אלעד - אלעד - לצאת למלחמה נגד יצר הרע

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

‫‫‫

‫‫‫‫

‫ואברתי שאתממש ‫עם כוזר חקרות ‫ואברתי שאתממש ‫באמת כוזר חקרות.

והתנענע, ואם כל הזה מחכה לו.

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין.

אני מאמין בין השאלה, בביאת המשיח,

אני מאמין.

אני מאמין בין רומש של אימה, בביאת המשיח,

אני מאמין ואף אחד שיתממש האם קוזר אחר כך לא ואף אחד שיתממש האם קוזר אחר כך לא

בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא אני מאמין, בכל יום שיבוא, בכל יום שיבוא ובכל יום שיבוא אני מאמין

ועם חלפי שיתממן,

ואם כל זה צהר כאילו וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא אני מאמין וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא וכל יום שיבוא

אני מאמין

תודה רבה.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, נכון?

טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו מרחמיו ירוויח.

הערב הזה יהיה להצלחת יונתן בן עוזיאל ולתורמי הרצאה ולעילוי נשמת שמעון בן חיים,

הוריי איכרים וחמי.

מנוחתם עדן ורפואה שלמה לאורין בת עדן

כיצד להתמודד עם יצר הרע וכיצד להציל מידו את מה שהוא שווה מאתנו

אומרת התורה כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו אדוני אלוהיך בידיך ושבית שביו

ומייד שואלים המפרשים כתוב בהתחלה כי תצא בלשון יחיד

ולא כתוב כי תצאו משמע שזה מלחמת יחיד.

לא נאמר כי תלך למלחמה אלא כי תצא למלחמה על אויביך.

מדובר במלחמה נגד יצר הרע.

כשאדם מחליט לצאת למלחמה נגד יצרו הרע,

לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע.

יהיה לו סיעתא דשמיא מהקדוש-ברוך-הוא מובטחת.

כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה,

אמר הקדוש-ברוך-הוא, בני,

פיתחו לי פתח אחד של תשובה,

כחודה של מחט,

ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו.

זאת אומרת, השם מבטיח כנגד פתח אחד מפולש בתוך הלב,

שאתה מוכן להכניס את האור האלוקי על ידי תשובה,

הקדוש-ברוך-הוא מבטיח

שייתן לך סיעתא דשמיא כי נגד הפתח הזה אני פותח לכם פתחים שייכנסו עגלות וקרוניות.

פתח של שער עיר,

כשנכנסות כל כך הרבה עגלות וקרוניות,

צאו וחשבו כמה חודה של מחט נכנס בתוך פתח.

פי מאות מיליונים.

פי מאות מיליונים. על פתח אחד שתפתחו לי פתח של תשובה כחוט של מחט, אני אפתע לכם פי מאות מיליונים, סיעתא דשמיא,

לעזור לכם לנצח את יצר הרע.

גם אם תצא למלחמה בלי סיוע,

ונתנו אדוני אלוהיך בידיך.

יש פעמים רשעים שאין להם סיוע מן השמים כדי שיחזרו בתשובה.

כמו שאמרו בחגיגת טו,

יצאה בת קול ואמרה שובו בנים שובבים חוץ מאחר.

אלישע אחר שמעה בת קול שאומרת

כולם יכולים לשוב בתשובה,

רק אתה לא.

ככה הוא אומר שהוא שמע בת קול.

בעיר הרב הקדוש-מהרך יצחקי שאין הכוונה שאם היה אחר מחליט לחזור בתשובה לא היו מקבלים אותו.

אין הדבר כן,

כיוון שאין דבר העומד בפני התשובה.

מה לנו יותר גרוע ממנשה שהיה יותר גרוע מרבעם בן נבט?

ואף על-פי כן הקדוש-ברוך-הוא קיבלו,

אפילו שהוא עשה כביכול צחוק ולעג בהיותו בתוך דוד נחושת,

מורתח,

והוא אומר, אם אתה תעזור לי,

הנה מה טוב ומה נעים ואם לאו כל הפיה שווים.

אתה, חס ושלום, וכל העבודה זרה אותו דבר.

והקדוש-ברוך-הוא, למרות ההתגרות הזאת,

הצילו.

אז זאת אומרת, אין אדם שלא יכול לחזור בתשובה אפילו מתהום ומשאול תחתית,

וגם אחר היה יכול לחזור.

על זה רמזו חכמים ואמרו, אם יאמר לך בעל-הבית, צא,

אין אתה שומע לו.

במה מדובר?

אם יאמר לך הקדוש-ברוך-הוא, צא ממחיצתי,

אני לא רוצה לקבל אותך בתשובה.

אין אתה שומע לו.

זה רק ניסיון.

האם אתה באמת תרצה או לא?

המחטית רבים, אין מספיקים בידו לעשות תשובה. פירושו של דבר,

מן השמים לא עוזרים לו לחזור בתשובה,

ולחזור בתשובה זה קשה מאוד שאדם יתעורר מעצמו. קשה מאוד מאוד.

אפילו עם הסיוע של אלוקים קשה לאנשים לחזור בתשובה.

כתוב, הבא לטהר מסייעים לו,

אבל זה הבא מעצמו לטהר מסייעים לו.

אבל אם הוא לא בא מעצמו, אין סיוע אלוקי.

פה כתוב, כי תצא למלחמה,

אם אתה יוזם את המלחמה, אפילו שאתה רשע ואין לך סיוע,

הקדוש-ברוך-הוא לא יפקיר אותך, ונתנו השם בידיך ושווית שביו.

וגם אחר, אם היה חוזר בתשובה, היה מתקבל.

הכתוב גם אומר בלשון רבים על אויביך,

ומסיים ונתנו.

אז יש אויבים?

יש אחד, רבים, יחיד.

אלא ליצר הרע יש כל מיני סוגי הטעיות, דמיונות, הבטחות,

פיתויים.

אז זה הרבה אויבים שתוקפים את האדם.

הוא לא טומן ידו בצלחת, יצר הרע מנסה מכל כיוון להסיט את האדם מדרך התורה והמצוות.

אבל בסך הכללי זה אותו יצר רע שעומד מאחורי כל הפיתויים האלה.

לכן הפסוק אומר, כי תצא למלחמה על אויביך.

אל תחשוב שיש רק פיתוי אחד שלא, וכל השאר זה לא.

הכול זה פיתויים, הכול זה אויביך,

וכנגד כל אחד ואחד מהם אתה צריך להתמודד,

אבל בסופו של דבר אתה תנצח את אותו אחד ונתנו השם בידיך את מי שעומד מאחורי כל זה.

כתוב גם בשבית השביו.

לכאורה היה צריך לומר בשבית השבי.

מה זה בשבית השביו?

פירושו שאתה שווה את מה שהוא שווה ממך,

ואתה מחזיר את השבייה ששווה ממך אליך.

מה הוא שווה ממך?

הוא שווה ממך את כל העבירות שהצליח להוציא ממך, את כל המצוות שביטל אותך.

כל זה הלך בשבי. גם מצוות שלא עשית כראוי, לא לשמה, לשם כבוד, לשם זה, לשם זה,

כל זה שבוי אצלו, הלך לסטרא אחריו.

אם אתה עושה תשובה מאהבה אז אתה לוקח ממנו את כל השבי ששווה ממך, ולא עוד, אלא שהופך את כל העוונות לזכויות.

אז אם תצא למלחמה נגדו ותילחם נגד כל אויביך, כל צורות הפיתויים שלו,

ונתנו השם בידיך, ולא עוד,

אלא שיחזיר לך את הכול בחזרה.

עוד דבר שבוי אצלו.

כל האיברים שלך שבויים אצלו. הם משרתים שלו.

הוא מפעיל את כל האיברים שלך נגדך,

והאיברים שבויים אצלו.

לכן אתה צריך לצאת למלחמה נגד אויביך זה איבריך.

העיניים רוצות לראות איסור,

האוזניים רוצות לשמוע דברי בלע.

הפה שלך רוצה לדבר לשון הרע.

כל איבר ואיבר קופץ לעשות עבירה.

אלה אויביך.

אם לא תדע לרסן אותם, לבלום אותם,

אז הם שבויים אצלו, והוא משתמש בהם נגדך.

הגוף פועל נגד הנשמה.

אבל אם תצא למלחמה נגד אויביך, זה איבריך שלך לא לתת להם.

רשות,

כמו השמירה לפי מחסום,

עוצם עיניו מראות ברע וכו',

אם תעשה כן,

אז בשבית שביו תוכל בסופו של דבר להשתלט על איבריך,

כמו שאברהם אבינו שלט ברמח איברים,

מה ששום בריאה כמעט לא הצליחה.

כי יש חמישה איברים שלכאורה לא ברשותו של אדם.

בהתחלה נקרא אברהם, אחר כך אברהם, תוספת של ה'.

