ירושלים - דיסק 35 - הקונספירציה של התשקורת

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ועכשיו לפרשה שחושף העיתון ירושלים מרשת ידיעות אחרונות.

חיילי מג״ב אולצו להשתתף בכינוס של חזרה בתשובה עם המטיף הרב אמנון יצחק.

בין השאר אמר הרב

מי שלא יחזור בתשובה ולא יקיים מצוות יימחק מעל פני האדמה.

לא יימחק מעל פני האדמה.

לא היה ולא נברא.

שקר בכותרת.

מי שלא יחזור בתשובה ולא יקיים מצוות יימחק מעל פני האדמה.

ככה הם אומרים שאני אמרתי.

מאות חיילי מג״ב אולצו.

שקר וכזב.

דובר מג״ב דיבר ברדיו ובטלוויזיה.

כל החיילים התבקשו.

לא אולצו.

ולא הוכרחו כלל וכלל. ערב טוב לך, חבר הכנסת שריד. שלום, מר ימין. אמרת שמדובר במיסיונרים,

פרזיטים כינית את המטיפים האלה,

והשתמשת בביטויים חריפים.

צריך לזרוק אותם מחוץ לגדר. כן, אני חושב שלא השתמשתי בביטויים חריפים מספיק, ואולי הערב אני אנצל את ההזדמנות.

הרי אפשר להכניס שוטפי מוח,

אנשים שהם באמת עובדי אלילים, כן? לו זה היה מדובר אלוהים, יש לנו אלוהים בלב, האמן לי.

אבל פה מדובר בעבודת כוכבים ומזלות,

בעבודת אלילים.

אי אפשר להכניס אנשים כאלה

אל תוך מחנות בסיסיות של צה״ל ושל המשטרה,

משום שכידוע אלו הן מסגרות כופות.

אנחנו לא שולחים את הילדים שלנו כדי ליפול לידיים של האנשים האלה,

וגרוע מזה, ליפול לפה שלהם.

בואו רצו, בואו רצו שנייה.

אני אשמע את התשובה של הרב שלמה בן נזרי.

זה רב?

הוא רב גדול.

השאלה איך לוקחים את הדברים שלו ומה עושים איתם.

אתם מומחים בהוצאת דברים מהקשרם.

אמרו שהוא אמר שאנשים ימחו מעל פני אדמה.

התקשרנו לרב היום לבדוק באמת אם הוא אמר דברים כל כך חמורים מהסוג הזה.

מזל שהקליטו את ההרצאה.

הרב לא אמר, ואותו עיתונאי שיצפה ממחר כבר לתביעת דיבה גדולה ביותר על אותם דברים שהוא בא,

ובמנסה רק להסית ולהדריח. אתם מחפשים רבנים,

יוסי שריד והכול. אתה נכון, אתה צודק. לך אין קרבה לאלוקים. לך אולי יש קרבה לערפאת,

או לכל מי שאתה רק מחפש את טובתו.

לך אין אף פעם קרבה ליהודים.

אתה מחפש אך ורק תמיד את הדברים השליליים.

אתה מחפש את הדברים שהוצאו מהקשרם, איך לבוא ולחרחר ריב. אתה לא מחפש שלום עם יהודים. דובר מג״ב מוסר כי ההרצאה הייתה במסגרת פעילות חינוכית, תרבותית, שגרתית,

ושוטרי מג״ב לא אולצו להגיע להרצאה אלא עשו זאת מרצונם החופשי.

לפני שנתחיל את ההרצאה הייתי רוצה לדעת כמה מן הציבור כאן

עדיין לא שמעו הצעה שלי בכלל, אם אפשר להרים אצבע.

תודה.

כמה שמעו קלטות עד היום?

תודה.

כמה קראו את העיתון של שבת?

ובכן, יהודים יקרים, אנחנו ננסה בעזרת השם ידברך

לעמוד על תכלית בריאתו של האדם בעולם.

חלק מן הדברים הושמעו בפני אנשי מג״ב בירושלים,

ותגידו לי אם זה מפחיד.

התורה הקדושה אומרת,

וייצר השם אלוקים את האדם עפר מן האדמה,

ויפח באפיו נשמת חיים.

התורה אומרת שאדם מורכב מגוף ומנשמה.

שלושה שותפים באדם, הקדוש ברוך הוא, האבא והאימא, כל אחד נותן את חלקו.

הקדוש ברוך הוא נותן את הנשמה.

האבא והאימא נותנים בשר עצמות וגידים, שותפים.

יום אחד מחליט הקדוש ברוך הוא לפרק את השותפות,

הוא לוקח את חלקו זה הנשמה,

וחלקם של ההורים מוטל לפניהם זו הגופה.

השם נתן, השם לקח, יהי שם השם מבורך.

אין מי יגיד לו מה תעשה,

ואין מי יאמר לו מה תפעל, אפילו חקק.

זאת אומרת, השם נתן נשמה, לקח נשמה.

ההורים נתנו גופה, קחו את הגופה, כך מתפרקת החבילה.

נשארת השאלה מי זה אדם.

אדם זה גוף,

או אדם זה נשמה.

למה חשוב לנו לדעת?

משום שכלי התשקולת רוצים לצייר בעצם שלאדם יש רק עולם הזה ואין עולם הבא.

עולם הבא אסור לדעת ממנו, חס ושלום.

כי אם ידעו שיש עולם הבא,

עלולים לחזור בתשובה.

למה?

אדם יבין שהעולם הזה מעבר,

והעולם הוא עיקר, וצריך להכין הכל לשם.

לכן אסור לדעת שיש עולם הבא.

על כן,

אני אשתדל להוכיח לכם הערב שעל פי מדע יש עולם הבא.

לא רק על פי התורה, אלא על פי המדע יש עולם הבא.

זאת אומרת, אנחנו צריכים לברר מי זה האדם. האם האדם זה הגוף, או האדם זה הנשמה?

ובכן, יהודים יקרים, כשאנחנו שואלים אדם, במה אתה רואה אותי כרגע?

עזוב, בני האדם אומרים שהאדם רואה בעיניים.

זאת אומרת,

תשאל אדם, במה אתה רואה אותי, בנשמת או בעיניים?

יאמר לך, אני רואה בעיניים.

תשאל אותו, ואם אתה מת,

ואני אפקח לך את העיניים?

יש עיניים,

תראה אותי?

לא.

מה חסר לך?

נשמה.

כשהייתה נשמה, ראית,

יצאה נשמה, אתה לא רואה.

אז מי רואה?

‫הנשמה, לא העיניים.

‫אדם מת, יש לו אוזניים.

‫תצעק לו באוזן, הוא שומע?

‫לא.

‫כשהייתה נשמה,

‫שמע.

‫יצאה נשמה, לא שומע. ‫אוזניים יש, לא שומע.

‫אז מי שומע?

‫הנשמה, לא האוזניים.

‫יוצא שהנשמה שומעת, ‫הנשמה רואה, הנשמה חושבת.

‫וזה דבר פשוט.

‫אוזן זה בשר, בשר לא שומע. ‫עיניים זה בשר, בשר לא רואה.

‫מוח זה בשר, בשר לא חושב. ‫זה בדיוק כמו בהתריס.

‫בשר בהתריס, שומע, רואה, חושב? ‫לא.

‫אין רוח חיים,

‫אין הרגשים, אין תחושות, אין שום דבר.

‫זאת אומרת, אנחנו נשמות בתוך גופות.

‫וכשאני אומר, ראיתי אותך, ‫שמעתי אותך, הבנתי אותך,

‫אני זה נשמה, לא גופה.

‫עד כה זה ברור?

‫מפחיד?

‫זה מה שאמרתי שם.

‫אני ממשיך.

‫עכשיו, יהודים יקרים,

‫אם אנחנו נשמות

ואנחנו לא גופות,

‫אז אנחנו לא נמות בעזרת השם, ‫כי נשמה לא מתה.

‫בתכף נבדוק.

‫שאלתי שאלה קלה,

‫האם היד הזאת כרגע חיה או מתה? ‫-חיה.

‫חיה. מתה, מתה, חיה.

‫היד הזאת מתה.

גם זאת מתה.

‫כל הגוף הזה מת.

‫גם אתם, ברוך השם, מתים.

‫רק הרשמות חיות.

מה פירוש?

‫הגוף הזה,

אחרי 120 שנה,

‫שמים אותו בקבר.

‫הגוף הזה, יסודו עפר.

‫אחרי שהוא יהיה כמה זמן בקבר, ‫הוא יתפורר ליסוד שלו, עפר.

‫מעפר באת ואל עפר תשוף.

‫אם כן, הגוף הזה עפר.

‫עפר זה דומם או חי?

‫דומם.

דומם זה חי או מת?

‫-מת. מת. אז למה אמרתם שהיד חיה?

‫עכשיו חיה.

‫עכשיו חיה. למה?

‫יש נשמה.

‫בגלל שיש נשמה,

‫היא מזיזה את היד המתה.

‫אם הנשמה תצא, מה יקרה ליד? ‫נופלת, דומם, מתה.

‫כי גם עכשיו היא מתה.

‫הנה, אני מזיז את הקלסר.

‫הוא חי?

הוא מת.

למה הוא מת?

‫כי הוא דומם.

‫דומם זה מת.

‫אז איך הוא זז?

‫-כן, נכון.

‫אה, יש נשמה שהזיזה אותו. ‫נכון, יש גם נשמה שמזיזה את זה. ‫אם היא תצא, גם זה לא יזוז, ‫כמו הקלסר.

‫עד פה ברור?

‫מפעיל?

‫לא. ‫-ברוך השם.

‫עכשיו אני מבין ביהדות,

‫מה ההבדל בין מת לנפטר?

‫מה ההבדל בין מת לנפטר?

‫יש שני מושגים ביהדות. ‫אומרים, לפנינו מוטלת גופת המת,

‫ועתה נאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר. ‫משמע שהנפטר לא מת, הוא קיים,

‫והפעולות שאנחנו עושים, ‫כגון אמירת קדיש או מצוות,

‫הן מזכות את הנשמה ‫שהיא תעלה למעלה למעלה למעלה ‫בעולמות העליונים.

‫אז אנחנו אומרים, ‫לפנינו מוטלת גופת המת,

‫ועתה נאמר קדיש לעילוי נשמת הנפטר. ‫נפטר זה לא מת.

‫אחד עבר בבנק לאומי, ‫פיטרו אותו, עבר לבנק דיסקונט. ‫הוא מת?

‫הוא רק נפטר מהבנק הזה, ‫הלך לבנק ההוא.

‫מה זה נפטר?

‫עזב. פיטורים זה עזיבה. ‫הנשמה הייתה בפנים,

‫והיא נפטרה, היא עזבה את הגופה, ‫והיא נשארה כמו שהייתה, ‫רק בלי הגופה.

‫רואה, שומעת, מבינה, יודעת בדיוק,

‫רק לא מוגבלת בתוך גוף, ‫זה הכול.

