בני ברק - איפה יש מניין כשר ומאחד

- - - לא מוגה! - - - 

בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.
הערב יהיה כהכרת הטוב לקדוש ברוך הוא שנזכה כולנו ללכת בדרכיו להגדיל תוראול האדירה ונזכה לאריכות ימים ושנים ריאות תנה ונזכה לאור בדרך השם יתברך רפואת הנפש והגוף מהרה לעליזה בת פורטונה ויעקב בן דבורה בתוך שאר חולי עמו ישראל אמן ו סועד בת קריך תזכה לישועה מאוצר מתנות חינם מהרה לבריאות שלמה אמן

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (דברים כט, ט) זה ראש השנה אתם ניצבים היום זה ראש השנה תמיד לפני ראש השנה קוראים פרשת ניצבים והזוהר הקדוש אומר שזה יום הדין הגדול כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון ונידונים על מעשיהם בספר איוב כתוב ויהי היום ויבואו בני האלוהים להתייצב על אדוני ויבוא גם השטן בתוכם רשי ויהי היום אותו יום שהיה ראש השנה שהוא יום תרועה וציווה הקדוש ברוך הוא לשטן להביא זכות וחובה של כל הבריות. השטן לא מביא רק חובות אלא גם זכויות. וכשמציבים זה מול זה, בכף אחת זכויות ובשנייה חובות, חשש גדול שכף החובה תכריע את כף הזכות. אז איך אפשר להנצל מן הדין? אומר המדרש, תנחומה ניצבים א'. למה נשמחה פרשה זו לפרשת הקללות? לפי ששמעו ישראל 100 קללות חסר אחת או שתיים חוץ מ-49 קללות שנאמרו בתורת כהנים מיד הוריקו פניהם ואמרו מי יכול לעמוד באלו מיד קרא אותן משה והיה מפייסן אתם ניצבים היום מה היום מאיר פעמים ומאפיל פעמים? אף אתם כשהפלה לכם עתיד להאיר לכם אור עולם. מתי? בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת. שנאמר חיים מתי? כולכם. אם אתם כולכם היום אתם חיים. בנוק שבעולם אם נוטל אדם אגודה של קנים, שמה יכול לשוברם בבת אחת ואילו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן. אז זוהי בעצם הנוסחה איך אפשר להנצל מן הדין להיכתב בראש השנה. לחיים טובים ולשלום. איך? אם נהיה מאוחדים ומאוגדים מה שלא בנמצא. מה שלא בנמצא זאת הבעיה. חיים בדמיונות. תכף תבינו מה זה הדמיונות. אבל אם היינו מאוחדים ומאוגדים, לא רק שהיינו ניצלים מכל דבר רע, היינו מביאים את הגאולה השלמה. כתוב, ויישורון מלך מתי? והתאסף ראש העם יחד שבטי ישראל. או במצב כזה יבוא מלך לישראל. איך אחדות יכולה להציל מן הדין? איך בזה שמתאגדים לקהילה אחת, אגודה אחת, איך זה יכול להכריע לכף זכות? אבל קשה, בראש השנה יש שני דינים. יש דין כללי ויש דין פרטי. הדין הכללי ועל המדינות בו יאמר שרפת, בריטניה, אוסטרליה, כל אלה שקוראים למדינה פלסטינית, איזו מהם לחרב ואיזו לשלום, איזו לרעב ואזו לסובע. אבל יש גם דין פרטי ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות. אומרת הגמרא, למרות שכולם נזכרים בבת אחת, אבל כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון כמו כבסים וכל אחד נידון לעצמו. אם כן, גם אם יש בעולם רוב זכויות שיתקיים, מה מועילה לאדם אחדות עם הכלל? אם הוא עצמו בעל עבירות, הרי הוא נידון בפני עצמו, איך הוא יצא זכאי בדין? הנושא עמוק. א ננסה לצלול יש שתי פרשיות של תוכחה בתורה. פרשת בחוקותיי ופרשת כי תבוא אומרת הגמרא במגילה לא עזרה תיקן להן לישראל שיהיו קוראים קללות שבתורת כהנים קודם עצרת לפני חג השבועות ובמשנה תורה קודם ראש השנה מה הטעם אמר הבעיה והיתמרש לקיש כדי שתכלה השנה וכילותיה. מדוע תיקן עזרה לפני חג השבועות שיקראו דווקא את התוכחה בפרשת בחוקותיי ולמה לפני ראש השנה יקראו את כי תבוא. הרמבן מסביר את זה. יש שינויים בין שתי התוכחות. בחוקותיי התוכחה קצרה הרבה יותר מזו של כיתבו. שמה יש רק 49 קללות. בכיתבו יש 98. אבל יש עוד שינוי. בפרשת בחוקותיי התוכחה נאמרת מפיו של הקדוש ברוך הוא. בפרשת כי תבו משה רבנו אומר את התוכחה. חכמים זכרונם לברכה אומרים הקדוש ברוך הוא קורא דורות מראש. הראה למשה רבנו את כל מהלך ההיסטוריה עד היום האחרון, עד תחיית המתים. מי שרוצה לראות זאת אז וזאת הברכה כתוב עד הים האחרון. אל תהיה קורא ים האחרון אלא יום האחרון. תראו תרגום יונתן בן עובזיאל אומר כולל מלחמת גוג ומגוג הכל הוא ראה לו עד הסוף כולל תחיית המתים אז הקדוש ברוך הוא ראה למשה רבנו את העולם כולו מיום שנברא עד שיחיו המתים והרמבן אומר התוכחה בחוקותיי כנגד חורבן בית ראשון בכיתבו כנגד חורבן בית שני, כנגד הגלות הזו שאנו נמצאים בה. והוא מביא הוכחות נפלאות למה שהוא אומר בפרשת בחוקותיי הדגש שם על חטא עבודה זרה כתוב והשמתי את במותיכם והכרטתי את חמנכם. החטא הזה היה בבית ראשון, לא בבית שני. בתחילת בית שני, אנשי כנסת הגדולה ביטלו את היצר הרע של עבודה זרה. בחוקותיי נקצב זמן לגלות. אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמ. זאת אומרת הגלות תהיה כנגד השנים שבהם לא שמרו שמיטה. אחרי שהארץ תסיים לשבות את השמיטות שהם לא שבטו עליה, תסתיים הגלות. ואכן גלות בבל באה אל קיצה לאחר 70 שנה. בחוקותיי נאמר ויתו את עוונם ואת עוון אבותם במעלה אשר מעלו. בגלות