רחובות - רחובות - שכרה של סעודת יתרו

רחובות 31-1-2016 שכרה של סעודת יתרו

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירויח

אנחנו בפרשת השבוע, יש לנו הרבה מה ללמוד, "ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה" כתוב בשמואל א' ט"ו, "ויאמר שאול אל הקיני לכו סורו מתוך עמלקי פן אוסיפך עמו, ואתה עשית חסד עם כל ישראל בעלותם ממצרים", שנהנו מסעודתו משה ואהרן וכל זקני ישראל, ומעלה עליו כאילו עשה חסד עם כל ישראל. עד כאן רש"י.

אז מה כתוב? הקיני שהם צאצאיו של יתרו, היו גרים בינותם של העמלקים, וכשבא שאול למגר את העמלקי, ביקש מהקיני להתפנות משם שלא ימית אותם כמו את העמלקים, ומה טעם? משום שאתה עשית חסד עם כל ישראל, מה היה החסד? שמהסעודה שלו שעשה יתרו ככתוב "ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה" זה שנהנו מהסעודה משה ואהרן וכל זקני ישראל, מעלה עליו כאילו עשה חסד עם כל ישראל. בשביל זה שאול המלך לאחר כארבע מאות שנה זוכר את החסד הזה שנעשה לאותם צדיקים, משה אהרן וזקני ישראל, כאילו עשה עם כל ישראל חסד ולכן מצוה להציל את כל צאצאיו, אחרי 400 שנה, על אותו חסד שהוא עשה.

אז כתוב, כאשר הלך שאול להחרים את עמלק פגע בבני קיני, בני יתרו, שהיו יושבים בנגב ערד, וערד הוא עמלק, ואמר להם שילכו מעמלק פן יכלה גם אותם, וכל זה מפני מה? מפני מה הוא חס עליהם? שעשו חסד עם בני ישראל בזמן שיצאו ממצרים. מה החסד, שזקנה מיתרו עשה סעודה במדבר ומסעודתו נהנו מה ואהרן וזקני ישראל.

והנה, הפרשה הזאת נאמרה כאשר שמע יתרו את אשר עשה השם למשה ולישראל, מה הוא שמע? שמע קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. ויש אומרים שגם מתן תורה שמע, ויתרו, מדובר באדם גדול שעזב את כל העבר שלו כשהיה כהן מדין, הוא היה כמו אפיפיור במדין, משופע בנכסים ברכוש, בכסף בכבוד, כולם קונים פסלים אצלו, עובד עבודה זרה. וראה שאין ממש בעבודת כוכבים ומזלות ובא לחסות תחת כנפי השכינה. יותר טוב מהרבה אנשים שרחוקים היום מתורה ומצוות למרות שהם באים מבתים כאלה של שומרי תורה ומצוות, ולגשת לברר את האמת זה מרחק של פסיעה, כמו שאומרים, היום, ואין להם את אותם משאבים שהיו לו ליתרו ואותו מעמד, והוא ויתר על הכל בשביל להגיע לאמת ולחיות על פיה. זה נקרא אדם גדול. אדם גדול. ברגע שראה שאין ממש בעבודת כוכבים ומזלות בא לחסות תחת כנפי השכינה. ומשה רבינו עליו השלום, שהיה החתן שלו, יצא לקראתו, וכתוב "וישתחו וישק לו". אין אנו יודעים מי השתחווה למי, "וישתחו" כתוב, "וישק לו", אבל כשהוא אומר וישתחו איש לרעהו, מי זה איש? איש זה משה. שנאמר "והאיש משה", הרי שהיה בזה שיקול דעת גדול, האם צריך משה רבינו להשתחוות אליו? והכריע משה לחיוב כן. אדם כזה שבא להתקרב אל האמת, גם הגדול בישראל ביותר משתחווה לפניו, כי הוא עזב הכל מאחוריו על מנת להשיג את האמת.

באותה שעה נתכבד יתרו כבוד גדול, כיון שיצא משה אז יצא אהרן, וכיון שיצא אהרן יצאו בניו, נדב ואביהו, ומי שרואה את אלו יוצאים ולא יצא, אז כל ישראל באו לכבודו של יתרו. ומשה משך את ליבו לקרב אותו וסיפר לו את כל התלאה אשר מצאתם בדרך על הים וכל ענין עמלק ויתרו התרומם כל כך מהשיחה שדיבר איתו משה רבינו עד שאמר "ברוך השם אשר הציל אתכם" הוא הראשון שאמר ברוך השם, ברוך השם שאנחנו אומרים כל יום, הראשון שאמר זה היה יתרו. "ברוך השם אשר הציל אתכם עתה ידעתי כי גדול השם". במצב מרומם כזה, בשמחה נפשית מעין זו, מה החשיבות המיוחדת בזה שלוקח יתרו עולה וזבחים לאלהים? אחרי שהוא זוכה לכבוד מלכים כזה, אחרי שהוא מתרומם בהשגות עליונות, אחרי שהוא זוכה להכיר את השם, אחרי שהוא מבין שהוא הגדול מכל האלהים, אז מה זה כל כך כל כך רחוק שהוא לא יביא עולה וזבחים לעשות סעודה ומשתה על כל זה? והזמין לסעודה לאכול לחם גם את אהרן וכל זקני ישראל, נו, מי לא היה רוצה לארח בביתו את הגדולים ביותר שיש בישראל? זה הכבוד בשבילו, אז האם מגיע ליתרו תשלום של שכר עבור זה שהוא עשה את אותה סעודה? מה מגיע לו שכר על זה? הוא קיבל את השכר הכי גדול בזה שהסכימו בכלל לבוא אליו, בזה שיצאו לקראתו, בזה שהשקיעו בו ורוממו אותו והביאו אותו להכרה, קיבלת שכר לאין שיעור, כתוב את כל זה בתורה לנצח, לא מספיק? עוד מגיע לו שכר על זה?

אבל רואים ששאול המלך זכר לו את המעשה ההוא לטובה וקרא לזה כך, "ואתה עשית חסד עם כל ישראל", מי זה כל ישראל? לישראל היה חסר משהו? ישראל היה להם כל טובה וכל שפע, יצאו ממצרים ברכוש גדול, כל אחד תשעים חמורים מלאים כסף וזהב, יצאו עם צאן ובקר, יורד להם המן שיש בו את כל הטעמים שבעולם, אבל עבור פעולת חסד זו זכה יתרו שלאחר יותר מארבע מאות שנה ניצלו בניו ובני בניו מכליון. ומי יודע, לולא הזכות הזאת של יתרו שעשה את אותה סעודה וארח בה את הגדולים, אם לא היו בני קיני נענשים ביחד עם עמלק. אם לא אותה סעודה.

ואם שאול המלך עשה טובה היא, בודאי שזה מכלל "והלכת בדרכיו", דהיינו שהוא מעתיק את דרכי הבורא והולך בדרכיו שהבורא מתחסד עם בריותיו, שהרי "עולם חסד יבנה", והקב"ה משלם אפילו שכר שיחה נאה מפיו של הרשע הכי גדול, אז זאת אומרת הוא הלך בדרכיו.

מפה אנחנו למדים מהי מידת טובו יתברך לשלם עבור מי שעשה חסד אפילו למי שאינו רעב, משה ואהרן והזקנים היו רעבים? לא, היה חסר אוכל במדבר? לא, כל טוב השם היה להם? כן, עשירים גדולים. כן, אז מה ההטבה בעצם שהוא הטיב להם? כלום. אתה רוצה נאכל ג'עלה אצלנו בבית? והתימני בא עם הג'עלה שלו מהבית, אז מה מגיע לך? איזה חסד עשית? שבאו כיבדו אותך, ישבו אצלך בשבת ואכלו קצת פיצוחים ושתו קצת ושרו שירי שבת והכל. אתה עוד מגיע לך תשלום? עשית חסד? כיבדו אותך שבאו אליך.

אבל רואים שהקב"ה משלם לא לו, אפילו לצאצאי צאצאיו אחרי ארבע מ אות שנה שכר, של הצלה ממוות גמור, בהיותם מחוברים לעמלק, למה? כי פעם לפני 400 שנה סבא של סבא שלכם עשה סעודה שנהנו ממנה כל ישראל. לא היו כל ישראל אצלו באהל, אבל זה נחשב כל ישראל, כי גדולי ישראל נחשבים ככל ישראל. אז זה חסד שעשה שאין בו הטבה, ולמרות זאת מגיע לו כזה שכר.

עכשיו תחשבו מה יהיה הדין, אם בן אדם עושה סעודה למי שהוא רעב, ואין לו מה לאכול, והסעודה הזאת גם היתה לכבודו של יתרו, והוא מקבל שכר, אז אם אחד אין לו כבוד והוא מזמין אורח שהוא רעב, מעוט יכולת ומאכיל אותו, או תומך בו ונותן לו לביתו, כמה שכר מגיע לו, ולא רק לו אלא לצאצאי צאצאיו, כמה מגיע לו שכר. והכתוב מדייק "לאכול לחם עם חותן משה" על אחת כמה וכמה מי שעושה חסד עם רעבים ונצרכים. כל זה מדובר כשעושים טובה למי? כשעושים טובה גשמית של חיי שעה, זה רק סעודה אחת, בעוד כמה שעות צריך עוד סעודה לאכול, פעם אחת עשה סעודה אחת, כמה הכרת הטוב מגיע לבן אדם כזה למאות בשנים. אז מי שעושה טובה רוחנית, רוחנית, לבן אדם, מי שעושה טובה רוחנית לבן אדם מה מגיע לו שכר, הרי טובה רוחנית זה לנצח נצחים. לדוגמא, מי שארגנו את ההרצאה הזאת, יש לכם מושג מה השכר שלהם? אתם יודעים מה השכר שלהם? אני אגיד לכם, מובטח להם שהם בני העולם הבא. מאיפה אני למד? מאיפה אני למד שמובטח להם עולם הבא? כתוב שרבי עקיבא הספיד את הבן שלו שנפטר, אז כתוב במסכת שמחות בפרק שמיני, שבאו להודיע לרבי עקיבא בנך חולה, אז הוא לא קם מהלימוד תורה, אני מקצר, אמרו לו שהוא גוסס, הוא לא ביטל תורה, אמרו לו שהוא נפטר, אמר עכשיו אני חייב לבטל תורה, עד שהוא לא נפטר הוא לא קם מהספר, רבי עקיבא. אח"כ ביקש שיעמידו לו מקום שיוכל לדרוש בבית הקברות, להספיד את הנפטר – הבן שלו, ואז הוא אמר בין הדברים, מובטח אני שבני בן העולם הבא. הבן שלו היה תנא קדוש, והוא אומר שהוא מובטח שבן העולם הבא. למה? הוא אומר שזיכה את הרבים. הוא לא אומר שהוא היה בעל מידות טובות מאד, שהוא למד תורה בשקידה, שהוא חי חיי עוני ומסר נפשו לתורה, שום מעלה הוא לא אמר עליו, דבר אחד הוא אמר, במה אני מובטח שהוא בן עולם הבא? שזיכה את הרבים, הוא גם לא מפרט מה הוא זיכה את הרבים, אבל הוא אומר, שזיכה את הרבים הוא בן העולם הבא. ומאיפה הוא למד את זה רבי עקיבא? הוא אומר שהיו ראויים ישראל להגאל ממצרים אילולא משה ואהרן, שנאמר "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול", אומר רבי עקיבא, שעם ישראל היו ראויים לצאת ממצרים כי היתה הבטחה לאברהם אבינו "ואחרי כן יצאו" אז הם יצאו, זה ברור, הם צריכים להגאל, אילולא משה ואהרן, גם אם לא היו משה ואהרן גם היו יוצאים. אלא מאי, מגלגלים זכות ע"י זכאי, למה יצאו ישראל ממצרים על ידי משה ואהרן? כי הם היו הזכאים הכי גדולים בדור, הם מסרו נפשם בשביל עם ישראל. אז הם היו הזכאים הכי גדולים בדור. אבל אם לא היו הם, היו הבאים בתור. אז זאת אומרת, עם ישראל היו זכאים לצאת, ראויים לצאת וגם לולא משה ואהרן. אבל מה, למה הם יצאו על ידי משה ואהרן? כיון שהם היו זכאים, כי מגלגלין זכות על ידי זכאי.

