ללא היתרים
\n
- - - לא מוגה! - - -
\n
רבים הקשו מדוע לא נזכר בתפילת על הניסים, הנס של פח השמן שדלק שמונה ימים.
ונראה לבהר כי זה שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות ניסים גדולים אינו חידוש.
עם ישראל ראה ניסי יציאת מצרים עצומים שנעשו על ידי הקדוש ברוך הוא, כך שאין כל חידוש בזה שהקדוש ברוך הוא עושה ניסים.
מה שרצו חכמים זיכרונם וברכה ללמדנו,
וזאת אנו מוצאים בתפילת על הניסים,
זה מה שאנו חייבים לעשות לכבוד השם יתברך.
כפי שעשו החשמונאים שמסרו נפשם על קדושת השם יתברך,
כי לא הייתה להם כל הבטחה מהקדוש ברוך הוא שינצחו.
בדרך הטבע היה שלא ינצחו,
ובכל זאת
מסרו נפשם למען קדושת שמו יתברך.
את זה ציינו חכמים זיכרונם לברכה בתפילת על הניסים.
את הנקודה הזאת רצו שנלמד מנס חנוכה.
פעם סעדתי אצל מרן החפץ חיים, זכר צדיק וקדוש לברכה, בסעודה שלישית,
יחד עם עוד כמה רבנים.
צעק החפץ חיים, מסעודה שלישיס,
מדוע אנו שותקים ומחרישים לנעשה ברוסיה?
הם לא נותנים לנו לשמור על התורה?
עלינו לקום ולעשות עמם מלחמה?
מגי מה אנו מפחדים?
שמא יהרגו אותנו?
כדאי עבור כבוד שמו יתברך להיהרג.
ככה היה צועק
החופץ חיים.
כמובן כוונתו הייתה דווקא לרוסיה שלא נתנו לשמור על התורה אפילו בחדרי חדרים.
רגילים אנשים לחשוב בדעתם שאנחנו צריכים לדאוג עבור התורה.
הדבר אינו נכון.
התורה היא של הקדוש ברוך הוא.
עלינו לא מותר לדאוג לתורה, יש מי שידאג עבורה.
עלינו רק להרגיש ולחוש שהתורה היא אושר חיינו והיא ורק היא נותנת סיפוק לאדם בעולמו,
וחס ושלום לולא התורה חיי האדם הם כבהמה ללא תכלית.
ועל זה צריך האדם להודות להשם יתברך,
על שנתן לנו תורת אמת
ונתן לעם ישראל חלק בתורתו.
כי לא אנחנו עושים לקדוש ברוך הוא טובה כשעוסקים בתורה.
אם צדקת, מה תיתן לו?
ואם אדם חושב בדעתו שהוא עושה טובה, שהוא עוסק בתורה,
אז הקדוש ברוך הוא נותן כוח בסטרה האחרה לבטל חס ושלום את התורה.
ולכן מדויק בלשון התפילה על הנשיאים,
עמדת להם בעת צרתם,
רבת את ריבם.
מתי הקדוש ברוך הוא עמד להם? בצרתם.
בשעה שהם הרגישו כי ביטול התורה חס ושלום הוא לא צרתו של הקדוש ברוך הוא,
אלא זו צרתם.
אז בא הקדוש ברוך הוא לעזרתם והושיעם.
משה רבנו,
בשעה שקיבל את התורה בשמיים,
היה עליו לערוך מלחמה עם המלאכים.
כמו שנאמר בתהילים, שבית שבי
לולא מלחמה לא היינו מקבלים את התורה,
כי בשעה שאדם נלחם על דבר מסוים הרי זה מראה כי זה נוגע לו מאוד והוא מאוד רוצה בזה.
ולכן כשכורח רצה לבטל את התורה היה צריך משה רבנו
להתפלל על תפן אל מנחתם כי ללא זה היה כורח מצליח חס ושלום לבטל את התורה.
והסיבה היא מפני שכשאנו לא מוסרים נפשנו על התורה יש כוח ביד הסיטרא אחריו לבטלה חס ושלום.
על פני יהושע במסכת שבת מקשה לשם מה היו צריכים את הנס של פח השמן?
הרי טומאה הותרה בציבור והיה אפשר להשתמש בשמן טמא.
נראה לתרץ בזה שהקדוש ברוך הוא רצה, וזה חשוב מאוד לדעת בדור הזה, וואי וואי וואי.
הקדוש ברוך הוא רצה להראות לנו לא לחפש היתרים,
כי אם האדם יתחיל לחפש היתרים ימצא על כל דבר היתר.
שמעתי כי הסבא,
זכר צדיק וברכה, מסלובודקה, רבי נתן צבי פינקל,
היה אוכל בפסח מרור ומייד היה מתעלף
והיה הולך לישון ומבקש שיעירו אותו לפני חצות לקיים אכילת אפיקומן.
שאלו אותו תלמידיו, רבי,
מדוע אינך אוכל מרור?
הרי זו סכנה עבורך.
