פרשת משפטים - מדבר שקר תרחק | הרב אמנון יצחק שליט"א

- - - אין זה התמלול, אלא עיקר הדרשה מהספר 'תורת חסד' באדיבות הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו! (לדגומא לכתבה מהספר 'טו בשבט' לחץ כאן, לעוד הרצאה מהספר: 'ירושלים - עבד עברי ופועל ישראלי' לחץ כאן)-- - - 

מאמר ג] מדבר שקר תרחק

מדבר שקר תרחק; 

א] את מה הקב"ה לא ברא? 

ב] עד כמה חמור השקר? ובמה זוכה האדם על ידי האמת? 

ג] קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת וקשה כי פעמים רבות אדם מתפלל מעומק ליבו ובכל זאת לא נענה תיכף ומיד?

 ד] אם אבן האמת גדולה כל כך כיצד זה ראינו בתורה ג' פעמים ששינו מהאמת? ואיך יתכן שמובא בש"ס כמה וכמה פעמים שצריך לשנות מהאמת באופנים מסוימים? 

ה] איזה עונש קיבלה שרה אימנו על שכיחשה ואמרה לא צחקתי? 

ו] מהו הלקח הנורא שלומדים ממעשה נבות היזרעאלי?

 הקב"ה לא ברא את השקר; 

נאמר בתורה: מדבר שקר תרחק מבאר הספורנו שלא די להימנע משקר אלא החיוב הוא להתרחק מכל דבר שעלול להביא לשקר.

 ובמסכת אבות סוף פרק א' רבי שמעון בן גמליאל אומר על שלושה דברים העולם עומד על האמת על הדין ועל השלום!

ובתיקוני זוהר ס"ג מבואר שבמידת האמת ברא ה' את העולם ועל האמת עומדים עולמות עליונים ותחתונים ובזמן שנעשה שקר חס ושלום יהרס הבנין! 

ומוסיף הזוהר הקדוש שבזמן השקר שולט הס"מ דכתיב ותשלך אמת ארצה והשקר גרם לחורבן בית ראשון ושני! 

ועל כן במגן אברהם מטריסק האזינו מדגיש שהפוגם דיבורו בשקרים הרי הוא ממשיך עליו את שליטת הנחש הקדמוני שאין לו רגליים כפי שהתבאר בפרשת בראשית שלשקר אין רגלים!

ובתנא דבי אליהו זוטא ג' הוסיף דבר מדהים: 

הכל ברא הקב"ה בעולמו חוץ מן השקר ומן העוולה שאותם לא עשה הקב"ה! 

שנאמר בספר דברים ל"ב הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא. 

הקב"ה שונא שקרנים והדובר אמת גוזר והקב"ה מקיים! 

ולפיכך יובן מדוע במסכת סנהדרין דף ק"ג אמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא ארבע כתות אין מקבלות פני שכינה חנפנים שקרנים מספרי לשון הרע ליצנים ראשי תיבות חשמ"ל וכולם דברים התלויים בלשון! 

מבאר השל"ה הקדוש שער האותיות שתיקה שאין הכוונה דווקא לשקרן המרמה בעסקיו אלא אפילו מי שמשקר סתם בדבריו אינו מקבל פני שכינה. 

ובמסכת פסחים דף קי"ג הגדילו בחומרת השקרן שלושה ה קב ה שונאן המדבר אחד בפה ואחד בלב וכו' הקב"ה שונא את השקרן! 

מבאר רבינו בחיי כד הקמח אמונה שהשקרן גרוע ומאוס כל כך לפני הבורא כיון שמחלל את שפתיו שהם כלי הדיבור שניתנו לו על מנת שיספר בשבחי הקב"ה שנאמר ולא תחללו את שם קדשי. 

מאידך כמה גדולה מעלתו של הדובר אמת: 

בספר חסידים סימן מ"ז כתוב שמי שמדבר תמיד אמת כל דבריו מתקיימים כי היות ואינו משקר לעולם מסייע לו הקב"ה שכל מה שמבקש הוא גוזר למטה וה' מקיימה למעלה שנאמר ותגזור אומר ויקם לך! 