‫מובן?

מפחיד?

‫ברוך השם.

זה החלק הכי מפחיד ‫שהיה אצל אנשים, אגב.

‫ורק העיתונאים הצעירים ‫שגמרו את גיל הטיפש עשרה ‫לא מזמן רעדו מפחד,

‫וקראו לזה מופע האימים.

‫אוי ואבוי, שמעתם איזה מופע?

‫זהו, זה כל הסיפור.

‫אז ברוך השם, עד עכשיו כולם פה מחייכים, ‫בלי עין הרע, צלם, צלם, שיראו, כן, ‫שכולם מחייכים.

‫ובעזרת השם לדברם אפשר להמשיך.

‫עכשיו יהודים יקרים, אחרי שאנחנו יודעים ‫שברוך השם, אנחנו לא נמות,

‫ואנחנו נחיה לנצח נצחים,

‫זה התורה אומרת.

‫האם המדע גם כן אומר?

‫ובכן, המדע מוכיח בחמישה דרכים,

‫שיש חיים לאחר המוות,

‫אחד, על ידי מתים קליניים,

‫שתיים, על ידי סיאנסים,

‫שלוש, על ידי היפנוזה, ‫ארבע, על ידי גלגון נשמות,

‫חמש, על ידי ילדים אוטיסטים.

‫חלק זה של ההרצאה ‫לא נאמר בפני אנשי מג״ם.

‫מפאת קוצר הזמן,

לא אמרנו את זה, נאמר את זה לכם.

‫מת קליני על פי הרפואה זה אדם ‫שאין לו דופק,

‫אין לו נשימה ואין לו גלי מוח.

‫אדם כזה, על פי הרפואה,

‫נחשב מת, אם שבע דקות מוחו פסק לפעול.

‫מדוע? כיוון שטעי המוח מתו.

‫אם

אין נשימה, אין דופק, אין גלי מוח,

שבע דקות,

‫בן אדם לא יכול לחזור לחיים ‫בשום אופן, הוא מת.

‫ואף על פי כן,

‫אנשים אחרי שעות חזרו לחיים ‫ממוות כזה.

‫כולם עברו אותם שלבים,

‫שלושה שלבים.

‫שלב ראשון, יציאה של הנשמה מן הגובה.

‫שלב שני, יציאה של הנשמה על הגובה למטה.

‫שלב שלישי, כניסה לתוך מנהרה מאירה או אפלה,

‫כשבקצה המנהריים ראו אור עצום, ‫אור שהוא ישות אוהבת, משפיע אהבה וחום.

‫נמשכו אליו כמו מגנט, ללא דאגות,

‫פגשו קרובים וידידים שבאו לקראתם,

‫מודעים לבואם ואינם מופתעים,

‫נוצר קשר מעין טלפתי,

‫ונאמר להם שעדיין לא הגיע זמנם להישאר, ‫הם צריכים לחזור.

‫ואז יש דרך של חזרה, הם יורדים שוב

לתוך המנהרה,

‫נכנסים לגופה ומתעוררים לחיים, ‫ולאחר מכן, סיפור המעשה.

‫מקרים כאלה עד היום עברו עשרות אלפי בני אדם ‫שנחקרו על ידי עשרות מדענים בעולם.

‫יש לי פה ציטטות מספרי מדע ‫ומעיתונות חילונית

‫שפרסמו את הדברים.

‫היום גם קל להשיג חומר אותנטי באינטרנט.

‫יש היום מקומות בעולם ‫שאפשר למצוא סרטים תיעודיים רבים, ‫ואני מדבר על אלפי סרטים ‫שמתעדים מקרים כאלה.

‫גם בטלוויזיה הישראלית,

‫אצל מני פאר, ‫הראו עשרות ישראלים ‫שעברו מצב של מוות קליני.

‫ובכן, יהודים יקרים, ‫אני עד היום פגשתי 12 אנשים ‫שמתו מוות קליני,

‫אחד מהם זה המת החי אמי חג'אני, ‫שנרצח בשש דקירות סכין,

‫שלוש בתוך הלב.

‫התוקף חיכה לו בחדר המדרגות ‫של בית הוריו,

‫ואז נעץ בו את הסכין.

‫שלוש דקירות, כמו שאמרנו, היו בתוך ליבו.

‫הוא ברח התוקף כשהכת בידו, ‫הלהב תקוע בליבו של אמי חג'אני,

‫ואז לאור הזעקות האלה ירדו אביו ואחיו,

‫ומצאו אותו שותת דם על הרצפה.

‫הדם פעפע, פרץ החוצה, ‫אוויר הוא לא הצליח להכניס,

‫והוא סיפר מה עבר עליו מאותו רגע.

‫-ובמהירות עצומה היה לחץ בגוף,

‫שעומד להתפרץ החוצה.

‫זה היה כמו מחזור של דם, ‫לא יודע איך להסביר את זה. זה היה מהראש לרגליים, ‫מהרגליים זה בסוף הגיע לקודקוד שבמוח בערך,

‫והתנתק.

כשהתנתק,

‫אני זוכר שהייתי מעל הראש,

‫ממש מעל הראש, צמוד,

‫וכבר אבי ואחי יורדים למטה,

‫אוספים אותי, לוקחים אותי לרכב,

‫ואני עוקב אחוריהם.

‫עדיין לא ברור לי מה קורה. ‫-מכניסים אותו לרכב מסחרי, ‫משכימים אותו על גבו, ‫מביאים אותו לבית חולים בנינסון,

‫הוא מספר שהוא נמצא בתקרת הרכב,

‫הוא רואה ושומע את כל המתרחש,

‫לאחר שהוא חוזר לחיים ומספר לנהל ‫את כל עבירות התנועה שעשתה בדרך.

‫החבר הזה שרצה לקחת אותי לבית, ‫הרגע הייתי, דיברתי איתו.

‫עכשיו אני כבר מחרחר בתוך הרכב.

‫הוא נוסע במהירות לבית חולים, ‫ואני איתו ביחד.

‫לאחר מכן אפילו סיפרתי לו ‫איך שלקחת אותי ואיזה מסלול עקפת.

‫האדם הזה היה חודש וחצי, חודשיים, ‫לא יודע איך קוראים לו בכלל.

‫הוא אומר לי, אבי, איך אתה זוכר?

‫אתה היית עם הראש בורקן, ‫העיניים שלך פקוחות,

‫הלשון החוצה, ואתה מחרחר חיכוכים ומתכווץ.

‫זה מה שהוא זוכר.

‫ואני זוכר את הדברים יותר טוב ממנו.

‫הוא מגיע לתוך הבית חולים,

‫רואים את מצבו, ‫מכניסים אותו לחדר ניתוח, ‫ללא זריקות הרדמה,

‫ללא כפפות. דוקטור דבירי ניגש לניתוח,

‫מנסר את צלעותיו, מוציא את ליבו,

‫מנסה לעשותו בידיו ללא הועיל.

‫מחברים לו אלקטרודות בידיים וברגליים, ‫נותנים לו מכות חשמל,

‫שום דבר לא עוזר.

‫הוא נמצא למעלה,

‫מרחף שלם ומספר את מצבו.

‫כשהוא טיפל בי, ‫אני הייתי ממש מעל המקרה,

‫ומסתכל מה עושים פה.

היה לי כל כך טוב, ‫לא הבנתי מה רוצים פה אנשים.

‫מהומה,

אני זוכר שאימי באה,

‫תיארתי לה עם אימא אליו שעה, ‫והיא התגלגלה על הרצפה ‫ומשכה צרות תיאב ובכתה.

‫אני אומר, למה אימא בוכה? ‫אני רוצה לגשת אליו, ‫אין לי שום גישה אליה.

‫אימא, תירגעי, אני פה נמצא, אני חי.

‫הוא אומר, אני רוחני,

‫אני רואה את בבואת עצמי,

‫אני נמצא במעין שפגת ידיים ורגליים,

‫ורואה את כל המתרחש למטה.

‫אני רוצה לומר למנתח שאני נמצא כאן,

‫אין לי את אפשרות הדיבור.

‫יש מצב, הוא אומר, ‫שהוא נקלע החוצה למקום חשוך, ‫עובר טראומה,

‫ולאחר מכן חוזר בחזרה לבפנים.

‫הוא רואה שעומדים לנתק ממנו את המכשירים,

‫ואז הוא סוגר את ידיו ורגליו, ‫צולל לעבר הנחירים, ‫נכנס פנימה,

‫בפעם ראשונה מתחיל הלב שלו לפעום ‫אחרי שעות של מוות קליני.

‫אני שוב פעם מתפנה לגוף, ‫אני רואה את הרופאים מחטטים,

‫אני רואה רק בשר, ‫כי הקולי, כל הגופה הייתה ממש סביב רופאים,

‫וכבר הרופאים אמרו לשוטרים שבאו לשם,

‫אין מה לעשות, האדם הזה נרצח. ‫גם בעיתונות הופיעה את הכתבות האלו.

‫אז לפתע אני מרגיש שאני מתחיל

‫לסגור את הידיים

‫ולרדת כמו צוללן, ממש צוללן, תוך הים,

‫יורד לאט לאט לאט לאט לאט לאט לאט, ‫ממש באיטיות.

וכשהגעתי לנחיריים,

אז נשבתי לתוך הגוף כמו מין וואקום כזה,

בפנימה.

כשחזרתי פנימה, רופאים ביחד עם דיוק איתי,

כשדיברנו, כשהתעוררתי,

אז היה ברור לי שבאותו רגע קיבל הלב את הדופק,

עדיין היה לב עם

פצעים פתוחים.

קיבלתי דופק איתי מאוד,

כי לפני כן גם מכות חשמל לא עזרו את כל,

האפשרות הרפואית

שנתנו לי להועיל.

כשחזרתי לגוף היה דופק איתי,

והרצו איתי,

תפרו את הפצעים.

מתחיל ניתוח בין שבע שעות, הוא לא זוכר מאותו רגע והלאה,

ניתוח של שבע שעות של אחריו, 24 שעות ללא הכרה.

הרופאים אומרים להורם, דעו לכם,

אם הוא יחיה זה יהיה נס,

ואם יקרה הנס,

תצפו לזה שהוא יהיה חצי משותק וללא זיכרון.

לאחר 24 שעות, פעם ראשונה הוא ממצמץ בעיניו.

הדוקטור שניגש אליו שואל אותו, מה שמך? הוא אומר, אבי.

עוד פעם, מה שמך, אבי? משפחה חג'אני.

היכן אתה גר?

פרדס כץ.

יוצא הרופא החוצה, נדהם, ואומר להוריו, אני לא יודע להסביר את הדבר הזה,

זה נס ועוד נס ועוד נס.

אין הסבר לדבר הזה.

האדם הזה בריא ושלם, לא משותק ובעל זיכרון.

הניתוח הזה ארך כשבע שעות.

גם לאחר מכן אמר לי הרופא שאתה מפורסם.