בבל אחרי חורבן בית ראשון אכן ישראל התוודו על החטאים אבל לא נאמר שהם עשו תשובה. וגם בפרשת בחוקותיי נאמר שבזמן הגלות הארץ תעזב ונתתי את ערכם חורבה ואכן ככה היה בחורבן בית ראשון ב-52 השנים מתוך ה-70 לא עבר איש בארץ יהודה לא נאמר שיהיה קיבוץ גלויות של כלל ישראל. אבל בגלות בבל לא כולם שבו לארץ ישראל. לעומת זאת, בפרשת כיתבו שהיא כנגד גלות של בית שני, לא מוזכר שהיה חטא של עבודה זרה. מה היה שם? תחת אשר לא עבדת את אדוני אלוהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל אומרת הגמרא ביום הט היה בהם תורה ועבודה וגמילות חסדים אבל מה היה חסר חסר בפנימיות אחרונים זה אנחנו בגלות השנייה אחרונים שלא נתגלה עוונם, לא נתגלה קיצם. אומר הגאון מוילנה, הכוונה החטאים היו בפנימיות, לא בגלוי. לגלות הזאת לא נאמרה קצווה. קלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה. אם אנחנו רוצים לגאל, זה רק תלוי בנו. קלו כל הקיצין כבר מצד הגזירה היינו יכולים לגאל אבל בגלל שעוד לא עשינו תשובה באמת באמת לא ותרנו על חיי העולם הזה בשביל עולם הבא אז אנחנו לא נגלים אם עם ישראל יעשו תשובה מיד יהיה קיבוץ גלויות הקדוש ברוך הוא יקבץ נדחי ישראל לארץ ישראל וזו הגאולה שאנו מצפים לה הסופית עוד הכבץ עליו לנקבציו מה עושה הקדוש ברוך הוא עכשיו משני אותנו על האומות ואפילו כאילו הידידות יוצאים נגדנו זאת אומרת הטרוריסטים הם שוחרי השלום ואנחנו רוצחים עמים. זהו. מה יש עוד יותר גרוע מזה להגיד היפוך כזה? איך אפשר לראות הפוך? איך אפשר? נתן בליבם לשנוע עמו. זה לא לא הגיוני. זה לכאורה אנשים עם שכל. הם סובלים בעצמם מאותם טרוריסטים. מהם מפחדים מהם אבל כלפינו אין להם שום בעיה להגיד שאנחנו רוצחים עם לא מתגוננים לא מבקשים לחסל את הטרור לא אנחנו פשוט רוצחים לשם רציחה איזה גורם שעכשיו הרבה אנשים יעלו לארץ וככה התגלגל גוג ומגוג כמו שאמרנו תמיד שבסוף כל העמים יוגדנו לא רק נגדנו ילחמו נגדנו סעודיה חתמה עם פקיסטן עכשיו יש להם פצצת גרעים ועוד מעט התוספו עוד וכולי זה הולך לקראת מה שאמרנו על פי הנביאים בפרשת כתבו נאמר ישא אדוני עליך גוי מרחוק מקצה הארץ זה כנגד הבית השני שבני ישראל גלו למרחקים בבית ראשון זה היה קרוב בבל זה לא רחוק עכשיו מובן למה התוכחה בפרשת בחוקותיי נאמרה על ידי הקדוש ברוך הוא בעצמו ואילו התוכחה בכיתבו על ידי משה רבנו מבאר הרמבן הגמרא ביום הכא אומרת חמישה דברים שהיו בבית ראשון חסרו בבית שני אחד מהם זו שכינה אומר הרמ"בן, לא שלא הייתה שכינה כלל, כי הניסים בבית המקדש ראשון ושני היו מחמת השראת השכינה שהייתה בו. אבל השראת השכינה בבית שני מועטת יחסית להשראת השכינה שהייתה עצומה בבית ראשון. מאחר שבבית ראשון שרתה שכינה במלא עוזה, לכן התוכחה של הגלות של בית ראשון הייתה מפיו של הקדוש ברוך הוא בכבודו ועצמו. בבית שני שהשראת השכינה הייתה פחוטה, התוכחה גם הייתה פחוטה במעלתה. ולכן משה רבנו אמרה הגמרא ביום הט אומרת מקדש ראשון מפני מה חרב מפני שלושה דברים שהיו בו עבודה זרה גילוי עריות ושפיכות דמים זה לא יאומן כי סופר לחשוב על זה שהיו כל כך הרבה רוצחים כל כך הרבה עובדי עבודה זרה כל כך הרבה זימה וכולי ואחרי 70 שנה הם הם חזרו בחזרה. אבל זה גרם לסילוק השכינה. וכשהשכינה מסתלקת מעם ישראל, היא מסתלקת גם מבית המקדש. והנביא ירמיה מזהיר את ישראל ואומר, אל תבטחו לאמור. הכל אדוני, הכל אדוני, הכל אדוני המה. אל תשמחו על כך שיש בית המקדש. כי השראת השכינה בבית המקדש תלויה תלויה בכך שהשכינה שרויה בתוככם קודם. כי אם הטב תטיבו את דרככם ושיקנתי אתכם במקום הזה אז אתם זוכים להשראת שכינה. אבל אם ובתם ועמדתם לפניי בבית הזה ואמרתם ניצלנו למען עשות את כל התועבות האלה והשלחתי אתכם מעל פניי אם אתם חושבים תעשו עבירות ותרוצו לבית המקדש ותגידו ניצלנו יש לנו בית המקדש שמגן עלינו אז תדעו לכם שאני אשליך אותכם מעל פני ואם מסתלקת השכינה מסתלקת גם מבית המקדש וממילא הוא חרב. שואלת הגמרא, מקדש שני שהיו עוסקין בתורה, במצוות, בגמילות חסדים, מפני מה אחריו? למה נסתלקה שכינה מבית המקדש? אומרת הגמרא, מפני שהייתה בו שנאת חינם, ללמדך ששכולה שנאת חינם כנגד שלוש עבירות, עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. התורה מצווה לא תשנע את אחיך בלבבך, מזהירה על השינא והם עברו על השינא. אבל זה דרוש בירור. איך אפשר להשוות בין שתי העבירות הללו? הרי עבודה זרה זה מהשלוש עבירות חמורות שבתורה שרג ולא יעבור והדין שלה זה סקלה. לעומת זאת, שנאת חינם זה לו שאין בו מעשה והחומרה שלו היא פחוטה לאין שיעור. מה יעשה אדם אם יש לפניו ברירה או לעבוד עבודה זרה או לשנות שינאת חינם? מה עליו לעשות? וכי יעלה על הדעת שאדם יעדיף לעבוד עבודה זרה שהיא שקולה כנגד איך יהרג ולא יעבור איך יכול להיות כתוב אבל ששינאת חינם שקולה כנגד שלושתם אז מה הוא יעבוד עבודה זרה ברור שלא אז מה ההסבר מה ההסבר ששקולה שנאת חינם נגד שלוש עבירות. איך יכול להיות שהיא