חילול השם אחד דוחה מאה תפילות - חלק א | הרב אמנון יצחק

(אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים ע"פ הספר 'אל תדחנו' (עמודים סא-סד) מאת הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד - ישר כוחו! לכתבה על ספריו - לחץ כאן)

חילול השם - פתיחה; חילול השם אחד דוחה מאה תפילות!!!

הדבר מבהיל על הרעיון למי שמתבונן קצת בזה. כי הרי ידוע בחז"ל גודל מעלת התפילה. ובספר שערים בתפילה שערים בתפילה מהגרש"ד פינקוס זצ"ל כתב בפרקי פתיחה וזה תוכן דבריו: יסוד ההצלחה ועמוד העבודה הוא לדעת שהתפילה היא מן היסודות שהכל עומד עליהם. כמו שלימוד התורה הוא עמוד העולם שהכל עומד עליו, כמו כן התפילה היא עמוד בבנין האדם והעולם, ואבר שהנשמה תלויה בו, הן במערכת עבודת ה', והן בהצלחת האדם בכל עניני חייו, הרוחניים, והגשמיים, הכל עובר דרך עבודת התפילה, וא"א להשיג את צרכינו בחיים בלעדיה.

אמרו חז"ל נדה (דף ע:) מה יעשה אדם ויחכם... ויעשיר... ויהא לו בנים זכרים... יבקש רחמים ממי שהחכמה והעושר והבנים שלו, ובלי זה לא סגיא. וכ"ש בעת צרה צריכים אנו לתפוס אומנות אבותינו לצעוק על כל צרה שלא תבוא, שהצעקות הן המצילות אותנו מכל המקרים הרעים, ובלעדם לא היתה לנו ח"ו תקומה עלי אדמות. 

וזה לשון רבנו הרמח"ל בדרך ה'. ענין התפילה הוא, כי מן הסדרים שסדרה החכמה העליונה הוא, שלהיות הנבראים מקבלים שפע ממנו יתברך צריך שיתעוררו הם אליו, ויתקרבו לו ויבקשו פניו, וכפי התעוררותם לו כן ימשך אליהם שפע, ואם לא יתעוררו לא ימשך להם עיין שם עוד דבריו הנפלאים.

וראיתי לנכון להעתיק בקיצור מתוך ספר ארחות יושר ארחות יושר (ערך תפילה) שכתב על מעלת בכח התפילה: הנה גודל מעלת התפילה אמרו חז"ל (בתנחומא מקץ סי' ט) שאין לך גדולה מן התפילה, ובגמ' (ברכות לב:) גדולה תפילה יותר ממעשים טובים. שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבנו ואעפ"כ לא נענה אלא בתפילה הרי שאפילו משה רבנו הוצרך לתפילה. ואמרו (שם) גדולה תפילה יותר מן הקרבנות. ובמגילה (כז.) סבירא ליה לר' יוחנן דגדולה תפילה מתורה ומביא ראיה מאלישע שלא עשה כל הנסים אלא ע"י תפילה ע"ש.

וכתבו הפוסקים בשם הרוקח (מובא במשנ"ב סי' ק ו)" שהמבטל תפילה בשביל תורה אפי' לומד עם אחרים כל היום כאילו לא למד כלום ואמרו (שמו"ר פל"ח) לא יצאו ישראל ממצרים אלא ע"י תפילה, ואמרו (ויק"ר פ"ל) בדורותינו שאין לנו לא מלך ולא נביא ולא כהן ולא אורים ותומים אלא תפילה בלבד, ואמרו (תנחומא וירא א') הוו זהירין בתפילה שאין מדה אחרת יפה הימנה והיא גדולה מכל הקרבנות ואפי' אין אדם כדאי לענות בתפלתו ולעשות חסד עמו, כיון שמתפלל ומרבה בתחנונים אני עושה חסד עמו. ואמרו (בספרי ואתחנן) יפה שעה אחת בתפילה יותר ממעשים טובים, ואמרו (בת"כ פ"א) שקולה תפילה ככל המצוות, ואמרו (שו"ט פקמ"ב) אין עומד לאדם לא ממונו ולא חכמתו ולא גבורתו ומהו עומד לו תפלתו. ואמרו (תנחומא וישלח ט') "אע פ שחרב ביהמ"ק לא נשתייר בידינו אלא התפילה בלבד.