אמרתי לו, למה? הוא אומר לי, הניתוח הזה

צולם בווידאו, מסתובב ברחבי העולם.

זה מוות קליני בדרגה ג'.

שאלתי אותו, מה הפשר דבר?

הוא אומר לי, יש מוות ויש מוות.

זה מוות קליני שהמוח לא קיבל חמצן,

הלב לא דפק,

שום דבר, ראית כולך לבן.

ויש להם כלל רפואי שאם המוח לא מקבל חמצן,

ככה הסביר הרופא,

שצריך להיות צמח. וזה מה שאמרו להורים שלי כשהייתי בחדר, בטיפול נמרץ.

אמרו להם, הבחור הזה יצא מכלל סכנה, זה גם לא מובן לנו,

איך לב

נפגע כזה קשות,

יחזור לפעום.

אבל אנחנו מצטערים,

יש סיכויים גדולים שהאדם הזה יהיה בבית לוינשטיין.

הוא כאב ארוך כמה ימים, זה היה שלושה ימים,

ניגשו הצוות

לטיפול נמרץ לתוך הידע שבו שכבתי,

וניסו לדבר, רק פתחתי את העיניים.

כשראיתי אותם מאוד מטושטש

ניגשו אליי.

בשאלה הראשונה שאל אותי הפרופסור,

איך קוראים לך?

אז כבר לא אמרתי לו אבי,

אמרתי לו אברהם.

בן כמה אתה?

בן 24. הוא יצא עם ידיים פתוחות להורים,

אומר להם, יש לכם בן חדש,

זה שהוא בעל החיים זה נס בפני עצמו,

וזה שהוא קיבל את המוח בחזרה, זה לא מובן בתחום הרפואי, גלל וגלל.

לאחר מכן,

אחרי שבועיים, כשהשירתי בבית חולים,

דיבר איתי עם אותו דוקטור,

זה שקיבל אותי במיון למעשה,

וזו הייתה השגחה פרטית,

כי אותו דוקטור לא היה בתפקיד,

הוא בא לבקר את חמתו במיון,

הוא עובד בבין עשרים, רק באותו יום הוא לא היה בתפקיד.

כשהגעתי לשם הוא היה במקום המתאים,

הקדוש ברוך הוא שלח אותו לשם בשביל שיפתח לי את הלב,

היה עיסוי לב וכל הסיפורים שסיפרתי לכם לפני כן,

וממנו קיבלתי את העזרה הראשונה.

אז הוא אומר לי, אברהם, אני חייב להודות,

כל הזמן שעסקתי ברפואה ראינו מקרים, ראינו, עברנו, עשינו ניתוחים,

אבל הניתוח שלך ומה שאתה עברת,

אני חייב להגיד שזיאד מכוונת מלמעלה.

אז אני עדיין על המיטה, אומר לו, דוקטור זה הקדוש ברוך הוא, הוא אומר לי, אני לא יודע מה המושג הזה.

אבל אמרתי לך, זיאד מכוונת מלמעלה, אני מוכן להעיד בפני רבים,

אין לזה שום קשר לעולם הרפואי.

האדם הזה זכה לחזור בתשובה שלמה, הלך בישיבת אוצר החיים בפרדס-כץ,

נפגש עם הרוצח שקיבל שמונה שנים בפנים,

גם הוא זכה לחזור בתשובה.

סיום הפגישה ביניהם הייתה שאם זה גרם לשניהם לחזור בתשובה, היה כדאי.

באותו זמן ששכבתי מבית חולים, כמובן לא ידעתי מה עם התוקף.

התוקף הזה הוסגר למשטרה, בסיבות כלשהן,

וקיבל בית סוהר.

בתוך בית סוהר שמעתי שהוא חזר בתשובה.

כשהוא חזר בתשובה, אחרי שנה וחצי שהוא ישב,

גם אני ישבתי כבר בתוך הישיבה,

כי הבטחתי לקדוש ברוך הוא שאני אשב ואלמד.

הייתה לנו פגישה מאוד מרגשת.

יום אחד באיר, בא חבר,

אומר לי, אבי, יש פה ידיד, אני רוצה לראות אותך.

הוא קיבל חופש.

יצאתי החוצה,

כל כך התרגשתי עד כדי כך שירדו לי דמעות,

כי לא האמנתי שזה האדם שתקף אותי. מזרקן, ציציות, החוצה,

כיפה,

התחבקנו, נשקנו.

אמרתי לו, אני סולח, הוא אמר לי, תסלח לי אתה.

וזה מה שהיה.

עד היום הזה אנחנו בקשר,

הוא לומד, אני לומד.

ברוך השם,

משבח לאל, משתבח שמול האדם הזה.

אני מאחל לכם לחזור בתשובה, למרות שלא רוצים בתשקורת,

בלי מקרים כאלה,

מאהבה.

וזה התפרסם בעזרת השם מדבריו משלושה עיתונים.

הבן נדקר בחזהו לעיני אמו, בעיתון חדשות זל,

וחוזר בתשובה נדקר בחזהו מפרדסקץ, במעריב,

בחדשות של שבת,

החשוד ברצח חג'אני לאחת עשרה ימי מעצר.

נציג המשטרה, סמל ראשון שלמה יונס, אמר כי חג'אני עובר במצב של מוות קליני לבית חולים בילינסון,

נותח ועדיין אינו מדבר.

אלה הם הכתבות,

היהודי חי היום, אפשר לפגוש אותו, ברוך השם,

ברית ושנם.

אחרי כמה חודשים עשו לו צילום בלב,

ובאולטרסאונד דיברו, דיברו, דיברו, והוא חשש שחס ושלום יש משהו שלא הצליח.

כשהוא יצא החוצה, הוא שאל מה קרה.

אמרו לו, תראה, אנחנו לא יודעים להסביר את זה,

אבל הלב שלך, למרות הניתוח השסוע שנעשה בך,

נראה כמו תינוק של ילד שנולד.

אין אפילו צילום שמראה שהיה ניתוח.

אף לא ופלא.

מקרים כאלה רבים יש באמתחתי. רופאים ופסיכיאטרים אמריקנים אשר חקרו חולים שנחשבו מתים,

לפי כל כללי הרפואה, התעוררו בדרך נס,

מצאו קווים משותפים בסיפורי הנחקרים על הרגשתם בעת המוות,

המעידים לדעתם על הנפש מהגוף ועל קיום עולם שמעבר למוות.

ידעתי שאני נפטר את סיפרי האישה שנפטרה,

אך לא יכולתי לעשות דבר כי אף אחד לא שמע אותי.

יצאתי מתוך הגוף, אין לי ספק בכך כי ראיתי את גופי מונח על שולחן הניתוחים ושמעתי את הרופאים מוותרים עליי.

הרגשתי נורא כי לא רציתי למות,

פתאום ראיתי אור, הוא היה עמום תחילה, התחזק,

זה היה אור עצום קשה לטערו,

הוא עטף את הכל אך לא סינוור אותי ויכולתי להמשיך לראות את חדר הניתוחים.

כשהאור הגדול היה עליי, או נכון יותר, כשהייתי בתוכו,

לא הבנתי מה קורה.

אך כשהאור שאל אותי אם אני מוכנה למות,

הייתה לי הרגשה כאילו שאני מדברת עם אדם,

אך זה לא היה אדם,

זה היה האור שדיבר כשהתקשר.

ידעתי שהאור יודע שלא הייתי מוכנה למות.

הייתה לי הרגשה כאילו אני נבחנת.

הרגשתי כל כך טוב.

הרגשתי ביטחון ואהבה.

קשה לתאר, קשה להסביר.

מספרת אחרת,

כשהייתי שם בנוכחות האור העצום הזה, היה לי כל כך טוב,

שלא רציתי לחזור, העידה אחת המרואיינות.

חשבתי על בעלי ושלושת ילדיי,

קשה להסביר איך או מדוע ידעתי שאני צריכה להחליט להישאר או לחזור.

כאילו נתנת החלטה בידי והחלטתי לחזור.

אחרת, סיפרה,

הייתי מחוץ לגופי אך ידעתי בבהירות שאני יכולה להישאר שם

או לחזור.

כתבות נוספות, האומנם יש חיים לאחר המוות?

רון רייס, עולה חדש מצ'ילה,

שרת בסיירת, מת מוות קליני,

ראה את אותה מנהרה, נכנס באותו מקום לאותו אור,

חזר בחזרה,

סיפור דומה לכל הסיפורים הקודמים.

בן 67 מחיפה ישב לחיים לאחר שהיה במוות קליני, והוא אומר,

ביקרתי בעולם שכולו טוב, וחזרתי.

המוות שינה לטל את החיים.

טל נפגע בראשו בתמונת דרכים, היה מת קליני,

חזר לחיים, עבר אותו מסלול.

טיול למחוזות המוות וחזרה לחיים.

אנשים ממקומות שונים שמת ומוות קליניים חזרו לחיים מדווחים על חוויות זהות.

הם ראו את אותו אור מופלא,

פסעו באותה מנהרה,

פגשו קרובי משפחה וידידים מתים והרגישו איך הם מתנתקים מגופם.

כתבה נוספת,

המדענית

הפסיכיאטרית האמריקנית הנודעת,

אליזבת קובלה רוז.

האור שבקצה המנהרה,

מה רואה ומה מרגיש מי שעובר את סף המוות ושם לחיים?

ריחוף מעל הגוף הפיזי,

גלישה דרך מנהרה חשוכה לעבר אור בהיר ושלמה ואופים מוחלטים.

כנראה את הווידאו שיצאה לאור באנגליה ממש בימים אלו.

מתעדת עדויות אותנטיות של אנשים שהיו שם.

והמדענית האמריקנית עליזה ביטקובלי רוז אומרת כך

אני יודעת מעבר לכל צד של ספק כי החיים ממשיכים לאחר המוות הפיזי.

כך מסכמת רוס מחקר של למעלה מ-20 שנה.

מטבעי אני מאוד סקפטית,

מעל כן בחנתי בקפידה כל היבט של החוויה הזו.

גיליתי למשל שאנשים שמתגופם נקטעו איברים

סיפרו כי כשעזבו את גופם כנשמות שוב היו שלמים.

יתר על כן עיוורים ששנים לא ראו אור דיווחו לי שראו ועכשיו תקשיבו טוב.

עיוורים מלידה תיארו בפניי בדיוק מדהים מה לבשו האנשים שהיו בחדר בו גופם היה מונח

אילו תכשיטים ענדו ומי עשו.

זה הרי בלתי אפשרי.

כיצד יכלו לדעת זאת?

אדם נולד עיוור לעולם, מעולם לא ראה.

היה מת קליני.

במצב של נתיחת הגופה

הוא נמצא למעלה, רואה את הכול, חוזר לחיים, נשאר עיוור כבתחילה ומתאר את כל מה שהיה.

באיזה עיניים הוא ראה?

