ארבעת המינים והושענא רבה

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום רפואה שלמה בנפש ובגוף לתמר בת שלמה ושרה מהרה אמן יואב ישמבל בן הבבא מוחו יהיה תקין תמיד בכל הרוחות הרעות יעלמו לצמיתות אמן אמן עדי בת גאולה זיווג הגון מהרה אמן שירה בת תברך תזכה לדירת עם מידר רחבה בירושלים קומה ראשונה הכי קרוב אלינו ותזכה להתחתן עעם האבא של הילדים אמן 

ארבעת המינים והושענא רבה 

מנהג ישראל לנענע את ארבעת המינים באמירת ההלל מתי מנענעים פעם ראשונה זה בהודו אדוני כי טוב כי לעולם חסדו פעם שנייה זה באנה השם הושיענה וגם בסוף הודו מה המקור שצריך לנענע דווקא בפסוקים הללו הגמרא בראש השנה לז אומרת דעת בית הלל צריך נע דווקא באמירת שני הפסוקים הללו שואלים התוספות מנין לחכמים זכרונם לברכה שצריך לנענע דווקא בפסוקים האלה ומתרצים יש שלושה פסוקים המופיעים בספר דברי הימים דברי הימים אע טוז הם המקור של רבותינו הקדושים באלו פסוקים צריך לנענע בארבעת המינים פסוק ראשון אז ירננו עצי היער מלפני אדוני כיב לשפוט את הארץ וחכמים אומרים עצה היער זה ארבעת המינים יכן מנענעים זה הפסוקים הבאים הודו לאדוני כי טוב כי לעולם חסדו לכן מנענעים בהודו ואחר כך כתוב וימרו הושיענו אלוהי ישענו לכן מנענעים באנה אדוני הושיענה זה התירוץ של התוספות מנין לנו שהפסוקים המופיעים בספר דברי הימים קשורים לארבעת המינים מי גילה לנו שעצי היער זה ארבעת המינים הרב הגאון רבי שמעון עוזר זכר צדיק ברכה בספר זכרון שמעון פותח צוהר מרתק במעשה הולכת ארון השם בשיירה ובריקודים ואומר שכל זה נלמד פרק גדול משירת הפרות שהחזירו את הארון מהגלות הארוכה בארץ פלישתים וכך מגלים ביאור מרהיב ביופיו בענייני ארבעת המינים בעבודת השם בימי חג הסוכות כל ב בוקר אנחנו פותחים את תפילת שחרית במזמור הודו לאדוני קראו בשמו וקוראים מאותו הפרק בספר דברי הימים א' טוס כ3 פסוקים כל בוקר אנחנו פותחים את הבוקר ם הודו לשם קראו בשמו ואנחנו קוראים כ-30 פסוקים ואנחנו מסיימים את ה30 פסוקים אז ירננו עצי היער מלפני אדוני הודו לאדוני כי טוב כי לעולם חסדו וימרו הושיענו וכולי מעתה פליאה שבעתיים מדוע צריכים כל יום להזכיר את הפסוקים שמלמדים על ארבעת המינים מה השורש והיסוד הנשגב של הפרק הזה בדברי הימים שדווקא בו פותחים את תפילת שחרית בסדר עולם כתב דבר פלא במשך 43 שנים היו אומרים בשחר לפני ארון השם את ה-30 פסוקים האלה של הודו עד מתי עד שהביאו את הארון לבית המקדש עכשיו אנחנו נחזור במנהרת הזמן לתקופה של עלי ושמואל שאול ודוד ונלמד פרק מרתק על ארון ברית השם הגולה ממקום למקום במשך 21 שנה בתחילת ספר שמואל מסופר על אלקנה העולה לבית השם ולא שתי נשים חנה ופנינה בסוף המעשה חנה נושעתי בזכות התפילה מעומק הלב וברכתו של עלי הכהן ונולד ל שמואל הנביא בדרך נס הגמרא בתענית ה העלו את שמואל כשהיה בן שנתיים ימים לבית המקדש שם שרט את עלי הכהן במשך 37 שנים ומאותו היום והילך שמואל עבד בבית השם עד יום פטירתו בגיל 52 שנאמר עד עולם יובל הו 50 שנה אמא שלו חנה אמרה שהיא נותנת אותו למשכן עד עולם כשהיא אמרה עד עולם אין עולם אלא יובל 50 שנה אז מגיל שנתיים עוד 50 הוא נפטר בגיל 52 ברשי שמה מתבאר שעלי שפט את ישראל במשך 40 שנה ובאותו יום שחנה התפללה בדיוק באותו זמן הוא נתמנה לשופט והוא היה אז בן 58 שנים בערוב ימיו כשעלי הכהן היה סומא בעיניו בגיל זקנה מופלג בן 98 עם ישראל יצאו מלחמה כנגד הפלישתים המערכה היייתה קשה מאוד בעצומה הגיע איש בנימין שאול שעתיד למלוך על ישראל בא אל עלי כמו שמבאר ארדק ובישר לו על גודל הצעקה הנוראה שנאמר מגפה גדולה היייתה בעם וגם שני בניך מתו חופני ופנחס ואהרון האלוהים נלקחה עלי נותר על עומדו לשם התבוסה במלחמה ומיטת בניו ולם באותו הרגע ששמע על ארון ברית השם שנלקח ביד הפלישתים נפל לאחוריו ומת שנאמר ויכ הזכירו את ארון האלוהים ויפול מעל הכיסא החורנית ותשבר מפרקתו וימות כלתו אשת פנחס ילדה בן באותה העת ומתה בצערה גדול על מות בעלה חמיה מעתה ביום פטירתו של עלי הכהן אהרון השם גולה ממקום למקום כמתואר בנביא וייקחו פלישתים את ארון האלוהים ויביאו אותו בת דגון ונלקח לעיר השדוד והונח בבית העבודה זרה שלהם הנקרא דגון למחורת בבוקר הפלישתים השכימו ול תדמ אתם ראו מחזה לא נעים דגון משתחווה לארון השם יהרו והרימו את דגון מתחו את איבריו והשיבו אותו למקומו למחרת בבוקר התעורר בחששות כבדים מיהרו לראות מה שלומו של דגון בפעם הזאת חל שינוי הפסל נפל לארץ לפני ארון השם בראש דגון ושתי כפות ידיו כרותות באותו הזמן השם יכה את תושבי העיר אשדוד מכה רבה הפלישתים התחילו להפנים ו ן אבל בדרך הקשה ויאמרו מה נעשה לאהרון אלוהי ישראל החליטו פה אחד לשלוח אותו לגת בעיר גת החלה מהומה גדולה מאוד וייך את אנשי העיר מקטון ועד גדול ובעיר גת כולם רועדים מפחד וישלחו את ארון האלוהים עקרון ושם הבינו מהר מאוד לא כדאי להשאיר את אהרון אפילו רגע אחד ויאמרו ישלחו את אהרון אלוהי ישראל וישוב למקומו ולא ימית אותי ואת עמי כי היייתה מהומת מוות בכל העיר קבדה מאוד יד האלוהים שם על שבעת העיר השמיימה ויהי אהרון השם בשדה פלשתים שבעה חודשים לאחר מכן שהגלות אהרון לשלושה מקומות בארץ פלישתים החלו לעשות חשבון נפש התייעצות בארץ בארץ פלישתים מה הצורה המכובדת ביותר לשלוח את ארון השם לעם ישראל הכהנים והקוסמים דנו בינם לבין עצמם התלבטו עד שהגיעו להכרעה וכך אמרו אם רצונכם להתפלל לרפואת השם אל תשלחו את הארון ריקם בדרך ביזיון אלא תבחרו עגלה חדשה ומפוארת רתומה לשתי פרות שלא עלה עליהן עול וסביב אהרון תניחו כלי זהב יהלומים לרוב ואולי ירחם ואז כתוב וישרנה פרות בדרך הפרות שרו שירה וכך אמרו במסכת עבודה זרה כד ובמדרש רבה נד ו ברשי מה היה תוכן השיירה הפרות שארו את ה-30 פסוקים שאנחנו אומרים כל בוקר הודו לאדוני קראו ושמו ולכן דוד המלך תיקן לומר את הפסוקים הללו בכל בוקר לפני הארון עד אותו זמן שהכניסו אותו בבית המקדש בימי שלמה מכאן למדנו יסוד גדול שירת הפרות על חזרת אהרון לימדה אותנו איזה פסוקים יש לקלס לפני אהרון השם כל יום מהפרות למדנו בתחילה הגיע אהרון לעיר בית שמש ועם ישראל הופתעו לראות את ארון השם בעגלה גדולה מלאה בכלי זהב אולם מכיוון שראו בארון השם בדרך של זלזול מעט לכן השם הכה בהם 50 אל איש בפסוק כתוב 70 איש 50 אל יש אומרים שהיו 70 שמתו שכל אחד שקול כ-50 אל בוא אה שעה אנשי בית שמש אמרו מי יוכל לעמוד לפני השם ושלחו את אהרון לקריית יערים שם הוא היה 20 שנה שמואל הנביא שפט את ישראל 13 שנה לאחר פטירתו של עלי הכהן ולאחר ששמואל הנבי עלה לגנזה מרומים דוד המלך למלוך בחברון שבע שנים והן אותם 20 השנים שבהם עלו כולם לזבוח לפני אהרון השם בקריית יערים באותם השנים הפלישתים נלחמו פעמים רבות בעם ישראל ואף הרגו את שאול המלך ואת שלושת בניו ואותם הרשעים הפלישתים לא פסקו מלהציג ס וצרות גדולות לעם ישראל וגם כאשר דוד המלך עלה לקסם מלכות בחברון עדיין הפלישתים שלטו ביד רמה באותם הימים הם לא חששו מדוד המלך משום שמלך רק בחברון לכן חשבו נציב או שופת בלבד אבל בתום שבע שנים שח דוד למלך על כל ישראל ומלך בירושלים ללכן הפלישתים יצאו למלחמת חורמה ודוד ניצח אותם אחרי הניצחון הגדול במלחמה ביקש דוד להעלות את ארון השם לירושלים מקריית יערים בזמן התהלוכה נעשתה טעות קריטית הוליך את אהרון בעגלה לעבר ירושלים כשם שהפשע לעבר ארץ ישראל ושם קרה אירוע מצער העגלה נטתה בעוזה אשש אהרון נוטה ליפול ולא הסכין להבין שהארון נושא את עצמו ולכן לכן פרץ השם בעוזה ומת ויחר לדוד ויקרא למקום ההוא פרץ עוזה מכיוון שההלכה הראשונה נכשלה שינה דוד את התוכנית וחשש להביא את אהרון לירושלים ונשלח