ירושלים - דיסק 52 - ערוץ 2 - בנייני האומה

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

הייתי יוצא המון, זה נכון, לפאבים, דברים כאלה בימי שישים.

אבל כרגע זה אומר שהכרתי את ההרצאות שלנו, החלטתי שאני מבחין בזה.

כיהודי חילוני שלא ראה בית-כנסת,

אפשר להגיד, בחיים שלו, נכנסתי פעם אחת וזה קרה לי, פשוט קיבלתי את זה בלב,

פשוט קיבלתי את זה בלב.

אני בתהליכים.

כמה זמן?

אה... חודש, מההרצאה הקודמת שלנו.

יש לך דברים בתשובה?

יש לי כמעט כמוהם.

ומה, הם היו חילונים לפני זה? חילונים כופרים.

ומה אתה אומר עליהם עכשיו?

אני יכול להגיד כוונית.

הוא מזמיר את הדברים בפשטות,

וכל אדם יכול להבין משהו.

אה... דברים נכלאים.

אין טוב למה ששמעתי על הדברים הטובים שהוא עושה כערבים. הרבה דברים טובים שמעתי על...

לא שומעים על הדברים האלה.

שונאים אתכם!

צריך ששמעו אתכם עד השמיים!

הרב אמנון יצחק שליפה!

מזכה האוויר!

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

תודה רבה לכל הקהל הקדוש שהצטופף כאן

לשמוע דברי תורה.

יהי רצון שיוצא קידוש השם מערב זה.

לפני חודשים מספר הגיע למשרתנו אחד ממפקדים של חיל האוויר,

ובפיו היתה שאלה

האם ניתן להוכיח שיש בורא לעולם.

ברוך הוא ה' אדוני חנוכנו מהלך העולם שהכול נהיום בדבורה.

האם ניתן להוכיח

שיש בורא לעולם?

אמרתי לו, אפשר להוכיח תוך עשרים דקות

למי שמבין מהר.

בתוך חמש דקות

למי שמבין מהר.

אמר לי, בלי משלים אבל.

אמרתי לו, בלי משלים.

אני אדבר איתך על הוכחה לוגית.

שאל אותי, מה ההוכחה?

אמרתי, ההוכחה זה אתה.

אמר, אני הוכחה למציאות הבורא?

אמרתי לו, כן.

כיצד?

אמרתי, אם אתה נבראת

ולא על ידי עצמך,

מוכרח שהיה בורא שקדם לך.

אם נבראת ולא על ידי עצמך,

מוכרח שהיה בורא שקדם לך.

ומה ההוכחה שנבראת?

יש שתי אפשרויות.

או שהיית לפני שנבראת,

או שלא היית לפני שנבראת.

אם היית לפני שנבראת,

לא נבראת, כי היית.

ואם לא היית לפני שנבראת,

אם לא היית לפני שנבראת,

איך נהיית?

הרי לא היית.

אמרתי לו, זאת ההוכחה שיש בורא לעולם.

היה לו קשה קצת לתפוס.

הוא רגיל בטיסות, לא בדיבורים.

אז חזרתי עוד פעם.

ההוכחה שאני ואתם נבראים

היא זה שאנחנו לא בראנו את עצמנו.

איך נוכיח שלא בראנו את עצמנו?

יש שתי אפשרויות.

או שהיינו לפני שנבראנו,

ואז אם היינו לפני שנבראנו,

לא נבראנו, כי היינו.

והיינו תמיד,

זה בלתי אפשרי,

כי אנחנו בעלי זמן.

אם לא היינו לפני שנבראנו,

איך נהיינו?

הרי לא היינו מוכרח שהיה מישהו שקדם לנו שברא אותנו.

עד פה זה פחות מחמש דקות.

הבנתם כן או לא?

הבנתם כן או לא?

כן. מי יכול לחזור על זה?

ובכן,

אם מוכרח שאני נבראתי,

מוכרח שיש בורא.

כל נברא מעיד על בורא.

דבר נוסף צריך לדעת.

כל מוגבל יש לו מגביל.

הכוס הזה מוגבל.

יש לו גבולות.

מישהו הגביל אותו.

השולחן הזה מוגבל.

מישהו הגביל אותו.

האולם הזה גדול,

אבל מוגבל.

מישהו הגביל אותו.

השמש מוגבלת.

הירח, הכוכבים.

מישהו הגביל אותם.

הגלקסיות,

גם הן מוגבלות,

מישהו הגביל אותן.

מי שגדול מהן

הגביל אותן.

לכל מוגבל יש מגביל.

המגביל שהגביל את כולם הוא הבורא,

ולו אין מגביל,

כי אם לא היה מגביל, גם הוא היה מוגבל.

ואם הוא מוגבל,

אז זה שהגביל אותו הוא הבורא.

מוכרח שיש בורא

במוכרח שהוא מגביל ולא מוגבל.

מוכרח שהוא הכול-יכול.

אם הוא לא הכול-יכול, הוא מוגבל.

ואם הוא מוגבל,

אז הוא לא הבורא.

אם הוא הכל יכול,

אולי נאמר שהיו שניים.

שניים הכל יכול.

הנה יש לפנינו שניים.

אם נגיד ששניים...

שניהם הכל יכול?

נשאל

אם זה הכל יכול, האם הוא יכול להגביל את זה?

אם הוא יכול להגביל את זה,

אז זה מוגבל,

אז זה לא הכל יכול.

אם הוא לא יכול להגביל את זה,

אז הוא מוגבל, אז הוא לא הכל יכול.

מוכרח שיש הכל יכול אחד,

מגביל באינו מוגבל והוא בורא לכל הנבראים.

אחרי שעברו פחות מ-10 דקות,

נראה את הפתיחה של הרמב״ם בספר המדע.

הוא אומר בשורה אחת את כל מה שאמרנו.

יסוד היסודות בעמוד החוכמות

לדע שיש שם מצוי ראשון,

ממציא לכל הנמצאים.

אי-אפשר להעמיד שום דבר בעולם

אם אין לך יסוד.

את הבניין הזה העמידו על יסודות,

אבל גם ליסודות האלה יש יסוד, זה הקרקע

שעליה עומדים היסודות.

היסוד לכל היסודות

והעמוד לכל החוכמות

זה לדע,

לא להאמין, לדע

שיש שם מצוי ראשון, ממציא לכל הנמצאים.

בלעדי זה אני ואתם לא יכולים להיות כאן,

כי אנחנו לא עשינו את עצמנו.

מוכרח שיש בורא לעולם,

לוגית.

אם יש מישהו שיכול לסתור את מה שאמרתי,

אשמח לשמוע.

כן, בבקשה, תעמוד.

אתה הוכחת את זה באופן לוגי,

שלא יכולים להיות שניים, כי אז אחד יגביל את השני.

אבל אם יש אחד

שהוא כול-יכול, הוא יכול להגביל את עצמו.

זאת סתירה.

זו לא סתירה,

משום שהכול-יכול אינו מוגבל אפילו להגביל את עצמו-עצמו.

להגביל אחר,

זאת אומרת שהשני אינו יכול למנוע בעדו להגביל את עצמו.

אם הוא יכול להגביל את עצמו,

זאת אומרת שהוא מוגבל.

לא.

איך זה לא? מוגבל על-ידי אחר.

אני יכול להגביל את יכולתי עכשיו. אני יכול להרים 50 קילו,

ואני מגביל את עצמי עכשיו להרים רק 3 קילו.

זה לא שאני מוגבל לגמרי על ידי אחר שלא אוכל לעולם להרים סך כזה,

אלא זו הגבלה של כול יכול.

האם אתה יכול להגביל את ההגבלות שלך?

האם אני יכול להגביל את ההגבלות שלי ככל יכול? כן.

כאני עצמי,

כאותו אחד.

אם אתה מגביל את ההגבלות שלך,

אז מעתה אתה מוגבל, ואם אתה לא... איך?

מעתה אתה מוגבל. מאז שאתה מגביל את עצמך אתה מוגבל. לא, זה לא הגבלה.

אם אתה לא מוגבל, אז זו עובדה שאתה לא הגבלת את הצרכן. אין זו הגבלה קבועה,

משום שהגבלה זו היא כפי רצוני, לאורך זמן, לתמיד, באופן זמני.

הגבלה של אחר בלי יכולת להתנגד,

זוהי הגבלה.

לזה אני מתכוון בהגבלתי.

תודה.

ובכן,

אם יש לנו בורא שברא לכל הנבראים,

אנחנו שואלים לאחר מכן, האם הוא חכם?

מן הבריאה אנחנו רואים שהוא חכם.

חוכמה מנין לנו?

החוכמה שלנו נובעת מהנתינה שהוא נתן בנו.

אם כן,

אם אנחנו רואים שיש חוכמה בבריאה, ובכל פרט ופרט שבבריאה,

אנחנו יודעים שהוא חכם.

חכם עושה דברים לתכלית.

הבורא ברא נבראים.

מהי התכלית

כשהבורא ברא את הנבראים?

אם תכליתו לא תצא לפועל,

אנחנו רואים שלמעשה החוכמה לא מתממשת.

אלא מה?

הוא צריך להודיע לברואיו

מהי התכלית.

מהן הדרכים העומדות לפניו?

או שהוא יציג את עצמו ויגיד מה הוא רוצה,

או שהוא יכתוב ויפרסם את המכתב,

או שהוא ישלח שליחים.

בשלושת הדרכים האלה נתגלה הבורא לברואיו.

במעמד הר סיני,

לעיני מיליונים,

כולל אומות העולם,

הופיע הקדוש ברוך הוא בעשרת הדיברות ואמר אנוכי

השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי.

כתב מכתב, והמכתב מכתב אלוקים חרות על הלוחות,

וגם שלח ביד עבדיו הנביאים

את אשר עתיד לקרות גם לאורך אלפי שנים.

לאורך ההיסטוריה שעברנו

יש לנו כבר מספיק ראיות

שמה שהקדוש ברוך הוא שלח ביד עבדיו הנביאים,

שהתקיים לטובה,

יתקיים.

והוצאנו על זה כבר מספר קלטות שמדברות בעניין,

ביניהן נבואות שהתגשמו, קלטת מס' 12 בט,

השלום עם ערפאת, קלטת 35,

גוג ומגוג, 51, מה שעתיד להיות,

וכן על זה הדרך.

אם כן,

נותן התורה במעמד של מיליונים, נענק,

באי עולם,

אומר בתורה מהי התכלית שרוצה מברואיו.

ואנחנו צריכים לקיים את רצונו,

כפי שהוא אומר,

ראה אנוכי נותן לפניכם היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע,

ובחרת בחיים.

אני נותן לפניכם שתי דרכים.

דרך אחת

של טוב, דרך אחת של רע,

אחת נקראת חיים ואחת נקראת מוות.

ואני אומר לכם, ובחרת בחיים.

כרגע הבחירה נתונה ביד כל ברור וברור האם לעשות רצונו או לא.

והקדוש-ברוך-הוא יוציא את תכליתו,

אם הבוחר יבחר בדרך לא טובה ויישאר בה,

תינתן לו אפשרות נוספת לבוא בגלגול עד שלוש פעמים כאדם,

ולאחר מכן, בדרך רביעית,

על ידי צומח,

דומם או חי, כשהנשמה כלואה בתוכם,

ואז אותו אדם ישלים את תיקונו בדרך זו.

יש אפשרויות נוספות,

אבל בסופו של דבר הקדוש ברוך הוא דואג שלא יידח ממנו נידח.

זה, קיצור הבריאה וכל מה שנברא בעולם נברא לצורך האדם.

זאת אומרת, כל מה שיש בבריאה

זה כלים כדי שאדם יוכל להשתמש בהם ולהתעלות רוחנית, להגיע למדרגות הנישאות,

שיהפוך את החומר שלו עד למדרגת רוחנית, שזה השיא בעולמנו זה.

ואם לאו,

הוא ממשיך בעולמות עליונים, כגון גן-עדן,

לאחר מכן בעולם רביעי בתחיית המתים,

והאחרון בעולם החמישי, עולם הבא,

להרים את עצמו עד אין תכלית.

זאת הבריאה, בקיצור.

עכשיו אנחנו צריכים להתבונן.

מה עומד ממול?

מעבר למה שאמרנו כרגע,

מנסים בכל מיני דרכים להסביר הסברים שונים ומשונים איך נוצר העולם.

איך נוצר העולם, יכול להיות שזו שאלה מעניינת.

מי שהיה לומד מעשה בראשית

והיה זוכה לדע את סודות התורה,

היה יודע איך נוצר העולם.

מי שהיה זוכה יותר היה גם יודע מעשה מרכבה.

אבל לא זאת השאלה איך נוצר העולם.

לשם מה נוצר העולם?

מה התפקיד שלי בעולמי?

האם ייתכן שאני באתי לעולם

למשך 70 שנה לאכול, לשתות, לעבוד, לנוח ולמות?

האם זו תכלית?

אם כן, במה אנחנו שונים מן הבהמות?

ובשביל מה האדם נחון בשכל?

בשביל מה האדם מפתח ומשכלל כל הזמן,

כשבעצם מזה לא יישאר לו כלום?

ואם זה כהכנה לאחרים, שגם הם עתידים להסתלק,

אז למי התכלית של כל הבריאה הזאת?

שאלות כאלה חייב כל אדם מאתנו לשאול ולהתבונן בהן תדיר,

בשביל לא לפספס את החיים שבעצם ניתנו לו.

זה למעשה...

דבר שאדם היה צריך לשאול שאלה ראשונה בפתיחה

ברגע שהוא מתפקח

ממעשה הילדות

ולהגיע למסקנה מחייבת.

אין שום דרך חיים אחרת

שמסבירה את תכלית החיים ואת סיבת הבריאה.

ואם אני טועה,

אני מוכן להתקן על ידי אחד מן הקהל.

כן.

פה מיקרופון.

נתת פעם דוגמה באיזה סרט וידאו

של מגדל שלום,

תכלית החיים, כדי להסביר למה נולדנו.

ואמרת שלא הגיוני שבן אדם יבנה מגדל וביום הפתיחה שלו, אחרי שהוא עובד כל כך קשה, יפוצץ אותו.

אותו עיקרון כמו אלוהים, שלא יכול להיות שהוא נתן לנו לגדול, להגיע לפנסיה,

לדעת מה לעשות, ניסיון.

ופתאום הוא ייקח אותנו וכאילו כלום.

לפי דעתי זה לא נכון.

ראה דוגמה. אני אומר שאנחנו יכולים לבוא,

באנו לעולם בשביל תענוג של הבריאה עצמה.

כגון ילד, אתה יכול לראות ילד קטן שבונה בלגו,

בונה מגדל, מתאמץ,

בונה חצר, בונה בית, בונה דלת.

נגמר הבריאה, נגמר המגדל, המגדל יפה מראה לאימא,

נגמר, הוא הורס אותו.

לנו, אנחנו אולי לא בונים מגדלים, כי אין לנו את האמצעים,

אין לנו את הכסף,

וראיין איתו בטלוויזיה,

אז ראיינו אותו, אמרו לו, תגיד לי, מה...

ראיינו אותו בטלוויזיה ושאלו אותו,

מה אתה מתכוון לעשות עם כל הבניינים שאתה בונה?

אז הוא אמר, לא אכפת לי, העיקר שזה יפה,

נהניתי לבנות,

נהניתי להראות לעולם שיש לי כסף לבנות.

תענוג בבריאה עצמה.

אני שואל אותך, אותו אדם שבנה

והוא נהנה בבנייה שלו,

אם הייתי בא בסוף הבניין שהוא בנה ומפוצץ אותו,

הוא היה מצטער או לא? שאלו אותו את זה והוא אמר שלא.

שלא. והוא, יש לו כסף להגיד שלא, אני הייתי מצטער מאוד.

אם הייתי מפוצץ לו את כל הבניינים וגם לא נשאר לו כסף, הוא היה נהנה?

מניח שלא.