קובלרוז אינה רואה כל צורך או טעם לשכנע אנשים אחרים באמיתות התופעה.

אלו שפתוחים לשמוע ישמעו,

ואלו שאוטמים את אוזניהם יזכו להבטעה,

כך היא פוסקת.

עוד כתבה נוספת,

הייתי בעולם הבא פעמיים בחזרתי לחיים,

זה כבר יש לו כרטיס מנוי.

ובכן, יהודים יקרים,

אין מה לעשות,

זו מציאות.

המדע מודה,

אכן, האדם זה נשמה,

הנשמה יוצאת מן הגופה,

הנשמה רואה ושומעת,

הגוף פסיבי,

ויש פגישה עם קרובים שנפטרו,

כולם עוברים אותו מסלול,

אף על פי שיש גויים ויהודים ואתאיסטים ומאמינים וסוגי המיתות שונות ומשונות,

חלק בתאונות וחלק מחנק וחלק משרפה ומכל ציור שרק אפשר.

עשרות אלפים של בני אדם נחקרו.

בארצות הברית יש 30 מיליון איש שעברו מצב של מוות קליני.

יהודים יקרים,

זה לא פטנט של היהודים,

זו מציאות.

מה נעשה, נכחיש אותה?

אדרבה, צריכים לשמוח.

אם יש עולם הבא, התורה אומרת,

והמדע שם חותמת,

המדע הוא לא מאמין,

המדע הוא כופר, והוא אומר, בדקתי,

ואני לא יכול להתעלם מזה.

עשרות אלפים של עובדות, זה מהווה בדיקה אמפירית.

זה תוצאות שצריך להתייחס אליהן.

אז למה מסתירים את זה מהציבור הישראלי?

למה לא מודיעים את זה לכל אדם?

למה לא נותנים את האפשרות להכיר את האמת הזו?

העולם זה לא רק פה,

והעולם הבא זה העולם העיקרי שאליו נלך.

יהודים יקרים,

אנשים יבינו שאם יש עולם הבא,

אז התורה צודקת,

אז יש שכר ועונש,

אז צריך לדעת איך להתנהג, זה לא הפקרות.

זה לא מציאות שאני אעשה מה שאני לא עושה,

בסוף אני אמוד לא ארגיש, אז מה אכפת לי?

או, זה לא רוצים שידעו. שאם ידעו את זה,

יתחילו לברר,

יכירו את האמת האחת, את תורת ישראל,

ממילא יתחילו לשמור מצוות,

וזה מבריע לאנשי מרץ.

אז לכן יש קשר שתיקה בנושאים האלה,

והתשקורת לא נותנת לדעת.

ולא רק זה,

היא מביאה פרופסורים ומדענים והכול, ותושיב אותם אחד אחרי השני,

ופסיכולוגים ופסיכופטים, את כולם היא תביא.

העיקר תגידו מה שאנחנו רוצים.

שאין, שאין, שיהיה ברור, אין ואין ואין.

נוח להם להכחיש את המציאות.

אני שואל אתכם שאלה, יהודים יקרים.

אם לא היה עולם הבא,

העולם הזה היה מצחיק.

מה אנחנו פה? בשביל מה אנחנו פה?

אם באנו לעולם בשביל לחיות,

למה אנחנו מתים?

אם באנו בשביל למות,

בשביל מה אנחנו חיים?

אני רוצה תשובה חילונית לשאלה הזאת.

שמישהו מכם, אם יש לו תשובה,

יסביר לי אם באנו לעולם בשביל לחיות, למה מתים?

ואם באנו למות, בשביל מה חיים? אני רוצה לדעת מה התכלית של אדם בעולם לפי התפיסה החילונית.

בבקשה.

אם יש פה אנשים בעלי מרץ, אני מוכן לשמוע אותם.

ברוכתו, אלוהינו,

מאלה בואנם, שהכל מיום אל בואנם.

בטח חקק פה, סגל פה, שני הכתבים, שלא התחבאו.

שישאלו שאלות, בבקשה.

אין תשובה חילונית לשאלה למה באת לעולם. הנה, יש, ברוך השם, יש. כן, בבקשה, מה התשובה?

אם אפשר לקום, נשמע.

זה שיר יפה, אני מכיר.

אבל זה תשובה דתית, אני רוצה תשובה חילונית.

אין תשובה חילונית.

יובי, תודה לך.

תשובה חילונית אבל.

לא, לא, לא, לא. לא להתחיל עם הקדוש ברוך הוא. תשובה חילונית.

תקומי רגע, בבקשה.

בטח.

יפה. אז מה הוא היה בינתיים?

מקסר.

אחר תחן הוציא, אחר תחן הוציא, אחר כך תחתן עם מקסרי.

גם אם אכילה את החמרת ואחר כך יביאו מקסרים קטנים. משפחת מקסרוביץ'.

את יודעת כמה את אוכלת ביום?

את שומרת דיאטה, בטח.

גם לא.

אז שומרי דיאטה אוכלים ביום שלוש קילו עם שתייה.

כפול 365 יום,

כל אחד אוכל פה למעלה מטון אוכל בשנה.

זאת אומרת, משאית אוכל.

אם יהיה מאה שנה זה מאה טון, אונייה.

וכל זה עובר דרך הגרון.

וכמה הוא מת? בקושי 50 קילו. זה לא בזבוז?

וגם זה יאכלו תולעים

כמו דוגלי מקלמים.

אז מה המטרה והתכלית של האדם?

הייתכן שיבנו מגדל שלום,

מגדל שלם, מגדל שלום בתל אמין, 32 קומות,

ישקיעו מיליוני דולרים,

ימלאו את כל המחלקות,

ובטקס הפתיחה, במקום לגזור את הסרט,

מפעיל בעל המקום דינמיט ומפוצץ את כל הבניין.

יש טעם בבנייה הזאת?

זה לא הגיוני.

האם ייתכן שבורא עולם ברא את האדם, נותן לו לחיות 70 שנה עד שהוא נהיה חכם, מבין,

בעל הישגים, בעל מעמד,

יש לו כבר את כל מה שרצה בחיים,

יש לו ברוך השם כבר יכטה,

יש לו בוכתה, הוא לוקח שחטה וכולו גרטה?

הכל יש לו,

ואחרי כל זה,

בגיל 70 שיש לו פנסיה וביטוח לאומי ויש לו נכדים והוא מסודר,

יש לו גינה עם טפטפון וממטרה והרבה כלבים, הכל יש לו כבר.

עכשיו הוא לוקח אוטו?

למה? אז בשביל מה הוא בא?

מה ההבדל

בין אדם

לבין נמלה?

מה ההבדל בין אדם לבין פרה?

זה אוכל ושותה, זה אוכל ושותה, זה פרה ורבה, זה פרה ורבה, זה ישן וזה ישן, זה ער וזה ער, זה מת וזה מת,

מה ההבדל?

יש הבדל.

פרה עדיף.

למה פרה עדיף?

משום שפרה,

ברוך השם, בריאה חצי טון, 600 קילו, 700 קילו, מעשבים,

בלי להשקיע,

בלי שום דבר.

לא תראו פרה נוזלת, מצוננת, הפצ'ין, אין בעיה, לא לוקחת טישו.

על הקיפאק, עיניים גדולות יש לה, היא רואה טרקטוריסט, קיבוצניק.

יעני, מה אתה עושה, דאווין? על הטרקטור?

אתה אוסף לי תלתן, אתה עובד בשבילי. נכון, אני אמות בסוף, אבל גם אתה...

ואיתך אין מה לעשות בסוף, כלום, איתי יש מה לעשות.

אוכלים את הבשר שלי,

שותים את החלב שלי,

מתכסים בעור שלי ותוקחים בקרניים שלי.

אני לפחות מועילה גם אחרי המוות.

אתה במועיל.

מה המטרה שאתה באת לעולם?

אני לפחות מקיימת אותך, ואתה מה עושה?

אדם צריך להבין.

במה אדם נבדל מן הבהמה? בזה שיש לו שכל.

מהשכל בשביל מה הוא צריך?

בשביל להשיג אוכל מה שמצוי לבהמה?

בשביל ללבוש בגדים שהיא לא חסרה אותם?

בשביל לקנות מדע שהיא לא צריכה אותו?

אז במה אתה משתמש בשכל? מה המטרה?

אלא להכיר את מי שאמר והיה העולם,

לדעת שאתה לא נבראת לתוהו,

כולם נבראו בשבילך,

ואתה לשמש את כונך העם.

אם זה לא הבנת,

אמר ישעיין הנביא,

ידע שור קונהו בחמור אעוס בעליו,

ישראל לא ידע עמי לא התבונן.

בשביל מה נתתי לכם בינה?

להבין דבר מתוך דבר.

אתה אדם, אתה במעלה הגבוהה מעל כל החיים.

מה אתה עושה עם ההבנה?

לא משתמש בה רק למצוא פק לחם?

נמלים לא דואגות מפרנסה,

פילים לא דואגים, ג'ירפות לא, עופות לא, דגים לא, הכל מזומן לכולם בלי טרחה.

רק האדם,

מבוקר ועד ערב צריך לכלכל את מעשיו?

איך להרוויח את פיתו עדי הארץ?

אז אני נחות מבהמה אם כך.

אם אני צריך להיות מודאג כל הזמן,

אם אני לא אתלבש כיאות, אני אתקרר חלילה.

אני צריך לדאוג לעצמי.

אני צריך כלי נשק לגונן על עצמי מפני חיות רעוב, מפני נסטים.

היא לא צריכה, כל בהמה, כל חיה, כל ברייה נבראה עם כלי הגנה בגופה.

זאת אומרת,

התכלית שלהם מתמצית בעצם קיומם. ואילו האדם לא, האדם חסר מכולם,

רק ניתן לו דבר אחד, מכשיר אחד שאיתו הוא עולה על כולם,

זה השכל.

ובשביל מה צריך את זה?

אם לא נכיר שיש בורא לעולם,

אז מה שווה הכל?

תראו כמה אנשים משתמשים בשכל לעקם את המציאות.

מי ששמע את שריף ברדיו,

או מי שראה אותו בטלוויזיה ביום חמישי, כשהוא דיבר על אנשי מגר,

אז הוא אמר שיש לו אלוהים בלב.

הרי אי אפשר להכניס שוטפי מוח,

אנשים שהם באמת עובדי אלילים, כן? לו זה היה מדובר אלוהים, יש לנו אלוהים בלב, האמן לי.

שמעתם?

אנחנו ידענו שאלוהים נמצא מכל העולם והוא ברא את העולם כולו.

אצל שריד הוא בלב, כנראה זו המצאה אישית שלו.

אותנו הוא ברא אלוהים, ושריד ברא אלוהים,

ושם אותו בלב.

ועל זה כתוב בתורה, לא יהיה בך אל זר.

אל כזה זה זר.

בלב?

לא.

יש בורא לעולם שמקיף את כל הברואים והוא שאומר לנו מה לעשות.