לבית עובד אדום הגיתי ראשי אומר שהוא היה מן השוערים הוא היה משבט לוי בתפקיד שוער הוסיף המלבים שראוי אותו האיש לעמוד לפני אהרון אהרון השם שכן בבית עובד אדום הגתי במשך שלושה חודשים ויברך השם את עובד אדום ואת כל ביתו בממון רב ועוד ראו נס גלוי אשתו בשמונה כלותיה ילדו שישה בכרס אחד פלא פלאים למעלה מ-50 ילדים נולדו בזמן כה קצר למשפחה אחת פתחו מעוד משפחתי הוסיף המלבים בשם המכילתא שעתה ראו כולם שאין אהרון ממית אלא יש בו תוספת חיים וברכה מרובה בצורה קיצונית ומופרדת באופן לא שגרתי בעליל אתה שמע דוד המלך על הברכה המרובה והשכיל להבין שאין אהרון ממית אלא מי שמוליכים אותו שטעו בצורת ההולכה לעם ישראל אסור להוליך את אהרון בעגלה ולכן העלו אותו הפעם על ידי הלויים וכך דוד המלך תיקן את אשר עוות שהרי הלים נועדו לשרת לפני ארון השם ולישה אותו בידיהם שנאמר עבודת הקודש עליהם בכתף יסו הנביא ממשיך לספר דוד המלך מפזז ומכרכר לפני השם פסעו שישה צעדים והקריבו שבעה פרים ושבעה אלים פסעו עוד שישה צעדים ושוב הקריבו פרים ולים וכך המשיכו בריקודים ובשירים ומלך ישראל יצא מגדרו ודוד מכרכר בכל עוז לפני השם עד שאהרון הגיע לעיר דוד בירושלים ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותבז לו בליבה מיכל גוערת בדוד המלך שנראה בעיניה כאחד הריקים בעל המילים החמורות הללו נענשה שלא היה לה ילד עד יום מותה כי לא השכילה להבין שזו מעלה אדירה להראות יקר וגדולה לפני מלך מלכי המלאכים הקדוש ברוך הוא כפי שהשיב לה דוד המלך ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל זאת אומרת דוד המלך אומר אני מקל בכבודי עוד ועוד ועוד לכבוד השם יתברך זה בקצרה מעשה שמובא בספר שמואל לא מבואר מה היו משוררים בעת התהלוכה של ארון השם אבל בספר דברי הימים שאמרנו דברי הימים א' טוז מובא המשך המעשה שמה מביאים את ה-30 פסוק שאנחנו אומרים בכל בוקר הודו לאדוני קראו בשמו ומבאר ארדק שבזמן התהלוכה של ארון השם לירושלים עיר הקודש היו משוררים את הפסוקים הללו לפני אהרון ומאיפה למדו את תוכן השיירה משירת הפרות שבאו לארץ שבאו לארץ ישראל מארץ פלישתים מוסיף רדק עוד גילוי תוכן השיירה מופיע גם בספר תהילים אבל בשינויים קלים וזה נחלק לשניים בפרק כה בתהילים מופיע החצי הראשון הודו לאדוני קראו בשמו עד אל תגעו במשיחי בפרק צו בתהילים מופיע חצי שני שירו לאדוני שיר חדש עד אז ירננו כל עצי יער הוראה פלא לאחר הפסוק אז ירננו עצה היער מוסיף דוד המלך בספר דברי הימים שני פסוקים שהפרות לא אמרו הודו לאדוני כי טוב ואמרו שיענו והם לא מופיעים בסוף פרק צו בתהילים אלא במקום אחר בתחילת פרק כב בתהילים ובסופו מה עניין שני הפסוקים הללו לשירת הפרות על ארון ברית השם ממשיך בספר זכרון שמעון ואומר עצה היער בגימטריה במילואו 10 א מה זה במילואו עצה עין זה עינ צדק זה אותיות צ ד י ק י של עצה זה יוד וככה השאר היער יוצא במילואו מילוי האותיות של עצי היער 1024 וגם אתרוג לולב הדס ערבה 1024 זה עצי היער ארבעת מינים מה לא לא רגיל רגיל ביאור העניין המתבונן ב-30 הפסוקים בספר דברי הימים יראה כמה שינויים מזעריים והעתק שלהם שכתב דוד המלך בתהילים צו בק ה בתהילים צו נאמר אז ירננו כל עצי יער בפסוק של אחריו כתוב לפני אדוני קיבה אילו בדברי הימים נאמר אז ירננו עצה היער לפני אדוני נמצא שיש שלושה שינויים בין שירת הפרות שמופיעה בספר דברי הימים מהתקלה בספר תהילים מה ההבדלים לא נאמר כל נאמר היער בהי הידיעה ונאמר לפני השם באותו פסוק על השינויים הללו הביטו חכמים ומכאן דרשו שהפרות שרו דווקא על עצי היער בהי הידיעה אין כאן שירה על כל עצי יער אם היה שירה על כל עצי יער לא היינו לומדים על ארבעת המינים ארבעת המינים אלא על עצים מסויימים דווקא עומדים לפני השם דווקא עליהם הם אמרו שירה על עצה היער המיוחדים בידיעה שהם לפני השם ומכיוון שהמילים עצה היער עולים בגימטריה הרוג לולה ודס וערבה באופן מושלם זה אות ומופת למעלה גבת של ארבעת המינים הללו עכשיו תשמעו דבר מדהים מה שורש המעלה של ארבעת המינים מבאר הספר בני סוחור בציל דם המנות החטא בשם החידה הקדוש כל העצים בעולם יש להם מלאך השומר עליהם ומגדל אותם ואומר להם גדל לארבעת המינים אין מלאך ואיין שר עליהם אלא השם יתברך בעצמו מושל עליהם ארבעת המינים הם שרבית של המלך מכאן למדנו שני ענינים סגב ארבעת המינים הם עצי היער השרית של הקדוש ברוך הוא ודבר שני למדנו שצריך לנענע דווקא בהודו ובאנה השם ולכן הוסמכו שני הפסוקים הללו מיד אחר שירת הפרות אבל לא התבאר לנו מה הקשר בין הפרות המשוררות לחג סוכות בארבעת המינים ולמה לומדים את הנענועים דווקא משירת של הפרות אז עכשיו אנחנו פותחים מאמר חדש שנקרא שרביטו של המלך במסכת ראש השנה לז חכמים זכרונם לברכה מבארים לנו היכן צריך לנענע בארבעת המינים בשעה שקורים את ההלל אומרים במשנה מנענעים בהודו לדוני כי טוב הראשון בתחילת ההלל ובהודו לשם כי טוב האחרון בסוף ההלל בענה אדוני הושיענה זה דעת בית הלל שצריך לנענע שם בפעם השנייה בין הודו הראשון להודו האחרון אנה אדוני אצלי חנה דעת בית שמאי צריך לנענע שם גם בפעם השלישית בית הלל חולקים וסוברים אין צורך בזה מנענעים רק שלוש פעמים פסק השולחן ערוך בסימן תרנא יש לנענע בארבעת המינים כדעת בית הלל והודו לשם כיטוב פעמיים ובאנה השם מושי ענה מה המחלוקת מה העומק שצריך לנענע דווקא בפסוקים הללו מבאר ערוך לנר ביאור נפלא בגמרא הובו שני טעמים לנענוע של ארבעת המינים טעם ראשון אמר רבי יוחנן יש לנענע לעבר ארבע רוחות העולם בנוסף גם למעלה ולמטה כשוח גדול למי שאמר והיה העולם מ אתה מבאר הערוך לנר שכנגד הטעם הזה אנו מנענעים בהודו כי זה הפסוק המתאים ביותר לבטא שבח וילוס למי שהעולם שלו ומי שמקיים ברחמיו המרובים את הבריאה כולה הודו דוני כי טוב כי לעולם חסדו שהוא מושל בשמיים ובארץ בכל ארבעת רוחות העולם טעם שני אמר רבי יוסה ורבי חנינא שמוליך ומביא מוליך ומביא לעצור רוחות רעות שבאות מכל צד במעלה ומוריד לעצור תללים רעים שזה מיני תל וגשם המזיקים לעולם מבאר הערוך לנר כנגד הטעם הזה בוודאי בוודאי מתאים לומר את הפסוק הנה אדוני הושיע ענה זאת אומרת הר מקשים ישועה מרוחות רעות ומתלים רעים אז ודאי שזה הפסוק המתאים אז לשבח את השם זה בהודו כל הסיבה שעושים את כל זה לשבע וגם למנוע רוחות רעות וזה אז הפסוקים האלה בדיוק מתאימים לכל זה עכשיו נבין למה נחלקו בית שמאי ובית הלל אם צריך לנענע גם בהנה השם מצליח הנה בית סוברים לא צריך למה צור נשמתם של בית הלל זה ממידת החסד ממילא דיי להתפלל שהפרעות תסתלק וממילא עוונות מסולקים באופן מיידי הפורענות נעלמת ושפע יורד בין רגע מן השמיים בית שמאי סוברים חייבים לנענע גם באנה אדוני הצלי חנה למה מחצב את נשמתם משורש מידת הדין לכן שיטתם צריך להתפלל כפליים גם נה השם מושיע נה לסלק את הפורענות וגם אנה השם מצליח נה להוריד שבה מהשמיים עכשיו מתבאר לי עומק הנענועים בארבעת המינים בפסוק הודו ל אדוני כי טוב אנחנו מקלסים את השם יתברך פעמיים על ממשלתו בעולם ועל שמקיים את העולם ברחמיו וחסדיו בפסוק אנה השם מושי ענה מבקשים בקשות מיוחדות שיסיר מעלינו כל צרה וצוקה ממילא בהסרת הפורענות יר שפע גדול מיד כי הלכה כבית הלל מנין יודעים שצריך לנענע לכל רוחות העולם איפה זה כתוב שצריך לנענע לשישה צדדים הגמרא מבארת שלומדים ארבעת המינים לכל רוחות העולם נפת שתי הלחם בחג השבועות שהיה הכהן מוליך ומביא מעלה ומוריד פלא מה הקשר בין ארבעת המינים לחג השבועות איזה קשר יש בין חג סוכות לחג מתן תורה ומדוע צריך לנענע בארבעת המינים דווקא בפסוקים הללו מני לחכמים לקשור את ארבעת המינים דווקא לפסוקים הללו משאר פסוקים שבתנ אז