לא היה נהנה. אני מניח שלא, בגלל זה, אבל אני לא מבין את תכלית מבול נוח. לא, למה הוא לא נהנה? הוא היה צריך להיענות עוד פעם. תראה, הוא צריך בית לגור.

תן, אני אסביר לך.

הוא היה צריך להיענות בכפלי כפליים,

כי סוף-סוף, אחרי שפוצצו לו את הכול ושרפו לו את הכסף,

הוא יכול להתחיל להיענות מחדש.

אבל, אז אתה טוען שמבול נוח נעשה כדי שיהיה לברום מחדש.

אני אסביר לך.

אם זה היה כמו שאתה אומר,

והאדם באמת היה חושב כמו שאתה אומר,

אף אחד לא היה בוכה על מת.

לא היו מדברים ברדיו על מקרים טראגיים, כמו מישהו נפטר או מישהו נדרס.

הוא נהנה עד הרגע האחרון, ומת. אחד מת בדיסקוטק. איזה כיף. אין דבר יותר טוב מזה.

בשיא הנאה הוא הלך.

לא נשאר לו טעמאר אפילו מזה.

אבל אף אחד לא חושב כך.

כשזורקים פחית,

אחרי ששותים קולה,

לא בוכים.

למה?

כי זה מבינים היה לתכלית מסוימת,

וזה נועד בשביל זריקה.

אבל כשאנחנו זורקים אדם לקבר,

אנחנו מבינים שפה היה פספוס.

משהו פה נעצר, משהו נבלם, משהו נלקח מאתנו.

מה היה יותר פשוט לחשוב כמו פחית?

נגמר, זרוק לפח.

כן, אבל אנחנו לא הבורא.

אולי הוא לא בוכה כשאתה מת.

לכן הבורא נטע בך את הרגשות האלה

ואת הידיעה הזאת.

אפילו אם אתה לא יודע את זה בהבנה,

אתה מרגיש את זה.

אדם נלחם על חייו,

הוא רוצה להישאר.

מה אכפת לך אם תמות עכשיו או בעוד 70 שנה?

אם אין המשך אחר כך,

הרי לא תרגיש את החסרון של השנים האלה.

אז מה אכפת לך?

אלא לחימה על החיים.

יצר הקיום הוא יצר שהוטבע בך על ידי הבורא בשביל שתשאל את עצמך למה בעצם אני נלחם להישאר ולמה כן אני עומד ללכת ביום מן הימים.

זו הסיבה

שנובעים בך מעיינות חיים בלתי פוסקים ואתה מבין בתוך תוכך,

בלי הידיעה אפילו הברורה,

שזה לא נגמר,

שיש המשך, ואם לא, חבל.

החבל הזה בא להגיד לך, תתבונן.

זה לא סוף הדרך.

יש לי הערה נוספת. מקודם, בקשר למקביל, רגע, הראשונה בסדר?

מצוין. מצוין, ברוך השם. בקשר

להערה הקודמת, שנתת ציטוט מספר המדע של הרמב״ם,

ואתה מזכיר אותו הרבה, רמב״ם, וכולם לומדים משנה תורה, היד החזקה, 14 ספרים.

תראה, הספר הזה שהוא כתב, הקבוצה של הספרים,

בזמנו כינו אותם ספרי המתייוונים,

רבנים עצמם, אבא מאירי,

ורבנים בזמנו, הראב״ם.

הראב״ם כתב בזמנו השגות,

שזה כתוב ואסוף בישיבות,

שהוא השיג השגות על הדברים שהוא כתב.

היו שלוש טענות כלפי הרמב״ם. אחת, שהוא לא הלך לפי התלמוד. מכיר, מכיר.

אז מה השאלה? השאלה היא,

איך היום יודעים? הטכנולוגיה עזרה להבין שהספרים שהוא כתב אז טוב? לא, בוא אני אסביר לך.

כשהראב״ד כתב השגות על הרמב״ם,

הוא כתב אותן מסיבה אחת.

הרמב״ם היה צעיר ביחס לראב״ד, שהיה זקן בין דורו והיה גדול לדור.

וכשהוא כתב, הוא כתב בהקדמה, הרמב״ם, שמי שילמד בספרי אלה לא צריך לשום ספר אחר.

נכון. הם פחדו שיצטמצם התלמוד. לא.

והתורה שלנו, אין דבר כזה בעולם שהיא תגיע לדרגה סופית ולא צריך. הרמב״ם לא התכוון לומר באמת שלא ילמדו יותר ספרים.

אלא אם אדם רוצה להיות בטוח שאם הוא יעשה את כל מה שכתוב פה, יהיה לו את התכלית הנצחית,

יכול לסמוך עליו ולא יפחד.

אבל שלא ייתפס חלילה כאלוקה, כדמות רוחנית, אתה מבין שאין עליה חולק.

הראב״ד ישתדל לחלוק עליו במקומות

רבים והוא כותב, הוא בעצמו, שזאת היתה מטרתו במחלוקת שלו,

ולכן אפילו יש ביטויים חריפים שהוא משתמש כנגד הרמב״ם בשביל שלא יחזיקו ממנו יותר מדי, שאי-אפשר לחלוק עליו בכלל.

כן. ובאו רבים אחרים וגם עשו כאלה. שרפו את הספרים שלו. רבנים בזמנו שרפו את הספרים שלו. נכון. החרימו את הספרים שלו, מורה נבוכים וספר המדע. נכון. אבל שם זה מסיבה אחרת, בגלל הפילוסופיה,

כן. זה עודד ללמוד תורות מחוץ לתורה. יפה. הוא גם כתב את כל הספרים, לא במטבע. אז דע לך. מטבע הלשון שנהוגה באותו זמן היתה. מטבע הלשון יהודית. מסכים. זה היה מטבע הלשון של הפילוסופים היוונים. מסכים. טוב. מה שאתה אומר ידוע, אבל אתה צריך

לדעת שהיו הרבה מחלוקות

בדורות הקודמים,

והכול היה מאותה כוונה טהורה של שמירת התורה,

וחלילה שלא ינוהו אחרי אדם או ספר מסוים בלי לחלוק עליו.

ככה דרכה של התורה, ולכן זה נקרא מלחמתה של תורה.

אז אתה אומר שכל הפסיקות,

כל ההלכות, אין אחד שסותר את השנייה. תדע לך, אין היום בדורנו אדם שיכול ללמוד את הגמרא בלי להסתכל ברמב״ם,

והוא עמוד התורה שעליו נשען השולחן הערוך. כן, אבל הוא לא נתן מקורות בספרים שלו.

מאיפה הוא נתן את התשובה? לא כמו בגמרא, לא כמו במשמעת. עמדו אחריו ונתנו מקורות על כל המקומות שלו. 300 שנה אחריו נתנו. לא נורא, לא נורא. הוא לא הלך לכתוב את כל המקורות, הוא רצה פשוט ספר שאדם יקרא ויקיים.

אוקיי, אז יש לי עוד שאלה אחת שקשורה בנושא. עוד שנייה,

ניתן עוד הזדמנות לאחרים שלא יכעסו עלינו.

כן,

בבקשה, שם, כן.

כן, שם.

לא, לא, תימני, תרים את היד.

זה מכוחותינו.

כבוד הרב, אם אתה זוכר, אני הייתי ברמות.

אם אפשר לעמוד, בבקשה.

השם זיכה אותי. הייתי ברמות ושמעתי שם את ההרצאה שלך.

איפה? בשכונת רמות, ברחוב רקנטי. כן.

מאז שהייתי בהרצאה שלך, בבית שלי, חברים שלי כבר לא יכולים לראות אותי.

אני מסתגר בחדר, אני שומע את הקלטות שלך.

ברוך השם, אמרתי לך שאני גדלתי בחינוך חילוני.

אדרבה, בתקופה מסוימת התחלתי אפילו להיות כופר.

הורדתי פאות, אכלתי לא כשר.

עכשיו, אני בוגר יחידה קרבית, ואמרתי לך שגם נלחמתי בלבנון,

ראיתי דברים.

עכשיו, אין לי היום שמץ של ספק, אני גם ניצלתי מהפיגוע בקו-18 ועוד הרבה דברים.

עכשיו, אין לי היום ספק שיש לנו אבא בשמים,

ומי שרוצה באמת רק צריך לפקוח עיניים ולראות.

אבל יש לי בכל זאת שאלה.

זה שיש לנו אבא בשמים, ההיסטוריה מוכיחה את זה. הזוהר הקדוש, הקבלה, עצם העובדה שאנחנו עומדים פה מול כל ארצות ערב במלחמת השחרור.

אני רק פותח ספרים,

אני פשוט נדהם איך ניצחנו בששת הימים.

אמרו לי שפה הכינו בכלל מחסנים, פחדו שישמידו אותנו, הכינו גברים המוניים, רק את זה התקשורת באמת, התשקורת לא רוצה להראות.

עכשיו, מה שאני מנסה לשאול,

אם הקדוש ברוך הוא, השתבח שמו, שהוא באמת גדול כל כך וזה,

אז למה הוא היה צריך לברוא את כל העולם הזה, את כל הבריאה הזאת, את כל הדברים המופלאים האלה?

בשביל מה הוא שם למעלה? האם הוא בורא וזה? למה הוא צריך את כל הכאב ראש האלה?

לברוא יצר רע, יצר טוב?

לבחון אותנו? להעמיד אותנו? זה כמו שעולים לטסט,

אתה עובר, אם אתה עובר אתה מקבל את הרשיון,

אם אתה לא עובר אז תעבור לטסט הבא.

אז תחזור בגלגול, תחזור בגלגול, תחזור בעוד אלף גלגולים, בורא פה, בורא שם. למה הוא צריך את הכאב-ראש הזה?

שמעתי, תודה.

ובכן,

הסברנו בקלטת

2930 את השאלה שלך באריכות. אני אחזור על זה בקצרה.

הקדוש-ברוך-הוא, אין לו צורך,

אין לו משהו שמחייב אותו להצטרך.

אלא מה?

ההגדרה שלנו,

כשעלה בדעתו יתברך לברוא את עולמו,

המטרה שלו, או אחת המטרות שאנחנו נוכל לדבר בה,

היא להיטיב.

מטרת הבריאה להיטיב.

ואתה רואה שכל הבריאה בעצם היא הטבה לאדם, אם האדם לא יקלקל את הבריאה.

זאת אומרת,

אם היינו מתנהגים לפי דפוסי ההתנהגות שרצה הקדוש-ברוך-הוא,

אין לך עולם יותר מושלם.

מה זה להיטיב?

היות והקדוש-ברוך-הוא הוא טוב, טוב גמור,

הוא מציאות הטוב.

היות והוא טוב גמור,

כשהוא ברא את ברואיו, ברא כדי להיטיב להם.

כדי להיטיב להם.

כדי שאדם

ירגיש את הטובה הוא צריך להיות חסר אותה כדי להרגיש אותה.

כשאדם מקבל את החסרון הוא מרגיש את הטובה.

עכשיו, יש הבדל בין טובה לטובה, יש טובה שהיא בחסד ויש בזכות.

טובה בחסד זה שאני בא ונותן לך משהו בלי שפעלת כלום בעבור זה.

זה, זה מה שנקרא אוכל חינם.

כשאתה עושה משהו ובתמורה אתה מקבל,

אתה מרגיש שאתה מקבל בזכות, בזכות מעשיך.

ההרגשה הרבה יותר טובה.

זאת הטובה הכי מקסימלית שאתה יכול לקבל. מה אתה יכול לתבוע יותר מאשר את מה שמגיע לך?

רצה הקדוש-ברוך-הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

בשביל שאתה תהיה בעל זכות

ואתה תוכל לקנות זכויות שבעבורן תקבל את הטובה שהוא ייעד לך לנצח נצחים,

הוא נותן לך את האפשרות לזכות מהזכייה על-ידי קיום המצוות.

אבל אם לא יהיו לך שני צרים,

שאחד פועל כנגד השני,

ואתה תצטרך לבחור ביניהם כדי שתהיה אתה בעל הזכות,

אם, לדוגמה, יהיה רק יצר טוב, לא יהיה יצר רע,

אז אתה תהיה מוכרח לעשות רק טוב, כי אין ברירה אחרת,

אין משהו אחר.

אם תעשה מוכרח את כל הדברים טוב,

אתה אוכל חינם,

כי אתה לא עשית כלום, הוכרחת.

לכן יש את הצד השני שמתנגד לצד הטוב.

אמרו לך מה טוב ומה רע בתורה, זה תעשה וזה לא תעשה.

כשתחליט להישמע לתורה ותשמור את מצוותיה, תקנה לך בזה זכויות שעליהן תקבל את הטוב.

זאת אומרת, אם נסכם,

מטרת הבריאה להיטיב לברואים בדרך של בחירה,

שיהיה בזכות ולא בחסד.

זאת הטובה הגמורה ביותר.

ועוד טובה,

שמשך הזמן שאתה צריך להתנסות כאן הוא כל כך קצר.

70 שנה, שמתוכן 13 שנה אתה פטור ממצוות,

ומתוך ה-53 שנים יש לך שמונה שעות שינה,

שמונה שעות עבודה ועוד שעתיים אכילה.

כמה כבר נשאר לך בכלל?

אחרי שתעמוד במשך כל הזמן הקצר שנותר במצוותיו של הקדוש-ברוך-הוא,

תקבל שכר לנצח-נצחים.

תודה. עכשיו, יש לי עוד שאלה.

רגע, זה טוב? זה מעולה. בגלל הטוב והמתים.

זה ברור.

תודה.

יש לי פה שאלה אחרונה, ואני באמת אסתפק בזה.

אני הייתי היום בהר-הרצל. ביקרתי חבר שלי שזיכרונו לברכה נהרג בפיגוע בקו 18. הוא היה בן יחיד,

ועד כמה שאני מכיר, הם היו משפחה מסורתית, הם היו משפחה שטובה.

שלוש שנים אחרי, אני מסתכל על אמא שלו, אני מסתכל על הסביבה.

היום הסתכלתי על המצבה ואמרתי,

יש כל כך הרבה רשעים בעולם הזה שרוצים להשמיד את עם ישראל והכול.

למה דווקא אותו,

שבאמת הכרתי אותו אישית והוא היה בן-אדם טוב, שהיה אוהב לעזור,

למה היה צריך ללכת בגיל 22, בחור כל כך צעיר?

למה הקדוש-ברוך-הוא לא נתן אולי עוד הזדמנויות, עוד מסרים,

שהוא יחזור בתשובה? למה היה צריך לקטוע אותו? ועוד במיוחד כשהוא בן יחיד, בשביל ההורים שלו אין עוד ילדים.

השאלה שלך היא לא קלה.

שאל אותה משה רבנו, את הקדוש-ברוך-הוא, אמר לו, הראני נא את כבודיך,

את דרכי טוביך. איך אתה פועל בעולם? למה זה ולמה לא זה? ולמה זה הרבה וזה מעט?

ולמה ולמה ולמה?

אין סוף.

אי-אפשר בעולם הזה להבין את כל דרכי השם יתברך כלפי היחיד.

בכללי כתוב מה דרכי ההנהגה,

אבל כלפי כל אחד ואחד אי-אפשר להצביע בדיוק. מדוע?

כיוון שאנחנו, לדוגמה,

גלגולים היום.

אין היום נשמות חדשות שיורדות לעולם.

אנחנו בסוף כבר, לקראת סיום האלף,

להיכנס לאלף השישי האחרון.

זאת אומרת, סליחה, לשביעי.

אנחנו צריכים להבין דבר אחד.

אם היינו רואים את הסרט מההתחלה עד הסוף,

היה ברור לנו שהקדוש-ברוך-הוא עושה הכול בדקדוק.

כיוון שאנחנו באים באמצע הסרט,

אנחנו לא יכולים לתפוס את התמונה.

למשל, הודיעו לאחד שדודו נמצא בחדר ניתוחים.

והוא ממש נבהל, נסע במהירות לבית-החולים

והתחנן שיתנו לו להיכנס.