מתי נקרא אברהם? ששלט בעוד חמישה איברים.

שתי אוזניים,

שתי עיניים וראש הגבייה,

שזה לא רצוני,

נכנס לך שמיעה, ראייה וכו'.

אז אדם יכול,

עד שיהפוך אפילו את האויב הגדול הזה, יצר הרע, לאוהב.

ברצות השם, דרכי איש,

גם אויביו ישלים אתו.

אמרנו שיש אויב אחד?

גם אויביו, גם איבריו, האויבים שלו ישלים אתו,

שלא יתרצו לעשות שום עבירה.

אז זה בשביע את השוויון שאתה יכול להחזיר את כל המצוות וכל העבירות אליך בחזרה.

בעל חובת הלבבות, בשער הכניעה, פרק ז' אומר,

אדם המדבר לשון הרע על חברו,

כל מצוותיו עוברות למי שדיבר עליו.

אין הרבה אנשים שמאמינים בזה,

אבל רבנו בחייה,

לפני אלף שנה, אחד מהקדמונים אומר את זה, ואומרים את זה עוד אחריו,

כל המדבר לשון הרע על חברו, כל מצוותיו עוברות למי שדיבר עליו.

וכל העבירות של חברו שהוא דיבר עליו עוברות אליו.

על זה אמרו חכמים,

טוב שברופאים לגיהינום.

מה, מגיע למישהו טוב ברופאים ללכת לגיהינום?

מהו השם שהוא טוב?

שהוא מציל הרבה אנשים, מגיע לו גיהינום.

יש הרבה פירושים בזה, אבל אחד מהם שמשקף ממש את הדבר,

אם אדם הולך לרופא ואומר לו, אני חולה,

והוא נותן לו תרופות וזה לא מועיל והמצב מידרדר,

בסוף הרופא מרים ידיים ואומר לו, אני מצטער,

לא נותר לך הרבה זמן לחיות.

זה רופא שעשה כמיטב יכולתו, נתן לו את העצות,

התרופות, אבל אין מה לעשות, המחלה מתגברת.

אבל לו יימצא רופא טוב מאוד,

אז היה רופא אומר לו, אתה יודע מה, אני כל כך רוצה לעזור לך ואיני יכול,

אבל דבר אחד אני מוכן לעשות בשבילך,

אני מוכן לקנות את המחלה ממך, שאתה תהיה בריא ואני אהיה חולה.

אין רופא יותר טוב מזה.

שמוכן למות בשביל הפציינט,

אין רופא יותר טוב מזה.

מי הרופא הטוב שהולך לגיהינום? זה בעל לשון הרע.

בעל לשון הרע הוא כל כך טוב,

שהוא נותן לך את כל המצוות שלו,

לוקח ממך את כל העבירות שלך וישר הולך לגיהינום.

אין רופא יותר טוב מבעל הלשון.

אבל אמרו ריבותינו, כשאדם החליט לחזור בתשובה ומבקש מחילה מחברו,

אם חברו ימחל לו באמת,

מצוותיו חוזרות אליו כבתחילה.

אבל אם הוא לא ביקש מחילה הוא פסיד לעולם את המצוות אצלו ואת העבירות לקח ממנו.

לכן, אם מדברים עליכם בלשון הרע, תשמחו,

כי אין אנשים יותר טובים ממספרי לשון הרע,

כי הם עושים את הטובה הכי גדולה שיכולה להיות לאדם.

על זה בחר חפץ חיים?

ממש בחר.

אף אחד לא פוגע בי, אף אחד לא מעליב אותי,

אז איך אני אתקן את כל העבירות?

הרי מי שמבזים אותו, מוחלים לו על כל עמונותיו.

אז זה למי ידוע. על זה אמר, ושבית שביו. אם תחזור בתשובה מלשון הרע אז תוכל לשבות בחזרה את כל המצוות שהפסדת ולהחזיר אותן אליך.

רבי יסא בירושלמי אומר שאין אדם מדבר לשון הרע עד שהוא נהיה כופר.

שנאמר, אשר אמרו ללשוננו נגביר, שפתנו איתנו, מי אדון לנו?

מי יגיד לי מה להגיד? אני אגיד מה שאני רוצה.

זה כופר. אדם לא אומר לשון הרע לפני שהוא הופך להיות כופר.

ואם כופר לא מתפללים, הוא לא מצטרף למניין.

זה מספרי לשון הרע. יש בתי-כנסת מלאים כאלה,

שאין להם הצטרפות בכלל. הם כופרים, אין אלוקים לנגד עיניהם.

לא רק זה,

הרב שמואל בר-נחמן אומר שמותר לספר לשון הרע על בעלי מחלוקת.

זאת אומרת,

אם אנשים פתחו במחלוקת כנגד מאן דהוא,

מותר לספר עליהם לשון הרע. מה זה אומר?

לומדים את זה מנתן הנביא,

ובאתי אחרייך ומילאתי את דבריך.

אמר נתנא הלויא לבת שבע,

אם שלמה,

מלאך אדוניהו,

המליך את עצמו בחוץ ודוד המלך הבטיח לבנך,

שלמה בני ימלוך אחריי.

והוא זקן, יושב בבית ולא יודע מה קורה ברחובות.

אז תיכנסי אליו,

תספרי לו את הדברים.

אבל מאחר וייתכן שהוא לא יקבל את הדברים,

קשה להאמין שהבן ימרוד עד כדי כך ויעשה כאלה דברים.

אז אני אבוא אחרייך ומילאתי את דברייך.

מה שיהיה חסר בשביל שהוא יקבל את הדברים וישתכנע,

אני אבוא ואעשה.

אז כתוב שמותר לספר לשון הרע על בעל מחלוקת. ממי לומדים מנתן? מה הוא בא ואמר?

הוא בא ואמר לדוד המלך,

הכריזו בחוץ,

יחי אדוני המלך.

אבל בגוף המעשה שמובא בתנ״ך לא כתוב שהכריזו העם,

יחי אדוני המלך,

שכל העם הסכים שאדוני הוא המלך.

זאת אומרת, הוא שיקר בשביל לחזק את הדברים אצל דוד המלך,

והתקבלו הדברים כדי שיעמוד בהתחייבותו לשים את שלמה.

אז מי שחושב שאסור לדבר כנגד בעלי מחלוקת, טועה.

ומי שחושב שמותר להגיד לשון הרע מלכתחילה,

כופר.

וזה הרבה אנשים,

כמובן שלא יודעים,

או לא רוצים לדעת,

או מפרשים מה שהם רוצים.

מכל מקום יש תקנה גם לכאלה,

אבל בתנאי שהם יבקשו מחילה כראוי,

מחילה אמיתית,

ושימחלו להם באמת. אם המחילה היא לא אמיתית, רק אומר מחול, מחול, מחול, ונגמר.

לא קרה שום דבר.

חתם סופר, ביאר באופן נוסף.

כשאדם לוחם,

את המלחמה התמידית נגד האויב הנצחי,

אז כתוב בשביט השוויון, תלמד מדרכי יצר הרע את דרכי המלחמה שלו.

באותה מידה של זריזות ועקשנות שהוא משתמש נגדך,

תשתמש נגדו. תלמד ממנו, אין מורה יותר טוב מיצר הרע.

מסופר שבזקנותו של החפץ חיים,

בהשכמת הבוקר, כשהוא יוצא לבית-הכנסת, בא אליו יצר הרע ואמר לו, אתה כבר מבוגר, כל החיים שלך הקפדת בהשכמה להתפלל.

היום קר מאוד בחוץ, אתה מבוגר מאוד, זה שק אונס נפושס ואונס רחמנא פטרי.

ושלא תתחייה בנפשך ברגע האחרון, הרי כתוב, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, אתה יכול למות מדלקת ריאות.

חפץ חיים בהתחלה, ככה, שמע, יש צידוק לדברים.

אחר כך אמר לו, תשמע, אתה יודע מה, אני למדתי ממך. אם אתה כבר חמשת אלפים וכמה שנה קם בבוקר, לא התקררת ולא קרה לך כלום ואתה מקפיד ללכת כל הזמן, אין מה לדאוג, גם אני ממשיך ככה.

צריך ללמוד ממנו כמה הוא זריז בעבודה, כמה הוא דבק במטרה.

גם אתה צריך להיות זריז ודבק במטרה להילחם בו, כי אם לא אתה מפקיר את עצמך,

כי אתה ישן מועד.

אז זאת אומרת, אתה צריך להיות זהיר.

אבל מה, כמו שהוא לא אומר לאדם ישר, לך עבוד עבודה זרה,

אלא היום אומר לו, עשה כך, למחר עשה כך,

ככה כל פעם, טיפה טיפה טיפה בלתי נרגשת,

עד שבסוף הוא אומר לך, לך עבוד עבודה זרה.

