בת ים - בת ים

ערב טוב בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח

פרשת השבוע, יש ללמוד הרבה דרך ארץ. "ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר" אמרו חכמים ז"ל, כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו. אתם שומעים איזה דיבור? מה זה? כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו. 

תדע לך שכן הוא, צא ולמד ממשה אבי החכמה, אבי הנביאים, שהוציא את ישראל ממצרים ועל ידו נעשו כמה ניסים במצרים ונוראות על ים סוף, ועלה לשמי מרום, והוריד תורה מן השמים, ונתעסק במלאכת המשכן, ואחרי כל זאת לא נכנס לפני ולפנים עד שקרא לו הקב"ה. שנאמר "ויקרא אל משה" אם משה היה נכנס בלי רשות, אפילו שהתורה העידה עליו שהוא מדבר עם הקב"ה פנים אל פנים, וכדבר איש אל רעהו, שהיה לו כח לעמוד ולשמוע את דברי ה' מה שכל ישראל לא היו מסוגלים, והוא שהקים את המשכן בסופו של דבר, אם היה נכנס בלי שה' יקרא לו, היה נאמר עליו שנבלה טובה הימנו. וכשם שהיתה הנהגת דרך ארץ מצד משה רבינו כלפי המקום, כך כביכול נהג המקום במידת דרך ארץ בדיבורו עם משה רבינו ע"ה, כמו שמצינו בגמרא ביומא דף ד' ע"ב, שעל כל דיבור ואמירה קרא ה' למשה, כמו במראה הסנה, ומשה ענה הנני. מכאן לימדה התורה דרך ארץ, שכל המדבר עם חברו צריך שיקרא אותו בשמו, ואח"כ ידבר איתו. ז"א דרך ארץ כשאדם קורא בשם חברו לפני שמדבר איתו, מאיפה לומדים? מהקב"ה בעצמו, "וידבר ה' אל משה לאמר", "ויקרא ה' אל משה", "ויאמר ה' אל משה", ז"א תמיד מקדימים קריאה לפני דיבור. אז כשם שהתנהג בדרך ארץ משה ריבנו לפני המקום שלא נכנס בלי רשות, ככה הקב"ה נהג בדרך ארץ כלפי משה, הגדול עם הקטן, שלא מדבר איתו עד שקורא לו בשמו, ואז הוא עונה לו הנני. 

בכלל התורה כשמתחילה מבראשית ואומרת שהקב"ה קרא לאדם הראשון ואמר לו איכה, אז זה גם כן ללמד דרך ארץ, כדי שלא יבהל שפתאום הוא פונה אליו, אז הוא משמיע קול כאדם שמכחכח בגרונו בשעה שנכנס לבית, לא נכנסים לבית ישר, אתה יכול להבהיל מישהו, אז או שנוקשים בדלת או שככה משמיעים קולות שידעו שמישהו נכנס לא יבהלו. זה נקרא דרך ארץ, וכידוע דרך ארץ קדמה לתורה 26 דורות, מאדם הראשון עד משה רבינו 26 דורות עד שניתנה תורה מה היה בעולם? דרך ארץ. איך משיגים דרך ארץ? השכל שנטע הקב"ה בצלם אלקים של כל הברואים שנבראו יש בו כדי השגה של דרך ארץ. ומי שאין לו דרך ארץ ואפילו אם יהיה תלמיד חכם, ואפילו אם יהיה משה רבינו, נבלה טובה הימנו. זה הא' ב' של אדם בכלל. 

והנה לאחר התבוננות, הדברים מופלאים, כיצד ניתן ללמוד הלכות דיבור של חולין מענין הנבואה שהיא מפלאי חסדי השי"ת עם האדם בכיר הבריאה. איך אני לומד הלכה של דיבור של חולין איך מדברים, מענין של נבואה שזה פלא אלוקי שעושה הקב"ה עם בחיר בריאה. כן הוא בכל נבואה, דהיינו כל נבואה זה פלא גדול. ויתרה על כך נבואתו של משה רבינו ע"ה, שאמרו חכמים ז"ל, שתנאי הדיבור עמו בכל עת היו ממש כמו במתן תורה, כל פעם כשדיבר הקב"ה עם משה רבינו זה היה בדיוק כמו בעת מתן תורה, ובקול של מתן תורה. 

לכן אמרו חכמים בתנחומא שמשה רבינו היה גיבור שאין גיבור כמותו, שישראל עומדים לפני הר סיני ולא יכלו לשמוע את קול הדיבור, ומשה לא ניזוק כשהיה שומע את הדיבור, שהרי מבואר בגמרא בשת פ"ח, שעל כל דיבור ששמעו ישראל יצאה נשמתם, ואילו למשה רבינו היה הדיבור כאשר דיבר איש על רעהו, ודיבור נפלא כזה שהיה מדבר הקב"ה עמו, ודאי היה בחיבה יתרה ובכבוד נפלא, שה' יתברך קורא לו משה משה, והוא אומר הנני. אבל מה מקום יש ללמוד מכאן לאדם המדבר עם חברו? איך שהקב"ה מתנהג בדיבורו כלפי משה ואיך משה מתנהג כלפי הקב"ה, מפה אנחנו נלמד כיצד אני צריך לדבר בעניני חולין עם בני אדם? 

אבל חכמים ז"ל, לא זו בלבד שלמדו מכאן את חובת הדיבור לכל אדם ועם כל אדם, אלא שפסקו דינו של המזלזל במידת דרך ארץ זו ואמרו, שנבלה טובה הימנו. 

והדברים מבהילים, שהרי חכמים ז"ל, השרישו בלשונם שלעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, ולומדים את זה מפסוקים בפסחים ג', ודיברו חכמים בלשון נקיה, בסנהדרין ס"ח, ואם כן הגדירו את התלמיד חכם שאין בו מידת דרך ארץ זו ואמרו, נבלה טובה הימנו. נו, איפה נקיות הלשון? איפה אמרו חכמים, אל תוציא דבר מגונה מפיך, אז איך הם אומרים שתלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו?

אלא זו ההגדרה הכי נקיה שמצאו בלשונם, אין הגדרה יותר נקיה שאפשר להשתמש כלפי תלמיד חכם שאין בו דעת, אין בו דעת פירושו זה שאין לו דרך ארץ. תלמיד חכם בלי דעת איך יקראו לו תלמיד חכם? אלא אין בו דעת לקיים הלכות דרך ארץ. 

ויש להבין מה גדול עוונו כל כך של תלמיד חכם שהוא עובר על דרך ארץ. כדי להבין זאת יש לנו להתבונן בדברי חכמים ז"ל אלו ולהבין, מדוע הם יחדו את דבריהם דוקא לתלמיד חכם המתעלם ממידת דרך ארץ, והלא דרך ארץ זה חובה של כל אדם, אז היו אומרים, כל אדם שאין לו דעת, לא מתנהג בדרך ארץ עליו נאמר נבלה, וזה יכלול גם את התלמידי חכמים, למה הם נקטו דוקא תלמיד חכם? למה דוקא תלמיד חכם המתעלם ממידת דרך ארץ, הלא דרך ארץ חובת כל אדם היא, כי דרך ארץ קדמה לתורה. זה שאלה ראשונה. 

עוד יש להבין, מדוע קיום הנהגת הדרך ארץ נקרא בפיהם בשם דעת, וההתעלמות ממנה קרויה תלמיד חכם שאין בו דעת, מה שייכות הדעת למידת דרך ארץ? 

ביאור הדבר, חיוב הנהגת דרך ארץ אינו מחוקי הנימוס והעדינות גרידא, ואינו בגדר מידה טובה בעלמא, שנשבח אדם נגיד הא, איזה אדם נפלא זה יש לו דרך ארץ, כל הכבוד כל הכבוד, לא. הדרך ארץ נובע מהתבוננות מעמיקה בדעת עליון ועל ידה הוא הופך לחובה והכרח, כי אם נלמד ונשנן לעצמנו עד כמה חביבין ישראל לפני הקב"ה, ובמיוחד כמה חביב הוא התלמיד חכם שנברא בצלם וניתן לו כלי חמדה, והתלמידי חכמים הם השרידים אשר ה' קורא, וחייב הוא לשמור על מעלתו ולא לזלזלה, והקב"ה תובע ביקרו של תלמיד חכם, וכשאדם מתבונן בזה ומגיע לדעת עליון זו, יגיע להכרה שהוא חייב לשמור על מעלתו בעיני עצמו ובעיני אחרים, ועליו להתנהג בכל ארחותיו כמו שנהג השי"ת עם בכיר הנביאים משה רבינו ע"ה הן באורחותיו והן בדיבורו. ואם כן יעשה יהיה שם שמים מתאהב על ידו ויש המשך. 

נחזור, חביב אדם שנברא בצלם אומרת המשנה, שנאמר כי בצלם אלקים עשה את האדם, כל המין האנושי נברא בצלם אלקים, אתם מבינים מה מדברים? כל בן אדם בעולם נברא בצלם אלקים, אדם הראשון נברא בצלם אלקים המושלם ביותר. המלאכים טעו בו באדם הראשון וחשבו שהוא האלקים. אז תארו לכם איך נברא האדם, ועם ישראל ודור המדבר במעמד הר סיני הגיעו למדרגה של אדם הראשון לפני החטא. אני אמרתי אלקים אתם, אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון, ז"א הגיעו בני ישראל למדרגה של אלקים. צלם אלקים מלא. בני עליון כולכם, מלאכים ממש, אבל כיון שחטאתם בעגל חזרתם בחזרה גם למדרגת אדם שחטא. ז"א אז צלם אלקים משנברא צריך ליקר את עצמו בעיני עצמו שהוא נברא בצלם. כשאדם משחית את מידותיו מה אומרים, זה איבד צלם אנוש. אז קודם כל בן אדם נברא בצלם, זה דבר אדיר, אז שלא יזלזל בזה, הוא לא יכול לעשות מעשה בהמה. 

שתיים, חביבין ישראל שנקראו בנים למקום, חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר "בנים אתם לה' אלקיכם", אז לישראל יש עוד מעלה, שהם לא רק נבראו בצלם אלא שהם הבנים של הקב"ה, ובן של הקב"ה לא יכל להתנהג וללכת כמו סתם אדם שנמצא בעולם, זה הרבה יותר מחייב, בן של מלך צריך להתנהג כמו בן מלך. 