בתוספות שם כתבו חכמים למדו פרק הנענועים משלושה פסוקים מופיעים בספר דברי הימים א' טוס אחד זה אז ירננו עצה היער מלפני השם כיבה לשפוט את הארץ ועצה יער אמרנו זה ארבעת המינים מתי מנענעים הפסוקים הבאים הודו לאדוני כי טוב כי לעולם חסדו ולכן מנענעים פעמיים בהודו ואמרו הושיענו אלוהי שענו מכאן לומדים לנענע בענה השם הושיענה מה הקשר בין הפסוקים הללו לארבעת המינים אמרנו עצה יער בגימטריה במילואו כמניין הרוג לולה ודס וערבה והם שרביטו של המלך לכן כתב החידה לכל העצים יסר ומלאך לבד מארבעת המינים שהשם יתברך מושל עליהם לכן נאמר עצה היער לפני אדוני לרמוז על רו מעלתם שהם עומדים לפני אדוני עדיין קשה מה לארבעת המינים ולשרת הפרות יאירו דברי הראש שכתב חכמים בתנחומא אמרו בראש השנה השם יתברך שופט את כל העולם דן את עם ישראל וגם את אומות העולם ואין לנו יודעים מי יוצא זכי מי יוצא חייו לכן הקדוש ברוך הוא נתן ברוב רחמיו את מצוות ארבעת המינים לעם ישראל כסימן ברור ל ניצחון במשפט כי ארבעת המינים שנתן בידינו זה שרבית של המלך לכן אנחנו שמחים בארבעת המינים כי מי שיוצא מן השופט שמח וטוב לב ואז הכתוב מאיר אז ירננו על מה שמחים אחרי ימי הדין השמחה היא בגלל עצה היה כי הם מראים את הניצחון שלנו במשפט השם אומר קחו את השרביט שלי ותני ו אותו ותראו לכל העולם שאתם יוצאים נצחים מן הדין למי השם ירשה לגעת בשרביטו בוודאי שהרשות ניתנת רק לבנים האהובים עם ישראל ואנחנו צריכים שאול איך מותר לנו לגעת בשרית המלך ומדוע ארבעת המינים הם סימן ברור לניצחון בדין ולמה רק לאחר יום הדין זה הזמן המתאים לאחוז בשרית המלך הטעם מאיר באור יקרות אומות העולם חרדים מאמת המשפט ומעלה בגורלם למה הם פוחדים שכן עבדים הם רק עם ישראל הם בניו של המלך ולכן רק לבן מותר לאחוז בשרית המלך ואז גם מוכח לעין כל ניצחון במשפט מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול לכן לאומות העולם אי אפשר לסלוח אבל עם ישראל הם בניו של מלך והאב שמחל על כבודו כבודו מחו אתם רואים פרשת הביפר ועוד פעם חביט חבית זה כל זה נפסק בראש השנה בראש השנה נפסק שאומות העולם יקבלו חבית חבית וזה עוד לפני שאיראן תקבל חבית חבית חבית ולמרות שאנחנו לא אכי אכי אבל בכל אופן בנים של הקדוש ברוך הוא נפסק הלכה כרבי מאיר שאנחנו בנים של השם גם אם אנחנו חוטאים וגם אם אנחנו זה בנים בכל מקרה אנחנו בנים ומלך שמחל כבודו אין כבודו מחול אבל אף שמחל על כבודו כבודו מחול וזו השיירה הגדולה הפורצת בזמן שמחתנו אז ירננו עם ישראל על מה על עצה היער שאנחנו מחזיקים את השרית של המלך ומתי שרים כיבה לשפוט את הארץ אחרי יום הדין אנחנו שרים ומרנג ולכן דוד המלך הסמיך את שני הפסוקים הודו לשם כי טוב ומרו הושיענו מיד אחרי הפסוק אז ירננו עצי היער שנדע היכן ארים המונים לשענים כן לנענע בשרביטו של המלך בזמן קריאת הלל הגדול שזה זמן שמחתנו שאלנו מה קשורים ארבעת המינים לשירת הפרות על אהרון עוד לא קיבלנו תשובה מכיוון שהפרות שרו שהביאו את ארון השם תורה הקדושה לכן הכל בהחלט התורה היא המתנה הטובה ביותר שהקדוש ברוך הוא נתן לנו מבית גנזיו ונתן לנו אותה באהבה רבותינו המשילו את התורה לבתו היחידה של הקדוש ברוך הוא התורה נקראת חמודה גנוזה חמדת כל הארץ המלאכים שרבו ולא הסכימו בשום פנים באופן שאילו אישה יזכה ליטול אותה חמודה גנוזה תת קעת דורות קודם שנברא העולם ומעתה קיבלנו גם את השרית של המלך וגם זכינו למתנה הגדולה חמדה הגנוזה של המלך מטעם זה אנחנו מקיפים בימי חג הסוכות עם ארבעת המינים סביב ספר תורה זאת אומרת עם שרבית המלך סביב הבת היחידה של הקדוש ברוך הוא שזו המתנה הטובה חמודה גנוזה של המלך לכן כל הנענועים לומדים מאותה הנפה של שתי הלחם בחג השבועות כי יש קשר הדוג בין ארבעת המינים לתורה הקדושה מחג מתן תורה לומדים להיכן מנענעים כמו בשתי הלחת מהתהום של ארון השם לומדים באיזה פסוקים מנענעים עכשו מובן בהחלט מדוע לומדים פרק נענועים בשרית המלך משירת הפרות על אהרון שהוא חמודה גנוזה של המלך רק לבן מלך מותר לאחוז בשרביטו של המלך ורק הוא זוכה למתנה הגדולה שנמשה לבת המלך ענווי הגפן בענווה הגפן דבר נאה ומתקבל עכשיו נבין מדוע שמחת תורה נקרא שמיני עצרת שכן ממבט ראשון תמוה שמחת תורה רגל בפני עצמו למה קוראים לו שמיני זאת אומרת זה מראה שהוא המשך של שבעת הימים של סוכות אלא זהו הקשר הנפלא בין סוכות לשמיני עצרת חיבור של שרבית המלך עם חמודה גנוזה של המלך זה החיבור לאחר ימי חג הסוכות שאנחנו מקיפים עם ארבעת המינים את ספר התורה בגילה ובשמחה מגיע הרגע השיא של שמחת התורה שמתייחס התורה לבד וכך קשור חג שמחת תורה לחג הסוכות לאחר ימי הדין השמחה פורצת בחג הסוכות על הניצחון במשפט ולכן אנחנו מניפים בשרביטו של המלך ומקיפים את החמודה הגנוזה של המלך סימן בתוך סימן ניצחון כפול בסוף מגיע הרגע השיא הקודקוד העליון של חגי תשרי זה יום שמחת תורה בשעה זו אנחנו מתייחדים רק עם התורה עכשיו נשים לב מצד אחד שמיני עצרת הוא המשך לחג הסוכות שקשור גם הוא לתורה הקדושה מצד שני הוא רגל בפני עצמו כי שמחת התורה עומדת בפני עצמה בחג הסוכות אוחזים בשרית המלך ומקיפים את הספר תורה ובשמחת תורה אוחזים את הספר תורה בעצמו ומקיפים ספר תורה או את הסטנדר והבימה זה עוד דרשה עכשיו זמן שמחתינו שלושת הרגלים פסח שבועות וסוכות נקראים בתורה בשמות אחרים כאשר שם החג מורה על מהותו פסח נקרא בתורה זמן חירותנו שבועות נקרא בתורה זמן מתן תורה כל שנה אנחנו זוכים לאותה השפעה לחירות ומתן תורה אבל הפלא הגדול ה סוכות נקרא בתורה זמן שמחתנו לא ידוע שבחג הסוכות התרחשה שמחה כלשהי על שם מה זמן שמחתנו טעו עוד ביאור למה יחסו חכמים את שמו של חג הסוכות דווקא למצוות סוכה הלא יש בחג בחג מצוות נוספות ארבעת המינים ניסוך המים אז למה זה נקרא על שם הסוכות עוד אמרו חכמים שסוכה הם זכר לענני כבוד למה נקראו ענני כבוד מה עניין כבוד לכאן מאיזה סיבה בחג הסוכות אם היצר הרע מפריע לשבת סוכה בשעה שיורד גשם זה סימן קללה א לא תמיד כשיצר הרע מפריע זה נקרא ניסיון לא סימן קללה למה דווקא בסוכות זה נקרא סימן כללה למה הסוכה בנוייה באופן משונה שתי דפנות שלמות והשלישית אפילו טפח שתי תפנות לא שלוש תפנות למה צריך שתיים וטפח מה זה שתיים ותפח אתה עושה פה דופן שלמה ופה דופן שלמה ולא צמוד תפע אחרי שלושה טפחים אתה שמת תפע ואז זה נחשב לבוד וזה נקרא מחיצה בפני עצמה למה צריך את זה תגיד שלוש מלאות או שתיים ומספיק למה צריך ככה הגאון מוילנה מבאר לנו את הפסוק הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך מה זה חד הרב מחדש הגאון מוילנה חדר של הקדוש ברוך הוא זה הסוכה זכר לענני כבוד בענני כבוד יש שני דברים פן גשמי ופן רוחני הגשמי ענני כבוד ישרו את ההרים והכינו את הדרכים הרגו חיות ומזיקים והועלו לעם ישראל בלכתם במדבר העננים גם כיבסו להם את הבגדים וגיה שו להם אותם ניקוי יבש מוסיף החידה באור נפלא כי בסוכות הושבתי את בני ישראל טמוע מה הם רק ישבו ולא הלכו רבות בכל מסעותיהם במדבר מה זה בסוכות ושבת שמה רק זהו ביקשה בדומה שפתי כהן על הפסוק ורגליך ו צקה זה 40 שנה איך ייתכן שהרגל לא בצקה הרי הלכו כל כך כל כך הרבה שניהם התנבאו בסגנון אחד ותרצו בני ישראל ישבו בענן כמו בספינה הענן היה גם ספינה מופלאה המשוטטת במדבר וכך נסעו להם במדבר בנוחות מרבית וממילא מובן שבוכות הושבתי את בני ישראל למנדה אמר שזה ענני כבוד אז הם ישבו כמו בספינה מנפחת והיא לקחה אותם לכל מקום וגם רגלך לא בצקה כי הם לא הלכו ברגליים הם ישבו בסוכות בענני כבוד אתה יושב והעננים לוקחים אותך לכל מקום זה הפן הגשמי שהיה בענני כבוד מוסיף הגאון הרב יהודה צדקה זכר צדיק