ומוסיף העץ יוסף שבתהילים קמ"ה נאמר קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשד יקראוהו באמת וקשה וכי אדם שמתפלל מעומק ליבו ובאמת מכוון בתפילתו נענה תמיד הלא עינינו הרואות שפעמים רבות מתפללים בכוונת הלב ולא נענים מהשמים? 

אלא ביאור הפסוק הוא שרק מי שיש לו את מידת האמת אז קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת ומי שזוכה להגיע להיות דובר אמת יזכה שה' יתברך יהיה קרוב אליו וישמע את תפילתו!

אמת קודמת לתורה; 

ולפיכך יתבארו דברי הגמרא במסכת שבת דף ל"א אמר רבא בשעה שמכניסים אדם לדין לעתיד לבוא אומרים לו נשאת ונתת באמונה קבעת עיתים לתורה וכו' 

אומר האליהו רבא קודם שואלים אותו האם נשא באמונה ורק אחר כך אם למד תורה ומדוע? 

כיון שאם משקר הרי הוא מחלל את ה' ומה תועיל לו התורה שלומד?!

 ואם כן האמת קודמת ללימוד תורה! 

והוסיף הבן איש חי בן יהוידע סוטה ל"ה אל תחשוב בלבך לומר מעט שקר עם אמת שכן כשאמר אמת ושינה מעט נעשה א מת ועירבוב אמת ושקר גורם לשלושה דברים מאוד לא נעימים אש קר מת אותיות אמת שקר מעורבבות. 

ולפי זה תמוה מאוד כי אם גדולה כל כך מעלת האמת ושנואי השקר כלפי הקב"ה כיצד זה הובאו בתורה ג' פעמים ששינו מהאמת:

 האחד הגדול מכולם שהקב"ה בעצמו שינה מהאמת ואמר לאברהם למה זה צחקה שרה וכו' ואני זקנתי כאשר שרה באמת אמרה ואדוני זקן ושינה הקב"ה מהאמת משום דרכי שלום? 

והמקום השני אצל אחי יוסף שחששו ואמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הדעה אשד גמלנו אותו ולכן שינו מהאמת ויצוו אל יוסף לאמר אביך ציווה לפני מותו לאמר כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך והרי יעקב לא ציווה מאומה שכן פירש רש"י שיעקב כלל לא חשד ביוסף שיתנכל אליהם? 

והשלישי כשהקב"ה ציווה את שמואל הנביא מלא קרנך שמן ולך אל ישי ומשוח אחד מבניו למלך ושמואל שאל את הקב"ה איך אלך ושמע שאול והדגני אמר לו הקב"ה עגלת בקד תיקח ואמרת לזבוח לה' באתי ושם בבית לחם כבר תמשח אותו למלך זאת אומרת שהיה פה ציווי מפורש לשנות מהאמת? 

לשנות משום דרכי שלום – מותר! לשקר – אסור!! 

וביאורם של דברים יתבאר להפליא על פי הגמרא במסכת יבמות דף ס"ה שהוכיחו רבי אליעזר ב"ר שמעון ורבי נתן מהמקומות הללו שמותר ואף מצוה לשנות משום דרכי שלום!

שכן אצל שרה אימנו כדי להשכין שלום בן בני זוג שינה הקב"ה בכבודו ובעצמו מהאמת ואחי יוסף למען שלום המשפחה שינו מהאמת וגם שמואל הנביא נהג כך משום דרכי שלום שלא יחשב כמורד במלכות. 

אבל יש כלל ראשון העולה מדברי הגמרא: 

לשנות  - מותר. לשקר – אסור! 

ובספר נהרות איתן עמוד ק"ה הרחיב את הדברים באופן נפלא: 

הרמב"ם הלכות גזילה ואבדה י"ד י"ג פוסק שאם מביא שלום בין אדם לחברו ומוסיף וגורע כדי לחבבן זה על זה מותר. 

מותר אבל בתנאי ראשון שלא ישקר! 

אלא אפשר להוסיף כמו אחי יוסף שאמרו שאביהם אמר משהו שכלל לא אמר וברור שיעקב היה מסכים לתוכן הדברים וכמו שמואל שאמר שבא לזבוח והוסיף את ענין הזביחה על התוכנית המקורית שבא למשוח את בן ישי למלך. 

ומותר גם לגרוע כמו שהקב"ה גרע את דברי שרה ולא סיפר שאמרה ואדני זקן. 

