אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת - חלק א | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 05.06.2023, שעה: 07:39
- - - אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'דרכי אבות' - - -
'רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר: 'אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת'
רבינו עובדיה מברטנורא ט אל תחזיק טובה לעצמך לומר הרבה חורה למדחי ולפי שהוא לא הניח לא מקרא ולא משנה הלכה ואגדה שלא למד סוכה כח בבא בחרא קלד היה אומר כן משנה ט רבן יוחנן בן ובאי קבל מהלל ומשמאי הוא היה אומר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך לא יחזיק האדם טובה לעצמו בלימודו מפני שלא יוכל להשיג אפי' חלק מן התורה.
כתב הרע"ב דריב"ז הוא בעל מימרא הלזו משום שעליו אמרו חז"ל ב"ב קלד ע"א שלא הניח מקרא משנה וגמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים גזירות שוות תקופות וגימטריאות ולמד את כולם בכדי לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא וכיון שהוא הי' כ"כ מושלם בכל חלקי התורה לכן אמר מימרא זו להורות שאפי' אם למד אדם תורה הרבה כדרגה נעלית זו של ריב"ז גם כן לא יחזיק טובה לעצמו
ובמסכת סופרים פט"זה"ח אי' אמרו עליו על ריב"ז שאמר אם יהיו כל השמים יריעות וכל האילנות קולמוסין וכל הימים דיו אינם כדאי לכתוב את חכמת התורה שלמדתי מרבותי ולא אצלתי מחכמתם אלא כמו הזבוב הטובל בים הגדול ומשהו מחסרו ע"כ ולפ"ז ביאר הרשב"ץ את כוונת ריב"ז במשנתינו שבא ללמד לכל מי שזכה להשגות מופלגות בתורה כמו שזכה הוא להשיג לבל יחזיק טובה לעצמו כפי שריב"ז לא החזיק טובה לעצמו
ואמר שלא לקח מתורת רבותיו כי אם משהו כי התורה הק'" ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים" וכלפי גודלה העצום לא יוכל האדם להחזיק טובה לעצמו במה שזכה להשיג ממנה וכן כתב רבינו יונה דאפי' לאחר שלמד האדם הרבה תורה עדיין הוא בהתחלה ואין השגת אנוש יכולה להגיע עד קצהו האחרון וכיון שהאדם מרוחק כ"כ מללמוד את כל התורה איך זה יחזיק טובה לעצמו ועדיין לא עשה אחד מני אלף ממה שיש לעשות
ודבר זה הוא ע"ד מה שנודע שפירש הבעש"ט הק' זי"ע את הפסוק "תורת ה' תמימה" דככל שלמד ועסק האדם בתורה והשיג את דברה וסודה בכל כוחו עדיין נשארה התורה תמימה ולא הגיע בה האדם אפי' לחלק קטן מאד מגודלה ועומקה וסיים רבינו יונה בביאור המשנה שיש סיבה נוספת מפני מה אין לאדם להחזיק טובה לעצמו אף כשזכה ללמוד תורה הרבה והוא 'כי לכך נוצרת' כי זוהי חובת האדם בעולמו ומטרת יצירתו ע"י הקב"ה וכשם שאדם הפורע את חובו אין מחזיקין לו טובה ע"כ ובפרט באופן שהיה מחריב סכום גדול ופרע רק מקצת מחובו שבודאי אין עבור מה להחזיק לו טובה ע"כ כמו כן האדם הלומד הרבה אינו עושה בכך יותר מתשלום חובו להשי"ת על כך שבראו ברוב חסדו.