לברכה פשוט וברור שאבא דואג למחסור של בנו בקל וחומר שהקדוש ברוך הוא לבניו ואם הוציא אותנו ממצרים ודאי שהוא ידאג לכל דבר הכרחי כמו מזון ומים אלא למרות שהולכי דרכים בדרך אינם בוררים מקום לינה משובח ומפואר מסתפקים באוהל ערא או בכל אכסניה מצוייה בדרכה אבל כאן נתן הקדוש ברוך הוא לבני ישראל דירה מעולה עם תוספת יוקר וחשיבות ולכן שמם ענני כבוד על השפע שהיה בענן אלא שהפן הגשמי שהיה בענני הכבוד זה לא הסיבה הטעם שאנחנו עושים סוכה הלו מורגלים היו בני ישראל 40 שנה בניסים מופלאים שפע של זהב מרגליות תענוגות נס ופלא במן במים אלא מחדש החידה שגם בבאר היה טעם כל משקה שרצו ולכן אנחנו מצווים בכל דור לאכול ולשתות בסוכה לזכר המן שאכלו ולזכר הבהר ששתו תחת ענני כבוד אז פשוט וברור שחכמים קראו לחג הזה בשם חג הסוכות לא בגלל הפן הגשמי ש בענני הכבוד שהרי אם הפן הגשמי עיקר היה עלינו לחגוג גם את ביזת מצרים למה אנחנו לא עושים חג על הביזה שהיינו עשירים 90 חמורים מלאים זהבי כסם כמו כן היו צריכים גם להיות מצוות קשורות למן ולבאר אלא מכיוון שאיין כל זכר היום לתענוגות הגשמיים שה במדבר וגם לא נשאר דבר מבז מצרים ולא מהמן ולא בר לכן גם אין מצוות על הדברים הללו אז מצוות סוכה היא רק רק לזכר ענני הכבוד הרוחני עכשיו תשמעו את דברי הגאון מוילנה שהפליל לבאר מה זה הפן הרוחני בענני הכבוד רבים חושבים שענ הכבוד היו במשך 40 שנה ברציפות טעות חכמים אומרים שלושה חודשים פסקו העננים אחר יציאת מצרים עם ישראל ספרו 50 יום בחודש סיוון קיבלו את התורה 40 יום לאחר מכן ביוד זן בתמוז הם חטאו בעגל נסתלקו ענני הכבוד משה רבנו עלה שוב למרום ל-40 יום נוספים מיח בתמוז עד כט באב והקדוש ברוך הוא לא סלח מיד עלה משה רבנו למרום שוב ל40 יום נוספים מראש חודש אלול עד יום הכיפורים ואז תבשרו ויאמר אדוני סלחתי כדבריך וזהו יום הסליחה לדורות יום הכיפורים מבאר המדרש איך זכינו ליום הגדול והנורא יום הכיפורים עם ישראל ציפו בחניון עיניים ידעו שמשה רבנו צריך לרדת ביום הכיפורים עם הלוחות השניים והם זכרו הטב שבהיות זן ותמוז במקום להמתין לקבל רוחות ראשונים חטאו בחטא נורא מעשה העגל לכן כל אותו זמן שהמתינו עכשיו היו בחרדה גדולה כי עד לא עלה ביד משה רבנו לכפר על חטם גם כשהוא שהה במרום כיוון שכך כל אותו יום הם צמו והתפללו שהשם המחל להם ויסלח על החטא התקרבו להר בוכים עלתה בכיתם למרום משה רבנו ירד מההר גם בוכה ובישר להם את הבשורה סלחתי כדבריך באותה שעה נרגעו כולם הבינו שהדמעות עלו למרום נמחל חטם ונתפר עוונם אבל עדיין לא פרצה שמחה במלא עוזה היה חסר דבר נוסף הענן עדיין לא חזר למחרת ביא בתשרי נאמרה פרשת ויקל נצטוו להביא תרומה למשכן מיד הביאו כולם לקמפיין בהתלהבות עצומה במהירות גדולה תרומה נכבדה זה היה ביב ויג בתשרי עד שביום יד בתשרי אמר משה די יש דיי והותר ובטו בתשרי החיל החלו לבנות את המשכן באותו יום חזר הענה על כן מובן באופן נפלא שחוגגים את חק הסוכות זמן שמחתנו זו השמחה חזרו העננים זה סימן שהשם משרש שכינתו על ישראל מחדש לא על התענוג הגשמי של הענן במשך 40 שנה אלא על המעלה הרוחנית ש בענני הכבוד השראת השכינה זאת היייתה הוכחה שהשם סלח להם באמת כי גם אדם שסולח ומוחל פעמים הוא לא ידבר עם חברו כבר כבעבר ולא צוחק ונהנה בקרבתו פשוט שלא יארח אותו בביתו לכן אפילו ששמעו שהשם סלח ביום הכיפורים חששו זה אולי פיוס גרדה שלום קר אבל איפה האהבה של זכר לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכן רק בטו בתשרי שזה חג הסוכות אז פרצה שמחה במלואה כיוון שהביאני המלך חדריו זו הסוכה הארמון של המלך איזה שמחה אדירה תבשרו שלא רק זכו לסליחה אלא אהובים לפני הקדוש ברוך הוא רצוייה עבודתם קרבתם אליו ולכן שמו יפה לו לחג הזה זמן שמחתינו עומק הדבר כתבו בספרים הקדושים כי חג הסוכות היה תשובה מאהבה בחג הזה אנחנו שוב רצויים לפני הקדוש ברוך הוא וזו מעלה יותר מיום הכיפורים ביום הכיפורים זה תשובה מיראה בסוכות זה מאהבה עכשיו נבין מה העניין שגשם הוא סימן קללה רבי מתתיהו סלומון המשגיח ד לקוד אמר את המשנה במסכת סוכה בט אם יורד גשם בסוכה סימן כללה משל לעבד שמזג לרבו ושפך ריבו את הקיתון על פניו פליה זועקת למה במצוות ישיבה בסוכה אם יצר הרע מפריע זה סימן כללה הרבה פעמים הוא מונע מאיתנו לעשות מצוות אבל לא אומרים שזה סימן קללה אלא זה ניסיון אלא מתבאר שכאן חג הסוכות הוא זמן מיוחד זמן שמחכים לסימן ואיתות מהבורא האם הוא קיבל את התשובה של ישראל בראש השנה ויום כיפורים או לא האם הוא מחל והאם אנחנו אהובים לפניו כימי קדם או חלילה להפך זאת הפעם היחידה בשנה שאנחנו מחכים לסימן טוב מהשם יתברך ממש כמו שעם ישראל במדבר חיכו ויחלו לענני הכבוד ומצפים שיביא אותנו המלך חדריו לסוכה לכן מתפללים שלא ירד גשם בזמן הזה מ ק לסימן טוב סוכה בגימטריה צ א' כמניין שם הווייה עם שם אדנות לפי כך מתבאר הביאני המלך חדריו זה פשוטו ממש הסוכה זה השמות של הקדוש ברוך הוא אביה דנות ועם ישראל זוכים לארוח לבבי בבית מלכו של העולם אנחנו נכנסים עם כל הגוף לתוך המצווה שנקראת סוכה שהיא שני שמות של הקדוש ברוך הוא אין לך יותר מזה חדריו עוד מוסיף הגאון מבינה מדגדג בלשון המשנה מזג לרבו איזה משכה מזג העבד לרבו כל מזיגה שב שס זה למהו את היין שבכוס במים זה נקרא למזוג יין מזוג מזוג במה במים היין מזוג במים כלומר לאדון היייתה כבר יין ביד העבד בא עם מים כדי למזוג על היין להכות את החריפות והאדון שפך את המים שביד העבד לפנים שלו לא רוצה לקבל ממנו את המים אומר הגאון מוילנה מה זה יין דין מה זה מים חסד רחמים בראש השנה ביום כיפור יש דין יין העבד מבקש אנ השם תמה את היין במים תמה את הדין בחסד שיהיה רוב מים שיהיה רוב חסדים ואם הוא שופך לו את זה לפנים אז השם רחם זה סימן לא טוב סימן קללה שהשם לא רוצה הוא לא מברך אותנו בתוספת הוא מוסיף האדון אחז ביד יין כמה זה גימטריה אלוהים מידת הדין זה גימטריה אלוהים מידת הדין העבד ביקש להוסיף מים מה זה בגימטריה אביה דנות מידת החסד לכן מיחל העבד שהאדון יתרצה למהול את היין במים שהחסד יגבר על הדין זה סימן טוב שהוא המתיק את הדינים אבל אם האדון שופך את המים לפנים של העבד סימן שאינו חפץ לאהוב אותו והדינים נשארו על תוקפם כוון שכך התפילה והבקשה היא לא להסתפק בסליחה ומחילה גרדה אלא לאהבה צרופה הביאני המלך חדריו ושלא ירד גשם בזמן שאנחנו מתארחים בביתו של הבורא יתברך ואז משכילים יודעים שהדין הומתק רחמים גמורים סוכה בגימטריה מים ובגימור אביה דנות שם שמות הרחמים להשלמת הרעיון נביא גם מארבעת המינים ראייה עצומה למהלך הזה תמוה איך ייתכן שהללו חשוב מן האתרוג למה מברכים על הלולב שהוא רומד לבעלי תורה למה לא על האתרוג ש הוא מרמז על בעלי תורה ומעשים טובים גם יחד ובפרט שלוקחים את הלולב ההדס והערבה ביד ימין ואת האתרוג דוחקים ליד שמאל איך ייתכן הדבר בפסוק כתוב מפורש ולקחתם פרי עץ הדר הראשון בפסוק זה האתרוג אז ראוי לו להיות ביד ימין מבאר החמודי צבי באור מופלא במדרש כתוב איני יודע אם חפץ השם בצדיק או ברשע תלמוד לומר ויר אלוהים את האור כי טוב הקדוש ברוך הוא חפץ באור שהוא הצדיק הדברים תמוהים וכי עלה על הדעת שהשם חפץ ברשע ולא בצדיק כדי להוכיח דבר זה צריך פסוק ויר אלוהים את האור כי טוב אלא ביאור מופלא הגמרא בברכות לד במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד נמצא שם מדרגה של בעל תשובה גבוהה בשל צדיק אולם את מי אוהב השם יותר את הצדיק אות הרשע ששב בתשובה תלמוד לומר את הצדיק מעיקרו לכן מתבאר שמדרגת בעל תשובה גבוהה יותר אבל השם אוהב יותר את הצדיק מעיקרו אם כן מובנ אתם בפסוק כתוב האתרוג ראשון כיוון שהשם אוהב