סיפרתי מספר פעמים בהרצאות קודמות, על המעשה שהיה עם הרב אליעזר בן דוד, שהלך בדרום אמריקה, וראה אותו גוי באמצע הרחוב, ופנה אליו, אמר לו תגיד לי אתה יהודי? אמר לו כן, אמר לו פעם ראשונה שאני רואה יהודי הולך ברחוב, אומר לו מה ההתפעלות? אמר לו פעם ראשונה שאני רואה את הבן של אלקים שהולך ברחוב. כתוב עליכם בתורה "בנים אתם לה' אלקיכם" ואני פעם ראשונה רואה את הבן של הקב"ה הולך ברחוב. אז הוא אומר לו נו, ומה אתה רוצה להגיד בזה, אומר תשמע, תמיד היתה לי שאלה, אני גוי, אני לא הבן של הקב"ה, ואתה הבן, ותמיד היתה לי מחשבה מה ההבדל ביני לבינך? כשאני הולך ברחוב כגוי אני יודע על מה אני חושב ועל מה אני מסתכל, ומעניין אותי שאתה הבן של הקב"ה כשאתה הולך ברחוב, על מה אתה חושב ועל מה אתה מסתכל. אז אפילו גוי דרום אמריקאי מבין שהבן של הקב"ה לא יכול להיות דומה במשהו לשאר גויי הארץ, זה צריך להיות משהו מיוחד, זה משהו מלאכי. אז זה עוד מעלה. 

חביבין ישראל, עוד מעלה יש לישראל, שניתן להם כלי חמדה שבו ברא הקב"ה שמים וארץ, קיבלנו את התורה, אז זה עוד יותר מחייב אותנו לשמור על הצלם אלקים, על הבנים ועל התורה הקדושה שלא יהיה חילול ה'. אז כמה זה מחייב, וזה בסתם יהודי, ואם אתה תלמיד חכם שאתה מהשרידים הבודדים והיחידים שיש לקב"ה בעולמו, כמה זה מחייב אותך, עד כדי שאם נמצא רבב בבגדו של תלמיד חכם זה חילול ה'. בבגדו, כל שכן אם זה ברוחו ובנשמתו. וחייב האדם הזה שהוא תלמיד חכם לשמור על מעלתו בעיני עצמו ובעיני אחרים, ולהתנהג כמו משה רבינו שהיה בחיר שבנביאים הן באורחותיו והן בדיבורו, ואם יעשה כן יהיה שם שמים מתאהב על ידו. 

כמו שאומרת הגמרא ביומא פ"ו, הקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ומשאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרים, אשרי אביו שלימדו תורה, פלוני שלמד תורה ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר" הקב"ה משתבח בו כל כך, שהוא מתפאר בו. אבל אם האדם אינו יודע זאת והוא חסר דעת עליון זאת, הרי הוא מחריב את העולם ומעלים גם מהם, מהעולם כולו את דעת האלקים. ועליו דרשו, כל משנאי אהבו מוות, אל תקרי משנאי אלא משניאי, שהוא בחוסר דרך ארץ שלו משניא את התורה על הבריות, ואם כן אפילו נבלה טובה הימנו. 

למה נקטו חכמים נבלה טובה הימנו? יש בזה כמה ביאורים. נבלה, מותר למכור אותה לגוי, אז אפשר ליהנות ממנה, מותרת בהנאה, אבל תלמיד חכם כזה אין ממנו הנאה וגם אסור ליהנות ממנו. תלמיד חכם שאין בו דעת דהיינו דרך ארץ והוא לא הבין דעת עליון לשמור על כבודו שלא יזדלזל ויתנהג כמו שראוי על פי דעת עליון, נבלה טובה הימנו. כל מי שעובר ליד נבלה מיד מרגיש בסרחון, איף, בלתי נסבל. ומי שיש לו דעת אמת כשעובר ליד תלמיד חכם שאין בו דעת זה יותר מסריח מנבלה סרוחה. ובדרך כלל זה נובע מהגאוה. 

יש מעשה באליהו הנביא שנתלווה אחד מהתנאים הקדושים שביקש לראות כיצד הליכותיו, הנהגתו, מה הוא עושה, מה השליחות שלו בעולם, ופעם הם עברו ליד נבלה, אז התנא סתם את האף לא יכול להריח, ואליהו הלך רגיל. פתאום עבר לידם אדם משופר כזה נראה טוב ככה בעל צורה, נראה תלמיד חכם, אז אליהו הנביא תפס את האף, והתנא לא הבין, דוקא הריח בושם. אז הוא שאל אותו למה פה כשעברנו אתה לא, הוא אומר תלמיד חכם שהוא בעל גאוה הגאוה סרוחה יותר מנבלה סרוחה. 

נתבונן במה שהצטוינו לזכור בכל יום בבוקר ובערב ובמצוות כה רבות, פרשת יציאת מצרים, ומה היה תוקף השעבוד, כמה היה חזק השעבוד שנשתעבדו ישראל במצרים, ומה היתה הגאולה. במבט שטחי אם נסתכל, היתה הגלות עבודת פרך ועבודת לבנים. ומה היתה הגאולה? שיצאו לחירות עולם, ככה אנשים מבינים, גלות זה היתה עבודה קשה, גאולה משוחררים. המעמיקים מבינים שהגאולה היתה ממ"ט שערי טומאה, וכמעט טמיעה בתוך מצרים. מצבם של ישראל היו עובר במעי בהמה, עובר במעי בהמה. שהעובר אוכל ממה שאמו אוכלת, שותה ממה שאמו שותה, ז"א כל היניקה של ישראל במצרים היתה מהמצרים. מה שהם חשבו מה שהם אכלו מה שהם, הכל היה, התרבות שלהם, הכל. כמו שעובר לא יכול להיות מנותק מן הבהמה, ככה ישראל היו. ז"א הם הגיעו למ"ט שערי טומאה של התחברות כמעט מוחלטת עם המצרים. היו כמה דברים שהצילו אותם, לשונם מלבושם וכו', אבל כל השאר - אלה עובדי עבודה זרה אלה עובדי עבודה זרה. והגאולה מה היתה? הגאולה היתה "ואביא אתכם אלי", הייתם במ"ט שערי טומאה בשיא הטומאה, בערוות הארץ, כשמצרים היתה שיקגו של היום זה אפס אפסים לעומת מצרים של אז. ואביא אתכם אלי זה להיות עם סגולה, לקחתי אתכם מהדיוטא התחתונה והבאתי אתכם להיות שיא הבריאה, להיות לי סגולה, שאני אוכל להתפאר בכם בכל העולם. 

אבל כנסת ישראל מבחינה בקושי שעבוד אחר ובגאולה אחרת. כך אמרו בגמרא, אמר ריש לקיש, מה זה שכתוב "מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללויה" מה זה "מושיבי עקרת הבית", תשמעו דבר איום ונורא. אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, ריבונו של עולם, עשוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים, חולדה איפה היא גרה? ביסודות, מתחת לבתים, יש מקום עכשיו שיש התקפה של חולדות, שמעתם את זה? שחולדות התחילו לצאת חוץ מכבודכם מהשירותים, פחד פחדים. בכל אופן, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבש"ע, עשוני בניך כחולדה זו הדרה בעיקרי בתים, פירש הרשב"ם, הזקנים והחשובים שבהן אמרו, הזקנים והחשובים שבעם ישראל אמרו, על שאינם חשובים כל כך, שלא מחשיבים אותם כל כך, כמו שמשמע "אם הבנים" שהאם צועקת על הבנים ששמוה עקרת הבית הכוונה עקרת הבית כמו בעיקרי הבתים, כמו שהחולדה בעיקרי הבתים. ז"א הטענה של החכמים והזקנים בעם ישראל, שהבנים הצעירים התייחסו אליהם בזלזול, ולא נתנו להם את הכבוד המתאים, והם לא התלוננו על הכבוד המגיע להם חס ושלום, והכתוב לא היה מזכיר זאת אם היו דואגים לעצמם, אלא שזקני וחשובי ישראל בני בניו של יעקב אבינו, שהם בני מלכים בני אברהם יצחק ויעקב, שהם בני נביאים והם הבנים של שבטי יה, הושפלו בעבודת פרך בזויה עד שהם איבדו את ערכם הרם, ומעלתם של הזקנים הוקטנה בעיניהם, כי גם הזקן וגם הצעיר עבדו בפרך. אז המעמד השתנה ונזדלזל. הרי זה עולם הפוך ואיבוד דעת עליון ותוקף המיצר שבגלות. ז"א עולם מתוקן זה שהצעירים יכבדו את הזקנים, מזקנים אתבונן, שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך, ז"א הזקנים הם החשובים, הם שיש להם את הנסיון, הם שקנו חכמה, הם שיכולים להורות את הצעירים, העולם היום הפוך, הזקנים מזלזלים, הצעירים מזלזלים בזקנים, וקוראים לו זקן לשון גנאי, זקן בתורה זה התואר הכי חשוב שיש, זה קנה חכמה - זקן. וזה עולם הפוך ואיבוד דעת עליון, כי דעת עליון זה תמיד שצריך להסתכל אל אלה שקדמו לך שהם יותר קרובים למקור, אדם הראשון הוא המקור, השני אחריו קרוב למקור, השלישי יותר רחוק מהמקור, אז אם הוא יסתכל על השני - השני יותר קרוב למקור וצריך להחשיב אותו. אז זה עולם הפוך, וזה איבוד דעת עליון, וזה תוקף המיצר שבגלות, זה הדבר הכי מיצר שיש בגלות. למה? כי כולם נהיו שוים. והגאולה החזירה את המבט הנכון ואת סולם הערכים, ואז נתקיים בזקני הדור "אם הבנים שמחה הללויה". 

ז"א, בהתחלה מושיבי עקרת הבית, בהתחלה כשהיו במצרים הקב"ה הושיב אותם במצרים הפכו כל הזקנים והחכמים להיות עקרת הבית, כמו חולדה שנמצאת בעיקרי הבתים, בלתי חשובים. כשיצאו בגאולה אז חזרו למעמד האמיתי, אם הבנים שמחה, האם מהבנים היתה שמחה, כי הבנים העריכו שוב את החכמים והזקנים אחרי שהיתה גאולה. שהאומה הכירה בכך שהם הזקנים הם השורש והעיקר, זה נקרא חירות עולם. 

והחובה התדירה בהזכרת יציאת מצרים, אנחנו חייבים, כל כך הרבה מצוות יש לנו ביום, בשבוע, בחודש, בשנה, הכל זכר ליציאת מצרים, זכר ליציאת מצרים, זכר ליציאת מצרים, למה אנחנו צריכים חובה תדירה זכר ליצירת מצרים? והחובה שבכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים? אלא חייב אדם לבנות בתודעה שלו את הכרת הערך שלו ושל כל יחיד ויחיד מישראל וכל שכן של תלמידי חכמים, ועל זה נאמר "בני בכורי ישראל", וממילא תהיה ההתייחסות אליו בשלמותה כבוד והדרך ארץ הנובעים משלמות הכרה ודעת שהיא דעת אלקים. אז כל מי שהוא שומר על ערכם וכבודם של אחרים, כל המכבד את הבריות גופו מכובד על הבריות. ז"א מי שיש לו דעת ודרך ארץ להכיר גם במעלתו של השני, גם הוא יהיה מכובד בעיני הבריות, אבל אם אין לו את הדעת נבלה טובה הימנו.