אז הביאו אותו קרוב לחדר הניתוחים. הוא הסתכל דרך חלון וראה שאומרים שם ארבעה אנשים רעולי פנים לבנים,

כמו מלאכים קפואים עם סכינים,

מפשילים לו את הבגדים וחותכים לו את הבטן.

הוא משתולל מזעם, הוא צועק, רוצחים.

האם זה מוצדק מה שהוא צועק?

אם הוא היה בא קודם,

הוא היה רואה שאותו חולה, הדוד שלו, התחנן

במשך שמונה חודשים שכבר יקבלו אותו לניתוח,

כי הוא לא יכול לסבול את הכאבים שיש לו במעיים.

והם, פשוט תפסו אותם בקטע שעושים לו את הטובה.

וגם אחרי הניתוח, אם הצליח,

אז הוא שולח להם עציצים ונותן להם תודה וברכות עם תמונה, אתה ראית פעם? תלוי בבתי-חולים.

מי שבא באמצע הסרט לא יכול להבין מה שקדם.

אם היית בא לפני הגלגול של אותו חייל

ורואה מה הסיבות שהוא היה צריך לרדת לעולם ולהגיע ולהיכתף בדמי ימיו,

אפשר שהיית מודה ומשבח ומהלל על החסד שנעשה אתו.

תודה רבה.

תודה רבה.

יהודים יקרים, לא להיבהל כשיוצאים מהאולם בסוף הערב.

יש בחוץ שש משאיות של אנשי מג״ב ששומרים על הערב מבחוץ.

זה לא פיגוע,

זה אירוע.

כן. התורה שבכתב היא כתובה לנו, ולכן אנחנו יודעים שהיא אמת.

סליחה עוד פעם. סליחה עוד פעם.

התורה שבכתב היא כתובה,

לכן אין ספק שזה נכון ויש דיוקים בתורה.

התורה שבעל-פה עברה מדור לדור.

איך זה שלא נוספו לה דברים, ורב זה או אחר לא הוסיף כל מיני הלכות שהוא רואה לנכון להוסיף אותן?

ולרעיון לכך יש את המשחק הזה, טלפון שבור,

שמשחקים בכיתות. המורה אומרת למישהו משפט,

והוא מעביר את זה הלאה,

ובסופו של דבר אנחנו חושבים משהו אחר. בקיצור, אתה חושש מטלפון שבור על ידי מסירת תורה שבעל-פה.

ובכן, אני אומר לך,

טלפון שבור אין. אתה יודע מה הראייה?

במשך אלפי שנים,

במשך אלפי שנים היהודים היו מנותקים ומפוזרים בכל העולם כולו.

עכשיו נתקבצנו שוב פה לארץ, ואנחנו נמצאים כאן.

עכשיו שים לב.

כל היהודים שהגיעו לפה עם ציצית,

לכולם יש אותה ציצית?

אותם שמונה פטילים שיש בכל ציצית?

לכולם יש אותה מזוזה עם שתי פרשיות מן התורה.

לכולם אותה תפילין, תפילין מרובע, שחור, פה זה מחולק לארבע פרשיות, פה זה כרוך ביחד.

לכולם יש את אותו חג באותו תאריך,

את אותן מלאכות באותם גדרים בדיוק אחרי אלפיים שנה של נתק.

פירושו של דבר שלא היה טלפון שבור.

יותר מזה,

תורה שבעל פה באה להסביר את התורה שבכתב.

וכך אמר הקדוש ברוך הוא בתורה למשה,

ואתנא לך את לוחות האבן והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם.

ואתנא לך את לוחות האבן זה עשרת הדיברות,

והתורה זה תורה שבכתב,

והמצווה זה הציווי כיצד לקיימם.

אשר כתבתי להורותם אפילו כתובים בתלמוד.

כל זה קיבל כבר משה רבנו במעמד הר-סיני,

וזה רק מה שהוא עבר.

אם כתוב בתורה וקשרתם לאות על-ידכם,

ולא כתוב מה קושרים, איפה קושרים, כמה קושרים,

מה תהיה סיבת הקשירה,

לא תוכל לעולם לקיים את הוראות התורה שבכתב.

כל התורה שבעל פה באה להסביר איך מקיימים את התורה שבכתב.

עכשיו, הערבים,

אברהם אבינו, קיבל את מצוות המלה,

והוא עשה אותה לישמעאל הבן שלו עם כל ההלכות,

וליצחק, שממנו יצא ישראל,

והעם היהודי.

איך זה שאנחנו, העם היהודי,

עושים ברית מלה אחרת, כולל פריאה, וערבים עושים ברית מלה דומה, בלי הפריאה?

הערבים, אצלם ירד משהו.

תראה, אין שאלה על הערבים מסיבה אחת פשוטה.

אצלנו הדברים מעוגנים בנתינת תורה מסודרת מהבורא,

איך הציווי ומה ההלכות והדינים שלה.

אצלהם זה נשאר מזיכרון.

זאת אומרת, אצלהם אין תורה שירדה מן השמיים,

והם קיבלו אותה והם הולכים על פיה ומדקדקים עליה. לכן אצלהם יכול להיות שיבוש, ואצלנו לא.

הבנת?

אחד הדברים שהוא שאל על העולם ואיך העולם,

שלוש פעמים ביום אנחנו אומרים לתקן עולם במלכות שדאי. העולם נברא

לא הכי שלם, והתפקיד שלנו זה לתקן.

וזה אחד מהדברים שאנחנו מנסים לעשות. מי שיתקן למצב של גמורה מגיע לעולם הבא.

האחיין שלי התאבד לפני חודשיים,

והדברים שאנחנו מדברים עליהם כרגע הם מאוד כבדים.

מאוד מאוד כבדים.

דיברת על מישהו, קצין בחיל האוויר, שהגיע לפני כן בהתחלה ובפתיח,

והבחור דיבר פה על דברים מאוד גבוהים.

אני חושב שהשיחות האלה כרגע הן גבוהות לאנשים מבוגרים, ויש הרבה נערים. אחד התיקונים שאני רוצה להביא לעולם הוא שהשיחות שלך היו ברמה של אנשים גדולים וחזקים,

ולא ברמה של קטנים, כי אני חושב שזה עושה להם לא טוב.

הבחור אמר שהוא הסתגר, וכל זה הוא בחור שעבר הרבה

והוא מצליח איכשהו לצאת מזה

ולהתעשר אולי ביכולות שלך וביכולות של הסביבה.

קטנים זה בעיה,

ואני חושב שבהרצאות מהסוג הזה אנחנו צריכים לעשות מבוגרים לבד

וצעירים לבד

וקטנים לבד. והרצאות הן כל דבר לפי הגיל, כמו שביהדות יש 13 למצוות,

בי'ח'

לחתונה וכאלה וכאלה.

שמעתי.

ובכן,

אני מכיר אותך, ראיתי אותך בטלוויזיה כשאתה דיברת על המנוח שהתאבד אצלכם במשפחה,

וניסיתם להאשים אותי בהתאבדות שלו.

נער בן 17 וחצי שם בשבוע שעבר קץ לחייו.

הוא חזר בתשובה בעקבות אחד הרבנים המפורסמים בתחום הזה של ההחזרה בתשובה, אבל הנער מאס בחייו כשניסה דווקא להוריד את הכיפה,

ואנחנו מקיימים עכשיו שיחה עם קרוב משפחה של הנער.

בני שמו.

אתה מוצא קשר ישיר, אני מבין, בין ההתאבדות לבין החזרה בתשובה.

ודאי, ודאי.

אני מכיר הרבה חזרים בתשובה,

אבל בצורה שכלתנית.

ואתה ואימא שלו יכולים להעריך למה הוא עשה את מה שהוא עשה?

מה הסיבות לכך?

כי ההרצאות האלה שהוא היה בהן, וגם הקלטות.

יש לי גם חומר שמראה בדיוק מה היו הסיבות להתאבדות.

לא הוצאתי אותו משום כבוד המשפחה וכבוד הנפטר.

אבל אני רוצה להגיד לך דבר אחד.

אם יש טענה שמישהו שהוא צעיר או קטן יכול להיות מושפע בגלל חומר כזה, שמדברים על חיים לאחר המוות,

או שמדברים על דברים שאדם מתוודה עליהם פעם ראשונה,

אני חושב שמה שמתוודעים בטלוויזיה יום יום יום ילדים ונוער זה הרבה יותר גרוע והרסני והתוצאות ברורות.

כאן השיחה בין בני לרב נקטעת מסיבה טכנית לגמרי, הפסקת חשמל.

אני מצטער מאוד,

מהאולם לתקוף את החשמל יש בחוץ אלפים

של אנשים שרוצים להיכנס והם עשו את החשמל.

גם בצוות הגעתי.

אני שילמתי להיכנס.

האנשים שנכנסו כעת והתפרצו לתוך האולם,

מתפרשים על ידיין אחרת לא יאפשרו את המשך הערב.

חמאס, שלא יהיה תילון אשם.

אנחנו ממשיכים.

לצערי הרב השואל נעלם.

איפה השואל? איננו.

אני מאוד מצטער בסוגיה הזאת שנשאלתי כרגע.

אחרי 20 שנה שאני מדבר בסייעתא דשמיא

ודורש לרבים,

והקלטות הגיעו כבר למיליונים יהודים בעולם כולו,

עוד לא שמענו דבר אחד שיהודי התאבד בגלל זה.

שמענו שהתאבדו, לצערנו הרב, מכל הסיבות האפשריות האחרות.

ראינו מאות אלפים של חוזרים בתשובה שזכו לחזור בתשובה.

ראינו אלפים של חוזרים בתשובה שזכו לחזור על-ידי קלטות.

אני רוצה לשאול פה בציבור הקדוש שיושב כאן,

אם יש אנשים שזכו לחזור בתשובה

דרך קלטות

או הרצאות שלי, אם אפשר להרים את היד בבקשה גבוה.

תודה רבה.

לפי מה שאני יודע,

מאות אלפים של משפחות מאושרים שהילדים שלהם חזרו בתשובה.

מאות אלפים של משפחות.

אבל התשקורת לא יודעת להתווכח תרבותית,

והיא משתדלת להכפיש.

לכן, היא מחפשת כל פעם עלילות שונות ומשונות.

לדוגמה,

היום סיפרו לי על-ידי מנהלי הערב

שבשעה 1400 כבר היום בערך בצהריים היו מערוץ 2 כאן,

וביקשו להיכנס לערב. דרך אגב, הם נמצאים גם כאן, אומנם בלי המצלמות,

אבל הם ניסו למנוע את הערב הזה ולומר איך נותנים לאדם כזה לבוא למקום כזה.

אחר כך צלצלו למארגן הערב ואמרו לו שמדברים מערוץ 2, מבקשים להיכנס עם מצלמות, לעשות כתבה חיובית על הרב.

אתם מאמינים להם, נכון?

מאמינים. מאמינים או לא?

לא.

איך קוראים להם?

עוד פעם?

יופי.

ביום שני הקרוב

רבי יעקב אחימאיר

מהתוכנית פוליטיקה, פופוליטיקה, משהו עם פוליטיקה.

אמור לזמן כמה הורים של חוזרים בתשובה שנפגעו מהחזרה בתשובה של אמנון יצחק.

אז הולכים לעשות תוכנית,

להביא הורים שיבכו שלקחו להם את הילד ומה הם יעשו וצריך לעצור את זה.

ככה עשו כבר בתוכניות שונות.

קלטת מספר 53 בקרוב לווידאו

בבית היוצר של ארגון שופר

פרודיה מטורפת על המציאות הארץ-ישראלית

ספר הבישול של רשות השידור עם קצת רופאו

קצת שקר

אני דאג כל הנושא הזה כחשכה גדולה שנופלת עליהם. המהפכה הציונית קמה בגלל המהפכה החילונית.

יש לי תחושה עזה שהדעת והחזרה אל הדעת תוביל אותנו בחזרה על הגלות.

זה הרבה אמת כואבת.

ברור שהחזרה בתשובה היא רק קצה של מה שקורה.

האנשים מולעטים ממילאים דרכם, מולעטים במחשבות חשוכות לחוקים,

משקרים,

מעולם הטוב.

ברור שבסופו של דבר בא לחתמו ממצוות ופשוט תופס את האנשים האלה בקריא תנות.

לא הביאו אף פעם הורים מוכי סמים בשביל שיוציאו את הסמים מבתי ספר,

לא הביאו הורים שילדיהם נפגעו על ידי סכינים,

לא הביאו הורים כאלה לצערנו הרב,

לא הביאו אנשים שיבכו על מערכת החינוך הכושלת ועל פשיטת הרגל,

ובעצם לא מביאים שום דבר.

רק הכול נגד החרדים.

לפחות פעם בשביל זה הייתי מקרה של שליטת בקט.

אלימות עולה וגוברת, הן תמותית והן איכותית.

יש פה עץ תמים עיסקים.

האזרח הכי קטנה יכולה להיגרע בו בדקירה.

תופעה של אלימות בבתי הספר בישראל היא מהחמורות בעולם.

בבית הספר יש הרבה מאוד סמים והרבה מאוד אלימות.

כנראה בית הספר אמר, אמנה הודיע שיש פה סמים,

שנה בעלי ראש מועצת.

הפסקנו להיות בתי חינוך והפכנו להיות בתי חרושת.

הפסקנו להיות בתי חינוך ולחמורות.

הפסקנו להיות בתי חינוך והפסקנו להיות בתי חינוך ולחמורות.

הפסקנו להיות בתי חינוך ולחמורות.

יש עוד הרבה מה לדבר בסוגיה הזאת.

תוכנית עובדה,

גם כן, אילנה דיין כבר עושה תחקיר שלוש שנים עלי.

שלוש שנים תחקיר.

התחקירנית שלה נמצאת פה, מצולמת על-ידי הצלמים שלנו גם.

היא כבר פעם שנייה בהרצאות.

אתמול צלצלו מעובדה לחבר הכנסת יצחק וקנין משס.

היא מדברת איתו 25 דקות

במנסה להוציא ממנו שהעם לא נצחק מפחיד.

אני מפחיד או מצחיק?

מפחיד.

מפחיד או מצחיק?

אני לא מבין איך מפחיד מצליח להביא אלפים.

חבר הכנסת מרדכי יצחק וקנין משנה.

תודה.

אני רוצה להגיד לכם עוד דבר.

אז כשלא הולך להם בדרך זו, הם מנסים דרך אחרת. והיא מקשה ושואלת את חבר הכנסת,

תגיד לי,

איך זה שאתם הולכים אתו ביחד?

הרי ייתכן שיש קשר שאתם למעשה עובדים ש״ס עם אמנון יצחק

בשביל להרבות קולות

בשביל ש״ס.

כולם יודעים וכותבים גם בעיתונים שאנחנו לא מתעסקים עם פוליטיקה ולא מדברים על פוליטיקה. זה לא ענייננו,

מתייחסים רק לנקודות ששייכות ליהדות.

אני עצמי לא בוחר אפילו בבחירות,

לא מקבל כסף מהמדינה בשום דרך כלשהי,

נעזר בזכות תרומותיכם ועושה את כל מה שאפשר במקום משרד החינוך.

וכן, על זה הדרך.

הדרך הזאת היא ידועה ומפורסמת.

ערוץ 2 תמתין.

עוד רגע.

בני חבני הוא הדוד של זוהר שהתאבד ביריעייה בתחילת החורף הזה והוא חושב שזוהר נשאב למערבולת הקשובה של אמנון יצחק ונפשו לא עמדה בזה.

הבמאי לוי זיני והתחקירנית קרן מועלם הלכו בעקבות סיפורו של זוהר וגם בעקבות הרב ותעשיית התשובה שהקים.

70 מיליון קלטות הפיץ אמנון יצחק בשנים האחרונות.

מעולם לא חיפשו דבר טוב שנמצא ביהדות.

מעולם.

מחפשים רק דבר שיכול להיות שחור, מכפיש,

וגל ההסתה הפרוע שנראה בימים האחרונים ברחבי הארץ,

22 חיילים נהרגו בלבנון ואף אחד מאלה שיושבים בישיבות לא נהרג באוהלה של תורה,

כותרת אנטישמית כזאת מדברת בעד עצמה.