אותו יותר את האתרוג את הצדיק מעיקרו אבל הלולב ההדס וערבה שעשו תשובה ביום הכיפורים כי הם חסרים כל אחד חסר זה יש בו תורה ואין בו מעשים זה יש בו מעשים ואיין בו תורה וזה אין בו כלום אלה חזרו בתשובה ביום הכיפורים הם עלו במדרגת מעל האתרוג ולכן לוקחים אותם ביד ימין כיוון שהם חשובים יותר ולמה בימין כי ימינך פשוטה לקבל שוים מדהים רבי שמעון בר יוחא דורש בזוהר הקדוש את הפסוק שמאלו תחת לראשי ימינו תחבקני ומגלה לנו סוד כמוס מה זה סמלו תחת לראשי זה יום הכיפורים תחנונים יש יום הכיפורים שמולו שמולו במינות חבקני זה סוכות סוכות זה ימינה חבקני ימין זה רחמים שמאל זה דין שמאלו זה יום הכיפורים ימינו זה חג סוכות מקשה הפריון בעל הקיצור שולחן ערוך היכן רואים חיבוק בסוכות בימינו תחבקני איפה רואים אלא ידועה הלכה בסוכות צריכים שתי תפנות שלמות ושלישית טפח ולכאורה ממבט ראשון תמוה מה זה הצורה הזאת אם די בשתי דפנות למה צריכים שלישית טפח מה העניין להוסיף עוד קצת ואם יש לעשות שלוש צפנות שיהיו שלמות אלא זה הרמז הנפלא לחיבוק של האוהב שימו לב עכשיו אליי דופן אחת מפה מהכתף למרפק דופן שנייה מהמרפק עד הפרק עוד טפח איך מחבקים ככה מחבקים ימינו חבקני שמעתם פשוט זה צריך טפח איך מחבקים שתיים עוד תפע א אי איי זה חיבוק ממש זה חיבוק בסוכה זה הסוכה זה החיבוק ועכשיו מאיירים הדברים יש שלושה רמזים מובהקים למה חג הסוכות הוא זמן שמחתנו אחד הקדוש ברוך הוא לוקח אותנו ביד ימין כי מנך פשוטה לקבל שווים ומזמין את ישראל לארמונו הסוכה רומזת לשמו הרחמים הביה הדנות הביאני המלך חדריו ובסוף הוא עוטף אותנו בחיבוק המיץ את הבנים האהובים בארמון ימינו תחבקני עכשיו יש לנו עוד כמה שאלות מה הסיבה שבמועד ישראל מתייחסים לרשע עם ישראל באופן שונה בפסח מרחיקים את הרשע הקת שניו ביום כיפור מתיירים להתפלל למעבר ינין ובסוכות מצרפים את הרשע את הערבה עם כלל ישראל בח בוא כואב למה למה כל חג משתנה היחס לרשעים פעם מכה את שניו פעם מתיירים להתפלל איתו ופעם אפילו מחבקים אותו איך זה מדוע הרשע מרומז בערבה אחרי החיבוקים חובטים אותו בו שענה רבה רק לפני שעה אנחנו אגד אותו באהבה ה בקנו אותו במסכת סוכה נחלקו חכמים לזכר מה עושים סוכה לדעת רבי אליעזר הסוכה זכר לענני כבוד לרבי עקיבה זכר סוכות ממש שישבו במדבר דעת רבי עקיבא תמוהה מה מיוחד בסוכות שישבו במדבר יש אפשרות אחרת מה שייך לבנות בתי קבע בשעה שנוסעים במדבר מה שמוסיף על המיה על התמיהה הוא שבחג הפסח עיקר המצווה זה לאכול מצה א זכר הבצק שלא הספיק להחמיץ למה מתמקדים בפרטים שוליים כמו בצק כמו סוכות שעשו היו ניסים רבים כל כך היה מן שירד מהשמיים היה באר היה סלב למה על ניסים גדולים כאלה לא עושים זכר מדוע בפסח אנשים חייבות באכילת מצה ובסוכות אנשים פטורות מהסוכה למה המילה שמחה לא מוזכרת בפסח למה בחג השבועות מוזכרת רק פעם אחת ולמה בסוכות שלוש פעמים וואי ווואי וואי שאלות בצאת ישראל ממצרים ראו ניסים מדהימים עשרת המכות קריאת ים סוף מתן תורה מתנות נפלאות באר מים סלב ענני כבוד זה בצת ישראל ממצרים בחג הפסח מתמקדים בעניין שנראה שולים מאוד מצוות אכילת מצה לזכר בצקם שלא ספיק להחמיץ בחג הסוכות עניין אחר מצוות סוכה לדעת רבי אליעזר זה נגד ענני כבוד אבל לדעת רבי עקיבא זה רק נגד הסוכות שישבו בהם במדבר וזה פלא למה נתפסים לדברים שולים ביותר לדעת רבי אליעזר בסדר מובן סוכה זה כנגד ענני כבוד זה חשיבות רבה מאוד אבל לדעת רבי עקיבא אם הסוכה היא לזכר הסוכות שעשו עם ישראל במדבר מה ייחודי בזה בכי יש אפשרות אחרת באותה מידה מצוות אכילת מצה היא המצווה מרכזית בפסח זה גם מעורר פליה קשה להבין למה עושים זכר לדבר שולי העובדה שלא היה לה בצק זמן להחמיץ והיו צריכים לצאת בחיפזון אבל היה ניסים גדולים מן ובאר וסלב בספר ברי אברהם מתרץ ביאור מרהיב על דברי קודשו של הקדושת הלוי הוא אומר על המועדים שחוגגים מדרבנן מקשה קושיה חנוכה ופורים יש להבין מה מיוחד בהם משאר ניסים ונפלאות שהיו במהלך הדורות לעם ישראל למשל בזמן חזקיה המלך עשרות מיליונים חיילים 370 מיליון של סנחריב מתו בן לילה השם פתח אוזניהם לשמוע שירת המלאכים ומתו זה לא מספיק בשביל לעשות בשביל זה נס לעשות איזה חג לא רק עם הבצק לא החמיץ מה זה עוד דבר שהיה ראוי לעשות חג שניצחנו את יסרה שאף פעם לא הפסיד ויצאו הכוכבים ממסילות ללחם כי אי אפשר לנצח אותו בדרך הטבע ולמה אין חג על זה שיהושע בן נן העמיד את החמה זה לא נס ומופת בעולם שצריך להזכיר אותו מעוד ירדו אבני אל גביש חלק נשארו עכשיו בשביל איראן אם כן יש לחקור אפשר את זה משקה אם כן יש לחקור מה מיוחד בניסים שהיו בתקופת החשמונאים ובזמן מרדכי ואסתר שדווקא עליהם קבעו חג הרי אמרנו שהיו ניסים יותר גדולים בהיסטוריה היהודית אז למה דווקא על מרדכי ואסתר ועל החשמונאים אלא אומר הקדושת הלוי יסוד עצום נס ופלא שנעשה על ידי הקדוש ברוך הוא שהוא משדד מערכות ומסב ג שמיים אין צורך לחגוג כאשר יש את התערות הדל עלה ובורא עולם מראה את ידו הגדולה בשדוד הבריאה אין שום עניין לעשות חג לכבודו כי זה דבר טבעי מאוד דבר טבעי בכל יום הוא מחדש מה אני אעשה עם זה בכל יום הוא מחדש מעשה בראשית כל יום זה חידוש הבריאה אז מה מה הפלא מתי קובעים חג על נס שזה התחיל עם התערות ה דלתתא כלומר עם ישראל עצמם עשו פעולות לא טבעיות והם המשיכו עליהם שעת רצון על זה יש לחוג חגים כמו אצל מתתיהו בניו הם יצאו למלחמה משפחה במסירות נפש נגד אימפריה ששולטת בעולם וגם בזמן מרדכי ואסתר שעם ישראל צמו שלושה ימים 72 שעות רצוף ועשו התקהלות גדולה בצום מספד בכי אמירת תהילים ותחנונים ונעשה נס על זה תקנו חכמים לחגוג חג כדי שתהייה תזכורת לעם ישראל להתעורר בלבותם להתבונן ממעשה האבות הקדושים איך הם פעלו במסירות נפש ובאמצעות ההתעוררות מלמטה יש לנו כוח למשוך עלינו כוח עליון וש יד השם תציל אותה תושיע אותנו וכולי ולכן זה הסיבה שאנחנו אומרים בתפילת על הניסים בימים ההם בזמן הזה כמו שהיה בימים ההם אנחנו יכולים לזכות לניסים גדולים כמותם גם בימים האלה בזמן הזה כי זה לימוד לכל הדורות כל אחד בזמנו יכול לעורר השגחה עליונה גם על ידי מעשים קטנים ש נאמר והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור מבאר האמרי אברהם באור נפלא על אף שהיו ניסים גדולים ועצומים במדבר כגון ענני הכבוד המן באר וסלו אין עניין לחגוג חג זכרונם אלה חוגגים שני חגים פסח וסוכות כי אלה דברים שעשו אבותינו שייצאו ממצרים חג הפסח וג הגיים באכילת מצה על שום שלא הספיק בצקם להחמיץ זה לא דבר פשוט כלל וכלל זה מראה את האמונה תמימה עם שלם יוצא בלי אוכל מיליונים עם תינוקות עוזבים את מצרים ללא מזון בלי שאלות ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם רשי אומר זה שבחן של עם ישראל שלא אמרו איך נצא למדבר בלי צדה אלא הלכו והאמינו באמונה תמימה בשם יתברך ועל כך אמר הקדוש ברוך הוא זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה ולא שאלו את משה מה נאכל מה נשתה לבד מהספסל אננו לבסוף וביקשו בשר ומים אז זה סיבה למה אנחנו אוכלים מצות כי יצאנו בשעה שבצק תרם החמיץ אין אור או זה סיבה לחגוג עם כזה שיוצא עם אמונה כזאת בחג הסוכות אנחנו חוגגים לדעת רבי עקיבא הגשנו עליו למה חוגגים לדעת רבי עקיבא לזכר הסוכות שעשו בני ישראל במדבר משום שבשעה שיצאו ממקום יישוב למדבר שהוא הרעי הוכיחו בזה מסירות נפש אז עושים חג לזיכרון על האמונה והביטחון בקדוש ברוך הוא על ידי שהם התעוררו מלמטה ולא היה אכפת להם לצאת למדבר ולשוט בסוכות במקום היישוב במצרים הם הפעילו מלמעלה את את יד השם שנתן להם ענני כבוד עם פאר והדר לכן שני הדברים הללו מזון וסוכות ארעיות