרייה,

תיתן יבולה,

יהיה לכם רק טוב, גשם בעיטו,

הכול. אתה רואה?

אין גשמים, מתייבשת הכנרת,

מלחמות, סכסוכים פנימיים, קרע בעם.

מה אתה רואה? מתפורר הכול.

אולי נבין,

יש מישהו, אתה יודע מה ההבדל בין כלב לבן אדם? אתה יודע מה ההבדל?

כלב, זורקים עליו אבן. מה הוא עושה? מתנפל על האבן.

אבל לא האבן פגעה בך, ההוא שזרק את האבן.

מי זורק עלינו את הפלסטינים?

תסתכל מי זורק לנו את הבעיות.

מסתכלים רק על הבעיה. זה לא הבעיה.

זה הכלי שנזרק אלינו. תתבונן מי עומד מאחורי הכותל.

זה ההבדל.

תודה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן, שמה, פה, פה.

שאלה אחת,

שבאה ממקום... ביחזקאל כתוב מה? ביחזקאל אומר ברור העולם ליחזקאל,

כי מיום מתן תורה בני ישראל לא הולכים בדרכים.

נו. מה יש לך להגיד על זה?

אתה שואל למה בני ישראל לא הולכים בדרך השם מאז מתן תורה? כי מיום מתן תורה.

אז אני אסביר לך.

קודם כול, היו תקופות והיו תקופות.

לא, הוא לא מדבר על תקופות.

אז מה? הוא מדבר על זה שמהרגע שהיא ניתנה הם לא הולכים בדרכו. לא, זה לא נכון.

כי מיום מתן תורה.

אני גם יודע למה אני שואל, דרך אגב. כך, הנה הספר, תראה לי את הפסוק. תן לו את הספר.

כך. הייתי צריך להכין שיעורי בית. מה נעשה? אם אתה רוצה, אם תרצה להתקיל את המרצה, אתה צריך להכין שיעורי בית.

אני מתקיל את המרצה לא סתם,

כי אני גם יודע למה אין גשם בעיטו. תן לנשמה את הפסוק, אני אפרש לך על המקום. אוקיי. תן לו בינתיים מישהו אחר, אתה תחפש.

קושייה, קודם כול.

בחור כאן הזכיר שאם יהיה טוב במקום, אם יהיה לנו רועה, אנחנו נפסם.

אני בטוח שצריך לראות שאני,

ואני בטוח בכל מה שאתה אומר.

אבל אומרים, נגיד כמו השואה, למה קראתה השואה?

בגלל התמוללות וכל מיני וכן הלאה.

אומרים שהקדוש ברוך הוא שהולך למעלה במהלך המוות.

במהלך המוות זה לא מגדיל בין צדיק לבין פושע.

נכון.

בצדיק שאינו גמור, אבל בצדיק גמור לא יכול לגעת בו.

תהיה צדיק גמור, בעזרת השם לא יקרה לך שום דבר.

בעזרת השם שאני מצדיק גמור. בעזרת השם. אתה הולך כבר עם ציצית?

שכפץ שלי עליי. הוא שריך, אז אתה מסודר. אתה רואה? יש לו שכפץ.

יש עוד דבר קטן שרציתי להגיד לכבדו.

בשביל זה באתי הערב.

באתי ערב, באתי לראות אותך ולהגיד לך מכל הלב שיותר מכל דבר בעולם אני אוהב אותך.

אשריך. אוהב אותך בכל הלב, בכל מה שאתה אומר, אני לא אוהב אותך. תהיה בריא.

אשריך.

איפה הבחור עם יחזקאל?

עוד לא מצאת?

בסדר, לאט-לאט. בסדר, לאט-לאט, כן.

טוב, עוד שאלה אחת, ואחר כך נשים ציציות לכל החבר'ה, כן?

אני חוזרת בתשובה שלוש שנים.

בהתחלה, כשחזרתי בתשובה, היה לי טוב בדת והכול,

אבל עכשיו אני בתשובה מפחד.

אני מפחדת לעזוב את הדת.

את נשואה? לא.

אז מה את שואלת? על מטפחד?

לא על מטפחד.

היא מתה מפחד?

אני רואה שאת חיה.

מה את פוחדת?

לא, לעזוב את הדת.

מה פתאום לעזוב?

כי לא טוב לי.

מה לא טוב לך?

לא יודעת, לא טוב לי.

לא טוב? לא.

כמה זמן לא טוב?

אה?

איזה כמה חודשים.

וממה?

לא טוב לי, לא טוב לי לשמור שבת. אני כאילו מפחד שומרת שבת, מפחד הולכת בצניעות.

בהתחלה הייתי עושה את זה מאהבה.

הבנתי. בת כמה את?

17. יש לך לחץ חברתי, לא?

לא.

לא עושה חשבון לבשר ודם.

אז למה בהתחלה זה היה מאהבה ועכשיו זה מפחד?

אה?

כי בהתחלה חזרתי מאהבה.

מה פירוש? איך אהבתי את זה? התלהבתי מהתשובה, התלהבתי. ומה קרה עכשיו?

עכשיו לא יודעת, לא טוב לי. לא מרגישה טוב עם זה. הבנתי.

את רוצה לנסות ללכת שישי-שבת לירושלים? לא, אני כבר הייתי במדרשיות, בהכול.

ולא טוב לך?

לא.

הבנתי. ואם תהיי חילונית, את חושבת, תהיה לך טוב? לא, גם לא טוב.

אתה רואה, אני בפץ לך. אז את צריכה לעופף, נראה לי. אה?

לעופף.

אני אגיד לך, לא טוב לך פה ולא טוב לך שם, אבל העיקר שמה שאת עושה, שיהיה נכון לפחות.

מה שאת עושה כרגע זה נכון,

זה טוב,

אבל לא טוב לך, לא נורא, זה יעבור. בעזרת השם, תגידי לי את השם שלך ושם האמא. נטלי בת רות.

נטלי בת?

רות.

רות.

השם יהפוך מצבך לטובה, שמחה, אושר והצלחה.

כן.

מי רוצה בעזרת השם ציצית שיבוא לפה?

מי רוצה בעזרת השם?

‫התנאי לברור בלבד, ‫התנאי לברור בלבד, ‫התנאי לברור בלבד.

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה,

אההההההההההההההה