וכחה של תפילה כבר אמרו חז"ל (תנחומא ואתחנן ד') אין הקב"ה פוסל תפלת כל בריה, ואמרו (מכילתא דרשב"י משפטים כ"ב) לא יאמר אדם איני כדאי להתפלל על ביהמ"ק ועל ישראל ת"ל שמוע אשמע צעקתו, ואמרו גבי לאה (ב"ר פ"ע) קשה היא התפילה שביטלה את הגזירה ולא עוד אלא שקדמתה לאחותה. ואמרו (דב"ר פ"ח) רצונך לידע כחה של תפילה אם אינה עושה כולה עושה חציה וכו'. ואמרו (בירושלמי פ"ב דר"ה ה"ה) גבי רב כהנה שהאריך בתפילה משום שהיה מבית עלי וכתיב אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה אבל מתכפר הוא בתפילה וזכה עבור זה לאריכות ימים מופלגת ע"ש. ובספה"ק מבואר דכל תיקון העולמות העליונים ובניינם הוא רק ע"י תפילה, וע"י כל תיבה מהתפילה וסידרם מתקן תיקונים נוראים ואין קץ למתן שכרו, ע"ש עוד אריכות בזה.

ואם נבוא לעשות חשבון נראה שבחודש אחד יש בערך מאה תפילות (שחרית, מנחה, ערבית, ומוסף בשבת קודש) ואם חילול ה' אחד דוחה מאה תפילות אז יוצא שדוחה חודש שלם של תפילות רח"ל!! 

ואם כי יש גם באמצע היום תפילות פרטיות שכל אחד מתפלל ומתחנן לפני הבורא יתברך אבל בכל אופן הדבר הזה הוא נורא מאד.

ולכן כדאי לכל אחד ואחד להתחזק ולהזהר בזה ולתקן עד כמה שאפשר, ולדעת שכל דבר קטן שעושים יש לו ערך רב. ולכל הפחות שנהיה בגדר מה שאמרו חז"ל (שהש"ר ה, ג') פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט, ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרונות נכנסות...

ועכשיו נביא מחז"ל שדברו על ענין הזה של חילול ה', הגדרתו, חומר איסורו. תיקונו. וכמה סיפורים והנהגות מהגדולים ע"ז.

כתוב בתורה פ' אמור (פכ"ב פל"ב) "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדשכם מקדשכם". מכאן רואים שאסור לחלל את השם על חשבון העתיד.

ונביא מעשה שהיה באחד מיהודי קראקא שרשם את בנו בן השלוש עשרה לבית ספר גוי שנודע ברמתו הגבוהה. מובן שהלימודים באותו מוסד התקימו גם בשבתות ובימים טובים, על כן התנה האיש עם המנהל בית הספר תנאי האומר שבנו יהיה פטור מכתיבה בשבתות ויו"ט. המנהל הסכים לתנאי והאב היה מרוצה.

הדבר נודע לר' עקיבא קורניצר רבה של קראקא ומיד שלח לקרוא את האב הזה בדחיפות. שיחה ממושכת התנהלה בין הרב להאב. כשהרב מוכיח את האיש על רצונו לשלוח את בנו לבית ספר נכרי. 

האב השיב לרב: "כונתי היא לקדש שם שמים בעתיד". כי הרי דרושים לנו יהודים משכילים שידעו לעמוד מול שונאה ישראל ולטעון נגדם בטוב טעם ובטענות מבוססות. ולכן בני ידע בעתיד להגן כראוי על תורתנו מפני מקטרגים גוים ובכך יקדש שם שמים. סיים האיש את טעונו, מצפה שהרב ישבח אותו על מבטו המרחיק ראות ועל דאגתו לעתיד העם.

אך רבי עקיבא קורניצר היזדעק בלהט: דוקא מפני היתר זה מזהירה אותנו התורה, הלא נאמר בפ' אמור "ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל", במילים אלו מזהירה לנו התורה הקדושה, אל תחללו את שם ה' בגלל הנימוק שברבות הימים תהיו מקדשי שם שמים כי המטרה אינה מקדשת את האמצעים!

ובאמת שזה קורא לכל אחד ואחד, ונתאר לעצמנו אדם הממהר לשיעור ללמוד או אפילו ללמד, האוטובוס מאחר קצת, והתור משתרך, והשעה עוברת והנה מגיע האוטובוס והוא מלא ודחוס, הנהג יסגור עוד מעט את הדלת ואם לא יעקוף את התור יסע בלעדיו, ואז הוא חושב על ביטול תורה דרבים, אבל אם יעקוף התור מה יאמרו האנשים?

מה גדולה האחריות שלא לגרום לחילול השם, ודוחה הוא כל שיקול אחר. ועל אחת כמה וכמה כשסתם ממהר, כמה עלינו להזהר שלא לפתוח פתח לחילול ה'.