עושים זכר כי אלה הדברים היחידים שעשו אבותינו כשיצאו ממצרים אז גם רבי עקיבא ורבי אליעזר לא חולקים רבי עקיבא התמקד בפעולה שגרמה שעם ישראל עשו בהתעוררות מלמטה שזה הסוכות שישבו בהם במדבר בביטחון גמור בקדוש ברוך הוא רבי אליעזר שם את הדגש על התוצאה סופית הענ כבוד הרוחניים שירדו עליהם מלמעלה וישרו עליהם שכינה במשך 4 שנה עכשיו מאיר לנו אור שהין במזון והן בדירה לבסוף לא הסתפקו במצע גרדה או בסוכות נופלות למעשה הקדוש ברוך הוא הפך את המצה פשוטה למן שמימי ואת הסוכות הזמניות לענני כבוד הדורים ומופלאים אבל החגים הם מסובבים סביב המחשבה הראשונית של עם ישראל ומסירות הנפש שהסתפקו במצה רגעית ו בסוכה פשוטה עכשיו רואים שיש שלושה הבדלים בין חג הסוכות לחג הפסח בחג סוכות מצרפים את הרשע יחד עם כלל ישראל אוגדים את הערבה עם ארבעת המינים ואילו בפסח מקהים את שיניו דבר שני בחג סוכות המילה שמחה שלוש פעמים ושמחת ב חגך והיית אך שמח ושמחתם לפני אדוני אלוהיכם בפסח לא מוזכרת שמחה כלל בחג הסוכות נשים פטורות ממצוות סוכה בפסח חייבות באכילת מצר אלה שלושת ההבדלים מה הפשר הרי שניהם על יציאת מצרים שניהם היו ביציאת מראים רבי עזריאל זליג זכר צדיק לברכה מגיד מלוש מבאר שלושת הרגלים בתורה נקראים בשמות פסח נקרא חג האביב שבועות נקרא חג הקציר סוכות נקרא חג האסיף מה הקשר בענייני החקל ות למועדי ישראל עומק הדבר נעוץ השמות הללו מרמזים שלושה שלבים של פריחת עם ישראל מאז שהיינו עבדים לפרעה עד שהפכנו לעם השם אביו בפסח יצאנו לחירות זה עם שרק נולד ממש כמו האביב שהתבהר אבל היא עדיין לא בשלה ולכן היא ראוייה רק למאכל בהמות רמז לכך מביאים בפסח את מנחת העומר שהיא משעורים מאכל בהמה קציר זה בחג השבועות אחרי 50 יום עם ישראל זכו לדרכה אלוקית ראו שכינה במעמד הר סיני והיו ממש כמו התבואה שבשדות בשלה לגמרי וראויה למאכל הדם לכן מביאים בשבועות את שתי הלחם שהם עשויים מחתים מאכל הדם אסיב בחג הסוכות הוא שלמה תכלית הגאולה של עם ישראל שכן גם התבואה שבשדות אף על פי שכבר התבשלה לגמרי בחודש סיוון עדיין לא אוצרים אותה במחסנים למה כיוון שעודנה לחה אם יחסנו אותה עלולה לרכב לכן ממתינים עד חודש תשרי כדי שהתבהר תישאר בחוץ תתייבש בגורן מהשם ובסוף הקיץ מכניסים למחסן חג האסיף הוא משל כלפי עם ישראל שלאחר קבלת התורה בחג השבועות רק חלפו להם 40 יום כבר חטאו בחטא העגל מפליא דבר איך הם חוטאים בחטא נורה כזה זה ליחה ךת י אלוהנו מלך העולם שהכל נהיו בדבורה איך טאו בחט נורא כזה עד עדיין לא היו בשלים לגמרי להוציא עם שלם ממצרים שעבדו עבודה זרה אפשר ביום אחד בטו בניסן אפשר כבר שיהיו בשלים לגמרי וגם לאבד אומה שלמה איבד הקדוש ברוך הוא ביום אחד בכא בניסן ואפילו את התורה הקדוש ברוך הוא נתן ביום אחד בחג השבועות להוציא עם שלם במצרים אפשר ביום אחד וגם לאבד אומה שלמה אפשר ביום אחד אפילו את התורה הקדוש ברוך הוא נתן ביום אחד חג השבועות אבל כדי שעם שלם יפנים שהשם הוא האלוקים לא מספיק יום אחד צריך 40 שנה של שיעורים באמונה באמונה מוחשית ובניסן יומיומיים עד שיתקנו את עורלת הלב עד שיהיו בשלים לזכות להיות עם השם זה רומז חג הסוכות שהוא הקציר הוא השלב האחרון והגמר של כל התהליך לפי כך חג הסוכות הוא סיומת של שתי סדרות הו סיומת של פסח ושבועות והוא סיומת של ראש השנה ויום הכיפורים טעם הדבר תהליך יצירת עם ישראל בכללותו התבצע בשלבים של פסח שבועות סוכות באותו אופן נוצר גם התהליך האישי של כל אדם ששב בתשובה ההתחלה זה בראש השנה ביום הכיפורים שהם תשובה מיראה והסוף הוא בחג הסוכות שהוא תשובה מאהבה מכאן יובן היטב מדוע רק בחג הסוכות מוזכרת המילה שמחה שלוש פעמים ובפסח אין אזכור לשמחה כלל בפסח עדיין לא היו ראויים להיות עם השם על מה תשמח אפילו בחג השבועות שקיבלו את התורה עדיין השמחה לא שלמה והם לא בשלים לגמרי לכן מוזכרת המילה שמחה פעם אחת אבל בחג הסוכות שהגיעו לסוף התהליך של 40 שנה במדבר וספגו אמונה פנימית ושורשית לתוך הלב הושלם התהליך של שלושת השלבים ולכן המילה שמחה חוזרת שלוש פעמים עכשיו אומר לנו הגאון מבינה למה נשים פתורות ממצוות סוכה במצה הם חייבות עומק העניין אף על פי שפסח וסוכות הם מצוות עשה ש הזמן גרמן והנשים פטורות מהן בכל זאת חייבות אנשים במצב ארבע כוסות משום שכמו שבפורים אף הנשים היו באותו הנס ולכן הם חייבות במקרא מגילה כך בפסח אנשים יצאו ממצרים והם חייבות במצת מצווה אבל בסוכה הם פטורות למה סוכות הם זכר לענני כבוד שהסתלקו כחטא ישראל בעגל וחזרו שבנו את המשכן אבל הנשים לא חטאו בעגל לכן הן פטורות ממצוות הסוכה שלמה המלך אומר אישה בכל אלה לא מצאתי מה הכוונה אנשים לא חטאו באלה אלוהיך ישראל זאת אומרת שלמה המלך רומז לנו אישה בכל אלה לא מצאתי זאת אומרת לא מצאתי אישה שחטאה בעגל כי באלה אלוהיך ישראל לא היייתה אישה ומכיוון שמעולם לא נסתלקו ענני הכבוד מהנשים הן פטורות מהמצווה הזו ורק הגברים שחטאו בעגל נצטוו במצוות סוכה לזכר חנני הכבוד שחזרו תשרי לכן הגאון אומר שזה נקרא החג הזה חג סוכות חג של בעלי התשובה כשהם חזרו בתשובה חזרו ענני הכבוד וזאת משום שנשים היו בשלות לגמרי ולבן היה טהור לעבוד את הבורא גם ללכן נתנו את המראות הצבות ו מהטעם הזה גמר התהליך אצלן היה כבר חג השבועות ביום מתן תורה עכשיו נבין מדוע התייחסות לרשעים של עם ישראל שונה בכל חג בפסח משיבים לבן הרשע ששאל מה העבודה הזאת לכם מה משיבים לו שאם הוא היה במצרים היה מת ולא היה נגל אז בפסח מקים ל רשע את שיניו עם תשובה ניצחת לעומת זאת ביום הכיפורים אומרים בתפילת כל נדרה אנו מתיירים להתפלל עם העבריינים ביום הגדול הזה והנורא אנחנו לא מחבקים את הרשע אבל גם לא מקים את שניו אלא מתיירים לא להצטרף אלינו בחג הסוכות נוטלים את הערבה אוגדים אותה בתוך המינים דהיינו הרשע בתוך כלל ישראל למה בפסח שמאל דוחה ולמה בסוכות ימין מקרבת ולמה בתום חג הסוכות ב שחנה רבא חביט חביט ולא בריך למה חובטים את הערבה בסוף איך יתכן לפני שעות חיבקנו את הרשע בהלל בהקפות ועכשיו חוטים אותו קוראים לזה היום יום חיתום ערבו זה היום החיתום לערוב הערבה זה הרשע זה ההזדמנות האחרונה שלו לחזור בתשובה זה יום החיתום יוצאים הפתקאות והשליחים רצים לקיים את הפסק דין הביאור הוא מופלא מתי אנחנו יכולים להרח אצלנו יהודי טועה מתי אנחנו יכולים לנסות לפתוח לו צוהר להאיר את נשמתו כאשר אנחנו מחוסנים תנים באמונה ואיין שום חשש שאנחנו נתקררה חוזר בתשובה שרק החל דרכו ביהדות אל לא להרח אנשים רחוקים מתורה ומצוות פן ירד על ידם מטה מטה במקום לרומם אותם הם יורידו אותו ממילא מובן הטב בפסח עם ישראל רק הפכו לעם עוד לא היו מחוסנים לכן ודאי מוטל עליהם אם יש רשע ששואלים שאלות של כפירה מה העבודה זר הקד שנו למה אומרים לו ברחל בתך קטנה אתה לא היית ניגל ישר דוך כך בדיוק קרה ביציאת מצרים כתוב וה בשלח פרעה את העם בקשה הזוהר הקדוש למה כתוב ויהי לשון צער בשיא השיאים של השמחה שעם ישראל יוצא לגאולה למה והיא מבאר רבי שמעון בר יוחאי הצער הנורא היה על ששלח פרעה את העם את הערב רב אלה גרמו לעם ישראל להדרדר אחריהם ולהיכשל בעוון הנורא של חטא העגל אם מצמידים כאלה לעם בהתהוות אז רואים את התוצאות לכן לא מתעסקים המתחילים לא מתעסקים במענה תשובות לכופרים הם רק ירדו רקת שניו אבל בחג הסוכות בסוף התהליך של עם ישראל שהפכו כבר לעם השם יכולים כבר להגות בתוכם רשעים כשם שביום הכיפורים אומרים בתפילה של כל נדרי אנו מתיירים להתפלל מהעבריינים כי עברנו כבר מחצית הדרך והתקרב יותר לשם יתברך כך גם בחג הסוכות השלמנו את הדרך הארוכה ויכולים כבר לאגוד את הערבה לא חוששים שהיא תשפיע עלינו אלא הפך אנחנו נשפיע עליה מוסיף המגיד