אבל לצערנו הרב יש גיבוי לכל הקיצונים האלה על-ידי התשקורת,

ואין ביטוי לציבור שרוצה בעצם לשמוע גם את הפן האחר.

האם אתם חושבים שהתשקורת נותנת ביטוי

ליהדות האותנטית?

כן או לא?

לא.

כמה חילונים יש פה, אם אפשר להרים את האצבע?

נו, ברוך השם, יש פה גוש נכבד, לפחות בהתחלה.

יהודים יקרים,

תדעו לכם,

מה שאנחנו רוצים לעשות זה רק דבר אחד,

שהיהודים יכירו את היהדות ויבחרו את הדרך שהם רוצים ללכת בה.

מעולם לא כפינו על אדם את הדרך שלנו.

מעולם היהדות בהיסטוריה שלה לא כפתה על עמים אחרים את התורה.

הנצרות כפתה על ידי האינקוויזיציה,

האסלאם על ידי ג'יהאד.

היהדות מעולם אפילו מסרבת,

משתדלת שלא לקבל גרים שעלולים להיות כספחת

ולא יהיו גרי צדק.

אם הם יהיו גרי צדק,

אנחנו מברכים עליהם בתפילת 18 גם,

ועל גרי הצדק.

מברכים אותם בברכת הצדיקים.

אז יהדות

אינה כופה,

אלא מה רוצים? לאיים על הציבור שנמצא בארץ ישראל כאילו עומדת להיות מדינת הלכה.

ואז הדתיים יכניסו את החילונים לגטאות,

זה התסריט,

שם יושיבו אותם עד זיקנה ושיבה ולא ייתנו להם לצאת.

זה מה שרוצים לצייר.

תשכחו מזה, לעולם זה לא יהיה,

ואין דרך היהדות כזאת,

ואין אנו כופים את חיינו.

מי שרוצה לחיות כמו שהוא רוצה שיחיה,

אנחנו מבקשים זכויות במינימום,

מה שניתן לקבל ביחס שנמצא בציבור.

כמו שהציבור הקיצוני השמאלי,

מרצ,

רוצה לבטא את מה שהוא רוצה וצועק את זה בחוצות,

אנחנו רוצים באחוז הקטן שלנו לבטא את מה שאנחנו מאמינים בו.

אם קראתם למשטר כאן דמוקרטיה,

אז תשתדלו להתנהג לפי מה שאתם הכתבתם,

אבל גם זה לא נותנים בו.

לסיום הקטע הזה אני רוצה להקריא לכם דבר שהתפרסם בעיתונים בימים האחרונים.

זה אתמול התפרסם.

קצת סבלנות. ותשמעו פעם בעיתון יתד,

עיתון חרדי,

חבל שהוא מתפרסם רק

אצל חרדים ולא מתפרסם אצל חילונים.

אם היו שומעים את האמת לאט-לאט, אולי היו מתעוררים.

ותשימו לב, הדברים מדברים בעד עצמם.

הכותרת היא מיהו בריון.

אין כמעט יום שבו התקשורתנים החילוניים אינם עוסקים בבריונות החרדית.

כל בר-דעת המכיר מעט תאווי החילוני היומיומי

צריך להעלות חיוך על דל שפתיו לנוכח צירוף המלים הללו.

עמודי הפלילים בתקשורת המקומית גדושים מדי יום במעשי פשע חמורים,

בבריונות אלימה וברוטלית,

המתגברת בהתמדה משנה לשנה.

ברחוב החילוני כבר התרגלו למעשי פשע אלו,

שרק החריגים והבולטים בהם זוכים לאזכור עיתונאי.

רובם הגדול כלל אינם תופסים מקום,

ורק הציבור הרחב, שצריך לאבטח את רכושו בכל דרך אפשרית

ולהגן על חייו מפני בריונים אלימים,

יודע כי מדובר במכת מדינה קשה ונוראה.

אבל כאשר חרדי נחשד בפגיעה בחילוני,

מובטח לו כי התקשורת תדוש במעשה יום אחרי יום,

שבועות ארוכים,

כדי שחלילה לא יהיה מישהו במדינת ישראל שישכח שגם החרדים אלימים.

לפני מספר שבועות

פגעו כמה חרדים ברכושן של נשים נוצריות שנחשדו במיסיונריות.

הנשים עצמן לא נפגעו,

אולם עובדה זו לא מנעה מהתקשורת הישראלית להכתיר את המעשה כפוגרום נוסח ליל הבדולח.

לא פחות.

אמירה שלא זכתה לגינוי מפי כל אלה שגינו את ההשוואה שערך עיתונאי חרדי בין ההסתה נגד החרדים לבין האנטישמיות הנאצית.

ואין יום בו לא קם איזה לבלר פוחז ומזכיר את הפשע הנורא.

כל מעשי הפשע והוונדליזם ברחוב החילוני מתגמדים ונשכחים מול מעשיהם של יחידים שאינם מייצגים איש,

והופכים בידי התקשורת למייצגי כל הציבור החרדי.

לפני ימים ספורים נכנסו שני בריונים לביתו של קשיש בירושלים והיכו אותו קשות.

המכים היו רעולי פנים כך שזהותם אינה ידועה,

אבל החשד הוא שמדובר בחרדים שהיכו את הקשיש על שהפעיל בביתו מכשיר טלוויזיה בשבת.

המשטרה עדיין חוקרת,

איש אינו יודע במה מדובר,

אבל דינו של הציבור החרדי כבר נחרץ,

ומעשה חריג,

גם אם בוצע על-ידי מי שקורא לעצמו חרדי,

הופך לכתב אישום נגד כל הציבור החרדי.

העובדה שימים ספורים קודם לכן נפגע רכושו של צעיר חוזר בשאלה,

בחשד כאילו מדובר במעשה של חרדים,

הופרך לאחר שנלכדו הפוגעים,

אינה מונעת מלהזכיר גם מקרה זה בנשימה אחת

עם שאר מעשי הבריונות החרדיים.

וגם אני יודע את זה מעצמי,

אותה עלילה מתועבת של אנשי התשקורת

שאמרו שאני רציתי לעשות ערב של הומור ואטרקציה על חללי 73, חללי המסוקים.

שקר וכזב שלא נברא עוד כדוגמתו, והוצאתי קלטת וידאו שנקראת התגובה שלוש שעות.

אני בכלל לא הייתי בארץ באותה שעה.

והם משתוללים במשך ימים שלמים שעם לא נצחק מארגן הערב.

יתירה מזו,

הם מצאו את מארגן הערב.

כתוב על המודעה מי מארגן הערב, תעודת זהות ופלאפון.

הביאו אותו לתוכנית והצלילו את פניו, שלא יראו אותו.

ואני, שלא הייתי בכלל בקטע,

שמו את הפנים שלי כל הזמן לעיני כולם.

יהושע פורת,

איש שמאל ידוע, מפרסם מאמר ברוח מודעות תנועת עם חופשי וכותב כך

מול גל הבריונות הזה, הכוונה לחרדים,

ניצב הציבור החופשי חסר אונים,

חסר הנהגה ומפולג,

במקום להבין כי מימון הפעילות החרדית בישיבות יוצר תמריץ

לגידול מספרם ולהפיכתם לכוח שיסכן את עצם הרקמה הכלכלית,

החברתית והפוליטית של המדינה,

ממשיכים ראשיו להחליף להם.

ברור לכול שמדובר כאן במסע שיטתי ומאורגן,

אשר מכוון לכפות בכוח האגרוף,

העלה והאבן את אורחות החיים המנוונים והטפילות של החרדים על הציבור כולו.

זה מה שכותב יהושע פורת,

איש השמאל מעם חופשי.

לכן,

כמשקל נגד,

נעסוק מעל על קצה המזלג, עד כמה שעיתוננו יכול להרשות לעצמנו בבריונות החילונית.

לשמחתנו ולעושרנו רחוקים אנו מאותו הווי,

וגם אם מכירים אנו את הבריונות החילונית המילולית,

אין אנו מודעים לבריונות המקומית המתמשכת,

זו שאינה באה לידי ביטוי ברבים.

לכן עלינו להזדקק להודאת בעל דין של עיתונאים חילונים המעידים על עיסתם.

בעקבות מעשה אלימות חמור שאירע בבית-ספר יוקרתי באחד מיישובי השרון,

שמיקומו ושמו נאסר לפרסום, לא כמו אצלנו,

פרסם עיתונאי בכיר שילדיו לומדים באותו בית-ספר כתב קטרוג חמור נגד מערכת החינוך החילונית המגדלת דור חדש של בריונים חילוניים.

העיתונאי רון מייברג כותב, בין השאר,

אני אב שנתקל זה כמה שנים במעשי אלימות קשים על גבול הברוטליות הבלתי-נסלחת

המיוחסים בדרך כלל לגלוחי ראש בעיירת שדה בגרמניה או לאדומי צוואר מדרום ארצות-הברית.

אני הורה שנאבק זה כמה שנים באותו יישוב עלום שם בשרון במעשי אלימות קשים,

שגם אם טרם הבשילו לכדי פשע כה מזעזע,

הרי שחניקות,

מכות רצח,

אגרופים, זריקת אבנים ודקירות כבר ידעתי,

כולל מקרים בהם הוזעקתי על ידי מי מילדיי כדי לחלצום מבית-הספר מסיטואציה שכדי להתמודד איתה בעצמו היה עליו לזנוח את מה שלימדנו אותו בבית,

ולהרים את הלבנה הקרובה ביותר כדי להשיב מלחמה שערה.

מדובר בנוער

שאין לו נשמה,

אין לו יראה בליבו ואין שיקול דעת במוחו.

אין להם גרעין מוסרי ותרבותי,

גם לא משהו להתלקט סביבו.

לא תנועת נוער,

לא אתוס, לא דת, לא מסורת, לא אמונה,

לא חברות במובן האמיתי של המילה,

לא סייגים, לא משמעת ולא איפוק.

מה שהם רוצים, הם לוקחים.

מה שהם לא לוקחים, הוריהם נותנים להם.

מי שרוצה לחפש את האמת צריך לחפש את התשובה אצל הורי הנערים.

הם אנשים אמידים, מבוססים,

שמכבים בכסף את חוסר האהבה והפנאי שהיו אמורים להעניק.

אלמלא הייתי חי כבר כמה שנים את הפחד והגועל-נפש המתמשכים הללו באותו יישוב אלמוני בשרון,

אלמלא הייתי מתרסק פעם אחר פעם על אותם נציגים,

כל המרשימים

של מערכת החינוך הישראלית הנוכחית,

שיודעים להסכים עם שוועתי בקול רפא אך אינם מסוגלים למצוא לה מזור.

אלמלא הקילומטראז' הרב שיש לי במוסדות החינוך ביישוב החסוי בשרון,

קילומטראז' המורכב מעשרות גיחות לצורך מילוט ילדי מבין כותלי בית-הספר המוגנים באורח מרשים על-ידי שומרים מזוינים נגד פיגועים על רקע לאומני אך פרוצים לחלוטין לפיגועים על רקע של אלימות לשמה בחינוך שערורייתי וקלוקל,

בוודאי הייתי כותב על צרות אחרים.

ולמה הוא כתב את כל זה?

תשמעו למה.

איי איי איי, אין צורך להכביר במלים,

כיוון שחריף יותר מאותו עיתונאי שחווה על בשרו ובשר ילדיו את החוויה הנוראה, לא ניתן לכתוב.

רק השבוע החלימה צלקת על לסתו של בני האמצעי,

שהיה לפני כחודש פן-ניסוי של ילד בשכבה שלו,

שביקש לבדוק האם ניתן לבטק את עורק הצוואר בעזרת עט כדורי ותקע את העט בלחיו של בני.

זאת הסיבה שכותב מייברק בסרקזם, מהול בזעם.

זה עיתונאי חילוני שחי את חיי הפחד האלה יום-יום.

יום-יום הוצאנו קלטת חדשה עכשיו בווידאו,

שנקראת פשיטת רגל על החינוך החילוני,

לאחר הקלטות טייפ שיצאו בעניין בחוברת פשיטת רגל,

שאנחנו בסך הכול מקבצים את כל מה שהחילונים אמרו על עצמם בנושא חינוך.

מי שעדיין משאיר את הילדים שלו בבתי-ספר חילוניים כאלה,

משאיר אותם בסכנת נפשות לפי מייברג.

אבל לזה אין גינויים.

כשיש כאלה בחורים ממקומות כאלה שעושים דברים שהם שליליים לחלוטין,

אומרים, בני טובים פגעו,

בני טובים רצחו,

בני טובים, איך הם נשארו בני טובים?

לא, אלה בני טובים.

חרדי זה כבר מסביר הכול. לא צריך יותר. רק תכתוב חרדי ליד המקרה.

כולם מבינים כמה זה איום ונורא.

אתם מבינים כמה שזה הוגן.

תודה.

יש הקרנות מערוץ-2.

בסוף אנחנו נהיה חברים.

בסוף.

הלו.

עכשיו אני יכול להגיד.

היה לנו ערב חינוך, תרחיק טיפה. היה לנו ערב חינוך, תקרים טיפה.

אה, אני עכשיו בסדר. בסדרת חינוך, איך יכול להיות

שמשירים של אביב גפן,

נערים בישראל שמים קץ לחיים שלהם? איך זה יכול להיות?

איך ייתכן דבר כזה?

הרי אביב גפן,

שאין לי שום דבר נגדו כבן-אדם,

הוא הסמל והוא הזה והוא פה והוא שם.

אני היום, בחור בן 24,

גדלתי על חינוך חילוני.

אמרתי כבר קודם, הורדתי את הפאות שלי.

הוציאו ממני את הדת באכזריות.

הרי עצם העובדה, איפה שאני היום שומר,

אני שמתי יום אחד את הכיפה, אנשים נבהלו ממני.

מה, זה לא אותו איתי, הוא כבר לא יהיה נחמד, הוא לא יהיה זה.

עד שהם לא נרגעו קצת, והבינו שסך הכול זו מדינה דמוקרטית, ואם אני מניח תפילין, ואם אני אומר שמע ישראל ואני לא פוגע ולא כופה על אף אחד אחר,

אז זו זכותי, וזו דמוקרטיה אמיתית.

עכשיו, עם כל הכבוד לאחיין ההוא, אם נתאבד אז אני יכול להביא עשרות,

אם לא מאות מקרים של נערים בישראל,

בצבא יש כל כך הרבה מקרים של אנשים שמתאבדים,

שהמפקדים צוחקים עליהם, שהמפקדים, אפילו נערים חילונים. טוב, לא צריך להגיד את קלונם ברבים. הדברים מפורסמים. אבל בכל אופן, אין צורך. תודה.

רק אני רוצה להגיד לך דבר אחד. אם הזכרת את אביב ג'יפה,

אז אני רוצה להגיד לך משהו.

לפני כמה זמן,

כשנה בערך,

הזמינו אותי אנשים פרטיים לערב

בבית-החייל בתל-אביב.

יש גם חרדים שתורמים לעמותה של בית-החייל.

יש הרבה חרדים שתורמים את עצמם בזיהוי חללים למען חיילי צה״ל ואזרחי המדינה.

כל אחד תורם במה שהוא יכול.

אבל הציבור שלנו מופלה לרעה.

בית-החייל החליט לא לקיים בעקבות פנייה של עמותת עם חופשי את ההרצאה שלי.

למה? בגלל שהחרדים לא משרתים בצה״ל.

אני שרתתי בצה״ל בחיל קרבי, כחייל קרבי, שלוש שנים מלאות, וסיימתי עם תעודת הצטיינות.

זה לא מספיק להם.

אבל השכנים שלך לא משרתים, אז אתה לא תיכנס.

אבל אביב ג'יפ, חצי שנה לפניי, היה בבית-החייל,

וגם אחרי שסירבו לי היה עוד פעם בבית-החייל.