אבל הוא לא רוצה להכיר אותו.

למה? כי זה יחייב.

נוח להם,

נוח להם להגיד שהעולם נברא מפיצוץ.

אתם שמעתם שיש כזאת תיאוריה שקוראים לה ביג-בנג?

הפיצוץ הגדול.

מה זה הפיצוץ הגדול? תשמעו.

ילד בן 13 בבית ספר באילת

שאל את המורה שלו. המורה, איך העולם נברא?

אמרה לו, היה הביג-בנג.

אמר לה, מה זה?

אמרה לו, היה פיצוץ.

בעולם נברא מפיצוץ.

אמר לה, כן, מה התפוצץ?

אמרה לו, היו שני גופים שנפגשו והתפוצצו.

אמר לה, כן, ומי פיצץ את זה?

אמרה לו, תצא החוצה.

זהו, התפוצץ השיעור.

למה? היא לא יודעת מה לענות לו על ההתחלה.

זה לא כתוב במשרד החינוך. בתקן לא כתוב איך זה התחיל, כתוב איך זה המשיך.

מי התחיל לא כתוב.

אבל אני עוד לא שמעתי דבר כזה.

איך יכול בר דעת להסכים

שהעולם נברא מפיצוץ?

אתם ראיתם פעם שמפוצצים משהו ומפיצוץ נעשה בניין?

אם אני מפוצץ אלף פצצות, יצא לי כוס?

תגידו לי, מה מפיצוץ אפשר לבנות?

אני לא מבין למה אנשים מביאים פועלים ערבים ותאילנדים לבנות בניינים. שים פצצה, תרים בניין.

אצלם הפיצוץ לא נבנה בניין, נבנה עולם.

ואנחנו בתוכו. אתם שיריים של פצצות קדמוניות.

זה מתקבל על הדעת?

שאלתי אחד שחשב שהוא מבין,

והוא התעקש, כן, כן, היה פיצוץ.

אמרתי לו, כן?

בוא מותק, אני אשאל אותך שאלה.

אני הייתי ביער בן שמן

ומצאתי את השעון הזה.

חיפשתי אנשים, לא ראיתי.

עקבות, לא ראיתי.

צעקתי, הלו, הלו, אף אחד לא ענה לי.

אמרתי, איך יתכן נגיע לפה שעון

ואין אנשים ואין עקבות ואין כלום?

אחר כך נזכרתי, אה,

זה בטח מהפיצוץ שהיה בהתחלה.

היה פיצוץ, ועפו דברים, ועצים, וברזלים, והיה סחר, ורוחות,

ושטף מים, והכול, ופה ושם, מתערבם, מתערבם, מתערבם, מתערבם, עד שנהיה קסיו.

אמרתי לו, יכול להיות? אמר לי, לא.

אמרתי לו, למה לא?

הוא אומר, לא יכול להיות, זה מישהו עשה.

אמרתי לו, חמודי,

זה עם אלף מרכיבים נעשה, אתה אומר, מוכרח, על ידי מישהו.

והעולם שמורכב מאין-ספור של פריטים יכול להיעשות מפיצוץ חמודי?

מה אני יכול לעשות, יהודים יקרים? לא נותנים לי להיכנס לבית ספר להסביר לילדים.

אם היו נותנים לי להיכנס לבית ספר להסביר לילדים,

תאמינו לי שהיו לנו ילדים עם בגרות אמיתית, בגרות נפשית, חכמים,

מבינים,

ולא היו מטעטעים בהם מסכנים, למה שיגדלו עם שטויות?

למה שילמדו את הילדים על כיפה אדומה ועל שינגיה ושבעת הגמדים ועל כל השטויות האלה? למה? למה דמיונות? יש דברים רציניים שאפשר ללמד את הילדים.

למה צריך להראות להם בטלוויזיה נינג'ה?

מה, אי אפשר להראות להם דברים טובים?

איזה מין דברים אלה?

טוב,

זה הביג בנג.

אני למדתי בית ספר חילוני בבית ספר תל נורדוי בתל אביב.

לא נורדאו, תל נורדוי.

זה בית ספר משהו. העביר כבר עשרות אלפים של יהודים לכפירה.

בית ספר חילוני למהדרין במירכאות.

וכמו שכתוב בכתבה,

גם הרב אורי זוהר זכה ללמוד שם,

גם חיים טופול,

גם מיקי ברקוביץ'.

חבר'ה טובים היו בבית ספר. כמה ניצלו וכמה עדיין לא.

אבל אני אגיד לכם, לא תאמינו יהודים יקרים.

כשאני נכנסתי לכיתה זן בבית ספר זה,

המורה לטבע אמר לי, אמנון,

היום אנחנו נלמד שאתה קוב.

אמרתי לו, אני קוב?

אמרתי לו, אני מתכוון ברצינות.

הביא לי אנציקלופדיה תרבות בצבעים

והראה לי איך נראה סבא שלי.

מראה לי את האדם הפרה-היסטורי,

איך יוצא מהמערה עם אבו עגלה, עם אבוטר,

והוא אמר לי, זה סבא שלך.

אמרתי לו, תסלח לי, זה דומה למשפחה שלך, לא שלי.

הוא התעקש.

לקח אותי לחדר טבע,

מראה לי על הקיר את התמונות של ההתפתחות,

איך הייתי קובי כה קטן.

לאט-לאט הזדקבתי, זרקתי את הזנב, לבשתי חליפה, לקחתי תיק, נהייתי עורך דין.

ואמר לי, אתה בעוד

כמה שנים בשנת 2000, אתה תוציא מהראש אנטנות.

אמרתי לו, איש חדה.

אמר לי, זה תורת האבולוציה של דרוויג.

אמרתי, תסלח לי, המורה, אבל זה נשמע לי בלבולוציה של דרוויץ'.

אמר לי, אני מתכוון ברצינות.

אמרתי לו, אם ככה, גם אתה פה.

אמר שמור דיסטאנס, נגמר השיעור,

הלכתי לשיעור לתנ״ך באותו בית ספר.

המורה לתנ״ך אומר לי תקרא, אני קורא

וייצר השם אלוקים את האדם.

אמרתי לו המורה,

מחלוקת בינך למורה לטבע.

הוא אומר שאני קוף,

אתה אומר שאני בן אדם, מה אני בסוף?

אמר פה זה בחירה חופשית.

אמרתי לו, טוב, איפה לשחק בהפסקה, על האספלט או על העצים?

אמר, אנחנו לא מתערבים.

שאלתי אותו אם לשיעור הבא יביאו לנו בוטנים, בננות, משהו.

אמר, אין תקציב.

אתם צוחקים, אבל המורה שלי לטבע עד היום הולך לבקר את המשפחה שלו בספארי.

מסכנים, לא התפתחו.

אז אני רוצה להבין דבר אחד.

אם יוסי שריד לא נברא על ידי בורא עולם,

אז ממה הוא נברא?

מהפיצוץ או מהקופים?

אני לא יודע.

זה האפשרויות שיש.

או בורא לעולם שברא את העולם,

או קופים,

אמבות שקדמו להם, ומי ברא את האמבות זה הם לא יודעים,

או מפיצוץ שלא יודעים יפוצץ מה.

אבל זה עדיף להם ממה שלהגיד דבר פשוט,

שיש בורא לעולם שמנהיג לכל הברואים ומשגיח על כל בריאותיו.

זה לא, זה לא להגיד חס ושלום.

זה הם לא יגידו.

ביהודים יקרים,

אני אגיד לכם למה, כי המלחמה עכשיו גדולה.

הם מבינים שהם הפסידו בגדול.

אחרי הבחירות האחרונות,

נודע להם

שכל חצי הזעם שהפנו נגד הציבור הדתי והחרדי לא עלה בידם.

ניסו לעשות אותנו שחורים יותר משחור.

ניסו להגיד כל מה שרק אפשר, להכפיש ולהגיד הכול,

וחיברו את כולם ביחד.

פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם פעם. נו, אז אחרי זה מה אתם חושבים?

איך הם קפצו?

איך שריד קפץ אחרי הבחירות התוצאות?

יאיזה אלוהים!

מה עשו לו אחר כך?

נא, אתה חשבת, יש אלוהים שלך, שבלב, לא, יש אלוהים אוניברסלי, לא שלך,

ותראה, תראה, תראה, תראה,

אבל יש להם בעיה, מה הבעיה?

מה עושים יהודים יקרים?

המחזירים בתשובה מצליחים

לשכנע את היהודים בעלי השכל וההסברה להכיר את האמת,

ואין להם כלים לשכנע את הציבור, כי לשקר אין רגליים.

מה הם יעשו?

אז הם יצאו עכשיו למלחמה כוללת.

במוסף של עיתון הארץ לפני חודש,

מוסף

של שבת,

50 דף תחקיר,

האם יש אלוקים?

50 דף!

מה קרה, מתעוררה השאלה אחרי הבחירות?

עכשיו אתה רוצה לברר את זה?

זאת ההכנה קדימה, הם מבינים.

יש בורא לעולם, יש להם בעיה?

הם צריכים לשלול את זה מכל מחול.

אני לא רוצה לפרט את כל מה שהם אמרו,

אבל יראו קטעים מזה בווידאו, יהודים יקרים.

אתם צריכים לדעת דבר אחד,

מה שנאמר שם חמור, מה שלא נאמר בדתות אחרות. אין ייצוג למה שאומרים הדתיים על בורא עולם,

אבל לנצרות נתנו שם ייצוג ולאסלאם נתנו ייצוג,

אבל לנו לא נותנים ייצוג.

ופתאום

שומעים שעב'מים מסתובבים בכל מקום.

עב'מים.

שמעתם שיש עב'מים?

עברו אצלכם בקטמון? לא היו בקטמון.

לתלפיות הגיעו עב'מים?

לא הגיעו עב'מים.

למה צריך לדבר על עב'מים?

כי עם עב'מים אפשר אולי לערער קצת את האמונה של האדם המאמין.

אז הנה, כתבה בעתרון,

עב'מים.

כתבה,

העב'ם בשמי ערד.

עב'ם בשמי ערד.

בלעדי זה כתוב, בלעדי.

אתה פותח,

העב'מים באים.

הנה, עב'מים באים.

הנה, העב'מים באים.

אחר כך כתוב,

עשרות דיווחים, צילומים וסרטי וידאו שמתארים עב'מים.

מעלים את השאלה, האם הם באים?

רגע, רגע.

אתה אומר שהם כבר באו, ועכשיו אתה שואל אם הם באים?

בואו נקרא עוד פעם.

עשרות דיווחים,

צילומים וסרטי וידאו שמתארים עב'מים. אז יש עב'מים או אין?

יש סרטים כבר.

מעלים את השאלה, האם הם באים?

טוב, אחרי כל הקשקושים שהם כותבים פה,

כתוב פה, המדענים לא מאמינים.

אחרי כל הדיווחים על העב״מים נשאלת השאלה,

איך מתייחסים לתופעה במדע?