עכשיו בואו אני אתן לכם מעשה שהיה מדהים, מ-דהים. מ-דהים. 

הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל ראש ישיבת עץ החיים שבירושלים, היה רגיל לנסוע מידי פעם לעיר חברון כדי להשתטח על קברי אבות. למסעות האלה היו נלוים אליו מקצת מטובי הלמדנים בישיבתו, תמיד הוא לקח איתו טובי למדנים איתו. באותן הזדמנויות היה נכנס עמם לבקר אצל הסבא מסלבודקה זצ"ל שהתגורר בעיר חברון. באחד מביקוריו אצל הסבא, הכריז הגאון רבי איסר זלמן מלצר עם בואו, היום הבאתי עמי את הגדול שבכולם, זהו עילוי אשר העולם עוד ירעש ממנו. ככה הוא הכריז. הסבא קיבל אותם בשמחה, הזמינם להסב עמו ליד השולחן, ביקש מהרבנית שתגיש לאורחים כוסות תה וסוכר. ישבו השלשה, ושוחחו בדברי תורה. לפתע הבחין הסבא מסלבודקא שהעילוי הצעיר היושב עם שני האריות, האריות שבתורה, מלקט בראשי אצבעותיו גרגרי סוכר אשר נשפכו על השולחן ומלקקם. יש פסול בזה? יש פסול בזה?

ש. זה לא נימוסי

הרב: לא נימוסי מה? לא חבל על הסוכר שהוא על השולחן סתם יזרקו אותו, לוקח אותו ככה, גם הוא חוסך בסוכר גם הוא נהנה, מה הבעיה? את מתעקשת שזה לא בסדר? לא נימוסי. מה אתה אומר?

ש. זה לא דרך ארץ

הרב: זה לא דרך ארץ, למה? ז"א אם נשפך סוכר על השולחן לא כלום. כן, מה אתה אומר?

ש. כשהוא נמצא ליד שני גדולי הדור צריך לפחד ולא להכניס סוכר לפה לפניהם.

הרב: יפה, שמעתם? הוא אמר ליד שני גדולי הדור צריך לפחד ולא להכניס סוכר לפה לפניהם. טוב, בואו תשמעו, הסבא ראה את הדבר הזה, לא מצא חן בעיניו, כי ראה בזה פגם בדרך ארץ, שכן אין זה מן הראוי לנהוג כך כאשר יושבים עם גדולי תורה. אתה יושב עם גדולי תורה, אתה נמצא ברומו של עולם, מדברים פה דברי תורה בכבשונו של עולם ואתה מתעסק עם סוכר? אתה אוכל סוכר, לפניהם עוד ככה באמצע, זה יפה בפני בן אדם בכלל לאכול בפני בן אדם? שומעים אנשים מדברים ואחד מתעסק במשהו אחר, זה יפה? יפה שבן אדם מתעסק במשהו אחר? יפה שאתה מדבר עם מישהו פתאום הוא עונה בטלפון, בלי לדבר איתך בלי להגיד סליחה, זה יפה? איפה מלוא תשומת הלב לאלה שאיתך? 

אולם כדי לא לפגוע בו, העדיף הסבא לשתוק ולא העיר לו על כך בגלוי. לקראת סוף הביקור, פנה הסבא אל הבחור ואמר לו לעילוי, ברצוני לשאול אותך כמה שאלות, אמור לי בבקשה, מי יותר חשוב, אדם חי או אדם מת? מה אתם אומרים? אתם מפחדים לענות, אין לכם בטחון? אדם חי. התפלא הבחור על השאלה והשיב בפשטות, אדם חי כמובן. הוסיף הסבא ושאל, אריה חי ואריה מת, מי מהם חשוב יותר? מה אתם אומרים? מי יותר חשוב? חי. טוב, הסבא אינו מרפה, ממשיך לשאול, כלב חי וכלב מת, מי יותר חשוב? מה אתם אומרים? הואו הואו כן, התשובה כלב חי. שאלה נוספת אומר לו הסבא, כלב חי ואריה מת, מי מהשניים יותר חשוב? הוא אומר לו הבחור זה פסוק מפורש בקהלת, "כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת". לסיום אמר לו הסבא, ברצוני לחוד חידה, האם תוכל להצביע על מקרה של אדם חי ונבלה מתה ובכל זאת הנבלה עדיפה על פני האדם החי. אמר העילוי, אין מציאות כזאת. אמר לו הסבא, אמנם זו רק חידה, אבל שגית. חכמים ז"ל אמרו, כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו. 

אז רואים שאדם חי, מה אמרת אריה חי עדיף ממת, כלב חי עדיף מכלב מת, אמרת שכלב חי עדיף מאריה מת, ועכשיו אני מראה לך שנבלה מתה עדיפה מתלמיד חכם חי. מה הוא רמז לו? על הסוכר שהוא אכל. שאם אתה אוכל יבבי, אם אתה אוכל סוכר בפני שני גדולי דור, אדם שזז בפני גדולי דור, אדם שעושה איזה משהו שנוגע אליו ולא נוגע להם ולא לטובתם, צריך חשש ופחד איך להתנהג. וזה מה שהוא אמר לו, רבי איסר זלמן הבין מיד כלפי מה הדברים אמורים, כי דעת משמעו דרך ארץ, וכוונת הסבא היתה לרמוז לבחור שהוא התנהג שלא בדרך ארץ. לאחר שיצא הבחור מהחדר, אמר הגאון רבי איסר זלמן מלצר לסבא, אחרי שהבחור יצא, יורשה לי להעיר שנדמה לי שהסבא הגזים. הרי אמרתי כבר שמדובר כאן בעילוי שבעילויים ושהעולם עוד ירעש ממנו, הסבא נשאר בשלו ואמר, די במעשה הקטן הזה של ליקוק הסוכר כדי ללמד על כך, שאם הבחור לא ישנה את הליכותיו, לא זו בלבד שהעולם לא ירעש ממנו, אלא הוא יהיה אפס אפסים, ולא תהיה לו שום שייכות לעולם התורה. גם רבי איסר זלמן לא חזר בו מדעתו, ואמר מכל מקום נדמה לי שהסבא טועה. 

את הסיפור הנ"ל, היה נוהג לספר הגאון הצדיק רבי מאיר חדש זצ"ל לתלמידיו, והיה חותם את הסיפור של המעשה בדברים האלה, אני יודע במי המדובר, הכרתי את העילוי בצעירותו וגם לעת זקנתו. יכול אני להעיד שהוא גדל והזקין ולצערנו הסבא צדק. כבר במעלליו יתנכר נער, מהליקוק הקטן הזה הסבא כבר ראה למרחוק שמזה לא יצא שום דבר. אם אין דעת נבלה טובה הימנו. מה זה דעת? דרך ארץ. 

כל השומע סיפור זה עומד ומשתומם, אמנם ידענו שדרך ארץ קדמה לתורה, כמו שמובא בתנא דבי אליהו רבא, ויודעים אנחנו גם את מאמר חכמים אם אין דרך ארץ אין תורה, ורבינו יונה אמר שבלי מידות אדם לא יכול שהתורה תשכון בו והיא לא תהיה קנינו, אולם לא ניתן לתאר שהדברים כה חמורים שפגם קטן כזה ליקוק סוכר בפני גדולי דור מהווה אות הזהרה מפני תוצאות כה חמורות. 

המסקנה המתבקשת היא, שאכן נושא דרך ארץ הוא נושא חשוב ונכבד, ועלינו לתת את הדעת על כך. זה שאנחנו מתפלאים זה בגלל המצב הגרוע והמדורדר של דורנו, כי הכל נפרץ, והיום נערים פני זקנים ילבינו, ונער ירהב בזקן, ועוד יותר גרוע, שתלמידי חכמים מבזים תלמידי חכמים, אז זה בכלל אין דעת ונבלה טובה הימנו עשרות מונים. שהרי כתוב בגמרא, זה הלשון של הגמרא לכן אני אומר אותו, זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן? אם הם עוזרות אחת לשניה להתנאות ולהתייפות, למרות שהן מתחרות בעבודה, אז תלמידי חכמים לא כל שכן שצריכים לייפה אחד את השני, אז איך יכול להיות שזה, כל המבזה תלמיד חכם הרי כתוב עליו מה, שהוא אפיקורוס, ולא עוד, אין תרופה למכתו, ולא עוד, אלא מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ולא עוד, אלא שאין לו חלק לעולם הבא. אז איך יכול להיות שבדור הזה כל התלמידי חכמים כמעט יצאו נגד אחד שעשה בשביל עם ישראל כל כך הרבה, לא יאומן כי יסופר. לא יאומן כי יסופר. איזה דור מדורדר. אם משה רבינו היה נכנס בלי קריאה שהוא הכי קרוב לקב"ה, מקדים דקה אחת להכנס בלי קריאה, נבלה טובה הימנו נאמר על משה רבינו חס ושלום, מה יקרא כשאחד מזלזל, מבזה על לא עוול עוד, מילא היתה סיבה אז אם יש סיבה צריך לקרוא לבית דין ולדון ובשקט, ובשקט, ולא לצאת לפרהסיא בלי לשאול בלי לדבר בלי כלום ועליהום, משפט שדה, איפה נשמע דבר כזה בעולם? אין דבר כזה. 

הרב מזוז אמר שאפילו לנתן העזתי שהתחזה למשיח, הוא היה משיח שקר שנתחזה למשיח, נתנו לו חכמים את הזכות לבוא לבית דין ולהגיד את דברו למה הוא חושב שהוא משיח. ורק אח"כ גזרו עליו חרם. אבל לא בכדי רואים, רצו להחרים אדם ויצאו מוחרמים. לא יאומן כי יסופר. לא יאומן, והם טוענים למה מחרימים אותנו? למה מחרימים? החרמתם את כולם. אמרתם על בנט - בית של גויים, הוצאתם אותו מכלל ישראל עם כל האנשים שלו, אתם החרמתם אותו, עכשיו אתם שואלים למה אתם מוחרמים? והוא ביקש שתתנצלו, התנצלתם עד עכשיו? גם לא. מה זה? לא יאומן כי יסופר איך הקב"ה מאכיל אותם מרורות בכפית - מה שהם עשו עושה להם. לא יאומן, מי שלא רואה מה זה האלקים יבקש את נרדף לא זכה להבין פסוק בתורה. 