מפה לומד רבי עקיבא, שמי שמזכה את הרבים הוא בן העולם הבא ודאי, למה? כי מגלגלין זכות על ידי זכאי, מי אומר את זה שמגלגלים זכות ע"י זכאי? בשמים אומרים, הרי צריכה להיות גאולה לישראל, צריך לבחור מישהו שתתגלגל הזכות שלה גאולה על ידו, צריך להיות מישהו? מי זה המישהו? מי שהוא זכאי, כי מגלגלים זכות על ידי זכאי, איזה זכאי? זכאי שפה אומרים שהוא זכאי או זכאי שבשמים אומרים שהוא זכאי? מה שאומרים בשמים שהוא זכאי. מה הראיה שהוא זכאי בשמים? שמגלגלים זכות על ידו, לכן אומר רבי עקיבא, מובטח אני שבני בן העולם הבא, שזיכה את הרבים, אם מן השמים נתנו לו זכויות לזכות את הרבים, אז בשמים הוא זכאי לכן הוא בן העולם הבא.

אז מי שמארגן הרצאות כאלה ודאי שהוא זכאי, הרי לזכות את כל הרבים שמגיעים לשמוע דבר תורה, זה לא סתם, זה כל מילה זה תרי"ג מצוות, זה לא רק תרי"ג מצוות, זה כפול כל אלה שנמצאים, אם יש פה נגיד 500 איש, כפול כל תרי"ג זה מה שמקבל כל אחד, זאת אומרת זה זכות שאין כדוגמתה, זה לאלה שנוכחים, אבל יש מי שצופים בנו בשידור ישיר, יש מי ששומעים אותנו בקול שופר, יש כאלה שיראו אותנו אח"כ, יש כאלה שאח"כ יראו את הדיסקים, וההרצאה הזאת מונצחת לעולם, זה מספיק זכויות בשביל לזכות לעולם הבא? אם תשבו אתם ותלמדו תורה, אתם יודעים כמה שנים אתם תצטרכו לקבל שכר כמו הרצאה אחת כזאת? בלי התוצאות, בלי שמישהו השתנה, רק לשמוע את התורה וללכת הביתה, אבל אם עוד מישהו ישתנה, ויעשה משהו, ויקיים מצוה ויחזור בתשובה, אוה, זה כבר לאין שיעור, אי אפשר כבר לשער, אומר רבי שמעון בר יוחאי, אין קץ לשכרו, מאן דמזכה לחייביא אין קץ לשכרו. אז זה זכות למי שעושה טובה רוחנית, אז אם יתרו שעשה סעודה שאף אחד לא היה רעב, וכל הסעודה היתה לכבודו, 400 שנה אח"כ חייבים לו טובה כאילו עשה עם כל ישראל, ומצילים את זרע זרעו שלא ימותו, מי שנותן לרעבים, מי שנותן לנצרכים זה פיזי, ומי שנותן רוחנית על אחת כמה וכמה, ואם הוא מחזיר יהודי בתשובה על זה אמר המרח"ו, שכדאי לאדם לרוץ שבעים שנה אחרי רשע להחזירו בתשובה.

יוצא מפה לימוד גדול שכל פעולת חסד שאדם עושה ובפרט ברוחניות, אין שיעור מה גודל השכר שלו, ואפילו אם החסד נגמר בין רגע, זה לא צריך להיות חסד קבוע ומתמיד, אדרבא, אם יהיה עוד יותר, אבל אפילו חד פעמי, חד פעמי, זה לא יאומן כי יסופר כמה אדם יכול לזכות.

נשאלת עוד שאלה נפלאה בפרשה, כתוב "ויקח יתרו חותן משה עולה וזבחים, ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חותן משה לפני האלהים". ורש"י שואל, ומשה היכן הלך? לא מוזכר משה בכלל, בפסוק לא מזוכר, והלא הוא שיצא לקראתו וגרם לו את כל הכבוד, אז למה הוא לא מוזכר פה בסעודה, למה לא כתוב? אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם.

ובלקח טוב מוסיף ואומר, ממי למד משה? מאברהם אבינו, שנאמר "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו".

כתותב רבינו בחיי על התורה, וסעודה זו עשוה לכבוד יתרו שנתגייר במילה וטבילה במים, זה היה היום שהוא התגייר, יתרו, שהכיר את הבורא, כדין גר שבא לחסות תחת כנפי השכינה, ובאבן עזרא, וכן בחזקוני כתוב, אבל משה לא היה צריך לבוא כי האהל היה שלו, ובאו שם כולם לכבודו של יתרו חמיו. אז לכן הוא לא מוזכר בפסוק, למה? כתוב "ויבוא אהרן וכל זקני ישראל" ויבוא, אבל הוא היה שם, זה האהל שלו של משה, לכן הוא לא הוזכר.

וכן פירש בעל באר מים חיים שאינו צריך להזכיר את משה שהוא היה בעל הבית, שהרי יתרו היה אכסנאי אצלו, ואפשר שזוהי דעת רש"י, שפירש שהיה עומד ומשמש לפניהם, ומה שבאו לאכול עמו, לפי שהיה יתרו חתן דמים למילה, ודרך לסעוד במקום של הנימול.

אבל יש להוסיף ולבאר דבר חדש מדהים, יסוד גדול שיתבאר לנו ממנו דבר שהוא מדהים מדהים מדהים.

כששואלים אדם מה שמך הוא יגיד את השם שלו, ישאלו אותו מחר מה שמך הוא יגיד את השם שלו, ישאלו אותו עוד יום הוא יגיד את השם שלו, הוא לא ישנה את השם שלו, כל פעם כשישאלו את השם שלו – הוא יגיד את השם שלו, אבל אם פתאום יבוא אחד ויגיד לו אתה לא קוראים לך ככה, קוראים לך ככה, הוא יגיד מה פתאום אתה אומר לי איך קוראים לי? קוראים לי כך וכך ולא כך וכך, מי צודק? מי צודק? זה שהוא בעל השם או השני שמכנה אותו בשם, קורא לו בשם אחר אומר לו כך וכך, מה אתם אומרים, מי צודק? בעל השם. יפה. טעיתם.

אז יש להוסיף ולבאר, שמותיו של אדם מתחלפים ומשתנים בהתאם למעשים, בשמים קוראים ומנציחים שמות לאדם לפי מעשה שעשה ועושה בכל יום בכל שעה ובכל רגע, מכל פעולה שאדם עושה יש צילום, צ'רק, צ'רק, צ'רק, צילום אחר צילום, צ'ק צ'ק צ'ק צ'ק כמו העיתונאים, כל רגע, כל פרם יש לך שם חדש. כשיבוא אדם לעולם הבא יוציאו לו את כל האלבומים, כל האוצרות של הצילומים השונים זה מזה, צילומים למיליארדים, באחד רואים אותו בצילום עושה חסד בשעה זו, צילום אחר – צילמו אותו כועס, תמונה אחרת – אכזר, צילו םאחר – עניו, צילום אחר בעל גאוה, צילום שהוא זריז ורץ צילום שנרדם בבית כנסת, צילום שמראה שהוא עצלן, צילום שהוא מאחר לתפילה, צילומים, הכל תמונות, חוץ מהסרטים, על כל צילום אתה נקרא אחרת.

אתם יודעים שיש בן אדם שהוא היה בסדר, ופעם אחת תפסו אותו שהוא גנב משהו, מאותו יום איך קוראים לו? זה שלום הגנב, גמרנו, הוסיפו לו שם. למה הוסיפו לו שם? על שם הפעולה, עשית פעולה של גניבה, אתה נקרא גנב. עשית פעולה אחרת אתה נקרא על שמה. כל רגע ורגע יש צילום ושם אחר. עכשיו, כתוב "ויאמר מלך מצרים למיילדות העבריות, אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה. זה השמות שלהם? זה לא השמות שלהם, שפרה זו יוכבד, אמא של משה, על שם שמשפרת את הילד. הן היו מיילדות ויוצא הילד והיא משפרת אותו, ועל הפעולה שהיא עושה שהיא משפרת נקראה שפרה. ופועה מי זו? מרים, הבת שלה אחות של משה ואהרן, למה קראו לה פועה? התורה קוראה לה פועה, למה? על שם שהיא פועה ומדברת והוגה לילד. חנג'ורי בסטרי, כל הזמן כל השמות והזה, כן, פועה לה, מדברת איתה, כדרך הנשים המפייסות תינוק הבוכה. ונשאלת השאלה למה התורה לא קוראה להם יוכבד ומרים שנזהה מי היו? אם לא המפרשים שאומרים לנו שהכוונה זה על יוכבד ומרים, לא היינו יודעים, מה כתוב פה שפרה ופועה, שתי נשים חדשות, למה צריך לקרוא להן ככה? למה לא קוראים להן בשמות האמיתיים?

אלא לפי מה שאמרנו, התורה מנציחה את השם של האדם לפי פעולתו באותה שעה, ולכן כיוןש באותה שעה עסקו יוכבד ומרים בהצלה של ילדי ישראל, יוכבד בשיפור הילד ומרים פועלת לשעשע ולדובב את הילד בדיבורים ובמשחקים, מיד הן צולמו והונצחו בפעולות הללו, ובאותה צורה שבה הן עומדות וניצבות הן נכתבו בתורה הנצחית.

או, עכשיו ברור למה אני קורא לאנשים בשמות. לדוגמא דני צעקני, כי באותה שעה הוא היה דני וצעקני, אז מה הטענה שאני קורא לו על שם אותו צילום? היה צילום באותו רגע, מה הוא עשה באותו רגע, צעק, אבל לא כמו אדם חכם, כמו דני כזה, אז דני צעקני, וכן כל אחד מקבל את התואר לפי מה שהוא צולם באותה שעה, מה הטענה? הנה כתוב במפורש בתורה, התורה מכנה שמות לאדם לפי מעשיו של אותה שעה.

עכשיו יבואר השאלה להיכן הלך משה? יש לומר לכן לא נזכר שמו של משה רבינו, כאשר ישבו לאכול לחם, כי משה היה אז עומד ומשמש לפניהם, הוא לא הופיע לפניהם כמו משה המפורסם המנהיג של הדור, מקבל התורה, הוא עמד שמה עסוק בתפקיד אחר בצורה אחרת לגמרי של משמש, כמו שכתוב ביהושע בינון, איך קוראה לו התורה, "משרת משה", על שם הפעולה שהוא הונצח בה, מה הונצח? כמשרת. מה כתוב על משה, יש לו עוד שם, "עבד השם", למה? כי זו הפעולה הקבועה שלו שהוא היה עבד השם. אז התורה קוראה לו בשם עבד. זה לא גנאי, זה הכבוד שלו, שהוא בדרגה של עבד השם. אברהם עבדי, דוד עבדי, משה עבדי, זה השם האמיתי, זאת אומרת הפעולות של האדם הן גורמות לשם שלו, לכן לפלוני קוראים מזכה הרבים. למה? כי אלה הפעולות שלו. לשני קוראים מחטיא הרבים, למה? כי זה הפעולות שלו, אחד מקים עולה של תורה, אחד עוקר תורה, כל אחד מקבל את השם לפי הפעולות שלו. משה לא הוזכר פה כמשה כי משה זה המדרגה הגבוהה שאנחנו מכירים מנהיג הדור הגדול ביותר, הרועה הנאמן שהוא משה את כל היהודים ומעלה אותם למעלה במדרגות. אבל פה הוא היה בצורה אחרת של משמש לפניהם, לכן הוא לא נקרא בשם משה. ולכן כתוב ממי למד? ממי? מאברהם, "והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו".

ועכשיו יש לנו לימוד גדול מאד, מדהים ביותר. חז"ל אומרים, "והוא עומד עליהם" לא עומד עמם, עומד אצלם, והוא עומד עליהם, מה זה עליהם? הוא עלה להם על הראש? מה זה והוא עומד עליהם? ואח"כ מה כתוב, "ניצבים עליו", שהמלאכים שהיו בדמות ערביים הם ניצבים עליו, אז רגע, מי ניצב על מי? אם הוא עליהם אז איך הם עליו, ואם הוא עליו איך הוא עליהם, מה הולך פה?