מ לומזה קיבלתי מרבותי שאף על פי שהדורות הולכים ומתמעטים הנקודה שבלב הולכת ומזכרת שמעתם אף על פי שהדורות הולכים מתמעטים הנקודה שבלב הולכת ומזכרת אבל יש מסר חד ונוקב אם במשך חג סוכות אותו רשע לא שב מדרכו הרעה ומתייצב עדיין ברשעו ראש השנה ויום הכיפור בשבוע של שמחה בסוכה לא נתנו בו אותותיהם והוא נשאר ערבה כמו שהיה בתחילה אז בהו שענה רבה חביט חביט ולא בריך חובטים אותה כשהיא לבד אותו רשע היה הגוד ביד ימין עלה במעלה אפילו על האתרוג נתנו לו הזדמנות לשוב בתשובה עם הלולב ועם ההדס ם מנחה פשוטה לקבל שווים השם חפץ בערבה אבל שישנה את מעשיו גם רשעי ישראל ישובו אל הקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא לא רוצה רק כמה צדיקים בודדים הוא לא רוצה רק אתרוגים הוא רוצה עם שלם בעלי תורה ומצוות חפץ להחזיר לחיקו גם את הרחוקים שלום שלום לרחוק ולקרוב אפילו אלה שנחשבים ריקנים ממצוות העיקר שיאמינו בשם יתברך לכן התהליך האישי שעובר כל יהודי תחילה ביום הדין הגדול והנורא אחר כך עושה תשובה שלמה ביום הכיפורים בסוף מסתופף בסוכה צילה דמהימנותא בצל האמונה כל זה רק בזכות האמונה נגאלו ממצרים ויאמינו באדוני גם הגאולה עכשיו הסופית תהיה בזכות האמונה שבה חבקוק ועמידה על אחת צדיק באמונתו יחייה וככה נזכה במירה בימינו לביד משיח צדקנו ולשבת בסוכת עורו של לביתן אמן ואמן 

יש לנו עוד קצת זמן נכון אז אני אגיד לכם עוד משהו קטן א על הושענה רבה בסדר היום השביעי של חג הסוכות נקרא יום השענה רבה היום האחרון של חג הסוכות שונה משאר ימי הסוכות בכמה עניינים ואיננו חול המועד רגיל כשאר ימי החג אלא יום קדוש ונשגב עד מאוד שבעה שינויים יש בהו שענה רבה או שענה רבה הוא יום חיתום הדין דבר שני כל שנה נשארים ערים כל ליל השענה רבה ולומדים תורה בקדושה ובטהרה דבר שלישי בשנה רבה קוראים את כל ספר דברים דבר רביעי בכל ימי חג הסוכות אנחנו מקיפים את הספר תורה פעם אחת ובהו שענה רבה שבע קפות דבר חמישי ביום הגדול הזה לא ממשיכים בשמחת ביית השאובה אלא שרואים בהמה ופחד שזה יום חיתום דבר שישי יש לו מצווה מיוחדת יום חיבוט ערבה סליחה דבר שביעי זה יום מלחמת גוג ומגוג וביאת המשיח כדי לרדת לעו עומק היום הזה ראוי להתבונן בעצם הידועה שהוא סובב סביב המספר שבע המספר שבע הוא הסוד של היום הגדול הזה היום הוא היום השביעי של חג הסוכות שביעי של חג הסוכות מקיפים את ספר התורה שבע פעמים ארבעת המינים הם גם שבע שלוש דס שלושה עדסים שתי ערבות לולב ואתרוג האושפיזין של היום זה דוד המלך שחי 70 שנה ונפטר ביום השביעי בשבת בחג השבועות שהוא יום טוב השביעי לאחר חגי תשרי וניסן והיית אך שמח זה גם יום כא בתשרי שבו השמחה מתרבה וזה שלוש פעמים שבע בו שענה רבם מקריבים שבעה פרים והוא יחידת הזמן השביעית המקודשת בחודש תשרי יש כמה ימים קדושים ברמות אחד זה ראש השנה שתיים זה ב דראש השנה ג זה עשרת ימי תשובה ד' זה יום הכיפורים חמש זה יום טוב ראשון של חג הסוכות שש זה ימי חול המועד יום השביעי זה יום השענה רבה אתה הוראת לדעת שהמספר שבע הוא סוד גדול של היום הקדוש הזה עומק העניין מסכת סוכה לח כתוב שיירי מצווה מעכבים את הפורענות הנענועים של הלולב הם שיירי מצווה כי יצאנו ידי חובה בנטילת של ארבעת המינים כיוון דאג בהה נפק בה מכאן יוצא כאשר אנחנו מנענעים לארבע רוחות השמיים מוליך ומביא מעלה ומוריד זה הידור מצווה ותוסף במצווה ועל כך אמרו חכמים סגולת הנענועים לעצור רוחות רעות וטללים רעים למנוע כל מיני פורענויות בעולם רבי אח בר יעקב היה רגיל לומר בשעה שהייה מנענע בלולב שהנערים בלולב הם כמו חץ בעיניו של השטן איך הוא לא חשש להגיד מילים חריפות כאלה איך הוא לא פחד מנקמה סוכה של מלאך המוות מבאר הבן איש חי בבן יידע לרבי אחבר יעקב יש עבר עשיר בהיסטוריה מופלאה עם יצר הרע אחד כאן הוא זורק חיצים בעיניו של השטן במסכת בבא בטרה אמרו חכמים שרבי אחבר יעקב הוא האדם היחיד בעולם שהשטן נישק לו את הרגליים פלא פלאים למה רבי אח דרש לפני קהל גדול ואמר שהשטן קטרג על איוב ויסר אותו לשם שמיים למה שהקדוש ברוך הוא לא ינטה אחרי איוב יזנח את אברהם אבינו ועל כך השטן הכיר לו טובה נישק רגליו מה פשר הנשיקה ברגליים מבאר המהרל הקדוש באופן כזה השטן מתחבר אל הקדושה בשעה שהוא נושק לתחתית שלה ואוחז בשיפולי גלימתה משמה הוא יונק דבר שלישי בקידוש פט רבותינו מספרים שפעם אחת היה שד עלים בעיר שהבי התגורר בה והסב נזקים גדולים בעיר הביה ראה שאין ברירה הזמין את רבי אחה בר יעקב להתארח בעירו באותה שעה הוא היה מרה דטרה ושלח הודעה לכל אנשי העיר לא להזמין אותו הביתה כדי שיאלץ לישון בבית הכנסת כי השד הופיע בבית הכנסת והיה צריך רק את רבי אחא שינצח אותו בלית ברירה ישן באותו לילה בית הכנסת והשד הופיע אותו שד היה בעל שבעה ראשים כשראה אותו רבי אחה בר יעקב החל מיד להתפלל כל פעם שהוא קרע והשתחוו לשם יתברך נפל ראש אחד של השד עד שנפלו שבעת הראשים ומת מה שנקרא דרגון מקשה מארשה מדוע לאותו שד ה שבעה ראשים ולמה היה צריך רבי אחה לכרוע שבע פעמים שבעה ראשים זה נגד שבעת הכוחות של יצר הרע וזה גם שבעה שמותיו כמו שכתוב במסכת סוכה נב יצר הרע נקרא בשמות רע ערל טמא שונא מכשול אבן צפוני כנגד את שבעה שמות של הגיהנום בעירובין יח שאול אבדון באר שחת בור שעון תית היוון צל מוות ארץ תחתית אלה שבעת מדורי גיהנום נמצא ליצר הרע שבעה כוחות זה שבעה ראשים שבע צורות פיתוי זה שבע השמות שלו ושבעה עונשים לחוטאים זה שבעה מדורי גיהנום כל זה הוא ממילא אותו השד היה שליח של יצר הרע בעל שבעת הכוחות ולכן בכל קריעה ו כריעה נפל ראש אחד כמו שנאמר במשלי שבע יפול צדיק קם כל פעם שהוא נופל הוא בעצם מנצח אומר מרן החידה בסדר הדורות רק רבי אח בר יעקב מסוגל היה להכניע את השטן כי היה מופלג מאוד בחוכמה ובזיקה כמו שיעקב אבינו השתחווה לעשו שבע פעמים והכניע אותו כך רבי אחבר יעקב השתחווה לשד שבע פעמים והכניע אותו רבי אח בר יעקב היה גלגול של יעקב אבינו והוא השתחווה לשד שהוא היה שורש של עשו הרשע שבע פעמים כניע אותו וזה שרמז יעקב אבינו יש לי רב אחי יבוא אחד שקוראים לו רבי אחה והוא ישלים את התפקיד שלי יש לי רב אחי רב אח אולם סוף דבר השטן שק את הרגליים של רבי אחה למה רבי אחא בר יעקב גלגול יעקב עליו נאמר תתן אמת ליעקב השטן כולו שקר ולשקר אין רגליים לכן הוא נישק את הרגליים של האמת מעתה יאירו דברי החידה הקדוש בסדר הדורות באופן נפלא לכן לא פחד רבי אחה לומר שהל אולב הוא חץ בעיניים של השטן ידוע ש פלימו ציער את השטן בעין דברים כאלה אבל השטן ציער אותו את פלימו ואצל רבי אחה הוא לא יכול היה עליו כי כבר הכניע את הסמ ושבעת חלותו בזה שהוא קרא שבע פעמים לכן נישק אותו השטן ברגליו ועכשיו אנחנו נתחיל להבין מה זה הסוד של המספר שבע המרמז על הכנעת הסמ ושבעת כוחותיו אומר החתם סופר במדרש תחומה אמרו חכמים ארבעת המינים באו להורות על הניצחון של עם ישראל במלחמה איזה מלחמה מ משל למה דבר דומה שניים באו לפני המלך לדין לא היה יודע שום אדם מי ניצע כך ישראל ואומות העולם באים בדין בראש השנה וביום הכיפורים איך יודעים מי נוצא בשעה שעם ישראל נוטלים את הלולבים בידיים יודעים כולם שהם זכו בדין זה שאמר דוד המלך אז ירננו עצי הייער זה ארבעת המינים מתי כי בא לשפוט את הארץ מיד אחרי ימי הדין נמצא הלולב תרוג שלושה הדסים ושתי ערבות שבע במספר מכניעים את היצר הרע בשבעת כוחותיו ניצחנו במלחמת היצר עכשיו ימי הדין נחלקים לשלושה חלקים בראש השנה נכתב הדין ביום הכיפורים נחתם הדין בהו שענה רבה אומר הזוהר הקדוש מסירת הפתקאות ממילא מי שלא עשה תשובה שלמה כמו שצריך ביום הכיפורים טולין לו עד יוםו שענה רבה היום שאז אם