כמו ששומעים היום שכל מיני חרדים וחסידים פתאום בטלוויזיה אומרים שהם פרקו עול,

מורידים זקן,

מספרים את סיפור חייהם, הם נגאלו, נגאלו.

זהו.

אז ככה יצר הרע לוקח בלאט-לאט, בלאט-לאט. הוא אומר אותו דבר, אתה תתנהג אתו, אל תקפוץ ישר, לאט-לאט, שלא ירגיש, תוסיף עוד דקה, תסתום את הפה יותר, לא תשמע לשון הרע, תתחמק מפה, תתרחק משם, הוא לא ירגיש. לאט-לאט, לאט-לאט, תתגבר, תתגבר, תתגבר, עוד יום אחד הוא יראה שאתה צדיק ופרוש.

ושבית השוויון, תלמד ממנו איך הוא עובד.

מאויבי תחכמני מצוותיך. אין יותר טוב מהאויב ללמוד איך להתחכם במצוות.

ואז יתקיים בך כי לעולם היא לי.

לעולם תצטרך להילחם ביצרך הרע. אין רגע מנוחה ממנו.

אם יעבור עליך רגע ותחשוב שהנה אתה עכשיו,

בזכות עצמך עומד, תדע לך שאתה מופקר.

הירושלמי מספר על אדם אחד, זקן, צדיק גדול,

ממש צדיק גדול,

שהיה אומר,

אל תאמין בעצמך עד ימי זקנותך.

שינה את לשון חכמים,

אל תאמין בעצמך עד יום מותך.

למה הוא שינה? הוא אומר, מה, אני אגיד, שקר?

אני כבר זקן, אין לי יצר הרע. מת, מת מזמן, כבר עשרות שנים מת.

אז מה אני אגיד, אל תאמין בעצמך עד יום מותך? אני כבר זקן, ולא יכול לעבוד אצלי כלום.

השמים כעסו עליו מאוד ושלחו לו מלאך בדמות אשה יפת תואר מזמן אדם הראשון,

ופתאום מצא עצמו מדבר את הדברים שלו כהוגן,

ותפס את עצמו והתחיל לבכות מרה, איך הוא הגיע לשפל המדרגה כשהוא מדבר דיבורים כאלה.

מאז התגלה לו המלאך ואמר לו,

נשלחתי משמים להורות אותך שלעולם לא תשנה ממה שאמרו חכמים. עד יום מותך זה עד יום מותך.

אין אפוטרופוס לעריות.

עד יום מותך.

כי יצר הרע משלה את האדם שכבר אין לו תאווה ואין לו כלום. אתם שומעים היום סיפורים, נחמנא נצלן, מכל מיני רבנים מקובלים,

מכל מיני דברים איומים ונוראים שנעשים,

וזה פשוט, פשוט, כי הם כופרים בגמרא. הגמרא אומרת,

אין אפוטרופוס,

והם אומרים, לא, לא, אני מעל יצר הרע, הוא לא יכול עלי.

וראית בשבייה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחת לך לאשה.

לא דיברה התורה אלא נגד יצר הרע שאם אין הקדוש ברוך הוא מתירה יישאנה באיסור.

זאת אומרת יוצאים למלחמה לפני שיוצאים למלחמה אז

מכריזים מי האיש הירא ורחל לבב מעבירות שבידו ילך וישוב לביתו,

מי שבנה בית ולא חנכו ילך וישוב לביתו וכו' וכו'.

הולכים והולכים והולכים. מי נשארים?

רק הצדיקים הגמורים שלא דיברו אפילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש.

אם פעם אחת בחייו הוא סח בין תפילין של יד לראש,

הוא לא צדיק והוא לא יכול לצאת למלחמה.

אז מי יצאו?

האנשים הכי שלמים שיש בעם ישראל.

אז איך יכול להיות שפתאום, אחרי שמנצחים,

הוא רואה את נישא ונפלאות השם,

פתאום הוא רואה איזה גוי השקצה ופתאום יש לו את העווה האלה וחשקת בה.

איך?

איך צדיק כזה גדול פתאום וחשקת בה וראית בשבייה?

וצריך שהתורה תתיר לו אותה, ואם לא, הוא יישאנה באיסור.

אתם מאמינים? צדיק כזה גדול.

יכול לעבור על התורה ולשאת את האשה הגויה באיסור,

שבשביל זה התורה צריכה להתיר אותה?

מה זה?

ומה כתוב שהתורה תתיר אותה?

אז אם ככה, שתתיר כל תאווה שאתה עלול לעבור באיסור.

בכתבי הארי, זיכרונו לברכה, בשאר המצוות וכן באורח חיים הקדוש,

דיארו לנו את הסוד הזה.

כל ההולכים למלחמה צדיקים ללא תאוות.

כולם במחשבות עליונות לבורא יתברך.

על אף קדושתם, כשהולכים למלחמה,

חושקים באשת יפת תואר.

אבל אין זה אלא הוראת שעה שיש באותה אשה ניצוץ קדוש העשוק ביד הסטרא אחריו.

כמו שמצינו הרבה גויים שהיו בהם נשמות גדולות ויצאו מהם גדולי עולם.

טרח היה גוי גדול מאוד, עובד עבודה זרה.

אשתו, אמתלי בת קורנבו,

גם כן לא היתה חסידת אומות העולם.

ומי יצא משם?

אברהם אבינו.

נשמות שהיו עשוקות בתוך הסטרא הרא ושרה אמנו ושמעיה ואבטליון גרא צדק.

ריבותיהם של הלל הזקן ושמים ואונקלוס הגר ורות המואבייה כל אלה היו נשמות עשוקות תחת הסטרא אחריו.

וכל זה קרה בעקבות חטאו של האדם הראשון שנשבו כמה נשמות יקרות ביד הסטרא אחריו.

זה מה שאמרה התורה הקדושה.

וראית בשבייה אשת יפת תואר וחשקת בה,

לא חשקת אותה,

את מה שבה, מה יש בה?

ניצוץ קדוש.

הוא התעורר מעצמו להרגיש את הניצוץ הקדוש שיש בה,

כמו, ולהבדיל,

יהודה שהלך בדרך,

ויית מן הדרך. בא מלאך והיטהו אל תמר מבלי לדעת מי היא.

ובת-קול מכרזת ואומרת ממי יצאו מלכים, ממי יצאו נביאים,

וכפו אותו מן השמים להעמיד משם את פרץ וזרח בשביל שיצא מלך המשיח.

זאת אומרת,

בתוך המקרה הזה היו נשמות קדושות,

או כמו דינא עם שכם בן-חמור להוציא את נשמת רבי חנניה בן-טורדיון ועוד מקרים רבים שפרוסים בהיסטוריה.

אז כתוב, ראית בשבייה האש את יפת תואר וחשקת בה,

לא אותה.

החלק הטוב שטמון בה, ולקחת לך לאישה. למה לקחת אותה לאישה?

כדי להגביר את הטוב שבה על הרע שבה.

הרי גויה זה החלק הרע.

הניצוץ הקדוש זה החלק הטוב.

כדי להגביר את הטוב על הרע תיקח אותה לאישה,

ואז יידחה הרע ותיכנס האישה אל הקדושה.

אומנם אם לא חפצת בה, יש המשך, מה קרה?

אם לא חפצת בה, מה קרה?

סימן שהאישה הזאת, הרע שבה הוא הרוב והטוב הוא המיעוט.

ואז מתבטא לטוב במיעוט והיא נשארת כולה רעה.

מה כתוב בה? ושילחתה לנפשה.

ואל תתחתן עמה, כי היא לא תתקרב לקדושה.

אז כל סוד אש את יפת תואר זה הסיפור.

אבל יש לה קשוט קושייה.

התורה אומרת שבאשת יפת תואר יצא ממנה בן סורר ומורה.

אלון שמע, אמרנו, טהרי.

אומר הארי הקדוש,

זה שיצא בין סורר ומורה זה לא עונש,

אלא אי אפשר שלא יתערב סיגים מצד הרע שבא בבלת.

בכל אופן יש פה גויה.

אז חלק,

מנהרה אפילו שהוא מיעוט, נשאר בוולד, בגנים.

אז לכן זה יגרום שהוא יהיה בן סורר ומורה.

הנה אנחנו רואים אצל אברהם, יצחק ויעקב.

אברהם יצא לאוויר העולם,

אז אברהם היה קדוש וטהור,

אבל בו עדיין היו שיגים רעים מטרח ואימו.

אז כשהוא הוליד,

הוליד תחילת ישמעאל,

שייצאו כל הסיגים הרעים שעוד נותרו בו בישמעאל ויצחק יצא טהור.

אבל גם ביצחק נשאר עוד משהו מן השיגים,

לכן כשהוא הוליד, הוליד את עשו, יצאו בו כל הסיגים הרעים,

ויצא אחר כך יעקב אבינו קדוש וטהור, וממנו רק יצאו 12 שבטי יד טהורים וקדושים,

ללא סיג וללא פגם.