מכריעה את הכף? ולמרות שבצד השני היה תורה, מצוות וגמילות חסדים. עם ששומר על התורה ועל המצוות בגמילות חסדים, איזה יופי. אין דבר יותר טוב מזה. אבל בצד השני היה שינאת חינם. זה הכריע את הכף וחרב הבית. אנחנו 2000 שנה בגלות. בבית ראשון על הכף היה שפיכות דמים, עבודה זרה, גילוי עריות. אין כמעט זכויות. איך וזה נגעלו צ'יק צ'ק ואנחנו תקועים 2000 שנה? מה הולך פה? עכשיו אנחנו מתחברים לראש השנה. בפסוק באיוב טו כתוב הן בקדוש לא יאמין ושמיים לא זקו ועיניו. הקדוש ברוך הוא אינו נותן אמון גם בקדושים ביותר ואפילו במלאכים שנמצאים בשמיים. ייתכן שלא יהיו שלמים בתכלית השלמות. לכן יום הדין הוא לא רק לבני אדם הפוחדים מן הצפוי להם, אלא אפילו מלאכי עליון יראים מהמת הדין. אומרים בנת תוקף ומלאכים יחפזון וחיל אורעדה יוחזון ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על כל צבא מרום בדין כי לא יזכו ועיניך בדין המלאכים חוששים שלא יצאו זכאים בדין יש תביעה אפילו על מלאכים. המדרש מגלה לנו שהמלאכים שנשלחו להפוך את סדום גילו מסתורין של הקדוש ברוך הוא ואמרו משחיטים אנחנו. הייתה עליהם תביעה למה גילו זה אחד ושתיים למה יחסו את זה לעצמם משחיטים אנחנו מה עונה שהם קיבלו נידחו ממחיצתן 138 שנה הגמרא ביום העז מביאה תביעה למלאך גבריאל שצינן את הגחלים שנצטב להשליך על עם ישראל. אז אם מלאכים כך, בני אדם על אחת קמה וכמה. מי יותר שלם מהאבות הקדושים? וגם הם אמורים לחשוש מן הדין. אומרת הגמרא בערכין יז, אילו היה הקדוש ברוך הוא בא בדין עם אברהם, יצחק ויעקב, לא היו יכולים לעמוד מפני תוכחתו. שנאמר, "ועתה התייצבו והשפתה איתכם לפני אדוני אשר עשה אתכם ואת אבותיכם. אברהם אבינו נקרא האדם הגדול בענקים. למרות זאת הייתה עליו תביעה כמובן לפי רום מדרגתו. בגיל 100 ביום השלישי למילתו מוסר נפש להכניס אורחים לביתו. מספק להם כל צורכיהם בריצה ובשמחה, אבל את המים הוא לא הביא בעצמו. אמר להם יוקח נ מעט מים. אמרו חכמים זכרונם לברכה, באבא מציע פה ו'. כל מה שעשה אברהם על ידי שליח, עשה הקדוש ברוך הוא לבניו על ידי שליח. כיוון שאברהם אמר יוקחנה מעט מים וזה היה על ידי שלם הם יקחו בעצמם כנגד זה נתן מים לבני ישראל על ידי משה רבנו כשהוא הכיל אותם אז השם הוריד מן מן השמיים כל מה שהוא עשה בעצמו השם החזיר בעצמו כשהוא עשה על ידי שליח השם שלח על ידי שליח אז על ידי שליח נתן מים לבני ישראל. מי זה? משה רבנו. כתוב והוצאת להם מים מן הסלע והשקיט את העדה ואת בעירם. מה נגרם? חטא ממריבה. בגלל זה משה רבנו לא נכנס לארץ. החרנו את הגאולה ב-3000 שנה. כל זה למה? כי במושגים של אברהם אבינו היה חוסר שלמות. היה צריך לעשות זאת בעצמו, לא לומר להם יוקחנה. לא על ידי שליח. לא עשית את זה בשלמות. תראה מה נגרם. אנחנו תקועים 3000 שנה בגלל החטא שהיה למשה רבנו שנאלץ להיות השליח להביא מים לישראל כנגד מה שאתה אמרת שעל ידי שליח הם יקחו את המים. שמעתם איזה דקדוקים יש למעלה. גם בעקדה אם היה רוצה הקדוש ברוך הוא בדין היה לו מה להגיד לאברהם אבינו. עין במרב בוכה בלב שמח הוא עוקד את הבן שלו דבר מדהים כן אבל למה ירדו לך דמעות הלב שמח אבל העין דומעת למה העין דומעת על זה יכול לבוא איתו בדין שמעתם דבר כזה בגיל לוקח את הבן הכי צדיק בעולם עם הבטחה ביצחק יקר לך זרע בן 37 הולך לשחוט אותו יצר הרע לא מאפשר לו מטעה אותו מבלבל אותו והוא עומד עומד בזה עומד בזה עומד בזה אברהם אבינו היה אדם שלם שלם האדם הגדול בענקים מתי יודעים שבן אדם שלם. מתי שבן אדם הוא יכול לעבוד את השם בהיפוך המידות. בהיפוך המידות. כולנו יודעים שאברהם הוא איש החסד. חסד לאברהם. כולו חסד. חסד חסד חסד. אבל בעקדה מה ראינו? אכזריות. לקחת ילד שלך צדיק גדול וללכת לשחוט אותו. זה אכזריות שאין כדוגמתה. איך איך איך איך איש חסד יכול לעשות כזה דבר? אם השם אומר זה לא משנה. מה שהוא אומר צריך לעשות עם האופי שלי, נגד האופי שלי, עם הטבע שלי, בלי הטבע שלי, עם המידות האלה. זה נקרא בן אדם שלם שעובד את השם בכל צד שאפשר. לא אומר זה אני לא יכול, זה אני לא מסוגל. אין דבר כזה ועם כל זה שהוא שלם כזה כי השם אמר לו רק בניסיון העשירי אתה ידעתי כי ירא אלוקים אתה. אתה ידעתי למה אתה? מה עם התשע ניסיונות קודם? זה לא מספיק. לא שמה זה דברים שהם לא נגד הטבע כל כך אבל לשחוט את הבן כשאתה אמרת לכל העולם שהשם לא רוצה קורבנות אדם ואתה אתה שמנהיג את העולם ומלמד אותם דרך ארץ והכל אתה בסוף עושה את זה איך עכשיו אני יודע שאתה יראה אלוקים למה עשית את זה מיראת השם בכל אופן הקדוש ברוך הוא אם היה בא איתו בדין לא היה עומד לא היה עומד גם אצל משה רבנו מצאנו נקודות כאלה משה רבנו כעס פעמיים ופעמיים נתעלמה ממנו הלכה המשנה באבות אומרת קשה לכעוס ונח לרצות חסיד למה מי שקשה לו לכעוס, קשה לכעוס הוא חסיד? זאת אומרת להוציא אותו מן הכלים קשה מאוד הוא קשה. הוא לא אתה לא יכול לחיס אותו כל כך מהר. קשה לכעוס. זה חסיד. למה לא אמרו שחסיד זה מי שבכלל