ובשאילתא בכנסת

התחמק שר הביטחון ומתן תשובתו לחבר כנסת למה הוא כן ואני לא.

מה איפה ואיפה? הוא שרשירים נגד צה״ל,

מטיף נגד שירות ובעד ירידה מהארץ.

הוא בסדר, כי הנוער הישראלי אוהב אותו.

אני לא.

אתה מבין איפה אנחנו אחזים?

זה לצערנו הרב.

רק רגע.

כן,

אני חייב לו תשובה שם.

כן.

כן, בחור.

לעמוד.

אתה יכול לשבת.

אחי, ככה?

שלום, קוראים לי עופר ישר. אני חודשיים חוזר בתשובה.

ברוך השם.

באתי לפה לשמוע את הדברים שלך, ואני מבין כמה שאתה חכם.

אבל אני רוצה להביא לך עוד הצעה אחת.

נכון שאתה, מה, כאילו, אני אשאל אותך, אני אראה אם אני צודק במה שאני אומר.

מה המטרה שלך, אמנון? שכל העם ישמע את הדברים שלך ויתחזקו. לא כאילו שיעשו אותך גדול. אתה בן אדם מאוד ענב.

תיזהר, הוא בא מאחוריך.

נכון או לא, אמנון? אני צודק או לא? תענה לי רגע.

אנחנו לא... הרב אמנון, סליחה, מחילה. אל תתלהב, אל תתלהב. טוב, בסדר. דבר לאט כמוני, יש זמן.

לאט, תרחיק קצת, דבר ברור לאט-לאט.

מה המטרה שלך? עכשיו אתה מחזיר בתשובה. אני גילאתי כבר שאתה מציל נפשות, שזה דבר פי ארבע יותר יפה. אלא מציל נפשך בישראל, מציל עולם ומלואו.

אבל עכשיו...

שנייה, שנייה, רגע, שנייה. חבר'ה, לא כל פעם נרחם כפיים. כשאני אעשה ככה,

נרחם כפיים.

אבל עכשיו, תסכים איתי,

יש לי אחות מאוד דתייה,

אבל היא שומעת אביב גפן, והיא נשארה דתייה.

עכשיו, אביב גפן הוא יהודי,

זה רשום בתורה, עם ישראל אחים זה לזה.

עכשיו, זה שאתה צוחק עליו זה לא בכוונה, אבל אני אגיד לך מה עשית עכשיו.

גרמת לו לפחד ממך בלי שהוא ידע. תראה כמה אנשים צחקו עליו.

אם אתה תתחיל לכבד את החילונים,

תראה להם את הדברים הטובים שיש בדעת, כמו שאני,

איך חזרתי בתשובה? ראיתי בהתחלה את הדברים הטובים.

ראיתי את כל העבריינים בשכונה שלי, איך הם חזרו, איך הם פיתחו על כל הכבוד שהיה להם.

אבל מה הם קיבלו? הם קיבלו משנה דתייה, כי הם נכנסו למשפחות טהורות.

זו התשובה שלך, אמנון, אתה עושה עבודה מאוד חשובה, תמשיך בה.

אבל תפסיק לצחוק על החילונים, זה לא יפה, למה אני הייתי חילוני?

עכשיו אני חכם, אני יודע כל מה שאתה אומר, אתה צודק.

אבל אם עכשיו יעקב אחימאיר שומע אותך, מה הוא אומר? יש לו כוח גם בתקשורת.

זו מלחמה.

אנחנו רוצים שיהיה שלום,

שכולם ישבו פה וישמור את הדברים שלך. אתה מאוד חכם.

תראה, הם מוחאים לי כפיים, סימן שאני אמיתי, אז רק הוא ברור.

חכה שנייה, לא באתי חס וחלילה לפגוע בך, באתי לעזור לך. אם אתה רוצה, תיקח אותי איתך, אני אתן לך את הנשמה.

אני אגלה לאנשים סימנים.

שנייה, שנייה, אני חייב.

אני מגבניק,

אני שלוש שנים בכותל, רק עכשיו, לפני שאני משתחרר, חזרתי בתשובה.

אתם יודעים איפה אני אשרת?

בכותל!

סימן!

סימן אחד.

אם אנשים... זה האדם החמוד הזה עכשיו.

אם תגיד לו על זוהר ארגוב, תלך לחזק אותו.

זוהר ארגוב, מה היה לו?

היה לו כסף, היה לו הכל!

אבל בשביל מי הוא חשב שזה?

בזכות הקול שלו.

הוא מת. נכון, הוא התאבד.

אבל הוא השאיר פה את מי?

את מי הוא השאיר פה?

ואת גילי.

גילי, עכשיו אתה יודע מה? היה נרקומן קבץ נדבות. אתה יודע מה עכשיו הוא?

חוזר בתשובה. מקווה שהוא יצליח.

אתה רואה?

תוציא לי את הדברים האלה, תראה להם

שבתוך החילוניות יש שכר גם.

תראה, בן אדם בא לעסק דתי.

תראה, הוא אומר תודה. אם הוא יצליח להגיד תודה לקדוש ברוך הוא,

ייתן לו עוד, עוד, אבל שלא ישתגע. למה הכסף יעבור הנה צדיקים?

אבל אם תראה בעל עסק חילוני שאומר תודה רק לעצמו,

אז אתה תראה איך הוא נופל.

אני צודק או לא?

תראה, אתה מוחא לי כפיים גם.

אני כולה חודשיים דתי, תראה איזה מתנה קיבלתי, איזה שכל זה פתח לי. אם תוך חודשיים קיבלת שכל כזה, אוי ואבוי, מה יהיה עוד ארבעה?

עכשיו יש לי משהו לפני שאני יושב.

באתי לפה היום לא לשמוע את הדברים שלך, אנחנו שומעים אותם בבסיס, אנחנו לא יודעים כבר שאתה חכם.

באתי לראות שאני לא טועה.

אם הייתי בא, רואה פה שני אנשים, אחד, שתיים, הייתי אומר, בוא'נה, אני מסוגע.

כל אלף שונים.

אני שואל, אתם מסוגעים?

לא. אני טעיתי כשחזרתי בתשובה? לא.

אם אמא שלי הייתה רואה אותי...

אפשר לתת לך ציצית?

שמחה מאוד.

אמא שלי יושב-ראש ועדת הכלכלה

הוא רוצה לנצל את הערב כהזדמנות ומאוד מתרגש.

הוא אומר כך,

הוא מבקש סליחה מאימא שלו,

ש-21 שנה רצתה להחזיר אותו בתשובה ולא הצליחה.

בערב

נראה איך שהחיינו ברוך אתה ה' אלוהינו בנושא עולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה

כן,

אני רוצה לתת אפשרות פה לידידנו, בבקשה.

תן לו מיקרופון, מגיע לו.

מחיאות כפיים.

יש לנו מצלמה פה למטה, למה? לאט, לאט, לאט, רגע.

שאני אקשיב.

בבקשה.

מקשיב? כן.

יש לנו מצלמה למטה.

עוד פעם.

מדוע אנחנו לא יכולים לצלם את הבחור הזה?

מדוע אתה לא מרשה לנו לצלם בתוך הערב?

ובכן, שלא, שששש.

חבר'ה,

לנו

אין חלילה וחס

שנאה ליהודים האלה שעושים נאמנה את מלאכתם לפי אמונתם.

רגע.

אנחנו פשוט מאוד למודי ניסיון,

שכל חומר שהגיע למערכת שלכם סולף, קוצץ,

לפי המטרות שאתם הגדרתם מראש.

אבל בשביל מה אתה צריך את המצלמה שלך?

אני מוכן לתת לך כל קטע שתרצה

ממה שאני צילמתי

והבאתי רחף מטמבלוויזיה

בשביל שיירחף מעליך. תודה רבה. אני מאוד אשמח.

ומה שתרצה. אתה רוצה את הקטע של הילד הזה? אני מבטיח לך שאתן לך אותו בבטא.

תודה.

אין בעיה.

אבל אתה צריך להיות ג'נטלמן,

שאתה את אותה אווירה שאתה רואה פה תגדיר אותה על המסך.

אפשר לעשות את זה ככה.

אפשר להגיד, זה פחד. היו אלפים בפנים, אלפים צבעו בחוץ, שברו את הדלתות,

הגיעה משטרה ולא הצליחה להשתלט עליהם בגלל המטיף חומייני שיושב על הבמה.

אולמות שטופי תשובה. העם אומר כן לבורא עולם. אנשים מפקסים את האור. הקב' ברוך הוא מערער אותנו!

איפה הילדים שלי פה?

אמנון יצחק לוקח אותם חזק.

מי אתה?

אמונה הוא פחד.

הערב, שמונה וחצי. עובדה.

את הביוגרפיה של הרב אמנון יצחק עוטף מעטה של סודיות.

איננו יודעים מהי השכלתו התורנית,

מתי והיכן קיבל הסמכה רבנית ומי הרבנים שהוא שומע להם.

יש שמועות,

אחת מהן מספרת שהוא גדל בכרם התימנים בתל אביב.

אני מכיר את אבא שלו טוב, הוא עובד בבנק,

חבר הכנסת מזרח,

אבל שמעתי עליו סיפורים, איזה?

אלוף המחזירים. לא, לא אכיר אותם מחזירים. לא חייתי כאן, אני נולדתי כאן, אבל לצערי הרב חייתי בנכס.

לך, לך לספר, ייתן לך עדות.

נג'י קוראים לו, ותגיד לו, ז'קו ז'לח אודי. תראה מה יגיד לך.

נג'י, הספר, לא מוכן לדבר.

אני עובד כאן, הוא אומר, לא רוצה להסתבך.

אמנון יצחק הוא השליח של הקדוש ברוך הוא, לאור הנשמות ישראל, לתשובה.

הראש משפחות, הגירו אותם בתשובה, והפרידו מבעלים שלהם.

אה? מאיפה אתה מכיר אותו? אני מכיר אותו מהסנוקר. הוא גילה 22-3.

אה, זה אדם הזה.

איזה מיליון אדם הוא היה?

משובב.

הכל היום יושב בסנוקר.

הוא היה אחד משחקנים הסנוקר הטובים בתל אביב.

מזה רגע מתפרנס.

ביחובות הקרן.

ואפשר להגיד את זה אחרת.

אולי טעינו כל הזמן כשהאשמנו אותו ולא בדקנו למה יש אהדה בציבור לאיש הזה,

מה הוא עשה טובה לאנשים מסוימים. לחלק אולי לא, אבל לחלק אולי כן.

מה הטוב שפה?

למה לא לתת לאנשים את האפשרות לבחירה?

סתם. את מורי אמנון יצחק אני מכיר, שעוד הוא התחיל עם האופניים שלו,

היה נכנס לבתים לחוגרים,

אנחנו, אני הייתי בין החברים,

כל בן אדם מבקש שתחזור בתשובה והיה מסביר לו, וזה עד שהוא היה עושה לאט-לאט קבוצות, אנשים,

ומסביר להם מהי תורת ה' וכל הדברים האלו.

אני זוכר אותו את ההתחלה, את הדרך שלו, שהתחיל עם ארבע-חמישה אנשים פה, ותראה למה הוא גדל.

האמת היא שאותי הוא החזיר באופן אישי בתשובה,

בגיל 14, משהו כזה.

והתחלתי לשמור שבת, וככה,

וזה איכשהו נעצר באיזשהו שלב,

ועכשיו הוא ממש חיזק אותי.

אז בזמנו אני הייתי משחק בשמשון.

ליגה הלאומית שהייתה, הייתי משחק בשמשון,

והוא פה השפיע על כל החבר'ה,

זאת אומרת, מבחינה חיובית זה היה חבר'ה שלמעשה הייתה להם דרך להבין.

למעשה הוא שינה פה את כל השכונה.

הוא עשה את השכונה לדבר יותר חיובי.

אנשים יותר נהיו בעלי חסדים.

אני רוצה לספר דבר שבחיים שלי אני לא אשכח אותו, על הבן אדם הזה.

אשתי היתה חולת סרטן, ברכה לברכה.

וחשבנו אולי רק לקחת אותה לחוץ לארץ, שירפאו אותה שם בבית-חולים של יהודים בסיני,

וזה עלה 300 אלף דולר, היה צריך לעלות.

הוא אמר, אין בעיה, כסף לא יהיה בעיה. הלך וכבר דאג לכסף.

הלך דאג לטרו, אני עד עכשיו בוכה, אני מדבר על זה ואני בוכה.

וזוגות צעירים, וכולם מבסוטים, מושרים. הלוואי עליי גם, נכון. טוב, בקרן.

כל החבר'ה פה, כל הזוגות צעירים חוזרים בתשובה פה.

כשרציתי לחזור בתשובה לקח אותי הרב אליו הביתה,

ראיתי פעם ראשונה איך שומרים שבת כמו שצריך.

אמרתי, אני מתאים לי גם במשפחה שלי,

היום אני בעל, אבא לארבע ילדים,

שגם אצלי המשפחה יהיה שבת, ויהיה דרך ארץ.

אני רק רוצה לומר שהוא עשה רק טוב לאנשים פה בשכונה, ולאנשים ששומעים אותו,

מתעודדים מדבריו,

והולכים בדרך ש...

בדרך האמת, סליחה. אמרתי שגם היא חזרה בתשובה, היא ביניהם. מי חזרה בתשובה? ליאת, הבת שלי.

זהו, אני מאוד מרוצה, מאוד מבסוטית. יש לי איפה ללכת לעשות שבת, יש לי איפה לעשות חגים,

יש לי איפה לשמוח עם הנכדים,

וכן, תסתבך סיימו, ברוך השם.

הוא עדי הרבה הרבה עבריינים מפה בשכונה בתשובה. אני מכיר אותם אחת-אחת אישית,

שאנשים היו ממש עבריינים והחזירו אותם בתשובה,

והאדם ישב. אני יכול לספר איזה מעשייה קטנה עליו?

היה איזה מקרה שבאמת נתגלה אליהו נביא לאישה שלא עלינו היה לה את המחלה ממארת.

ואז רצו לעשות סעודת הודיה.

אני מדבר שבעלה הוא אדם שמשתמש בסמים, וכל החטנה שלו משתמשים בסמים.

הוא פנה אלי ואמר לי, רוני, אני רוצה לעשות סעודת הודיה ואין לי איפה לעשות.

אמרתי לו,

בתנאי אחד,

תזמין את, תבין כל הנרקומנים, כל החברים שלך, אלי לגג,

נעשה משנה, סעודת הודיה כדת וכדין,

ואני אביא את מורי אמנון יצחק לפה, עם כל הקשיים. אני בעזרת השם מקווה שהוא יבוא.

אמר לי, הולך,

באמת ארגן את כל הנרקומנים יומיים לפני, אני מתקשר אליו, מורי אמנון, אתה חייב להציל נפשות אבודות, נשמות טועות,

אתה חייב לבוא.

תעשה לי טובה, וזה אמר לי, רוני, יש לי הרבה דברים לעשות,

אבל אני אבוא.

היינו בערך מתשע בערב עד שעה שלוש וחצי, ארבע, לפנות בוקר, עם הנרקומנים ועם צוללים, ולאט-לאט, מהם באמת השתפך הבורא, לפחות איזה חמישה עשר חזרו בתשובה.

תפילין, קודם כול כולם קנו תפילין, ואחרי זה לאט-לאט התחילו לקיים מצוות.

חלקם ממשיכים לקיים מצוות וחלקם התחזקו שהיום הם בצפת, בירושלים, הגיעים משפחה ברוכת ילדים.

דרך השם,

השם ישמרו בחייהו, אני חושב שהוא עושה גדולות ונצורות בארץ הקודש.

הוא האיש שמחזק.

והביאו לי מיפעת קטע,

ששם הייתה איזה דוגמנית שאחיה חזר בתשובה,

והיא מספרת שהוא חזר בתשובה,

אחת מן הדרכים זה היה הקלטות שלי שהגיעו לידו.