אהרן אוהב שלום ורודף שלום; 

ועל פי זה נבין את המשנה הידועה במסכת אבות א' י"ב הוי מתלמידיו של אהרן אוהב שלום ורודף שלום. 

באבות דרבי נתן מתואר כיצד השכין אהרן הכהן שלום בעם ישראל אלפי 

באבות דרבי נתן מתואר כיצד השכין אהרן הכהן שלום בעם ישראל אלפי פעמים כאשר שני בני אדם רבו ביניהם הלך אהרן הכהן לאחד מהם ואמר לו בני תראה את חברך כמה עצוב הוא כמה דעתו מטורפת עליו תראה כיצד קרע בגדיו ואמר איך אשא פני לחברי בושתי הימנו וגם נכלמתי שאני הוא שסרחתי. 

וכשראה אותו אדם את דמותו של אהרן הכהן גדול הדור כל כך מתרפסת נכנסו הדברים ללבו והוא קצת התרכך מהפגיעה שפגעו בו ואז הלך אהרן ואמר את אותם הדברים לצד השני וכשנפגשו השניים היו נופלים זה על צוארי זה ובוכים.

אהרן שינה משום דרכי שלום ולא שיקר אלא רק הוסיף ולשנות כלומר להוסיף או לגרע מותר. 

והבן איש חי בן יהוידע שם מוסיף פנינה נפלאה שקר בגימטריה שווה דרך שלום! 

ישבח את הכלה וישבח את המקח; 

ובגמרא במסכת כתובות דף ט"ז כתוב תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה כלומר איזה שבחים מותר לומר בפניה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא זאת אומרת ישבח במה שיש ולא ישקר ואם אין מה לשבח ישתוק ובית הלל אומרים שתמיד יאמר כלה נאה וחסודה. 

הקשו בית שמאי מהפסוק בפרשה זו וכי אם סומא היא או חיגרת כיצד יאמר כלה נאה וחסודה והרי מפורש מדבר שקר תדחק? 

אמרו להם בית הלל לדבריכם מי שקנה מקח ישבחנה או יגננה פשוט שישבחנה מכאן אמרו חז"ל לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות. 

ובשולחן ערוך אבה"ע ס' ס"ה פסק כבית הלל שיאמר כלה נאה וחסודה וביאר הטורי זהב את שורש הויכוח בין בית הלל לבית שמאי שהלא תמוה מאד מה השיבו בית הלל לבית שמאי כי הרי עדיין נקרא שאומר שקר וכי משום שלקח מקח רע מותר לשקר?

אלא שטענו בית הלל אם ישתוק גם זו תהיה בושה גדולה! 

ועל כן יאמר לשון המשתמע לשני פנים כלה נאה וחסודה והלשון יתפרש שאפילו אם יש בה מום בכל אופן בעלה נשא אותה ולכן סימן שהיא נאה וחסודה כלפי בעלה ובעיניו חוט של חסד משוך עליה ומוצאת חן היא. 

והקשו בית שמאי הרי כולם סביבה יחשבו שזה שקר וכי חוט של חסד משוך עליה בעיני כולם? 

ענו בית הלל הכל כבר יודעים את המנהג שמי שלוקח מקח מן השוק תמיד תשבח אותו בפניו שלא יצטער כיון שכשהקונה מרוצה סימן שהמקח טוב בשבילו ולפיכך גם כשאומרים כלה נאה וחסודה מבינים כולם שהלשון משתמעת לשני פנים והכוונה שבעיני בעלה היא נושאת חן לכן ודאי אינו שקר.

ואם כן יצא הדין שמותר רק לשנות משום דרכי שלום ואת זאת אפשר לעשות באחד משני האופנים האחד שמגרע או שמוסיף והשני שאומר לשון המשתמעת לשני פנים. 

וכן פסק השולחן ערוך יו"ד קנ"ז ורל"ב שאם אדם נמצא בסכנת נפשות או הפסד ממון יכול לומר לשון המשתמע לשני פנים ולהציל את עצמו או את נכסיו כל זה בתנאי שעושה למען השלום שכן העולם עומד על הדין על האמת וגם על השלום! 