המדרש מסביר, קודם שיצא ידי חובתו עמהם להאכיל אותם ולהשקות אותם כדרך הכנסת אורחים, אז הם נקראים ניצבים עליו, למה כי ידם על העליונה כי הוא עוד לא קיים מצות הכנסת אורחים והוא נקרא בעל חוב אצלם, אז לכן הם עליו. ידם על העליונה. אבל כיון שיצא ידי חובה, והאכיל אותם והשקה אותם וטיפל בהם כראוי, כתוב עכשיו "והוא עומד עליהם".

לא רק זה, אלא כתוב שאימתו מוטלת עליהם, תשמעו דבר מדהים, המדרש מסיים ככה, מיכאל מרתת גבריאל מרתת למה? ידו על העליונה, מה פירוש, הרי מי היו המלאכים? גבריאל מיכאל ורפאל, למה הם רועדים? למה מרתת? למה הם רועדים מנו? כתוב והוא עומד עליהם והם רועדים, ממה הם רועדים? מגודל החוב שהם חייבים לו על מה שהאכיל אותם, שמעתם דבר כזה? כמו ששאול אחרי 400 שנה מרגיש חוב גדול של כל ישראל ליתרו על סעודה שלא היתה נצרכת, שהיתה לכבודו, ופה אברהם מאכיל אותם והם נדמים לו לערביים עוברי אורח רעבים, והוא מאכיל אותם, לא סתם מאכיל אלא לשון בחרדל לכל אחד, זאת אומרת כמה חוב יש להם עכשיו לשמור על צאצאיו וצאצאי צאצאיו של אברהם אבינו שאנחנו זרעו, לכן מיכאל וגבריאל ורפאל צריכים לשמור עלינו כי ידו על העליונה של אברהם בזה שעשה חסד פעם אחת איתם, אתם שומעים דבר כזה, והם היו צריכים בכלל את האוכל? הם בכלל לא אוכלים, הם מלאכים. אתם רואים שאפילו חסד שלא יצא לפועל כמה הם רועדים וחייבים על זה.

עכשיו תחשבו, בן אדם הולך להחזיר יהודים בתשובה, נותן להם עכשיו דיסק, הם לקחו את הדיסק טוז העיפו אותו, אתם יודעים מה נחשב בשמים? בשמים נחשב שהוא החזיר את האנשים האלה שנתן להם את הדיסקים והוא מקבל שכר כאילו הם חזרו בתשובה. מאיפה לומדים? מדין מסית ומדיח. מי שמסית ומדיח יהודי לעבודה זרה מה הדין שלו? סקילה. כתוב שאפילו הניסת לא קיבל את דבריו.

בא אחד, אמר לו: "בא נלך לעבוד עבודה זרה, אתה בא, בא אני אתן לך כסף, אני אתן לך ככה, יהיה לך כבוד תקבל משרה, אתה בא?"

בסוף אמר לו הניסת: "לא. לא בא".

הוא הצליח להסית אותו? לא הצליח, מה העונש שלו על הנסיון הזה? סקילה. לא רק אם הוא הצליח, גם אם הוא לא הצליח להסית אותו דינו סקילה. זה מידה רעה נקראת.

מידה טובה פי 500 מקבלים שכר, על מידה טובה.

בא אחד מנסה לשכנע את חברו: "תחזור בתשובה, תחזור בתשובה, תחזור בתשובה",

ולא שמע לו, והלך הביתה ואמר לו: "עזוב אותך אתה משוגע בי".

הוא מקבל שכר כאילו החזיר אותו בתשובה גמורה. לא רק זה, הוא לוקח לו את הגן עדן אם הוא לא יחזור בתשובה בסוף, וההוא יקח לו גם את הגיהינום שלו. שמעתם?

עכשיו, כשאנחנו נמצאים במצב זה שיש בעיות של כשרות חמורות ביותר כרגע בעם ישראל, ובאים אנשים ומעוררים ואומרים שיש בעיות חמורות של סכינים שלא בודקים אותם כראוי בתעשייה כי זה מהר והליין הוא מהר ולא בודקים ביבש, בודקים ברטוב, וגם הסכינים מאד חדות, הן טובות מאד אבל הן מאד גמישות גם ולכן יכול להיות בהן קלקול יותר, וגם לא מורידים מהליין כמעט אף פעם, ממילא זה אומר שמעבירים נבלות וטרפות, ועוד בעיות של בדיקות קדימה והלאה, לא נעמוד על הכל, בעיות.

בא אחד אומר לחברו: "תשמע, אתה יודע שיש בעיות כאלה ואחרות?"

חברו אומר: "עזוב, זה שטויות, זה הכל פוליטיקה, זה הכל כסף, זה הכל ככה זה הכל ככה ככה", לא שומע לו,

הוא למעשה רצה להציל את היהודים מאיסור מאכלות אסורות, היהודי לא רצה, הוא נוטל שכר עליו לאין שיעור, לאין שיעור, אין לכם מושג, כל מה שהוא ימשיך לאכול, כל השכר נמצא אצל זה שעורר אותו.

שמא תאמר אולי זה לא חוב מוטל עלינו להגיד, מה אכפת לך מה הוא אוכל, שיאכל מה שהוא רוצה, לא, אם אתה יודע שאדם עובר עבירה שהיא איסור מן התורה, איסור מן התורה חובה להוכיח אדם, וגם אם יש ספק אפילו, אז צריך כל בן אדם שיש לו טיפה יראת שמים לחוש,

שהרי המסילת ישרים הרמח"ל אומר, שמי ששומע שיש חשש ולא חושש, הרי זה שוטה גמור. למה? כי אם אומרים לאחד יש ספק רעל, ראיתי נחש שעבר פה והמשקה שלך היה גלוי, יש ספק עכשיו שהוא הניח ארס והמשיך, ספק, מישהו יעלה בדעתו לשתות מהמשקה הזה? מישהו יעלה בדעתו לתת לתינוק את החלב שהיה בבקבוק שעבר שמה נחש? הרי הוא יחשב לשוטה גמור, ומה ההבדל בין נבלות וטרפות לזה? הרי אדם שאוכל נבלות וטרפות הוא בעצמו נקרא נבלה וטריפה, כל דמו מתחלף לטומאה, ויש לו אוטם על הלב, זאת אומרת, טמטום הלב, שנאמר "ונטמאתם בם" אל תקרי ונטמאתם אלא ונטמטם בם, נהיה מ טומטם, מה זה מטומטם? אומר רש"י, שנאטם הלב שלו להבין בחכמה.

אז היום בא אלי יהודי מהדרום, אשתו אוכלת רק בקהילות פז, היא לא אוכל משום כשרות אחרת, ובפרט אחרי שהיא שאלה את הרב קניבסקי, וכך היא קיבלה הנחיה שאין לאכול משום כשרות, אז היא החליטה שהיא אוכלת מקהילות פז, והוא לא רוצה, למה הוא לא רוצה? בגלל שהוא התנה איתה תנאי לפני שהם התחתנו שיש לו רב ותמיד מה שיהיה שאלות ישאלו את הרב, והוא הולך על פי הרב. אבל התברר לה עכשיו שיש בעיה, והבעיה הזאת הוא לא מוכן לשמוע עליה כי הרב שלו לא אמר לו.

טוב זה הגיע למצב שכמעט ויש פיצוץ, והיא עומדת על זה שהוא צריך לבדוק ולברר, "אתה לא יכול להגיד לי לא, אתה צריך לבדוק ולברר",

הלך לרב שלו, והרב שלו אמר: "שאין בעיות".

טוב אין בעיות, המשיכו לדון בזה, בסוף היא אמרה שהיא לא מוכנה להמשיך ככה אלא אם כן הוא יבוא אלי לברר את הדברים.

והנה הבחור הגיע הערב, והוא נכנס אלי: "שלום! יש לי שאלה"

 -"מה השאלה?"

אומר לי: "תגיד לי איך זה יכול להיות שגדולי הדור לא אומרים שום דבר אם יש נבלות וטרפות?"

אמרתי לו: "קודם כל הם בעצמם אוכלים רק משחיטה קטנה ולא אוכלים משחיטות של הבד"צים, זה דבר ראשון,

דבר שני הם אומרים, אבל הם אומרים את זה בחוגים שלהם,

דבר שלישי הם לא אומרים כלל הציבור, כי אם יצטרכו להגיד לכלל הציבור יצטרכו להגיד בכל העניינים לכלל הציבור, וזה לא תפקידם של גדולי ישראל להגיד כל בעיה שיש בציבור שהם יגידו. לכן יש מגידי מישרים, יש אנשים שמעוררים את הקהל, יש אנשים שמונחים בפרטים, יש אנשים שיכולים ללכת לבדוק ולהעיד, אבל גדול בישראל יושב והוגה בתורה כל היום, הוא לא ירוץ בין בית מטבחיים לבית מטבחיים לברר לך כל דבר, צריך עדות, זה לא להגיד סתם, צריך להיות בפנים לראות להעיד להקליט להסריט לדעת לברר. אז זה לא התפקיד שלהם".

אמרתי לו: "יש בעיות של פריצות?"

 -"יש",

"יש בעיות של צניעות?"

-"יש",

"למה הם לא עומדים גדולים ישראל באמצע הרחוב קורעים את הבגד ובוכים אם לא תפסיקו ללכת ככה יהיה ככה וככה, ודאי שזה יעשה רושם, לא? למה הם לא עושים את זה? זה לא התפקיד שלהם".

דבר נוסף שצריכים לדעת, גדולי ישראל במקום שהם יודעים שעלולים לא לשמוע להם הכלל, הם לא יגידו את הדבר. כי אם תתרופף האמונה בסוף תהיה בעיה, אז אם כבר יום אחד אתה לא שומע לו בזה מחר לא תשמע בזה ואז לא יהיה שום דבר. אז כל זמן שהם לא בטוחים שזה יתקבל, זה בעיה. לכן בן אדם צריך לדעת,

אמרתי לו: "אבל בינתיים אני לא שומע שאתה שואל אם יש לי הוכחה וראיה על מה שאני מדבר, זה לא מעניין אותך".

אומר לי: "עוד שאלה יש לי"

-"מה השאלה?"

הוא אומר: "איך זה יכול להיות שלישיבה שלנו יש סיעתא דשמיא אם הם אוכלים נבלות וטרפות?"

אמרתי לו: "זה קושיה, זה שאלה? אם לא היו אוכלים נבלות וטרפות אתה יודע כמה סיעתא דשמיא היתה להם? אבל מה, ליצר הרע יש אפשרות לשלם הרבה מאד בשביל שיאכלו נבלות וטרפות, אוה, הוא מוכן הכל לתת, הוא מוכן לתת גם עופות בחינם ואתה תקרא לזה סיעתא דשמיא, הרי הורידו כבר את המחירים ל-15 שקל, גם בשר מוכרים בשלשים שקל העיקר שיאכלו נבלות וטרפות, מה הבעיה? זה הקושיות הגדולות",

אני לא אספר את כל מה ששטחתי לו וזה פה ושם, בקיצור הוא לא שאל שאלה אחת, הוא בא על מנת לשאול את הקושיות ששלחו אותו לשאול, ולהקליט ולחזור בחזרה.

אבל האיש טיפש, בא תבדוק מה זה אכפת לך.

הוא אומר לי: "אבל הרב שלי ברר",

אמרתי לו: "איך ברר?"

הוא אמר: "הוא ברר ואמר שהכל בסדר",

אמרתי לו: "סליחה, מתי שאלת אותו?"

-"היום",
"מתי הוא ענה לך?"

-"מחר",

"אז הוא הספיק לברר דהיינו, הוא קם נסע מהדרום לצפון, נכנס לכל בית מטבחיים בשעת השחיטה, עמד מתחילה ועד סוף, בדק סכינים, ראה, בדק ריאות בדק הכל, בחן את השוחטים עשה את הכל בכל המשחטות בארץ, כל זה הוא עשה מאתמול עד היום וחזר ואמר לך שהכל בסדר גמור, נו ואתה רציני?"

הוא אומר: "לא, הוא גם שאל שוחט".