אתם יודעים, דרעי הבטיח שהוא יביא הרבה כסף, דור רעי הבטיח שהוא יביא הרבה כסף, הרבה מאד כסף, כי הוא יכניס אותם עם 18 מנדטים. קודם כל הוא לא הביא את הסחורה בכלל והוא לא הוסיף בכלל ונשארו ש"ס כמו שהיו. דבר שני הוא הפסיד להם את כל הכסף, בגלל התחבולות שלו והמלחמה שלו נגדי, במקום להתמקד באויב אז הוא התמקד בידיד, בעוזר. מה קרה? אנחנו הפסדנו עשרה מנדטים, אבל הוא הפסיד לש"ס עשר ספרות. מיליארד וחצי שקל שהיו מקבלים. עשר ספרות. היה משתלם? היה משתלם? לא היית נלחם אז היה לי מנדטים, לך היה מה שיש, וביחד כולם עם אגודה היו בלוק. לא רצית ככה, תראו מה כתבו כתבה היום בניוז וואן. חילונים, מה כותבים, שהקב"ה הקפיד על מה שעשו לאמנון יצחק. החילונים כותבים, כולם אומרים מה זה, על מה זה? איך יכול להיות דבר כזה? אבל זה קורה כששמים עבריין מורשע והוא בא בכח במקום לשמור על כבוד התורה עשה מהתורה גורנישט, כלום, אפס אפסים. שלשים וחמש שנה של עבודה, כלום, לא היה ולא נברא. מי הוא בכלל? 

ואתם יודעים מה מדהים, שעל זה כתב לפני עשרות שנים כבר הרב עובדיה בתשובה ביביע אומר, ביורה דעה בסימן י"ח, באות י"א, אמנון יצחק, שמה הוא כתב, כל מה שאמרתי בקצרה, שמי שמבזה תלמיד חכם בגלל הבחירות והמפלגות והכל, אפיקורוס מגלה פנים בתורה שלא כהלכה ואין לו חלק לעולם הבא. תקראו שם, זה מופיע גם באתר שופר. לכן ה' ירחם יש גזרה, הגזרה היתה קיימת, גזרת הגיוס, לפני שחלמו בש"ס לדבר על זה כבר נלחמתי בזה, שראיתי שלפיד עומד להבחר, ישר אמרתי שחייבים לעשות משהו כי ידעתי מה הוא מתכוון לעשות. היום רק גפני הבין ואמר שהוא שיקר את כולם לפיד. הוא אמר שהוא לא שונא חרדים, ורואים שכל מה שהוא עושה - שנאת חרדים. כשאני אמרתי את זה קודם לא התחשבו, אז אני הוצאתי קלטת דיסק, המנצחים, להראות למה לא לגייס את החרדים כי הם מצילים את העם, סרט הוליוודי, חילקנו לכם אני מקווה שקיבלתם, כן? קיבלתם דיסק?

כן.

הרב: יופי, תראו את זה, אז תקבלו בחוץ. בקיצור, כל זה עשיתי בשביל למנוע, אבל לא, לא רצו, ואני אומר לכם, שיחה אחת עם בנט אני משכנע אותו, תביא אותו. מה זה שויון בנטל? שויון בנטל, בנטל - בנט לפיד. נשתוו שניהם בשויון אחד נגד בני הישיבות רח"ל, ועכשיו אין פה לאף אחד לדבר. אין פה. אני פגשתי את בנט, אני לא מכיר אותו, אבל פגשתי אותו, הייתי בדרך לטמבלויזיה בזמן הבחירות, הוא יצא משידור ואני בדיוק נכנס, חיבק אותי, אני לא מכיר אותו, חיבק אותי, אמר בהצלחה שלום. אחד כזה אפשר בקלות לשכנע אותו מה האסון אם חס ושלום יקטינו את מספר הלומדים ויגזרו על אחרים להתגייס. בקלות אפשר. אבל הביאו אותו למצב כזה של מרורים שהוא כבר עושה דוקא, זה כבר לא בהגיון, אפילו שהרבנים שלהם אומרים שהוא מגזים בזה, בינתיים הוא עוד לא חזר בו. ז"א יצרו פה לחץ שהביאו אותו לפינה, הוא רצה לעשות עם דור רעי בהתחלה, לעשות ביחד איתו חומה, בלוק חוסם, והוא אמר לא. הוא הבטיח לנתניהו כך וכך. הוא הבטיח לו לא, אמר להם אני מצטער, ועכשיו מתלוננים בדיוק הפוך.

טוב, אבל מה שיצא לנו מכל הלימוד רבותי, כנראה שלא נצליח לתקן את כולם, אבל מי שרוצה להתקן יכול להתקן, ובשמים מחשיבים מאד מאד את מי שיש לו דרך ארץ. מי ש יש לו דרך ארץ מחשיבים אותו מאד מאד מאד בשמים. 

יש מעשה, הגמרא לא מתביישת לספר דברים שאנחנו היינו מסתירים אותם אולי, מספרת הגמרא על רבי ינאי, שפעם אחת בא אליו אורח משופע ככה נראה טוב, משהו, נראה תלמיד חכם לפי החליפה ולפי הכובע ולפי הזה, נראה טוב. הזמין אותו לאכול, שאל אותו במקרא לא ידע, שאל אותו במשנה - לא ידע, שאל אותו בגמרא לא ידע, שאל אותו בכל, לא יודע כלום. טוב, גמרו לאכול אמר לו יברך כבודו, אמר לו יברך רבי ינאי בביתו, ראה שגם לברך ברכת המזון הוא לא יודע, אמר לו טוב, תגיד מה שאני אומר. תגיד ברוך מי שנתן לכלב מהלחם של ינאי, ככה אמר לו, קם תפס אותו המשופע הזה בבגד ואמר לו וכי התורה זה שלך? אני עברתי פעם ליד בית המדרש ואני שמעתי שהתינוקות אומרים, "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב", קהילת ינאי לא שמעתי, התורה היא של כולם. וכשראה שני אנשים מתקוטטים לא עזבם עד שהשכין שלום ביניהם. אמר לו רבי ינאי, כל כך הרבה דרך ארץ יש בך וככה התנהגתי אליך? ואז אמר עליו את הפסוק, "ושׂם דרך", ושׁם אל תקרי ושׂם מי ששׁם ארחות בעולם הזה זוכה ורואה בישועת ה'. מי שמחשב את דרכיו ובוחן אותם איך להתנהג הקב"ה מראה אותו בישועתו. ואמר לו שהוא ראוי לישועה גדולה מאת השי"ת. אז רואים בן אדם שמה, בן אדם שלא יודע לקרוא, עם הארץ מדאורייתא ומדרבנן, אפילו ברכת המזון לא, אבל הוא ראוי לראות בישועת ה' בגלל דרך ארץ. אתם שומעים דבר כזה? דרך ארץ. וזה קצת חסר מאד. יש הלכות דרך ארץ גם בשולחן ערוך, שלא מסתכלים בפניו של האוכל, איך יושבים איך אוכלים, מה סדר האכילה, מי קודם למי וכו' וכו', כל הדברים האלה צריך אדם ללמוד. יש מסכת דרך ארץ. 

בכל אופן, זה הבסיס של הבן אדם המינימלי, שבלעדיו נבלה טובה הימנו. זה המינימום. אח"כ יש מידות טובות, שאדם קונה מידות טובות על פי התורה, ואח"כ התורה תתיישב בו. אבל מי שאין בו מידות טובות גם התורה שלו לא שווה שום דבר. 

אז זה לא פשוט רבותי, תלמיד חכם זה לא חליפה וכובע וזה לא ידיעות, צריך את הבן אדם, איפה הבן אדם? לכן כתוב "עיר פרא אדם יולד" כולנו נבראנו כמו עיר, כמו עיר פרא, בועט שובר הכל, אבל אדם יוולד, צריך להוליד את האדם מתוך העיר פרא, אתה צריך להפוך את עצמך להיות אדם. כי אם ישאירו אותך איך שאתה נבראת, אוי ואבוי מה אתה תהיה. אז מי שיש לו אמא טובה ואבא מסור, יקפידו לבחון את הילדים כבר בקטנותם ולהסביר להם בדרך ארץ מה זה דרך ארץ. מה זה דרך ארץ. אה, כמה אימי מנוחתה עדן היתה מסבירה לי אמי מאז שאני קטן, כל דבר ודבר, כשבאים מה מותר, לא לבוא לא לשאול לא לקחת לא לבקש, אמא אני רוצה, שום דבר, כלום, כל דבר. אפילו לאכול קודם הם, אתה אחרון, כך כל דבר, כל פרט ופרט, כל פרט ופרט. מי שזוכה לגדול בדרך ארץ, מובטח לגדולות. 

אז לכן יהודים יקרים, קחו לכם משימה, לבחון את הדברים, מי שיש לו דרך ארץ זכה לדעת עליון, זה עוד לפני "והלכת בדרכיו ודבקת בו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון מה הוא גומל חסדים אף אתה" זה עוד לפני, זה דרך ארץ שמחייב את כל העולם. ואם בבסיס הזה אנחנו לא נמצאים, איפה הצלם אלקים? איפה הצלם אלקים? 

למי שיש שאלות בבקשה. תן לבחור שורה שניה.

ש. הרב אמר שיש חובה של דרך ארץ בדור שלנו, אז למה לא להקים מפלגה של כל גדולי הדור, ספרדים אשכנזים תימנים מרוקאים, ולאחד מפלגה אחת דתית שתלך לאור התורה, ולפי כל התנאים, לא יודע, ואולי אפשר גם למשוך יותר רחוק לתנאים של מלך

הרב: אם המידות היו מתוקנות אצל כולם ואף אחד לא היה מחפש לעצמו שום דבר חוץ מטובת הכלל אכן זה היה מתקיים.

ש. הבנתי, תודה רבה.

הרב: תהיה בריא, תן לו מאחוריך.

ש. זה יותר משאלה, זה באתי קצת להוריד מהלב שלי על מה שקרה בזמן הבחירות. בטח הרב זוכר אותי

הרב: שדחפת אותי לבחירות

ש. נכון. אבל אתה גם אמרת שזה מה שעלול לקרות

הרב: אני יודע, לקחתי בחשבון שאני אהיה שטיח.