אז רואים שלטהר לגמרי זה לא כל כך קל, לכן היפת תואר הזאת, נשאר בה עוד קצת רע, שייצא ממנה בן סורר ומורה.

התורה אומרת, לא תהיה ברירה, חייב לצאת בן סורר ומורה.

שואלים,

למה דוד המלך לא הוכיח את מודעות?

היה הקדוש-ברוך-הוא צריך לצוות לכאורה שיניח הקוצר כך וכך עומרים לעני והיה עושה את המצווה עם כוונה, כמו כל המצוות.

אם המטרה שלו תשוב לכחתו זה בשביל שהוא יקבל לעני מה שאתה שוכח בשדה,

אז שהשם יצווה חיובי.

תשאיר לו כך וכך וכך עומרים, וזהו.

אני אעשה את המצווה עם כוונה. למה שתהיה מצווה כזו בדרך של שכחה,

שאתה לא מתכוון בכלל? זה חוץ מדעתך.

איזה מין מצווה זאת?

אפשר לצוות לשכוח?

הרי אם הוא התכוון לשכוח באמת,

אז הוא קיים את המצווה מרצון.

צריך שכחה שאין בה ידיעה.

איזה מין מצווה זאת?

תשיב את נדחו.

לכן אמר לבנו,

אילו עשינו הברצון לפני המקום,

לא בת מצווה זו לידינו,

אלא בגלל שלא עשינו ברצון, אז באה מצווה זו לידינו.

אם כן, למדנו פה הרבה היום שברוך השם הבורא יתברך הניח לנו אפשרות

ללחום נגד מלאך המוות,

אבל בתנאי שאנחנו נצא נגדו למלחמה, אם נחכה לגיל מאוחר או לזמן אחר,

לעולם לא יגיע אדם,

לעולם ירגיז אדם יצר הטוב נגד יצר הרע.

אי-אפשר. אם אתה לא תצא,

השם לא ייתן לך את האויב ביד.

תרצה אותו ביד אצלך?

זה רק אם אתה תצא. או, השם אומר, אתה יוצא,

אני אעזור לך.

כתוב, צופה רשע לצדיק ומבקש לאמיתו.

השם לא יניחנו בידו.

אמרו חכמים אלמלא שהקדוש-ברוך-הוא עוזרו אינו יכול לו.

מה כתוב? שהשם עוזרו.

מה זה עוזרו?

אתה מתחיל ואני עוזר לך, אומר השם,

לא אני עושה את העבודה בשבילך.

אני אחזור לך, אבל תתחיל.

הבא להטהר, מסייעים לו.

אז העניין הוא עכשיו, בפרט שאנחנו שבועיים לפני ראש השנה,

זה לצאת למלחמה נגד יצר הרע.

והעצה שלי,

בשבועיים אפשר להספיק לקרוא, ללמוד ולקיים את ספר שערי תשובה. בלי ספר שערי תשובה,

איך אפשר לעשות תשובה אם בן-אדם לא יודע בכלל מה מבקשים ממנו.

אז חייבים לשבת ללמוד בעיון ספר שערי תשובה של רבנו יונה,

כדי לעמוד ביום הדין, מוכנים, מבינים,

מבינים מה נדרשנו ואיך מתקנים.

אם לא, אז זה כמו כל ראש השנה,

שהאדם לא יודע מה נגזר עליו. וכבר אמרנו בדרשות קודמות,

חלקן שמעתם,

שנחתמים לאלתר למיתה.

לא רואים שאנשים מתים בראש השנה וביום הכיפורים על המקום. כתוב, נחתמים לאלתר.

אז אם אף אחד לא מת בבית-כנסת, אז אף אחד, כולם יצאו צדיקים.

איך זה מסתדר?

אלא יש מיתת שנים,

שאם נגזר לו שחיה 80,

לא חזר בתשובה, מורידים לו חמש ושבע ושתיים בשנה וארבעה חודשים ועוד חמש-עשרה,

וקרה בסוף, הוא נפטר צעיר, על אופנוע, זה במכונית,

זה ממחלה, זה מפה. וחושבים, צעיר, לא המחלה הרגה אותו, לא המכונית, לא אופנוע. בראש השנה, כל שנה הורידו לו מהחיים, כי הוא לא חזר בתשובה.

אין דבר כזה שהמשנה תגיד, מתים לאלתר והוא לא מת.

אבל מיתת שנים זה מיתה.

או שנגזר עליו,

שיהיה עני, שיהיה ערירי,

שיהיה סומה,

שיהיה מצורע.

כל אלה מיתות. בעל ייסורין חשוב כמת.

אז גם זה נגזר בראש השנה,

שהשנה יהיה ככה ולא ככה.

אבל אנשים לא לוקחים את הדברים ברצינות.

אנשים מסתכלים על הדברים חפיף דליל.

יותר על היום הקדוש, בגדי לבן,

ארוחה טובה בבית,

מי שיש לו בשר כשר אשרה,

מי שיש לו נבלות וטרפות.

כל אחד, תלוי מה אכין לו לראש השנה. אוי ואבוי לאלה שיאכלו בשר ועופות.

בראש השנה טרף. יא חביבי, מה שיהיה דינם בשמים.

זה לא רק שהוא אוכל נבלות וטרפות, הוא מאכיל, הוא מחטיא רבים. הוא מאכיל נבלות וטרפות,

כי כל אבא צדיק קונה לילדים שלו נבלות וטרפות.

אז הוא מחטיא רבים.

וכתוב שילדים שאוכלים נבלות וטרפות,

אפילו בינקותם לא יצאו מהם אנשים גדולים כשיגדלו.

הם גמורים.

והחפץ-חיים הבאנו בכמה הרצאות, שמי שאוכל נבלות וטרפות לא יצא מהגיהינום.

חייב קודם כול למרק את כל נשמתו מכל טינוף,

כי נבלות וטרפות זה בגופו כולו, ברמח אבריו,

וזה מטמא את נשמתו, שנאמר,

ונטמאתם,

באם.

אז זאת אומרת, זה לא אומר החיצונית,

לא עשיתי זה או עשיתי כזה דבר חיצוני ממני, לא.

זה אתה, המהות שלך, שאתה נבלה וטרפה.

אפשר לקרוא לך מר עכבר,

כי מי שאוכל נבלות וטרפות הוא נבלה וטרפה, כי הדם שלו,

כל מה שעובר בו זה מין נבלות וטרפות.

והסברנו בהרצאות שאין מה לעשות לאור הבדיקות שעשינו, ותאמינו לי, אני שוחט בהרבה מקומות,

פעם פה ופעם שם,

המצב על הפנים, ובפרט בסכינים.

לא מקפידים על סכינים שיהיו אחרי שחיטה כמו לפני שחיטה.

ויש שמות שונים ומשונים, שזה רק גירוד,

קצת סכסוך, שינוי טעם, חוסר בחלקות,

כל מיני מלים שזה לא חלק.

ומעבירים את העבוד נוסעים במהירות.

ערב חג צריך למעבוד.

אין זמן עכשיו לכשרות.

ואני אומר לכם, עובדה מהיום,

צריך לעצור את הליין, לא עוצרים, תיזהר לעצור את הליין. תיזהר, נוסע.

יש לי מספיק עדים, כי אני, כשאני שוחט,

לוקח בודק סכינים, חוץ מבודק הסכינים שקיים,

שהמטרה שלו, אני משלם לו כסף, שימצא דגימות,

ועליו אני שם עוד רב שבודק אותו.

אין דבר כזה.

בדיקה אחת ברטוב, שתיים מייבש,

כל ארבע דקות.

זה החלק הראשון.

אחר כך יש צומת הגידים, אחר כך יש הריאות,

אחר כך יש שרירות דם, שצריך להקפיד,

אחר כך יש הניפוץ של המלח, שצריך להיות עם זרנוק מים וכו',

אחר כך יש מליחה,

וואווווווווווווווווווווווווווו אחר כך באריזך מתחרבב הכשר והחלק והמחרבש.

זה סיפור אם אתה לא יושב עד הסוף,

אוי ואבוי לך,

כי בסוף בדרך כלל נשארים ברוב המקומות ערבים שאורזים.

מה ייתנו ליהודי מכובד שהוא יהרוס? זה דבר פשוט. אבל נפלו כמה, מה זה נפלו? מפילים את אלה שהם טרפות, מפילים לרצפה, אז הם מרימים,

מרימים. הערבי הוא...

עוזר, ממים, מערבבים, וכו'.

זה בעופות, בבקר השם ירחם.

בבקר שוחטים 100, 120, 130 בקר בשעה חצי דקה שור, התיזו לו את הראש.