אמרתי לו: "יפה, ומה רצית שהשוחט יגיד, 'כן, אנחנו רק שוחטים נבלות וטרפות, בטח', אפילו אחד שתופסים אותו שעשה דרסה, אתה חושב שהוא יודה? מה הוא רוצה להגיד שהוא מאכיל נבלות? אז איזה בדיקה זאת הרב שלך בדק? ועל רב כזה אתה סומך, אני שנה בודק, שנה צועק, שנה מתריע, מוציא חומר, מוציא הסרטות, מוציא הקלטות, אומר 'תתבעו אותי אם אני משקר', וזה לא כלום, אבל הוא הרים טלפון ובירר והכל בסדר 'יאכלו ענוים וישבעו' נבלות וטרפות".

אז ככה זה הולך לצערנו הרב, שאנשים לא בודקים, לא בוחנים, חיים איך שהם רוצים, העיקר יש סעודה, מחר אני מוזמן לפה, מחרתיים אני שם, יש לנו חתונה השבוע, יש לנו ככה וככה, הוא רק רואה אוכל, כל ההזמנות מה הוא רואה? אוכל, אפילו את הצ'קים שהוא צריך לשלם הוא לא רואה, את האוכל. ואתה רואה יושבים אנשים ואוכלים, גם בשולחן המכובדים בלי שאלות הכל אוכלים, תוריד לי מזה תוסיף לי מזה, נשאר לך עוד מזה? תביא לי גם כן. וכולם אבלע ולפלף וטחן זהו, וככה מתגלגלת תעשיה גדולה של מיליארדים וכולם מאושרים ומבסוטים. אבל אדם חכם צריך לבחון את הדברים. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו מתפעלים מיום ליום יותר, למה?

קודם כל יש עשרות אלפי משפחות שלא נוגעים בבשר בשום מצב, יש רבים שהיום אוכלים רק מהשחיטה הקטנה שאנחנו עושים קהילות פז וזה לא יכול להספיק לכולם, הנה עכשיו שחטנו לפני כמה ימים 33 ראשי בקר עגלים, עגלים צעירים שלכאורה צריכים להיות בסדר, ו-11 סכינים היו פגומות, כמה יצא לנו בסוף? שניים, מתוך 33, והבאנו צוות מוגברת, הבאנו שוחט מיוחד ירא שמים שגם לא נוגע בפלאפון בכלום שמור לחלוטין, הבאנו בודק סכינים על רטוב, ובודק סכינים על יבש, כל זה בשלב הראשון לעבור את האיסור דאורייתא, ונפגמו 11 סכינים, שמתוכם 4 בהמות היו חלק בריאות, זאת אומרת בבד"צ זה טס, ואנחנו לא לקחנו. ובאחד נמצאה בועה, בריאה, ששמה דיברו שמעבירים את זה, לא מעבירים את זה, לא לקחנו. נשאר שתיים, אתם שומעים? מ-33 שתיים, יש כאלה שכל שחיטה שוחטים 500 ראשי בקר ליום, תמיד יוצא שישים אחוז חלק. פשוט זה מחליק. מה עם הסכינים, מה עם הריאות, מה עם הכרס, מה עם בית הכוסות? מה עם כל שאר הדברים? אין בעיות, הכל עובר. קצב השחיטה, כל חצי דקה עגל, כל חצי דקה שוחטים עגל. אתם יודעים כמה בעיות יש,

והבאנו סרטונים מהראשל"צ הרב עמאר לשעבר שאמר שהוא בעיניו ראה שאין חלק בית יוסף בכל החוגים ומאכילים את ישראל טרף,

והרב עובדיה אמר שכל הבד"צים שקר, רק בית יוסף, שאצלם יוצא עשרים אחוז והשאר יוצא שישים אחוז וזה הכל שקר. ולא ידע הרב שגם בבית יוסף שקר ושקר ושקר.

שהרי מי שהיום אחראי שמה בדיר אל אסאד קוראים לו הרב יצחק מלכה, הוא כתב קונטרס שאין בישראל ובעולם כולו בכלל שחיטה חלק בית יוסף. כולם מעבירים גם רירים וגם סירכות, ולכן יש אספקה לכל בית ישראל. כמה יכול לצאת בכלל? בין עשר עד עשרים אחוז יכול לצאת חלק מצד הבהמה, שלא יהיה בה רירים וסירכות,

אבל יש עוד בעיות של הסכינים, שזה גם מוריד מהאחוזים, אז איך יכול להיות שכולם אוכלים ויש שישים אחוז? זאת אומרת יש פה בלוף תעשייתי,

ועל זה יש שות"ים שהבאנו כבר של גדולי הפוסקים, הרב נתן גשטטנר, הרב ברנדסדורפר, הרב שטרנבוך, הרב צבי יברוב, שחלקם הם בעלי בית מטבחיים ומשחטות ובד"צים כמו הבד"צ העדה החרדית וכמו הבד"צ שארית, שהם אומרים לא לאכול תעשייתי, אלא שחיטה קטנה של חבורה שהם לוקחים להם את כל השוחטים היראים והמומחים עם בודקי סכינים, כמו שאני אמרתי. זה לא נגמר פה, יש עוד מליחה.

אנחנו היינו במקום, תקשיבו טוב, אתם לא תאמינו, שמה? אחרי שבע דקות הוציאו את הבשר מן המים, במקום להמתין חצי שעה – שבע דקות, ישר למליחה.

אז שאלנו: "מה קרה פה?"

אמרו: "לא, היתה תקלה, מישהו כיוון את השעון ושכח להחזיר אותו",

טוב, זה היה ביום הראשון, אז שמנו לב, עשינו את הכל כמו שצריך. בפעם השניה זה השתפר, הוסיפו עוד עשר דקות, 17, אבל לא לחכות חצי שעה, כי כל פעם כל נגלה אתה צריך לחכות חצי שעה, יגמרו את השחיטה מאוחר, צריך ללכת הביתה. ניקור, שחטנו, עברנו את כל התהליך, מנקר של המשחטה מוסמך מומחה, תימני אפילו, מנקר ומשאיר חלב דאורייתא, אם לא היה לנו שכל לקחת מנקר שיבדוק אחריו, היינו חלילה יכולים להכשל באיסור חלב שזה כרת. כי זה לא מעניין אותם בכלל, זה תעשיה.

עכשיו אתם שומעים כל יום, ברוך השם השם פקח את עיניהם של הטמבלויזיה, והם עושים תכניות על כל הבלופים שיש בכשרות, והם מביאים כל פעם רמאויות שיש, שהבד"צים זה הכל בלוף, הם רק שמים חותמות חותמות, יש משגיח אחד של הרבנות, וכל ארבע בד"צים רק שמים את החותמת, זה הכל, וכולם סומכים על זה של הרבנות, והם אומרים: "אל תאכל רבנות", בד"צ, אבל בד"צ זה רק שקית. בשר חמורים, כל תל אביב מלאה מבשר חמורים, מבשר פיגולים שערבים מעבירים טונות טונות טונות כל יום, כל יום נתפסים מאות קילוגרמים או טונות, כל יום, מהפקחים. זה מה שנתפס, ומה שלא נתפס אוכלים.

אומר הרב יעקב יוסף זצ"ל בנו הבכור של הרב עובדיה יוסף, יש לו הקלטה, שאומר שאסור לאכול בשום אולם של חתונות, כי כל מה שאוכלים שמה יש לו דין של חלב. למה?

הוא אומר כי הרבנות כל שנה מוציאה חוזר שבו כתוב כל מה שהם עשו במשך השנה מה מה הוסיפו מה הורידו מה ביטלו, והם כותבים שיש בין 10 ל-15 אחוז חלב שהם לא יכולים לפקח והוא נכנס לשוק. ממילא זה עובר בכל התעשיה, זה מגיע לאולם, מספיק פעם אחת, כל הסירים נטרפו, וכל מה שתאכל שמה אח"כ לא משנה איזה שם, אז זה יש בו איסור חלב, כי אם פעם אחת נכנס בסירים ובכלים דבר שהוא אסור צריך הגעלה. ואם לא, גם אם תביא את הבשר הכי טוב או העוף הכי טוב, הוא גם כן בבעיה.

אז לכן זה לא פשוט הנושא, ואנחנו מעוררים אותו בשביל להציל את עם ישראל מדבר שהיה ברור, ברור לכל בן אדם, דור אחד לפני מי היה מעיז. למה אמרתי שאני שמח? משום שמגיעים עשרות משפחות של חילונים, חילונים גמורים, חילוני אתה רואה חילוני עם ג'ינס בלי כיפה, אשתו לא הולכת בצניעות והכל, מגיעים לקחת בשר ועופות,

ושואלים אותם: "איך הגעתם לפה?"

אומר: "שמענו את הדרשות בנושא העופות והבשר",

 -"ואתם שומרים שבת?"

"לא".

-"אתם שומרים טהרה?"

"לא",

-"ולמה בשר?"

אומרים: "מה אתה השתגעת, מה אני אוכל נבלות וטרפות?"

זה הם מקפידים, הרי יש הרבה חילונים נוסעים למזרח הרחוק ומקפידים שמה לא לאכול, הולכים לבית חב"ד לאכול שמה ולא אוכלים במלונות, חילונים גמורים. אז המושג הזה של נבלות וטרפות אצל חילונים יותר חזק מאשר אצל חרדים. איך אדם לא מפחד? למיחש בעי, אדם צריך לחוש לפחות, אבל מה הוא עושה? הוא מברר, משקיט את המצפון, שואל שוחט בתפקיד, וההוא מה יגיד? יפליל את עצמו? אם שואלים על השני הוא יגיד כן זה נכון, אבל אם שואלים אותו עליו הוא יגיד שזה נכון? הוא לא יגיד. ממילא הבעיה היא בעיה. רק מי שלמד את הנושא ובחן אותו וראה את המהירות יכול להבין.

עכשיו אתם רוצים לראות דוגמא, אני מקווה שיש לך מה שהראינו את הסרטון של שלשים בדקה, העופות מופיע אצלנו באתר, יש שמה שחיטה בדקה ועשרים שניות, 46 עופות נשחטים, אתם תראו את הקצב אתם תבינו מה הבעיה, לא בודקים את הסכינים, לא בודקים את הסימנים אחרי שחיטה צריך לבדוק, אם לא בדקו את הסימנים ששחטו את הקנה והושט כראוי זה טרף. והמהירות היא קטסטרופלית, בלי בדיקת סכין, ודאי שיש פגימה, המהירות והלחיצה ודאי שיש מפרקות זה מגיע למפרקת, ממילא אם אתם יודעים את הדין, גם אם שחטו שלשת אלפים עופות, ובדקו סכין בסוף ונתברר שיש בה פגימה ולו הקלה ביותר, כל השלשת אלפים טרף. מי יוריד שלשת אלפים אם התברר שהסכין לא טובה, יורידו לו את הראש. עכשיו מה קורה, יש ככה, חלק, חלק, ואם יש ספק זה יורד לדרגה של כשר, איך זה יורד לדרגה של כשר? אם זה ספק זאת אומרת זה לא חלק, למה זה לא חלק? כי יש לך ספק, אז הספק עושה את זה כשר? הספק עושה את זה ספק כשר ספק טרף, אז למה אתה עושה מזה כשר? אין טרף בכלל, נו אז מה אתם אוכלים? זה מה שאתם אוכלים. אתם יודעים בכלל מה אתם אוכלים?

עכשיו בבני ברק תפסו בחנות אחת כמויות של מאות קילוגרמים של בשר שפג תוקף של שנים, ושמים איך קוראים לו מדבקות חדשות, ומשנים את הכל ואח"כ מערבבים, מערבבים בשר שפג תוקף עם בשר טרי ועושים מזה קציצות ועושים כל מיני דברים, ואתם אוכלים את זה, ואם יש קצת קלקול קיבה, לא נורא, יש לך קיבה רגישה. זה לא יאומן כי יסופר, אתם לא יודעים מה התעשיה הזאת מייצרת, שמה לא רואים שום דבר חוץ מכסף. העופות, הבקר, הכל זה רק סופרים כסף בסוף, אין פה שום בן אדם שיש לו יראת שמים לחפש לבדוק לברר, להעמיד בודק סכינים שימצא פגימות, יש מישהו שמשלם שימצאו פגימות? אנחנו היחידים, משלמים למשגיח מיוחד שבא בודק סכינים למצוא פגימות, על זה הוא מקבל שכר. לא להעביר. ואני אומר לכם, כל פעם נפסלים לנו הסוחרים, כי הם מפסידים כסף, אומרים מה אתה בא, שוחט לי 33 לוקח שתיים? לא רוצה לעבוד איתך יותר. זאת בעיה חמורה ביותר.

