אשדוד - אשדוד
אולמי גולדן קראון, אשדוד
תאריך פרסום: 24.09.2012
תאריך פרסום: 24.09.2012
תמלול
אשדוד - אשדוד
אשדוד 24-9-12
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
רבי אליעזר אמר לתלמידיו, שוב יום אחד לפני מיתתך, אמרו לו וכי יודע אדם איזה יום ימות? אמר להם כל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצאו כל ימיו בתשובה. אדם לא יודע עת ומועד צאתו מן העולם.
אבי שיבדל לחיים ארוכים ליווה את אימי שישים שנה, היו סמוך אליה תמיד היא סבלה יסורים חמישים שנה, לא ישנה כמעט בלילות, והוא כמובן לא יכל לישון, אז היא סבלה פיזית והוא סבל בשביל שהיא סובלת, יומיים לפני שהיא נפטרה הכניסו אותו למצב של מורדם מונשם בדלקת ראות חריפה, כך שהוא לא יודע שהיא עדיין נפטרה, אדם לא יודע מה יקרה איתו, הוא לא יודע מה יהיה מצבו בנקודת זמן מסוימת, לפעמים אדם לא מספיק לעשות שום דבר, פתאום מובילים אותו לבית חולים ופתאום מרדימים ופתאום מנשימים וזהו, אין לו כבר שליטה על החיים, הוא לא יכול להגיד רגע תעצור, אני רוצה להגיד משהו, רוצה לעשות משהו.
אומר רבי אליעזר לתלמידיו, שוב יום אחד לפני מיתתך, אמרו לו וכי יודע אדם איזה יום ימות? אמר להם כל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצאו כל ימיו בתשובה. היום אנחנו יום לפני כיפורים, אז כל שכן שצריך היום לחזור בתשובה כי מחר נחתמים, וכשרבי אליעזר מגלה את זה לתלמידיו התנאים, מה זה שייך אליהם בכלל? תשובה אנחנו מבינים שזה רק לחוטאים ופושעים, אבל לומדים מזה שגם האדם הגדול יש לו להיות כל ימיו בתשובה. כי אדם באשר הוא אדם עלול ל חטוא על כל צעד ושעל, כמו שאמר רבינו יונה, והנה אנשים צדיקים וישרים בליבותם שאגה להם תמיד במחשבותם, וינהמו על חטאיהם כנהמת ים ועל אשר קצרה ידם בעבודת ה', אז מי שצדיק ואם מישהו ישר בלב שלו, הלב שלו שואג, ותמיד הוא במחשבה ונוהם על חטאים כנהמת ים, איזה חטאים? שקצרה ידם בעבודת ה', יכולתי לעשות יותר, יכולתי להזהר יותר, יכולתי להסתלק מבית הספק, אז צדיקים הם לא רגועים בכלל. ואילו אנחנו בשלוה, לא מרגישים בכלל את כובד החטאים, זה מראה שרחקנו מלדעת דרכי התורה וממה שהתורה דורשת מאיתנו.
אני אשאל פה את הציבור, מי מהציבור כאן סיים ללמוד את כל השולחן ערוך? אז איך תדעו מה אסור ומה מותר? אם לא קראתם את ספר החוקים של היהודי אז איך תדעו מה מותר ומה אסור? לכן בטלה אצלנו הרגשת החטא ואדם עובר עבירה ושונה בה היא נעשית לו כבר כהיתר, ורוב התורה אצלנו כהיתר כי אנחנו בכלל לא יודעים מה אסור, ורק מה שאנחנו רגילים לקיים או שמענו שצריך לקיים אז יש לנו ידיעה בזה וגם לא עד הסוף, אנחנו יודעים שצריך לשמור שבת אבל אנחנו לא יודעים את כל הל"ט, מהם המלאכות האסורות, באיזה מצבים ומה יקרה אם יקרה ככה ומה יקרה ומה יקרה ומה יקרה, ומה שלא הורגלנו לו אז אנחנו לא חשים שזה גם נדרש מאיתנו, על כן לא נרגיש בכלל בחטאים. יתכן להיות דברים גדולים וחמורים ובעינינו הם בכלל לא נכללים בתורה.
כתב רבינו יונה, ונאמר על האנשים שאינם הולכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה', ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מי שלא עורך מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה', איך לעבוד את ה' על הצד הטוב ביותר, מתוך יראה ופחד השי"ת וגם מיראת רוממותו, שהקב"ה בכבודו ובעצמו מבקש מאיתנו משהו שנעשה, אם אדם לא חי בתחושה כזאת אז גם אם יש לו יראה "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה", ז"א דרך הרגל כזה, צריך להתפלל אז יאלה נתפלל, צריך לגמור את התפילה בעיקר אז גומרים את התפילה, כמה אדם מתפלל בתחנונים? כמה אדם מבין שבתפילה הזאת כל חייו על כף המאזניים? כמה אדם מבין שברכת המזון זה יותר חמור מתפילת שמונה עשרה, כי ברכת המזון זה דאורייתא, חיוב מן התורה, ותפילה זה דרבנן, כמה אנשים יודעים זאת? ואיך אנשים מברכים ברכת המזון, עם תנועות עם סימנים עם תזוזות, גם עם דילוגים, הם לא יודעים, זה נקרא מצות אנשים מלומדה, כמה אנשים מדקדקים בברכות להתבונן על מה שמוציאים בשפתם? תררם שהכל נהיה בדברו..... תררם.... יש גם כאלה לא יודעים את הברכה ולפני אנשים עושים כאילו יודעים, עוד יותר גרוע, מה הבעיה ללמוד ברכה, זה לוקח בדיוק דקה, מה הבעיה פעם אחת ללמוד ברכה, מה זה סיפור? שירים של שי עגנון אתה יודע, שירים של חפר אתה יודע, שירים של ג'דתי אתה יודע, כולם אתה יודע, מה זה אתה לא יודע להגיד שורה אחת, שורה, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי העץ, בורא מיני מזונות, בורא פרי האדמה, בורא פרי הגפן, מה זה בעיה? כל התחלה אותו דבר, רק הסיום שלש תיבות אחרונות משתנות, בעיה? לא יודע. מה מברכים על זה, כאילו נתקל בזה היום, בן שבעים כבר, מה מברכים על זה? אז ז"א מצות אנשים מלומדה זה קשה מאד אצל הקב"ה. אז אם אדם יחשוב שזה חסידות וזה לא חובה, הרי העונש מפורש, מה העונש? על כן הנני אוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, שלש פעמים הפלאה, על כן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, להפלות בהם מכות רח"ל, שלש פעמים הפלא. ועל חורבן הבית נאמר פעם אחת הפלא, אז רואים מפה כמה חמור הענין שאנחנו צריכים להיות במחשבות תמיד ביראת ה', ואנחנו איננו יודעים כלל שהתורה כוללת את הענין הזה בעבודת האדם, שצריך אדם לחשוב מחשבות להתבונן ביראת ה'.
אתן לכם דוגמא, אומר רבינו יונה שיש אנשים שמקיימים את כל מצוות התורה, ולא עוברים עבירה אחת, ולא נכשלים בלשון אפילו פעם אחת, נדיר, כן, זה החפץ חיים, החפץ חיים, כמה אנחנו מכירים אדם הזה החפץ חיים? לא מכירים, אבל נגיד שיש בן אדם כזה החפץ חיים, אומר, אבל אדם כזה יכול להקרא שונא ה'. איך יכול להיות? הוא מקיים את כל מצוות התורה, הוא נזהר מכל העבירות, הוא לא נכשל בלשון כלפי שמיא כלום, לא מדבר שום דבר על אף אחד, אבל הוא נקרא שונא ה'. איך? אם בן אדם רואה שהשני מצליח ברוחניות, לומד תורה ומשקיע ומתעלה, והוא מקנא בו ועינו צרה בהתפתחות הרוחנית שלו, או שהוא שמע עכשיו שהוא השיג כולל יותר עם תשלום, והוא מקבל אלפיים דולר נגיד, או שפתאום התברר לו שהוא קנה מכונית, או שהוא הרחיב את הדירה וכואב לו בפנים, לא בחוץ, הוא לא אומר מילה, אף אחד לא יודע, זה רק ה' רואה, אדם כזה נקרא שונא ה', לא שונא את הבן אדם, שונא ה'. אם החיילים הנאמנים של הקב"ה הקב"ה מרים ומנשא אותם למעלה למעלה, אם לקב"ה זה שמחה שהוא נותן לבנים הנאמנים שלו יותר, בשביל שיהיה להם קל לעבוד אותו, נותן להם אמצעים, נותן להם אפשרויות, נותן להם להתקדם, נותן להם להצליח כפי שאיפת ליבם, מה כואב לך? מה כואב לך? לקב"ה זה טוב, הוא שמח הוא הביא להם, אתה לא רוצה שיהיה להם, אז את מי אתה שונא? את ה', למה הוא נתן לו, שמעתם דבר כזה? בן אדם לא עובר עבירות, מקיים את כל המצוות לא מדבר לשון הרע, אף אחד לא יודע כלום, בלב שלו זה מה שהוא חושב, זה מה שכואב לו, אדם כזה נקרא שונא ה' והוא מרוחק מהקב"ה.
כי כל עת, ויותר מזה, מכיון שבעבירה אחת הקב"ה מתרחק מהאדם, ממילא כבר המצוות שזכינו לעשות האור שלהם כבה נחלש, כל כח ואור המצוות קיים כל זמן שאדם קשור להשי"ת, כמו שאדם יש לו מנורה, כל זמן שהיא מחוברת לחשמל היא מאירה, אבל אם יתרופף קצת זה יתחיל ככה לעמעם ובסוף אם זה ימשך עוד טיפה זה יתנתק, לא יהיה אור, מה שצריך זה להחזיר את זה בחזרה, לחבר שוב פעם. אם תתחבר לה', תינק ממנו את האור העליון ממילא האור העליון יאיר בנשמתך ותוכל לדחות את החושך של העבירה, אבל אם התרחקת מה', ניתקת את החשמל אז לא יהיה לך אור, אז במה תאיר את החשכה ותתגבר על כל עובי העבירות שיש לך? ובקיום המצוות שאדם מקיים מתקשר ומתקרב יותר. וכן כתוב "נר מצוה ותורה אור", כל מצוה זה כמו נר, תוספת כח של נר, כי כשאדם לומד תורה זה אור, אור גדול, כח התורה הוא פי כמה וכמה לאין ערוך, שהרי תיבה אחת בתורה שאתה קורא או שאתם שומעים כרגע כל מילה, זה תרי"ג מצוות, תרי"ג מצוות.
ובאמת אמרו חכמים, עבירה מכבה מצוה, כתב רבינו יונה, אע"פ שאמרו אין עבירה מכבה תורה, דהיינו מי שחוטא בדרך מקרה, אם אדם עשה עבירה בדרך מקרה, לא במכוון ולא קבוע, זה לא מכבה תורה, אבל הרגיל בחטא מסויים אם הוא רגיל לעשות עבירה מסוימת קבוע אותה עבירה, היא מכבה גם תורה. ובעת התשובה יתכפרו העוונות ותתעורר זכות המצוה ויאיר נרה, כמו עכשיו אם חס ושלום יש הפסקת חשמל כל המנורות, הכל נכבה, חושך, ואז מגששים לחפש איפה איפה איפה השלטר ומי שיודע להגיע לנקודה ומרים את השלטר המרכזי פששששש כל העולם מחדש מאיר. זה התשובה. אדם עשה עבירות עבירות כבתה נשמתו, חושך ואפילה, לא רואה מוצא, אבל אם הוא זוכה לעשות תשובה הוא מחבר את השלטר שוב, כל המצוות שהוא עשה שנחשכו בכלל העבירות, הכל מאיר מחדש.
אמרו ז"ל ופעמים שחטאים ממיתים חלקים מנשמתו, אתם שמעתם שיש אנשים שיש להם חרדות? מה זה חרדות, למה שיהיה לו חרדות? יש אלקים חיים, אם יש לך בטחון בה' ואתה עושה מה שצריך אז ממה אתה חרד? אם אתה יודע שאתה מכוסה בשריון, אתה משוכפץ מכף רגל ועד ראש ושום כדור לא יכול לחדור אותך, יש לך פחד להכנס לאויב, אם אתה יודע שאין להם אר פי ג'י ואין להם טנקים ואין להם כלום, יש להם רק נשק קל מה שנקרא, אתה תפחד? אין לך מה לפחד, זה סגור הרמטי. אם אתה שומר תורה ומצוות אתה למעשה אמור להיות מוגן בכל מכל כל וגם לא לפחד מהיצר הרע. אז איך אנשים בחרדות? איך יש להם פחדים? כיון שיש מקומות בנפש שהמצוות לא מאירות, אז יש חשכה ויש חשש ויש פחד ויש יראה במקום מה' מאנשים, מענינים, מכל הדברים. למה אדם פוחד? פחדו בציון חטאים, מי פוחד? מי שיש לו חטא, מי שאין לו חטא לא פוחד.
פעם אמרו לרבי חנינא בן דוסא שיש נחש ערוד שהוא מפריע בדרך, אמר תראו לי את המקום, הראו לו, הסיר את הנעל, הכניס את העקב שלו לתוך החור, יצא הנחש הכיש הנחש את רבי חנינא בן דוסא ומת הנחש. לקח את הנחש על צווארו והלך לכיוון בית המדרש. שאלו אותו תלמידיו איך זה? אמר להם ללמדכם שאין הערוד ממית אלא החטא ממית. כיון שאין בי חטא אז הוא לא יכול להמית, אבל אם יש בי חטא הוא יכול להיות השליח הנחש להכות. בלי גזרה משמים שמגיע לבן אדם עונש לא יוזק. ואנשים תולים את זה בסיבה ולא בסיבה של הסיבה. כאילו הנחש כאילו הסכין כאילו המחבל כאילו התאונה, לא, בראש השנה נקבע א' ב' ג' ד' ואח"כ באיזה צורה זה יהיה אז זה יכול להיות כל סיבה, אבל לא הסיבה גמרה על הבן אדם, החשבון בשמים לפי זכויות ועבירות זה מה שגמר עליו. כי אם הוא לא יתייחס לדין בראש השנה ולחיתום ביום כיפור ברצינות, כי הוא אמד את עצמו באופן כללי אני בסדר, לא רק בסדר אלא ביחס לאחרים אני טוב מאד, מה יש אנשים כופרים וזה, ואני מה, אני הולך לבית כנסת מידי פעם, אני מניח תפילין לפעמים, אני נותן צדקות מה אני רע? אני לא רע, עושה חסדים. אתם מבינים? זה כמו אחד יגיד מה, אני משלם לפעמים חשמל, לפעמים ארנונה, לפעמים משלם טלפון, לפעמים, יש כאלה לא משלמים בכלל, והוא לא מבין למה ניתקו לו את החשמל ולמה ניתקו לו את המים, הוא לא מבין.
נמצא שאדם ששרוי בחטא רחוק הוא מהשי"ת ואין לו עזר מה', ואור התורה והמצוות שלו גם אם יש לו כבוי, איך יזכה להתעלות? ויש לפעמים שהחטאים ממיתים חלקים מהנשמה אז דרך הצדיקים הוא כשהם נכשלים בחטא מיד הם חוזרים בתשובה, לא משהים את זה עד ראש השנה, עכשיו אם עבר אדם עבירה עכשיו הוא לא עולה למיטה לישון לפני שהוא עשה תשובה אם הוא צדיק, הוא לא מלין את החטא איתו, הוא מתפטר ממנו מיד.
יש אדם שעובד בגרז', יש בן אדם שהוא פקיד קבלה, פקיד קבלה אם התלכלך משהו כיון שהוא משרת ציבור הוא לא יכול להשאר רגע אחד שיש לו לכלוך, מיד צריך להחליף או לנקות, אבל אחד בגרז' הפוך, הוא עם הידיים מנקה את הגריז את הכל על הבגדים על הסרבל, אין לו שום בעיה עם זה. הוא יודע, בעוד חודש הוא מחליף את הסרבל זורק אותו לכביסה ומביא סרבל אחר, ככה הוא חי. אז אדם שהוא לא צדיק אז הוא משאיר את העבירות, עוד עבירה עוד עבירה, ראש השנה יש עוד שנה, יש לנו זמן רק עכשיו סיימנו את החשבון הקודם, עכשיו מתחיל חשבון חדש. אבל צדיק אין דבר כזה, על המקום הוא סוגר ענין, על המקום הוא מתנקה, הוא לא משאיר כי הוא יודע כי אם יבוא הקב"ה לקחת אותו והוא לא מודיע, אז תאר לך הוא נתפס עם סרבל כזה, הוא צריך לנקות אותו למעלה. אבל אם נשאר לך אפילו עבירה אחת נגיד, לא הספקת, נו אז העבירה הזאת אפשר להסתדר איתה בחיבוט הקבר מקבלים עוד כמה חלעות והכל יהיה בסדר. אבל אם זה לא ככה אוי ואבוי.