ואחר כך בקצב הזה צריך בדיקות פנים, בדיקות חוץ,

הכול. אתם יודעים מה הוא אומר?

אין חלק בית יוסף בבקר,

רק בשליטה פרטית קטנה.

אין, תשכחו.

כבר הבאתי מובאות, הבאתי את הרב נתנגשטטנר, את הרב ברנדסטופר, את הרב יברוב בשאלות ותשובות שלהם.

והם ראשי כשרויות והם אומרים שרק בחבורי לאכול.

ובאמת כל החכמים האמיתיים אוכלים רק חבורי. הרב קנייבסקי,

הרב שטיינמן,

הרב דוד אבוחצירא ואחרים,

כל אלה רק שחיטה פרטית עם שוחט ירא שמים מומחה ובודק סכינים וכל מה שצריך,

וקצת.

אי-אפשר. מי שלא היה בפנים לא מבין אפילו מה זה.

זה לא מספיק שתדע הלכות.

יש סוחר שעומד מעל לזה,

יש יבואן.

הוא צריך הספק. מחכים. אם לא, הוא יפסיד כסף.

אם לא יצא מה שהוא צריך אז הוא יפסיד כסף. הוא לא מתכוון להפסיד כסף.

לא שוחטים בשביל שתאכלו,

שוחטים בשביל שיהיה להם כסף.

וכל יום מוצאים מחדש, הנה היום ברמלה מצאו מסעדה ששם הכול לא עבר, שום השגחה, שום דבר, הכול. שמים מדבקות כאילו זה כשר והכול, מזייפים הולוגרמות,

ומדבקות, ומה שאתה לא רוצה. אפילו הרב לנדה, הבאנו אותו, שהוא אומר בעצמו בהקלטה,

אל תסמכו על שום מקום שמוכר את המוצרים שניים,

רק בחנות מסוימת שהוא הזכיר. למה? כי גנבו לו הולוגרפות והכול.

אז מה הבעיה עכשיו? הערבים כל יום מעבירים טונות של בשר ועופות במשאיות,

במכוניות, בטנדרים,

בכל מעבירים. נתפסים 10%, 90% עבר.

עכשיו, אם אכלת פעם אחת נבלות וטרפות בסיר שלך,

מעכשיו הכול נבלות וטרפות.

אם לא תגעיל את הכלים,

אתה ממשיך לאכול נבלות וטרפות.

עכשיו, זה לא דבר פשוט, רבותי. זה לא דבר פשוט. אפילו אם זה ספק,

ספק דאורייתא לחומרה.

מה, אתה מסתפק?

אתה תאכל רעל? זה יותר גרוע מרעל.

למה? רעל, אתה מת, ופעם אחת אכלת אותה. אבל פה אתה יכול לאכול ולחייך ולהיות מבסוט ולעשות גרפס ולברך ברכת המזון.

ועל זה נאמר, בוצע ברך, נאץ ה'.

וכתוב ב'שולחן ערוך' שחייב אדם ליתן כל ממונו ולא לעבור עליו אחד דאורייתא.

פה כל כזית,

אתה, חביבי, עובר על איסור דאורייתא.

ואתה משקץ את עצמך ומטמא.

אז יצר הרוע אומר לך, לא, הגזמת,

אתה יודע איזה רב זה חשוב,

כולם סומכים עליו, אתה יודע איזה שם יש לו,

פקע שמו בעולם, מה קרה לך? הוא לא נותן לך אפילו להאמין.

אתה מביא לו סרטות,

אתה מביא לו הקלטות,

אתה מביא לו עדים,

אתה מביא לו עדויות.

והבן-אדם אומר לך, לא, לא, אני ביררתי אתו, הכול בסדר.

אני ביררתי אתו, עם הנאשם, לא עם המאשים.

יש פה בוץ אחד, פה באלעד,

שהחליט לבדוק את הנושא. עם מי?

עם מחמוד אבל.

תבוא אלי, תבדוק אצלי, אצלי הראיות, אצלי העובדות, אצלי ההקלטות.

אצלי הוא מפחד לבוא, כי הוא ידע שהוא יודע שהוא אוכל נבלות וטרפות,

אז מה הוא יבוא לבדוק אצלי?

אז הוא יושב עם האנשים שלו והם חרטטים אותו ואומרים לו מה שהם רוצים, מראים לו מסמכים מה שהם רוצים.

רגע, אבל אם זה נכון, תשמע את שני הצדדים, לא?

לפחות שני צדדים, לא בית-דין.

אתה רוצה, בוא נשמע.

לא, הוא לא מעז להתקרב אלי.

למה?

כי אז תתברר, האמת,

מאז הוא יאבד את הקשרים אתו,

מאז יצאו עליו,

מאז הוא יפסיד את מעמדו,

אז שיוכלו לבלות וטרפות.

הרי מי שפוחד לגשת למקור הטוען טענות הוא רמאי וכזבן.

מה הבעיה שלך להתמודד אתי? בוא.

אתה בטוח? בוא.

למה לא תובעים אותי כולם, בית-משפט, בית-דין? אני מוציא עליהם לעז, לא אני אומר עליהם דברים.

למה לא תובעים אותי?

יכולים להרוויח עלי מאות אלפים, מאות אלפים.

לא כדאי להם,

וגם ינקו את השם שלהם,

כי הם יודעים שאם זה יגיע לבירור אז תהיה חותמת של בית-דין וגם בית-משפט,

וגם ישלמו לי הרבה כסף.

זה הדבר בעצמו מוכיח עד כמה אני צודק, בלי שאף אחד ישמע כלום.

אבל יש דיסקים, חילקנו בחינם, לצפייה, לשמיעה, לכול.

שבן-אדם רק יתבונן, ישקול. אתה לא חייב להסכים, תשמע ממנו.

תוכל לסתור את כל מה שנאמר פה בבקשה?

אם הרב בעצמו, הרב עמאר,

בלי קשר למקרים האלה של עכשיו שהתפרסמו,

אמר בעצמו על-יד הרב עובדיה, זה בסרטון באתר שופר,

אמר, אתה יכול להראות אותו אם אתה מוכן,

יש לך?

אמר במפורש, אני בעיניי, ככה הוא אומר, אני בעיניי בהיותו הראשון לציון,

אני בעיניי אומר לכם שראיתי שלא עושים חלק בית-יוסף בכל החוגים, בכל החוגים,

וזו שאלה של טרף.

זה מעיד מי שהיה מופקד על כל הכשרות בארץ.

כל החוגים, אתם שומעים? אשכנזים וספרדים.

כל החוגים, בלי הבדל.

כלל את כולם, מה עוד צריך?

זה רק אחד מהסרטונים.

יש לי כאלה עשרות של עובדות.

בבקשה, תראה להם.

אני מעולם נמנעתי לא לומר על אף אחד,

אבל ברור, אני יכול להגיד באופן כללי.

אני ראיתי בעיניי אנשים שרחוקים מחלק וכותבים על זה חלק בית-יוסף.

רבים, לצערי, גם מכל החוגים,

יש הרבה שזה רחוק מחלק בית-יוסף. צריך להיות אמיתיים, זה חלק בית-יוסף, זה פירושו חלק אמיתי,

בלי שרחות כלל והיכל.

אחרת, נכנסים לשאלה בהלכה של טרף.

עוד פעם, תשים.

ויש באמת בעיני, אני מעולם נמנעתי לא לומר על אף אחד,

אבל ברור, אני יכול להגיד באופן כללי.

אני ראיתי בעיניי אנשים שרחוקים מחלק, וכותבים על זה חלק בית-יוסף, רבים, לצערי, גם מכל החוגים.

יש הרבה שזה רחוק מחלק בית-יוסף. צריך להיות אמיתי. אם זה חלק בית-יוסף, זה פירושו חלק אמיתי,

בלי שרחות כלל והיכל.

אחרת, נכנסים לשאלה בהלכה של טרף.

תודה.

אז זאת אומרת, הוא אומר במפורש שלא עושים חלק בית-יוסף, אבל כותבים חלק בית-יוסף ומפרקים שרחות שזה טרף.

יותר גרוע שיורדים ממדרגה, עושים טובה, יורדים ממדרגת חלק וכותבים כשר.

אין כשר לספרדים.

יש או חלק או טרף.

עכשיו, זה לא היחידי.

מי שמכיר שוחטים באמת, המתים, יראה שמים, ישאל אותם ככה בנה ובנה בשקט בינינו. תגיד לי, מה קורה?

אתה אוכל מזה? הוא יגיד לך, אני בעצמי לא אוכל מזה.

אז למה אתה שוחט שם?

פרנוזה, פרנוזה.

הכסף מטהר ממזרים.

זאת הבעיה.

אני אומר לכם על קצה המזלג, אבל אם אתם חושבים שהפחדתי אתכם,

עוד לא אמרתי כלום. עכשיו אני אפחיד אתכם.