כועס? בכלל. אבל אומר הרמבם, אין מציאות שהאדם אינו כועס כלל, אבל קשה לכעוס. זה אפשרי. אבל משה רבנו אפילו שהיה עניו מכל האדם בא לכלל כעס. אמנם על דברים של מצווה, לא שטויות. עם כל זה נתעלמו ממנו הלכות. אומר המדרש, מלמד שראה הקדוש ברוך הוא למשה כל מה שעתיד להיות. והפסוק אומר, הראיתיך בעיניך. מלמד שראה לו את הגיהנום. אמר משה, מי נדונין בו? אמר לו, הרשעים והפושעים בי. התחיל משה מתיירה מן הגיהנום. אמר לו הקדוש ברוך הוא, הראיתיך ועיניך ושמה לא תעבור, אל תדאג, אתה לא עובר שמה. אז אפילו משה רבנו חשש מהגיהנום ולא נח דעתו עד שהשם אמר לו ושמה לא תעבור. הגמרא בברכות כח מספרת כשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו למקרו כשראה אותם התחיל לבכות אמרו לו התלמידים נר ישראל עמוד הימני פטיש חזק מפני מה אתה בוכה אמר להם ועכשיו שמוליכים אותי לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שהוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים אם כועס עליי כעסו כעס עולם אם אוסרני איסורו איסור עולם ואם ממיתני מיתתו מיטת עולם ואיני יכול לפייסו בדברים ולא לשחדו בממון ולא עוד אלא שיש לפניי שני דרכים אחת של גן עדן ואחת של גיהנום ואיני יודע באיזהו מוליכים אותי ולא אבקה פשי אז רואים שכל קדמוני עולם כל גדולי הגדולים ידעו שהם חיים בעולם של חוסר שלמות ולכן חששו מחוסר השלמות ומהטביעה שהטבעו על כך ואין אדם יודע את עומק הדין עומק הדין זה משהו מפחיד יש לי הרצאה על זה מפחידה מאוד עומק הדין כותב רבנו יונה בשערי תשובה והנה מדרגות רבות לתשובה ולפי המדרגות תקרב האדם אל הקדוש ברוך הוא והוא אומר כלל ואמנם לכל תשובה תימצא סליחה אך לא תהר נפש תוהר שלם להיות עוונות כלא היו זולתי כאשר יטהר האדם את ליבו להיכין את רוחו וכעניין הבגד הצריך כיבוש כי המעט מן הכיבוש יועיל בו להעביר הגועל ממנו אך לפי רוב הקיבוש תלבן מה זה אומר התשובה זה כמו כביסה תלוי כמה חדרה זוהמה ועד כמה עוצמת ת הכיבוש יש אנשים שהתלכלכו אכלו גלידה ונשפח עליהם קצו עם שמן וזה כבר יותר מסובך יש אנשים שכל הבגד שלהם מלא גריז יש מכונאים אתם יודעים איזה בגדים יש להם כן זה לא יועיל שום כיבוש תלוי כמה לכלוך יש בנשמה ככה דרגת התשובה כמה שאתה אתה מצליח לכבש, לא מספיק לדפוק על הלב, לא מספיק הנחות וצער וזה. צריך לחבש לחבש לחבש עד שתלבין את הזוהמה. אני חוזר להסביר עוד פעם מה הוא אמר. לכל תשובה תמצא סליחה אבל יש עוד בעיה. זה לא מספיק שהשם סולח. צריך לטהר את הנפש. אם אתה לא תטהר אותה, רק הגיהנום יטהר אותה. אתה צריך לטהר את הנפש תוהר שלם. תוהר שלם טהור. להיות עוונות כלא היו. אתה צריך שיהיה מחיקה גמורה. אתה במעשה התשובה שלך מוחק את כל העוונות. וכל זה ייתכן רק אם תטהר את הלב ותהר ליבן רק אם אתה תטהר את הלב ותכין את רוחך ואז הוא מביא את הדוגמה כמו בגד שצריך כיבוס כיבוס מעט יוריד את הגוע על הגס אבל עדיין זה מתונף ולפי רוב הקיבוש ככה הוא התלבן דוגמה אדם הראשון שון היה חסיד גדול. אומרת הגמרא, כיוון שראה שנקנסה מיטה על זרעו, ישב בתענית 130 שנה. תענית 130 שנה. ישב בתוך הנהר, העלה זרזה תאנים על בשרו ופרש מהאישה. 130 שנה. אם הוא עשה כזו תשובה במדרגה כזו עצומה, למה לא החזיר אותו הקדוש ברוך הוא לגן עדן? אלא שהחטא היה כל כך עמוק, שגם תשובה ותענית של 130 שנה לא הצליחו לכבש את החטא לגמרי. הערב רב עשו עגל. עם ישראל ראו ולא מחו. בשמיים הקפידו עליהם. אמר הקדוש ברוך הוא, אני אמרתי עליכם, אלוהים אתם ובני עליון כולכם. אתם הגעתם פה להר סיני, הגעתם למדרגה שאתם לא תמותו יותר. לא תשכחו מה שתלמדו. לא יהיה יצר הרע יתבטל. גאולה עולמית. אין מלחמות רק שלום וטובות. אני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם. איך יכולתם לראות בשוויון נפש מול עיניכם עושים עגל? [מוזיקה] ואתם לא מגיבים ולא אכפת לכם ולא זז ולא מזיז ולא כלום. לכן הוא אומר למשה ועתה אני חלי ויחרפי בהם והכלם. הם ראויים לקליה. לא שייך להשאיר אנשים כאלה. איך אתם רואים שעושים כזה דבר? מיד ישראל מבינים את המצב. עושים תשובה ויתעבלו ולא שטו איש עדיו עליו. אז למה לא חזרו לדרגה לפני חטא העגל שפסק מהם מלאך המוות ויצר הרע ופסק שעבוד גלויות? למה לא חזרו למצבם אם עשו תשובה? אלא יש דרגות בתשובה. ובני ישראל לא הגיעו לדרגה שתמחוק את החטא לגמרי. ועד היום אנחנו סובלים בעוון העגל פיסות פיסות פיסות פיסות של צער ייסורים וכולי. אחרי חטא המרגלים גם בני ישראל רצו לעשות תשובת המשקל. בהתחלה המרגלים אמרו שאי אפשר לעלות לארץ. מה אמרו ישראל? הננו ועלינו אל המקום אשר אמר אדוני כחטנו. זה עזר להם? לא. נמחל להם? לא. ונשארו במדבר 40 שנה וכל הדור ההוא מתו במדבר חפרו כברים וכל תשעה באב מתו כ-15,000 איש כל זה למה כי זומת החטא חלחלה עמוק כל כך והם לא הצליחו לחבש כראוי טוב עכשיו בואו נבדוק את עצמנו לפני ראש השנה. תשובה ודאי מועילה. השאלה כמה? אם מצליחים למחוק כמעט את כל הכף