אז צדיקים חוזרים מיד, וכן אמרו אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה. ויש מן הצדיקים שלפעמים נכשלים בחטא, אבל הם לא חוזרים עליו והם שמים גדר שלא לשוב עוד פעם על זה. אבל לעשות מצוות ולחטוא ושוב לעשות מצוות ושוב לחטוא, אז מה התקוה של איש? מה הפליאה שאין לנו רגש של נפש חיים בקרבנו.
ובזה אני אסיים להסביר לכם דבר אחד, אנחנו אומרים בוידוי, שיחתנו, תיעבנו, שיחתנו תיעבנו, מה פירוש? יש אנשים הוא אומר לך אתה יודע מה, אני מוכן לבוא ללמוד אבל אני לא מוצא טעם בלימוד, אני יושב, שמעתי מדבר יפה הכל, אני לא מוצא טעם בזה. לא יודע, אני אין לי משיכה לזה, אני לא נמשך לזה, אני יושב יש לי דודר רוצה כל רגע לקום אתה מבין, לעשות מה שאני אוהב להסתובב מה שאני זה, אני לא לא, אני לא רואה את עצמי, זה לא בשבילי, אני מעריך את זה, כל הכבוד לאלה שלומדים, כל הכבוד לאלה שעושים מצוות אבל אני לא בנוי לזה. אתם מכירים את הטענה הזאת, נכון? למה זה אתם יודעים למה? אני אגיד לכם למה. אני לא אאריך את הסיפור, סיפרתי אותו בהרצאה קודמת לפני כמה זמן, אני אגיד לכם את הפרנציפ. היה אחד עני שהמתין שיזמינו אותו לחתונה של דוד שלו, דוד שלו עשיר גדול, אז הוא צם יומיים בשביל שהוא יהנה מהסעודה שתהיה של החתונה, הוא ידע שמה יהיו מאכלים של עשירים, כמה מזדמן לו להכנס ולאכול אוכל של עשירים? אז לכן הוא יומיים צם ולא הזמינו אותו, והוא רואה שכולם מוזמנים הכל ועוברים ליד הבית שלו ואותו לא מזמינים, הבן אדם התעצבן, אמר לאשתו אל תבטחו בנדיבים, תעשי טובה תכיני מה שיש לנו, אני הולך להתפוצץ, זהו, אני הולך למות. מה היה, והיא לא הכינה גם לא היה להם הרבה אבל היא לא הכינה כי גם היא חשבה שהיא הולכת לאכול. הביאה לו לחם מעפן של כמה ימים, והביאה לו צנון ובצל לקינוח, הבן אדם פרק את כל הלחם עם הצנון ובסוף ככה לקינוח במקום עוגה אכל את הבצל. אז אתם מבינים איזה ריח היה לו בפה, כן? פתאום דפקו בדלת ואמרו לו שמזמינים אותו הדוד שלו שלח שליח מיוחד להזמין אותו כאורח לחתונה. הוא מפוצץ ככה, הא, כבר פתח את החגורה, כבר נגמר, הכרס הלכה קדימה, איפה הוא יכניס? אבל הזמין הזמין, מה נפסיד את זה? הלך. התיישב, מאכלים חבל על הזמן, מכל הסוגים לא ראתם דבר כזה, הוא מתחיל עם החלה, חלות גדולות, לא חלות קטנות, לוקח את החלה, טובל אותה מכניס לפה, עושה פרצוף חמוץ כזה, מה זה, זה טעם של צנון זה, מה זה? אמר אולי יקח מהעוף הזה שנראה לו ככה משהו חום כזה ועם שומשום משהו, לוקח אותו טועם בצל, פפפ, הבן אדם הולך להקיא כי כמה הוא אכל, אכל כמות אדירה, עכשיו הוא הוסיף את זה, גם זה בטעם צנון ובצל, רץ לשירותים חוץ מכבודכם הוציא את הכל. חזר בחזרה לא נגע בכלום, הוא מסתכל על אנשים בהלם איך הם אוכלים אוכל כזה, הוא מבין שהאוכל מקולקל. נגמרה הסעודה, בסוף הוא שואל כמה אנשים תגידו איך היה האוכל, אמרו לו שמע דליקטס עוד לא היה כזה דבר, פששש איזה אוכל, אמר תגידו אתם עושים צחוק? אני גם טעמתי, זה היה בטעם בצל בטעם צנון, זה היה מסריח, אמרו לו למה אתה אומר ככה? זה אוכל אוכל, אומר שמעו, דוד שלי כבר לא נמצא, אתם יכולים להגיד את האמת, אמרו לו לא, האוכל היה מצויין. אז אחד הסביר להם אמר להם, אתם יודעים למה הוא אומר ככה? כשהוא הגיע הוא ישב לידי ואני הרחתי אותו אוווו איזה ריח, הוא בא עם ריח של בצל וריח של צנון אז כל מה שהוא אכל זה היה כבר מתובל עם הריחות שיש לו בפה אז זה מה שהוא טעם. לכן הוא לא יכל לסבול את זה, הוא הלך להקיא.
כשאנחנו אומרים בוידוי שיחתנו, תיעבנו, כשאדם עושה עבירות ועושה עבירות ועושה עבירות ועושה עבירות, יש לזה טעם רע, ריח רע, הוא יודע שהוא טמא, הוא יודע שהוא טמא, הוא יודע מאיפה הוא בא לאן הוא הולך, הוא יודע עם מה הוא מתעסק, הוא יודע שהוא טמא, עכשיו מכניסים אותו לבית המדרש נגיד בא תלמד, עם מה הוא נכנס? עם המחשבות של איפה הוא היה ומה הוא ראה ומה החבר'ה עושים ומה זה פה ושם, הוא לא יכול להתרכז באותיות בכלל, הוא טועם ורואה, האותיות מקפיצות לו תמונות. לכן בגלל ששיחתנו את מעשינו תיעבנו את מצוותיך, מי גורם לתיעוב? ה'שיחתנו' שלנו. אם אתה בא עם הטעם של הטומאה, של מה שאתה, אתה לא מתנקה מזה ואתה נכנס, ודאי שאתה מביא איתך את הצנון והבצל לתוך זה, אז איך אתה רוצה לא לתעב?
לכן סור מרע ועשה טוב, אדם צריך להחליט שהוא משיל מעליו את העבירות, זורק, לא רוצה לחזור לטומאה הזאת, לא רוצה יותר לא בצל ולא שום ולא צנון בכלל לא רוצה לראות. אם אדם יעשה כך ודאי שיהיה לו קל, והוא יטעם באמת את הטעם האמיתי, "טעמו וראו כי טוב ה'".
עכשיו בואו אני אראה לכם דוגמא מהחיים, עוד פעם אני שואל שאלה את הציבור, ציבור הגברים פה, מי מהגברים פה סיים ללמוד את כל הש"ס, כל התלמוד בבלי? אין. מי מהנשים פה סיימה את כל התנ"ך מבראשית עד דברי הימים ב'? יש אחת שמה, יפה מאד, אשדוד יש לה נציגה במבחן. יושבים פה מאות אנשים שלא מכירים את התורה שלהם בכלל, אומות העולם תרגמו את התנ"ך לכל השפות והלשונות, לומדים את התנ"ך בכל העולם, יודעים פרקים שלמים, ואנחנו לא יודעים, את התלמוד בבלי תרגמו הדרום קוריאנים ומלמדים את זה בבתי ספר, בירדן תרגמו את הש"ס ולומדים בירדנית, ופה לא לומדים? למה?
עיתון, יש שמה רציחות, גניבות, עושק ואונס ולשון הרע ורכילות וטינוף ואלימות והכל וקוראים את זה בשקיקה. טמבלויזיה, שטויות והבלים וליצנות ועריות, ואלימות וכל מה שאתה רוצה רע נמצא שמה בצבעים, ויושבים ובולעים בצמא, אינטרנט, כל הטינופת העולמית בפנים, והבן אדם עם העיניים שלו משוטט לא נע, פייסבוק, אנשים איבדו את החיים, אין להם חיים פרטיים, אכל צנון ישר רץ לפייסבוק כותב אכלתי צנון, שולח לכל החברים, חבר שלו עונה לו, אני גם בצל אכלתי, ההוא מספר לההוא שעשה עבירה וההוא מספר לו ככה וכדאי לך להכנס לככה ותעביר לי את החברים שלך ואת החברות שלך ולזה ולזה וזה וזה וחביבי מחליפים בתים, הבעל כבר לא הבעל שלך והאשה לא האשה שלך ולהתראות, עשרים אחוז גירושין בארה"ב מאז הפייסבוק. למעלה ממאה אלף איש נרצחו בשנה וחצי האחרונות בגלל הפייסבוק, בגלל שקראו למרי אחרי ששרף עצמו באלג'יריה אחד נהיה מהפיכה, נהיה מהפיכה באלג'יריה, נהיה במצרים, נהיה בלוב, נהיה בסוריה, נהיה בפה, כל האנשים נרצחים מתים בגלל שבפייסבוק קראו לבוא להפגנות מיליונים. לזה יש לנו זמן, לרדיו, כל הקשקשת והדברת, יש זמן, כל דבר יש לנו זמן, לתורה שלנו שבה זוכים לחיי העולם הבא שזה סיבת ביאתנו לעולם בכלל, הרי לא באנו להשאיר, באנו ללכת, ועם מה הולכים? עם מה הולכים? עם החדשות? עם מה הולכים, עם הבתים? עם הפרדסים? עם הכסף? עם הכרטיס אשראי? עם מה הולכים? הולכים עם פשתן. שמים לך תכריכים, יש סטנדרטי ויש עם תוספת 350 שקל פשתן, ולא נותנים לך אפילו לקחת מברשת שיניים, כלום, ומשלשלים אותך לבפנים וסוגרים ואתה נשאר לאנחות והם הולכים לשמחות.
נו, אין לנו זמן לתורה, כאילו תורה זה של הדתיים כאילו, תורה זה של הדתיים, אני לא דתי מה אתה רוצה ממני, מה זה לא דתי? מה זה לא דתי? דתי פירושו חוק, חוקי, כתוב "ודתיהם שונות" מה זה דתיהם שונות? החוקים שלהם שונים, יש לנו חוקים שהקב"ה חקק שאנחנו חייבים לקיים אותם, קוראים לזה מצוות פיקודים, מצוות פיקודים שאנחנו חייבים לעשות, אתה לא עושה אתה תיענש בהתאם. יש פרשת הברכות ויש פרשת הקללות. זה החוקים. כמו שיש חוקי מדינה, כמו יש חוקי עיריה, כמו יש חוקי תעבורה, כל העולם זה עם חוקים, יש חוקים אפילו בבנין, הועד קבע ככה לעשות ולא ככה, יש חוקים אלוקיים שחלים על כל האנושות, לגויים יש שבע מצוות ולנו יש תרי"ג מצוות, אתה מתעלם? זה לא אומר שאתה פטור. אתה תחוייב לפי החוקים. לא יעזור לך שאתה אזרח הגון וטוב, לא יעזור, לא יעזור. אם אתה תסע לארה"ב ותסע שמה לא לפי החוקים המקומיים ותגיד שאתה נהג מצטיין בישראל, לא יעזור לך, אם אתה לא מקיים את החוקים של המקום שבו אתה נמצא אתה תשלם בהתאם. אתה נמצא בעולמו של הקב"ה קודם כל לפני שאתה נמצא בארץ ישראל, אתה נמצא בעולמו, אתה מקבל את הנשמה ממנו, זה שהיא עובדת ומתפקדת זה לא בעזרת ממשלת ישראל, זה בעזרתו של הקב"ה. הוא ירצה הוא יכבה אותה, הוא ירצה הוא ידליק אותה. אז לכן אתה צריך לדעת את החוקים, אם לא תדע את החוקים אתה תעבור עליהם, תעבור אח"כ תתפלא למה פתאום יש מחלות, למה יש צרות, למה יש ככה, למה יש ככה, למה יש ככה, למה יש ככה, ואח"כ מה את מי תחפש? הרופא כבר אומר אני לא יכול לעזור ואז תחפש את הרבנים, ואח"כ תחפש סגולות ואח"כ תחפש כל עצות בשביל לצאת מהברוך, אבל אם היית שומר על מה שצריך לא היית מגיע לזה, אז מה הא' ב', קודם כל להכיר את זה בכלל. עוד לא קראת אפילו את ספר החוקים.
עכשיו זה לא כמו ספר החוקים שאצל כל אומה ואומה, אם אני אקרא עכשיו את כל ספר החוקים של מדינת ישראל, לא יתנו לי שקל פרס או מענק או משהו, כלום תלמד תלמד אל תלמד אל תלמד, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מהעונש, זה רק תדע, שלום. אבל אם אני לומד את ספר החוקים של הקב"ה אני אקבל שכר על כל מילה תרי"ג מצוות, 613 מלאכים נבראים לי מכל מילה ומילה. כמה שהספקתם לשמוע מילים שאני דיברתי פה הערב תכפילו ב-613 זה סך המלאכים שתצאו מפה היום. כי דבר אחד של התורה שקול כנגד כל התורה כולה, אז גם אתה מקבל שכר, גם אתה מקבל את כל הברכות שכתובות בתורה, גם אתה זוכה לעולם הבא וגם אתה יודע את החוקים איך להתנהג בשביל לא להכשל, מי רוצה ליפול בבור? אז לכן חייבים לדעת.
אבל למה עד היום יצר הרע לא דחף אתכם לזה ודוחף אתכם לכל הלכלוך שדיברתי קודם? כי זה התפקיד שלו. התפקיד שלו להרחיק אותנו מידיעת האמת, לסמא את עינינו בשקר המדומיין שאין לו קיום, ההנאות הן הנאות לאתמול, הן כבר לא שייכות להיום, היום אתה מחפש להיום והיום יגמר ולא יהיה לך, ושום דבר לא נשאר מזה רק דבר אחד, שכל הנאה אסורה שהיתה קוראים לה עבירה ויפרעו ממך עליה. ז"א ההנאה הזאת תעלה לך ביוקר. יש לך הנאה לנסוע 220 קרע את הכביש, אבל שבע מצלמות צילמו אותך. ואחרי זה שתגיע למשפט ותכנס למעצר ויקחו לך את האוטו וכל שאר הדברים, אח"כ נראה אם ההנאה הזאת תועיל. אז פה לפחות אתה יכול לשים גם ניילון על המספר, אבל אצל הקב"ה אתה לא יכול להסתיר את עצמך. אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' הלא את כל הארץ אני מלא. הקב"ה נמצא בתוכך, חופש כל חדרי בטן רואה כליות ולב, אין נסתר מנגד עיניך. אז איפה תברח?
לכן העצה, זה פשוט מאד לדעת מה מותר ומה אסור ולעשות, ואפשר ליהנות מהעולם הזה חבל על הזמן, הכי טוב, הכי בריא, ואריכות ימים, נפלא. עם כל הברכות של התורה בעולם הזה ולעולם הבא, אז למה לא לעשות? כי עד היום יצר הרע לא נתן לכם את ההזדמנות אפילו לנסות להתחיל. כי הוא מראה לכם שזה ארוך וזה הרבה ולך תדע ואני לא מבין בזה וזה יקח זמן ויודע מה, פה אני מתמצא אני יודע בדיוק מרים טלפון צ'יק צ'יק לאן שאני רוצה, הולך לאן שאני רוצה, שניות אני מתפקד בחיי החברה צ'יק צ'ק אבל פה להתחיל לדעת להבין ללמוד, די חלאס עד שגמרתי מחברת ושיעורים וזה נגמר לי, לא רוצה לראות את זה יותר. וזה הטעות, כי זה לא ללמוד על מנת שיגידו שאתה יודע, אתה מחוייב לדעת את זה. זה כמו בן אדם שנמצא עכשיו במדבר ופתאום הוא נתקל בגדר שאומרת לו שדה מוקשים, אבל לחזור הוא לא יכול, וקדימה אין מוצא כי יש רק את השדה מוקשים, ועכשיו הוא צריך להתמצא איך לעבור בשדה מוקשים בלי להתפוצץ.
כל העולם הזה זה שדה מוקשים, כל העולם הזה רשת פרושה עליו מלמטה כמו הדגים, זורקים להם רשת הם שוחים מלמעלה לא יודעים שיש רשת, פתאום הדייקים טררררר מרימים את הרשת וכל הדגים שעברו למעלה עולים איתם למעלה. ככה אנשים הולכים זה אהלן זה טרר לוקחים אותם. הוא תכנן את זה? הוא לא תכנן את זה. הוא היה מוכן לזה? הוא לא היה מוכן לזה. אז כדאי להיות מודע לנכון.
מה הדרך הכי בטוחה? פתאום בן אדם רואה טביעות רגל בתוך החול בשדה המוקשים, הוא צריך לשמוח על זה או לא צריך לשמוח? צריך לשמוח או לא? למה? כי הוא יכול לדרוך על אותן טביעות רגל כי ודאי אם מישהו קדם לו ודרך שם ולא התפוצץ אז גם הוא יכול לדרוך שם, זה התקוה שלו, אני אלך אחרי זה שכבר עבר פה, אפילו שאני לא מכיר אותו, אבל הוא דרך פה הוא לא התפוצץ, אז גם אני הולך. "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים", אם אתה לא יודע מה הדרך תצמד לאחד שיודע מה הדרך ותעשה מה שהוא אומר ותצליח לעבור את השדה.