כיון שהאדם חייב להגות בתורה כל היום וכל הלילה אין לו להחזיק טובה לעצמו אף אם למד תורה הרבה במדרש שמואל ביאר דדברי ריב"ז כאן באו לבאר את דברי שמאי רבו שאי' במשנה בשמו לעיל פ"א מט"ס 'שמאי אומר: 'עשה תורתך קבע' והנה דבריו יכולים להתפרש בב' אופנים או שנתכוין שיהא האדם קובע כמה שעות ביום לעסוק בתורה או שיהא קביעות האדם לעסוק תורה כל שעות היום מן הבוקר עד הערב
ובאמת רש"י כתב את ב' הפירושים וע"ז בא ריב"ז במשנתנו לבאר דעת רבו ולכן נזכר כאן שקבל משמאי ואמר אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך ומזה נבין כי אם חיוב האדם היה ללמוד רק כמה שעות ביום הרי אם למד תורה הרבה דהיינו משך כל שעות היום היה יכול להחזיק טובה לעצמו כיון שעשה לפנים משורת הדין והוסיף על מה שנתחייב
ומזה שאמר: 'אל תחזיק טובה לעצמך' נשמע כי אמת חיוב האדם הוא לעסוק בתורה בכל שעות היום וע"כ אף אם הרבה ללמוד בכל יכלתו ובכל שעותיו לא יחזיק טובה לעצמו כי לכך נוצרת כי באמת זהו חיובו ללמוד באופן זה של והגית בו יומם ולילה אף אם יעשה האדם מצוות רבות לא יוכל לשלם אף על חסד ה' הראשון שעשה עמו שיצרו יש מאין
וממשיך לבאר בזה את מאמר המשנה בנתינת הטעם כי לכך נוצרת דהנה נודע כי חסדי הקב"ה עם האדם רבים הם למאד כחול אשר על שפת הים והמה סובבים את האדם בכל עת וכל רגע ובכל שעה והחסד הראשון שעשה עמו הוא מה שיצרו ובראו יש מאין ויש על האדם להבין בדעתו כי אפי' אם למד תורה הרבה מאד הרי שעדיין לא פרע את חובו להשי"ת אפי' כלפי הדבר הראשון שעשה עמו שהוא עצם בריאתו ובודאי שלא התחיל לפרוע את חובו בגין כל שאר חסדיו המרובים עמו אשר הם מרובים ככוכבי השמים וזהו שאמר: 'כי לכך נוצרת' כי כל ריבוי התורה הלזה בא לתשלום על החסד הראשון של הקב"ה עמך שיצרך בעולמו גם על כך אין הדבר מספיק ולפיכך: 'אל תחזיק טובה לעצמך' ובזה פירש מאמר הכתוב בתהלים קטז, יב: "מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי" והיינו כי על אף כל מה שאשיב להשי"ת ואשלם לו על מה שהטיב עמי עדיין כל תגמולוהי עלי ונותר לי חובי העצום כלפיו ית' כי הלואי שאוכל לפרוע במעשי על החוב הראשון שיש לי אליו על מה שיצרני.
'אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת'
אם האדם זוכה להשיג בתורה יותר מחבית אין הדבר מוכרח שזכה לזאת מחמת רוב השתדלותו אלא בגין הכוחות שנטע בו הקב"ה בספורנו פירש שהמשנה מדברת באדם שלמד תורה והשיג בה הרבה יותר מאשר חבירו שגם השתדל לעסוק בתורה אך לא הגיע למעלתו ומדריגתו ואמר התנא לבל תגרום לו הצלחתו להחזיק טובה לעצמו ולומר כי בגין ריבוי השתדלותו למול מיעוט השתדלות חבירו זכה להשגה זו מפני שדבר זה יכול להיות גם כאשר היתה השתדלות שניהם במידה שוה וזאת משום שלא נשתוו שניהם ביצירה שהרי הקב"ה נתן לכל אדם כוחות וכשרונות אחרים ומין הבנה אחרת ואין בנמצא ב' בני אדם שישוו בכל אלו בדמיון גמור וע"כ מחמת הכוחות שקיבל מאת השי"ת יוצר האדם זכה להשיג מה שהשיג
ולזאת אמר התנא: 'אם למדת תורה הרבה' והשגת בה יותר מחברך 'אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת' היינו כי הסיבה לכך היא מפני יצירתך כי כך בראך ויצרך הקב"ה להיות מוכן יותר מחברך להבין ולהעמיק יותר בתורה הק' וכמו שאמרו חז"ל נדה טז ע"ב שהקב"ה אומר על כל אדם לפני לידתו אם יהא חכם או טיפש
וכן אמר הנביא ירמי' ט כב-כג: "אל יתהלל חכם בחכמתו וגו' כי באלה חפצתי" ויתפרש הכתוב כי אין לאדם להתהלל בריבוי חכמתו שהרי בכך חפצתי היינו שזכה לכך רק מחמת חפץ ורצון השי"ת כי כך גזרה חכמתוית ומטעם זה גם אמרו חז"ל אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים כיון שהריבוי והמיעוט בהשגת האדם בתורה אינו תלוי בו עצמו אלא בגזירת שמים ומה שבידו לבחור הוא רק במידת כוונתו לשמים
ריבוי לימוד התורה מביא את האדם לידי ענוה ושלא יחזיק טובה לעצמו בשפת אמת פירש את מאמר המשנה שכאשר האדם לומד תורה הרבה זה עצמו יביאנו לידי כך שלא יחזיק טובה לעצמו כי קדושת התורה תביאנו לידי ההכרה האמיתית להתבונן בשפלות עצמו וכי אין לו עבור מה להחזיק טובה לעצמו אך מי שלומד רק מעט לא יזכה לבא למעלה זו כי ע"פ רוב מי שלומד מעט מחזיק טובה לעצמו ומרגיש שיש לו חשיבות יתירה בעבור לימודו וזהו אם למדת תורה הרבה זה עצמו יגרום שאל תחזיק טובה לעצמך.