אין פה בית שלא אוכל נקבלות,

טרפות, שקצים ורמסים.

אם לא תחזרו בתשובה עד ראש השנה, אוי ואבוי לאויבים.

אני אראה לכם מה אתם אוכלים עכשיו.

אתם קוראים לזה סלט חי, ואתם לא יודעים שהוא באמת חי.

מלא תולעים, שקצים ורמסים.

אבל זה גם.

בבשר ובעופות, אם אתם אוכלים כזית שלושים גרם,

אז אתם עוברים על איסור.

אבל בבית הם אוכלים תולעת קטן.

או כנימה שאתם לא שמים לב. כל הלימונים מלאים כנימות.

אסור לאכול לימונים ככה ולסחוט אותם עם הכנימות לתוך אל-מראג ואל-חלבי.

צריך לקלף את כל הלימון עם לא מלא כנימות. כל אחת זה חמש חזירים.

אז עכשיו בואו תראו, בבקשה, סרטון קצר שיסביר.

בתוך דגים תולעים באורך יותר מן הדף.

לא רואים את זה, זה מחובר בתוך האור.

שימו לב, זה התולעות.

אף אחד לא יבחין בזה.

תראו איך הוא מגרד את זה.

זה דוגמה.

כאן אנחנו רואים את החרק בתוך החומוס שהוא מציץ החוצה.

הוא מת כבר.

אני אראה לכם עכשיו את החומוס עם הכתם שהיה בחוץ.

זה החומוס. זה החומוס בהגדלה עם הכתם שהיה עליו. אני אוריד עכשיו

את הקליפה.

תראו את החרק, איך שהוא יושב ממש בתוך החרית שלו.

נראה אותו עכשיו בלי הגדלה וזה בלי ההגדלה.

עכשיו אני רוצה להראות לכם מה היה בגבעול למטה.

אנחנו נתקדם לראות את זה.

שימו לב את הזרובונים.

רואים אותם בגבעול למטה.

בחסה. גם כאן

עוד זבובון.

עכשיו אני אראה לכם אותם בהגדלה.

זה הזבובון בהגדלה.

ואני אראה לכם עוד זבובון הקטן יותר.

וזה הזבובון השני.

שימו לב את התולעת.

חציל נראה נקי מבחוץ.

תראו את הגודל שלה.

תראו את התולעות בפניהן.

פשוט היא חדרה דרך חוב ותהיה לתוך החציל, אחר הכיוון הזה. עכשיו יש אנשים כמובן צודקים את זה, ואחרי זה מגרדים הארגנים, ושים לב, מה עושים? סלט חצילים?

והמשיכה לכיוון ההוא,

ותראו את הגודל שלה.

נראה אותה רגע בהגדלה.

ולפני ההגדלה תראו את הגודל שלה ככה בגודל טבעי.

תראו אותה לעומת האצבע. איזה ענקית היא.

ורואים את המחילה שלה כאן וכאן.

אכן, החשיבות מאוד גדולה לבדוק את החצילים מבחוץ שאין לו חור. גם חור קטן צריך לבדוק, לראות שאין מחילות.

אם נסה להתחפר התולעת רואים אותה.

עכשיו נראה את זה בשולחן העור.

לאחר שקיבצתי חלק מהם למרכב,

שימו לב את הכמות,

שני סוגים אפילו של קנינות עלה.

שימו לב את הזחל.

בקוזברה. תראו כמה כמות. זה רק כמעט סתיקתא. תראו כמה כמות. רואים פה לדוגמה עוד אחד וכאן יש פה עוד שלושה וזחל קטן שלהם יש פה הרבה עכשיו אני אעבור להגדלה אראה לכם אותה בהגדלה שימו לב אותם. חמודים חמודים. שני סוגים

תראו פשוט כמה כל הכלים שמבשלים בהם אפילו עד כזה נהפכים לטרפה. עכשיו אני אראה לכם את מה שנשאר. גם מסביב

רואים פה עוד אחד מאוד צעיר

וזה זכר שלהם

כאן רואים עוד אחד בתוך או באמצע

כאן אנחנו רואים טריפס לאחר בערך עשר שכבות של אלים טריפס בוגר כעת אני אראה לכם אותו בהגדלה זה נקרא טריפס זהו הטריפס הוא יורד בשטיפה טובה לאחר ההקפאה מכאן החשיבות

לשטוף היטב היטב ולבדוק במקור האור שלא נשארו חרקים.

כעת נצפה בשתי סוגים של חרקים שנמצאו בארבע העלים הראשונים של הכלוב כאן אנחנו רואים טריפס מתחת לכפל תראו איך הוא מתחת לכפל באותו צבע לא ניתן לראות כמעט כאן אם תסתכלו טוב אנחנו רואים פה זחל

אני אדיק את האור שיראו אותו יותר ברור שימו לב את הראש שלו כעת נעבור להגדלה

הטריפס

בהגדלה

זה מסתובב בסלטים

וזה התולעת

בהגדלה

אני אעבור ואראה לכם ביצים בתוך הקנימות מגן שהפכתי אותן, מימות, שהורדתי אותן על השולחן

פה אנחנו נראה

ביצים בהגדלה

ואחר כך אני אשתדל להראות לכם גם כן קנימות

הולכות וקנימות בתחילת ההתפתחות שלהן על הפרי אדר

שימו לב במרכז

את כל הביצים ירוקזות

וגם כן פה בלמעלה רואים עכשיו במרכז

שני ביצים

תראו פה עכשיו

במרכז רואים את כל הביצים

עכשיו אני אחפש לראות כנימת מגן בתזוזה

במרכז אתם רואים כנימת מגן שהיא תפסה מקום בפרי

כל הנקודות השעורות הקטנות שאתם לא מזהים, מה זה?

זהו זה.

נחפש עכשיו קנימה הולכת

תגיעו הביתה, תבדקו את הלימונים קודם, תראו כמה נקודות שחורות יש, תדעו, זה מה שראיתם

איך שהיא הולכת

על הקנימות

זאתי התולעת הקטנה שהראיתי לכם מיש מיש

עכשיו אני אראה לכם את הגדולה

וזאתי התולעת הגדולה

תראו איזה גודל היא שאני אפילו לא צריך להגדיל הרבה כדי לראות אותה

סלק לאחר הבישול. סלק! מי חולם שבסלק יש?

יותר ראיתי מחילה

וכאן אנחנו רואים תולעת

לבנה בתוך המחילה

חותכים קוביות ועושים את זה מחמץ עם תולעים

אין דבר שלא צריך בדיקה, אפילו עגבניות שסגורות יפה כבר מצאנו תולעת גדולה

מלפפונים זה פחות נגוע אם לא רואים בזה חתירה. שאר הדברים, גמבות, הכול מלא,

מלא קטנים שלא רואים.

תראו מה זה

סלרים,

צריך לפתוח את כל הבצלים, הכול, ולשטוף אותם תחת זרם לא לגזגז ככה מהר מהר ולאכול

פחות נגדו.

Here we go, here he is.

Do you want to come closer?

Here he crawls.

He'll take a tooth thick with a touching.

Tootים! זה בעיה חמורה מאוד. Tootים! זה הכל מנוגע.

צריך או לקלף את השכבה החיצונית או להבריש אותה במברשת.

אני רוצה לידיעה שמה שאנחנו רואים פה זה עוד אחרי שטיפה שהעובדת שטפה ואנחנו עוברים אחרי זה.

בודקים.

בבית הדברים הרבה יותר קלים לבדיקה.

כל אחד, סך הכול, כמה שהוא אוכל, זה לא בכמויות.

או כשאנחנו נמצאים באולמות, מפעלים, דברים כאלה,

ממש זה בעייתי יותר.

הרב הזה, קוראים לו הרב דורפמן, הוא בודק וחוקר את הדברים. הוא נמצא במפעלים, בודק כל דבר מה כמויות, כמה נגיעות יש,

איך להיזהר. הוא והרב ואיה, יש להם ספרים בנושאים האלה.

חובה בכל בית.

תראו מה זה.

ענבים שאין בהם כמעט נגיעות, נקודה קטנה בחוץ עם תולעים.

בצבע ענב. אני רואה אותם עכשיו רגע באגד דלה.

רואים את הבא אחר שהוא זוכר שם מבפנים ואחד פה בחוץ.

נוכרי, נוכרי.

רואים את התולעים?

תראו כמה.

ענב אחד.

אכלת חמש תולעים כאלה, עשרים וחמש עכברים.

פה נקודה שחורה.

הוא יכול להיות בתוך עוז זחלים.

צריך לחצות אותו לשתיים.

מהיום לאכול ענבים רק כשחולקים אותם עם סכין ומתבוננים.

רואים צמוד לרגע, תפריעו את הקווישון אפשר ללך.

ומכאן עוד אחד.