ש. הייתי רוצה לספר לרב, יש מסכת שנקראת אני לא יודע אם כולם לומדים אותה, מסכת גיהינום, זה בעצם מה שאני עברתי בערך. אני ואשתי פה, שתהיה בריאה. אנחנו לקחנו על עצמנו איזה ארבעים יום לצום

הרב: להצלחה

ש. כן, להצלחת הרב, אבל מסתבר שהסטרא אחרא יותר חזקה מהצומות שלנו כנראה

הרב: בינתיים

ש. אני נוהג להתפלל כל יום עם הרב נתן מחפוד בכולל שלו, ובזמן הבחירות הייתי מספר להם מה שמעוללים לך, מספר לו ולתלמידי חכמים, והרב היה אומר לי כל הזמן שלא לקחת ללב יותר מידי, שהוא מחכה שהבחירות האלה יעברו כדי שכל הרעש הזה יגמר. אני גם לומד פעם בשבוע עם ציון יצחק, במשרד של יהודה, ודרכו קיבלתי חומר כדי להפיץ חומר בשכונה - ביפו, אותו לילה שמתי את התמונה של הרב, בבוקר לא היתה שמה מול הבית כנסת, הורידו אותה. ואני התעצבנתי וצעקתי שמה ואמרתי, הנה התמונה של מרן עומדת פה מולנו, אף איש פז לא יקום ויוריד את התמונה של מרן, אנחנו לא עושים דברים כאלה, אבל זה ההבדל בינינו, בין פז לש"ס, ומאתו זמן, בערך שבועיים, בערך לפני שהיו הבחירות, אני איבדתי כל חשק ללמוד תורה, הייתי לומד תורה כל ערב, אבל זה ממש הוריד לי את החשק, ואני שמתי לב שעוד הרבה אנשים קרה להם מה שקורה לי, שפתאום איבדו את החשק ללמוד. אז יש פה את אשתי גם שאנחנו החלטנו בעקבות אלה שאמרו שהם מורידים את התמיכה ברב בענין הכספי, אז אני רוצה להגיד להם שאני מצטרף לתמיכה עכשיו, ואני מקווה שמהקהל הקדוש הזה גם יעשה אותו דבר, שיתמכו ברב.

הרב: תודה רבה.

ש. טוב, אני לא מאמין שהממשלה שתקום אם היא תקום תחזיק הרבה זמן, אבל אני קשה לי לאחל להם בהצלחה, אני מקווה שהבחירות יחזרו בקרוב והפעם ניתן להם בראש, תודה רבה.

הרב: תהיה בריא. כן, שאלה נוספת. תן לו.

ש. שלום כבוד הרב

הרב: שלום

ש. מה שקורה הרב, המצב היום הוא יותר מידי קשה כדי שאנחנו נבכה על העבר. כתשו אותנו, מכל הכיוונים, אני הייתי פה לומד בכולל ערב, הרב יודע, אמרו אתה תמכת ברב אמנון יצחק אז אחד האברכים שהייתי לומד איתו והוא היה מקבל תמיכה, אז אמרו לו תעוף מפה אתה ומאיר שמש עפים מפה, אין לכם מקום פה. אבל אנחנו לא צריכים להמשיך ולבכות על מה שעשו, המצב כל כך קשה, שהייתי פה בכולל עטרת ישועה, והמצב היום אנשים ממש מפחדים האברכים, אני בקשר עם האברכים עם רובם, והמצב כל כך מפחיד אותם המצב של הגזרות של הגיוס וכל זה, היום במקרה התקשר אלי איזה רב גדול פה בעיר בת ים, הוא היה מתעסק מדבר עם הרב שלא יקבלו איזה לא משנה איזה רב, שלא יבוא לדרוש אצלכם בכולל, ב"ה הרב נמצא בחברה טובה, זה גם רב צדיק וגם עליו קללות וחרמות וזה, בסדר הרב, יש לשניכם מקום טוב בגן עדן.

הרב: Hש תלמידי בלעם ויש תלמידי אברהם

ש. המצב היום יותר מידי קשה שאנחנו נלחם איתם, אין היום מישהו שיכול לגשר בין, אפילו עם לפיד בין בנט וזה, הוא לא מוכן לדבר עם ש"ס, אני מבין אותו, אבל עם הרב אמנון הוא מוכן לדבר, אני קורא לרב ללכת ולדבר עם בנט, לדבר עם הבית היהודי, זה לא בית של גויים, זה בית יהודי והם יהודים, ויהודי אפילו שחטא יהודי הוא, הם יהודים, ואנחנו צריכים ורק לרב יש את הכח לעזור לעולם התורה, ממש הרב כנראה יודע מה שאני אומר, אני לא מחדש כלום, אבל האברכים הם כולם בפחד, כולם בזה, מאתיים שקל ירד לאברכים מהתמיכה, הם מקבלים 920, הורידו עכשיו ל-720, אברכים יש עוד מעט קמחא דפסחא וזה יש חג וזה, הם ממש בצער, ממש היום מתקשר אלי אברך, אומר לי מה יהיה, אתה יכול למצוא לי מאיזשהו מקום להגדיל לי את הכסף עוד 500 שקל שאני אקבל החודש על חשבון חודש הבא שיהיה במה לעשות את החג, המצב כל כך קשה ואין לנו זמן לריב איתם, הם לא ברמה, ובכלל לא מתקרבים, הם לא מתקרבים לרב, אין לרב חבל וזה בושה לרב שהוא התייחס אליהם, הם לא שווים את היחס הזה. יש פה את כל העולם התורה בסכנה, והיום הבן אדם היחיד, ומה שאמרתי לרב שהתקשר אלי ודיבר על הרב ההוא, אמרתי לו, אז למה לא הלכת עם הרב אמנון יצחק? יש בדי וי די את הקלטת של המנצחים, למה לא שמעתם? הרי זה מה שהרב אמנון יצחק אמר כל הזמן נגד לפיד, למה לא? אז התשובה שהוא ענה לי, הרב אמנון יצחק יצא לפני הזמן, כל זה זה היה לפני הזמן. ודיברתי עם הרב שלי היום, אמרתי לו הרב, תשמע אומרים אם ככה וככה אמרתי לרב, אני כבר לא עוזר לכוללים ולא, ככולל, לא לאברכים פרטי, אני לא מתקרב, מאז אני לא מתקרב, זה היה כמו הבית שלי, אני לא יכול להכנס לשם אחרי מה שאני יודע, אני עובר ליד אני לא יכול להסתכל, לא יכול להסתכל למקום. ואמרתי לרב, לפחות אל תעשו את הטעות הזאת שעשיתם שיצאתם נגד רבנים, אל תצאו. אומר לי אתה צודק, טעינו. הרב אמר לי, כאילו לא ציפיתי, אבל הרב אמר לי טעינו, מאז הבחירות עד היום אנחנו לא דיברנו פעם אחת, אחרי שאמא שלו התקשרה ואמרה לי איך זה שאתם הייתם כל כך מחוברים והיום זה, אמרתי חס וחלילה, אין לי שום אישי דבר נגד הרב, אני לא רבתי עם אף אחד, פשוט דיברו לשון הרע ובאתי לרב אמרתי לו תשמע ככה וככה, אני יותר יודע את הדעה שלי נגד ש"ס, כולם יודעים, הייתי ש"ס ועזרתי לש"ס והסתובבתי עם האוטו עם שלט של שלש מטר על שלש מטר, מראשון נסעתי עד מטולה כשכתוב עליו הוא זכאי, חשבתי. טעיתי. מודה ועוזב ירוחם. אבל אמרתי לרב אתה יודע, איך עשינו דבר כזה, איך? הרי אתם יודעים והגדולה של הרב שהוא אמר כל הזמן, אני לא יוצא נגד אף אחד, נגד אף מפלגה, אנחנו לא נגד הרב אמסלם ולא נגד הרב אמנון יצחק, אנחנו נעזור לש"ס ולא נגיד נגד אף אחד, קרה מה שקרה ודיברו נגד הרב, ומאז אמרתי אני למקום הזה לא מתקרב, עד שלא יבואו ויבקשו סליחה מהרב אמנון אני לא מתקרב למקום. ועכשיו אנחנו רואים, שב"ה איך שאמרתי, הרב אמנון הוא במחלקה טובה, למה הרב שדיברו באמת הוא צדיק גדול, הוא צדיק גדול הרב הזה. ואם באמת אם אנשים היו התשובה שיש לי להפיץ את הדיסק של המנצחים, להפיץ אותו בעשרות אלפי

הרב: כבר הוצאנו מאתיים אלף, אנחנו במאה אלף השלישי

ש. אז במיליון, אני לא יודע

הרב: כסף צריך

ש. להוציא את זה

הרב: להוציא מהפה זה לא בעיה, להוציא הנה הוצאנו, אבל צריך להוציא מהכיס.

ש. אז אני תורם אלף

הרב: יפה, אשריך, מניה, זכית. אלף זה 500 דיסקים, יפה מאד, אני אתן לך, אתן לך אלף דיסקים, אין בעיה.

ש. לא, התכוונתי אלף דיסקים

הרב: אלף דיסקים?

ש. אלף דיסקים

הרב: אז זה עוד יותר, זה אלפיים שקל, יפה.

ש. זה רק להציל את עם ישראל, המצב האברכים ויושבות פה נשים של אברכים,

הרב: אני רציתי לעזור לא נתנו לי, צחקו, אמרתי לחם בשקל, לא רצו, צוחקים. אני אביא לחם בשקל צוחקים, מה אכפת לכם אם אני אביא לחם בשקל, אני יודע איך להביא לחם בשקל, מה אכפת לכם אם אני אביא? לא, לא יאומן.

ש. מחילה הרב, כמה עולה קילו קמח? כמה עולה מים שלנו? מים שלנו זה גם לא עולה כסף זה מהבאר, למה קילו מצה שמורה צריך לעלות בסביבות מאה שקל? למה? למה האברכים המסכנים שאין להם אמצעים, שהם מקבלים 1700 שקל בחודש בקושי, ועכשיו הורידו עוד

הרב: יש אפשרות להשיג, אני יכול להשיג לכם עכשיו, יש מקום שעושים שתי קילו, שתי קילו בשמונים שקל, ז"א ארבעים שקל לקילו, מהודר מהודר מהודר.

ש. דיברתי על זה גם אמרתי

הרב: יד יד. אם תרצמו אני אגיד לכם איפה

ש. יש איזה אברך, שאלתי אותו, אמרתי לו אני לא אגיד את השם, אמרתי לו הרב, הוא ר"מ הוא לא אברך, אם יעלה קילו מצה שמורה מאה שקל, מה תעשה? אז אני אקנה. אמרתי לו ואם יעלה מאתיים, מה תעשה? אמר לי אני אקנה. אם יעלה 300 שקל מה תעשה? אמר לי אני אקנה. אם יעלה 400 - אני אקנה. אמרתי לו, לא אמרתי לו אבל אמרתי לו מי שעושה דבר כזה טיפש, כי מה שעושים עסקנים, עסקנים חיים על חשבון האברכים המסכנים. האברכים המסכנים חיים על חשבונם. אני אתן רק דוגמא פשוטה, יש פה אנשים שמוכרים תפילין בא מישהו אומר לו תשמע, תפילין מהודר שלש וחצי אלף שקל, אז בן אדם אברך מסכן, ותפילין מהודר צריך לעלות 1800-2000 שקל, למה לגזול את האברכים?

הרב: הוא לא גוזל, האברך מחליט שהוא רוצה.