איך קורה שאנחנו מגיעים לעיר והג'י בי אס ביאס אותנו ועשה לנו סיבובים סיבובים סיבבוים ואנחנו כל הזמן חוזרים לאותו מקום ולא מגיעים, מה עושים בסוף, חוזרים למה שהיה פעם, סליחה אדוני, איפה זה רחוב כך וכך, אז הוא אומר לך סע ישר תפנה שמאלה שמה בפינה. נו, יש לך ברירה? אתה יודע יותר טוב ממנו? אתה לא יודע, אז מה שומעים לו, ואם זה נהג מונית, אם אתה שואל נהג מונית, אתה אומר לו סליחה, אתה יודע איפה זה וזה, אומר כן, תלך ככה תעשה ככה, אתה סומך על נהג מונית, זה התפקיד שלו, הוא מסתובב פה כל היום יודעים שהוא יודע. אז אם אתה רוצה לדעת איך להתנהג בחיים את מי תשאל, את מי שלא יודע או את מי שיודע? אלה שתופסים את התורה הם יודעים מה ה' רוצה. אז תשמע מה הם אומרים, כמו שאתה שומע לרופא בעניני הגוף תשמע להם בעניני הנפש, ותציל את חייך.
אבל אנשים סומכים על נהג מונית יותר מהקב"ה. אדם מגיע למנהטן, רוצה להביא לו כתובת בברוקלין, פותח לו את הדלת נהג בצבעים חשוכים, נכנס לבפנים, נותן לו אדרס, נותן לו את הטיפ, ססס לוקח אותו, זהו, יכול לישון שואל אותו כמה זמן נסיעה, שוכב טררר מגיע לא מודאג, ברור לו שיגיע. סומך על הנהג או לא סומך? אז על מי יסמוך? הוא בארץ זרה, נהג מונית זה הבן אדם שצריך להביא את כל אחד לכתובת שלו. על נהג מונית אתה סומך, ועל הקב"ה שאומר לך איך תצלח את העולם הזה על הצד הטוב ביותר אתה לא סומך? נהג מונית יותר נאמן אצלך מהקב"ה? כן. כן. אתה הולך לרופא, אתה הולך לרופא, מה זה רופא? רופא זה מי שעבר את הבחינה, מה זה בחינה? אם הוא עבר 64 אז הוא הצליח. ואתה מגיע אליו לניתוח, מה סוג הניתוח? סוג הניתוח זה ב-36 אחוז שהוא לא ידע במבחן, אבל הוא דוקטור, או שהוא סטאז'ר, ואתה עכשיו שוכב על שולחן הניתוחים ואתה אפילו לא שואל אותו, תגיד לי, אתה הצלחת במבחן גם על מה שאתה הולך לעשות לי או משהו אחר? אתה פעם שאלת רופא, העזת להגיד לו תראה לי תעודה שאתה רופא, כי אתה הולך לחתוך אותי פה, אני לא יודע אם אני אצא, תראה לי תעודה. יהלום שאתה הולך לקנות אתה לוקח איתך מישהו מהמשפחה שמבין ביהלומים כי אתה לא מבין, אז על יהלום אתה דואג, ועל הבטן שלך שהולכים לקרוע אתה סומך, למה יש לו חלוק לבן, ואם יש לו חלוק שחור למה אתה לא סומך עליו, שהוא יודע את הדינים וההלכות ומה שצריך לעשות, למה אתה לא סומך עליו? אז שמגיעים לרב אומרים מי אמר, איפה זה כתוב, איפה זה כתוב, שמעתם פעם מישהו שאחד אומר יש לך מחלה כך וכך אומר איפה זה כתוב, איפה זה כתוב, תראה לי איפה זה כתוב, מה שהוא אומר מקבלים, למה? כי בצדדים האלה יצר הרע עומד, והוא מוביל אותך ואתה סומך עליו. אבל יצר הטוב אתה לא כל כך איתו ביחד אז אתה לא מכיר אותו, אתה לא סומך עליו, הוא חשוד אצלך כל הזמן. יצר הטוב שרוצה להוביל אותך אל הטוב חשוד אצלך, יצר הרע אתה סומך עליו בעיניים עצומות, הוא כבר מוביל אותך לשאול תחתית, הוא כבר העניק לך שוחה, אתה כבר בדרך לגיהינום ואתה עוד ממשיך עם חיוך איתו, הוא רק בא על הבוקר אתה מחייך.
זה המצב ואנחנו נמצאים עכשיו שעות ספורות לפני החתימה ביום הכיפורים. אני לא יודע מה כתבו עליכם, אבל אני יכול להגיד לכם מה אמר רבינו תם. רבינו תם אמר שאם אדם רוצה לדעת מה נחתם עליו ביום הכיפורים הוא יכול לדעת. איך? הוא אומר, יבדוק האדם את עצמו, האם בעניני מזון לדוגמא, או לבוש, הוא מקפיד או לא? הוא מוכן שיתנו לו נגיד חומוס לוקחים כף שמים לו גבעה ושמים לו את זה על השלחן, הוא אוכל ככה או שהוא דואג ככה שימרחו לו עם הכף ישימו שמן זית וקצת פטרוזיליה ואני יודע איזה בונבונים כאלה של חומוס וכל מיני זה ויגישו לו את זה יפה עם פיתה חמה או שרופה וזה וזה וזה, עד שהוא אוכל צריך טקס. בזה הוא מקפיד. במצוות אתה גם מקפיד ככה שכל דבר יהיה ככה בהידור הכל או שתבש, יאלה מה שיצא יצא, העיקר לגמור, העיקר לגמור. באמת היה צריך להיות הפוך, לאכול מה זה משנה איך מסדרים, הרי רגע אחרי זה זה עבר את החיך, אם זה בטטה ואם זה אנטריקון זה בדיוק אותו דבר, זה מוציא גרפסים זה הכל, ואחרי עוד כמה זמן זה כבר יוצא בכלל, אז מה אתה כל כך מקפיד ומסלסל על השולחן ואני יודע מה. זה כמו אחד שיתדלק את האוטו אז מכניסים לו שמה את הפיה של הדלק, הוא אומר לא, לא ככה, בבקשה ככה ככה תעשה ככה ככה, תזיז ככה תעשה, אשאדה יאהבל צריך למלא, מה זה חשוב איך מכניסים, העיקר שיכנס. אם זה נכנס סע. אבל בן אדם לא, אין לו שכל, אין לו שכל. אתה רואה אנשים כל יום חמישי שישי, לוקחים את האוטו ויוצאים עם הדלי, הם לא מוסרים את זה לשטיפה ככה, זה עושה שריטות, אז הוא עושה שטיפה ידנית, וחביבי סבון וקצף והכל, אתה רואה לפעמים אנשים תופסים את המראות מבריקים מבריקים מבריקים עוד פעם עוד פעם מסתכל מסתכל עוד פעם עוד פעם, יו כמה השקעה, כמה השקעה, אפילו באוזן שלו כשהוא עושה ככה הוא לא לוקח לראות אם נשאר משהו, הוא לא לוקח מראה להסתכל, בערך עושה ככה ויאלה זורק. אבל תארו לכם פעם זה לא היה מכוניות, פעם זה היה חמור, תארו לכם שהיו עושים שטיפה לחמור ומכניסים לו קיסמים לאזניים ביום חמישי אחה"צ מנקים לו את הכל, בן אדם היה רואה את זה היה אומר, מה זה יש לו זמן מבזבז את הזמן שלו על שטויות בחמור? בלאו הכי הוא לא שומע לך, אז מה אכפת לך אם נקי או לא נקי? אבל מה, ככה זה בני אדם. אבל על נקיות הנשמה שלו, זה הוא לא עושה. למה אתה לא עושה? הנשמה שלך, טפח אותך, תשקיע בה, צחצח אותה, תזכך אותה, תשמור עליה, זה אתה, זה אתה, לא הגוף שלך, הגוף זה פיג'מה, הגוף נגוף, הגוף יטמן בחלקה, הנשמה עולה. זה אתה. אתה המדבר המבין השומע היודע, זה אתה. שמה צריך להיות נקי, שמה צריך שלא יהיה עבירות, שמה צריך שיהיה מצוות, שמה צריך זכויות זכויות זכויות, שהנשמה תאיר תאיר תאיר, כמה שיהיה חכמת אדם תאיר פניו, זה העבודה.
עכשיו אני אגיד לכם מה יהיה. אם תבדקו אתם תראו שאתם משקיעים רוב הזמן בעניני החומר, שם אתם שמים את מלוא תשומת הלב, שמה אתם דואגים שזה יהיה על הצד הטוב, אתם לא תקנו בגד חדש אם הוא פרום, יצא חוט אתה אומר סליחה אדוני זה דפקט תחזיר בחזרה, תביא לי חדש. אם אתה תקח אוטו ותמצא בו שריטה קטנה, לא שקועה או משהו, שריטה קלה ככה, אתה לא תקח את האוטו, תביא לי אוטו חדש. בחיאדליק עוד שבוע השכנים יעשו לך שריטות עם מפתחות. אז מה אכפת לך? לא, כשאני קונה אני רוצה חדש. חדש. חדש. אין שכל, על העולם הזה מקפידים, אבל מצוות אם יש בה פגמים לא עשה את זה כל כך, גמגם משהו, אמר משהו, שכח משהו, לא נורא. אם בן אדם יאבד ארנק, כמה זמן הוא יסתובב בשכונה עד שהוא ימצא אותו, כמה אנשים הוא ישאל, סליחה אדוני אולי ראית פה משהו, אולי ראית גברת תעשי לי טובה, בא תעזור לי תעשה טובה, בא תעזור לי נפל לי פה לא יודע אבד לי ככה, מתחיל לספר את הסיפור, שמע יצאתי מביטוח לאומי לקחתי את הכסף הלכתי פה שם... אהה יומיים הוא ישאר שמה. למה הוא איבד 8000 שקל. ראיתם פעם מישהו שיצא מתפילת מנחה ואומר אוי אוי אוי, שואל מה קרה? מה קרה? איבדתי את המנחה, איבדתי את המנחה, איבדתי, שתי ברכות ברחו לי, ברחו לי שתי ברכות הפסדתי אותם לא שמתי לב, איבדתי פה ושם, ראיתם מישהו מצטער על זה? מה פתאום. העיקר נגמר, יאלה. תבוא לאחד שאיבד 8000 אלף שקל תגיד מה זה משנה, בעוד חודש בלאו הכי לא ישאר לך אז תחשוב שכבר בזבזת. הוא יקבל את הטענה הזאת? הוא לא יקבל את הטענה הזאת. ז"א שאנחנו בכלל לא בכיוון, בכלל לא בכיוון. בכלל. אז איך אתה מסתפק אם אתה בספרם של צדיקים או בספרם של אני לא רוצה להגיד מי, מה אתה מסתפק בכלל, עשית איזה הכנות להיות בספרן של צדיקים? כל החשיבות זה העולם הזה והעולם הבא אתה לא מכין כלום ולא מצטייד, וזכיות לא מענינות אותך ואפשר להפיק רווחים אדירים ממצוות בכמויות אדירות וזה לא מעניין אותך. אבל אם יגידו לך שיש איזה ג'וב ואתה מרויח היום נגיד 5000 ויש מקום שיוכל להעסיק אותך אותן שעות עבודה ב-7000 אתה לא מודיע אפילו שעזבת אתה כבר שמה. למה? כי אתה מחפש להרויח, אז למה במצוות אתה לא מחפש להרויח ועוד אם אפשר להרויח בקלות.
הנה אני אתן לכם עכשיו דוגמא שבה תראו איך תחתמו ביום כיפור, עכשיו אני עושה לכם מבחן, מי שיישמע למה שאני אומר מובטח לו שביום כיפורים זה הוא יחתם לחיים טובים ולשלום. אם הוא לא יעשה מה שאני אומר אין לי את ההבטחה הזו. תקשיבו מה אני אומר.
אומר החפץ חיים, כשאדם יצא מן העולם הזה יגיע לעולם האמת שואלים אותו, קבעת עיתים לתורה? אם לא אין מה לדבר איתו, שולחים אותו ישר לגיהינום, כי ברור שהבן אדם לא קיים את המצוות כמו שכתוב בהלכה וחבל על הזמן, אין אל מי לדבר. אז מינימום מינימום זה קביעות עיתים לתורה, שאדם יקבע זמן קבוע כל יום להתורה, אם לא אז על מה מדברים, אין על מה לדבר, אתה יודע את החוק? לא, אז ודאי שעברת עליו. כי תורה זה לא כמו חוקי תורה שאתה יכול להבין, אתה רואה איזה תמרור אתה יכול לשער מה הכוונה. זה לא כתוב בשום מקום ברחוב, אם אתה לא יודע את זה אז אתה לא יודע, אין לך מאיפה לדעת.
עכשיו תקשיבו, אומר החפץ חיים, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, אשריו של מי שמגיע לעולם האמת וסיים ללמוד את כל התלמוד. מה יש בתלמוד? את כל התורה שבכתב ותורה שבעל פה, אז אם הוא סיים, כשהוא יגיע למעלה ילמדו אותו את כל סודות התורה על כל רבדיה לנצח נצחים. אבל אם בן אדם בא עם פרק אחד שהוא למד או עם מסכת אחת, ילמדו אותו לנצח רק מה שהוא למד. וזה חסרון שאי אפשר לתקן. עכשיו תקשיבו, אז העצה היא, מה לעשות? קודם כל לגמור את הש"ס ולגמור את התנ"ך. איך עושים את זה? אם בן אדם מקבל על עצמו מהגברים להשקיע כל יום בין חצי שעה לשעה, הוא קורא, קורא, לא לומד ומבין, קורא, כמו שקוראים להבדיל עיתון, קורא, קורא בשביל להבין מה כתוב בכתבה, זה הכל, קורא את הגמרא שבעה דפים ביום, שזה לוקח בין חצי שעה לשעה, תוך שנה הוא מסיים את הש"ס. אם יבוא משיח צדקנו ואם הוא עלה למעלה, את כל התורה כולה ילמדו אותו. תקשיבו טוב עכשיו מה אני אומר, עשיתי חשבון כמה זה כל דף במצוות, כמיליון שלש מאות מצוות כל דף ביום חול. בשבת זה פי אלף, כל דף, זה אומר שנבראים לך מיליון שלש מאות מלאכים טובים. סנגורים שלך, שיעידו אני נבראתי מדף פלוני בלימודו של פלוני ביום פלוני בשעה פלונית. אם אתה לומד שבעה דפים כמו שאמרתי, למעלה מעשר מיליון מצוות ביום פירושו ליום בשעה חצי שעה, זהו. אם תביאו לי אפשרות להרויח זכויות בחצי שעה - שעה יותר מזה, אני קונה. וזה בחינם. שנה מסיימים את הש"ס., ואז בשמים כשתגיע אפילו לא הבנת, ילמדו אותך את כל התורה כולה עם הצדיקים. ותוכל לברר את מה שכתב רבי שמעון ורבי מאיר, תוכל לגשת ולשאול ויסבירו לך הכל מא' ועד ת' בכל מכל כל.
מעבר לזה, כל אזכרה שאתה מזכיר את התנאים והאמוראים שפתותיהם דובבות בקבר. ואם אתה מזכה אותם הם יהיו מליצי יושר בשבילך, כי אתה מהנה אותם הם יהנו אותך. אתם שומעים?
מעבר לזה, כל מה שתלמד, אם תבין אפילו חמישים אחוז שלושים אחוז, אתה תהיה גאון לעומת מה שאתה עכשיו. אז גם אין הפסד בזה. ולא עוד, אלא מי שלומד תורה מאריכים ימיו ושנותיו, והוא קם בתחיית המתים, אז כדאי להרויח את כל זה בחצי שעה-שעה? עכשיו תגידו לי מי נמצא יום לפני כיפור יכול להביא לכם הצלה כזאת שאתם ודאי נחתמים לחיים טובים ולשלום כי לא ידונו אתכם אם הספקתם את השבע דפים או לא, אלא אתם נכנסים ליום כיפור כמי שקיבלו עליהם את כל הש"ס וזה בחשבון, כאילו אתם כבר סיימתם את הש"ס. שווה או לא שווה? מי מהגברים רוצה לקבל על עצמו סיום הש"ס תוך שנה שבעה דפים ביום שירים את היד מהרה. להשאיר למעלה גבוה עד שאני אספור. רק רגע, 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12, 13, 14, 15, .... 29, 30, 31, 32, 33, תורידו, אלה שהיו למעלה תורידו, אלה שעוד לא להמשיך להרים, 33 יפה מאד. אני עוצר.