מצאת? יופי תראו עכשיו תיהנו. תעביר תמונה, ראיתם את הקצב? זה לא יאומן כי יסופר, בקצב כזה אפשר שבן אדם יכול לשחוט כהוגן וכראוי? זה דמיונות, זה ככה ממשיך דקה ועשרים שניות, אבל חבל להטריח את הציבור.

מכל מקום, זה בעיות חמורות. ובן אדם צריך לבדוק את הדברים, לברר אותם ולדעת מה הוא עושה.

מכל מקום, הנה נראה לכם עוד משהו קטן, שתפסו את הארבע טון בבני ברק עם פג תוקף. כמו שאתם רואים מקום נמצא לא סטרילי, המשך תיעוד של עקיבא 50, מחסן הסלטים וכמו שאתם רואים, מקום נמצא לא סטרילי, המשך של דברים שנמצאים במקום בעייתי, ללא תנאי תברואה, יש פה תנור שהיה פתוח עם בשר בפנים שעומד למכירה למחר בבוקר.

 

הרב: בקיצור זוועה, זה המצב רבותי, מי שמכיר את הנושא יודע, אבל אני מציע לכם להזהר מאד מאד, אני שבעה חדשים לא אכלתי בשר ועופות, לא קרה לי כלום.

והרב קניבסקי שאלו אותו שאלה, יולדת חודש אחרי שאלה אותו שאלה, אני עייפה, חלשה, הייתי קונה רק שחיטה חבורה, אבל המחיר יקר ואין לי כרגע אמצעים ואני חלשה, יש לי גם חמישה ילדים קטנים ואני רוצה שיגדלו בריאים, אז אני שואלת את הרב, האם אני יכולה לקנות מבד"צים, ומאיזה בד"צ?

הרב ענה לה, בברכות מאליפות ובסוף אמר לה לגוף השאלה, אפשר לחיות בלי עופות. למה הוא לא אמר לה איזה שם של בד"צ? הרב קניבסקי יקח על הצוואר שלו חס ושלום דבר שהוא יודע שיש לו בעיה?

הוא בעצמו אוכל משחיטה קטנה, ממני בפעם האחרונה הוא קנה קר, שחיטה שאנחנו מביאים שוחטים ובודקים כמו שאמרנו, שהוא סומך עליהם, אז ממילא איך הוא יכול להגיד, אבל היא חולה, היא יולדת, היא חודש אחרי ואין לה כח, אז אם לה הוא לא אומר, אז למי הוא כן יגיד? למי שהוא בסך הכל תאב לבשר?

זאת אומרת הדברים ברורים. אבל כל אחד כבר אמר רבינו בחיי, תלוי מי הוא, אם הוא ירא שמים או לא, מי שאין לו יראת שמים בנושאים האלה קורא לו רבינו בחיי, בטנם אלהיהם, הבטן שלו זה האלהים שלו, אלקים יכול לדבר איתו עד הבטן, מרגע שהבטל מדברת הוא אומר לקב"ה סליחה, אני שומע לבטן מה שהיא אומרת, על זה כתוב "ובטן רשעים תחסר, חסר להם עוד בטן, אם אפשר עוד בטן היו לוקחים עוד אחת.

קיצורו של דבר, יהודים יקרים, מצוה להזהר ומצוה להזהיר, ואשריו של מי שזוכה לזה ובפרט, שאין מי שלא אכל נבלות וטרפות בחייו, אז מה יהיה התיקון שלו? הרי כתוב שמי שאכל נבלות וטרפות ולא עשה תשובה על זה לגמרי הוא יתגלגל בכלב, וכלב מאכילים אותו נבלות וטרפות, מה יעשה? צריך להזהיר אחרים מעבר לתשובה שהוא עושה, מעבר להגעלת הכלים שהוא צריך לעשות, הוא צריך גם או להפסיק לאכול או להפסיק לקנות כמו שאמרנו, ולהזהיר אחרים כל הזמן שלא ייכשלו. מה עושים שהולכים להורים שהם לא שומעים? אם הולכים עם סירים ועם אוכל בנפרד. ואין בזה ביזוי של ההורים או חוסר כבוד. כך פסק הרב שריה דבילצקי וכך פסקו אחרים, שאי אפשר לאכול איסור.

יותר מזה, שליח ציבור שהוא אוכל נבלות וטרפות אינו ראוי להיות שליח ציבור ואין עונים אחר ברכותיו, אפשר להתפלל במנין, אבל בחזרת השליח ציבור אי אפשר לענות לו. כי תקנת שליח ציבור בסימן נ"ג בשלחן ערוך שהוא צריך להיות שביתו ריקן מעבירות, וזה אוכל נבלות וטרפות לא ראוי להיות שליח ציבור. אדם שיש לו טמבלויזיה בבית לא ראוי להיות שליח ציבור. אדם שאשתו חלילה לא הולכת למקווה אינו יכול להיות שלי ציבור. וכן עוד נקודות נוספות.

תפילין מזוזות וספר תורה, שכבתן או עיבדן או עשאן מי שאוכל נבלות וטרפות, פסולים. ככה אומר השלחן ערוך. אז זאת אומרת זה לא סוגיה כל כך קלה,

והחתם סופר אמר לפני מאות שנים, שיצר הרע כבר תשוש ועייף וזקן, הוא לא יכול ל טפל עכשיו בכל אחד ללכת להחטיא אותו כל אחד בנפרד, מה הוא עושה? הוא תפס שלש רגליים של כסא, את השוחטים, את החזנים ואת הסופרים.

השוחטים מאכילים את כולם נבלות וטרפות ממילא הוא לא צריך לטפל באף אחד, כולם אוכלים נבלות וטרפות מטומטמים לגמרי,

סופרים כמו שאמרנו שכותבים שלא לשמה והם =פסולים לכתיבה או שכותבים על קלף שלא עובד לשמה, או שקונים מערבים שזה שליש מחיר הקלף, וזה צריך להיות מעובד לשמה וכו' כמו שנתגלה,

ודבר נוסף זה חזנים שהם לא ראויים בכלל להיות חזנים והם לא מוציאים חובה את כלל ישראל, ממילא בשלושתם אלה כבר לפני 250 שנה אמר החתם סופר שיצר הרע כבר תפס את כולם על ידי שלשת הרגלים של הכסא.

אז לכן קם מנין חדש פה ברחובות, והמנין הזה מי שרוצה להצטרף של כאלה שלא אוכלים נבלות וטרפות זה המנין של שלומי כברה, 054-5544258, ואין להם בינתיים מקום קבוע, אם יש למישהו להציע מקום בית הכנסת שהוא פנוי שיכולים שמה להיות ולקבוע מנינים וכו', אשריו ואשרי חלקו של מי שזוכה, ברגע שנודע שהם מתפללים ברחוב, הם התפללו תחת סככה, מתפללים ברחוב, אז אשה הסכימה לתת להם לשבועיים את הבית שלה בשביל שיתפללו שם, ואשה אחרת אמרה שהיא גומרת שיפוץ והיא תתן להם לעוד תקופה עד שיצליחו למצוא מקום קבוע. אז אם יש מי שיכול לזכות במצוה זו, או שיתאספו כמה ויקחו מקום, ישפצו וכו', כמו שעשו בכמה ערים בארץ ונפתחו כבר ברוך השם בתי מדרש ובתי כנסת של קהילות פז, יכול לזכות במצוה גדולה, זאת נקראת מצוה לדורות. כך כתוב בספרים, מי שלא עושה מצוה לדורות אז אין לו זכות שעומדת לדורות, יש מצוות שאדם עושה אבל הם נגמרו ברגע שעשה, אבל בית הכנסת זה מצוה לדורות, אתה מסתלק מן העולם וזה ממשיך וממשיך וממשיך לדורות, ואתה מקבל שכר כל הזמן. על כל התפילות, על כל הלימוד תורה, על הכלה כל הכלה כל. המספר הוא 054-5544258, אנשים מאד יקרים, תכירו אותם זה אנשים שמוסרים נפש בשביל הרבה ענינים ומדקדקים על מצוות קלה כבחמורה, מנין מאד מאד חשוב.

כן, למי שיש שאלות בבקשה. הנה הבחור בשורה הראשונה.

 

ש. שלום כבוד הרב

 

הרב: שלום

 

ש. אני הוא מתבייש לשאול ואני בסוף אשאל את השאלה שלי, אני קודם כל - כל לילה מאזין לך ומאד אוהב אותך, אתה היית הסנדק של הילד שלי בברית, הילד הרביעי, זכיתי, ועכשיו אני רוצה לשאול אותך שאלה, אנחנו שוחטים לפעמים כבשים ועגלים וזה בכל מיני ישובים, האם זה מותר כאילו ללכת לערבים עם שוחט שלנו ולשחוט לפי ההלכה?

 

הרב: שב. קודם כל לפי החוק אני מדבר, שחיטה פרטית שחורה אסורה, אז קודם כל תזהרו, זה אחד.

 

ש. מזה אנחנו לא מפחדים

 

הרב: ברור לי שאתה לא מפחד, אבל אני את שלי עשיתי ואמרתי. שתיים. אני אספר לך סיפור ואתה תבין ממנו, כמה פעמים אתם שוחטים? בשנה נגיד,

 

ש. כמה פעמים? כל איזה חודש חודשיים כבש או עגל

 

הרב: זאת אומרת כל שנה לפחות עשר פעמים נגיד

 

ש. כן

 

הרב: עשר, כמה שנים כבר?

 

ש. שנתיים בערך, אני מכיר, הרבה

 

הרב: שמעתי, שמעתי, כמה טריפות יצא לכם?

 

ש. לא הכל חלק, יצא חלק שלא לקחנו

 

הרב: כמה זה חלק?

 

ש. אני הייתי נוכח בשתי שחיטות, שיצאו טוב, אבל אני לא מבין בזה בשביל

 

הרב: שמעתי, עכשיו אני אספר לך סיפור, בא אלי גם אחד תימני ואמר לי בהתלהבות,

 

ש. כמוני?

 

הרב: כן, אמר לי: "תשמע, אני שוחט עם השוחט זה המורי של המושב, והוא עוד שוחט מן התימן, זה לא סכין של עכשיו, זה עוד מפעם". בקיצור הוא אומר, אני שוחט,

שאלתי אותו: "כמה זמן אתה אוכל שמה?"

הוא אומר: "תשע שנים",

וכמה אתה שוחט?

הוא אומר: "פעמיים שלש ככה בשנה אנחנו שוחטים",

אמרתי לו: "כמה פעמים יצא טריפה?"

הוא אומר: "אפילו פעם אחת לא".

אמרתי לו: "אתה אוכל נבלות וטרפות", זה לא פשוט, גם שחיטה פרטית, התנאים קודם כל הם קשים, כי זה לא בית מטבחיים שמהפכים לך את הבהמה, והיא נמתח לה הצוואר שלא תזוז בכלל שלא יהיה חשש, אבל אם היא עשתה רק טוז אחד כזה קטן קטן זה דרסה, דרסה זה נבלה.