מסתבר שהמדע מעדיף לא להתייחס.

דוקטור נוח ברוש מהחוג לאסטרונומיה ואסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב,

מספר שהיו מחקרים מדעיים בנושא לפני עשר עד עשרים שנה.

הסתבר להם

שאין שום עדות רצינית שאפשר להתייחס אליה ומאז אין מחקר מדעים בנושא הארבע מין.

דוקטור ברוש,

אז איך אתה מתייחס לכל העדויות שאנחנו שומעים בזמן האחרון?

אנחנו מתייחסים לזה כאל בזבוז זמן.

אין כאן שום עדות שמשייך את התופעות האלה למדע.

הייתי מתייחס אליהם כאל משהו שקשור לאמונות של אנשים או לפסיכולוגיה ולא למדע.

המדענים לא מאמינים.

ניסו לדחוף להם אמונה, לא קונים.

הרב הרחוב, תשמעו, אנשים כולם מדברים. ראית את העבאם? ראית את העבאם?

שמעת על העבאם?

להכניס לאנשים את המושגים האלה.

אחד שאל אותי, תגיד, מה אתה אומר על העבאמים?

מה אתה אומר על העבאם?

אמרתי לו, תשמע, עבאם זה ראשי תיבות עצם בלתי מזוהה.

כשהזהות הוא מדבר.

בינתיים הוא עוד לא מזוהה.

אבל היום אני אגיד לכם, אני יודע כבר מה זה עבאם.

עבאם זה ראשי תיבות.

עיתונאים בלי מדענים.

זה שיטה חדשה. פה הם לא צריכים את המדע. פה מספיק יש עיתות?

זה מספיק? אתה כבר עבאמניק.

גמרנו.

יצאה קלטת חדשה, עכשיו עשר. קוראים לה כל עבאם אמבה.

מצווה לשמוע אותה.

היא מסבירה את כל הדברים, הפלא ופלא.

יהודים יקרים,

צריך להבין יש פה שיטתיות בתשקורת כל הזמן לשטוף את הנושא של חרדים ותשובה והכול בשביל להרחיק את היהודים מהכרת היהדות.

לכן אנחנו לא ניתן.

ואנחנו נמשיך בעזרת השם יתברך.

ויש עשרות אלפים שחוזרים בתשובה כל חודש.

יהודים יקרים.

היום ארגוני התשובה מונים למעלה מחצי מיליון יהודים בארץ שחוזרים בתשובה.

חצי מיליון.

זה לא דבר פשוט.

ואני אראה לכם בהמשך הערב בלי נדר ובעזרת השם איזה מהפכה יש בנוער.

יש עשרות אלפים בני נוער. לא יאומן כי יסופר.

עשרות אלפי בני נוער

שהיום הורידו מעל עצמם את העגילים,

החליטו שהם לא רוצים להיראות כמו הניאו-נאצים בתופעת הפאנק,

מורידים את העגילים שלהם ומסרו אותם בשביל שנעשה מזה כתר לספר תורה.

ויותר מזה,

עשרות של בחורים שהורידו את הקוקו, גידלו קוקו במשך שנים בסוף ה...

בהרצאה, מורידים את הקוקו, החליטו לחזור למקורות.

הנה קוקו ראשון אשכנזי.

זה קוקו אשכנזי.

זה קוקו תימני, ליבה.

וזה קוקו ספרדי.

אתם רואים? בלי עין הרע.

יהודים עיקריים,

אלפים של בני נוער,

חוזרים היום למקורות.

יש להם בעיה, הם לא יודעים מה לעשות,

כי בן אדם עושה אחד מעוד אחד, שתיים.

מתחיל להאמין.

האנשים האלה מדברים עם טעם ויגיון, יש להם אסמכתות לכל מה שהם מדברים, יש הוכחות על כל דבר.

אז למה שאני לא אכיר את האמת? מה קרה?

למה אני צריך ללכת? תשאל לך, למה אתה שם חגיל? לא יודע.

יפה, אני חושב שזה יפה. אתה חושב שזה יפה? אני חושב שזה לא יפה. נו, מה אתה אומר?

אחד שם שלוש, שמים בכור כיוון.

מה יש שם בכור כיוון? מה תופסים שם?

שמים באצבעות של הרגליים,

עושים חצי קרחת, חצי טלטלים,

כותבים על הסערות בראש כמו דשא, ראש דשא.

הולכים עם חולצות קרועות הפוכות, הולכים עם מכנסיים קרועים, משלמים עליהם כאילו בגד שלם.

למה?

למה?

כי החברה והתשקורת רוצים שייראו ככה.

בשביל שלא ילכו בדרך של מוסר, בדרך ארץ, בדרך של תורה,

תלך מה שאתה רוצה, תעשה מה שאתה רוצה, תהיה מתירני, תעשה הכול.

שולחים אותם לפסטיבלים בערד,

תלכו, תתטמאו חס ושלום, תלכו לשם, תלכו, הפקרות, ילדים בגיל 12-13 מופקרים מההורים, תלכו, תעשו פרטיות, מה שאתם רוצים.

מסיבות אסיד עם סמים, אין בעיה.

תלכו, תעשו כל הרע.

העיקר תתקלקלו,

שלא תהיו חס ושלום דתיים.

קחו את הכול חופשי.

בלי מסגרת.

ככה הורסים את הנוער, רחמנא לצלן.

ככה אחוז המתאבדים גדל.

ככה אלכוהוליסטים ונרקומנים במספר היורדים מן הארץ הולך וגדל.

אנשי קיבוץ עוזבים את הארץ, הולכים ללוס אנג'לס,

טייסים הולכים לגואה,

משם לגאה.

למה?

יצא ספר חדש עכשיו, קיבוץ אל-איי,

שהם יורדים, אנשי השמאל עצמם, שיש להם פשיטת רגל כללית.

קיבוצניקים ב-LA, בלוס אנג'לס,

כבר לא נמצאים פה.

המוטיבציה לשירות בצהל יורדת.

לפני שבוע בכתבה,

בחורים מצפון תל אביב לא רוצים לשרת. למה הם לא רוצים לשרת?

בשביל מה? בשביל מי?

על מה?

אין ערכים,

אין דרך ארץ, אין שום דבר.

אז מה אכפת לו? עושה חשבון.

למה אני צריך לסבול? למה אני צריך להצטעד? למה אני צריך זה?

בחוץ לארץ זה יותר קל.

ובחוץ לארץ?

בחוץ לארץ זו חברה פתוחה.

בארצות הברית המערב נותן לך את כל האפשרויות.

אתה רוצה להיות דתי, תהיה דתי. אתה רוצה להיות חילוני, תהיה חילוני. אתה רוצה להיות כופר, תהיה כופר.

התקשורת בארצות הברית נותנת לך את כל האפשרויות.

בארצות הברית ביום ראשון יש שעות רבות שנותנים

לכומר לדבר בכל הרשתות.

כומר מדבר ומטיף

ומשפיע על כל האנשים ששומעים. מי שרוצה, פותח, מי שלא רוצה, סוגר.

אבל נותנים את האפשרות לבחור.

למה פה בארץ לא נותנים לנו לדבר ומי שירצה, יפתח את התחנה, מי שלא ירצה, יסגור?

מה, אנחנו יותר גרועים מהנוצרים, מהמוסלמים?

למה אני לא יכול לדבר דברי תורה?

אני הולך לדבר אצל אנשי מג״ב לרגל ימים נוראים.

אז אני צריך להגיד להם כמה דברים לחיזוק ושיהיו מוכנים לקראת ראש השנה ביום כיפור.

אז על מה הם רוצים שאני אדבר?

על חרצופים?

רוב בא לדבר על דברי תורה, מה שהתורה אומרת.

לא,

לא לדבר על דברי תורה.

לא.

רגע, אבל את החיילים אתם כופים ללכת למסגדים.

את החיילים אתם כופים להיכנס לכנסיות.

את החיילים אתם לא לוקחים לישיבות.

למה?

שחייל ייכנס

לתוך כנסייה זה מותר?

שייכנס למסגד זה מותר?

איך אמר שריד?

אנחנו לא שולחים את הילדים שלנו בשביל שישמעו באנשי מג״ב.

על דברי תורה, על חזרה בתשובה.

ואתם שולחים את הילדים שלכם לצה״ל או לבתי ספר בשביל שיכניסו אותם למנזר?

אתם מסכימים להכניס את הילדים שלכם למנזרים?

לא. לכנסיות?

לא. למסגדים?

אז למה אתם לא אומרים למשרד החינוך שהוא כופה את הילדים שלכם?

למה אין אצל הדתיים אחד כמו שריד שיש לו פה לדבר ולהגיד את האמת?

אז כשאני מדבר, הם מבינים שהבן אדם הזה מדבר.

והם לא רוצים שהוא ידבר, כי אם ישמעו אותו, יבינו.

אז אני אגלה לכם עכשיו סוד מה התברא לי.

אתם לא תאמינו,

יהודים יקרים,

מה שאני הולך לגלות לכם עכשיו.

יש בית ספר ממלכתי בתל אביב, קוראים לו בית ספר גרץ.

יש פה גם את החוברת?

כן.

ובכן, בית ספר ממלכתי גרץ,

בית ספר שנחשב למחוננים,

בכיתה ה' נטלו לילדים רשימת ספרי לימוד לכיתה ה' שלוש לשנת הלימודים תשנז.

בין הספרים שהם צריכים לקרוא זה ספר שנקרא הרפתקה בקהיר חוברת פלוס שתי קלטות.

זאת העטיפה של הספר,

הרפתקה בקהיר,

בעקבות האותיות.

מה מטרת הספר?

לפי מה שכתוב כאן,

ספר לימוד להוראת ראשית הקריאה והכתיבה בערבית.

הולכים ללמד את הילדים

את הראשית של הכתיבה והקריאה בערבית.

מי מוציא את הספר?

משרד החינוך והתרבות.

משרד החינוך והתרבות.

עברנו על הספר ורצינו לראות איך לומדים ערבית. גם אני רוצה ללמוד ערבית.

ובכן, יהודים יקרים, הנה אני מתחיל

לראות מה כתוב שם.

לפניך פרקים ידועים מתוך הקוראן.

הפרק הראשון בקוראן.

ככה מתחילים ללמוד ערבית. בלי קוראן, איך תדע ערבית?

אחרי זה כתוב כך.

העדות.

מה זה העדות?

אמרה זו, א-שהדה,

א-שהדה,

מורכבת משתי עדויות,

מלווה את המוסלם מיום היוולדו ועד יום מותו.

מוסלם צריך להגיד את השהדה. מה זה השהדה?

די באמירת השהדה כדי לקבל את דת האסלאם.

החוזר בו מן השהדה חוזר מן האסלאם.

אז פה מלמדים ילד יהודי בכיתה ה', זה גיל 11 בערך,

כשהוא עוד רך בשכלו ולא מבין מה זוממים עליו כאן.