ש. האברך לא יודע, האברך מאמין

הרב: תסביר לו

ש. זה מה שאני מנסה, וזה גם מה שאמרתי לרב בענין של העופות, העופות למה צריך ככה לגזול את האברכים שישלמו מחירים, הם מוכנים לשלם כל מחיר, אם זה בד"צ בית יוסף ואם זה הבד"צים האחרים הם לא פחות

הרב: יש לנדא עכשיו, לנדא. הכי טוב לנדא. עשרים שקלים, אמנם זה טיפה יותר יקר אבל הם משקיעים הרבה יותר מכולם וזה ההכשר הכי טוב שיש, ובאושר עד אמרו לי שניתן להשיג בעשרים שקלים במקום 28, כי זה מאד יקר מה שהם עושים ומקבלים את זה עם פלומבה מסודר נקי עם משקל

ש. הרב, כמה כסף ששוחט מקבל על כל שחיטה על כל עוף

הרב: אני מכיר את החשבון, אני אומר לך,

ש. כל אברך, אז אנשים אולי לא יודעים, כל שוחט מקבל עשר אגורות, עשר אגורות, אז למה שאברכים יצטרכו לשלם כל כך יקר על עופות, אני הסתכלתי באתר שופר שגם הרב אמר, כתוב שמה שגם יהיה עופות זולים, שהרב יוציא עופות זולים

הרב: נכון, לא הספקנו ולא הצלחנו בינתיים

ש. בינתים בעזרת ה' עופות זה לא רק בפסח, זה כל השנה

הרב: אחרי זה אני בעזרת ה' אבטיח

ש. להקים

הרב: אחרי החגים, בעזרת ה' מבטיח

ש. תנועת פז בעזרת ה' יקימו גוף כשרות שהרצון שלו לא להתעשר, אלא לדאוג לאנשים המסכנים.

הרב: מחר יש לי פגישה עם חברת ביטוח לגבי עשרים שקל ביטוח כמו שהבטחתי, נקווה שהם יסכימו, ונוכל לצאת לדרך.

ש. בעזרת ה' הרב, לכל עזרה שצריך אנחנו עם הרב ונעזור בעזרת ה' בכל מה שנוכל

הרב: אשריך, תודה רבה. כן, מי עוד רוצה לשאול? בינתיים אפשר לחלק הו"ק לחבר'ה שרוצים לתמוך להשתתף וגם טפסים להרשם לקהילות פז, מי שרוצה להצטרף, בתכנית שלנו יש הרבה מאד דברים לעשות לטובת הציבור, אז מי שיהיה מחובר בעזרת ה' יהיה הראשון שיענה. כן, הנה יש פה בחור שמצביע עם כובע. קהילות פז, מי שנרשם בעזהי"ת כל ההטבות שנוכל להשיג יקבלו, בין שאר הדברים בעקרון אנחנו רוצים להקים מקום גדול שיהיה עם אלפי משפחות, ולהתרכז כולם יחדיו, ולהקים קהילה גדולה כמו שיש גור, ויז'ניץ ואחרים, שיש להם את כל המוסדות שלהם, הכל שלהם, דואגים לעצמם, מחירים הכי זולים לעצמם, הכל הם דואגים, מקצועות כל אחד נעזר במקצוע של השני, אחד מפרנס את השני, ז"א אינסטלטור לוקח דוקא מהקהילה, לוקח צבעים מהקהילה לוקח זה, ככה אחד עוזר לשני והקהילה מניבה תבואה כל הזמן ועולה למעלה למעלה ולא ישארו אנשים מסכנים בתוך הקהילה. אחד ידאג לשני בכל מכל כל. כן.

ש. שלום

הרב: וברכה

ש. אני עשיתי עליה לפני שתי חדשים והעברית שלי לא כל כך טובה אז סליחה, ואני עכשיו נמצא בקיבוץ לא דתי וזה בגלל אבא שלי יהודי אבל אמא שלי לא, ובזמן האחרון לגבי השנה, הסתכלתי התחלתי לראות הרצאות שלך, של כבוד הרב באינטרנט וזה, ולא יודע, פשוט חייתי בהולנד והתגלה לי שזה האמת והקב"ה פתח לי את העיניים, ועכשיו ב"ה עשיתי עליה ואני נמצא עכשיו בקיבוץ חילוני לגמרי ואני פשוט לא מרגיש שמה בנח, נגיד את זה ככה, ואני רציתי לעשות הרבה זמן התחלתי לעשות גיור, ואני לא יודע איפה לעשות את זה, כאילו שמעתי שאצל הרבנות יש הבדל בין לעשות גיור אצל הרבנות ובין לעשות את זה בעדה החרדית

הרב: בא אני יעזור לך, יש פה יהודי גם כן שזכה להיות גר צדק, הוא ידריך אותך, הוא עשה פעם אחת ועשה גיור לחומרא אח"כ, כי מה שגיירו אותו בהתחלה הוא הבין שזה חרתה, אז הוא לא סמך עליהם הוא עשה גיור לחומרה. אז הוא איתנו הוא ידרך אותך עד כמה שהוא יודע, ובעזרת ה' נעזור לך להתגייר ולהיות כמו שצריך.

ש. תודה רבה. תודה.

הרב: אשריך. 

כן, שאלה נוספת פה שורה ראשונה אח"כ זה הבחור שמה, תן לו פה שורה ראשונה.

ש. ערב טוב כבוד הרב, ההרצאה הערב לרפואת שני נשים

הרב: שתי

ש. שתי נשים שאחת מהן זה אמא שלי, שהמצב שלהן הוא לא טוב, וגילו אצלהם את המחלה, ואנחנו מנסים, אנחנו עשינו את ההרצאה הזאת כדי שבאמת לאגור זכויות, כמו שהרב אומר תמיד שזה חשוב, לרפואתן, וזה לא שאלה זה בקשה מכל הקהל, אם אפשר שכל אחד יקבל על עצמו מה שהוא יכול, הלכה מה שאפשר לרפואתן, כדי שנראה בעזרת ה' ניסים, ובזכות הברכה של הרב נזכה לישועות.

הרב: אמן. כן, אז בואו נעשה ככה יהודים יקרים, קודם כל מי שרוצה באמת להיות שותף בהפצת הדיסקים המנצחים שאנחנו נתנו לחלק מכם, חלק לא קיבלו יקבלו בכניסה, בדיסק המנצחים יש 17 דקות של הוכחות למה המנצחים באמת במלחמות ישראל זה לומדי התורה ולא אחרת, ויש עוד סרט שמה של שעה פלוס, שזה מה יהיה באחרית הימים עוד מעט, ואני תיכף אגיד לכם איזה מאמר קצר מה יקרה באחרית הימים עוד מעט, אתם יודעים שהכל פה מתלקח בגולן שמה יש תנועה ערה של כוחות בגלל ששמה יוניפיל עוזבים, אחרי 37 שנה האו"ם בורח, והרצועה שמה של כמה קילומטרים נשארת פנויה, והחיזבאללה רוצה להכנס ואל קעידה, ועכשיו האמריקאים וישראל וירדן וכולם מנסים כל אחד שלא יכנסו לשם כי אם יכנסו אז יהיה שמה גם טילי סקאד וגם כימי, שיש לחבר'ה האלה, ואז ממילא המצב לא טוב, כי זה לא אנשים נורמלים. הכל עומד להתלקח כבר הרבה זמן, אבל הקב"ה משום מה משאיר את הדברים עדיין, הם כנראה זוממים שאובמבה יגיע לפה אז בשעה שהוא יהיה פה הם ישתדלו לעשות משהו להפציץ, לתקל, לעשות פיגוע, משהו הם ירצו לעשות בזמן שהוא יהיה פה, כאילו להפריע את הביקור וכו', אז המצב לא קל. וגזרת הגיוס זה לא סתם גזרה, זה לא על עולם התורה רק כמו שחושבים, זה על כל העם היהודי, כי בלי תורה "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים ואץ לא שמתי" לא שווה להקב"ה להחזיק את העולם בכלל, הוא לא ברא את העולם בשביל שיסתובבו אנשים וילכו עם קוצים ויאכלו וישירו וילכו לישון, בשביל זה הוא לא ברא את העולם, אם אין מי שמכיר את הבורא ויודע מה הוא רוצה ומה התכלית אין טעם בעולם, ומי יכול להכיר בכלל מה התכלית אם הוא לא קורא את ספר הספרים שנתן הקב"ה, איך הוא ידע? צריך לדעת את ההוראות של היצרן. אז לכן כל מי שרוצה להיות שותף וזכאי בהעמדת התורה, בקיום התורה, להראות לקב"ה - אני מוכן לתת ממה שנתת לי, נתת לי קצת כסף, בקצת הזה מהמעשרות אני רוצה לתרום למטרה הקדושה הזאת שיכירו יהודים 500 בתים בתי אב יכירו מה ערכה של התורה, נשנה את המאזן הזה אז זה יכול להשפיע גם על המנהיגים בהמשך. אז כל מי שרוצה להשתתף בזה, המניה היא של מאה שקלים בחודש, עשרה תשלומים, זה שלשה שקלים ליום, שקל לפילה, כל אחד נותן צדקה שקל אחד בתפילה, שלש תפילות זה שלשה שקלים, אז אתה נותן מראש כבר לכמה חדשים קדימה, ואתה קונה בזה לא סתם שקל, אלא דיסקים שיכולים גם להחזיר בתשובה וגם לשנות את הגזרה. זה לא אומר אם יושפע הצופה, זה אומר אם הקב"ה יראה את הנסיונות שלנו, לשנות את המצב זה מה שישפיע. כמו שלא יתכן שמתתיהו וחמשת בניו יצאו למלחמה נגד יון, זה מתחיל? זה לא מתחיל, אבל הם עשו את ההשתדלות במסירות נפש, אותנו לא מעניין התוצאה, אותנו מעניין מה צריך לעשות. צריך להלחם ביוונים - זה מה שצריך לעשות. אנחנו צריכים להביא את ההכרה ליהודים, ישפיע או לא זה לא עניננו, אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות. אז כל מי שזוכה בזה זה דבר גדול מאד, נחלק פה הוראות קבע כל מי שירצה יקבל גם ברכה, היום למי שלא יודע הברכות שלי הרבה יותר חזקות ממה שהיו בעבר, בגלל שאין לי עבירות, כידוע לכם שמי שיוצאים נגדו אז נמחקים לו כל העבירות, ודבר שני קיבלתי את כל הזכויות של הרבנים. אז ממילא אני עשיר גדול ואני אשמח מאד לברך אתכם. אז כל אחד ימלא גם את השם ושם האמא ואני אברך כל מה שאתם עושים עכשיו זה יהיה לטובת החולים ולעילוי נשמת והברכות שאמרנו פה, כי כל הערב הזה נעשה בזכותם ולזכותם, ז"א אם לא הם לא היינו מתוועדים פה היום. אז זה יהיה לטובתם. 