מי מהנשים מוכנה ללמוד כל יום רבע שעה, רבע שעה לקרוא תנ"ך? מבראשית עד הסוף, זה לוקח מספר חדשים סיימתם את כל התנ"ך, תרימו גבוה. גבוה. אבל גבוה, שאני אספור. רק רגע, רק רגע, רגע, 48 תורידו, יפה. רגע, רגע, 33 גברים, 48 נשים, זה בושה קצת לגברים באשדוד. מה אתם לא רוצים להיות חכמים וגאונים ובעלי זכויות? הנה עוד אחד 34 יפה, 35 יפה מאד. אתם לא תפסידו מזה, רק תקבלו שכר. אין הפסד. אין הפסד. רק רווח. 35. עוד גברים, הנה 36 יפה. הנה עוד ילד חמוד, אשריך ואשרי חלקך, 37, 38, יפה מאד. 38 48, 48 נשים, תנו פייט, תנו פייט, זה לא מה זה גברים סתם, רק שם גבר גבר, מה אתה לא יודע לקרוא? הנה עוד שניים, 40, 41, יפה. 42, 43, 44, יפה, 45 יפה. 46, 47 48 מצויין, עוד שניים חמישים, 51, 52 יפה, הגברים עקפו את הנשים תחזירו להם. 52 48 מי עוד לא הצביעה ורוצה? הנה, עוד שתיים תורידו, שלש ארבע חמש, הנשים עקפו באחד. 53 שויון, שויון, 53 שויון, 54 הגברים. 54 גברים, הנה שויון. 54 שויון. הנה 55 גברים, הנה שויון, הנה עוד גבר יפה, 56, הנה עוד אשה שויון, 56, יו עוד שלש. עקפו אתכם, הנה 59 57, 59 הן מובילות בשתיים, 59 57, הנה עוד ילד נחמד, 58, איפה עוד? איפה? הנה מתוק, אשריך. הנה עוד ילד, 60. 61, עוד שתיים, 63 גברים, 63 גברים, 64, 65, נפתח פה פער גדול, 65 59, 60, 65-60. 65-60, כן עוד חמש נשים, יש עוד חמש נשים? נראה אם הגברים יגיעו לשבעים? 65 גברים. גברים, אין לכם מושג איזה שמחה יש בשמים עכשיו אצל הקב"ה, שהבנים שלו שלא תכננו לפתוח את הש"ס בכלל הולכים לסיים אותו תוך שנה, אתם נתתם נוק אאוט ליצר הרע עכשיו על מה שהתחולל בכם במשך שנים. זה נוק אאוט. 65 גברים, 60 נשים, הנה עוד אשה אחת עוד שתיים שלש ארבע חמש, יפה, 65, יש שויון חבר'ה, שויון זה לא טוב, הכרעה, 66 מהגברים, 66 שויון, 67 גברים, אתה לא הצבעת קודם? אם הצבעת קודם אל תעשה את זה. 66. 66. 66, מי עוד? בואו נגיע לשבעים, 67 גברים, 67, 8, 9 נשים, 67 69, עוד אשה שאני לא אתבלבל שיהיה שבעים, הנה יש שבעים נשים, 67 גברים. הנה עוד בן אדם שמה 68, יש עוד שניים מהגברים? עוד שניים מהגברים, יש פה גם.
יש פה אברכים, כמה אברכים יש? כמה אל תעשה סתם, כמה ששה? יש פה ששה אברכים שהם מוכנים לעזור לכם ללמוד, ז"א מי שרוצה ללמוד את הדפים האלה או ללמוד גמרא או ללמוד משנה או הלכה, כל מה שאתם רוצים, כל נושא ביהדות, הם מלמדים בחינם בחברותא, אתם תבחרו את הזמן או העיתוי המתאים לכם, פעם בשבוע פעמיים שלש, כמה שתרצו במשך הזמן, הם יסדרו לכם חברותות או רבנים, מי שרוצה לפתוח שיעור הם יעזרו לפתוח שיעור, מי שרוצה ללכת למדרשיה גם נשים גם בגברים, או לבקר בישיבה, הם עוזרים חינם אין כסף. אז תנצלו את זה כי יש הרבה אנשים שנושעו מזה ישועות גדולות מאד.
אנחנו ב-68, 9, 70 נשים, יש עוד אחד שסוגר שבעים מהגברים? עוד אחד ואחרי זה אני נותן לכם הפתעה, עוד אחד, אין עוד אחד? אז תשמעו מה אני עושה. לא, לא להרים סתם.
עכשיו אני הולך לברך, אני הולך לברך, אם לא אכפת לכם תכוונו שהלימוד הזה יהיה לזכות האנשים שבשבילם נעשתה ההרצאה, ולאמי הורתי המנוחה ולהבדיל לרפואת אבי, אם תוכלו יהיה לכם גם זכות בעזהי"ת. אני הולך לברך אתכם שבע ברכות, מעומק הלב, על זה שאתם הולכים לסיים את הש"ס ואת התנ"ך. אז מי שרוצה עוד להצטרף להרויח את השבע ברכות זה ההזדמנות, אם לא אני מתחיל.
מי שברך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות ואמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך חסר לי עוד אחד לשבעים מהגברים, הנה יש לנו שבעים, הנה עוד אחד 71, הנה עוד אשה 71 יפה, אמותינו הקדושות, אז אם כבר עוד אחד ועוד אחד, או יש הרבה, 74, מהגברים עוד אחד שיהיה כנגד ע"ב שמות, הנה יש, אז הנה יש עוד אחד, 73 יפה. 74 73, תקשיבו, בזכות אבותינו ואמותינו הקדושות, ה' יחתום את כל אלה שקיבלו לסיים את הש"ס ואת התנ"ך בספרן של צדיקים גמורים לחיים ולאלתר אמן.
אמן.
ה' יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים בבריאות שלמה ואיתנה,
אמן.
ה' יזכה אתכם לעשות תשובה שלמה ואמיתית באהבה ושיתהפכו כל הזדונות לזכויות.
אמן.
הקב"ה ימציא את הזיווגים ההגונים הראויים להנצרכים מכם וזרע חי וקיים לנצרכים מכם מהרה השנה.
אמן.
הקב"ה יפתח לכם שערי פרנסה טובה ברווח ובנקל שלא תהיה לכם הפרעה בקיום מצוותיו.
אמן.
הקב"ה יזכה אתכם לס"ד לעבודתו יתברך, ונשיאת חן בעיני אלקים ואדם, ונחת רוח יהודית מהילדים ומהמשפחה.
אמן.
הקב"ה יזכה אתכם לראות את הגאולה השלמה במהרה בימינו ובנפילת אויבינו במהרה אמן.
אמן
ועוד אחד בקשיש, הקב"ה יזכה אתכם לסיים את כל חלקי התורה כולם ולתקן נפש רוח ונשמה חיה ויחידה בין בגלגול זה ובגלגולים קודמים שלכם אמן.
אמן.
תגידו וכן למר
וכן למר
ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח
רבי אליעזר אמר לתלמידיו, שוב יום אחד לפני מיתתך, אמרו לו וכי יודע אדם איזה יום ימות? אמר להם כל שכן ישוב היום שמא ימות למחר ונמצאו כל ימיו בתשובה. אדם לא יודע עת ומועד צאתו מן העולם.
אבי שיבדל לחיים ארוכים ליווה את אימי שישים שנה, היו סמוך אליה תמיד היא סבלה יסורים חמישים שנה, לא ישנה כמעט בלילות, והוא כמובן לא יכל לישון, אז היא סבלה פיזית והוא סבל בשביל שהיא סובלת, יומיים לפני שהיא נפטרה הכניסו אותו למצב של מורדם מונשם בדלקת ראות חריפה, כך שהוא לא יודע שהיא עדיין נפטרה, אדם לא יודע מה יקרה איתו, הוא לא יודע מה יהיה מצבו בנקודת זמן מסוימת, לפעמים אדם לא מספיק לעשות שום דבר, פתאום מובילים אותו לבית חולים ופתאום מרדימים ופתאום מנשימים וזהו, אין לו כבר שליטה על החיים, הוא לא יכול להגיד רגע תעצור, אני רוצה להגיד משהו, רוצה לעשות משהו.
אומר רבי אליעזר לתלמידיו, שוב יום אחד לפני מיתתך, אמרו לו וכי יודע אדם איזה יום ימות? אמר להם כל שכן, ישוב היום שמא ימות למחר, ונמצאו כל ימיו בתשובה. היום אנחנו יום לפני כיפורים, אז כל שכן שצריך היום לחזור בתשובה כי מחר נחתמים, וכשרבי אליעזר מגלה את זה לתלמידיו התנאים, מה זה שייך אליהם בכלל? תשובה אנחנו מבינים שזה רק לחוטאים ופושעים, אבל לומדים מזה שגם האדם הגדול יש לו להיות כל ימיו בתשובה. כי אדם באשר הוא אדם עלול ל חטוא על כל צעד ושעל, כמו שאמר רבינו יונה, והנה אנשים צדיקים וישרים בליבותם שאגה להם תמיד במחשבותם, וינהמו על חטאיהם כנהמת ים ועל אשר קצרה ידם בעבודת ה', אז מי שצדיק ואם מישהו ישר בלב שלו, הלב שלו שואג, ותמיד הוא במחשבה ונוהם על חטאים כנהמת ים, איזה חטאים? שקצרה ידם בעבודת ה', יכולתי לעשות יותר, יכולתי להזהר יותר, יכולתי להסתלק מבית הספק, אז צדיקים הם לא רגועים בכלל. ואילו אנחנו בשלוה, לא מרגישים בכלל את כובד החטאים, זה מראה שרחקנו מלדעת דרכי התורה וממה שהתורה דורשת מאיתנו.
אני אשאל פה את הציבור, מי מהציבור כאן סיים ללמוד את כל השולחן ערוך? אז איך תדעו מה אסור ומה מותר? אם לא קראתם את ספר החוקים של היהודי אז איך תדעו מה מותר ומה אסור? לכן בטלה אצלנו הרגשת החטא ואדם עובר עבירה ושונה בה היא נעשית לו כבר כהיתר, ורוב התורה אצלנו כהיתר כי אנחנו בכלל לא יודעים מה אסור, ורק מה שאנחנו רגילים לקיים או שמענו שצריך לקיים אז יש לנו ידיעה בזה וגם לא עד הסוף, אנחנו יודעים שצריך לשמור שבת אבל אנחנו לא יודעים את כל הל"ט, מהם המלאכות האסורות, באיזה מצבים ומה יקרה אם יקרה ככה ומה יקרה ומה יקרה ומה יקרה, ומה שלא הורגלנו לו אז אנחנו לא חשים שזה גם נדרש מאיתנו, על כן לא נרגיש בכלל בחטאים. יתכן להיות דברים גדולים וחמורים ובעינינו הם בכלל לא נכללים בתורה.
כתב רבינו יונה, ונאמר על האנשים שאינם הולכים מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה', ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה, מי שלא עורך מחשבות להתבונן תמיד ביראת ה', איך לעבוד את ה' על הצד הטוב ביותר, מתוך יראה ופחד השי"ת וגם מיראת רוממותו, שהקב"ה בכבודו ובעצמו מבקש מאיתנו משהו שנעשה, אם אדם לא חי בתחושה כזאת אז גם אם יש לו יראה "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה", ז"א דרך הרגל כזה, צריך להתפלל אז יאלה נתפלל, צריך לגמור את התפילה בעיקר אז גומרים את התפילה, כמה אדם מתפלל בתחנונים? כמה אדם מבין שבתפילה הזאת כל חייו על כף המאזניים? כמה אדם מבין שברכת המזון זה יותר חמור מתפילת שמונה עשרה, כי ברכת המזון זה דאורייתא, חיוב מן התורה, ותפילה זה דרבנן, כמה אנשים יודעים זאת? ואיך אנשים מברכים ברכת המזון, עם תנועות עם סימנים עם תזוזות, גם עם דילוגים, הם לא יודעים, זה נקרא מצות אנשים מלומדה, כמה אנשים מדקדקים בברכות להתבונן על מה שמוציאים בשפתם? תררם שהכל נהיה בדברו..... תררם.... יש גם כאלה לא יודעים את הברכה ולפני אנשים עושים כאילו יודעים, עוד יותר גרוע, מה הבעיה ללמוד ברכה, זה לוקח בדיוק דקה, מה הבעיה פעם אחת ללמוד ברכה, מה זה סיפור? שירים של שי עגנון אתה יודע, שירים של חפר אתה יודע, שירים של ג'דתי אתה יודע, כולם אתה יודע, מה זה אתה לא יודע להגיד שורה אחת, שורה, ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם בורא פרי העץ, בורא מיני מזונות, בורא פרי האדמה, בורא פרי הגפן, מה זה בעיה? כל התחלה אותו דבר, רק הסיום שלש תיבות אחרונות משתנות, בעיה? לא יודע. מה מברכים על זה, כאילו נתקל בזה היום, בן שבעים כבר, מה מברכים על זה? אז ז"א מצות אנשים מלומדה זה קשה מאד אצל הקב"ה. אז אם אדם יחשוב שזה חסידות וזה לא חובה, הרי העונש מפורש, מה העונש? על כן הנני אוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, שלש פעמים הפלאה, על כן הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא, להפלות בהם מכות רח"ל, שלש פעמים הפלא. ועל חורבן הבית נאמר פעם אחת הפלא, אז רואים מפה כמה חמור הענין שאנחנו צריכים להיות במחשבות תמיד ביראת ה', ואנחנו איננו יודעים כלל שהתורה כוללת את הענין הזה בעבודת האדם, שצריך אדם לחשוב מחשבות להתבונן ביראת ה'.
אתן לכם דוגמא, אומר רבינו יונה שיש אנשים שמקיימים את כל מצוות התורה, ולא עוברים עבירה אחת, ולא נכשלים בלשון אפילו פעם אחת, נדיר, כן, זה החפץ חיים, החפץ חיים, כמה אנחנו מכירים אדם הזה החפץ חיים? לא מכירים, אבל נגיד שיש בן אדם כזה החפץ חיים, אומר, אבל אדם כזה יכול להקרא שונא ה'. איך יכול להיות? הוא מקיים את כל מצוות התורה, הוא נזהר מכל העבירות, הוא לא נכשל בלשון כלפי שמיא כלום, לא מדבר שום דבר על אף אחד, אבל הוא נקרא שונא ה'. איך? אם בן אדם רואה שהשני מצליח ברוחניות, לומד תורה ומשקיע ומתעלה, והוא מקנא בו ועינו צרה בהתפתחות הרוחנית שלו, או שהוא שמע עכשיו שהוא השיג כולל יותר עם תשלום, והוא מקבל אלפיים דולר נגיד, או שפתאום התברר לו שהוא קנה מכונית, או שהוא הרחיב את הדירה וכואב לו בפנים, לא בחוץ, הוא לא אומר מילה, אף אחד לא יודע, זה רק ה' רואה, אדם כזה נקרא שונא ה', לא שונא את הבן אדם, שונא ה'. אם החיילים הנאמנים של הקב"ה הקב"ה מרים ומנשא אותם למעלה למעלה, אם לקב"ה זה שמחה שהוא נותן לבנים הנאמנים שלו יותר, בשביל שיהיה להם קל לעבוד אותו, נותן להם אמצעים, נותן להם אפשרויות, נותן להם להתקדם, נותן להם להצליח כפי שאיפת ליבם, מה כואב לך? מה כואב לך? לקב"ה זה טוב, הוא שמח הוא הביא להם, אתה לא רוצה שיהיה להם, אז את מי אתה שונא? את ה', למה הוא נתן לו, שמעתם דבר כזה? בן אדם לא עובר עבירות, מקיים את כל המצוות לא מדבר לשון הרע, אף אחד לא יודע כלום, בלב שלו זה מה שהוא חושב, זה מה שכואב לו, אדם כזה נקרא שונא ה' והוא מרוחק מהקב"ה.
כי כל עת, ויותר מזה, מכיון שבעבירה אחת הקב"ה מתרחק מהאדם, ממילא כבר המצוות שזכינו לעשות האור שלהם כבה נחלש, כל כח ואור המצוות קיים כל זמן שאדם קשור להשי"ת, כמו שאדם יש לו מנורה, כל זמן שהיא מחוברת לחשמל היא מאירה, אבל אם יתרופף קצת זה יתחיל ככה לעמעם ובסוף אם זה ימשך עוד טיפה זה יתנתק, לא יהיה אור, מה שצריך זה להחזיר את זה בחזרה, לחבר שוב פעם. אם תתחבר לה', תינק ממנו את האור העליון ממילא האור העליון יאיר בנשמתך ותוכל לדחות את החושך של העבירה, אבל אם התרחקת מה', ניתקת את החשמל אז לא יהיה לך אור, אז במה תאיר את החשכה ותתגבר על כל עובי העבירות שיש לך? ובקיום המצוות שאדם מקיים מתקשר ומתקרב יותר. וכן כתוב "נר מצוה ותורה אור", כל מצוה זה כמו נר, תוספת כח של נר, כי כשאדם לומד תורה זה אור, אור גדול, כח התורה הוא פי כמה וכמה לאין ערוך, שהרי תיבה אחת בתורה שאתה קורא או שאתם שומעים כרגע כל מילה, זה תרי"ג מצוות, תרי"ג מצוות.