זכה ועשה תשובה שלמה קורעים את הפתקאות הרעים שהיו שלושה קודקודים של ימי הדין עומדים לפנינו מה הקשר המופלא ביניהם ראש השנה יום הכיפורים או שענה רבה כולם סביב הכנעת יצר הרע שימו לב בראש השנה תוקעים 100 תקיעות לבטל 100 כוחות של הסמ שזה בגימטריה 100 כן כמו שלמדנו במאמר קודם 100 תקיעות שזה כנגד הבבות של אם סי סרה ולמה תוקעים כשהם יושבים ועוד פעם תוקעים כשהם עומדים אומרים חכמים לערבב את השטן ביום הכיפורים עיקר העבודה זה הכהן הגדול נכנס לקודש הקודשים לפני לפנים מה עושה שם מזה על אהרון מדם הפר ומדם השעיר כמה פעמים אמרו חכמים ביום הנ גמן אחת למעלה ושבע למטה וכך היה מונה אחת אחת ואחת אוש או7 מה פשר הספירה הזו מה זה אחת מול שבע אומר רבן של ישראל הרמו רמז נשגב אחד למעלה מרמז על יצר הטוב שמעלה אותנו ומרומם מה זה שבע למטה מרמז על יצר הרע שמוריד אותנו למטה כך הכהן הגדול מלמד סנגוריה על בני ישראל בזמן הכי גדול בשנה כשההוא לפני ולפנים מה אומר הקדוש ברוך הוא תראה זה לא שוויון כוחות המערכה כבדה עד למאוד יצר הטוב זה רק אחד למעלה אבל יצר הרע זה שבע למטה איך אפשר להתגבר זה עבודה קשה מאוד כוח הטוב הוא יחיד והס מ יש לו שבע כוחות של רוח שבע למטה לכן הוא מונה אחת אחת ואחת אחת ושתיים וכולי להגביר את היצר טוב על כל חלק וחלק משבעת הכוחות ביום השענה רבא היום יום מסירת הפתקאות מגיעים לחלק הסופי להכניע את שבעת הכוחות של היצר הרע כי אחרי 100 תקיעות של השופר בראש השנה כמניין הסמ והזאת הדם לפני ולפנים ביום הכיפורים שבע פעמים נגד כוחותיו מגיע היום הגדול שבו יש שבע שביעיות נוטלים את שבעת מיני הלולב עושים כך ביום השביעי של חג הסוכות בכא בתשרי שזה שלוש פעמים שבע ביחידת הזמן השביעית של חודש תשרי המקודשת בשנה מכולם כמו שאמרנו ביום האושפיזין של דוד המלך שחי 70 שנה נפטר בחג השבועות ביום השביעי ובזמן שבית המקדש היה קיים היו מקיפים את המזבח שבע פעמים ככה אנו מקיפים שבע פעמים ומקריבים ביום הזה גם שבעה פרים ומתחננים ה שענו הושיענה הקדוש ברוך הוא יושיע אותנו ביום זה נא הושע נה מראש חודש אלול עד עכשיו עברו 51 יום השם משמואל ורבי צדוק הכהן מלובלין זכר צדיקים לברכה מגלים לנו פלא עצום שבעת הכפות של היום נגד שבע הכפות של יהושע שהקיף את חומות יריחו יריחו עיר שיהושע חרים ונשבע שלא יהין אדם לבנותה מי שיבנה תקלל בארור ויענה במיטת בניו למה מה כל כך מיוחד בעיר רח שרק אותה אחרים בקלל ורק היא נכבשה בשבע כפות זו העיר הטמאה ביותר בעולם אי אפשר היה לכבוש אותה בדרך הטבע שנאמר ריחו סוגרת ומסוגרת כותב המגלה עמוקות יריחו מרכז הטומאה בעולם והיא כנגד ירושלים עיר הקודש ואת מרכז הטומאה בעולם אי אפשר לנצח לא בטנקים לא במלחמה לא בנשק אלא יחידה מובחרת רוחנית עילאית כדוגמת כהניך הקדושים שתוקעים בשופרות ומכניע את קליפת הטומאה לכן הקיפו אותה שישה ימים כל פעם הקפה אחת וביום השביעי הקיפו שבע פעמים והיו שבעה כהנים עם שבעה שופרות וזה היה ביום השביעי בשבת קודש והקיפו עם ספר התורה ורק אז נפלה החומה תחתיה והיה צריך שילוב ראש השנה יום כיפור ורש הענה רבה יחדיו שכן תקעו בשופר כמו בראש השנה הכהנים תקעו כמו ביום הכיפורים והקיפו שבע פעמים כמו בשנה רבה ושמה הקיפו ממש כמו הקפות שאנו עושים בחג הסוכות שישה ימים מקיפים פעם אחת וביום השביעי בו שענה רבה שבע פעמים ויצר הרע נכנע מבאר רבי צדוק הכהן מלובלין שמוליך ומביא מעלה ומוריד ועוצר רוחות רעות זה כנגד התאבות והרצונות הרעים של יצר הרע ולכן באים שבעת האושפיזין כמו שאומר המכתב מאליהו בזוהר הקדוש מבאר כל אחד מהאושפיזין שהם אבותינו קדושים גדולי עולם מקנים לנו את המידה המיוחדת שיש בהם אברהם מקנה את החסד יצחק את הגבורה יעקב תפארת זה התורה משה נצח אהרון הוד יוסף יסוד ודוד מלכות אותם שבעת המידות המופלאות שקונים בביקור האושפיזין זו הגנה כנגד שבעת כוחות יצר הרע בראש השנה אמר רבי אליעזר זמן ביאת המש יהיה בחודש תשרי למה משום שעם ישראל נגעלים בזכות שעושים תשובה בחודש תשרי וזה החודש הכי מתאים לתשובה עכשיו נחקור באלו מחגי תשרי יבוא המשיח האם הוא יבוא בסמוך לראש השנה או ליום הכיפורים או לחג הסוכות או שמיני העצרת בהפטרת חג הסוכות קוראים מהנביא זכריה יד בבירור רואים שמדובר על מלחמת גוג ומגוג הנה יום ב ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה ויצא אדוני ונלחם בגויים זו מלחמת גוג ומגוג בסוף מה כתוב והיה אדוני למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה אדוני אחד ושמו אחד כותב הטור באור החיים תצ ידיעה מרעישה מתקופת הגאונים לפני למעלה מ1000 שנה בשם רב הי הגאון תחיית המתים תהיה בחודש ניסן מלחמת גוג ומגוג תהיה בחודש תשרי יעידו על כך ההפטרות של פסח סוכות בפסח מפטירין העצמות היבשות זכן לתחיית המתים בסוכות מפטירין מלחמת גוג ומגוג עכשיו נשאל באיזה ימים חג הסוכות תהיה מלחמת גוג ומגוג המדרש תלפיות בערך גוג ומגוג אומר שהמלחמה הזאת תהיה ביום הו שענה רבה הגאון מוילנה אומר שהמלחמה תהיה 12 דקות בלבד שנאמר זאת הי המגפה שר יגוף השם את כל העמים המק בשרו ווא עומד על רגליו בעיניו תמק נ בחורן והמבין יבין זה פצצת אדום כמה לקח לאיראן להגיע ם טילים לפה 12 דקות אם יש להם ראש נפץ גרעני 12 דקות ומעתה יעיר האור הגדול למה ביום השענה רבה נבחר להיות הזמן למלחמת גוג ומגוג ובית המשיח כי זה הפרק האחרון המסיים את שלושת הקודקודים של ימי הדין בראש השנה תקענו מ תקיעות ביטלנו את כוחות הסמ בראש השנה ה שטן מתערה ופוסק לסטין דווקא בזמן תקיעות ביום הכיפורים אין לו רשות להשתין ביום הנורא ולכן שולחים שעיר לעזזל כדורון לסמ עוד הכהן הגדול היה מזה לפני ולפנים שבע פעמים מדם הפר ומדם השעיר להכניע את שבעת הכוחות של הסמ וביום השענה אנחנו נוטלים את הלולב כמו חץ בעיניו של השטן אכן בכל ימי חג הסוכות נוטלים את הלולב אולם ביום השענה רבה מוליכים אותו בשבע כפות נגד הכפות ביריחו ו מכניעים את שבעת ראשי השטן ושבעת שמותיו וכוחותיו לכן כל הושענה רבה סובב סביב המספר שבע וזאת משום שזהו היום הגדול שבו הסמ נכנע קליל ולכן בו ביום זה הזמן הראוי למלחמת גוג ומגוג וממילא זה היום שלא יחלנו וציפינו כי אז ישחט את הסמ ונזכה במהר ל ביד משיח צדקנו במהרה בימינו אמן אמן אז אל תתפללו עם התקיפה באיראן תהיה באו שענה רבה או בשמחת תורה בצת הזה כדי להשלים מידה כנגד מידה וכולי ביתר עומק נאמר עוד מן אכריח שיום הושענה רבה יהיה היום השביעי ביום האושפיזין של דוד המלך למה אי אפשר שאוספים יהיה אחד מהאבות הקדושים או משה ואהרון למה כי ביום שחיטת היצר אנחנו עס קנן וביום מלחמת גוג ומגוג הרי מוכרח שדוד מלך המשיח זה יום האושפיזין שלו כפי שרבי צדוק מלובלין אמר שהמילים גוג ומגוג בגימטריה 70 כמניין שנותיו של דוד מלך ישראל שמנצח אותם במלחמה לכן מוכרח שהגל הגדול הוא דוד המלך הוא האושפיזין של יום הגאולה כי לעולם המספר שבע מורה על גאולה שכן היום השביעי הוא יום גאולה ושבתון שבו אנחנו חופשים ממלאכה יום השבת ובשנה שביעית אנחנו שבטים ממלכת הקרקע וממש כך גם האלף השביעי מורה על חופש השבתון והגאולה כפי שאמרו חכמים שש אל שנים העולם באלף השביעי גאולה וחירות כי לעולם המספר שבע מורה על גאולה לכן אותה גאולה תהיה בחודש השביעי וביום חול המועד השביעי שזה היום הושענה רבה באושפיזין שביעי דוד מלך המשיח שיבוא ויגל במרה ימינו אמן הריני מכוון לקיים מצוות חכמים דאורייתא בשמחה דאורייתא גומן נפשו איש חסה דאורייתא כבד את אביך ואת אמך דאורייתא לעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא ולעשות נחת רוח לתנא הקדוש שיו שפתותיו בקבר רבי חנמ פיכח תמצות שנגו ידל ור ידיר