השמאלית של העבירות, עדיין יש סימן שאלה גדול. מה שווה בכף הימנית ערך המצוות? כמה הם שוקלות. אז אם אתם רוצים להבין כמה מצוות של השנה האחרונה שעשינו שבות, בואו נשמע שני מעשים שימחישו לנו. אחרי פטירת המרשם מברזן, מברז מצאו בין הכתבים שלו כמה דפים שכתב לא לפרסום. כיוון שהייתה בהם תועלת לרבים, הבן שלו בהקדמה לספרות חל מרדכי פרסם את הסיפור המופלא הזה. כשהמרשם היה צעיר לימים חלה פרפר בין חיים למוות אחיו היה חסיד של רבי יצחק איזיק מזידצ'וב הלך לרב וביקש רחמים על אחיו החולה אמר לו הרבי מזידצ'וב אני מבטיח לך שהוא יבריא. חזר האח לאחיו לבשר על הברכה, אבל כשהגיע מצא אותו מוטל במיטה חסר הכרה. ישב והתפלל עליו שישוב להכרה כדי לספר לו את ההבטחה. והנה את חולי נס המרשם פקח עיניו כשראה את אחיו יושב ליד מיטתו סיפר לו מה התחולל בשעה שהוא היה מחוסר הכרה מת קליני הוא אומר לו כך הנשמה עלתה למרום והתייצבה למשפט קם סנגור והמליץ עליו על המרשם שהיה הזברך שיושב ועוסק בתורה בהתמדה גדולה והוא עתיד להיות מגדולי הפוסקים בדור ככה סנגור אומר למעלה לכן כדאי להשיב לו את נשמתו שיחזור לחיים ואז כמה קטגור ופתח בדברי קטרוג ואמר זה נקרא לימוד זו נקראת התמדה והתחיל להביא דוגמאות מתקופות של גדולי עולם שעסקו בתורה אמר אלה למדנים אלה מתמידים לא הוא פתאום פתאום נכנס לחדר אדם בעל הדרת פנים שלא היה מוכר למר שם והחיל לגעור בקטגור מה אתה משווה אותו לדורות קדומים תשפוט אותו לפי דורו מגדולי המתמידים בדור לכן אני דורש להחזירו לחיים אמרו בבית דין לכבודך נחזיר אותו לחיים וככה הוא חזר להכרה. אחיו שמע את הדברים וסיפר לו בהתרגשות שהיה אצל הרבי מזיד'וב והרבי הבטיח לו שהוא יבריא והוסיף בוודאי הרבי ראה ברוח קודשו מה מתחולל בבית דין של מעלה ופעל למענך. הדבר עורר התפעלות של המרצם. אחרי שהתחזק בעברי החליט לנסוע לרבי מזיד'וב להודות לו. כשנכנס לחדר והביט בפניו נדהם. זה האדם שהופיע בבית דין של מעלה והמליץ עליו. זה האדם שבזכותו חזר לחיים. מאז הוא הפך להיות חסיד של הרבי מזידצ'ו והיה נוסע אליו מפעם לפעמר שם היה גאון שבגאנים מתמיד עצום ולמדן עצום ועם כל זה בשמיים אמרו זה לימוד זה התמדה רצו להרוג אותו רצו להרוג אותו וואי וואי וואי נו, אנחנו נבוא עכשיו עם החבילה של המצוות שלנו עכשיו בראש השנה. בטח אנחנו אומרים וואי וואי וואי אתה יודע כמה יש לי הקטגורים עושים ככה עם ויפים את הכל. תשמעו עוד סיפור לא יאומן כי סופר. רבי יוסף מים פולי הבן של רבי יחיל מיכל מזלוצ'וב היה מיוחד מיוחד בכוח התפילה שלו בספר שבחי הבעל שם טוב מסופר פעם הוא חלה מצבו הלך והחמיר עד שהזעיקו את קרובי המשפחה לאסור למיטה להיפרד ממנו כשהגיעו מצאו אותו מחוסר הכרה סובבו את מיטתו לפתח פקח עיניו והביט בקרובים ואמר לאחיותיו הסירו מעליך את התכשיטים אבא נפטר מנין לכה ואז הוא סיפר להם הנשמה שלו עלתה למרום הוא היה אמור להיפתר מן העולם. בבית דין דנו את דינו. על כף המאוזניים הניחו את כל המצוות והתפילות שלו. בכף השנייה הניחו את הטביעות עליו. לא היו הרבה. פתאום בא מלאך נשף בתפילות שהיו מנוחות על כף המוזניים בבת אחת והם עפו כמו מוץ. למה? בדקו כל תפילה ותפילה ומצאו שכולם פגומות. כולן פגומות. המצב היה בחירה. כף המוזניים של העבירות עמדה לגבור ולהכריע לחובה. פתאום הוא שומע כל רעש גדול מביט בסקרנות לראות מה פשר העמולה. והנה הוא רואה שכל הנשמות יוצאות מגן עדן. מה קרה? התברר שאביו רבי חיאל מיכל מזלוצ'וב נפטר מן העולם וכל הנשמות יצאו ללבותו למרום. רבי יוסף מביט במלבים ורואה ביניהם את הבעל שם טוב שהוא ריבו של רבי יחל מיכל. ראה אותו הבעל שם טוב פנה אליו שאל אותו יוסלם מה אתה עושה פה? אמר לו במבוכה, אני עומד למשפט בשמיים דנים אם ליטול את נשמתי והמצב שלי לא טוב. שמע בעל שם טוב את דבריו והחליט הוא לא ממשיך ללוות את תלמידו רבי חיא אל מיכל אלא להתייצב בבית דין של מעלה לסנגר על בנו על רבי יוסף ולהציל נשמתו ממיתה. וכך אמר הבעל שם טוב לפה מליה של מעלה. מה אתם רוצים מיוסלה? התפילות שלו נעלות. והוא פנה לרבי יוסף ואמר לו יוסלה תראה להם איך אתה מתפלל נשמת כל חי. [מוזיקה] גופו שרבי יוסף היה מוטל במיטת חוליו ללא ניה למטה הוא שוחר כמו מת. אבל באותה את נשמתו בעולם העליון החלה להתפלל נשמת כל חי עד שכל עצמותיו תאמרנה. כעבור זמן קצר הוא החלני איברים למטה ופקח את עיניו. ראה את בני משפחתו רכונים סביב מיתתו וסיפר להם שאבא מת כי הוא ראה אותו למעלה שיצאו ללוותו. בתוך זמן קצר עברים מחול יום ושב לאתנו. נו מה נאמר ומה נגיד? אם צדיק וקדוש כרבי יוסף מים פולה לא העילו לו כל תפילותיו בימי חלדו להכריע את הכף ופרחו כמוץ מתוך כף הזכויות. איך יכולים בני אדם לסמוך על תפילותיהם שיצילו אותם מן הדין? הרי אותו צדיק וקדוש נודע בכוח התפילה שלו ואם תפילותיו נמצאו פגומות מה נאמר על תפילותנו נו נו ויש כאלה בכלל מתפללים במניינים שהם לא כשרים וחזל לא כשר ועונים אמנים שלא צריך לענות מה השם ירחם