מכניסים לו את דת האסלאם בצורה הגרועה ביותר,

הטפה מיסיונרית ולימוד על פי משרד החינוך.

די באמירת השדה פעמיים כדי לקבל את דת האסלאם.

בואו נשמע את זה בקלטת.

מלמדים אותו איך להתאסלם.

תשים לי את הקלטת.

זה המואזין.

שים שיא.

העדות.

עוד פעם, תחזירי את הקלטת.

שנייה, רק רגע.

רק רגע, תעצור.

למה צריכים הילדים לשמוע את המואזין? מה זה נוגע ללימוד הכתיבה והקריאה בערבית?

למה הם צריכים לשמוע את המואזין?

הרי עוד מעט ידבר הקריין וישמיע את השדה בעצמו.

למה אני צריך לשמוע את המקור שלהם?

תמשיך.

אאזין פעם נוספת לשהדה, העדיניות.

אאזין שנית זה חזון. בחזון! מי שאומר פעמיים הוא מוסלם!

אין אלוקים רק אללה, ואין שליח שלו רק מוחמד.

למה צריכים ללמד ילד יהודי בבית ספר, מר סעיד?

תענו לי!

אפשר להצביע?

האזן למואזין הקורא למוסלמים לתפילה ממרובי המנארה.

באילו מילים פותח המואזין את הקריאה לתפילה.

האזן לשהדה העדות.

האזן שנית וחזור אחרי הקריין.

זה ההוראות בספר,

וככה לומדים.

אחרי זה כתוב,

מה זה אבן השתייה?

סלע המציין את פסגת הר המוריה.

המסורת המוסלמית טוענת כי במקום זה עלה הנביא מוחמד השמיימה.

למה לא מלמדים ערבית חילונית?

אתה רוצה ללמד? למד ערבית ספרותית.

למה ערבית דתית קנאית?

הקוראן,

הקוראן הוא הספר הקדוש למוסלמים בכל העולם.

הם רואים בו את דבר אלוהים אשר הוריד לנביא קטעים-קטעים על ידי המלאך גבריאל.

המוסלמים מאמינים כי הקוראן לא נברא אלא קיים מאז ומעולם,

וכי אינו ניתן עיקוי מבחינת תוכנו ולשונו.

מתי הוא נאסף?

מתי הוא נכתב?

מה זה נוגע לילד בגיל 11?

התפילה,

כל מוסלם חייב להתפלל לפחות חמש פעמים ביום.

אני למדתי בית ספר יהודי, מעולם לא אמרו לי שאני חייב להתפלל שלוש תפילות ביום.

מעולם לא לימדו אותי מצוות מהתנ״ך.

וזה ילד יהודי חייב ללמוד.

מה זה מסגד אל-אקצא?

מבנה מפואר בדרום הר הבית.

משמעות השם המסגד הקיצוני הרחוב ביותר.

לפי המסורת המוסלמית הגיע הנביא למסגד

ומסעו ממכה לירושלים וממנו עלה לשמיים.

כיום זהו אחד מהמסגדים המקודשים ביותר בעולם המוסלמי.

מה זה כיפת הסלע?

מה זה ירושלים באסלאם?

מה זה העלייה לרגל?

מה זה צדקה אצלהם?

ובסוף,

אחרי שלמדת את קול הערבית,

שאלות.

ואתה אנסה להשיב.

הספר המקודש למוסלמים הוא,

כן, מה?

בטח הוא יודע עכשיו, אחרי שהוא למד ושמע.

מסגד אל-אקצא נמצא איפה? בירושלים.

אז צריך להחזיר את ירושלים.

כל מוסלם חייב להתפלל.

השבא מהווה הכרה במי?

באחד ועוד אחד.

התואר חאג' מוענק לכל מוסלם אשר,

וחמשת יסודות האסלאם הינם.

לא כתוב מהם יסודות הקריאה,

מהם יסודות הכתיבה.

איך נראית אות כזאת?

שאלו, באסלאם.

מישהו מוחה?

מישהו מדבר?

זה בהרבה בתי ספר.

זה לא באחד ולא בשניים.

זה מתחת לפני השטח.

אתם, הורים, לא יודעים מה מנתים את הילדים שלכם.

אחרי שענה הרב בן נזרי לשריד בטמפלוויזיה,

אז עיתון הארץ כועס על שריד, למה הוא לא ענה לו טוב?

הוא היה צריך להגיד לו שאני נקרא מטיף

ובמסגדים ובמנזרים זה לא הטפה.

שמעתם התממות?

עצם הכניסה למקום הוא איסור בעבירה נוראה.

לא צריך להטיף.

אם אני מכניס אותך באיסור למקום,

אני עושה כבר את העבירה, לא צריך הטפה.

אם אני אומר פעמיים את זה, אני הופך להיות מוסלם.

לא צריך מטיף.

Do it yourself.

אז אני שואל אתכם שאלה, יהודים יקרים.

תבדקו את הספרים של הילדים שלכם בבית ותראו בעזרת השם יתברך איזה חומר נותנים להם.

אם אתם מסכימים או לא, תודיעו לנשרד החינוך.

אני רוצה שתדעו יותר מזה.

הם אומרים שאנחנו מטיפים.

הם רוצים לצייר אותנו כמו חומייני.

הם כותבים בכתבה,

זה לא היה בטהרן,

זה היה בירושלים.

כתבה, שוטרים בתשובה.

מאות שוטרי מג״ב מכל הארץ נאלצו השבוע להגיע להרצאה של גדול המחזירים בתשובה.

הרב עמלון יצחק סיפר להם מה דינו של שוטר שלא מתנהג יפה בכביש בר אילן.

יהודים יקרים,

אני הייתי שם

ואני דיברתי, והם שואלים למה מפקד מג״ב לא הגיב.

כי ההרצאה הייתה עשר.

כולם מחאו כפיי,

כולם היו מרוצים,

ובסוף שמו ציציות וחזרו בתשובה.

שקר בכותרת.

מי שלא יחזור בתשובה ולא יקיים מצוות יימחן על פני האדמה.

ככה הם אומרים שאני אמרתי.

ברוך השם יש לי תקלטות מוקלטות והתביעה המשפטית מוכנה ואנחנו נחקוק את עתה.

מאות חיילי מג״ב אולצו.

שקר וכזב.

דובר מג״ב דיבר ברדיו ובפלוויזיה.

כל החיילים נתבקשו, לא אולצו,

ולא הוכרחו כלל וכלל.

הם לא יכתבו הכחשה או יגידו שהם מצטערים. זה נשאר כבר בכתבה.

ואחרי זה הם כותבים כל מיני דברים שרובם שקר.

אני אראה לכם פה, אני סימנתי לי כמה מקומות.

תסתכלו.

למה אני נקרא המטיף? מישהו פה יכול להסביר לי למה אני נקרא המטיף?

מה זה מטיף?

מה זה מטיף? המטיף, הרב אמנון יצחק. מה זה מטיף?

מטיף זה כומר.

מטיף זה כומר?

אני כומר?

אז למה כתבו המטיף?

מה זה מטיף? אני רוצה להבין. אני לא יודע. המילה הזאת אמורה להפחיד אתכם.

מה זה מטיף? מישהו יכול להגיד לי?

עודד, מה אתם חושבים את זה מרציף על מוסד הזה?

מסית זה מטיף.

אני מסית?

אני שואל, אני מסית?

אם אני אומר דברים שכתוב בתורה, אני מסית? אם היה אומר את זה מורה לתנ״ך, הוא היה מסית?

לא.

אמרתי, מה שכתוב?

מטיף. קודם כל, תדעו, יש פה מטיף.

אחר כך אשמיע להם דברי הסתה ואיומים כדי שיחזרו בתשובה.

מה זה הסתה?

מה זה הסתה?

אתם יודעים על פי חוק מה זה הסתה?

אדם שמסית נגד ציבור או נגד הממשלה?

הסתה?

אולי בטית, אולי בטית.

להסית בן אדם מצד שמאל לצד ימין, זה נקרא להסית.

אבל לא הסתה בטעם.

ואיומים.

הם היו עם נשק, אני מבין כלום באתי.

איזה איומים?

אחר כך הוא כותב, יימחק מעל פני האדמה.

לא היה ולא נברא.

אני מבטיח לכם,

הקלטת הזאת תצא בשבוע הבא, בעזרת השם יתברך.

השם שלה,

תנו גב למגב.

בעזרת השם יתברך, היא עוד תעשה נפלאות.

אחר כך הוא כותב,

זה היה בירושלים, לא בטהרן.

ואני אומר לכם שהשידורים ברדיו ובטלוויזיה זה היה בירושלים,

לא ברוסיה, סליחה, זה היה ברוסיה, לא בירושלים. סליחה, אני כבר מבלבל. איפה אנחנו? ברוסיה או בירושלים?

אני כבר לא זוכר.

אבל רוצים שנרגיש שאנחנו ברוסיה.

פה זה לא סטלין ולא לנין.

מי שמאמין בתורת מרקס, שיחזור בחזרה לשם.

אנחנו יהודים בארץ ישראל,

אנחנו רוצים תורת ישראל,

אנחנו מאמינים ביותר.

בין הדברים הוא כותב כאן,

דבר חמור ביותר, כותב שורות אלה

באמתלה שלא תפורט כאן,

הסתנן לאודיטוריום.

שני העיתונאים נכנסו שלא כחוק לבסיס צבאי של משטרת הגבול.

זה טעון חקירה משטרתית.

איך נכנסו שני עיתונאים בלי אישור לבפנים?

נראה מה יהיה עם זה.

אחרי זה כתוב.

אתם מקבלים עליכם.

צורח הרם באוזני העדר?

כל מי שבא להרצאות שלי קורא לו כתב עדר.

אתם עדר?

הוא אומר כן,

מה נעשה?

הוא אומר שאתם עדר.

כל מי שמגיע להרצאות זה עדר.

ואחר כך הוא אומר,

והצופה התמים חוזה לפתע בערב רם של בחורים צעירים

שמניחים כיפה על ראשם ועוטים פציצית לבגדם.

בחורים צעירים שמחליטים לחזור בתשובה,

הוא קורא להם ערב רב.

זה יהודי כתב, ככה לפחות הוא מציג את עצמו.

יהודי שחוזר בתשובה הוא ערב רב?

זה ערב רב?

זאת אומרת, אתם תלכו בראש השנה וביום כיפור לבית הכנסת,

ו-90% מהאוכלוסייה הישראלית הולכת לשם והם מחליטים לחזור בתשובה הם ערב רב?

ונותנים לאחד כזה לכתוב בעיתון יהודי בירושלים.

עד מתי תימשך השטנה הזאת?

עד מתי?

ואתם יודעים מה מדהים?

גם שוטרים,

גם ראשי ערים,

גם ראשי ממשלות,

גם שרים,

גם חברי כנסת, גם מפחדים מהעט הכדורי שלו.