יש שם שתיים, לאוינשטיין.

אחד עלה.

קוסקוס, אם יש גושים קטנים, גושים קטנים, מתחתיהם יש ג'וקים.

החור היחידי שיש לו זה בקצה שלו, באמצע, למטה.

אנחנו רואים בקצה שלו, בסוף, יש חור שמשם נכנסים הטריפסים.

הפלפל הזה, גם כן, לא רואים עליו הרבה קטנים בתוכו.

עכשיו אני אראה את זה יותר מקרוב.

זה הפלפל הירוק.

לא ניתן לראות כמעט. אם אין שולחן שיקוף שמאיר ומבליט את החרקים, לא ניתן לראות.

תראו זה קטנים.

בחוץ הוא נראה יפה, סגור.

נסובב את זה, מאיר עם הפנסים בחוץ.

אבל צריך רק חור קטן בשביל שייכנסו לשם ויתרבו.

יש פה מעל 50 טריפסים.

50 יש בפנימה גם בטריפסים. 50. בתוך הפלפל הזה.

זה עדר של עכברים. פשוט מעל 50. שימו לב עכשיו את הקטנים שם, כל הפסים הקטנים שרואים,

רואים במרכז,

זה טריפסים זעירים. עוד מעט אני אראה אותם בהגדלה.

תראו את הכמות שלהם.

מחזיכה קטנה עם שיקוף של השולחן נאור. תראו, אותה צבע ממש.

פשוט רואים פה,

רואים המון המון המון.

הנה, קוסקוס, תראו, תראו.

מפצחים את זה, יוצא ג'וק.

תראו, אני מברחץ על כולם. תראו, מי חלם שיש פה ג'וקים?

אם לא מעבירים את הקוסקוס בנספה, אחד-אחד,

זה מה שאתם אוכלים.

עכשיו אני אדביק את שולחן האור.

שומר! תראו את התולעת

שממש משתוללת.

אותו צבע, איך אפשר? אם לא שמים לב, לא רואים. ועכשיו נראה אותה בהגדלה.

תראו איזה חמודה.

זה הווחר

בהגדלה שראינו אותו מקודם. זה חמש פעמים חזיר. כזה דבר קטן שלא מרגיש.

היה ניתן לראות אותו.

הזחל בהגדלה.

תהני! תהני! שימו לב, זה סרטון להראות.

תראו כמה תולעים. את כל הנגיעות שראינו מקודם.

אסור לאכול תהנים בכלל בארץ. המצב שלהם על הפנים.

אם תרצו לבדוק, תחתכו אותו לחצי, שימו בתוך מים, תראו איך הם יצאו אחד אחרי השני.

שנעלמה לי. במשך 20 דקות חיפשתי אותה.

חיפשתי אותה עד שמצאתי אותה.

וזה החיפושית.

מכל הסוגים.

נגדיר איזה קצת שתראו יותר טוב.

תולעת קטנה, תולעת גדולה, חיפושית תסיסה,

זבובון וחיפושית.

אחד מהסוגים.

תמרים, תראו איזה יופי, מה יש בפנים. המשך לסרטון הקודם. פה אנחנו רואים את חיפושית התסיסה, רואים את השצין כזה בהגדלה פשוט. הגדלתי אותה, רואים את הקיסם ליד.

אוכלים בראש השנה תמרים.

שימו לב. כאן יש את התולעת.

רואים אותה.

את התולעת.

נעבור פה

לעוד תולעת.

רואים אותה ממש ככה.

רואים בחלק השמאלי שתי עוקצים כאלו, שזה הזנב שלה, והראש בצד ימין איפה שהקיסם.

רואים מכמות כבד היא גם טובה. ענבים, שימו לב עוד פעם, משהו מדהים.

רואים כאן את התולעת.

מחוץ.

כאן רואים את התולעת באחרונה.

כאן היא תולעת שמספיצה, אבל עדיין רואים אותה בהתחלה.

כן, זה בקצרה. באתר שופר יש את כל הסרטונים.

עוד מעט יצא דיסק שיראה את כל זה באריכות, גם איך מנקים כל דבר ואיך לא נכשלים,

ומה עושים.

אבל זה המצב, רבותי. אנשים לא מודעים אפילו מה מכניסים לפה. כתוב, עד שייכנסו, עד שיצאו דברי תורה מפיך,

תבדוק מה נכנס אל תוך פיך.

אדם צריך לדעת.

אם אתה אוכל נבלות וטרפות, שקצים מורמסים,

גם התורה שלך כזאת.

אתה כולך משוקץ,

וזה איום ונורא. לכן צריכים להגעיל את כל הכלים,

ומעכשיו לשים לב.

האשה לא תוכל להשתלט לבד.

צריכים שיעזרו לה בבית וללמד את כל הילדים לעשות בדיקות.

בבתים שברוך השם כבר שמעו ממה שאמרנו,

יום חמישי יושבים על הפטרוזיליה, ועל הכוזברה, ועל השועית, ועל החומוס, ועל האורז, ועל הכול.

אורז לא מנקים רק ככה על השולחן. אורז, קודם כול, שמים בנפה,

שלא נופלים גרגירי האורז,

אבל כל הג'וקים, החרקים והתולעים נופלים.

ואז עושים ככה, ככה, ככה, ככה,

הכול נופל ורואים מה נפל,

ואחר כך רק מתחילים לבדוק ככה לאט-לאט, וזורקים את זה לאן שצריך.

אתם לא תאמינו גם בדברים המושגחים,

גם באלה שכתוב שאין נגיעות של חרקים ותולעים.

לא להאמין.

יש ויש. יש פחות.

אבל אחד כזה מספיק בשביל שאדם ייפול ויאכל חמש חזירים.

אז זהו, עשיתי לכם חסד גדול שגיליתי לכם את זה. אני מקווה שתנצלו את זה, כי אוי ואבוי,

אם לא, זה איסורים גדולים.

ואני מאחל לכם, בעזרת השם יתברך, שתזכו לכתיבה וחתימה טובה,

ותזכו להינצל מכל איסור,

ותקפידו על מה שנכנס לבית ומה שנכנס לפה ולמעיים ואל...

אל תתפתו אחרי חתיכת שהוא יהיה.

אל תתפתו, תהיו חכמים רק מחבורה של יראי שמים שלא תיפלו חס ושלום בייסורים.

ובכל הדברים האחרים תשימו לב. מכאן ברור שלא אוכלים במסעדות,

ולא אוכלים בחתונות,

ולא אוכלים בבר מצוות. לא אוכלים.

כי בעולם חתונות זה 30 פטרוזיליה,

ועוד 30 כוס ברה,

ועוד 10 קילו אורז, ומי ינקה? מי יבדוק ככה?

תחלמו חלומות.

שוטפים ירשו ככה במים, ויאללה, יאכלו ענאווים ומזבחות.

אז תיזהרו לכם, תהיו חכמים, תלכו שבעים,

לא ללכת רעבים.

שבת שלום.

רבי חנין אמר לך,

שאומר עושו הקודש מחוזקות ישראל להפיקו חרבו לנו תורו בעשרות שנה אמר אדוננו בסלמה הנשיא דגו יגדיל תורו יאדיר.

עד ישראל שיגרו לי!

הנה, הראיתי לך,

הראיתי לך את מה, אתה הראת לי! רגע. אתה הראת לכל המשרד. מאיפה את יודעת? אני כבר חצי שנה רק מדבר על זה.

אתה רוצה להעציץ. מה לעשות, תקראי ספר כור ההיתוך ותראי כמה החטיאו ערים שלמות. עכשיו, במונסי התברר לפני כמה שנים,

האכילו 40 שנה רק נבלות וטרפות. בלוס-אנג'לס רק נבלות וטרפות.

בגרמניה לפני שנה רק נבלות וטרפות, ובארץ-ישראל כולם יודעים את זה, אבל הם חייבים להתפרנס.

אז מה אפשר לעשות?

מה יעשה העם? לא הבנתי, מה יעשה העם? ישמע למי שהוא מאמין. מי שהוא לא מאמין, יאכל אותה.

עכשיו תקשיבי, את חושבת שזה התחום היחידי?

תפילין היום, את יודעת שרוב התפילין פסולות בכלל?

כי קונים קלפים מערבים ושזה אסור?

כי זה יותר זול, בשליש זה עולה.

את יודעת שגם הרצועות עכשיו גילו שהן פסולות?

כי עושים להן הברקה וזה איסור?

יש הרבה תחומים שיש בהם רמאות.

מה, את לא שומעת כל יום כמה זיופים ומרמה יש?

מה, את לא שומעת שהרבנים נתפסים בדברים איומים ונוראים?

את לא שומעת?

וזה רק מה שמפרסמים.

תקשיבי, בשביל זה באתי עד לפה,

ודיברתי ברור.

עכשיו יש דיסק.