תקראו את ההלכות באלקות קדיש בהלקות תפילה תראו מי שליח ציבור הגון וראוי וזה אסור שיהיה לו מזיד אחד. איפה תמצאו כאלה? דרשו חכמים זכרונם לברכה בעירין יט. הפסוק אומר כפלחרימון רכתך. אמר רבי שמעון בן לקיש, אל תקרא רקתך אלא רקתך שאפילו רקן שבך מלאים מצוות כרימון. יש פה מישהו שמכיר פירוש על זה של הבן איש חי למשל? מישהו ראה פעם פירוש של הבן איש חי על זה? טוב, יש לדקדק. חכמים אומרים אפילו רקנים שביך מלאים מצוות כרמון. יש פה סתירה. אם הם ריקנים הם לא מלאים. ואם הם מלאים הם לא ריקים. עוד יותר מלאים מצוות כרימון. ככה מכנים פושעי ישראל. זה פושעי ישראל. אם הם מלאים מצוות כרימון. ולמה המשילו את זה דווקא לרימון? תקשיבו טוב. אומר הבן איש חי, הרימון מלא וגדוש גרעינים אדומים ומתוקים מעסיסיים. אבל זה רק בחלק החיצון של הגרעין. בפנים הגרעין הוא חסר צבע וחסר טעם. לבן. חסר צבע וחסר טעם. אמרו חכמים כי הריקנים שבישראל מלאים מצוות כרימון. יש בהם מצוות הרבה, הרבה הרבה אבל כל מצווה חלולה בפנימיות שלה, אין בטעם, היא תפלה. תפלה. איזה טעם יש בתפילות שלנו? איזה טעם יש בחסדים שלנו, איזה טעם יש בשבתות שלנו. אנחנו מבקשים לעשות עונג לשבת או עונג לעצמנו. אין טעם בפנימיות. הכל זה מעשים חיצוניים. אבל בהסבר הזה יש משום חידוש. הבן איש חי אומר בפשטות חכמים מדמים את הרקנים שבישראל לרימון לעניין שבח שאפילו רקנים שבך מלאים מצוות קרימות לפי הבן איש חי זה גנאי לא שבח שהמצוות ריקות ותפלות אז איך הדרשה הזאת נדרשת על הפסוק בשיר השירים כפלחרימון [מוזיקה] רקתך הרי כל שיר השירים זה שבח וקילוס נכנסת ישראל ולדודה איך ייתכן שהבן איש חי דורש לגנאי ועוד תמו גרעיני הרימון הם דוגמה למצוות חסרות טעם אז איך אנחנו מברכים בראש השנה על הרימון יהי רצון מלפניך שירבו זכויותנו כרימון [מוזיקה] נו תן לי תירוץ איך תירוץ יש תירוץ איך הבן איש חי אומר ככה חכמים דורשים שמע הבן בן איש חי אומר מה הולך פה? מה זה? הוא יוצא חוצץ נגד כולם נגד ההבנה פשוטה נגד מה שהבנו שנים. מה קרה פה? ההסבר הוא כך. אוי אוי אוי אוי אוי ואהבת את אדוני אלוהיך. צריך לאהוב אותו. למה? אומר הקדוש ברוך הוא, אני אוהב את המצוות שלכם אפילו שהם ריקות. העיקר תקיימו מצוות ותביאו אותם לפניי. אני מקבל אותם בשמחה. אני לא מפשפש למצוא את הפגמים. אני אראה רק את האדום, רק את החלק הטוב שבהם. לא הבית אבן ביעקב ולא ראה עמל בישראל אדוני אלוהיו עמות מלך בו הקדוש ברוך הוא חפץ בנו חפץ במצוות שלנו הוא מתייחס לטוב שבטוב ולא לרע שבטוב כל מצווה שלנו כל תפילה כל מעשה חסד זה אצל הקדוש ברוך הוא מרגלית יקרה והוא לוקח את המרגליות האלה אל בית גנזיו והניצה מרהיב והם יקרות בעיניו והוא נהנה מהן כמות שהן מבלי לפשפש ולבדוק בהן אה ריבונו של עולם כמה חסד יש בחסדים שאתה עושה איתנו אנחנו אנחנו אומרים בתפילת 18 גומל חסדים טובים וקונה הכל. איי איי איי איי איי איי איזה פירוש הקדוש ברוך הוא גומל גומל מה זה גומל? גומל זה אחד קיבל משהו ונותן תגמול. גומל. הקדוש ברוך הוא גומל לנו חסדים טובים. זאת אומרת אנחנו הקדמנו ועשינו בשבילו משהו והוא גומל לנו על זה חסדים טובים. למה זה נחשב ככה? מה הוא נותן לנו בתמורה? מה אנחנו נתנו לו? איזה מצוות הבאנו לו? את הלבן של הרימון. את הלבן והוא מבסוט. הקדוש ברוך הוא לוקח את המצוות החסרות והפגומות. ומה אנחנו מוסיפים ואומרים? וקונה הכל. קונה הכל. תביא תביא. קונה. אני הכל קונה. קונה הכל. וואי וואי וואי. תביא מה שתביא. העיקר תביא. עושה איתנו חסדים. רגע זה סתירה על מה שלמדנו קודם. קודם אמרנו שאם תבוא עם התפילות של מי? של יוסלה. ואם תבוא עם זה איפה מי יעמוד? יש מלאך עושה לך פף מעיף לך את הכל ומצד שני אנחנו רואים שבחים אפילו רקן שבך מלאות מצוות כרמון ואנחנו מבקשים שנהיה לים זכות והשם קונה הכל מה הולך פה אז רגע מה מה הולך פה מה הולך פה ישי מה הולך פה אבל יש פה תנאי וואי וואי וואי וואי וואי מה עלינו לעשות סות שהקדוש ברוך הוא ירצה להשפיע עלינו חסדים טובים ולקנות הכל. מה עלינו? יש כמה דרכים יש כמה דרכים נתמקד באחד מהם חשוב מאוד. תשמעו טוב אם נצליח לעשות את מה שאני אומר עכשיו אז הקדוש ברוך הוא קונה הכל. יש שוק בצלל בתל אביב שמה באים משאיות עם סחורות לא פותחים קונים את המשאית ככה לא משנה מה יש שמה קונה הכל ואחר כך איך מוכרים את זה ככה כמו שהיא המשאית מוכרים אותה לעוד מישהו בלי לפתוח כן אז אחד מהדברים זה נאמר באיוב הן אין אל כביר ולא ימעס. מה הקדוש ברוך הוא לא מועס? אומרת הגמרא, ברכות חטא, אין הקדוש ברוך הוא מועס בתפילתם של רבים. לציבור יש כוח מיוחד. כאשר הרבים מתפללים יחד, לתפילתם יש כוח מיוחד. והיא מתקבלת לפני כיסא הכבוד. חכמים דרשו ואני תפילתי לך אדוני עתון. מתי? מתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים. שציבור מתפללים יחד לפני הקדוש ברוך הוא זוכים לנסיעת חן מיוחדת ונוצרת עת רצון בעת רצון התפילות נענות כה אמר ישעיה הנביא כה