ובאמת אמרו חכמים, עבירה מכבה מצוה, כתב רבינו יונה, אע"פ שאמרו אין עבירה מכבה תורה, דהיינו מי שחוטא בדרך מקרה, אם אדם עשה עבירה בדרך מקרה, לא במכוון ולא קבוע, זה לא מכבה תורה, אבל הרגיל בחטא מסויים אם הוא רגיל לעשות עבירה מסוימת קבוע אותה עבירה, היא מכבה גם תורה. ובעת התשובה יתכפרו העוונות ותתעורר זכות המצוה ויאיר נרה, כמו עכשיו אם חס ושלום יש הפסקת חשמל כל המנורות, הכל נכבה, חושך, ואז מגששים לחפש איפה איפה איפה השלטר ומי שיודע להגיע לנקודה ומרים את השלטר המרכזי פששששש כל העולם מחדש מאיר. זה התשובה. אדם עשה עבירות עבירות כבתה נשמתו, חושך ואפילה, לא רואה מוצא, אבל אם הוא זוכה לעשות תשובה הוא מחבר את השלטר שוב, כל המצוות שהוא עשה שנחשכו בכלל העבירות, הכל מאיר מחדש.
אמרו ז"ל ופעמים שחטאים ממיתים חלקים מנשמתו, אתם שמעתם שיש אנשים שיש להם חרדות? מה זה חרדות, למה שיהיה לו חרדות? יש אלקים חיים, אם יש לך בטחון בה' ואתה עושה מה שצריך אז ממה אתה חרד? אם אתה יודע שאתה מכוסה בשריון, אתה משוכפץ מכף רגל ועד ראש ושום כדור לא יכול לחדור אותך, יש לך פחד להכנס לאויב, אם אתה יודע שאין להם אר פי ג'י ואין להם טנקים ואין להם כלום, יש להם רק נשק קל מה שנקרא, אתה תפחד? אין לך מה לפחד, זה סגור הרמטי. אם אתה שומר תורה ומצוות אתה למעשה אמור להיות מוגן בכל מכל כל וגם לא לפחד מהיצר הרע. אז איך אנשים בחרדות? איך יש להם פחדים? כיון שיש מקומות בנפש שהמצוות לא מאירות, אז יש חשכה ויש חשש ויש פחד ויש יראה במקום מה' מאנשים, מענינים, מכל הדברים. למה אדם פוחד? פחדו בציון חטאים, מי פוחד? מי שיש לו חטא, מי שאין לו חטא לא פוחד.
פעם אמרו לרבי חנינא בן דוסא שיש נחש ערוד שהוא מפריע בדרך, אמר תראו לי את המקום, הראו לו, הסיר את הנעל, הכניס את העקב שלו לתוך החור, יצא הנחש הכיש הנחש את רבי חנינא בן דוסא ומת הנחש. לקח את הנחש על צווארו והלך לכיוון בית המדרש. שאלו אותו תלמידיו איך זה? אמר להם ללמדכם שאין הערוד ממית אלא החטא ממית. כיון שאין בי חטא אז הוא לא יכול להמית, אבל אם יש בי חטא הוא יכול להיות השליח הנחש להכות. בלי גזרה משמים שמגיע לבן אדם עונש לא יוזק. ואנשים תולים את זה בסיבה ולא בסיבה של הסיבה. כאילו הנחש כאילו הסכין כאילו המחבל כאילו התאונה, לא, בראש השנה נקבע א' ב' ג' ד' ואח"כ באיזה צורה זה יהיה אז זה יכול להיות כל סיבה, אבל לא הסיבה גמרה על הבן אדם, החשבון בשמים לפי זכויות ועבירות זה מה שגמר עליו. כי אם הוא לא יתייחס לדין בראש השנה ולחיתום ביום כיפור ברצינות, כי הוא אמד את עצמו באופן כללי אני בסדר, לא רק בסדר אלא ביחס לאחרים אני טוב מאד, מה יש אנשים כופרים וזה, ואני מה, אני הולך לבית כנסת מידי פעם, אני מניח תפילין לפעמים, אני נותן צדקות מה אני רע? אני לא רע, עושה חסדים. אתם מבינים? זה כמו אחד יגיד מה, אני משלם לפעמים חשמל, לפעמים ארנונה, לפעמים משלם טלפון, לפעמים, יש כאלה לא משלמים בכלל, והוא לא מבין למה ניתקו לו את החשמל ולמה ניתקו לו את המים, הוא לא מבין.
נמצא שאדם ששרוי בחטא רחוק הוא מהשי"ת ואין לו עזר מה', ואור התורה והמצוות שלו גם אם יש לו כבוי, איך יזכה להתעלות? ויש לפעמים שהחטאים ממיתים חלקים מהנשמה אז דרך הצדיקים הוא כשהם נכשלים בחטא מיד הם חוזרים בתשובה, לא משהים את זה עד ראש השנה, עכשיו אם עבר אדם עבירה עכשיו הוא לא עולה למיטה לישון לפני שהוא עשה תשובה אם הוא צדיק, הוא לא מלין את החטא איתו, הוא מתפטר ממנו מיד.
יש אדם שעובד בגרז', יש בן אדם שהוא פקיד קבלה, פקיד קבלה אם התלכלך משהו כיון שהוא משרת ציבור הוא לא יכול להשאר רגע אחד שיש לו לכלוך, מיד צריך להחליף או לנקות, אבל אחד בגרז' הפוך, הוא עם הידיים מנקה את הגריז את הכל על הבגדים על הסרבל, אין לו שום בעיה עם זה. הוא יודע, בעוד חודש הוא מחליף את הסרבל זורק אותו לכביסה ומביא סרבל אחר, ככה הוא חי. אז אדם שהוא לא צדיק אז הוא משאיר את העבירות, עוד עבירה עוד עבירה, ראש השנה יש עוד שנה, יש לנו זמן רק עכשיו סיימנו את החשבון הקודם, עכשיו מתחיל חשבון חדש. אבל צדיק אין דבר כזה, על המקום הוא סוגר ענין, על המקום הוא מתנקה, הוא לא משאיר כי הוא יודע כי אם יבוא הקב"ה לקחת אותו והוא לא מודיע, אז תאר לך הוא נתפס עם סרבל כזה, הוא צריך לנקות אותו למעלה. אבל אם נשאר לך אפילו עבירה אחת נגיד, לא הספקת, נו אז העבירה הזאת אפשר להסתדר איתה בחיבוט הקבר מקבלים עוד כמה חלעות והכל יהיה בסדר. אבל אם זה לא ככה אוי ואבוי.
אז צדיקים חוזרים מיד, וכן אמרו אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה. ויש מן הצדיקים שלפעמים נכשלים בחטא, אבל הם לא חוזרים עליו והם שמים גדר שלא לשוב עוד פעם על זה. אבל לעשות מצוות ולחטוא ושוב לעשות מצוות ושוב לחטוא, אז מה התקוה של איש? מה הפליאה שאין לנו רגש של נפש חיים בקרבנו.
ובזה אני אסיים להסביר לכם דבר אחד, אנחנו אומרים בוידוי, שיחתנו, תיעבנו, שיחתנו תיעבנו, מה פירוש? יש אנשים הוא אומר לך אתה יודע מה, אני מוכן לבוא ללמוד אבל אני לא מוצא טעם בלימוד, אני יושב, שמעתי מדבר יפה הכל, אני לא מוצא טעם בזה. לא יודע, אני אין לי משיכה לזה, אני לא נמשך לזה, אני יושב יש לי דודר רוצה כל רגע לקום אתה מבין, לעשות מה שאני אוהב להסתובב מה שאני זה, אני לא לא, אני לא רואה את עצמי, זה לא בשבילי, אני מעריך את זה, כל הכבוד לאלה שלומדים, כל הכבוד לאלה שעושים מצוות אבל אני לא בנוי לזה. אתם מכירים את הטענה הזאת, נכון? למה זה אתם יודעים למה? אני אגיד לכם למה. אני לא אאריך את הסיפור, סיפרתי אותו בהרצאה קודמת לפני כמה זמן, אני אגיד לכם את הפרנציפ. היה אחד עני שהמתין שיזמינו אותו לחתונה של דוד שלו, דוד שלו עשיר גדול, אז הוא צם יומיים בשביל שהוא יהנה מהסעודה שתהיה של החתונה, הוא ידע שמה יהיו מאכלים של עשירים, כמה מזדמן לו להכנס ולאכול אוכל של עשירים? אז לכן הוא יומיים צם ולא הזמינו אותו, והוא רואה שכולם מוזמנים הכל ועוברים ליד הבית שלו ואותו לא מזמינים, הבן אדם התעצבן, אמר לאשתו אל תבטחו בנדיבים, תעשי טובה תכיני מה שיש לנו, אני הולך להתפוצץ, זהו, אני הולך למות. מה היה, והיא לא הכינה גם לא היה להם הרבה אבל היא לא הכינה כי גם היא חשבה שהיא הולכת לאכול. הביאה לו לחם מעפן של כמה ימים, והביאה לו צנון ובצל לקינוח, הבן אדם פרק את כל הלחם עם הצנון ובסוף ככה לקינוח במקום עוגה אכל את הבצל. אז אתם מבינים איזה ריח היה לו בפה, כן? פתאום דפקו בדלת ואמרו לו שמזמינים אותו הדוד שלו שלח שליח מיוחד להזמין אותו כאורח לחתונה. הוא מפוצץ ככה, הא, כבר פתח את החגורה, כבר נגמר, הכרס הלכה קדימה, איפה הוא יכניס? אבל הזמין הזמין, מה נפסיד את זה? הלך. התיישב, מאכלים חבל על הזמן, מכל הסוגים לא ראתם דבר כזה, הוא מתחיל עם החלה, חלות גדולות, לא חלות קטנות, לוקח את החלה, טובל אותה מכניס לפה, עושה פרצוף חמוץ כזה, מה זה, זה טעם של צנון זה, מה זה? אמר אולי יקח מהעוף הזה שנראה לו ככה משהו חום כזה ועם שומשום משהו, לוקח אותו טועם בצל, פפפ, הבן אדם הולך להקיא כי כמה הוא אכל, אכל כמות אדירה, עכשיו הוא הוסיף את זה, גם זה בטעם צנון ובצל, רץ לשירותים חוץ מכבודכם הוציא את הכל. חזר בחזרה לא נגע בכלום, הוא מסתכל על אנשים בהלם איך הם אוכלים אוכל כזה, הוא מבין שהאוכל מקולקל. נגמרה הסעודה, בסוף הוא שואל כמה אנשים תגידו איך היה האוכל, אמרו לו שמע דליקטס עוד לא היה כזה דבר, פששש איזה אוכל, אמר תגידו אתם עושים צחוק? אני גם טעמתי, זה היה בטעם בצל בטעם צנון, זה היה מסריח, אמרו לו למה אתה אומר ככה? זה אוכל אוכל, אומר שמעו, דוד שלי כבר לא נמצא, אתם יכולים להגיד את האמת, אמרו לו לא, האוכל היה מצויין. אז אחד הסביר להם אמר להם, אתם יודעים למה הוא אומר ככה? כשהוא הגיע הוא ישב לידי ואני הרחתי אותו אוווו איזה ריח, הוא בא עם ריח של בצל וריח של צנון אז כל מה שהוא אכל זה היה כבר מתובל עם הריחות שיש לו בפה אז זה מה שהוא טעם. לכן הוא לא יכל לסבול את זה, הוא הלך להקיא.
כשאנחנו אומרים בוידוי שיחתנו, תיעבנו, כשאדם עושה עבירות ועושה עבירות ועושה עבירות ועושה עבירות, יש לזה טעם רע, ריח רע, הוא יודע שהוא טמא, הוא יודע שהוא טמא, הוא יודע מאיפה הוא בא לאן הוא הולך, הוא יודע עם מה הוא מתעסק, הוא יודע שהוא טמא, עכשיו מכניסים אותו לבית המדרש נגיד בא תלמד, עם מה הוא נכנס? עם המחשבות של איפה הוא היה ומה הוא ראה ומה החבר'ה עושים ומה זה פה ושם, הוא לא יכול להתרכז באותיות בכלל, הוא טועם ורואה, האותיות מקפיצות לו תמונות. לכן בגלל ששיחתנו את מעשינו תיעבנו את מצוותיך, מי גורם לתיעוב? ה'שיחתנו' שלנו. אם אתה בא עם הטעם של הטומאה, של מה שאתה, אתה לא מתנקה מזה ואתה נכנס, ודאי שאתה מביא איתך את הצנון והבצל לתוך זה, אז איך אתה רוצה לא לתעב?
לכן סור מרע ועשה טוב, אדם צריך להחליט שהוא משיל מעליו את העבירות, זורק, לא רוצה לחזור לטומאה הזאת, לא רוצה יותר לא בצל ולא שום ולא צנון בכלל לא רוצה לראות. אם אדם יעשה כך ודאי שיהיה לו קל, והוא יטעם באמת את הטעם האמיתי, "טעמו וראו כי טוב ה'".
עכשיו בואו אני אראה לכם דוגמא מהחיים, עוד פעם אני שואל שאלה את הציבור, ציבור הגברים פה, מי מהגברים פה סיים ללמוד את כל הש"ס, כל התלמוד בבלי? אין. מי מהנשים פה סיימה את כל התנ"ך מבראשית עד דברי הימים ב'? יש אחת שמה, יפה מאד, אשדוד יש לה נציגה במבחן. יושבים פה מאות אנשים שלא מכירים את התורה שלהם בכלל, אומות העולם תרגמו את התנ"ך לכל השפות והלשונות, לומדים את התנ"ך בכל העולם, יודעים פרקים שלמים, ואנחנו לא יודעים, את התלמוד בבלי תרגמו הדרום קוריאנים ומלמדים את זה בבתי ספר, בירדן תרגמו את הש"ס ולומדים בירדנית, ופה לא לומדים? למה?
עיתון, יש שמה רציחות, גניבות, עושק ואונס ולשון הרע ורכילות וטינוף ואלימות והכל וקוראים את זה בשקיקה. טמבלויזיה, שטויות והבלים וליצנות ועריות, ואלימות וכל מה שאתה רוצה רע נמצא שמה בצבעים, ויושבים ובולעים בצמא, אינטרנט, כל הטינופת העולמית בפנים, והבן אדם עם העיניים שלו משוטט לא נע, פייסבוק, אנשים איבדו את החיים, אין להם חיים פרטיים, אכל צנון ישר רץ לפייסבוק כותב אכלתי צנון, שולח לכל החברים, חבר שלו עונה לו, אני גם בצל אכלתי, ההוא מספר לההוא שעשה עבירה וההוא מספר לו ככה וכדאי לך להכנס לככה ותעביר לי את החברים שלך ואת החברות שלך ולזה ולזה וזה וזה וחביבי מחליפים בתים, הבעל כבר לא הבעל שלך והאשה לא האשה שלך ולהתראות, עשרים אחוז גירושין בארה"ב מאז הפייסבוק. למעלה ממאה אלף איש נרצחו בשנה וחצי האחרונות בגלל הפייסבוק, בגלל שקראו למרי אחרי ששרף עצמו באלג'יריה אחד נהיה מהפיכה, נהיה מהפיכה באלג'יריה, נהיה במצרים, נהיה בלוב, נהיה בסוריה, נהיה בפה, כל האנשים נרצחים מתים בגלל שבפייסבוק קראו לבוא להפגנות מיליונים. לזה יש לנו זמן, לרדיו, כל הקשקשת והדברת, יש זמן, כל דבר יש לנו זמן, לתורה שלנו שבה זוכים לחיי העולם הבא שזה סיבת ביאתנו לעולם בכלל, הרי לא באנו להשאיר, באנו ללכת, ועם מה הולכים? עם מה הולכים? עם החדשות? עם מה הולכים, עם הבתים? עם הפרדסים? עם הכסף? עם הכרטיס אשראי? עם מה הולכים? הולכים עם פשתן. שמים לך תכריכים, יש סטנדרטי ויש עם תוספת 350 שקל פשתן, ולא נותנים לך אפילו לקחת מברשת שיניים, כלום, ומשלשלים אותך לבפנים וסוגרים ואתה נשאר לאנחות והם הולכים לשמחות.