הלומד תורה מחוייב ללמדה לאחרים במדרש שמואל ובספר לב אבות פירשו שכוונת משנתנו להורות לאדם שלמד תורה שגם ילמד את אחרים מתורתו ויזכה את הרבים וזהו אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך להשאירה בנחלתך לבד אלא הפץ ממעיינותיך חוצה ללמד את עם בנ"י תורה כי לכך נוצרת למטרה זו לזכות בני אדם אחרים וללמדם את תורת ה'
ובספר 'ענף עץ אבות' הוסיף בדבר ברמז הכתוב אדם לעמל יולד לעט"ל ראשי תיבות ללמוד על מנת ללמד והיינו כי זוהי מטרת יצירת האדם שיהא לומד ומשפיע מתורתו ללמדה לאחרים וחז"ל הק' הפליגו מאד בגודל העון של מי שאינו מלמד לאחרים ואמרו סנהדרין צט ע"א ר"מ אומר: 'הלומד תורה ואינו מלמדה זה הוא בכלל כי דבר ה' בזה' ובמדרש אמרו דברים רבה ב כס עה"פ גם זה הבל אמר ר' אחא מי שהוא לומד תורה ואין מלמד אין לו הבל גדול מזה והרמב"ם פסק בספרו הל' ת"ת פ"א ה"ב מצוה על כל חכם וחכם מישראל ללמוד תורה לתלמידים שנאמר ושננתם לבניך מפי השמועה למדו בניך אלו תלמידיך שהתלמידים קרויין בנים.
הלומד תורה הרבה זוכה שישפיע עליו הבורא טובה מרובה במדרש שמואל ביאר את דברי המשנה ע"ד הלצה שהלומד תורה לא יצטרך לרדוף אחר הטובה ולתופשה לעצמו ולהחזיקה כביכול שלא תברח ממנו אלא הקב"ה בעצמו ישפיע עליו רוב טובה וברכה בזכות התורה וזהו אם למדת תורה הרבה אזי אל תחזיק טובה לעצמך כלומר שלא תצטרך להחזיק את הטובה לעצמך לבל תברח כי לכך נוצרת ר"ל כי כך הוא רצון הקב"ה יוצר האדם שילמד האדם תורה הרבה ועי"ז יריק וישפיע עליו טובה וברכה מרובה עד שיבלו שפתותיו מלומר די אין לאדם להחזיק טובה לעצמו על שלמד תורה כי הקב"ה נתן לו את כה השכל
עוד ביאר במדרש שמואל כי כל הברואים שברא הקב"ה בעולמו הרי הם חומריים לגמרי ואין בהם כל צורה שכלית זולת האדם מבחר היצירה אשר בו יצדק לשון יצירה כי הקב"ה נפח בו נפש רוח ונשמה והוא בעל שכל ולזאת אף אם זכה ללמוד תורה הרבה לא יחזיק טובה לעצמו כיון שהקב"ה הוא זה שנתן לו את השכל בכדי שיוכל לעסוק בתורה וזהו שאמר: 'אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת' בבחי' יצירה דייקא המורה על הנפש השכלית שלזה זכה האדם מה שלא זכו כל שאר הנבראים והוא בכדי שיוכל לעסוק בתורה וכיון שהקב"ה נתן לו מתנה זו אין לו במה להחזיק טובה לעצמו אין לאדם להחזיק טובה לעצמו כי ודאי לא השיג כל מה שמוטל עליו
ובאופן אחר פירש המד"ש כי התנא בא לומר לאדם שלמד תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך לומר כי לכך נוצרת שכבר זכית לבא לתכלית הרצויה והשגת את כל מה שהיתה כוונת הבורא ית' ורצונו ממך בעת שיצרך שהרי ודאי שלא באת לידי כך כי לעולם אין האדם משיג אפי' מחצית מן השלימות שיש לו להשיג.