אמר אדוני בעת רצון עניתיך מתי זה כשהציבור מתפללים יחדיו לכן אומרת הגמרא, מי שנבצר ממנו להתפלל יחד עם הציבור, יש לו תקנה קטנה, יכוון את זמן תפילתו לשואה שהציבור מתפללים, על ידי כך יהנה מהכוח המיוחד של ציבור. אומר דוד המלך בתהילים, פנה אל תפילת הערער ולובזה את תפילתם. מתחיל ביחיד פנה אל תפילת בלשון יחיד תפילת הערער וסיים ולא וזה את תפילתם אומר הזוהר הקדוש כשאדם מתפלל ביחידות תפילתו תפילת ערער כמו אילן בודד חסר כוח במדבר הקדוש ברוך הוא בוחן ומפשפש בתפילה שלו לבדוק אם היא ראויה י אבל אם זה בתוך תפילת רבים לא את תפילתם הקדוש ברוך הוא מקבל את התפילה באשר היא גם אם היחיד אינו ראוי לא בוחנים אותו בפני עצמו אלא הוא מתמזג יחד עם כלל הציבור גמרא מפורשת בתענית חטא אין תפילתו של אדם נשמעת אלא אם כן מסים נפשו בחפו כדי שהתפילה תתקבל בשמיים צריכה להיות בכוונה גדולה מעומק הלב מסים נפשו בחפו אם לא לא מתקבלת שואלת הגמרא כתוב בתהילים ויפטו בפיהם ובלשונם יחזבו לו ולבם לא נכון עמו ואף על פי כן והוא רחום יכפר עוון משמע גם כשלבם לא נכון עמו בכל זאת התפילה מתקבלת והעוונות מתכפרים מתרצת הגמרא לא קשיה כאן ביחיד כאן בציבור אומר רשי ביחיד אינו אלא אם ליבו מכבן. תפילה של יחיד לא תתקבל רק אם הוא מכוון את ליבו. בציבור תפילתם נשמעת אף על פי שאין הלב של כולם שלם. ככתוב ויפתו בפיהם בדברים. זה רק דיבורים. אין פה שום דבר. לא לב ולא כוונה ולא כלום. ומקבל. אומר רבי חיים אבולוז'ין על המשנה באבות, אל תהי רשע בפני עצמך. אם היית צדיק היית יכול להתפלל ביחידות. כי צדיק ראוי שתפילתו תתקבל. אברהם, יצחק, יעקב התפללו ביחידות. אבל אם אתה רשע, אל תהיה בפני עצמך, אל תתפלל ביחידות, אלא בציבור. למה? כשמתפללים ביחידות בוחנים אותך ומפשפשים בך לבדוק אם אתה ראוי ואם התפילה ראויה להתקבל. ואם יבדקו, התוצאה בדרך כלל ידועה מראש. הגמרא בברכות לא אומרת כשרבי עקיבא התפלל ביחידות הרשה לעצמו להעריך בתפילה ולנענע את כל גופו עד שמרוב קריעות ושתחוויות אדם מניחו בזווית זו מוצא אותו בזווית אחרת אבל כשהיה מתפלל עם הציבור לא הטריח והיה מקצר ועולה מקצר בתפילה ונמנע מלהרבות בכריעות ושתחוויות. מה הכוונה מקצר ועולה? רבי יעקב גלינסקי, זכר צדיק ברכה, אומר, תפילה ביחידות יש כוח מוגבל. כדי שהיא תתקבל צריך דרגה מיוחדת. לכן אדם גדול כרבי עקיבא שהתפלל ביחידות היה מעריך בתפילה ומרבה בכריעות בשת חוויות כדי שתתקבל. אבל תפילה בציבור גם אם היא לא בדרגה גבוהה כוח הציבור מעלה את התפילה. לכן כשהוא התפלל בציבור היה מקצר ועולה. היה מקצר בתפילה הוא יודע שהיא עולה למעלה לכיסא הכבוד. ולכן אומרים חכמים בקריטות ו כל תענית שאין בה מפושעי ישראל אינה תענית אומר הקדוש ברוך הוא אני לא רוצה רק צדיקים מתפללים אני רוצה גם את הרשעים ולומדים זאת מהחלבנה שראחה רע והיא נמנת עם סמני הקטורת יש לצרף את הרע לכלל הטוב מתירים להתפלל עם העבריינים וכאשר הרע נכלל עם כולם הוא נבלע מתמזג ונוצרת שלמות וזה ריח ניחוח לפני השם הגמרא מביאה סמך נוסף לכוח החצום של ביחד אומר עמוס הנביא והגודתו על ארץ יסדה רש רשי משמע שכולן ביחד אגודים אז על ארץ יסדה ואומרת הגמרא בחולין צב אמר רבי שמעון בן לקיש ומה זו כגפן נמשלה זמורות שבה אלו בעלי בתים אשקולות שבה אלו תלמידי חכמים עלים שבה עמי הארץ קנקנות שבה אלו הרי רקנים שבישראל. בעלי הבתים שעוסקים בחייה מעשה יום יום משולים לזמורות, לענפים, ענפים של הגפן. כשם שהזמורות נוסעות את שאר חלקי הגפן, כך בעלי בתים מקיימים בממונם את כלל ישראל. התלמידי חכמים שולים לאשקולות של הענבים, שזה הפרי של הגפן, שזה העיקר והכל נעשה בעבורו. עמי הארץ משולים לעלי גפן. כשם שעלים מועילים לאשכולות הגפן, כך עמי הארץ מועילים לתלמידי חכמים בעם ישראל. והריקנים שבישראל נשולים לקנקנות. אלה חוטים דקים שבהם נאחזים ענובי הגפן שיש בהם תועלת מינימלית. ורק כאשר כולם בלי יוצא מן הכלל נכללים בעץ, זה עץ מושלם. מוסיפה הגמרא, שלחו מארץ ישראל, יתפללו האשקולות על שלומם של העלים, כי אלמלא העלים לא התקיימו אשכולות. כי בעלי בתים מחזיקים בממונם את התורה ומחזיקים את כלל ישראל. וידוע ארבעת המינים כשמתחברים לאגודה אחת אז גם הערבה לא טעם ולא ריח נבלעת בתוך הטוב והקדוש ברוך הוא רואה רק טוב ארבעת המינים. טוב, עכשיו אנחנו מגיעים לעיקר לברר אם באמת אנחנו ביחד או לא ביחד. כי רק אם נהיה ביחד אתם ניצבים כולכם היום בראש השנה אז אתם תצאו ניצבים ואל תפחדו מכל הקללות שהיו הכל יהיה בסדר כשם שמאפיל ככה מאיר אבל זה בתנאי שאתם ביחד עכשיו נראה מה זה הביחד בראש השנה כל בעי עולם עוברים לפניו כבני מרון הקדוש ברוך ברוך הוא דן כל אחד בפני עצמו מניחים את המצוות של האדם בכף אחת ומה הסיכוי שהכף הזאת תכריע את כף העוונות אם הקדוש ברוך הוא יפשפש במצוות של האדם ימצאו כולם פגומות ובין רגע תפרחנ ממקומן וכף הזכויות תישאר ריקה מה הסיכוי לצאת את זכאים בדין. הרי רוב המצוות שהאדם עושה זה