זה התחיל מזה שהוא היה שחקן כדורגל בביתר תל אביב, ושם התחילו כל מיני ילדים לחזור בתשובה.

או ללכת לפחות לכיוון הזה ולהתעניין בזה.

אבל אני יודעת שכל מי שטיפה נוטה לכיוון הזה ושומע קצת קלטות של אמנון יצחק,

אז משפיע עליו.

אז היה שם טומי לפיד, אתה מכיר אותו, כן?

טומי אמר, בטח איזה מיסיונר תפס אותו.

זה לא קורה לי אלוהים, זה קורה לי אדם.

מישהו מיסיונר עבד עליו.

מישהו מיסיונר עבד עליו.

אז אמרו לי שהיה שם עורך דין בר-און שאמר אני לא מבין אם בן 17 יכול להיות אחראי

לחייו ולשמור על האומה להחזיק נשק ולדעת מתי לירות ומתי לא,

אם זה הוא יכול להחליט,

למה הוא לא יכול להחליט מתי לחזור בתשובה?

תראה, חזרה ותשובה אתם דיברתם על בולימיה ועל אנורקסיה?

גם החזרה ותשובה היא סוג של מחלת רוח.

היא סוג של מחלת רוח. היא סוג של מחלת רוח.

רוני, אתה היית יכול לשמור על הקשר עם בן... אני יכולה להגיד משהו?

לי לא הייתה עם העניין הזה שום בעיה.

נער בן 17 וחצי,

אנשים שאנחנו שולחים לצבא לקבל החלטות ברמה של מפקדים,

ובכל רמה נשגבת אחרת הם אנשים שבהחלט

עומדים על דעתם. אני מכיר אסונות יותר גדולים מזה,

אני מכיר ילדים שהלכו לכל מיני כתות מופרעות ושאיבדו קשר. יש הבדל ענק. מה ההבדל? הבדל ענק. תרשה לי, תרשה לי. הבדל ענק. מה ההבדל? קל ענק, טומי, בחייך. הרי אתה יודע שיש הבדל. בוא נשמע. אלה אנשים שחיים בתוכנו, אלה אנשים שלא עושים דברים מוזרים מהסוג האלה של כתות. לא עושים דברים מוזרים?

חבר'ה, ממש לא.

הם מוזרים כי אתה לא נוהג כמותם.

כל מה שאתה עושה מוזר להם, טומי. נטלי. כל מה שאתה עושה מוזר להם. בסדר. אני חייב להגן על רשות הדיבור של נתניה, כן.

אני רוצה להגיד... אתה שומע שאבא הולך, הוא בא הביתה, אז נכון, אתה לא סומך על נטלי שהיא תדע לעבוד כמו ש... אני רוצה להגיד שאח שלי הוא נהיה בן אדם כל כך שונה ממה שהוא היה לפני כן. לפני כן הוא היה נורא סגור ומופנם,

והדת נורא פתחה אותו.

זה עשה לו טוב? כן, זה עשה לו טוב.

ומה, כאשר נער בין נוער צעיר?

אני הבנתי את השאלה. הוא שואל

ומה בקשר לנערים בני 14 ו-15?

ובכן,

אם נער בן 13 נוסע לאילת שלא על דעת הוריו ושלא ברצונם,

בגלל החינוך שהוא סופג מהטלוויזיה,

או אם נערים מחליטים ללכת לכת השטן בני 15,

או נערים בגיל 12 סוחרים בסמים בבתי-ספר,

ועוד כהנה תופעות שליליות,

בגלל הפתיחות,

בגלל הפתיחות שהם חשופים לדעת את כל הדברים האלה,

אולי נגביל ונכניס צ'יפ,

כמו שיש בארצות-הברית בטלוויזיה שם,

שלא מאפשרת לנוער בתוכניות מסוימות להסתכל.

השליטה תהיה של ההורים.

למה פה בארץ לא מגבילים את ההסתכלות לנערים עד גיל מסוים?

כשאני הייתי צעיר אני זוכר שהיו סרטים שפחות מגיל 16 אסור להיכנס,

אז היו מתפלחים מאחורי אחד ענק,

אבל ידעו שעד גיל 16 אסור.

מה היה אסור?

נקודות של צניעות.

היום, איפה יש צניעות?

בכל דוכן יש מישהו שעומד, מפקח ממשרד החינוך, שאומר לי, ילד,

אתה אסור לקנות חוברת תועבה כזאת,

כי אסור מתחת לגיל 16?

האם יש מישהו שעומד ושומר על הנוער מחשיפה בפני כל הפגעים בתחלואי החברה הישראלית? אין.

רק אם הוא עלול להיחשף ליהדות אותנטית ועלול בגלל זה לחזור לשורשים,

זה אסור.

מאיפה הבאתם את זה?

אני מרשה לך להביא מיקרופון שלכם.

תודה.

מי זה אתם?

למי אתה מתכוון? מי זה אתם הזה שעושים?

אלה שטוענים כנגד אלה שמדברים לגיל 14, 15,

אצלנו יש כלל,

קשות עצמך ואחר כך קשות אחרים.

אם תעמדו בקריטריון הזה לפנינו, מי זה אתם? מי זה אנחנו ומי זה אתם? מי שמעלה את הטענה הזאת בתשקורת ונותן לה את הביטוי ומביא הורים שיגידו דברים כאלה,

או לוקח יהודי כמו שהיה פה ונותן לו במה להאשים את אמנון יצחק בהתאבדות שנגרמה מסיבות אחרות לגמרי,

וכשהוא התאבד הוא כבר חצי שנה חזר בשאלה בכלל,

ופיצול האישיות שלו היתה נובעת מבדידותו החברתית ועוד כהנה וכהנה. מי שנותן במה לדברים מן הסוג הזה,

ודאי שלא אכפת לו גם מגיל 14, 15. אז איך שואלים שאלה כזאת בכלל?

לא הבנתי.

בני חבני הוא הדוד של זוהר שהתאבד בעירייה בתחילת החורף הזה,

והוא חושב שזוהר נשאב למערבולת התשובה של אמנון יצחק,

ונחשו לא עמדה בזה.

הבמאי לוי זיני והתחקירנית קרן מועלם הלכו בעקבות סיפורו של זוהר,

וגם בעקבות הרב ותעשיית התשובה שהקים. 70 מיליון קלטות הפיצו...

תחשוב על עוד משהו, בינתיים... לא הבנתי אבל עדיין מי זה אתם ומי זה ההם.

אז לא הבנת? לא הבנתי.

אז תאר לך שהייתי בל הריאיון וקצבנו חצי שעה, זה היה נערך שעה וחצי.

שעה וחצי? היינו שמים שעה וחצי. אם אתה נותן לי שלוש שעות רצוף לומר מה שאני רוצה בערוץ שתיים, עכשיו אני עושה איתך עסק, אני בא.

ואני מבטיח לך עוד משהו.

אם הייתי יכול להבטיח לך שלוש שעות, בשמחה. ואני מבטיח לך עוד משהו.

כן. כסף. אם אתה ערוץ שתיים, מה שמעניין אותך זה כסף.

ויהיה לך את הרייטינג הכי גדול שהיה בהיסטוריה היהודית.

שלוש שעות.

עם מראיין או בלי מראיין.

איך? עם מראיין או בלי מראיין.

מישהו יראיין? אני, אחרי שאדבר את מה שאני רוצה, מוכן לתת למראיין לשאול אותי שאלות.

אנחנו לא ננהל משא-ומתן כזה, למה אני לא מוסמך לנהל אותו.

אני מוכן לתת לך את הזכות

לעמוד במשא-ומתן עם אלה שמעליך.

נראה אם תעמדו בזה.

שלוש שעות.

אגב, גם ראש הממשלה לא מקבל. שלוש שעות. גם ראש הממשלה לא מקבל שלוש שעות. אני יודע, אין לו מה למכור.

תודה רבה. ברוך תהיה.

למעלה אין שאלות, שלא יגידו שמקפחים את הנשים.

אחר כך שלי תודיע ש...

כן, הנה, יש שאלה למעלה. בבקשה.

אני רוצה לדעת מה הסיבה שהראש אמנון יצחק הוא לא שר החינוך והתרבות, הוא חייב להיות שר החינוך.

תראי, יש בעיה. חבר הכנסת יצחק לוי עוד לא החליט מה הוא עושה.

אבל אני אסביר לך.

כל מי שהיה שר החינוך בישראל,

בין שהיה דתי ובין שלא היה דתי,

לא עמד

על היהדות האותנטית להעביר אותה כפי שעברה במשך אלפי שנה.

הוא מוגבל,

ועיניים לטושות עליו שלא ישנה כלום מהמצב,

וזה רק הולך ומחריף יותר ויותר,

כמו שהבאנו, לצערנו הרב, בקלטות אחרות,

שללמד אסלאם ונצרות

בכל הרצינות זה נעשה.

אבל לזלזל ביהדות,

כבר הבאנו דוגמאות רבות בקלטות וידיאו וטייפ.

זה, לצערנו הרב. לכן, אנחנו העדפנו שנפיץ יהדות בצורה הפשוטה ביותר,

בדרך של הפצת קלטות.

כל אחד יקבל קלטת,

ישמע אותה,

יתרשם,

יחליט לעשות, יעשה, לא יחליט, לא יעשה.

ירצה להקליט עליה, שיקליט.

ירצה לבוא בעקבות זה להרצאה, שיבוא.

וכן, על זה הדרך.

אצלנו זה פתוח,

זה לא חינוך חובה.

לא כופים עליך להופיע שמונה או שבע שעות ביום.

קלטת אחת.

מצדי אתה יכול ללמוד 12 שנה בבית-ספר,

ועוד

ללמוד אחר כך באוניברסיטה.

אני חושב שקלטת אחת יכולה להתמודד עם כל הלימודים שלמדת כל הזמן,

כיוון שאמת,

אי-אפשר לדחות על הסף.

והעם היהודי,

במשך אלפי שנים,

אי-אפשר להסביר

איך הוא מתקיים,

אם לא ההבטחה האלוקית שנצח ישראל לא יישקר.

ואני רוצה להקריא לכם קטע קטן,

שבו נראה

עד כמה הדברים האלה הם חזקים ומרשימים.

לב טולסטוי, גדול הסופרים הרוסים,

ב-1891, כותב

מה זה יהודי?

איזה מין יצור מיוחד הוא זה שכל שליטי העולם

וכל העמים העליבוהו,

דיכאוהו,

גירשו,

רמסוהו, רדפוהו, שרפו וטביעו אותו,

ואילו הוא,

על אפם בחמתם,

ממשיך לחיות ולהתקיים.

יהודי הוא אדם שמדכאיו ורודפיו הציעו לו הכול,

ובלבד שהתכחש לדתו וינטוש את אמונת אבותיו,

אך לא הצליחו.

יהודי הוא סמל הנצח.

הוא שלא יכלו להשמידו.

לא טבח ולא עינויים,

לא אש ולא חרב האינקוויזיציה הצליחו להכחידו.

הוא אשר בישר ראשון את דבר ה'.

הוא אשר זמן רב כל כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה.

עם כזה אינו יכול להיעלם.

יהודי הינו נצחי,

הוא התגשמות הנצח.

יהודים יקרים,

אתם צריכים להבין דבר אחד.

בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו,

והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.

לצערנו הרב,

גם בדורנו רוצים להשכיח את התורה,

רוצים להשכיח את דרך היהדות היפה

שרבים מעמי העולם ינקו ממנה שאבו ושמו אותה נס לדרכם.

אבל, לצערנו הרב, המלחמה האחרונה,

כפי שהובטח לנו בספרים,

מה שנקרא שער החמישים,

זה שער הכפירה מול האמונה.

והדברים האלה מתחזקים בימינו לעינינו אנו, לצערנו הרב,

שעומדים ויוצאים חוצץ מול היהדות,

יהודים מבינינו.

זה המצב, אנחנו מודעים לו.

אנחנו משתדלים, באפשרויות המזעריות שלנו, לעשות את חלקנו,

מה שניתן.

ואני רוצה להראות לכם, בעזרת השם יתברך,

אחת מן הדרכים שאנחנו נוקטים

בשביל שכל יהודי לפחות יזכה פעם אחת בחייו

לשמוע דברים של אמת,

של היהדות שלו, שמגיע לו לדעת,

פעם אחת

אנחנו משתדלים להראות לו במבצע ה-75,000 קלטות וידאו

שחילקנו בחודש אלול מאשדוד ועד ערד,

שיהודים קיבוצניקים,

מושבניקים,

עירונים ואחרים יוכלו לשמוע לא טוב, תזרוק,

אם תרצה, תקיים,

ואם תחס על הממון,

תעביר לאחר.

אם הדרך הזאת מקובלת עליכם,

תראו את הסרט ותגידו לי לאחר מכן.

בבקשה.

תודה רבה.

יפה, יפה, יפה, יפה, יפה.

יפה, יפה.

יפה, יפה, יפה, יפה, יפה, יפה.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לכך שיש התעוררות וחובה עלינו

לאזור מותניים וללכת ביחד כדי לקרב את עם ישראל לגאולה הקרובה כי הדרך היחידה להגיע לגאולה היא לתקן עולם במלכות שדיים אנחנו עושים מבצע של חלוקת 75 אלף קלטות וידאו שנתרמו לנו על ידי אלגון שופר שעומד בראשו הרב אמנון יצחק שהשם ישמור אותו וחייהו

עשינו חלוקה כזאת שאנחנו מכסים בעצם את כל אזור הדרום מאשדוד עד לערד כולל באר שבע, קרית גד, ירוחם, דימונה, אשקלון

תודה רבה.

בוא, בוא, בוא, סימיון.

אסמנו אצלנו.

אצלנו יש בנו רבים כזה

אני בזכותו חזרתי למשיח זה לחדר

אני נכנס אותה לווידאו ואני אראה במה מדובר

אני מפתיעה לו שהוא מצליח בזה

נגמר, נגמר, פעם הבאה! אה, קיבלתם!

אני קיבלתי קלטת של הרב אמנון יצחק שליטה,

אני הולך לצפות בה בבית, שלום לאומה!

עוד רגע, עוד רגע לידיעתכם אנחנו בעזרת השם יתברך התחלנו

לפני כמה ימים ביום רביעי שעבר לחלק את המיליון החמישי של קלטות טייפ.

וה-100,000 הראשונים חולקו כאן בירושלים בשבוע שעבר.

אנחנו נראה לכם קטעים מן החלוקה שהתחילה.

אנחנו, בעזרת השם יתברך, בתוך חודש מקווים לסיים את המבצע

עם 100,000 נוספים בירושלים לסיום,

ובעזרת השם יתברך,

אני מקווה שזה לפחות יהיה בשווה למשרד החינוך.

ירושלים, אימו ירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים, אירושלים.

אוירו של ירושלים האם ומיהי אוירו של ירושלים הקדוש ברוך הוא

אוירו של ירושלים אוירו של ירושלים האם ומיהי אוירו של ירושלים הקדוש ברוך הוא

ירושלים,

ירושלים,

ירושלים,

ירושלים אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי אוי או

אי יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא יא י

זה מחלק קשרת אותה חמש מיליון של מלחמת המשחק, משהו מיוחד זה.

אני לא בקטע הזה, פעם אחרת, אחר כך, לאט לאט,

כל הסיפורים שאתה רוצה לספר.

ירושלים,

ירושלים,

אני ביטוח חילוני, עכשיו לקחתי את זה, אני קולא מרגש.

ירושלים, ירושלים, ירושלים,

ירושלים, ירושלים,

ירושלים,

אוי אוי אוי אוי, ירושלים, Benny, אוי אוי,

ירושלים,

היבוי ירושלים, היבוי ירושלם לילה של בילה של בילה שלנו

אסור שהמנגינה הזאת תפסיק, נכון?

כן.

יהודים יקרים,

לפני שנגיע לשיא,

בעזרת השם יתברך באולם גדול כזה וקידוש השם כזה.