שרה אימנו נפטרה בבהלה בעקידת יצחק בגלל ששיקרה בלידת יצחק; 

ואם כן כבר מובן היטב שאפילו הקב"ה בעצמו שינה מדברי שרה ואף על פי שאמרה ואדוני זקן סיפר הקב"ה לאברהם שאמרה ואני זקנתי ולשנות כלומר לגרע מעט מדבריה מותר היה למען השלום. 

אולם בהקשר הזה של הולדת יצחק היה עוד ענין של שקר: 

בחומש בראשית י"ח כתוב ותכחש שדה לאמד לא צחקתי כי ידאה וכאן היה זה שקר ולא שינוי שהרי צחקה אך אמרה שלא עשתה כן!

 מביא הספד חסידים דבר מבהיל על עונשה של שרה בעקבות כך: 

ידוע שנפטרה שרה בבהלה עצומה כשבא אליה השטן וסיפר לה שהנה יצחק בנה האהוב בזה הרגע נשחט ומתוך בהלה השיבה את נפשה ומדוע נפטרה באופן מבהיל כל כך ולא כדרך כל אדם? 

כיון שכיחשה בעטיו של יצחק נפטרה בבהלה בגלל עקידת יצחק !!!

מבהיל על הרעיון! 

ומעשה נפלא הובא בגמרא ירושלמי ברכות ז' ב' בימי רבי שמעון בן שטח היו שלוש מאות נזירים לחצי מהם הוא מצא פתח ולחצי לא מצא שלח רבי שמעון לינאי המלך יש כאן שלוש מאות נזירים וכל אחד מהם צריך להביא שלוש קרבנות תביא אתה חצי ואני אתן חצי שלח ינאי המלך ארבע מאות וחמישים קורבנות הלך אדם אחד והלשין לפני ינאי המלך שבעצם רבי שמעון בן שטח מצא לחצי מהנזירים פתח וביטל נזירותם ולא הביא משלו אף לא קרבן אחד! 

ותמוה אם כן כיצד שיקר רבי שמעון בן שטח?

והמשך המעשה היה ששאל ינאי המלך את רבי שמעון למה הערמת עלי והשיב לו לך יש כסף ולי יש חכמה ובחכמת התורה מצאתי לחצי מהם פתח שנאמר כי בצל החכמה בצל הכסף" 

וכך מבאר הפני משה שטען לא שיקרתי אלא שכשמצאתי פתח נחשב כאילו הבאתי משלי! 

נבות היזרעאלי; 

ולסיום יובאו דברי הגמרא במסכת סנהדרין דף ק"ב שיש בהם לקח נורא: 

אחאב מלך ישראל חמד את הכרם של נבות היזרעאלי שלח אחאב לנבות תמכור לי את כרמך ואתן לך כמה כרמים טובים בהרבה סירב נבות ואמר הכרם ניתן לי בירושה מאבותי ובעד שום הון שבעולם לא אמכור לך! 

שמעה איזבל אשת אחאב ועשתה מעשה אשר לא יעשה שיחדה שני עדים שיעידו על נבות שחייב מיתה על עבירה שכביכול חטא בה ונהרג נבות בבית דין! 

והגדילו אחאב ואיזבל חטא על פשע ולקחו את כרם נבות וזהו שנאמר הרצחת וגם ירשת! 

ולאחר פטירתו של נבות נאמר בספר מלכים א' כ"ב ויאמר ה' מי יפתה את אחאב מי יגרום לו לצאת למלחמה ולמות ויצא הדוח ויעמוד לפני ה' ויאמד אני אפתנו ויאמר ה' אליו במה ויאמר אצא והייתי דוח שקד בפי כל נביאיו כלומר הוא יגרום במחזה שווא לנביאי הבעל לראות כאילו אחאב מנצח במלחמה ועל ידי זה ימות אחאב.

ומי היה הרוח? אמר רבי יוחנן רוחו של נבות! 

ויאמר ה' צא ועשה כן אמר רבינא מה הפירוש צא? צא ממחיצתי שכן כתוב דובר שקדים לא יכון לנגד עיני. 

מבהיל הדבר. נבות שנרצח בשקר ורוחו רוצה לנקום את נקמתו ולהיות גואל הדם של עצמו אומר לו הקב"ה על כל פנים אם תשקר צא ממחיצתי! 

ללמדך שבכל אופן שיהיה ולצורך המטרה הכי נעלה עדיין אסור לשקר!