נו, אין לנו זמן לתורה, כאילו תורה זה של הדתיים כאילו, תורה זה של הדתיים, אני לא דתי מה אתה רוצה ממני, מה זה לא דתי? מה זה לא דתי? דתי פירושו חוק, חוקי, כתוב "ודתיהם שונות" מה זה דתיהם שונות? החוקים שלהם שונים, יש לנו חוקים שהקב"ה חקק שאנחנו חייבים לקיים אותם, קוראים לזה מצוות פיקודים, מצוות פיקודים שאנחנו חייבים לעשות, אתה לא עושה אתה תיענש בהתאם. יש פרשת הברכות ויש פרשת הקללות. זה החוקים. כמו שיש חוקי מדינה, כמו יש חוקי עיריה, כמו יש חוקי תעבורה, כל העולם זה עם חוקים, יש חוקים אפילו בבנין, הועד קבע ככה לעשות ולא ככה, יש חוקים אלוקיים שחלים על כל האנושות, לגויים יש שבע מצוות ולנו יש תרי"ג מצוות, אתה מתעלם? זה לא אומר שאתה פטור. אתה תחוייב לפי החוקים. לא יעזור לך שאתה אזרח הגון וטוב, לא יעזור, לא יעזור. אם אתה תסע לארה"ב ותסע שמה לא לפי החוקים המקומיים ותגיד שאתה נהג מצטיין בישראל, לא יעזור לך, אם אתה לא מקיים את החוקים של המקום שבו אתה נמצא אתה תשלם בהתאם. אתה נמצא בעולמו של הקב"ה קודם כל לפני שאתה נמצא בארץ ישראל, אתה נמצא בעולמו, אתה מקבל את הנשמה ממנו, זה שהיא עובדת ומתפקדת זה לא בעזרת ממשלת ישראל, זה בעזרתו של הקב"ה. הוא ירצה הוא יכבה אותה, הוא ירצה הוא ידליק אותה. אז לכן אתה צריך לדעת את החוקים, אם לא תדע את החוקים אתה תעבור עליהם, תעבור אח"כ תתפלא למה פתאום יש מחלות, למה יש צרות, למה יש ככה, למה יש ככה, למה יש ככה, למה יש ככה, ואח"כ מה את מי תחפש? הרופא כבר אומר אני לא יכול לעזור ואז תחפש את הרבנים, ואח"כ תחפש סגולות ואח"כ תחפש כל עצות בשביל לצאת מהברוך, אבל אם היית שומר על מה שצריך לא היית מגיע לזה, אז מה הא' ב', קודם כל להכיר את זה בכלל. עוד לא קראת אפילו את ספר החוקים.
עכשיו זה לא כמו ספר החוקים שאצל כל אומה ואומה, אם אני אקרא עכשיו את כל ספר החוקים של מדינת ישראל, לא יתנו לי שקל פרס או מענק או משהו, כלום תלמד תלמד אל תלמד אל תלמד, אי ידיעת החוק אינה פוטרת מהעונש, זה רק תדע, שלום. אבל אם אני לומד את ספר החוקים של הקב"ה אני אקבל שכר על כל מילה תרי"ג מצוות, 613 מלאכים נבראים לי מכל מילה ומילה. כמה שהספקתם לשמוע מילים שאני דיברתי פה הערב תכפילו ב-613 זה סך המלאכים שתצאו מפה היום. כי דבר אחד של התורה שקול כנגד כל התורה כולה, אז גם אתה מקבל שכר, גם אתה מקבל את כל הברכות שכתובות בתורה, גם אתה זוכה לעולם הבא וגם אתה יודע את החוקים איך להתנהג בשביל לא להכשל, מי רוצה ליפול בבור? אז לכן חייבים לדעת.
אבל למה עד היום יצר הרע לא דחף אתכם לזה ודוחף אתכם לכל הלכלוך שדיברתי קודם? כי זה התפקיד שלו. התפקיד שלו להרחיק אותנו מידיעת האמת, לסמא את עינינו בשקר המדומיין שאין לו קיום, ההנאות הן הנאות לאתמול, הן כבר לא שייכות להיום, היום אתה מחפש להיום והיום יגמר ולא יהיה לך, ושום דבר לא נשאר מזה רק דבר אחד, שכל הנאה אסורה שהיתה קוראים לה עבירה ויפרעו ממך עליה. ז"א ההנאה הזאת תעלה לך ביוקר. יש לך הנאה לנסוע 220 קרע את הכביש, אבל שבע מצלמות צילמו אותך. ואחרי זה שתגיע למשפט ותכנס למעצר ויקחו לך את האוטו וכל שאר הדברים, אח"כ נראה אם ההנאה הזאת תועיל. אז פה לפחות אתה יכול לשים גם ניילון על המספר, אבל אצל הקב"ה אתה לא יכול להסתיר את עצמך. אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאום ה' הלא את כל הארץ אני מלא. הקב"ה נמצא בתוכך, חופש כל חדרי בטן רואה כליות ולב, אין נסתר מנגד עיניך. אז איפה תברח?
לכן העצה, זה פשוט מאד לדעת מה מותר ומה אסור ולעשות, ואפשר ליהנות מהעולם הזה חבל על הזמן, הכי טוב, הכי בריא, ואריכות ימים, נפלא. עם כל הברכות של התורה בעולם הזה ולעולם הבא, אז למה לא לעשות? כי עד היום יצר הרע לא נתן לכם את ההזדמנות אפילו לנסות להתחיל. כי הוא מראה לכם שזה ארוך וזה הרבה ולך תדע ואני לא מבין בזה וזה יקח זמן ויודע מה, פה אני מתמצא אני יודע בדיוק מרים טלפון צ'יק צ'יק לאן שאני רוצה, הולך לאן שאני רוצה, שניות אני מתפקד בחיי החברה צ'יק צ'ק אבל פה להתחיל לדעת להבין ללמוד, די חלאס עד שגמרתי מחברת ושיעורים וזה נגמר לי, לא רוצה לראות את זה יותר. וזה הטעות, כי זה לא ללמוד על מנת שיגידו שאתה יודע, אתה מחוייב לדעת את זה. זה כמו בן אדם שנמצא עכשיו במדבר ופתאום הוא נתקל בגדר שאומרת לו שדה מוקשים, אבל לחזור הוא לא יכול, וקדימה אין מוצא כי יש רק את השדה מוקשים, ועכשיו הוא צריך להתמצא איך לעבור בשדה מוקשים בלי להתפוצץ.
כל העולם הזה זה שדה מוקשים, כל העולם הזה רשת פרושה עליו מלמטה כמו הדגים, זורקים להם רשת הם שוחים מלמעלה לא יודעים שיש רשת, פתאום הדייקים טררררר מרימים את הרשת וכל הדגים שעברו למעלה עולים איתם למעלה. ככה אנשים הולכים זה אהלן זה טרר לוקחים אותם. הוא תכנן את זה? הוא לא תכנן את זה. הוא היה מוכן לזה? הוא לא היה מוכן לזה. אז כדאי להיות מודע לנכון.
מה הדרך הכי בטוחה? פתאום בן אדם רואה טביעות רגל בתוך החול בשדה המוקשים, הוא צריך לשמוח על זה או לא צריך לשמוח? צריך לשמוח או לא? למה? כי הוא יכול לדרוך על אותן טביעות רגל כי ודאי אם מישהו קדם לו ודרך שם ולא התפוצץ אז גם הוא יכול לדרוך שם, זה התקוה שלו, אני אלך אחרי זה שכבר עבר פה, אפילו שאני לא מכיר אותו, אבל הוא דרך פה הוא לא התפוצץ, אז גם אני הולך. "אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים", אם אתה לא יודע מה הדרך תצמד לאחד שיודע מה הדרך ותעשה מה שהוא אומר ותצליח לעבור את השדה.
איך קורה שאנחנו מגיעים לעיר והג'י בי אס ביאס אותנו ועשה לנו סיבובים סיבובים סיבבוים ואנחנו כל הזמן חוזרים לאותו מקום ולא מגיעים, מה עושים בסוף, חוזרים למה שהיה פעם, סליחה אדוני, איפה זה רחוב כך וכך, אז הוא אומר לך סע ישר תפנה שמאלה שמה בפינה. נו, יש לך ברירה? אתה יודע יותר טוב ממנו? אתה לא יודע, אז מה שומעים לו, ואם זה נהג מונית, אם אתה שואל נהג מונית, אתה אומר לו סליחה, אתה יודע איפה זה וזה, אומר כן, תלך ככה תעשה ככה, אתה סומך על נהג מונית, זה התפקיד שלו, הוא מסתובב פה כל היום יודעים שהוא יודע. אז אם אתה רוצה לדעת איך להתנהג בחיים את מי תשאל, את מי שלא יודע או את מי שיודע? אלה שתופסים את התורה הם יודעים מה ה' רוצה. אז תשמע מה הם אומרים, כמו שאתה שומע לרופא בעניני הגוף תשמע להם בעניני הנפש, ותציל את חייך.
אבל אנשים סומכים על נהג מונית יותר מהקב"ה. אדם מגיע למנהטן, רוצה להביא לו כתובת בברוקלין, פותח לו את הדלת נהג בצבעים חשוכים, נכנס לבפנים, נותן לו אדרס, נותן לו את הטיפ, ססס לוקח אותו, זהו, יכול לישון שואל אותו כמה זמן נסיעה, שוכב טררר מגיע לא מודאג, ברור לו שיגיע. סומך על הנהג או לא סומך? אז על מי יסמוך? הוא בארץ זרה, נהג מונית זה הבן אדם שצריך להביא את כל אחד לכתובת שלו. על נהג מונית אתה סומך, ועל הקב"ה שאומר לך איך תצלח את העולם הזה על הצד הטוב ביותר אתה לא סומך? נהג מונית יותר נאמן אצלך מהקב"ה? כן. כן. אתה הולך לרופא, אתה הולך לרופא, מה זה רופא? רופא זה מי שעבר את הבחינה, מה זה בחינה? אם הוא עבר 64 אז הוא הצליח. ואתה מגיע אליו לניתוח, מה סוג הניתוח? סוג הניתוח זה ב-36 אחוז שהוא לא ידע במבחן, אבל הוא דוקטור, או שהוא סטאז'ר, ואתה עכשיו שוכב על שולחן הניתוחים ואתה אפילו לא שואל אותו, תגיד לי, אתה הצלחת במבחן גם על מה שאתה הולך לעשות לי או משהו אחר? אתה פעם שאלת רופא, העזת להגיד לו תראה לי תעודה שאתה רופא, כי אתה הולך לחתוך אותי פה, אני לא יודע אם אני אצא, תראה לי תעודה. יהלום שאתה הולך לקנות אתה לוקח איתך מישהו מהמשפחה שמבין ביהלומים כי אתה לא מבין, אז על יהלום אתה דואג, ועל הבטן שלך שהולכים לקרוע אתה סומך, למה יש לו חלוק לבן, ואם יש לו חלוק שחור למה אתה לא סומך עליו, שהוא יודע את הדינים וההלכות ומה שצריך לעשות, למה אתה לא סומך עליו? אז שמגיעים לרב אומרים מי אמר, איפה זה כתוב, איפה זה כתוב, שמעתם פעם מישהו שאחד אומר יש לך מחלה כך וכך אומר איפה זה כתוב, איפה זה כתוב, תראה לי איפה זה כתוב, מה שהוא אומר מקבלים, למה? כי בצדדים האלה יצר הרע עומד, והוא מוביל אותך ואתה סומך עליו. אבל יצר הטוב אתה לא כל כך איתו ביחד אז אתה לא מכיר אותו, אתה לא סומך עליו, הוא חשוד אצלך כל הזמן. יצר הטוב שרוצה להוביל אותך אל הטוב חשוד אצלך, יצר הרע אתה סומך עליו בעיניים עצומות, הוא כבר מוביל אותך לשאול תחתית, הוא כבר העניק לך שוחה, אתה כבר בדרך לגיהינום ואתה עוד ממשיך עם חיוך איתו, הוא רק בא על הבוקר אתה מחייך.
זה המצב ואנחנו נמצאים עכשיו שעות ספורות לפני החתימה ביום הכיפורים. אני לא יודע מה כתבו עליכם, אבל אני יכול להגיד לכם מה אמר רבינו תם. רבינו תם אמר שאם אדם רוצה לדעת מה נחתם עליו ביום הכיפורים הוא יכול לדעת. איך? הוא אומר, יבדוק האדם את עצמו, האם בעניני מזון לדוגמא, או לבוש, הוא מקפיד או לא? הוא מוכן שיתנו לו נגיד חומוס לוקחים כף שמים לו גבעה ושמים לו את זה על השלחן, הוא אוכל ככה או שהוא דואג ככה שימרחו לו עם הכף ישימו שמן זית וקצת פטרוזיליה ואני יודע איזה בונבונים כאלה של חומוס וכל מיני זה ויגישו לו את זה יפה עם פיתה חמה או שרופה וזה וזה וזה, עד שהוא אוכל צריך טקס. בזה הוא מקפיד. במצוות אתה גם מקפיד ככה שכל דבר יהיה ככה בהידור הכל או שתבש, יאלה מה שיצא יצא, העיקר לגמור, העיקר לגמור. באמת היה צריך להיות הפוך, לאכול מה זה משנה איך מסדרים, הרי רגע אחרי זה זה עבר את החיך, אם זה בטטה ואם זה אנטריקון זה בדיוק אותו דבר, זה מוציא גרפסים זה הכל, ואחרי עוד כמה זמן זה כבר יוצא בכלל, אז מה אתה כל כך מקפיד ומסלסל על השולחן ואני יודע מה. זה כמו אחד שיתדלק את האוטו אז מכניסים לו שמה את הפיה של הדלק, הוא אומר לא, לא ככה, בבקשה ככה ככה תעשה ככה ככה, תזיז ככה תעשה, אשאדה יאהבל צריך למלא, מה זה חשוב איך מכניסים, העיקר שיכנס. אם זה נכנס סע. אבל בן אדם לא, אין לו שכל, אין לו שכל. אתה רואה אנשים כל יום חמישי שישי, לוקחים את האוטו ויוצאים עם הדלי, הם לא מוסרים את זה לשטיפה ככה, זה עושה שריטות, אז הוא עושה שטיפה ידנית, וחביבי סבון וקצף והכל, אתה רואה לפעמים אנשים תופסים את המראות מבריקים מבריקים מבריקים עוד פעם עוד פעם מסתכל מסתכל עוד פעם עוד פעם, יו כמה השקעה, כמה השקעה, אפילו באוזן שלו כשהוא עושה ככה הוא לא לוקח לראות אם נשאר משהו, הוא לא לוקח מראה להסתכל, בערך עושה ככה ויאלה זורק. אבל תארו לכם פעם זה לא היה מכוניות, פעם זה היה חמור, תארו לכם שהיו עושים שטיפה לחמור ומכניסים לו קיסמים לאזניים ביום חמישי אחה"צ מנקים לו את הכל, בן אדם היה רואה את זה היה אומר, מה זה יש לו זמן מבזבז את הזמן שלו על שטויות בחמור? בלאו הכי הוא לא שומע לך, אז מה אכפת לך אם נקי או לא נקי? אבל מה, ככה זה בני אדם. אבל על נקיות הנשמה שלו, זה הוא לא עושה. למה אתה לא עושה? הנשמה שלך, טפח אותך, תשקיע בה, צחצח אותה, תזכך אותה, תשמור עליה, זה אתה, זה אתה, לא הגוף שלך, הגוף זה פיג'מה, הגוף נגוף, הגוף יטמן בחלקה, הנשמה עולה. זה אתה. אתה המדבר המבין השומע היודע, זה אתה. שמה צריך להיות נקי, שמה צריך שלא יהיה עבירות, שמה צריך שיהיה מצוות, שמה צריך זכויות זכויות זכויות, שהנשמה תאיר תאיר תאיר, כמה שיהיה חכמת אדם תאיר פניו, זה העבודה.
עכשיו אני אגיד לכם מה יהיה. אם תבדקו אתם תראו שאתם משקיעים רוב הזמן בעניני החומר, שם אתם שמים את מלוא תשומת הלב, שמה אתם דואגים שזה יהיה על הצד הטוב, אתם לא תקנו בגד חדש אם הוא פרום, יצא חוט אתה אומר סליחה אדוני זה דפקט תחזיר בחזרה, תביא לי חדש. אם אתה תקח אוטו ותמצא בו שריטה קטנה, לא שקועה או משהו, שריטה קלה ככה, אתה לא תקח את האוטו, תביא לי אוטו חדש. בחיאדליק עוד שבוע השכנים יעשו לך שריטות עם מפתחות. אז מה אכפת לך? לא, כשאני קונה אני רוצה חדש. חדש. חדש. אין שכל, על העולם הזה מקפידים, אבל מצוות אם יש בה פגמים לא עשה את זה כל כך, גמגם משהו, אמר משהו, שכח משהו, לא נורא. אם בן אדם יאבד ארנק, כמה זמן הוא יסתובב בשכונה עד שהוא ימצא אותו, כמה אנשים הוא ישאל, סליחה אדוני אולי ראית פה משהו, אולי ראית גברת תעשי לי טובה, בא תעזור לי תעשה טובה, בא תעזור לי נפל לי פה לא יודע אבד לי ככה, מתחיל לספר את הסיפור, שמע יצאתי מביטוח לאומי לקחתי את הכסף הלכתי פה שם... אהה יומיים הוא ישאר שמה. למה הוא איבד 8000 שקל. ראיתם פעם מישהו שיצא מתפילת מנחה ואומר אוי אוי אוי, שואל מה קרה? מה קרה? איבדתי את המנחה, איבדתי את המנחה, איבדתי, שתי ברכות ברחו לי, ברחו לי שתי ברכות הפסדתי אותם לא שמתי לב, איבדתי פה ושם, ראיתם מישהו מצטער על זה? מה פתאום. העיקר נגמר, יאלה. תבוא לאחד שאיבד 8000 אלף שקל תגיד מה זה משנה, בעוד חודש בלאו הכי לא ישאר לך אז תחשוב שכבר בזבזת. הוא יקבל את הטענה הזאת? הוא לא יקבל את הטענה הזאת. ז"א שאנחנו בכלל לא בכיוון, בכלל לא בכיוון. בכלל. אז איך אתה מסתפק אם אתה בספרם של צדיקים או בספרם של אני לא רוצה להגיד מי, מה אתה מסתפק בכלל, עשית איזה הכנות להיות בספרן של צדיקים? כל החשיבות זה העולם הזה והעולם הבא אתה לא מכין כלום ולא מצטייד, וזכיות לא מענינות אותך ואפשר להפיק רווחים אדירים ממצוות בכמויות אדירות וזה לא מעניין אותך. אבל אם יגידו לך שיש איזה ג'וב ואתה מרויח היום נגיד 5000 ויש מקום שיוכל להעסיק אותך אותן שעות עבודה ב-7000 אתה לא מודיע אפילו שעזבת אתה כבר שמה. למה? כי אתה מחפש להרויח, אז למה במצוות אתה לא מחפש להרויח ועוד אם אפשר להרויח בקלות.