עכשיו רגע רגע, רגע, זה אחד. כבשים יותר מסובך לשחוט, אפילו שהכבשים יימצאו יותר כשרים מצד הריאות לעומת הבהמות, אבל לשחוט אותם ושהסכין לא תפגם, זה הרבה יותר קשה. זאת אומרת פגימות בסכין יהיו יותר בכבשים מאשר בבקר. עכשיו לבדוק צריך להיות בקיא מאד מאד שלא יהיה סרחה, שלא יתלוש בדרך וכו' וכו', ותלוי מי זה, כמה הוא ירא שמים וכמה הוא מומחה, ואח"כ בדיקת חוץ ואח"כ כל התהליך, לא פשוט בתנאים אלה להגיע לתוצאות. עכשיו אם הסיכוי הוא שמתוך מאה יצאו עשר עד עשרים שלא יהיה בעיה בריאות, בלי השחיטה, בליה סכין, פירושו שאתה מתוך שנה לכאורה צריך שיצא לך בהמה או שתיים. אם אני שוחט 33 רצוף ויוצא לי שתיים, ואני מביא את הכי מומחים, אז זה לא יכול להיות שמי ששוחט במושב או באיזשהו מקום כל פגיעה בול, כל פעם יוצא לו יצא לנו חלק, חלקלק, אתה מבין? אז זה בעיה, לכן לא כדאי להתעסק בדברים האלה כי האחריות היא גדולה. עכשיו אל רק זה, תקשיב, קניתם את הבקר בשבעת אלפים שקל

 

ש. פחות

 

הרב: לא משנה, להגיד עליו שהוא הלך פייפן, הרי אין ערבי שיקנה אותו, זה הלך, ובית מטבחיים לפחות אם אתה שוחט, אתה לא נושא בהוצאות של מה שלא לקחת, אתה משלם רק על מה שלקחת, לכן גם המחיר יותר גבוה, אבל אתה משלם רק על מה שלקחת, והשאר זה הפסד של מי. של היבואן, של הסוחר, של בית המטבחיים, תלוי מי מביא לך, אבל כשאתה עושה לבד אז כואב לך הלב, וכתוב בגמרא שאין אדם רואה טריפה לעצמו, והטוב שבטבחים שותפו של עמלק, אז זה בעיה חמורה, מה אדם יפסיד לך? יש לו לב, חבר שלך יפסיד לך 5000 שקל? יגיד לך מה אני יעשה, יצא טרף, אז אם יהיה לו איזה צד להגיד שזה לא זה אפשר לסמוך יחרת, ואתה בלעת את כל הכסף עוד עד שתגמור את כל הקילוואט.

 

ש. עכשיו מה עושים אני רעב,

 

הרב: אתה רעב? יש טופו, אתה יודע מה זה טופו? סויה. יש כן דמוי יש שניצלים יש הכל

 

ש. תודה רבה כבוד הרב

 

הרב: תהיה בריא. אבל אתה יכול להירשם לקהילות פז ויהיה לך אם ירצה השם.

כן, שאלה נוספת, הנה היהודי עומד שמה.

 

 

ש. ערב טוב לכבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. קודם כל יישר כח לרב על הדברים שהרב מחזק אותנו

 

הרב: תהיה בריא.

 

ש. ומכתת את רגליו מידי ערב להחזיר את עם ישראל בתשובה שלמה. אני כאחד שמנוי על קהילת פז וכל מה שקשור למה שהרב דיבר היום, זה חשוב נושא הכשרות, בעלת הבית הכל, אנחנו בקהילת פז פה ברחובות מנהלים מעון וגן ילדים, אני רוצה ליידע את הציבור, ועל דעת הרב, כל מה שקשור לכשרות המזון, להנהגה, צוות מסור, יראת שמים בחורות שומעות אותי, המבנה נמצא ברחוב שבזי 22 ברחובות, פעילות הגן והמעון הוא משעה שבע עד ארבע, מזון כשר, בדיקת המזון, יש ג'ימבורי, ויש מה שנקרא מלמד לילדים מגיל רך, ועל כך ישר כח לרב, וקיבלנו את ברכתו, ישר כח.

 

הרב: תהיה בריא. רבותי זה לא פשוט היום לשים ילדים במעון או בתלמוד תורה או בגן ילדים, כי מאכילים אותם שמה נבלות וטרפות, אז אסור להאכיל אותם נבלות וטרפות, צריך להביא להם מהבית או למנוע מהגננת לתת להם אא"כ אתם מביאים להם והם ימסרו רק את מה שאתם מביאים, כי אסור להאכיל ילד קטן נבלות וטרפות, גם קטן אסור להאכיל אותו נבלות וטרפות, יש איסור לא תאכילום, זה מטמטם את הילד, לכשיגדל הוא לא יצא בחיים ת"ח, כך כתוב בספרים, אז לכן צריך לשמור עליו על טהרה הזאת שלא ייטמא בגיעולים כאלה, אז קשה מאד למצוא גנים כאלה, ופה יש את המעון הזה שאפשר שמה בעזרת השם יתברך גם את הפתרון הזה למצוא. כן, שם הנשים.

 

 

ש. ערב טוב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. שלום הרב, תודה רבה לך על כל החיזוקים, אנחנו באמת מתחזקים מזה ברוך השם. רציתי לשאול אותך, לאמא שלי יש מחלה חשוכת מרפא, הייתי רוצה שתברך אותה בבקשה

 

הרב: שומרת תורה ומצוות?

 

ש. כן.

 

הרב: מה שמה?

 

ש. אביבה בת נעמה

 

הרב: היא בהכרה?

 

ש. כן

 

הרב: תגידי לה שהיא תלמד

 

ש. היא יושבת פה לידי

 

הרב: היא יכולה ללמוד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה?

 

ש. כן

 

הרב: שלשה חדשים רצוף

 

ש. אוקי

 

הרב: אביבה בת נעמה, השם ירפא אותה ברפואה שלימה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: רגע, אבל אני רואה שהיא בלי כיסוי ראש

 

ש. היא עם כיסוי

 

הרב: איפה כיסוי?

 

ש. פה פה היא לידי

 

הרב: אז צריך לכסות את כל השערות

 

ש. הוא מכוסה, ויש לה גם עוד אחות שערה אירוע מוחי, אם אפשר גם שתברך אותה

 

הרב: אותו דבר, היא בהכרה?

 

ש. כן

 

הרב: תעשה אותו דבר, מה שמה?

 

ש. הדסה בת נעמה

 

הרב: רפואה שלימה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה

 

ש. אמן, תודה.

 

הרב: כן, למעלה למעלה בסוף.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. קודם כל אני רוצה להגיד שהיו לנו מניעות רבות להגיע לערב הזה, קודם כל אני נשואה שנתיים, ואני ובעלי ברוך השם התחזקנו, אחרי החתונה, ובאתי קודם כל לבקש ממך שתברך אותי לזרע של קיימא, וגם אני רוצה לקבל על עצמי משהו שאתה יודע שאני אזכה בעזרת השם.

 

הרב: לא לאכול יותר נבלות וטרפות, להכנס לקהילות פז ורק משם לקחת.

 

ש. זהו? אין עוד משהו לבעלי?

 

הרב: זה גם, רק את אוכלת בשר ועופות?

 

ש. הוא לא אוכל הרבה

 

הרב: בסדר, אבל גם. עכשיו תקשיבי טוב, מעבר לזה אתם שומרים את לומדת חצי שעה שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים, הוא לומד שעתיים ר צופות כל יום בתענית דיבור שלשה חדשים רצוף כולל שבת וחגים, ובעזרת השם מה שמותיכם?

 

ש. אני זוהר בת לאה ומאור בן אהובה

 

הרב: תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן.

 

הרב: כן, הנה הבחור פה באמצע. פה פה, תרים את היד עוד פעם.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אנחנו ממש מתרגשים שבאת אלינו לרחובות, תמיד פה הקהל מלא, כולם פה אוהבים אותך, אני רוצה להודות לך באופן אישי שאני כל יום זוכה איזה שעתיים בערך לראות אותך, תודה רבה על הכל. יש לי שתי שאלות, השאלה הראשונה, יש לי מישהו כאן משפחה שאני תמיד מדבר איתו בקשר למחלוקת שיש לרב עם רבנים אחרים והוא פשוט לא מוכן לשמוע, לא לגבי הרב ולא לגבי הרבנים האחרים, רציתי לדעת אם הוא נוהג נכון

 

הרב: אם הוא נוהג נכון?

 

ש. הוא לא מוכן לשמוע, לא עליך דבר רע ולא עליהם.

 

הרב: יפה מאד מצידו.

 

ש. ושאלה השניה שרציתי לשאול, אשתי תמיד אומרת לי כשאני מדבר ומוכיח את צדקותו של הרב, בכל מקום היא אומרת לי תזהר, אולי זה אסור, אולי אתה מדבר על רבנים וזה יפגע בך בסוף וכאלה, רציתי לדעת אם זה בסדר שאני מוכיח את הצדקות שלך בכל מקום

 

הרב: להוכיח צדקות לא צריך, למחות במי שמדבר נגדי אתה חייב, אז אם אתה נתקל בכאלה שאומרים דברים שהם לא כהוגן, ח ובתך למחות. ואז ממילא אתה יכול לומר את האמת שידועה לך.

 

ש. אוקי, ורציתי להגיד לרב שאני תורם קבוע שלו וקיבלתי על עצמי לתת חומש ורציתי לדעת עד כמה מותר לך לבחון את השם? כמובן שתבחן אותך ותראה כפול וכאלה, ואם אתה לא מרגיש שאתה מקבל את זה, עד כמה מותר לך לבחון את זה?

 

הרב: המבחן הוא מעצם זה שאתה נותן והקב"ה אומר שהוא יתן, אתה צריך להזהר לא לעשות דברים שימנעו גם את הנתינה אחרי שמגיע לך, לדוגמא, מי שמצער את אשתו וגורם לה לבכות, אז זה מביא עניות בבית, אז זאת אומרת גם אם מגיע לך אתה תעני. אם אתה גזלן ואתה גוזל כסף מאחרים, לא תשרה ברכה במעשי ידיך וממילא אתה גם לא תזכה לקבל את מה שמגיע לך, מגיע לך ואתה לא תקבל. יש דברים שמונעים את האדם גם מלהשיג את מה שמגיע לו, אז לכן אם אתה לא עובר על דברים שיגרמו שאתה תפסיד את מה שמגיע לך, אכן תראה את העושר שהובטח לך בחומש.

 

ש. אוקי, ודבר אחרון תרמתי מניה להרצאה בירושלים, רציתי לדעת אם זה מתקיים, מה לגבי זה?

 

הרב: עומדים אם ירצה השם לסגור הסכם בבניני האומה ותהיה הרצאה בקרוב שם.

 

ש. תודה רבה כבוד הרב וערב טוב

 

הרב: תהיה בריא

 

ש. אם הרב יכול לברך אותי

 

הרב: בהחלט, שתזכה לעלות בורה ויראת שמים תמיד

 

ש. וגם לאשתי שיראל בת חוה שתמצא עבודה קרוב

 

הרב: תזכה לעבודה הראויה במקום צנוע.

 

ש. אמן. תודה רבה כבוד הרב

 

הרב: תעביר לבחור באמצע עם הג'קט הלבן ועם העגיל באוזן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב. רציתי לשאול אותך שאלה שהרבה זמן רציתי לשאול, יש הרבה רבנים ששאלתי אותו שאלה וכל אחד עונה לי משהו אחר, אמרתי נשאל גם אותך, למה אסור להכניס חיות כמו כלב וחתול לבית?

 

הרב: לבית?

 

ש. כן

 

הרב: משום שהבית של האדם, מעון האדם הוא קדוש, ומעון הבהמה או החיה הוא טמא. ולא מכניסים טמא אצל הקדוש. הבית שלך יש בו קדושה, יש מזוזות, שם השם נקרא שם, שכינה אמורה להיות שם, ואתה מכניס בעל חיים איתך ביחד. איך תראה לדוגמא אדם שהולך לישון בלילה במלונה עם הכלב? איך תראה את זה, ייראה לך טוב? טבעי? לא טבעי, ולהכניס את הכלב אליך זה לא אותו דבר?

 

ש. זה לא אותו דבר

 

הרב: בסוף שניכם ישנים ביחד

 

ש. זה כמו נפש חיה, לא?

 

הרב: מה זה נפש חיה, לא הבנתי?

 

ש. זה בעל חי זה נפש, זה לא

 

הרב: לא הבנתי, אז מה אם יש לו נפש חיה, זה לא נפש אדם, זה נפש חיה, זה רק נפש שמקיימת את החיות שלו, זה לא בגדר נשמה, זה בהמה, יש מקום לבהמה, לחיה יש דיר, יש רפת, יש מלונה, כל אחד במקומו, אבל לא יכולים ביחד. אם אתה צריך אותו בשביל שמירה, מקומו בחוץ וכו', גם זה לא כל כך קל, כי אם הוא מפחיד בני אדם אז יכול להיות שאתה חוטא, כי אם אתה גורם לאנשים לפחד, ויש אנשים שרועדים פחד ממש, או ילד קטן שעלול חס ושלום להבהל אם הוא התנפל עליו אפילו בצחוק ויכול אח"כ שיהיה לו חרדות כל החיים או משהו, מי יהיה אחראי על זה? מי שהוא בעל הכלב.