אני רוצה עם ציבור קדוש

כזה

להגיד מזמור תהילים

לכל החולים,

לכל העקרות,

לכל הזקוקים,

לזיווג הגון ולכל אלה שרוצים שמבוקשם יתמלא, ובפרט להורדת גשמים מהרה, אמן.

אני מבקש,

אני אגיד

פסוק

והציבור מתבקש לחזור אחריי.

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי

עם אדוני עושה שמים בארץ.

אל יתן למות רגליך אל ינום שומריך.

הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל.

אדוני שומריך,

אדוני צלך על יד ימיניך.

אדוני שומריך,

יומם השמש לא יככה וירח בלילה.

יומם השמש לא יככה וירח בלילה.

אדוני ישמרך מקורה,

ישמור את נפשך.

אדוני ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם.

אדוני ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם. יהי רצון שנבשע כולנו מהירה באחדות שלמה.

אנחנו עוברים לראות

סרט קצר שנקרא, כוחה של מצווה,

ואחרי זה זה ייתן לכם כוח רב

לקיים את מצוות התורה.

בעזרת השם יתברך.

אם אפשר לכבות את האור, בבקשה.

הגעתי להרצאה בעקבות ניסן אחי.

היה לנו ויכוח קטן על כל מיני נושאים

של הדעת והחזרה בתשובה וכל זה.

והוא אמר לי, תשמעי, אני שאלתי אותו את אותה שאלה ששאלתי את כבוד הרב,

והוא אמר לי, אני מוכן שתבוא איתי, ונשאל את הרב,

הוא יענה לך, מה אכפת לך לשמוע? תשמעי מה שהוא אומר.

אמרתי, אתה יודע מה? בסדר. יום אחד הלכתי לדואר,

ראיתי את הפתקים שיש הרצאה באולמי אמבר בחולון.

התקשרתי לניסן ואמרתי לו, תשמע, יש ביום,

לא זוכרת איזה יום זה היה,

יש את ההרצאה, אם אתה רוצה, אני אבוא איתך,

ואז נראה, בוא נלך, נראה. באותו יום של ההרצאה לא רציתי ללכת.

התקשרתי אליו, אמרתי, אם הוא לא יגר בירושלים.

אמרתי לו, אם הוא לא יצא מההרצאה,

אנחנו מבטלים את הסיפור, אנחנו לא נלך להרצאה.

התקשרתי אליו, וכבר היה בכניסה לחולון.

אמרתי, אין ברירה, חייבים ללכת.

מאוד התביישתי לשאול את השאלה, כאילו פחדתי וזה, בסוף שאלתי.

כן?

אני אומרת שאני רוצה שתעשה סיכות ביפו,

נראה יהודיות שלנו שנשואות של ערבים וחיות בעירות פאר, ויש להן עשרה ושישה ילדים,

ואני, שאני נשואה כדת משה וישראל ועושה הכול, אין לי ילדים.

איך אתה מסביר את זה שאלוהים נותן לה ולי לא?

היא שואלת שאלה,

אסגרת יפו.

היא אומרת איך ביפו יש נשים בעינת אצלן שנשואות לערבים,

עם שישה או עשרה ילדים בגרות בבנייני פאר,

ואילו היא גרה בחולון והיא נשואה כדת משה וישראל, ואין לה ילדים.

תודה רבה, בואי נעשה עסק.

אני בלי נדר מוכן לברך אותה פה לפני כל הציבור,

והציבור יחמיא עמם,

אבל אני מבקש ממנו בקשה קלה קשה.

קלה קשה.

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם יתברך,

ללכת בכיסוי ראש, שאני אתן לה,

אני אקיים ללכת כדי לצפות אותה בברשת הקרנה.

ובעזרת השם,

אני מקווה שיהיה לך ילדים יותר מערביות כולן.

וואו וואו וואו וואו וואו. תנו לו לחשוב.

אני רק אספר לך סיפור.

לפני מספר שנים היה סמינר

במלון שורש

בדרך לירושלים.

בסמינר הזה הייתה רבנית שהזמינה את שלושת אחיותיה עם המשפחות על חשבונה בשביל שיאמרו להתחזק ביהדות.

בסוף הערב הייתה התחזקות גדולה מאוד,

עשרות של אנשים שמו שם ציציות ומספר נשים שמו כיסויי ראש.

פתאום

אומרת הרבנית,

כבוד הרב,

אני מבקשת ממך שתשפיע על אחותי עם מי תשים כיסוי ראש.

שתי אחיותיה נוספות ילכו בעקבותיה.

התחלתי לדבר איתה בקשר לכיסוי ראש,

שזה מחויב על פי התורה,

זה מצווה מן התורה שנאמר ופרם את ראש האישה,

זה נלמד

בספר במדבר, פרק ה', פסוק שמונה עשרה,

שבנות ישראל היו הולכות מכוסות ראש.

התחלתי להסביר לה את המעלות על פי הזוהר הקדוש,

מצד שני הסברתי מה גודל העמון ללכת בלי כיסוי ראש.

השפעתי ודיברתי ולא עזר.

לא עזר.

ניסיתי עוד פעם להסביר, לא עזר.

פתאום אומרת לי האחות הרבנית,

תדע לך שהיא עקרה, אין לה ילדים.

אמרתי לה, תשמעי,

מה את מעדיפה?

את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה?

היא אמרה, שכינה.

אמרתי, אל תעשי חשבון לשכנה.

קשה לך לשים כיסוי ראש, כי את מתביישת מהחברה.

אבל תזכרי, את יכולה להחזיק

ילד ביד שיבכה.

מוכנה או לא מוכנה?

היא אמרה, לא מוכנה.

בינתיים כמה נשים התרגשו מאוד והחליטו הן לקבל

על עצמן כיסוי ראש ושמו כיסוי ראש.

אחרי מספר דקות היא כבר לא יכלה,

כי היא פרצה בבכי,

ניגשה אליי ואמרה,

אני מוכנה.

אמרתי לה, בלי נדר ועזרת השם,

אם תבטיחי לי שתלכי עם כיסוי ראש חצי שנה,

לא תורידי,

בעזרת השם ובלי נדר השם יזכה אותך לזרע של קיימא,

וכל הציבור ענה אמן חזק.

שם את הכיסוי ראש, אחרי שבועיים אני נמצא באולם אליצור בנתניה בהרצאה, ניגש אל העדה בסוף ההרצאה, אומר לי, אתה מכיר אותי? אמרתי לו, לא.

אמר, אני בעלה של ההיא שברכת במלום שורש.

כן, מה אתה עושה פה?

אמר, ראיתי שיש הרצאה שלך פה, רדפתי אחריך עד כאן.

אני רוצה להגיד לך,

שפעם ראשונה,

אחרי 16 וחצי שנה,

שבוע ימים אחר לאשתי.

תודה רבה.

תודה רבה. הייתי היום במעבדה,

ביקשתי לקבל תשובת דם,

מה התוצאות?

הייתי מוכן לשלם אלף דולר,

שיגידו לי עכשיו מה התוצאות.

לא הסכימו, אמרו, רק מחר.

אני לא יכול להתאפק.

באתי לפה,

תברך אותי שתהיה תשובה חיובית.

אמרתי לו, תראה, הברכה כבר נמצאת.

השם יעזור שיהיו בשורות טובות, ותודיעו לי מחר מה קרה.

למחרת בשתיים בצהריים כל החבר'ה שלי במשרד רואים אותי רוקד לבד.

היא נקלטה.

ואחרי תשעה חודשים היא ילדה בת

והם קראו לה הודיה.

ואחרי שנתיים נולד להם בן.

ברוך הוא, ברוך שמו, מה הפריד ביניו לבין הילד?

מטבחת מבד.

זה מה שהפריד.

בורא עולם אומר, אתה רוצה ממני?

אני רוצה ממך.

בוא, נותן לך ניסיון קטן,

קח דבר קטן,

אני אתן לך דבר גדול.

אתה מוכן?

אם אתה מוכן, גם אני מוכן.

אם תפתחו לי פתח כחודו של מחט,

אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אומר הקדוש ברוך הוא.

את רוצה בעזרת השם שאנחנו עוד כמה זמן נפגש ונהיה בברית עם הציונות?

כבוד הרבנות עשית בעזרת השם.

אם יש נשים צדקניות שרוצות לזכות גם כן במחמד הקדוש הזה, יש שעת רצון גדולה עכשיו בשמיים.

מי שרוצה פה לשים בעזרת השם את ברץ, יש שעת רצון גדולה עכשיו בשמיים.

שתבוא לכאן, תזכרו, שעת רצון גדולה.

האמת היא שלא ציפיתי לתשובה כזו, לא ציפיתי לכיסוי ראש, אבל גם לא ידעתי שתהיה לו תשובה חותכת לשאלה הזו.

אבל כשהוא אמר לי

אם אני אהיה מוכנה לשים כיסוי ראש, אני לקחתי את מה שהוא אמר נטו. כל מה שהוא אמר האמנתי שאני אעשה בלב שלם,

וחשבתי רק על זה.

לא פחדתי ולא... חשבתי רק על זה. אמרתי,

זה הצ'אנס האחרון שלי בסיפור הזה.

אין מילה וחשבתי, אדוני היושב-ראש, שהחייבנו בקיימת הכיבור ונגמרנו בגירת הזמן הנזיק.

אמן!

עכשיו אנחנו חייבים כולנו לברך. הכוח של כולנו הוא גדול מאוד בשמיים.

מי שברך ומותן הקדושים בנהלם, יצחק, יעקב, משה ואהרון, דוד ושלמה, מכל הקהילות הקדושות והתוארות,

הוא יברך את השם הטוב מיכל בנית הבת רבקה.

השם יזכה אותה להתפקד בזרע של קיימת ומהרה!

מיסוי ראש הזה!

השם יזכה אותה לגדל בנים ובנות לעומתו יברך ובחירת שמים, קדושה ודהרה. אמן, כן יהי רצון!

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

‫קודם כול, יש לי להגיד דבר ראשון, ‫תודה עליהם.

היה לי מאוד ככה שהגעתי הבית,

‫לבית חילוני, בעלי חילוני.

‫הגעתי עם כיסוי ראש, הוא היה בהלם.

‫שלושה ימים הבחור לא תפקד,

‫ועם העידוד שלי היום הוא שומר שבץ.

‫ומתפללים, היה לי מאוד קשה, ‫כל העולם,

מה קרה, השתגעת, מה קרה.

‫הרבה לא קיבלו והרבה ממש הידדו אותי.

‫כל המשפחה שלי מאושרת.

‫קודם כול, חשוב שאני מאושרת היום.

‫היום שבת זה שבת, אנחנו,

‫לא טלוויזיה ולא חשמל ולא סיגלות,

‫תפילות, ברכות, הכול השתנה, ‫ממש חיים שונים, חודש של רגיעה אמיתית.

‫אני מציעה לכם,

תחזרו בתשובה. ‫אין, אין דבר יותר טוב מזה.

‫את מעדיפה שתהיה בבית שלך השכינה או השכנה. ‫את יכולה להחזיק ילד ביד שיבכה.

‫-אין, אין, אין.

‫-אין, אין.

‫-אין, אין.

‫ואני שאני רצויה כדת מושב בישראל ועושה הכול, ‫אין לי ילדים. איך אתה מסביר את זה ‫שאלוהים נותן לה ולי לא?

‫היא שואלת שאלה על קרב יפו.

‫היא אומרת איך ביפו יש נשים יהודיות, ‫רחמאללה, נפילה של תנועות הערבים,

‫עם שישה או עשרה ילדים, וגרום זה בזייני פאר,

‫ואילו היא קמה בחולון,

‫והיא יש לה אגידת משה וישראל, ‫והיא תהיה תהיה תהיה תהיה.

‫-עשה עסק.

‫אני בלי נדר מוכן לנהל חוקת ‫כל ציבורי כל הציבור,

‫והציבור יעלה עמי,

‫אבל אני מבקש ממך בקשה קלב קשה.

קלב קשה.

‫אם תהיי מוכנה, בעזרת השם לדברה, ‫ללכת בכיסוי ראש,

‫אז תהיי לנהל חוקת,

‫אם תבדקו לי פתח, פותחו של כחל,

‫אני אפתח לכם כפתחו של כולם, אדוני היושב-ראש.

‫תודה, בעזרת השם, שאנחנו עוד כמה זמן ‫נפגש ונהיה בברית.

‫את מעדיפה שתהיה בבית שלה ‫בשכינה או אשכנה?

‫אז תשכנע אותה לגבי בנים ובנות, ‫תעמוד פה נפגש ובחירת שמיים ‫תזכור לדברה, אמן.

‫-תודה, אדוני.

מוזיקה

ברוך אתה, שאני אבין, סוכימון, אמן!

אדוני היושב-ראש, השם ימלא כל משארו דיברה נכונה,

ונצביע כבר איתם אשרים כבר דיבר כבר בית נאמן בישראל.

מי שתרס על הטלף של רכיב הטעונים,

הוא היה מצחק מעקב משה ארון נגד דוד אשל אבותו,

והוא יברך את שמות מוסר ביעדות לידידינו היגד,

הרב אברהם יצחק,

שהוא מזכה את הערבים,

משפיע עליהם בגדות בקשור ומתנתן לה כבישה.

קדוש ברוך הוא יעניש הרב וטוב,

שותף ונעימים בכל השאר הזה, יזכיר ויצליח וישאיר רבים מערוץ,

יחזיר אותם לתשובה שלמה,

משפתו וזכות תורתו,

קדוש ברוך הוא ישייחס לגאו עלינו, נזכה בכבוד ומשיח חסינו,

שיקרא את דבריו לימינו, אמן זה אמן.

בן יהודים יקרים,

מי שרוצה להתקרב, להבינו שבשמיים.

הקדוש ברוך הוא מושיט לו יד ימין,

היא מנחה פשוטה לקבל שווים.

מי הערב רוצה לצאת לדרך לקבל עליו עול מצוות,

שיבוא כאן לבמה בעזרת השם יתברך לשים ציצית וכיסוי ראש בעזרת השם.

הראשונים שרוצים לשים ציצית, בכבוד.

אמנון זה בורא עולם מזמין אתכם לקלט את חינם. אחי, זכית, זכית.

חיי וגאי יום.

שאין חזר טובין יש מוסיפה גם בור הבור הבור הבור הבור הבור המ נושא חום.

שאין חזר טובין יש מוסיפה גם בור הבור הבור הבור הבור המ נושא חום.

שאין חזר טובין יש מוסיפה גם בור הבור הבור הבור הבור המ נושא חום.

לשם עד עד כאן יש לו סיפתם לו רבו רבו רבו רבו נוסע לו

שר גזלדוביץ' מוסיפתם לו רבו, רבו, רבו, רבו, נו נוסחו.

שר גזלדוביץ' מוסיפתם לו רבו, רבו, רבו, רבו, נו נוסחו.

שר גזלדוביץ' מוסיפתם לו רבו, רבו, רבו, רבו, נו נוסחו.

איפה הראשונה שרוצה לשים כיסוי ראש?

הנה, שם למעלה, נמסור לה כיסויי ראש!

מלך חי וכיום מלך, מלך חי וכהיום

שאין גזל טובים שמוסים לכם בור אבור אבור אבור אבור אבור אבור אבור אבור נושא חום

שאין גזל טובים שמוסים לכם בור אבור אבור אבור נושא חום

נגמרו 450 ציציות, איפה מחיאות הכפיים?

שימה ישראל

אדוני

אלוהינו אדוני

אדוני

אדוני הוא האלוהים

אדוני הוא האלוהים

אדוני הוא האלוהים

אדוני הוא האלוהים

אדוני הוא האלוהים אדוני הוא האלוהים

אדוני הוא האלוהים

אדוני הוא האלוהים

קוראים לי אליעזר קרן נולדתי במפלסים התחנכתי במפלסים רקע חילוני לגמרי

עזבתי את הקיבוץ. מה זה רגע? רגע חילוני לגמרי. הרגע חילוני לגמרי, זאת אומרת שאין שום קשר לדת ישראל.