ענה להם, אם נתחיל לחפש היתרים נמצא היתרים לכל התורה כולה.
מה צריכים החשמונאים למסור את נפשם?
יש להם היתר,
טומאה עותרה בציבור.
לא רוצים היתרים.
הרי כל הסיבה, אומר הבאח,
זה שהיה רפיון בעבודה.
בגלל זה נלקחה מהם העבודה.
אז החשמונאים הבינו, בגלל הרפיון,
בגלל ההיתרים,
בשביל זה באה להם כל גזירת ימן.
אז לכן הם הלכו בהפוך על הפוך,
להיות מהדרין מן המהדרין
ולמסור את הנפש על זה.
כתב הרמב״ן
כי האדם יכול להיות נבל ברשות התורה,
כי על כל דבר ימצא היתר ויביא ראיה מהתורה שהוא צודק.
ולכן עשה הקדוש ברוך הוא נס פך השמן,
להראות לנו את הדרך
שלא לחפש היתרים,
אלא לקיים כפי הציווי.
והעצה לכך שהאדם לא יסמוך בשום עניין רוחני על שכלו והבנתו.
בדורות ראשונים היו מתירים את המעשר, מכניסים אותו דרך גגות וכרפיפות.
אפשר להיפטר ממעשרות, מה הבעיה להיפטר?
אפשר להיפטר מכל התורה בכלל,
אבל זו המטרה של התורה?
על זה נאמר צדיקים ילכו בם ופושעים ייכשלו בם.
אז לכן לא יסמוך האדם בשום עניין רוחני על שכלו והבנתו.
על כל שאלה יתייעץ עם חכמים אמיתיים, מור הדרך.
עכשיו תמיד צריך להכניס את המילה נלווה, תלמיד חכם אמיתי.
תלמיד חכם זה לא מספיק, צריך להיות אמיתי.
כמו שכתוב,
הדן דין אמת לאמיתו.
יש דן אמת.
בלי להיכנס לעומק ולעובי הקורה בדיוק.
צריך לאמיתו.
לחקור ולפשפש בכל דבר לאמיתו של דבר.
לא שמועה שמעתי וקול בגויים נשמע.
וכן החכם עצמו,
מה שנוגע לו, גם הוא לא יסמוך על שכלו,
אלא יתייעץ עם חכם אחר,
כי זוהי אמונת חכמים.
ובדרך זו יוכל אדם לקיים את התורה,
כפי שנצטווינו, ללא שינויים והיתרים.
בכלל יש כלל.
ירא שמיים יצא את כולם.
מי שיש לו יראת שמים לא מחפש כולות.
פעם הרב עובדיה בעצמו אמר,
עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו,
שאנשים מחפשים כולות כל הזמן.
אז זאת אומרת,
ירא שמים יצא את כולם.
יש ככה סוברים, יש ככה סוברים. אתה רוצה להיות בטוח?
תצא את דעת כולם, מה הבעיה?
מה הבעיה?
לא, מחפשים דווקא היתרים,
כוחא דהיתרא עדיף בכל דבר. לא משנה, נעשה ככה ספק ספק קו, נעשה לך ככה ונשחרר אותך. אין בעיה.
אפילו אפשר להתיר פלאפון נדוראי בשבת כדי לשמוע מה מצבו של הרב עובדיה.
שמעתם פסק הלכה
של בעל הגלימה?
לא יאומן כי יסופר.
מה זה הדברים האלה?
איפה נשמע כדבר הזה?
אבל זהו, כוח עד ההיתר העדיף, מה הבעיה?
אפשר לבנות הררים.
היו חכמים שיכלו ללמוד את התורה בכאן טעמים, לכאן ולכאן, במ״ט פנים, לכאן ולכאן,
אין שום בעיה.
איך אפשר מ״ט פנים לכאן?
איך אפשר?
אז מה כן אמת? מה השקר?
המ״ט פנים הם פנים שנראים כמו האמת,
אבל הם שקר.
אבל אפשר לעשות מזה, הנה, בוא, אני יושב איתך עכשיו, מראה לך מערכה והביא לך את המסקנה,
ואתה תצא שזה מותר הטמא טהור.
נו,
אבל זו האמת, הטמא טהור.
בדרך הלימוד אני יכול להוכיח לך את זה.
לא אני,
אלה שידעו.
אנחנו צריכים לדעת, יהודים יקרים,
כל חג החנוכה בא להגיד לנו,
שום היתרים, מהדרין ומהדרין מן המהדרין.
על זה נלחמו החשמונאים,
על זה קבעו לנו את התפילה.
רבת את ריבם, דנת את דינם, נקמת את כל זה, בגלל מה?
בגלל שזה נהיה צרתם.
כשהם הבינו שהולכים להפסיד את הכול, לא תהיה תורה, לא יהיה כלום, לא יהיה שום דבר,
כשהבינו שזו הצרה שלהם, אז עמד הקדוש ברוך הוא לימינם.
עד אז הקדוש ברוך הוא נתן לסטרא אחרה לעשות מה שהיא רוצה, ובאו על עם ישראל גזרות יוון.