 

ש. זה גם אמרו לי, אבל עוד פעם שאלה, כלב גור עכשיו בגינה בקור הזה, הוא מת, מה זה.

 

הרב: קודם כל שתדע שיש הרבה גורים שמסתובבים ברחובות ולא מתים, כי הקב"ה, תראה, אתה ראית חנות שפתחו למעילים לגורים סוודרים לגורים?

 

ש. כן

 

הרב: זה ליופי של אהבלים למכור להם, שיהיה ביזנס, אבל הבהמה היא נבראה עם החימום הטבעי שלה, יכולה לעמוד בתנאים שאתה לא מסוגל אתה, חמור וסוס והכל אין להם בגדים, הם חיים אתה מבין בזה, אתה רואה ברבורים, אתה רואה בשלג באגמים איך לא קר להם? הקב"ה נתן להם שכבת שומן מיוחדת כזאת שהם לא נפגעים ולא כלום, אל תדאג, אבל קודם כל תרחם על עצמך.

 

ש. אני אישית כל בוקר קם, אני רואה את הכלב שלי רועד ואני מכסה אותו עם השמיכה שלו, הוא רועד.

 

הרב: יכול להיות שהוא רועד בגלל שהוא רואה אותך עם שמיכה והוא לא, אבל מכל מקום, תדע לך שיש עוד בעיה עם כלבים, יש בהם חיידק מסוים שגורם לעקרות לנשים, תקרא בגוגל, יש כלבים שמעבירים חיידק מסוים שנשים הופכות להיות עקרות והן לא יודעות מה, עד שמגלים שהחיידק הזה הועבר אליהן דרך הבעל חי. בקיצור, אין משכן האדם והבהמה או החיה יחדיו.

 

ש. ובגינה ובמרפסת זה אפשרי

 

הרב: אם זה מחוץ לבית כן.

 

ש. הבנתי

 

הרב: אבל שוב פעם שלא יהיה מפחיד. לא לא בסדר אני רק אומר, מי שיש לו אמסטף או שיש לו כל מיני שדים כאלה, צריך להזהר אתה מבין, אנשים נבהלים, לא כל בן אדם יכול לעמוד בזה.

 

ש. הבנתי, תודה רבה לך.

 

הרב: תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת, הנה בחורצ'יק פה רוצה לשאול בלבן.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, אני זוכר שכתוב בגמרא או לא זוכר איפה נראה לי בגמרא שבית דין לא גוזרים גזירה על הציבור אם יודעים שרוב הציבור לא יכול לשמור אותה, אז איך לגבי הבשר, האם הרב יכול להרשות לעצמו כאילו להגיד לציבור לעשות כזה דבר אם הוא יודע שרוב הציבור לא יצליח לשמור אותו.

 

הרב: קודם כל מה שאתה אומר זה לגזור גזרה שלא היתה, אסור לגזור, זאת אומרת לא גוזרים גזרה חדשה שהציבור לא יכול לעמוד בה, אבל פה לא מדובר על גזרה, זה איסור מן התורה לאכול נבלות וטרפות, איסור מן התורה, זה לא גזרה, אף אחד לא גזר, זה לא חכמים גזרו, זה התורה אוסרת, אז ממילא אם זה אסור במקום שמוצאים שיש את האיסור חובה להזהיר שיש את האיסור.

 

ש. אוקי, עוד דבר. כתוב גם שאם אתה רואה בן שעובר עבירה ואתה יודע שהוא עובר עבירה וימשיך לעשות את זה, אז מותר שלא תגיד לו, כי מוטב שיהיה שוגג ואל יהי מזיד

 

הרב: גם זה לא נכון, כתוב שמוטב לומר דבר שאינו נשמע, אבל זה מדובר בדרבנן, אם נגיד נשים לא יודעות שיש תוספת ליום הכיפורים ואתה תגיד להן הם לא יעשו, הם יהיו מזידות, אז הנח להם לישראל מוטב יהיו שוגגים ואל יהיו מזידים, זה נאמר בדרבנן, איסור שאסרו חכמים, אבל בדאורייתא בדברים שהם מצוה מן התורה, חובה להוכיח ולהציל כל בן אדם שהוא בכלל עמיתך. מה זה עמיתך? עם שאיתך בתורה. שנאמר "הוכח תוכיח את עמיתך", כמה פעמים להוכיח? אפילו מאה פעמים. זאת אומרת אתה מוכיח הוא לא שומע, מוכיח לא שומע, מוכיח לא שומע, אחרי כמה פעמים הוא נוזף בך, אומר סתום את הפה לא רוצה לשמוע אותך, אתה חייב להמשיך להוכיח, אחרי כמה פעמים מקלל אותך, אתה צריך להמשיך, עד הכאה, אם יקום להכותך אתה יכול להפסיק את הפטור. זאת אומרת במקום שאדם הוא שומר מצוות מצוה להוכיחו, אם זה מחלל שבת בפרהסיא, אין מצוה להוכיחו, למה דוקא הוא אין מצוה להוכיחו? כי יש דין ערבות לכל ישראל, כל ישראל ערבים זה לזה, מה זה ערבים? יש לווה ויש לו ערב, הוא לא שילם, גובים מן הערב, כל ישראל נכנסו בדין ערבות שהם ערבים זה לזה לקיים את התורה, אז זאת אומרת אם יש לנו דין ערבות אם אני לא אומר לך, אז יבואו אלי עם החשבון ויתפסו אותי חלילה, כי יש דין ערבות, לכן כתוב "וכשלו איש באחיו" וכשלו איש בעוון אחיו, אז לכן אם אני מוכיח אותך אני כבר נפטר מדין ערבות, לא יבואו אלי לתבוע אותי, אבל אם לא הוכחתי אותך, ראיתי שאתה אוכל ולא הוכחתי אותך, אני אתפס חלילה בעוון. לכן כתוב "ולא תשא עליו חטא", אתה בסוף תשא את החטא. אז לכן חובה להוכיח במצוה דאוריתא. ולא נאמר מה שאמרת אלא בדרבנן.

 

ש. אוקי, תודה רבה הרב.

 

הרב: תהיה בריא.

כן, יש לנו פה שואל בצד שורה שניה.

 

 

ש. שלום כבוד הרב, אני רוצה ראשית להוקיר לך תודה, אני הייתי חילוני עד לפני כמה שנים, וגם כששמרתי אז היום בדיעבד אני מבין שלא שמרתי כראוי, ובזכותך קודם כל הזקן שיש עלי, הציצית שיש עלי, אשתי, הילדים

 

הרב: אשתי זה לא אני

 

ש. לא אשתי, חזרה בתשובה שלמה, ואנחנו רוצים להוקיר לך תודה, זו ההזדמנות שיש לי, ובאמת אני שמח שיש אדם כמוך בעולם הזה עוד, כי אני רואה אנשים חילונים חברים שעדיין יש לי חילונים שרואים את כל מה שקורה מסביב ולצערי זה רק מרחיק אותם. ואני מניח שיש רבנים כאלה שצופים בנו עכשיו ורואים את כל אלה שהולכים אחריך ולא כדי להחכים, ואני רוצה להגיד להם מפה שחבל שהם הורסים את עולם התורה, זה קודם כל. ועכשיו שאלה יש לי, אם אני מזדמן לאיזשהו מקום שיש שם מנין ואני לא מכיר את הציבור שמתפללים שמה, אני יכול לחשוב שכן, אולי הוא לא אוכל בשר, כן אוכל בשר, לא יודע מה, אבל השאלה אם אני כן יכול לעניות על קדיש ששליח ציבור שם אומר, או בכלל לחזרת השליח ציבור כמו שנקרא.

 

הרב: אז קודם כל יש לך ספק, ודבר שני כשאתה נכנס אם הגעת לפני התפילה ואתה הולך לעמוד בתפילה, אם אתה זריז תיגש אליו תשאל אותו מה אתה אוכל, אם הוא יענה לך הנה מה טוב, אם לא אז אתה נשארת עם הספק. עכשיו למה ללכת למקום שיש ספק אם יש מנין שהוא בלי ספק.

 

ש. לא, לפעמים אני נמצא בעבודה וזה

 

הרב: אז ככה, אם אתה לא יודע כלום ואין לך שום אפשרות לברר, אז הספק הזה הוא יקל עליך, אבל מכל מקום להשתדל שאתה תהיה שליח ציבור, זאת אומרת אם תוכל להגיע למקום ולהגיד שאתה רוצה להתפלל, אז פתרת את כולם, כולם יזכו בזכותך, כי אף אחד לא יכשל בעניה למי שאינו ראוי. תהיה בריא.

 

ש. אפשר ברכה לאשתי, לי, שאני קצת יעלה בתורה

 

הרב: תזכו לעלות הרבה בתורה במצוות בשלום ובאחדות ובשלוה

 

ש. תודה רבה.

 

הרב: כן, הנה פה באמצע.

 

 

ש. ערב טוב הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני אין לי שאלה אני צריך ברכה לחינוך פרנסה ושלום בית

 

הרב השם יזכה אותך לחנך את בניך ובנותיך לתורה ויראת שמים, בריאות שלמה ואיתנה, ופרנסה בנקל מדברים המותרים. ויזכה אותך לא לאכול נבלות וטרפות כלל וכלל.

 

ש. תודה הרב.

 

הרב: כן. שמה היהודי עומד בצד

 

 

ש. ערב טוב הרב, יישר כח על הכל אוהבים אותך מאד

 

הרב: תודה.

 

ש. רציתי לבקש שני דברים, הרב, ברשותך, לברך את הבן שלי, הוא תלמיד בכתה א' בתלמוד תורה, ולבקש ברכה לזרע בר קיימא, אחרי שש ומשהו שנים בלי

 

הרב: מה השם שלו של הילד?

 

ש. אוריאל בן מיכל

 

הרב: יזכה לעלות להתעלות בתורה ויראת שמים ולהיות יהודי הגון וראוי, ואתם תלמדו אתה שעתיים בתענית דיבור שלשה חדשים, ואשתך תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבינו יונה שלשה חדשים, שמות שלכם?

 

ש. יוסף בן רבקה ומיכל בת סמדר

 

הרב: תזכו לזרע חי וקיים מהרה.

 

ש. אמן. תודה רבה כבוד הרב.

 

הרב: מי יש פה נשים שרוצות ללדת ואין להן עדיין כיסוי ראש? ברוך השם כולם משופעות בילדים. יש מישהי שאין לה כיסוי ראש ורוצה ללדת? אין, נו הכל טוב. כן, שאלה נוספת, הנה הבחור כאן.

 

 

ש. שלום לרב, הרב רציתי לשאול אם בדור שלנו יש אנשים בעלי רוח הקודש, כי היה לי ויכוח עם חבר שהוא אומר שכן ואני אומר שלא, אני אומר יש אנשים שהם גדולים בתורה, ידענים גדולים, יודעים גדולים בתורה, אבל בעלי רוח הקודש זה משהו שקשור לנבואה וקצת יותר ממה שקשור לדור הזה שאנחנו בדור של ירידת הדורות מה שנקרא, זו השאלה.

 

הרב: יש בדור הזה הרבה יהודים בעלי רוח, אבל בלי קודש,

 

ש. אז צדקתי הרב?

 

הרב: צדקת בגדול, אבל יש היום דרגה יותר גבוהה מרוח הקודש, יש בבות, זה אנשים שאומרים לבן אדם תזוז תזוז, אתה מסתיר לי את הנפטרת, תזוז, תזוז, אני לא רואה את הנפטרת, הוא מדבר עם נפטרים מדבר עם זה, זה קוראים לזה מג'נים, אתה יודע מה זה מג'נים? יש כל מיני כאלה, יש קוראים לזה אתה מבין, אחד שהוא מתקשר, כן זה פוטר אותו אתה מבין, הוא לא צריך להיות רב, הוא מתקשר, ויש קאוצ'ר ויש כל מיני חרית, שמות של ביזנס, הכל זה ביזנס הכל זה כסף וזהו, ויש כאלה שזורקים עליך מלח או למטה וזה מוציאים לך עין הרע, מוציאים לך את הכיס, מוציאים הכל, הכל יוצא, עם מלח של חמש שקל אתה משלם מאות שקלים אחרי זה במחיר מוזל.