הנה אני אתן לכם עכשיו דוגמא שבה תראו איך תחתמו ביום כיפור, עכשיו אני עושה לכם מבחן, מי שיישמע למה שאני אומר מובטח לו שביום כיפורים זה הוא יחתם לחיים טובים ולשלום. אם הוא לא יעשה מה שאני אומר אין לי את ההבטחה הזו. תקשיבו מה אני אומר.
אומר החפץ חיים, כשאדם יצא מן העולם הזה יגיע לעולם האמת שואלים אותו, קבעת עיתים לתורה? אם לא אין מה לדבר איתו, שולחים אותו ישר לגיהינום, כי ברור שהבן אדם לא קיים את המצוות כמו שכתוב בהלכה וחבל על הזמן, אין אל מי לדבר. אז מינימום מינימום זה קביעות עיתים לתורה, שאדם יקבע זמן קבוע כל יום להתורה, אם לא אז על מה מדברים, אין על מה לדבר, אתה יודע את החוק? לא, אז ודאי שעברת עליו. כי תורה זה לא כמו חוקי תורה שאתה יכול להבין, אתה רואה איזה תמרור אתה יכול לשער מה הכוונה. זה לא כתוב בשום מקום ברחוב, אם אתה לא יודע את זה אז אתה לא יודע, אין לך מאיפה לדעת.
עכשיו תקשיבו, אומר החפץ חיים, אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, אשריו של מי שמגיע לעולם האמת וסיים ללמוד את כל התלמוד. מה יש בתלמוד? את כל התורה שבכתב ותורה שבעל פה, אז אם הוא סיים, כשהוא יגיע למעלה ילמדו אותו את כל סודות התורה על כל רבדיה לנצח נצחים. אבל אם בן אדם בא עם פרק אחד שהוא למד או עם מסכת אחת, ילמדו אותו לנצח רק מה שהוא למד. וזה חסרון שאי אפשר לתקן. עכשיו תקשיבו, אז העצה היא, מה לעשות? קודם כל לגמור את הש"ס ולגמור את התנ"ך. איך עושים את זה? אם בן אדם מקבל על עצמו מהגברים להשקיע כל יום בין חצי שעה לשעה, הוא קורא, קורא, לא לומד ומבין, קורא, כמו שקוראים להבדיל עיתון, קורא, קורא בשביל להבין מה כתוב בכתבה, זה הכל, קורא את הגמרא שבעה דפים ביום, שזה לוקח בין חצי שעה לשעה, תוך שנה הוא מסיים את הש"ס. אם יבוא משיח צדקנו ואם הוא עלה למעלה, את כל התורה כולה ילמדו אותו. תקשיבו טוב עכשיו מה אני אומר, עשיתי חשבון כמה זה כל דף במצוות, כמיליון שלש מאות מצוות כל דף ביום חול. בשבת זה פי אלף, כל דף, זה אומר שנבראים לך מיליון שלש מאות מלאכים טובים. סנגורים שלך, שיעידו אני נבראתי מדף פלוני בלימודו של פלוני ביום פלוני בשעה פלונית. אם אתה לומד שבעה דפים כמו שאמרתי, למעלה מעשר מיליון מצוות ביום פירושו ליום בשעה חצי שעה, זהו. אם תביאו לי אפשרות להרויח זכויות בחצי שעה - שעה יותר מזה, אני קונה. וזה בחינם. שנה מסיימים את הש"ס., ואז בשמים כשתגיע אפילו לא הבנת, ילמדו אותך את כל התורה כולה עם הצדיקים. ותוכל לברר את מה שכתב רבי שמעון ורבי מאיר, תוכל לגשת ולשאול ויסבירו לך הכל מא' ועד ת' בכל מכל כל.
מעבר לזה, כל אזכרה שאתה מזכיר את התנאים והאמוראים שפתותיהם דובבות בקבר. ואם אתה מזכה אותם הם יהיו מליצי יושר בשבילך, כי אתה מהנה אותם הם יהנו אותך. אתם שומעים?
מעבר לזה, כל מה שתלמד, אם תבין אפילו חמישים אחוז שלושים אחוז, אתה תהיה גאון לעומת מה שאתה עכשיו. אז גם אין הפסד בזה. ולא עוד, אלא מי שלומד תורה מאריכים ימיו ושנותיו, והוא קם בתחיית המתים, אז כדאי להרויח את כל זה בחצי שעה-שעה? עכשיו תגידו לי מי נמצא יום לפני כיפור יכול להביא לכם הצלה כזאת שאתם ודאי נחתמים לחיים טובים ולשלום כי לא ידונו אתכם אם הספקתם את השבע דפים או לא, אלא אתם נכנסים ליום כיפור כמי שקיבלו עליהם את כל הש"ס וזה בחשבון, כאילו אתם כבר סיימתם את הש"ס. שווה או לא שווה? מי מהגברים רוצה לקבל על עצמו סיום הש"ס תוך שנה שבעה דפים ביום שירים את היד מהרה. להשאיר למעלה גבוה עד שאני אספור. רק רגע, 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12, 13, 14, 15, .... 29, 30, 31, 32, 33, תורידו, אלה שהיו למעלה תורידו, אלה שעוד לא להמשיך להרים, 33 יפה מאד. אני עוצר.
מי מהנשים מוכנה ללמוד כל יום רבע שעה, רבע שעה לקרוא תנ"ך? מבראשית עד הסוף, זה לוקח מספר חדשים סיימתם את כל התנ"ך, תרימו גבוה. גבוה. אבל גבוה, שאני אספור. רק רגע, רק רגע, רגע, 48 תורידו, יפה. רגע, רגע, 33 גברים, 48 נשים, זה בושה קצת לגברים באשדוד. מה אתם לא רוצים להיות חכמים וגאונים ובעלי זכויות? הנה עוד אחד 34 יפה, 35 יפה מאד. אתם לא תפסידו מזה, רק תקבלו שכר. אין הפסד. אין הפסד. רק רווח. 35. עוד גברים, הנה 36 יפה. הנה עוד ילד חמוד, אשריך ואשרי חלקך, 37, 38, יפה מאד. 38 48, 48 נשים, תנו פייט, תנו פייט, זה לא מה זה גברים סתם, רק שם גבר גבר, מה אתה לא יודע לקרוא? הנה עוד שניים, 40, 41, יפה. 42, 43, 44, יפה, 45 יפה. 46, 47 48 מצויין, עוד שניים חמישים, 51, 52 יפה, הגברים עקפו את הנשים תחזירו להם. 52 48 מי עוד לא הצביעה ורוצה? הנה, עוד שתיים תורידו, שלש ארבע חמש, הנשים עקפו באחד. 53 שויון, שויון, 53 שויון, 54 הגברים. 54 גברים, הנה שויון. 54 שויון. הנה 55 גברים, הנה שויון, הנה עוד גבר יפה, 56, הנה עוד אשה שויון, 56, יו עוד שלש. עקפו אתכם, הנה 59 57, 59 הן מובילות בשתיים, 59 57, הנה עוד ילד נחמד, 58, איפה עוד? איפה? הנה מתוק, אשריך. הנה עוד ילד, 60. 61, עוד שתיים, 63 גברים, 63 גברים, 64, 65, נפתח פה פער גדול, 65 59, 60, 65-60. 65-60, כן עוד חמש נשים, יש עוד חמש נשים? נראה אם הגברים יגיעו לשבעים? 65 גברים. גברים, אין לכם מושג איזה שמחה יש בשמים עכשיו אצל הקב"ה, שהבנים שלו שלא תכננו לפתוח את הש"ס בכלל הולכים לסיים אותו תוך שנה, אתם נתתם נוק אאוט ליצר הרע עכשיו על מה שהתחולל בכם במשך שנים. זה נוק אאוט. 65 גברים, 60 נשים, הנה עוד אשה אחת עוד שתיים שלש ארבע חמש, יפה, 65, יש שויון חבר'ה, שויון זה לא טוב, הכרעה, 66 מהגברים, 66 שויון, 67 גברים, אתה לא הצבעת קודם? אם הצבעת קודם אל תעשה את זה. 66. 66. 66, מי עוד? בואו נגיע לשבעים, 67 גברים, 67, 8, 9 נשים, 67 69, עוד אשה שאני לא אתבלבל שיהיה שבעים, הנה יש שבעים נשים, 67 גברים. הנה עוד בן אדם שמה 68, יש עוד שניים מהגברים? עוד שניים מהגברים, יש פה גם.
יש פה אברכים, כמה אברכים יש? כמה אל תעשה סתם, כמה ששה? יש פה ששה אברכים שהם מוכנים לעזור לכם ללמוד, ז"א מי שרוצה ללמוד את הדפים האלה או ללמוד גמרא או ללמוד משנה או הלכה, כל מה שאתם רוצים, כל נושא ביהדות, הם מלמדים בחינם בחברותא, אתם תבחרו את הזמן או העיתוי המתאים לכם, פעם בשבוע פעמיים שלש, כמה שתרצו במשך הזמן, הם יסדרו לכם חברותות או רבנים, מי שרוצה לפתוח שיעור הם יעזרו לפתוח שיעור, מי שרוצה ללכת למדרשיה גם נשים גם בגברים, או לבקר בישיבה, הם עוזרים חינם אין כסף. אז תנצלו את זה כי יש הרבה אנשים שנושעו מזה ישועות גדולות מאד.
אנחנו ב-68, 9, 70 נשים, יש עוד אחד שסוגר שבעים מהגברים? עוד אחד ואחרי זה אני נותן לכם הפתעה, עוד אחד, אין עוד אחד? אז תשמעו מה אני עושה. לא, לא להרים סתם.
עכשיו אני הולך לברך, אני הולך לברך, אם לא אכפת לכם תכוונו שהלימוד הזה יהיה לזכות האנשים שבשבילם נעשתה ההרצאה, ולאמי הורתי המנוחה ולהבדיל לרפואת אבי, אם תוכלו יהיה לכם גם זכות בעזהי"ת. אני הולך לברך אתכם שבע ברכות, מעומק הלב, על זה שאתם הולכים לסיים את הש"ס ואת התנ"ך. אז מי שרוצה עוד להצטרף להרויח את השבע ברכות זה ההזדמנות, אם לא אני מתחיל.
מי שברך אבותינו הקדושים, אברהם, יצחק, יעקב, משה ואהרן, דוד ושלמה, וכל הקהילות הקדושות והטהורות ואמותינו הקדושות שרה רבקה רחל ולאה, הוא יברך חסר לי עוד אחד לשבעים מהגברים, הנה יש לנו שבעים, הנה עוד אחד 71, הנה עוד אשה 71 יפה, אמותינו הקדושות, אז אם כבר עוד אחד ועוד אחד, או יש הרבה, 74, מהגברים עוד אחד שיהיה כנגד ע"ב שמות, הנה יש, אז הנה יש עוד אחד, 73 יפה. 74 73, תקשיבו, בזכות אבותינו ואמותינו הקדושות, ה' יחתום את כל אלה שקיבלו לסיים את הש"ס ואת התנ"ך בספרן של צדיקים גמורים לחיים ולאלתר אמן.
אמן.
ה' יאריך ימיכם בטוב ושנותיכם בנעימים בבריאות שלמה ואיתנה,
אמן.
ה' יזכה אתכם לעשות תשובה שלמה ואמיתית באהבה ושיתהפכו כל הזדונות לזכויות.
אמן.
הקב"ה ימציא את הזיווגים ההגונים הראויים להנצרכים מכם וזרע חי וקיים לנצרכים מכם מהרה השנה.
אמן.
הקב"ה יפתח לכם שערי פרנסה טובה ברווח ובנקל שלא תהיה לכם הפרעה בקיום מצוותיו.
אמן.
הקב"ה יזכה אתכם לס"ד לעבודתו יתברך, ונשיאת חן בעיני אלקים ואדם, ונחת רוח יהודית מהילדים ומהמשפחה.
אמן.
הקב"ה יזכה אתכם לראות את הגאולה השלמה במהרה בימינו ובנפילת אויבינו במהרה אמן.
אמן
ועוד אחד בקשיש, הקב"ה יזכה אתכם לסיים את כל חלקי התורה כולם ולתקן נפש רוח ונשמה חיה ויחידה בין בגלגול זה ובגלגולים קודמים שלכם אמן.
אמן.
תגידו וכן למר
וכן למר
הרב: אמן. עכשיו אני אזכה אתכם בעוד מצוה, היות ואני אבל, אז אני אומר לכם מה תגידו ותקיימו מצות חסד של גמילות חסדים ניחום אבלים. אתם אומרים רק שלש מילים, תנוחם מן השמים ואני עונה אמן. בבקשה.
קהל: תנוחם מן השמים
הרב: אמן, זכיתם ראיתם שלש מילים מצוה. הם היו עסוקים בברכות, הם היו עסוקים בברכות. הנה החבר'ה תרימו את היד שיראו אתכם, הם יתנו לכם טפסים, זה לא מחייב אבל תכתבו, יצלצלו אליכם ובעזהי"ת אתם תוכלו ליהנות מאלה שיעזרו לכם.
עכשיו אני רוצה להראות לכם מה זכיתם. בואו תראו מה זכיתם. יש עוד משהו שאם אתם רוצים לזכות, מי שנוהג לעשות פדיון כפרות, מי שנוהג לעשות פדיון כפרות בכיפורים לכל נפש במשפחה, יש כאלה עושים עם עופות והחכמים ממליצים לא לעשות עם עופות לעשות פדיון עם כסף, לכל נפש עשרים שקלים בסה"כ, אז מי שירצה יוכל לעשות פדיון, לתת את הסכום שהוא רוצה כפול עשרים, לחבר'ה שלנו פה או בהו"ק או באשראי, לא משנה מה, ויכול לצאת ידי חובת כפרות לכיפורים, למי שנוהג את המנהג.
עכשיו אני אראה לכם סרט, סרט, 14 דקות הוליוודי, הוליוודי. בסרט הזה רואים את הסוגיה הבוערת כרגע, האם צריך לגייס את בני הישיבות ולהפקיר את עולם התורה בשביל ללכת לצבא, או לא. האם צריך את השויון בנטל או שהשויון הוא בכלל לא שויון, ומה המעלה של מי שלומד תורה ומה הוא מגן על עם ישראל. אז שימו לב עכשיו, 14 דקות ואני רוצה לשמוע מה אתם אומרים אחרי זה.
המנצחים
הרב: אז יש עכשיו סוגיה, היא נוגעת לחיים של כולנו, האם מגייסים את עולם התורה או לא מגייסים, אם לוקחים אנשים שלא לומדים ואין התורה אומנות שלהם, וזה לא אנשים שהפקירו את כל חייהם של העולם הזה בשביל התורה ומתמסרים רק לתורה, ומוכנים לחיות בעוני, בפת לחם חרבה, אם לא מדברים על אלה אז כל הרבנים כולם לא אמרו שלא לגייס את אלה שלא ל ומדים, ויש מספיק חרדים כאלה ועל אלה לא מדברים, מדברים על לומדי התורה באמת, מי שלא באמת יש לו דין של רדוף, דין של רודף זה הדין חמור ביותר בתורה, אומר החזון איש שהוא רודף אחרי בני הישיבות כשירצו לגייס אותם בגלל הכמויות שהם לא אמיתיות. מי שלא לומד באמת הוא מסכן את כל עולם התורה והעולם כולו.
קצת היסטוריה של העם היהודי שלא ביבי יודע, לא פרס, לא ברק, לא מופז, הם לא מכירים את ההיסטוריה היהודית, הם מכירים את ההיסטוריה רק מהפלמ"ח, אולי קצת לפני כן מהשואה, אבל לא הרבה מעבר לזה, כי את ההיסטוריה של היהודים הם קראו באומות העולם, בשיעורי היסטוריה כמו שמלמדים בבית ספר ממלכתי, אבל אף אחד מהם לא עבר ללמוד את כל התורה שלנו, אף אחד מהם לא קרא את כל התנ"ך, ואם קרא את כל התנ"ך אז לא הבין מילה וחצי מילה לפי התנהגותו, אני לא מדבר שלא קרא את הש"ס, את כל החכמה של העם היהודי, שהיום כבר הדרום קוריאנים לומדים את התלמוד בבלי 54 מיליון איש, ובירדן כבר מוכרים גמרא בירדנית, ופה בבתי ספר עוד לא החליטו בכלל ללמד דבר כזה, אבל את כל התורות והתרבויות של אומות העולם - זה לומדים, יהדות זה מוקצה.