אף שהאדם פועל בתורתו ומצוותיו פעולות נשגבות בשמי רום אינו עושה בעצמו אלא פועל דמיוני והשי"ת הוא שעושה זאת למעשה
בספר ענף עץ אבות כתב לבאר את משנתנו בשם בעל הבן איש חי ע"פ הנודע שכאשר האדם עוסק בתוה"ק ומחדש בה חידושים הרי הדברים עושים רושם גדול לעילא וכדאי' בהקדמת ספר הזוה"ק דף ד ע"ב שבכך בונה האדם רקיעים חדשים וכל תיבה שמחדש האדם בתורה עולה וטסה ושטה בשבעים אלף עולמות יעו"ש והנה אף שהאדם במעשיו בעולם הזה עושה פועל דמיוני מ"מ הפעולה העיקרית הנעשית בשמי מרומים לא נעשית על ידו אלא ע"י הקב"ה בכבודו ובעצמו
רובן ע"פ משל לאדם שהיה מהלך לתומו ביער עבות ולפתע בא לקראתו אריה שואג ועמד נגדו באף ובחמה ויפול לבו בקרבו במורא גדול מפני שלא היה לו שום כלי זיין להלחם עמו ובידו היה רק מקלו ומחוסר ברירה החליט כי מה שיש בכוחו לעשות יעשה ויאחוז את מטהו לכוונו נגד פני האריה כאדם הדורך קשתו אל מול המטרה ומטרתו היתה לכל הפחות לייראות את האריה שמא יעזבנו וילך
והנה מאחורי אדם זה היה צייד אחד שעמד בראש אילן גבוה מעצי היער ובו בעת שהיה האדם הנפחד מכוין במטהו נגד האריה ירה הצייד חץ עם קשתו אל מול ראש האריה ויפול האריה ארצה מתבוסס בדמו ומת וכראות האדם את האריה המת סבר שהחץ שפגע בראשו יצא מתוך מטהו ושמח שמחה גדולה בהווכחו לידע את גודל חשיבות המטה אשר בידו והחל לנשקו ולחבקו
אכן מיד שמע את קול הצייד בקוראו אחריו הן הינך סכל ופתי כי למטך אין שום יכולת להוציא חצים אך אני יריתי את החץ בראש האריה יען כי חמלתי עליך לבל תהיה טרף בפיו ולמה זה תחזיק טובה למטך אשר בידך
והנה כדבר הזה ממש הוא בעסק התורה הק' כי כל מעשהו של האדם בתורה ומצוות בעוה"ז הכל הוא רק פועל דמיוני לגרום כדוגמתו בשמי מרומים וע"כ לא יחשוב האדם שבאמת ע"י לימודו הוא בורא בפועל את השמים החדשים אלא ידע כי ע"י מעשי ידיו ופעולותיו בלימוד התורה או בשאר מצוות כגון נטילת לולב והנחת תפילין וכדר נגמרת הפעולה בידי שמים לפעול פעולות גדולות למען הבריאה וזה עושה רושם גדול בשמים
וזהו ביאור מאמר המשנה: 'אם למדת תורה הרבה אל תחזיק טובה לעצמך' לחשוב שע"י עסק תורתך הינך פועל את כל אלו הפעולות הנשגבות והתיקון העליון הנעשה בשמים אלא עליך להאמין ולידע כי לכך נוצרת לעשות אך ורק פועל דמיוני והשי"ת הוא שיעשה את הפעולה הממשית וכמו שנאמר: "ה' יגמור בעדי".
תודה רבה לעמותת 'בצדקה תכונני' (shofar.tv/videos/17059) על הסל השופע מלא בכל טוב! בזכותכם אנחנו זוכים להדר את החג עם עופות משובחים ועוד הרבה דברים טובים שנמצאים בארגז הגדול. יה"ר שהשי"ת יברך אתכם שתמיד תזכו להיות מהנותנים ולשמח יהודים (אמן). תודה רבה!
מורי ורבי אלופי ומיודעי יה"ר שהשי"ת ישמרך על דברי תורה מתוקים מדבש ונופת צופים כל פעם התרגשות והתפעמות מחדש על הדברי מוסר שחודרים עמוק עמוק לנשמה כמה טוב השי"ת ששלח לנו אותך שליח נאמן איש האמת ותודה שזכינו בכך זה ממש לא מובן מאליו תודה על הכל ותודה שלזכותך כל הטובות האלו. שוב, יה"ר שהשי"ת ישמרך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים פסח כשר ושמח (אמן) ושוב תודה.