יש פה דיסקים?

יש פה דיסקים הבאתם?

דיסקים לחלוקה הבאתם?

אז בשופר יש דיסקים. או, יופי.

יש דיסקים, הדיסקים האלה יסבירו לך הכול. תשמעי שם את הרבנים בעצמם מדברים מה שאת אומרת, למה הם לא אומרים?

הם אמרו ואומרים. אמרו ואומרים, אמרו ואומרים,

אבל אנשים בסוף, הבטן קובעת להם.

אומר רבנו בחייא, בטנם אלוהיהם.

יש אנשים שהבטן זה האלוהים שלהם.

הבטן קובעת.

הראש אומר, לא נכון, לא יכול להיות, אסור, מה, נשתגע, ניתן, אבל הבטן אומרת, אני רעבה.

אבל אם נגיד בתקשורת, בקול ברמה, ברדיו קול חי,

תקשורת שלכאורה יראת שמים,

ששומעים הלכות שם, ועולים לשידור, ושומעים, בואי, בואי, תקשיבי. עוד דבר אני אגיד לך. לא מדברים על זה בכלל. תשמעי, תשמעי. אז מי אני הקטנה שיבוא ולא ישים בשר לשולחן השבת? רדיו זה לא מקום שלומדים תורה,

אבל שם בעלי אינטרסים מדברים בדרך כלל,

והיום תשמעי אותם כך, מחר תשמעי אותם כך.

ככה זה עובד, אין מה לעשות.

אבל שתביני, הרבה אנשים מתפרנסים מזה.

כל משחטה זה עשרות ומאות אנשים שמרוויחים כסף. עוד משחטה, עוד משחטה.

סביב התעשייה הזאת יש אלפים של משפחות שמתפרנסות,

ויש מיליארדים שקלים שמסתובבים.

אז מה חשבת, שהבן-אדם ישב ויעשה כמוני,

על כל שקי נבדוק עם שלושה אנשים,

ויעכב את כל הליין?

אז כמה יצא לו?

1,000, 2,000, 3,000, 4,000, 5,000, אבל הם שוחטים 70,000 ביום,

והאחרים, 120,000 ביום.

את מאמינה ש-120,000 ביום אפשר שהכול יהיה פיקס?

עכשיו תביני, אם סכין בדקו אותה ומצאו שהיא נפגמה,

כל מה ששחטו עד עכשיו, הכול טרף.

מי יוריד את כל האלפים האלה עכשיו החוצה? יזרוק אותם? מי?

אז במלים אחרות אתה אומר לי,

רק מפה לאוזן יישמע האישה שומעת, לא, אני אומר את זה בגלוי,

מוציא קלטות, איזה מפה לאוזן?

אבל נניח שיש הרבה אנשים, אני לא אשם שאת לא שומעת,

אבל בואי תשמעי מה הגמרא אומרת.

הגמרא אומרת, טוב שבטבחים שותפו של עמלק.

שמע?

טוב שבטבחים, טבחים זה שוחטים,

הטוב שבהם הוא השותף של עמלק.

נו, איזה הגדרה זאת? תגידי לי, זו הגדרה?

במקום להגיד שהטוב שבשוחטים מגיע לו גן-עדן,

אומרים שהוא שותף של עמלק?

כי אין אדם רואה טרפה לעצמו.

אם הוא יפסול את הבהמה, הוא הפסיד 7,000 שקל.

הוא יפסול עוד בהמה עוד 7,000 שקל.

אז תשלמי לו.

אז מעבירים, מעגלים,

וככה זה עובר בקצב כזה של 130% בקר בשעה.

בעולם לא יכול להיות.

דבר שני, לא יכול להיות יותר מ-10% חלק.

ואנשים שוחטים 60%. זה ודאי נבלות וטרפות בלי להיכנס לבית-השחיטה.

אבל זה אומרים לך, הנה יושב לך בן-אדם שזה התפקיד שלו, והוא אומר מפורש בעיני, מה את רוצה עוד?

כמה פעמים צריך לחזור על זה? שבע?

מה צריך 70% שיגידו? הוא אמר פעם אחת, זה מספיק.

ואני בדיסקים מביא עשרות של רבנים שאומרים,

שהם מתוך העניין.

עכשיו תחליטי מה שאת רוצה.

רוצה חג עם נבלות וטרפות, בתיאבון?

לא רוצה.

תחפשי לך חבורה שהיא שחיטה קטנה מאנשים ירעיים שעושים. איך היה פעם, את זוכרת, לפני 50 שנה?

הולכים עם שני תרנגולים לשוחט, והיה שוחט, ואת היית מפרקת אותו בבית ואוכלת, וגם עושה הכשרה.

היום זה נהיה תעשייה. תעשייה זה כסף.

אז חזרנו לימי הביניים, שכל אחד יש לך חג. הלוואי שנגיע לימי הביניים. הלוואי. אז נהיה צדיקים.

היום זה כסף.

כן, מי רוצה פה לדבר?

יש פה שוחט שרוצה לדבר. בוא, בוא, תעלה.

תעלה.

יש בעיות אתם גם. הוא מראה את זה, הרב דורפמן, בהרצאות.

אני מתקרב. תעמוד מול המסך. רגע.

איפה המצלמה?

רגע, שנייה, שנייה, שנייה.

אני הייתי מתכוון שזה יהיה רק לצורך... מה השם שלך? נהוראי. נהוראי. לא שומע. נהוראי. הייתי לפני כמה שנים משגיח בגידים ריאות בעטרה בתוסף. אני מתכוון שזה יהיה סך הכול לטובה,

שזה יחזק אותנו ואת כל עם ישראל.

איפה היית?

עטרה בתוסף. עוף ירושלים.

מלמד שיווק. עטרה בתוסף. באיזה מקום זה? בעטרות, ירושלים. כן.

עבדתי שם חצי שנה והייתי עומד אחרון בלין והייתי בודק את הגידים והייתי בודק כל עוף שלישי זה אני ועוד שני עופות, השני משגיחים לפניי בדקו

ויום אחד אני רואה שבעצם הגידים, העופות שהם בדקו,

הגידים קרועים.

מוזכר פתוח, הגידים קרועים. עכשיו אם אני לא עוצר את הלין... רגע, רגע, לא מבינים מה אתה אומר.

הגידים קרועים. קרועים. גיד קרוע זה אומר טרף. גיד קרוע זה לא שחתכו אותו בסכין.

זה אומר שהעוף גדל והוא נראה כמו קפיץ.

הוא נראה כמו קפיץ, מותחים אותו באגודל ואז זה נראה כמו קפיץ, זה אומר שזה קרוע. זה גיד קרוע, זה לא שחתכו אותו בסכין.

ואז בעצם ראיתי עופות פתוחים וגידים קרועים.

ברגע שזה לא שלי, אז אני לא אחראי על זה, אבל אתה לא יכול לתת לאוויר שזה יעבור, כי הייתי אחרון בלין, ממני זה עבר למליחה.

אז עכשיו הוצאתי את זה מהליים וזרקתי את זה לארגז של הזה. תוריד את המיקרופון, כן.

ועד שראיתי שלא יכולתי לשלוט בזה, כי עוד עוף ועוד עוף ועוד עוף ואמרתי למשגחים תבדקו ולא התייחסו. אז עצרתי את הליין באדום למעלה. זה של חירום, עצרתי אותו אי אפשר להעביר אתה יודע שאתה מעביר את הרף

הלכתי לרב

ו... מי זה היה הרב? אני לא יודע להגיד לא נעים לי. טוב

ואז הלכתי לרב, אמרתי לו, תשמע אני לא יכול להמשיך.

או שתורידו את המהירות של הליין או שאני לא יכול להמשיך

אז הוא אומר לי אני אוריד את המהירות אבל הוא בא אליי ואמר לי עוד פעם תעשה את זה אני לא משאירים פה לא משאירים פה הדברים כאלה לא משאירים פה אני אותו חודש עזבתי את העבודה כי לא יכולתי להמשיך אתה לא יכול להמשיך

ושהרב שבעצם אומר לך תשמע אם לא אתה לא משאירים פה אל תעצור את הליין למה כי זה מפסיד כל כל שנייה במפעל כל שנייה זה אלפי שקלים אלפי שקלים כל שנייה עזבתי ואני ברוך השם אולי בשביל זה הערב הזה

משמים סובבו שאני אראה את זה כנראה. משמים. תהיה בריא, תודה רבה.

טוב, אני מודה לכם שוב, תהיו חכמים, תשימו לב, אל תאמינו לכל אלה שאומרים הכול בסדר,

כי מי שאומר שהכל בסדר הוא חסר אחריות.

בשביל להגיד הכול בסדר צריך להיות בכל המשחטות להעיד עדות שהכל בסדר.

מי שאומר דבר כזה הוא מחטיא רבים, לילה טוב.