כשקמה המדינה התכוונו שהצבא יהיה כור ההיתוך להפוך את כולם לעיסה אחת ומקשה אחת שכולם יפרקו עול ויהפכו להיות כמו שהמדינה רצתה ציונים שהולכים על פי האירופאים והאמריקאים, אז עכשיו מנסים לעשות את זה בכח החוקים, בגלל שרוצים לבטל את התורה, ורוצים שלא רק לא ילמדו ויבואו לצבא, רוצים שלא ילמדו ויצאו גם לעבודה, ולא רוצים רק שיצאו לעבודה, אלא גם רוצים שלא ילמדו תורה אלא ילמדו ליבה, או אתה הופך להיות כמו גויי הארץ או שאתה לא תהיה. היו אומות שהבינו את המעלה של עם ישראל, שכל ההצלחה של עם ישראל זה בגלל התורה, ולכן הם לא נטפלו להרוג אותם, הם פשוט שרפו להם את התורה, לא רחוק ברוסיה לפני עשרות שנים מנעו מיהודים לעסוק בתורה, מי שנתפס עוסק בתורה שלחו אותו לסיביר, אם רק יגעו בעם ישראל, ביהודים האלה שיושבים בתורה והם מעטים, הם בכלל לא נצרכים, הם גם לא מתאימים, פה הוא תורם את החלק הכי טוב שהוא יכול לתרום לעם ישראל בתמורה של 600 שקל לחודש, אם זה היה להשתמט, אחרי שלש שנים או אחרי הפטור היו הולכים לעבוד בגדול, אבל הם לומדים כל הזמן עשרות שנים בתנאים האלה. אם הרב קניבסקי, גאון ישראל וקדושו יצא במכתב חריף מה שהוא לא רגיל מימיו, להגיד הזהרו על קיומכם, הקב"ה מקפיד שמי שנוגע בבבת עינו - זה שומרי התורה והמצוות הוא מטפל בו אישית.
החזון איש זצ"ל כשבא אליו ראש הממשלה הראשונה מנוחתו שדה בוקר, אז הוא אמר לו, אם אתה יוצא למלחמה, אם אתה מחזיק בנשק יבואו מולך גם כן עם נשק, אם אתה לא בא עם נשק, אתה בא עם הכח האלקי, אתה בוטח בה', תסתכל לדוגמא היום, אם מה הערבים הולכים? אין להם צבא כמו שלנו והם לא פוחדים מאיתנו בכלל. הם באים עם אלה ווקבר אלה ווקבר, הם אומרים את שם ה' ואתה אומר, אף 15, אף 16, מזל"טים, חרטטים, אתה בא עם זה, הם באים עם אלה ווקבר ואתה לא יודע איך לגמור את הענין. הם כנופיות בלי צבא סדיר, אתה יכול להפציץ את אבו אבוהום והם בינתיים מנהלים את המדינה ואת הסדר היומי שלנו. הם קובעים אם אתה תהיה בלחץ, אם תלמד עם הילדים לא תלמד עם הילדים, הם קובעים. בודדים, בודדים. העזרה הכי גדולה של הקב"ה וההבטחה האלקית, אין שום הבטחה בתורה שאם אתה תדע להלחם אז אתה תנצח, יש רק הבטחה אחת "אם בחוקותי תלכו", שמה אני מבטיח את ההבטחה הזאת, אתם תשכבו, מיליארדים יבואו, כלום, כאין וכאפס בשבילי, מלאך אחד ישמיע להם שירה והם ימותו כולם. "אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי". כל קיום העולם לא רק של היהודים, סינים יפנים אמריקאים אירופאים, מתקיים בזכות לומדי התורה כי אם לא אין לקב"ה חפץ בעולם. הוא לא ברא את העולם בשביל צ'ז וטראנס ופייסבוק וטוויטר, הוא ברא את העולם בשביל לומדי התורה. וציוה בתורה "והגית בו יומם ולילה".
עכשיו לצערנו הרב יש הרבה משתמטים מהחיוב הזה כולל אלה שקוראים לעצמם פראיירים והם באמת פראיירים שהם לא לומדים תורה, והיום ישראלים אני לא יודע אם הם יהודים, מחליטים שמה שהאומות העולם הכי גרועים ניסו לעשות כדי לבטל את עם ישראל ממהותו הם לוקחים על עצמם את האחריות כדי לשרוד עוד קדנציה, בשביל זה הם מוכים לפרק את כל השדרה של העם היהדוי. מה עם 25 אחוז משתמטים חילונים שדואגים למסור חיילים של צה"ל ולהלשין עליהם להאג שיעצרו אותם באירופה, לא נלחמים נגד החרדים, אתם לא מבינים, אתם תמימים, נלחמים על התורה, רוצים לעקור את התורה. כי מי מחזיק בה? החרדים. אמרתם שויון בנטל בבקשה, אבל יש עוד נטל זה התורה שגם העולם החילוני חוץ מאלה שאני לא יודע אם הם יהודים, צריכים את הרבנים, בלי זה אין ברית, לא כשרות, לא בר מצוה ולא חתונה, לא קבורה יהודית, שום דבר. יותר גרוע מהגויים. מי שרוצה להיות דוקטור חייב ללמוד באוניברסיטה, מי שרוצה להיות רב חייב ללמוד בישיבה ובכולל, אבל יש רק הבדל אחד, דוקטור יכול להיות גם רבי, גם סיני, כל בן אדם בעולם, ורב יכול להיות רק יהודי.
במצרים היו אבותינו היה שבט לוי, ישב בארץ גושן, פרעה הרשע שהטביע את ילדי ישראל ושיקע אותם בטיט כשלא השלימו את המתכונת לבנים, ושהיה שוחט ילדים יהודים בשביל לטבול את עצמו בדמם, להסיר את הצרעת כשהיה מצורע, רוצח ההמונים הזה לא נגע בשבט לוי ונתן להם ללמוד תורה. עם ישראל היו במצרים 210 שנים, 86 שנים היו בשעבוד, עבודת פרך, ואף אחד מהם לא התלונן ואמר אנחנו פראיירים ששבט לוי לומד תורה ואנחנו משועבדים, ולא עוד, אלא שמימנו את שבט לוי ונתנו להם מעשרות, ושבט לוי כשיצאו משם זכו למעלה הגדולה להיות המנהיגים של הדור, והם מורי ההוראה של עם ישראל. ולא רק הם, אומר הרמב"ם, אלא כל אחד מבאי עולם שהבינו מדעו ופרש ועזב את כל החשבונות של בני האדם והלך ונתעסק בתורה הרי זה נהיה קודש קדשים והוא משבט לוי, הוא פטור גם מלצאת במלחמה כי חייבים את הגרעין שישמור על הקיום של עם ישראל ועל הועלם כולו. אם פרעה הרשע הבין זאת, איך אצלנו לא מבינים זאת?
בכל אומה ולשון יש אנשים שהם נקראים רוחניים, שעוסקים בתורה או בדת, להבדיל, כמו אצל הנוצרים שיש כמרים ויש אנשי כמורה, בישופים וכו', כמו אצל הישמעאלים שיש שיחים ויש קאדים ויש כל מיני, ובכל האומות יש אנשים שהם רוחניים, אפילו אצל אלה שהם עובדי עבודה זרה, יש אנשים שהם כהני דת שנמצא במנזרים ובכל מיני מקומות, וכל מדינה ואומה יודעים שהאנשים הרוחניים האלה עוסקים בשלהם והם לא עוסקים בעניני צבא. מי שלומד תורה הוא מועיל לעם ישראל יותר ממי שלוחם. מי אמר את זה? הרב קוק. ז"א גם אלה שסוברים שצריך ללכת לצבא, הרב שלהם אומר שמי שלומד תורה הוא מועיל יותר מהלוחם בקרב, כי גם אלה שנמצאים בקרב צריכים סיוע רוחני.
יהושע נלחם עם 31 מלכים וניצח, משה נלחם וניצח, מי יצאו? אלף למטה אלף למטה, כל שבט נתן אלף, 12 אלף יצאו נגד מאות אלפים, כי על כל אחד שיצא למלחמה היה אחד שעוסק בתורה ומתפלל עליו, והיו חוזרים ללא פגע. ומי יצאו למלחמה? יצאו למלחמה הצדיקים, גם אם היית רוצה להתנדב לא לוקחים אותך. אם אתה היית מדבר בין תפילין של יד לתפילין של ראש, עושה איזה הפסק קטן, אתה משוחרר 21 הביתה. אם בן אדם מדבר בין ישתבח ליוצר אור בתפילת שחרית דיבר משהו שחרור עולמו מהצבא, כי בצבא של עם ישראל צריכים להיות צדיקים שלא יהיה קטרוג עליהם והם יפלו במלחמה.
דוד הלך על פי ה' ובאורים ותומים, כשמהשמים אמרו לו, כשישראל יצאו למלחמות לא לפי אורים ותומים אלא לפי הבנת האסטרטגים מתו 72 אלף בפילגש בגבעה כי לא שאלו את פי ה'. כשהשואלים את ה' ועושים על פיו מנצחים.
מה אמר ה' לגדעון, מה אתה בא לי עם כל כך הרבה, מספיק היה לך שלש מאות איש, מה אתה זה, המלחמה היא שלי לא שלכם, אני לא מתפעל מכמויות, לא מטנקים ולא ממטוסים, אז אתה בא להשוות כח של בשר ודם לכח אלקי? אבל מה בא אליהם המלאך? בא אל יהושע בינון ואמר לו על מה באת? אמר לו לא למדתם תורה, לא למדתם תורה בעיון, וואלק חזר מהקרב הבן אדם עייף הרוג, זה לא כמו פעם אתה יושב בטנק נוסע ובום מפציץ, זה לסחוב חרב כידון וללכת וטח טיח טח טיח, אתה יודע איזה שרירים צריך, רק תחזיק את החרב אתה מתעייף, ואחרי זה אומרים תלמד ובעיון, למה? התורה שאתם לומדים בלילה היא קובעת.
בזמן חזקיה לא היה צבא, לא רק שלא היה צבא, הוא התנגד אפילו למתנה הצנועה שהציע לו סנחריב לתת לו אלפיים סוסים בשביל שיהיה פייר פייט לפחות, ועל מה הוא סמך? על התורה שהוא למד את ישראל, הוא הלך לבתי מדרש, במקום ללמד אותם להלחם הוא נתן להם להלחם מלחמתה של התורה, הוא תקע חרב בכניסה, מי שלא יכנס ללמוד, לא לצבא, ידקר בחרב, תוך שלש שנים למדו תורה כל ישראל, וכשנחריב הגיע עם 370 מיליון אמר חזקיה לקב"ה, רבש"ע, אני קיימתי את החלק שלי, אני קיימתי שבחוקותי תלכו, שלש שנים פה אנשים לא זזים, אני תקעתי חרב שהם ילמדו, את שלי עשיתי, עכשיו תעשה את שלך. מה עשה ה'? קיים. "ושכבתם ואין מחריד וחרב לא תעבור בארצכם", ירד מלאך ה' והכה במחנה סנחריב 370 מיליון. זה לא נס זה ברית בין הקב"ה לישראל, זה הבטחה אלקית לעם ישראל, זה לא נס, אם הקול קול יעקב אין ידי עשיו שולטות.
אנחנו הולכים להפיץ בקרוב מאות אלפי דיסקים כאלה שיהיה בהם את הסרט הזה, פלוס סרט נוסף הספירה לאחור שזה בערך שעה שמתאר את מלחמת גוג ומגוג שעומדת לפרוץ ואיך זה יתנהל, כמו שדיברנו במשך שנים רבות מקדם, היום אנחנו רואים שאנחנו נמצאים כבר בהכנות האחרונות, כמו שאומרים, למלחמה הזאת, אחרי הנאומים של אובמבה וביבי באו"ם כנראה תיפול ההכרעה מתי תהיה ההתקפה איך ומה, מכל מקום אנחנו צפויים ומכוונים כי 160 אלף טילים מכוונים אל ישראל, וצריך הרבה יותר ממיסים, זה כבר צריך השגחה פרטית על כל בן אדם ובן אדם בשביל שיזכה לצאת מהתופת הזאת.
אבל אתם מרבים זכויות ב"ה, מקבלים על עצמכם ללמוד, מקבלים עליכם דברים זה הגנה גדולה מאד, יש עוד דרך אחת, כמו שכתוב בכיפור בראש השנה אנחנו אומרים שתפילה ותשובה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה, אז תשובה אני מאמין שאתם עושים, זה הזמן של עשרת ימי תשובה, תפילה אתם תתפללו, וצדקה. צדקה צריך להיות גם חכם במה להשקיע בשביל שהיא תפיק הכי הרבה פירות. אז אני רוצה לומר לכם מה אפשר להשקיע עם שלשה שקלים ליום, למי שאין שקל וחצי ליום, ומה אפשר להפיק עם חצי שקל ביום. מאות דיסקים שיחולקו חינם לאנשים להחזירם בתשובה ולקרבם בתורה, הסרט הזה מנצחים והספירה לאחור, אז כל מי שרוצה להפריש מכספי מעשר כבר עכשיו לפני יום הכיפורים שיצטרף לזכויות שלו, מכספי מעשר צדקה נותנים בכל יום, כל תפילה בן אדם שם שקל, שלשה תפילות בשלש תפילות, הנה שמת אותם כבר עכשיו ושלום, ויש לך לא שמת בקופה שישתו בזה קפה או משהו או שישלמו בזה את החשמל, אלא יהיה לך אפשרות להחזיר יהודים בתשובה שכל הדורות היוצאים מהם עם כל מצוותיהם שייכים לך. ז"א זה השקעה בלתי פוסקת, אתה שם את השקלים פעם אחת והתוצאות הן בלי סוף. אז מי שרוצה להיות שותף איתנו במבצע הזה כמו במבצעים קודמים שעשינו והקפנו את כל רחבי הארץ, הנה יש לכם הזדמנות יעברו בתוך הקהל הנה פה מצביעים, ומי שרוצה באשראי לשלם פה יכול גם את הכפרות וגם את הנושא הזה, זה זכות. הנה שמה יש גברת שרוצה גם לזכות, הנה שתי נשים, שלש נשים, טרשד לא במקום אחד שניכם] יש שמה נשים, תן לנשים שמה. אה אריאל קדימה אתה רואה אתהידים, הוא לא רואה, הוא לא רואה טוב יש לו משקפיים, תן להם גם שיעבירו ביניהם, שלשה שקלים שקל וחצי, הכל יתקבל בשמחה ובברכה וקובץ על יד ירבה וככה אפשר להציל עוד ועוד יהודים וככה אנחנו נזכה.
אלה שרוצים מהצופים שצופים בנו ברחבי העולם יכולים להסתכל על המסך, מספר 050-5256070, 050-5256070 אפשר לצלצל כרגע למספר הזה וגם מחר או בשבוע הבא ויורידו לכם באשראי או ישלחו לכם בהו"ק, 050-5256070 ותוכלו לזכות בעזרת ה' להיות שותפים. יש לכם אפשרות גם לשלם במזומן, אלה שרוצים לשלם במזומן, ועוד דבר, אם אתם רוצים ברכה מיוחדת תכתבו את הברכה למעלה, שם האמא, שמך ושם האמא ומה אתה רוצה. ואני אברך בעזרת ה' יתברך. זכות גדולה לפני כיפור, מה שמוסיפים במצוות כרגע זה מה שיכריע את החתימה. זה לא חובה, זה זכות רבותי אבל זכות גדולה מאד, זכות גדולה מאד. מי רוצה באשראי? מי שרוצה באשראי יגיעו אליו.
בינתיים אני רוצה לאחל ככה באופן כללי לכולם שיהיה חתימה טובה ובשורות טובות ושנה טובה והצלחות ושיהיה שנה טובה, תיכף אני אחלק לכם כיסויי ראש, ציציות, כיפות תיכף.
![מיקס קליפים 3 שעות [2016]](/storage/thumb/videos/V006558_150.jpg)
![מיקס קליפים [2023]](/storage/thumb/videos/V017157_150.jpg)
![מיקס קליפים [2020] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V016615_150.jpg)
![חוזרים בעבר - מיקס - חלק 2 [3:30 שעות!]](/storage/thumb/videos/V015619_150.jpg)
![מיקס קליפים [2022] 3 שעות!](/storage/thumb/videos/V015525_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021] - עם כתוביות באנגלית](/storage/thumb/videos/V014960_150.jpg)
![מיקס קליפים [2021]](/storage/thumb/videos/V014491_150.jpg)
![הכל יודוך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015560_150.jpg)
![ושמחת בימיך | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V015558_150.jpg)
![מחרוזת שירי קפ"ז | הרב אמנון יצחק [שיר]](/storage/thumb/videos/V014860_150.jpg)
![[שיר] נאד נפוח • ביצוע: הרב אמנון יצחק](/storage/thumb/videos/V014415_150.jpg)