ידעתי בקיבוץ ב' יש איתה, בקיבוץ,

ופעם לא הייתי קשור ליהדות. האמת היא שאני זוכר זיכרונות היום מהיהדות שהיה לי איזשהו קשר עם הקב' ברוך הוא.

אבל לא דרך, לא קשור לתורה ולא קשור ליהדות, רק משמועות ששמעתי על מצוות ודברים כאלה.

שמי אלון, אני מקיבוץ תל-קציר בעמק הירדן

מה אתה רוצה לשמוע?

חלקתי לצבא, המסלול הרגיל כמו כולם הייתי בחיל האוויר, מתכנן מטוסים, אחרי זה יצאתי לקצונה

ואחרי איזו תקופה הייתי תקופה בקיבוץ, אחרי הצבא הייתי תקופה בקיבוץ שנה

ובמערכת השנה הזאת אחרי הצבא בעצם אדם מתחיל לחשוב מה הכיוון, אנוכים, מה צריך ללמוד, אולי נלך לאוניברסיטה החלום תמיד זה לנסוע לחו״ל, לטייל בעולם, לראות עולם

ומישהו הציע לי, אמרו לי לפני שאתה נוסע לעולם, לראות את העולם בהודו, סין

בוא תראה, יש כוכבים אחרים פה בארץ גם

יש סמינר, אמרו לי

סמינר שאפשר להוכיח,

מוכיחים שם שיש אלוקים

אני מנסה להסביר להרבה אנשים ששואלים אותי איך זה קרה, שהבן הגדול לפחות נולד כזה

אי אפשר אחרת להסביר את העובדה שמגיל צעיר מאוד הייתה לו משיכה לדת

הוא נולד דתי

זה לקח זמן, פשוט עד שהוא נהיה דתי

הייתי בעי בשריון, הייתי מפקד טאנק ברמה

ואחרי זה גמרתי לצבא, נסעתי לארצות הברית,

עבדתי בארצות הברית שלוש שנים

וגם שם לא היה לי שום, כל התקופה הזאת לא היה שום קשר עם היהדות

עד שמתי התחילה לי ההערה, כי אני חושב שמה שקרה לי זה לא היה על דרך ההיגיון, פשוט נס מה שקרה לי, שקראתי לאיזה ספר שנקרא כוחו של תת המודע שהוא ספר שבכלל איזה סופר אמריקאי, בכלל לא יהודי הוא נותן שם עצות כמו משהו דומה לתפילה היום כשחזרתי בתשובה, אני יודע, זה דברים שדומים לתפילה כמו לבקש מהתת המודע הזה, לבקש ממנו להשפיע עליך חיובי וכשהתחלתי לבצע את הדברים

ולפנות אליו ולתת את המודע הזה ככה לפני השינה ובבוקר הייתה לי הערה מאוד גדולה, מאוד פתאום הרגשתי שאני זורח וכל הרבה מושגים מוטעים שחשבתי בקשר לדרך חיים השתנו לי דרך זה וקדוש ברוך הוא זימן, ברוך השם, איזה בחור חרדי בקהילה במונסי קוראים לו יוסי מזרחי וסיפר לי כמה, לא הרבה

על גלגול נשמות ועל סיפורים של אנשים שהיו במוות קליני ועוד דברים שהייתי עמום, דברים שחשבתי, תמיד עמדו לי איפשהו בראש כי כל אחד שומע את זה איפשהו, אבל הוא סיפר לי ככה את זה ממש עם פרטים ופשוט קיבלתי החלטה לחזור בתשובה טוב, הגעתי לסמינר

קשה להיכנס לפרטים אבל הוכיחו לי פתאום אני מגלה שאני בצד השני תמיד חשבתי שמאוד הופתעתי דבר אחד שמאוד הופתעתי בסמינר שתמיד חשבתי שאנחנו החילונים בעצם זה הנאורים החושבים אלה שבעצם הם מחליטים מה יהיה בחיים שהם ינווטו

הם עושים את החיים שלהם, לא מכתיבים מה לעשות מלמעלה ופתאום בסמינר ראיתי אחרי ששאלתי את השאלות הנכונות בעזרת הרבנים ששואלים את השאלות אז פתאום ראיתי שבעצם זה היה הפוך אלה ששומרים את התורה והמצוות, החרדים מה שקראנו להם השחורים האלה הם דווקא אלה שיותר

רוצים לברר מה זה החיים באמת איך לחיות את החיים יותר טוב איך לעשות את כל דבר, כל פרט בחיים, איך לעשות אותו בצורה יותר טובה לעצמם יותר טובה לעולם עכשיו פה בעצם התחיל המאבק כאילו טוב אז אתה יודע את האמת עכשיו נדלק האור עכשיו מה עושים עם זה

הראשונה שהם לימדו בישיבה אני נרתעתי אמרתי מה ומה עם הלימודים כל מה שהם צריכים לדעת איך הם יצאו לחיים

היום אני יודע שאני פשוט חשבתי דברים לא נכונים עשיתי שטות

הייתי צריך להסכים לזה הרבה לפני

לא ניסיתי להתנגד בהתחלה ניסיתי להתנגד אחרי זה רציתי להיות בטוח שהם רוצים

הרב אורי זור התקשר אליי הביתה בדיוק באותו יום שאני שאלתי את הבן את השאלה האחרונה

אם הוא באמת באמת רוצה ללמוד בישיבה וכשהוא אמר לי כן ואני אמרתי לו אם ככה אתה הולך ללמוד בישיבה

בדיוק התקשר אליה הרב אורי זוהר ושאל אותי למה אני מתנגד

הסברת לו שהוא מתפרץ לדעת פתוחה בדיוק עכשיו הסכמתי

אני אבא של רז ועידן קרן אה כן שלום וברכה שלום

יום בן חמש עשרה המסלול שלו ברור הוא רוצה להיות רב

והוא יהיה רב

ואני אעזור לו

מה שכן הציעו לי

שקיבלתי זה ללמוד בעצם שעה היה אברך יהודי יקר מרכסים

שמסירות נפש היה מגיע כל מיני שבת לקיבוץ

בהתחלה כל כך הבינו מה פתאום מגיע חרדי לקיבוץ

אז היה אומר שהוא מגיע לאלונה ללמוד איתו

וככה התגלגל

למדנו קצת, כל לימוד כזה מאוד הוסיף, הרגשתי ממש התעלות, כל לימוד כזה הרגשה מרוממת

וסיפוק אדיר שבחיים שלי לא הרגשתי

וזה היה סך הכול שעה בשבוע, זה הכול, לא יותר מזה,

אבל לאט לאט כל סביב השעה הזאת הסתובב כל השבוע, הייתי חושב הרבה על מה שהוא אמר לי בשיעורים ובסוף אחרי כמובן, אחרי הפגישות שהיו לי עם אותו אברך שאני אפשר להגיד שאני חייב להיות החיים שלי בעצם הוא אמר לי, אמרתי לו, שמע אני רוצה להגיע ללמוד, אני רוצה ללמוד תורה הוא אמר לי, יש ישיבה,

ישיבת נתיבות עולם בבני ברק

ושם זה אנשים שחוזרים בתשובה כמוך, אנשים שעשו צבא, אנשים שהרבה קיבוצניקים

לטייסים, יש

כוסי סיירות, יש שם הכול טוב.

היי,

שלום, מה נשמע?

אני חושב שהיה לי הרבה עזרה מהקדוש ברוך הוא כשחזרתי בתשובה

שממש עיבלתי את כל מה שחשבתי,

את כל הדברים שהיו לי לפני זה, הבנתי שזה הכול הפוך

ומייד החלטתי לרוץ לישיבה, זה היה לי מאוד פשוט,

אני בכלל לא, אולי קצת, כמה, איזה שבוע ראשון חשבתי, עוד לא ידעתי בכלל מה זה בהתחלה כשחזרתי בתשובה,

אמרו לי, יש רק קצת מצוות,

אתה לא צריך לעשות הרבה, בוא נתפלל רק טיפה,

אבל כשהבנתי שזה מה שזה אומר, אמרתי, אני הולך על הכול.

אהלן, אהלן.

מה קורה?

קצת התעצמי עם הטוריים, הטוריים.

להורים קשה להסביר, בכלל קשה להסביר,

הדרך הנכונה, רק לקבל הם מקבלים כי הם רואים שטוב,

טוב, הם רואים את האור, אני חושב, על הפנים,

הם רואים שיותר טוב לי.

קשה להם להאמין,

כי העולם החרדי נראה מאוד שחור וזה,

אבל מדחת לחליפה, מי שמכיר קצת את הבן אדם, רואה שהבן אדם מאושר והוא שמח וטוב לו, והוא לא רוצה דברים אחרים, טוב לו איפה שהוא נמצא.

אנחנו לא מבינים איך זה קרה,

אנחנו לא מאמינים ואנחנו

לא אנשים דתיים.

ויחד עם זה, עמוס כבר אדם מבוגר,

וכשהוא החליט, ודעתו נחושה,

הבנו שאין לנו ברירה,

ואם אנחנו רוצים שלא לאבד את הקשר עם עמוס,

אז אנחנו חייבים לקבל אותו כמו שהוא. בהתחלה היה לי המון מתח עם עמוס,

מכיוון שלא קיבלתי את הדרך שלו,

וניסיתי לעשות את הכל על מנת שהוא יחזור בחזרה

אלינו,

וראיתי שזה לא הולך וזה רק גורם לעימותים בלתי רגילים. אני חושב שהדבר היחיד שנכנס ללב, זה היה ממש ככה שאחרי שהתווכחנו ככה איזה פעם, זה ממש ככה היה ויכוח חריף,

אז אני קצת הזלתי דמעה, אז זה נכנס קצת ללב.

אנחנו הפסקנו באיזשהו שלב להתווכח,

אבל המשכנו לדון בנושאים.

וכשאנחנו דנים בנושאים זה כדי לשמוע אחד את השני,

ובין שאתה משתכנע ובין שאתה לא משתכנע אתה דן בנושא,

ועל ידי זה אתה יותר מבין.

עמוס מאוד גם ביקש מאיתנו שאנחנו נצא לסמינר,

לסמינר לארבעה ימים, ואנחנו יצאנו לסמינר הזה,

ואנחנו מאוד מאוד חששנו מהסמינר הזה,

זה היה בזיכרון,

ואנחנו יצאנו בגלל שעמוס ביקש מאיתנו.

והיו לי חששות, במיוחד לי, היו לי חששות מאוד מאוד כבדים.

אני באתי לסמינר, נכנסתי למלון,

וראיתי שבתוך המלון אין טלוויזיה ואין רדיו ואין כלום,

ואני אמרתי לאורי, אני לא נשארת פה אפילו רגע אחת, אני נוסעת הביתה. ואורי אמר לי,

בואי נחכה ונראה מה יתפתח פה.

והיו לנו ארבעה ימים ממש מרתקים,

לא הטלוויזיה הייתה חסרה ולא

הרדיו והיה מעניין והעבירו את זה בצורה מאוד יפה, כי רצינו קצת לקבל מושג,

רצינו לדעת לאיזה עולם עמוס נכנס.

על ידי היו יום חדש עוד קוסקוס של קוסקוס של בדקס. אה, זה שווה, מעולה, יפה. רצו כאן בדקס.

מה, הביאו את זה מהקיבוץ?

כן, מביאים למשק, אבל אז לא היה. אחרי שאתם הבאתם, אז שאלתי את יעל אם יוכל להביא. מצוין, יפה. כשחזרתם במשיבה,

אז אימא שלי ישר הביאה אותי לארון,

אמרה לי, תשמע, זה הארון שלך,

דברים בדציים, יש לך עוגיות,

סכויום חד פעמי וזה, לא הייתי אוכל כלום,

רק קופסאות.

הם ארגנו את הכול וזה, ואמרו,

אם זה טוב לך, זה טוב לנו.

אבל אני זוכרת שהיה לומד,

אחרי הסמינר היה פה בחור שקורא לו ארז,

אחד שהיה בא ללמד אותו,

רכסים, מה המשך?

והוא היה חוזר מהשיעור כל כך מאושר,

ואז עוד עבד בקיבוץ ואז עוד נסע, הוא רק התחיל עם החזרה בתשובה. ואני ראיתי את האושר שלו בעיניים, והיה כאילו מבסוט.

אני ממש הייתי, היה לי טוב מזה.

היו כאלה שגיחכו, אמרו, מה זה, איש אחד בא הנה עם כובע ללמד את אלון, בא לבקר את אלון, מי זה וזה?

היו כאלה שגיחכו, והיו כאלה שקיבלו את זה, ובסך הכול הרוב קיבל את זה יפה. ויש כאלה שגם שאלו, מה קרה לו? מה, הוא השתגע פתאום ללכת חזרה בתשובה?

גליתי להפתעתי דבר מאוד מדהים, שאני,

נראה שככל שאתה יותר מתקדם,

אתה עושה יותר צעדים, אז אנשים יותר מקבלים את זה.

פתאום אתה רואה גילויים, גילויי הערצה קצת.

אנשים אומרים לך, יישר כוח, איך אתה הולך נגד הזרם, אתה מצליח,

אפילו שצוחקים עליך וזה, אל תשמע להם, אפילו כאלה שאמרו, תלך בדרך הזאת, וזה אנשים חילוניים לגמרי, שלא ידעתי שיש להם קשר ליהדות.

מה שבעצם הכי פחדתי זה הקשר המשפחתי שהתנתק.

אנחנו הרגשנו שאלון מאוד מעוניין, גם הישיבה, גם הרבנים,

כל נגיד שהיה איזה אירוע או מה, כמו החתונה, לפני החתונה שלו,

המפגשים והאבות וכל ה...

בגלל שהם יחד איתנו.

זאת הייתה חתונה אדירה.

רקדו ושרו, ואנחנו מאוד התלהגנו.

הרי את מקודשת לי בטבעת דו,

פקידת משה וישראל.

הרבה חברים אמרו שהחתונה הזאת הייתה משהו אחר, רקדו שם במעגלים,

והיה שמחה גדולה.

זה מאוד שימח שאנשים ראו שאפשר אחרת, אפשר לחזור בתשובה ואפילו לשמור על קשר יהיה טוב עם ההורים ולשמור על קשר עם החברים.

זו שאלה של רצון, זו שאלה של רצון.

ברור לי דבר אחד, אחרי שהבן הגדול פתח לי גמרא והראה לי דברים,

שיש משהו בדבר הזה.

זה משהו שאני לא יכול לדבר עליו עכשיו, כי אני צריך לשבת וללמוד אותו.

אבל הטענה שזה איזושהי השקפת עולם מלפני אלפיים או שלוש אלפים שנה, שעבד עליה כלח,

זו טענה קצת מוזרה,

כי גם המדע היום

מגלה לאחרונה דברים שכבר בגמרא כתובים לפני אלפיים שנה.

אז בואו נבדוק.

ואני ממליץ לכל האנשים, תבדקו.

כשאתם אומרים אנחנו לא מאמינים,

תלמדו במה אתם לא מאמינים.

ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו,

ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו,

הוא מתעלה, והעולם עצמו מתעלה עימו.

מה כתוב לנו פה? וואו, איזה יופי של דברים.

ראינו שעמוס בעצם מרוצה בדרכו,

ואנחנו מאוד שומרים על קשר,

ואני חושבת שכמעט כל יום או כל יומיים יש בינינו שיחות טלפון,

ועמוס הוא חלק מאיתנו.

הוא לא כפה עלינו ואמר, אמא,

את צריכה ככה וככה.

אמר לי, אמא, מה שאת יכולה, תעשי.

אבל אם תקראי פרק בתהלים, תאמין לי, אמא, זה יעשה לך נורא טוב.

ובאמת, אני קוראת פרק בתהלים, ואני אומרת שזה ממש עושה לי את היום.

והרבה פעמים הייתי, לפעמים, צבוח לא טוב, הייתי קוראת כל בוקר את ה-18 ברכות וזה, וזה עשה לי טוב.

זה נותן חוזק.

תודה רבה.