 

ש. הרב, זה ידוע, זה ידוע כמובן, אבל אני מדבר על האנשים ה

 

הרב: אין אין, אין אין

 

ש. לא

 

הרב: אין אין אין

 

ש. לא, מגדולי דור, גדולי דור יש לנו?

 

הרב: אין

 

ש. מה זה אין?

 

הרב: אין רוח הקודש, שאלת על רוח הקודש

 

ש. יש לנו גדול דור?

 

הרב: אין רוח הקודש

 

ש. לא רוח הקודש, גדול דור יש לנו?

 

הרב: יש גדולים, בטח שיש גדולים, אבל אין רוח הקודש,

 

ש. אין

 

הרב: אין

 

ש. זאת אומרת הם גדולי הדור אבל אין רוח הקודש

 

הרב: יוווווווו עכשיו אתה נהיית ההוא שהתווכח איתך, קודם היית אתה שהתווכח איתו, עכשיו התחלפתם

 

ש. לא, אני הבנתי אותך, אתה דיבר תעל כל הבבות

 

הרב: לא, אני אמרתי קודם כל אין, אח"כ אמרתי יש בעלי מדרגה יותר גבוהה, למה הם לא צריכים בכלל רוח הקודש, הם מחרתים לבד, בלי רוח, בלי כלום, הבנת?

 

ש. אז עוד דבר אחד, אני אומר, אתה אומר בקשר לשחיטה, אניע כשיו גר בבית שאן, אני פה אצל אחיין שלי, כן, מה אתה מציע לי לעשות, אני בעל תשובה, לא יודע מה לקרוא לעצמי, בעל תשובה, אני לא יודע מה לקרוא לעצמי, אני מתחזק אבל מה אתה מצי עלי לעשות, איך אני יכול לאכול אוכל כשר, מה אני יעשה, אני גר בבית שאן, מה אני אחפש שוחטים חבורה כל הדברים האלה, מה אני אעשה, מה.

 

הרב: לא לא לא, אני אגיד לך מה אתה תעשה, אתה תירשם מחר בקהילות פז, 03-5000

 

ש. ואז מה, הרב יבוא לשחוט אצלי בבית שאן?

 

הרב: רגע, אתה, רגע, שבע שלוש בסוף, 03-7500073, אתה מצלצל נכנס לקהילה שלום, מזמין, ויש משלוחים, לכל מיני מקומות, מתי שיש והזמנת יביאו לך, אין – תעמוד בתורה, זהו, זה לגבי בשר ועופות. יש בעיה יותר חמורה, זה תולעים ורמשים ושקצים שנמצאים בסלט חי, אבל זה בשליטה שלך, שאם תלמד איך לבדוק לא תכשל באיסורים אלה, יש ספרים של הרב ויא, ציורים, הסברים, איך בודקים איך ניצלים מזה וכו', וכשתראה את כל המיני שרצים ושקצים שיש באוכל שאתה אוכל, אתה תקיא את המעיים. אין דבר שהוא לא נגוע, חוץ מדברים בודדים, כמו מלפפון או עוד משהו כזה ששמה הנגיעות היא קטנה מאד, אבל אין דבר כמעט שלא נגוע, אם זה בצל, תפוח אדמה, עגבניה, פלפל חריף, פלפל אדום שתה, כל מה שלא תגע, אורז, הכל נגוע כולל בהכשרים הטובים כולל כי טוב, צריך לבדוק כל דבר וצריך לדעת איך לבדוק.

 

ש. אז כל הבעיות האלה איך אתה בעצם יכול לבדוק

 

הרב: שמים חמש דקות בתוך מים עם סבון, כדי שאם יש שמה חרקים אז לא יהיה להם אחיזה כי הם יחליקו מהסבון, שוטפים במים קולחים חזקים ומשפשפים כל דבר, אחרי זה מסתכלים מול שיקוף או שולחן שיקוף שיש לו מלמטה לדים שאפשר לראות, או מול השמש, או מול פלורוסנט, ואז נשקף כל מה שיש על העלים, ואז מוצאים אם יש כאלה או אחרים, אז אתה רגוע ויכול לאכול.

 

ש. לפי מה שאתה אומר, אם אני נרשם במספר טלפון שאתה נתת עכשיו, אז אני בעצם השאלה אם אני פעם בשבוע יוכל לאכול בשר לפי התכנית

 

הרב: עופות יש לך סיכוי, בשר אין לך סיכוי.

 

ש. אתה אומר יש סיכוי לעופות זה גם ספק

 

הרב: עופות יש לך סיכוי, בינתיים ברוך השם אנחנו הצלחנו להוציא כמות שאפשר להסתדר איתה לעוד כמה זמן, אבל אנחנו מידי פעם מנסים, לא תמיד מצליחים, יש הרבה שנפסל.

 

ש. מה קורה כל הבשר שאכלתי עד עכשיו בכל ישראל, כל יהודי שאכל את הבשר הטרף, טרפות לפי מה שאת האומר

 

הרב: כל זמן שתה לא ידעת וסמכת על דבר שלא שמעת מעולם שיש בו ספק, והיתה לו חזקת כשרות, אז לא היתה לך בעיה, אכלת נבלות וטרפות, אבל לא עברת איסור כי אתה לא היית מודע אפילו לחשש, לא שמעת מעולם אז זה היה בחזקת כשרות, אבל מרגע שהודיעו והתפרסם ויודעים שזה בעיות, זה כבר אין חזקת כשרות, כל מי שאוכל מתחייב.

 

ש. מתחייב

 

הרב: כן

 

ש. בעצם אז אתה אומר אם אין ברירה לא לאכול בשר אפילו, זה מה שאתה אומר?

 

הרב: נכון, לא קורה כלום, היום פרסמו בוויי נט 24 תחליפים לבשר.

 

ש. שהם?

 

הרב: שהם נותנים לך, אתה רוצה את הרשימה? תביא לי את הרשימה אני אגיד לך את הרשימה, ביניהם שעועית

 

ש. כי אני עדיין אוהב בשר, הרב, אני אוהב לאכול בשר

 

הרב: מה שנותן לך את כל מה שנותן לך בשר, טחינה, חומוס, יש דברים שהם תחליפים אם אתה אוכל אותם אתה לא צריך, יש כאלה צמחונים, איך הם חיים בלי בשר בלי עופות?

 

ש. אני לא צמחוני כבוד הרב

 

הרב: לא, אמרתי לדוגמא, אז איך הם חיים, איך הם בריאים, איך הם נורמאליים?

 

ש. כי זה מה שהם אוהבים, זה ההתחברות שלהם

 

הרב: זה לא קשור, אבל צריך, הגוף צריך דברים, אז לכן, הנה זרעי צ'יה, יש לך פולה סויה ומוצרי סויה, יש לך זרעי המפ, אני לא יודע מה זה אפילו, וגויאבות, יש קינואה, ביצים, לחם כוסמין, ביצים, חומוס, כוסמת, תרד, עגבניות מיובשות, גויאבה, ארטישוק, אבל יש שמה בעיות של תולעים, צריך להזהר, אפונה, שעועית או שעועית, עדשים, חמאת בוטנים

 

ש. זה מספיק, הרב, אני חושב שזה מספיק

 

הרב: חצי הסופר

 

ש. דבר אחרון שאני אעביר את המיקרופון לאחרים, הרב, אתה יודע בימינו כל ערב אתה שומע על ערב בחירות חדש עוד חודשיים מי יודע מתי יהיו בחירות, זה קורה הרבה לצערנו

 

הרב: אני לא הולך לבחירות

 

ש. לא, לא אתה, ממש לא אתה. אני שואל לגבי, אני, לא אתה

 

הרב: לא בוחר

 

ש. לא, תשמע, הרי ש"ס הם קוראים לספרדים בואו תבחרו בנו

 

הרב: לא בוחר

 

ש. לא בוחר? למה לא בוחר?

 

הרב: שאלת, אמרתי

 

ש. אם אתה אומר שאת הלא בסדר, אתה לא, אז למה תגיד לי לא לבחור ב

 

הרב: אמרתי לא לבחור, אתה לא נותן יד

 

ש. ל

 

הרב: שדורעי לא יתייחס לשקופים, הוא מתייחס לערבים, הוא בונה להם עוד מסגדים, הוא נותן להם עוד תקציב, הוא הפך כפר לעיר, הבן אדם הזה דואג למי שיבחר בו שהוא לא בטוח, אתה אצלו בכיס,

 

ש. אני לא בכיס שלו, אני רק שואל, אני אמרתי כאילו

 

הרב: הוא מבחינתו אתה בכיס, הוא לא דואג לאינטרסים שלך, הוא דואג לאינטרסים שלו, אתה לא בוחר, בזה אתה הכי רגוע שלום .

 

ש. אף פעם לא בחרתי בש"ס, אני רק שאלתי לגבי שאנשים ישמעו מה בעצם צריך לעשות, אף פעם לא בחרתי בש"ס, אף פעם לא בחרתי בהם.

 

הרב: אני אגלה לך סוד, כל מי שיבחר יותר לש"ס יגרום בסוף שהוא יחזור הביתה.

 

ש. הביתה לאן?

 

הרב: ככל שהוא יעלה ויתפח הוא יעשה טעויות שיחזירו אותו הביתה

 

ש. זה מה שאנחנו רואים, זה מה שקרה במשך כל הזמן ובעצם

 

הרב: זהו, חנג'ורי

 

ש. הרב אפשר ברכה

 

הרב: תזכה לעלות בדרך התורה והמצוות תמיד אמן

 

ש. תודה רבה הרב.

 

הרב: פה יש שורה ראשונה. המספר של מעון פז של רחובות: 053-6466502

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. אני מבקש ממך אם תוכל לברך את אמא שלי, בלה בת דורה לרפואה שלמה

 

הרב: תזכה לרפואה שלה מהרה, ואתה להתעלות בתורה ויראת שמים

 

ש. ישראל בן בלה

 

הרב: ישראל בן בלה.

 

ש. אני יכול לעלות לתת לך משהו, בבקשה כבוד הרב?

 

הרב: כן, אני רוצה להראות לכם סרטון שיצא עכשיו חדש, קוראים לו נס כחוט השערה, הא הראו אותו כבר? פשש יפה מאד. למה שאלתי מי רוצה ברכה ואין לה כיסוי ראש.

כן, שאלה אחרונה, תן לתימני שמה, תקום. כן, קום. תן לו.

 

 

ש. ערב טוב כבוד הרב

 

הרב: ערב טוב

 

ש. יש לי שאלה, בכל ההיסטוריה של עם ישראל היו הרבה מחלוקות בין רבנים, בין אם זה בגמרא שהיו הרבה רבנים שהם שווים בגדלם ובמעמדם ותמיד היו מחלוקות, אומרים זה מותר והשני אומר זה אסור, זה להקל זה לאסור, וגם היום יש דברים כאלו, יש אשכנזים וספרדים, זה מתיר זה אוסר, אז איך אני יודע מה כאילו מבחינת הקב"ה יש דרך אחת שהיא אמת, באותו נושא מבחינתו הוא אומר זה אסור וזה אסור, ואני לא יודע.

 

הרב: אז אני אגיד לך כלל, הכלל הוא, ירא אלוקים יצא את כולם, זאת אומרת ירא שמים מחפש לצאת ידי חובת כולם. מה פירוש? שלא יכנס בצד ספק ובצד איסור. אז אם זה מחלוקות שיש בין הפוסקים וכו', אז זה דבר פשוט, תמיד מחמירים אז אתה ממילא מקיים את כל הדעות. אז אתה לא נכשל, אבל אם תנקוט בצד מסוים יכול להיות שזה הצדה צודק יכול להיות שלא. בעניינים שיש היום, זה דברים יותר קלים לבירור, כי מי שתוהה על העניינים מתחילתם יכול לדעת בדיוק מה מקורם ומה סיבתם, אז ממלא זה יותר קל.

אני מודה לכם על הערב הנפלא, ברוכים תהיו, תזכו למצוות, נשתמע ונתראה בפעם הבאה.