אם מתרפים בתורה, מחפשים להתפטר ממנה,
מחפשים היתרים וכולות, אז אתם לא רוצים אותה בעצם.
אתם לא מחפשים לכבוד השם לעשות את רצונו.
אתם לא מחפשים את רצונו.
מעיקר הדין מותר. את רצונו מה? ורצונו מה?
הרי כתוב שאם אדם מוסיף תורה, מוסיף הידורים, מוסיף זה,
מקבל גם שכר בעולם הזה על זה.
על המצוות לא מקבלים שכר,
אבל התוספת וההידורים כן מקבלים שכר.
כתוב, יגדיל תורה ויאדיר.
פתיחת ההיכל,
מי זוכה?
מוצאה את ספר תורה. מי זוכה? מוכרים מצוות. איזה מצוות? איפה כתוב מצווה כזאת בשולחן ערוך? איפה יש מצוות כאלה? אנחנו המצאנו אותן.
השם מחשיב אותן גם תורה.
כשאנחנו מוסיפים הידורים ומצוות,
זה נכנס לתוך סך המצוות שאנחנו מקיימים.
כי הקדוש ברוך הוא רוצה שיפארו,
וייהללו, וישבחו.
וכמה שאדם רוצה להידבק, להידבק.
מי שאוהב את אשתו,
אז הוא לא מחכה שתתחנן אליו לאיזה משהו.
הוא לבד.
דואג לתת לה באהבתו את המתנה פה, דבר שם,
וכן הלאה.
אתה אוהב את השם?
מה אתה מחפש?
לא חייב.
לא חייב.
איפה זה כתוב?
לא חייב.
אתה אוהב אותו או לא אוהב אותו? אם אתה אוהב אותו, תעשה רצונו, תבין מה רצונו.
אבא מבקש ממך כוס תה.
אז בעיקר הדין אתה מבין לו כוס תה.
אבל אם אתה מהדר במצוות, תנתן לו גם עוגיות.
מה, אתה לא חייב? מה אתה סוחב עוגיות סתם?
הוא ביקש ממך תה? תן לו תה.
כוחא דהיתרא עדיף.
עזוב אותך בעוגיות.
תן לו תה. מספיק.
ככה זה נראה היום.
אז לכן כל אחד יראה חג שלם,
ימים שלמים, שמונה ימים, הלל גמור,
שלם.
על מה?
על שהרגשנו שהייתה לנו צרה,
ובגלל מהדרין מן המהדרין,
הקדוש ברוך הוא הסכים עם המעשים,
היו לרצון לפניו,
והשרה שכינתו בעם ישראל שוב.
לאחר שנסתלקה על ידי היוונים שחיללו את הקודש וטימאו הכול,
הקדוש ברוך הוא החזיר את השכינה על ידי הארה של השמן,
נר מערבי היה דולק,
והייתה שכינה שורה,
הדליק את המנורה הקדוש ברוך הוא, להראות שהחזיר שכינתו לציון. בזכות מה?
בזכות מהדרין מן המהדרין.
אבל אם לא היו עושים כן,
לא היה לנו חס ושלום תקומה.
אז אנחנו צריכים להשתדל להיות כמו החשמונאים.
הרי זה נס חנוכה.
והנס חנוכה הוא בנר דווקא.
שבנר הזה ראה הקדוש ברוך הוא את חיבתו לעם ישראל.
לא על הגבורה, ולא על הניצחונות, ולא על שום דבר.
על מה כן?
על שהרגשנו שזו צרה שלנו,
שזה ריב שלנו,
שאנחנו צריכים להתקומם נגד.
על זה צעק חופץ חיים.
צריכים להילחם במסירות נפש נגד רוסיה.
אתם שומעים מה אומר החופץ חיים?
כמה יהודים יש שיכולים להילחם נגד רוסיה?
אמריקה, עם כל צבאותיה, ככה רועדת מרוסיה.
אז החופץ חיים אומר, מסעוד השלישי, שצריכים למסור את הנפש.
אתם שומעים?
נו, איפה יש את זה היום?
אז לכן כל בן אדם באופן פרטי צריך לחוש ולהרגיש את הדברים האלה. אשריו של מי שזוכה, והקדוש ברוך הוא מעריך גם את הפרט.
שאם אין לו כוח לפעול בכלל,
גם בפרט,
שהוא מדקדק בדברים, להדר בכל דבר שרק אפשר,
הקדוש ברוך הוא מתבונן על כל מכחול במכחול, גם כשאתה צובע, אתה מעקה בבית כנסת.
כל דבר שאתה רוצה להדר ואתה רוצה לעשות לכבוד השם יתברך,
כל דבר נחשב אצל הקדוש ברוך הוא.
תנועת מכחול יכולה לשנות דברים בכל העולם כולו.
רבי יחנן יאמר כאשר יאמר,
נוסע הקדוש ברוך הוא זה קודם ישראל לפני הקדוש ברוך הוא.