עט לא יורה כדורים,

אבל עט כדורי מפחיד אותם יותר מכדורים.

למה?

כולם פוחדים להגיב.

למה?

לתשקורת יש כוח.

צ'יק צ'אק הם מעלים את מי שהם רוצים,

מהחבר'ה, יש להם רשימת חבר'ה שטיק טק,

אתה מה אתה אומר?

ומה אתה אומר על הדברים האלה? וגם אתה מה אתה אומר? ואתה מה אתה אומר?

אוקיי, אז אתם דואגים שהם לא ייכנסו יותר?

תדאגו שהם לא ייכנסו יותר למשמר הגמול?

אני מבקש, כן, ברור, שיצא חוק, לא ייכנסו יותר למשמר...

ככה עשה אותו שדרן ברדיו בגלבי היורם.

ככה הוא עשה, וחזר, ככה קוראים לו, יורם.

כי היורם ההוא, אני לא זוכר את השם שלו, שם משפחה.

אבל הוא עשה, איך?

רונן.

רונן.

יורם רונן?

לא יודע. היורם הזה, אני לא זוכר.

אבל בכל אופן,

הוא ככה מנסה להסית ולהגיד ולהגיד ולהגיד ומעלה את זה, ומה אתה אומר?

ומפיע אפילו חבר כנסת דרוזי שיגיד מה הוא אומר.

אז החבר כנסת הדרוזי אמר שהוא מפחד שיחזירו את הטונסים לתשובה.

אני אגיד לכם, יהודים יקרים, אל תפחדו. אתם יודעים, כשאני מתרגז,

אני יוצא למבצע.

בעזרת השם יתברך.

בלי נדר.

בגלל שהם הרגיזו אותי.

אז קודם כל,

בזכות חקק

אנחנו נחלק עד ראש השנה בירושלים מאה אלף קלמות חיזה.

רגע.

ובזכות השותף שלו, אבי סגל,

עוד מאה אלף קלמות חינם!

רק רגע.

ובזכות שריד

עוד 200,000 קלמות חינם!

ולהבדיל מהם,

בזכות ישראל בוטה, כשארגן את הערב,

עוד מאה אלף קלמות חינם!

חצי מיליון!

עם ראש השנה בכל חורות בירושלים!

השתבח להתעלה שמו!

תגדיל תורה ולהאדירה!

אין כאלוקנו! אין כאדוננו! אין כמלכנו! אין כמושיענו!

ביחד!

אין כאלוקנו!

אין כמלכנו!

אין כאדוננו!

אין כמושיענו! השתבח להתעלה שמו!

יהודים יקרים, בעזרת השם מדבריו, אחרי שנרגעתי,

אפשר להמשיך.

אתם צריכים לדעת, יהודים יקרים, למה הם כתבו את הכתבות ולא סתם.

הוא יודע, חכה, כשאני הולך להוציא 3 מיליון קלטות בחינם בכל הארץ!

בגלל זה הוא חושש!

הוא יודע מה עשה מבצע המיליון בפעם הקודמת, בקודמת.

הוא כתב כתבה,

ואנחנו נראה לכם פה על המסך עכשיו, בעזרת השם מדבריו,

מה היה באצטדיון.

7,000 איש!

מאות של בעלי תשובה היו בתוהלת.

אלה שהביאו ומכרו שם קוקה קולה חזרו בתשובה. בואו, שני קוקה קולה, בואו!

קוקה קולה תומכים!

האבטחה חזרה בתשובה!

שוטרים חזרו בתשובה!

בחור שבא לאבטח את הערב ועלה לשים ציצית לכיפה,

והוא יברך שהחיינו עכשיו.

רגע, רגע, רק שנייה.

ברור ואתה אדם אמין עליו בעולם, אשר נשאר נצפתה ותחילה,

שחיינו וקודמנו ונגננו על הזמן הזה. אמן!

איזה אושר היה שם!

יש לנו פה קטע שהיינו רוצים רק להראות לכם, קטע שהיה באצטדיון עם יהודי, שחזר בתשובה.

היה מר ישראל,

שלוש שנים עמד לפני תחרות,

הכין את עצמו טוב.

שבועיים לפני התחרות הגיעה לו השאלה,

למה באת לעולם?

וכשהוא התחיל להתבונן בנקודה הזאת,

היהודי הזה החליט לחזור בתשובה,

וברוך השם, הוא גרר אחריו, כמו שאמרנו, מאות של בני נוער שחזרו בתשובה.

הוא נמצא איתנו כאן הערב, גם כן קוראים לו ליאור גולדשטיין.

אנחנו מזמינים אותו לכאן.

ערב טוב.

זה ליאור גולדשטיין.

אתם תראו עוד מעט איך הוא נראה קודם ואיך הוא נראה היום, תבינו את ההבדל והשינוי.

הייתי צריך להיות בתחרות שמעי ישראל,

בתחרות של שם לפני שנה בדיוק.

וברוך השם, שמעתי את הקלטת של הרב אמנון,

למה באנו לעולם? שבועיים לפני התחרות עזבתי את כל השטויות האלה,

וחזרתי לאבא שלי של ראש המיים.

אין דבר טוב להתקרב לאבא של ראש המיים,

ללכת לראות מה זה חיים, לעצור. אומרים, האדם רק יעצור, יתבונן רגע ויסתכל על ארון, איך הוא מתנהל.

כבר יחזור בלי שם, בלי ארצות, בלי כנועה, כדי להסתכל על העולם ולהתנהל. היום אני גר בבני בנקי, התחתנתי, ברוך השם.

אני בן ציפון, יש לנו שאלה יפה.

ואין, ואני בן תשע עשרה וחצי. אנשים אומרים, מה, לא הספקת כלום בחיים, לא הספקת כלום, אין עוד כלום. אדם הספק, הכל חי, רגע.

רגע, כמו שהרב אמנון הסביר את זה באיזו הצעה, הוא חי, רגע.

העבר, העבר, העתיד עוד לא, והזמן אתה חי, רגע. אז החיים, החיים של הגולדים מרציעים קצת רגעים, וכל שנים עובר ברגע הזה.

אם עוד רגע,

עוד רגע, עוד רגע,

אז גם לחשוב על הרגע, לא לחשוב עוד כמה זמן.

אז חבל לכם על הזמן.

חבל על הזמן, חבל על הזמן, עכשיו צריך לבוא, לפני שהמשיח יבוא.

ובעזרת השם, וזכות הערב הזה, שהרבה אנשים יתעוררו ויאסדרו בתשובה ויזכו.

רק להכיר את אבינו שבשמיים,

בעזרת השם, פתרונו בבירושלים, מי הקודם?

מי עוד רוצה לזכות לכבוד בוא לכאן ברוך שהחיינו ברוך שהחיינו ברוך שהחיינו וקיימנו וגענו לזמן הזה בסדר ברוך, איפה עוד ציציות?

מי עוד? בבקשה בוא לכאן נסתובב לכאן ברוך שהחיינו

מטהר ליבנו לעומדך באמת מטהר ליבנו לעומדך באמת ברוך שהחיינו ברוך שהחיינו ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שקיימנו וקיימנו וגענו ויחיינו בזמן הזה

ברוך אתה אדוני אלוהינו ומלך העולם, שקיימנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן!

כל הציציות לזכות יוסי שריד!

ברוך אתה ה' אלוהינו וקיימנו והגיענו וקיימנו לזמן הזה. אמן! עזוב את זה ברוך!

כן, מי עוד רוצה בעזרת השם בדבריו? בכבוד, בוא לכאן.

ברוך אתה אדוני אלוהינו, מלך העולם, שחיימנו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אמן! כן!

ברוך אתה אדוני אלוהינו וקיימנו והגיענו

לזמן הזה. אמן! עוד אחד!

בעזרת השם! כך, הנה, תן לי עוד ציצית.

ברוך אתה ה' אלוהינו וקיימנו וקיימנו וקיימנו וקיימנו. אמן! עוד ציצית.

ברוך אתה ה' אלוהינו וקיימנו וקיימנו וקיימנו. אמן!

אווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

וואו וואו וואו וואו, יאי יאי, בואו תן לו לעלות, בבקשה אוחרוב, בואו

אשרי מי עוד רוצה לזכות? איפה האישה הצדקנית הראשונה שתשים עליה כיסוי ראש, בעזרת השם נקדש את שמו את ברק?

מי תהיה בצורה הראשונה תהיה מוכנה לשים כיסוי ראש, אשריה ואשריה חלקה... הנה!

אוווווווווווווווווו

איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-איי-א

אני רוצה לזכור, בכבוד, בואו ללמדים קצתית, בואו!

רק חמישים סיסיון! רק חמישים יכולים לשמור עליהם! עזובו!

סדרו!

שייד הוא כמעט קלענו

בוא נשאר בסירוס, אשרר אסמכם לעם, מי זאת?

בואו.

בבקשה תמינה, שלא תתבייש.

מי עוד רוצה לשמור בסיסית?

בוא, בוא, בוא.

בוא, בוא.

אהה הוא.

הופה!

יאללה, יאללה, יאללה.

נסיעה, נסיעה, נסיעה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם.

כמעט כמעט.

ערב!

עסק ברוך!

אפילו מתבייש. תהיה טרור.! תהיה צאו. תהיה צא.

נסיעה.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם. יאללה ותהיה בוא נצפה. אמן! תן צאת. תן טיפה, טיפה.

בני.

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם.

ששיש להם ושיש להם וייאמר להם מגיעם לזמן הזה.

עוד אחד!

ברור יותר, אדוני היושב-ראש, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יאללה, יפה, יאללה, יאללה, יאללה.

יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל, יואל

ציצי ציצי ציצי

ברוך אתה אדוני היליון ומלך העולם שכנענו

והקימנו וגרנו בזמן הזה.

הוא גדול! הוא גדול!

מי נותן להגירים? חבר'ה צעירים, מה? מי נותן להגירים? זה ספר תורה!

מי טורף להגיר לנו את ספר תורה?

אורמוס קמא להביא לקרחנו, אורמוס קמא!

איפה הוא רוצה להתקדם?

איפה הייתם בשמחה כזאת? איפה?

איפה הייתם בשמחה?

וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו

תודה רבה.

‫-פה, תודה רבה.

‫-פה, תודה רבה.

‫-פה, תודה רבה.

‫-פה, תודה רבה.

‫-פה, תודה רבה.

‫-פה, תודה רבה.

‫איזה לילה בנתיבות! ‫גם לכם זה מגיע!

‫-פה, תודה רבה.

‫יהודי יקר, יהודייה יקרה,

‫הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

‫אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

‫הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

‫רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

‫או לטלפן ל-03-677779,

‫וגם לפקסס ל-03-5743073. ‫כתובתנו באינטרנט

www.supar.net.

‫ברשותנו מלאי קלטות וידאו, אודיו ‫ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

‫כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

‫מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים ‫תהיה אובייקטיבית.

‫-תודה.