מעבר לזה, מי שמהקהל הקדוש מוכן ללמוד שתי הלכות ביום של לשון הרע או הלכות אחרות אם קשה לו, במשך חודש ימים לרפואתן, ירים את היד, אשריו ואשרי חלקו, ושלא יזדקק שיתפללו בעבורו לרפואה בעזרת ה', שתי הלכות במשך חודש זה לוקח עד חמש דקות ללמוד שתי הלכות. להרים את היד גבוה, זכות המצוה תגן עליכם בעזרת ה' יתברך. כל מה שתוסיפו יהיה לזה. 

עכשיו יש פה יהודי בשם משה אהרן יוסף, נמצא פה אהרן יוסף? אהרן יוסף אני רוצה להעניק לך תפילין שאתה תניח אותם בעזרת ה' קבוע אבל כן? קח. זה שיהיה בעזרת ה' גם לרפואת שתי הנשים היקרות. 

עכשיו מי מהגברים רוצה כיסוי ראש, תאספו לי את ההו"ק שאני אברך, מי רוצה מהגברים לא כיסוי ראש, ציצית, ציצית הנה בבקשה. בבקשה, בבקשה. בבקשה. נשים שרוצות כיסוי ראש, בבקשה תן להן שמה. תעבירי שמה. וגברים שרוצים כיפות בבקשה, בבקשה. תעבירו להם. 

תאספו לי את ההו"ק שאני אברך גם את האנשים בבקשה. בינתיים מי שרוצה ימלא את ההו,ק, זכות גדולה תדעו לכם. 

עכשיו אני רוצה להגיד לכם מה שהבטחתי, מה יקרה עוד מעט באחרית הימים. כתוב בגמרא, בסנהדרין דף קי"א בפרק חלק הפסוק אומר בירמיה, "כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושניים ממשפחה" אמר ריש לקיש דברים ככתבן, אמר לו רבי יוחנן, לא נייחא ליה למרייהו דאמרת לי הכי, אלא אחד מעיר מזכה כל העיר כולה, ושניים ממשפחה מזכין כל המשפחה כולה. ובסוף הדף כתוב, ולקחתי אתכם לי לעם ונאמר "והבאתי אתכם" מקיש יציאתן ממצרים לביאתן לארץ, מה ביאתן לארץ שניים מתוך ריבוא, אף יציאתן ממצרים שניים משישים ריבוא. אמר רבא וכן לימות המשיח. משהו מבהיל. 

אז תשמעו מה כתוב פה, אני לא אקרא לכם את הכל בלשון תלמודית לימודית, אבל אני אומר לכם מה אומר הדברי יואל. הוא אומר לפי מה שקראנו תצילנה אזניים, היתכן שלא ישארו חס ושלום לימות המשיח אלא שניים מתוך שש מאות אלף, מכל שש מאות אלף יישארו שניים, זה מה שיישארו. איך אפשר להעלות על הדעת את דברי רבא כמו שהוא אומר אותם ככתבם? ועוד דבר קשה, שכתוב שאחד יציל עיר לפי דברי רבי יוחנן, ושניים יצילו משפחה, אם אחד מציל עיר, אחד מזכה את העיר כולה להצילה, בתוך עיר יש כמה משפחות, ואם יש כמה משפחות והן מוצלות ע"י האחד למה צריך עוד שניים שיצילו משפחה? קשה. ולפי ריש לקיש, רק אחד מעיר ינצל ורק שניים ממשפחה ינצלו, איך זה מסתדר? 

אלא בירמיה ה', כתוב בפסוק וכך מפרש הרד"ק, הפסוק אומר, "שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עושה משפט מבקש אמונה". ז"א אם תצאו לחפש לא תמצאו אנשים שמסתובבים ברחובות שמשוטטים ברחובות, לא בחוצות ולא ברחובותיה שעושה משפט מבקש אמונה, אדם שמוכיח את הציבור ללכת בדרך האמת, ונותן דוגמא אישית ועושה מה שצריך לעשות. לכו תראו אם תמצאו. 

והקשה הרד"ק ז"ל, כי הנה היו בירושלים חסידים ואנשי ה' כמו שמבואר בפסוקים בכמה מקומות, אז איך אומר ירמיה הנביא, "אם תמצאו איש עושה משפט מבקש אמונה", הוא אומר ופירש אדונו אביו, כי ירמיה אמר דוקא בחוצות ירושלים וברחובותיה, אם תמצאו, כי החסידים שהיו בירושלים היו מתחבאים בבתיהם ולא היו יכולים להתראות ברחובות ובחוצות מפני הרשעים. פחדו. פוחדים להתערב, פוחדים להגיד, פוחדים לגעור, להוכיח, פוחדים. 

וכן פירש השל"ה הקדוש, שלכן אמר הכתוב "בחוצות וברחובות" כי אלמלא לא היו יראים מהעם לעשות משפט ולבקש אמונה ברחובה של עיר, אז היה בכוחם להגן עליהם. ז"א מי יש לו כח להגן על עיר משפחה וכו', זה רק מי שלא מפחד ואומר את האמת בכל מקום. 

השל"ה הקדוש אומר, אם לא היו יראים מן העם לעשות משפט ולבקש אמונה ברחובה של עיר, אז היה בכוחם להגן עליהם. וזה מה שאמר ירמיה, שוטטו ברחובות ירושלים ובקשו ברחובותיה אם תמצאו שם איש עושה משפט מבקש אמונה ואסלח לכל העיר בזכותם. תמצאו לי אחד כזה. 

כמו זה, פירש האבן עזרא, על הפסוק "אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם", חמש ערים היו בגזרה של חורבן ושריפה, סדום ועמורה וחברותיהם, אז היה צריך עשרה לכל עיר, חמישים ביחד. כי פחות מעשרה אי אפשר להציל, כי במבול לא היו עשרה, אם היו עשרה לא היה מבול, אבל לא היו עשרה בעולם. ואם יש עשרה יכולים להציל, אז היו צריכים עשרה. ונשאתי לכל המקום בעבורם. לכן אומר האבן עזרא, זה מה שכתוב, אם אמצא בסדום חמישים צדיקים בתוך העיר, שהם יראים את ה' בפרהסיא. וכן שוטטו בחוצות ירושלים, כמו שבחוצות ירושלים אומר ירמיה הנביא שאם תמצא אלה שהולכים בחוץ ואומרים את מה שצריך להגיד, אני אסלח לכל העיר, אם תמצא את זה, אז אותו דבר אם תמצא בסדום עשרה אנשים שלא פוחדים ללכת ביראת שמים בפרהסיא ולהוכיח את העם אז אני יכול להציל אותם. 

אז מה כתוב בהמשך, לזה לא התפלל אברהם אלא על אותן צדיקים שהם בצדקתם בתוך העיר, בפרהסיא, אבל באלו שיראים להגיד את האמת ולהוכיח בשער בת רבים, ידע אברהם שאין בכוחם כח הגנה להיות העיר נמלט בזכותם לא ניסה להתפלל בזכותם. אתם שומעים? אברהם אבינו לא התפלל על צדיקים מתחבאים, רק על כאלה שהם הולכים בפרהסיא. 

החפץ חיים אומר ששם ועבר היה להם ישיבות, ישיבות שם ועבר הכי מפורסמות בעולם, הראשונות בעולם. אברהם יצחק ויעקב למדו אצל שם ועבר תלמידים שלהם, אבל ממי יצאה האומה הישראלית? לא משם ועבר שלא הוכיחו ברחובות, אלא מאברהם אבינו שהוא עמוד האמונה. ז"א אתה יכול להיות תלמיד חכם גדול ועצום ויהיה לך ישיבה גדולה עם אלפי תלמידים, אבל לא יהיה לך זכות להגן על העיר, כי אתה לא עושה את המלאכה שנדרשת להוכיח את העם בחוץ ולתקן את ארחותיו.

ש. לא לכל אחד יש כח

הרב: אין אחד שאין לו כח. לא בא לא בסדר, זה לא שאין לו כח. אתה צריך לעשות את מה שצריך וזה לא משנה יש כח ואין כח. אדם צריך להגיד את המשפט ולבקש אמונה. זה הכל. מה ה' יעשה זה לא ענינך, אברהם אבינו אחרי שתי דורות לא נשאר לו מכל אלה שהוא גייר כלום. והתורה אמרה, "ואת הנפש אשר עשו בחרן" ובזכות זה קמה האומה הישראלית. אני לא ביקשתי ממך תוצאות, אומר הקב"ה, אני ביקשתי ממך עשייה. אתה תעשה והקב"ה יתן לך. 

אז לכן לפי זה אפשר לומר בכוונת חז"ל, שאחד מהעיר מזכה את כל העיר כולה, היינו בצדיק שהוא בא בתוך העיר ומוכיח בשער בת רבים, אז יש לו כח הגנה להציל את כל העיר. ז"א, אם הצדיק נמצא בתוך העיר ומוכיח בשער בת רבים יש לו כח הגנה להציל את כל העיר, ומה זה שנאמר שניים ממשפחה? מדובר על צדיקים שמוכיחים רק את בני משפחתם, אבל אין להם התקשרות עם בני העיר להיטיב את מעשיהם, על כן אין בהם כח ההגנה להציל את כל העיר רק את בני משפחתם, וכח זכותם מועטת משל הראשונים. לכן צריך שני צדיקים להגן על בני המשפחה, ואם גם את בני המשפחה הם לא יוכיחו, לא יוכלו להציל גם אותם בכלל. ז"א, מי יהיה לו כח להציל בדור האחרון? מי שהוכיח את הרבים. מי שלא הוכיח את הרבים לא יהיה לו כח. אז ז"א ההצלה תלויה בזה. 

עכשיו שימו לב, על פי זה יבואר אצלנו מה שאמר ריש לקיש ורבי יוחנן, הנה מה שאמר אחד מעיר ושניים ממשפחה דברים ככתבן שינצלו רק אחד מעיר ושניים ממשפחה אומר ריש לקיש, זה הפשט של הפסוק. דברי רבי יוחנן זה שאחד מעיר מזכה את כל העיר כולה, שניים ממשפחה הכוונה שמזכה את כל בני המשפחה, זה דרשה של חכמים. 

וככה אומר המהר"י קרא ז"ל, ולקחתי אתכם אחד מעיר וכו', אמר הקב"ה, אילו הייתי ממתין שיהיו כל בני הדור צדיקים לא היתה מידת הדין נותנת שתהיו נגאלים לעולם, אלא בזכות אחד צדיק שימצא בעיר ובזכות שני צדיקים שימצאו במשפחה והבאתי אתכם ציון, זה המדרש. והפשט הוא, אני עתיד ללקט אתכם אחד בעיר ושניים ממשפחה והבאתי אתכם ציון. איך זה מסתדר עכשיו? אז איך יהיה בסוף, יהיה ככתבן שרק ינצלו אחד ושניים, או שזה יהיה כמו הדרשה של חכמים שבזכות אחד מצילים עיר ובזכות שניים משפחה.