כבוד הרב רציתי לשתף אותך, ביום שלישי בקשתי מהשי"ת: 'בבקשה! השם אני מבקשת בזכות הרב אמנון יצחק לא בזכותי' חזרתי על זה מספר פעמים, שבחור מסויים ידבר איתי ונפגש, ואחרי שבקשתי כך בזכותך, שייכתי את הבקשה רק בזכותך וזה פעם ראשונה שעשיתי זאת, ב"ה הוא יתקשר באותו יום ונפגשנו. תודה לך כבוד הרב אנחנו לא יכולים לשער את גדולתך בעיני הבורא, אי אפשר. הכבוד שמגיע לך הוא פי מליון אין מספר לתאר כמה אתה גדול ומכובד בעולם 🙂 אני מודה להשי"ת שזכיתי לראות את זה. אחר כך יצא לי לבקש כך בשביל עוד דבר וגם בזה ישר ראיתי ישועה.
שלום עליכם כבוד הרב אתמול בלילה ב: 'אושר עד' יצא לי לדבר עם יהודי והגענו לנו''ט (נבלות וטרפות, ראה כתבה 'בכור היתוך' shofar.tv/articles/14830) הוא אומר לי: 'אתה אומר כמו שהרב אמנון יצחק אומר!' אמרתיו: 'בדיוק' הוא אומר לי: 'הרב החזיר אותי בתשובה! אבל אי אפשר בלי רבנו' חחחח ב"ה השם יתברך זיכה את הרב להגיע לכולם להציל מהנו''ט כמו שאר הצלות אבל נו''ט זה בסיס יום יומי יה"ר שהשי"ת יציל כל זרע ישראל ואותנו אמן ואמן שבת שלום ברוך תהיה אמן ואמן
תודה רבה לכם על כל השפע ב"ה יה"ר שתבורכו מפי עליון! שיהיה בעזרת השי"ת פסח שמח וכשר 🙏🏼 (אמן).
תודה והערכה רבה רבה על הסל הגדוש בטובה וברכה יה"ר שיתן ה' לך וכה יוסיף שתזכה להרבות חסדים למעלה למעלה להחיות ולשמח משפחות עם ישראל וימלאו כל משאלות לבך לטובה וברכה באושר ועושר ברוחניות וגשמיות ונזכה במהרה לאכול מן הזבחים והפסחים בבנין ירושלים אכי''ר.
ערב שבת הגדול שלום לכבוד הרב היקר! תודה לקב"ה שזיכנו להיות שליחים לשמח בניו ובנותיו הדחוקים (כולל לשמח אלמנה) לכבוד חג הפסח הבעל"ט! המון יהודים יקרים תרמו בעין יפה ובזכותם זכינו לעסוק בעמל רב ויגיעה במלאכת הקודש בסלים גדושים (וכבדים מאד!) לכבוד החג, רוב מצרכי המזון כשר לפסח המצויים לקפ"ז (כולל תבלינים), תלושי קניה, מצות ויין בשפע, עופות, וכמובן גם רוחני - עלונים והגדות מיוחדות שלנו. הכל קצת יותר מ-50 אלף ש''ח ברוך השם והיד עוד נטויה בלי נדר שבוע הבא בחול המועד... תודה גדולה לכבוד הרב על הכל, בזכות הרב זוכים לאסוף זכויות, לשמח ולעזור ליהודים רבים ולקרב הגאולה עם טונות של מצוות צדקה ביחד עם כל התורמים! מאחלים חג פסח שמח וכשר בתכלית לכבוד הרב ולמשפחתו ולכל קפ"ז ועם ישראל ושנזכה עוד השנה להקריב הפסח כהלכתו אמן ואמן! מאור וארז, עמותת בצדקה תכונני 💛
באמת שמודים לכם על הכל ישר כוח! גם על הדף שמסביר על מניעת השליטה של החיצונים במצוות ב"ה כבוד הרב שליט"א לימד אותנו זאת וכך בעזרת השי"ת נוכל לקיים את המצווה ב-100% ממש זכינו אשריכם!
תודה רבה רבה על כל העזרה יה"ר שהשי"ת יחזיר לכם בכפל כפליים, תבורכו מפי עליון תזכו לשפע פרנסה ולהיות תמיד מהנותנים אכי"ר.
יישר כוח! תודה לכם יה"ר שהשי"ת יברך אותכם (אמן).
© 2024 כל הזכויות שמורות