אז תקשיבו מה מסביר הדברי יואל, רבינו הקדוש, שאם ידין הקב"ה אותנו כפי שורת הדין הגמור, לא ימצא זכאי בדינו וראוי להגאל בזכות עצמו כי אם אחד מעיר ושניים ממשפחה. ומועטין הם אשר יוכלו לעמוד נגד הדין הקשה, כי החשכות וההתגברות של כוחות הטומאה יהיה גדול מאד בדור האחרון בעקבתא דמשיחא ומי יוכל לעמוד בנסיונות הקשים האלה. ז"א עלפי האמת, אם בודקים אותנו כמו שאומרים ברנטגן, מי יכול לעמוד בכלל בדין קשה? רק אחד מעיר ימצאו ושניים ממשפחה. זה על פי הדין האמיתי, מי נקי נקי נקי. 

וזה הפשט של המקרא שאמר עליו ריש לקיש דברים ככתבן, שלא ימצאו אלא אחד מעיר ושניים ממשפחה שימלטו בזכותן עצמן, אבל הוא לא מדבר חס ושלום שהשאר יכרתו, וחס ושלום לומר שהשאר יכרתו, לכן גם ריש לקיש סובר שהדרשה של חכמים ז"ל מוכרחת ותתקיים, דהיינו שאחד שימצא זכאי יגן על כל העיר, ושניים יגנו על כל המשפחה. אלא הם לא ינצלו בזכות עצמם, מה הנפקא מינא אם ככה? הנפקא מינא אתם יודעים מהי? שמי שאוכל מה שלא שלו מתבייש להסתכל בפנים של מי שהוא אוכל אצלו. ז"א אותם שיזכו בזכות עצמם לא יהיו בושים לא תהיה להם בושה, ויקבלו פני משיח צדקנו והישועה האמיתית בנחת ובשמחה, אבל שאר האחרים יהיו בושים מצד מעשיהם. ז"א כשהמשיח יבוא יהיו כאלה פדיחות, למי? בעיקר לרבנים. כי הוא לא יקרא להם בכלל, רק לאחד מעיר, מי זה אחד מעיר? זה שהלך וכיתת את רגליו ודיבר והוכיח את העם כל הזמן. ושניים ממשפחה. כל השאר הוא לא יקרא להם, יעמדו שמה עם פראקים ועם מגבעות והכל, לא קורא להם בכלל.

ש. לא שומעים

הרב: אז אמרו שניים ממשפחה זה שני צדיקים שהם לא מדברים ברחובות אלא רק מדברים עם המשפחה שלהם בתוך המשפחה לעורר אותם על פי האמת. אז למה צריך למשפחה, משפחה זה פחות מעיר, למה צריך שני צדיקים? כי הם לא מספיק צדיקים, הם לא צדיקים כמו אחד שהולך בחוץ ומדבר עם עיר שלמה, הם רק דואגים למשפחה, אז הצדקות שלהם לא מספיקה, צריך שני צדיקים בשביל. 

אז ז"א יהיו בושות, היום כל אלה שמחשיבים את עצמם רבנים ושיש להם קהילות ויש להם בתי כנסת בתי מדרש, מי יסתכל עליהם בכלל? מי יקרא להם בכלל? יש להם זכות להגן בכלל? אז ז"א הדברים כתובים ברור, זה הגמרא אומרת לפי שתי השיטות, לפי השיטה של ריש לקיש ולפי השיטה של רבי יוחנן. 

אז לכן צריכים לדעת יהודים יקרים, שהקב"ה בסוף ידון אותנו ברחמים ובאמת יהיה כח בצדיקים להגן, אבל איזה צדיקים? אלה שהוכיחו ברבים. אחד מעיר ושתיים ממשפחה. 

לכן צריך להבין, העבודה האמיתית זה לא להסתכל על התוצאות, אם אתה מצליח להשפיע או לא מצליח להשפיע, חייבים לומר את האמת בכל מקום. 

כשאני יצאתי להוכיח את הנושא של הזמרים הפסולים, אתם חושבים שאני לא ידעתי שיהיו הרבה אנשים שיהיה להם קשה ואפילו ידברו סרה כנגדי? ידעתי. אי אפשר להאשים אותי שאני לא מבין ענין, אבל את מי זה מעניין בכלל מה יגידו אנשים, צריך לשאול כל אדם מה יגיד הקב"ה. אם אתה יודע שאסור ואתה יכול להגיד שאסור ואתה לא אומר אתה תתבע, כל שיכול להוכיח בתוך ביתו ואינו מוכיח נתפס בעוון ביתו, כל הבית שלו שיעבור עבירות זה בצוואר שלו. כל שיכול להוכיח בתוך עירו ואינו מוכיח נתפס בעוונות של כל העיר. כל שיכול להוכיח בכל העולם כולו ולא מוכיח הוא מתחייב על כל העולם כולו. לעומת זאת, משה זכה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלויה בו, אז ז"א אתה יכול או לזכות בכל או להפסיד בכל. אז אל תחשוב שאתה יכול להגיד אני לא יכול להוכיח, אין דבר כזה, מצות הוכח תוכיח את עמיתך היא על כל איש מישראל וכל אישה מישראל. חובה. מה לעשות. 

ורבי יהונתן אייבשיץ זצ"ל היה אומר בדרשות שלו, שכל אחד מהקהל יכול להוכיח יותר טוב ממנו, לא, הוא לא אמר סתם, הוא אמר ברצינות. הוא אמר כי אם אני אומר, הוא לא אמר את זה על עצמו אבל אני אומר את זה, הוא אמר כעין זה, מה זה הוא מלאך, הוא יכול לשמור על הכל, מי אני בכלל, הוא מדבר איתי בגובה שלו? מה אני יכול לשמור מה שהוא אומר? אז לא יקבלו ממנו. אבל אם יאמר לו אחד חברו מהבית כנסת, מהבית מדרש, אומר לו בא, בא נתחזק בזה, בא נעשה את זה, או למה אתה לא עושה את זה, או למה אתה לא מקפיד בזה, מה הבעיה בשבילך, אז אם אחד אומר לו בגילו, ברמה שלו, אז הוא יכול לקבל את זה יותר קל. כי גם הוא יכול, אז למה אתה לא יכול? אנחנו אותו דבר. אז הוא אומר שכל אחד יכול. וכשהגמרא אמרה שכל צדיק וצדיק יכול להחיות מתים, אתם יודעים מה הוא אומר, הוא אומר שאתה יכול להיות צדיק, אתה יכול להיות צדיק, אתה יכול להיות צדיק מחיה מתים, הרגע עכשיו הערב אתם יכולים להחיות מתים, הערב, איך? אם החזרת בן אדם אחד בתשובה החיית מתים. איך מחזירים בתשובה? אומרים לו כמה דברים, הוא שמע אותם, החליט שכן, הרווחת החיית מת. כי הרשעים קרואים מתים ואתה החיית מת, לנצח, לנצח החיית מת. זה לא הנשמה של מד"א, שזה לעוד כמה שנים, זה לנצח. לנצח. אפילו אם הוא חזר בו, אתה לנצח החיית אותו. הצלתי בן אדם מטביעה, אחרי שבוע הוא קפץ מהגג, אני הפסדתי את המצוה? אני הפסדתי את זה שהצלתי אותו? מה פתאום? אני הצלתי אותו. זה שהוא רוצה להתאבד לא בעיה שלי. 

בעלי תשובה שלא הלכו עם הדרך שלי וחזרו בהם ועוד הפנו עורף החזירו לי את הכל, תודה רבה, קיבלתי הכל בחזרה. לא הפסדתי, אף פעם אני לא מפסיד, אני בכל מצב מרויח. מי שאיתי מרויח, מי שנגדי - עוד יותר מרויח, אז אין לי שום בעיה.

ש. לא שומעים

הרב: לא הבנת? מי שלא נפל מקבל שכר כנגד כולם. אברהם אבינו כל העולם נפל, מנח ועד אברהם עשרה דורות באו והכעיסו לפני הקב"ה עד שבא אברהם ונטל שכר כולם. 

אם כן, צריך להבין רבותי, לא להתייאש, הכח שלנו הוא גדול מאד, גדול מאד. כל יהודי במתק שפתיו יכול לשנות בן אדם, לשנות גורלות.

ש. יש איזה בן אדם אחד השתגע מהחדשות, אמר טוב ליהות עם המדינה, הדתיים האלה הם פנאטים וזה, אני אומר לו אתה משוגע, והוא לא מבין, הוא תמיד מזלזל בתורה ואני בא להוכיח אותו הוא מתחיל לקלל את הרבנים וזה

הרב: כן, אז מה אתה רוצה להגיד עכשיו?

ש. אז אם אני אוכיח אותו אז הוא יקלל את הדתיים ואת הרבנים ואח"כ אני כאילו מחטיא אותו

הרב: על זה אמר שלמה המלך, אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך. זה כבר אין טעם לדבר איתו. עכשיו חפש מישהו אחר, אל תתקע עם אחד. כן.

ש. לא שומעים

הרב: לא נורא, לא נורא, גם אברהם אבינו היה בדור של ליצנים, אז מה הבעיה, והוא הצליח לשנות את העולם. 

עוד אחד אחרון. תן לו קח קח.

ש. כבוד הרב, אם יש בן אדם שחיזקת אותו בשמירת שבת, הוא שומר שבת שניים ואחרי זה בא לו נסיון והפסיק לשמור, אז זה נחשב כאילו חיזקת אותו לשני שבתות?

הרב: לכל החיים אתה זכית. 

אלה שלא זכו לתת תרומה ה' יזכה אותם וישפיע עליהם שכל בינה ודעת להשתמש בכסף נכון, כי אין אפשרות להשתמש בכסף יותר טוב ממה שאני מציע, כיון שבשקל אפשר לקנות חיים, אני לא מכיר מקום איזה צרכניה שמוכרת דברים כאלה, אז גם אם אדם אפילו לא הצליח להשפיע, שתדעו, עצם הנסיון מעלה עליו כמי שהציל ועשה. כמו מי שמסית לעבודה זרה אפילו שהוא לא הצליח, העונש שלו מתקיים סקילה, מי שניסה להסית מדרך מיתה לדרך חיים יהודי או יהודיה, בשמים נחשב שהוא הצליח. אפילו שהוא לא הצליח, כי זה מה שהוא רצה. אז תבינו שכמה שאתה נותן יותר להצלת אחינו בית ישראל ככה אתה זוכה ודאי, מי שלא עושה זאת חסר דעת. 

תהיו בריאים. לילה טוב וכל טוב.