מצוות אנשים מלומדה. מי עושה מצווה עם 17 התנאים שלמדתם חלק מכם בעל פה? באהבה, ביראה, בשמחה, בזריזות וכולי. כל מצווה ומצווה. הרי הארי הקדוש זכה לכל מה שזכה רק בזכות שהוא אמר שכל מצווה הוא קיים בשמחה. שמעתם? כל מצווה. כל מצווה. אדם יכול לעשות הרבה מצוות ביום, אבל כל פעם הוא זוכה לעשות בשמחה, הוא עושה צריך לקום בבוקר, הוא קם, צריך להתפלל, בסדר? לוקח את התפילין, לוקח את התלית שם איזה שמחה. איפה שמחה? ראית מישהו רוקד לפני שעושה זה איזה שמחה. ראית מישהו אחרי שהוא אכל את ניגש לברכת המזון בשמחה וזה ראית מישהו ששותה פפסי בשמחה פפסי לם פסי איזה שמחה הארי מעיד על עצמו שכל מה שהוא זכה זה היה רק בגלל שהוא עשה כל מצווה בשמחה לא בגלל שהוא הקיף את כל התורה לא שהוא ידע את כל הסוד לא שהוא התבודד שבוע ימים ביער, לא שהוא למד שבע שנים עם אליהו הנביא, לא לא בגלל זה. הוא אומר, אני זכיתי לכל מה שזכיתי בגלל שכל מצווה עשיתי בשמחה. אם היינו מוצאים עכשיו שלל, שלל נגיד חצי מיליון מיליון שלל מוצאים שלל איך היינו שמחים? כמוצא שלל רב מצווה זה לא יותר משלל הרי כתוב שאי אפשר לשלם עם כל העולם כולו על מצווה אחת אי אפשר לשלם אי אפשר אי אפשר זה לא תשלו אז אם היינו מוצאים אפילו אלף דור היינו היו מוצאים והיינו רוקדים משמחה מספרים בטלפון לכולם אתה יודע מה מצאתי עכשיו ואם היו הולכים עוד 10 מטר מוצאים עוד 1000 דולר והולכים עוד מקום, עוד 10,000 דולר ועוד מקום וביום אחד היינו באים עם חצי מיליון דולר. אה, איך היינו שמחים? ויש לנו מצוות בלי סוף, רק לשירותים אנחנו נכנסים, יש לנו 20 מצוות לשירותים. 20 מצוות אנחנו מכוונים לפני שנכנסים לשירותים בקדיש 30 מצוות. איפה השמחה? [מוזיקה] אז מי מקיים מצוות עם כל התנאים למצווה? אז זה מצוות אנשים מלומדה. על מצוות אנשים מלומדה לא רק שלא מקבלים שכר, מקבלים עונש. על כן הנני יוסיף להפלי את העם הזה אפלה ופלה. אז עם איזה מצוות אנחנו באים לראש השנה? יש לנו סיכוי רק אם נהיה ביחד. הסיכוי היחידי זה אם נהיה ביחד. בכוח הרבים אגודים באגודה אחת מתפללים לפני השם יתברך. רק אז התפילה תתקבל. הגמרא בראש השנה יח מביאה שני פסוקים סותרים. מצד אחד נאמר כדוני אלוהינו בכל קוראנו אליו משמע שתמיד כשקוראים אל השם הוא שומע שומע לנו אבל ישעיה הנביא אומר דרשו אדוני ב מצאו כראו בהיותו קרוב משמע שהוא לא תמיד קרוב אומרת הגמרא כאדוני אלוהינו בכל קוראנו אליו זו תפילת רבים כל זמן שנתפלל אליו הוא קרוב אלינו והתפילה נענית. מה שאמר הנביא שצריך לנצל את הזמן שהוא קרוב אלינו מדובר בתפילת יחיד. שואלת הגמרא מה הזמן שהקדוש ברוך הוא קרוב אלינו? אומר הנביא אלו 10ה ימים בין ראש השנה ליום הכיפורים. עשרת ימי תשובה זה עת רצון מיוחדת שהקדוש ברוך הוא קרוב גם לכל יחיד ויחיד עוד אומרת הגמרא גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם גם לאחר שנגזר דינו של אדם שערי תשובה לא ננעלו ואם עושה תשובה וש ורפה לו מביאה הגמרא ראיה שזה לא כך שכן למדנו מי שמנצל את הימים המיוחדים בין ראש השנה ליום הכיפורים ועושה תשובה מוחלים לו על כל עוונותיו אם לא שב בעשרת ימי תשובה גם אם יביא לשם קורבן הבהמות הכי מובחרות ומשובחות אלה נבהיות לא מוחלים לו משמע בעלה לאחר גזר דין אינו יכול לשנות דינו. ואז דוחה הגמרא ואומרת כי מה שאמרו שזמן התשובה הוא דווקא בעשרת ימי תשובה זה ביחיד. אך מה שאמרו שמוחלים לאדם בכל ע שהוא עושה תשובה זה בציבור. זה כוחו של ציבור. גם אחרי גזר דין ניתן לעשות תשובה ולהתכפר כמו אנשי נבה. [מוזיקה] אבל הגמרא מביאה ראיה שגם בציבור אי אפשר לשנות את גזר הדין על ידי תשובה. וואי וואי וואי. עכשיו תשמעו זה חידוש מפחיד אבל זה גם מסביר מה שאני מסביר לכם כל הזמן מה זה כשתחדה ומה זה להיות ביחד הגמרא מביאה ראיה שגם בציבור אי אפשר לשנות את גזר הדין על ידי תשובה מאיזה פסוק בתהילים קז כתוב יורדה הים באוניות ויעמד רוח שערה ויצעקו אל אדוני בצר להם לומר לך אם צעקו קודם גזר דין הם נענים אך אם צעקו לאחר גזר דין אינם נענים שאלה הרי מדובר ביורדי הים. יורדי הים זה אנשים רבים. בכל זאת אם הם מתפללים אחרי גזר דין אינם נענים. קודם אמרנו שהגמרא אומרת שאם זה ציבור אפילו אחרי גזר דין הם נענים. ופה רואים פסוק הזה שאפילו שהם ציבור אחרי גזר דין הם כבר לא נענין. מה זה מתרצת הגמרא? יורדי הים הם אוסף של יחידים והם אינם נחשבים לציבור. לכן התפילה שלהם נחשבת תפילה של יחידים. כל אחד יש לו טעם משלו, אינטרסים משלו אין לו בעיה. צעקו מניין מניין עשירי עשירי בסדר בסדר אני בא אני בא בסדר הוא בא עלי התפלל במניין וירד לחדר הם לא ציבור הם לא ביחד הם יחידים אין שום דבר שמחבר בהם כל אחד נוסע לעסקיו למדינתו לעניינ זה אין פה אין פה ציבור למה הם לא נחשבים ציבור הרי הם רבים יכול להיות שיש שמה 300 באוניות יש הרבה יותר אלפים הם לא ציבור למה רואים מכאן יסוד לא כל רבים הם ציבור מה שקובע זה לא הכמות המספרית אלא מידת האגודה האחת שלהם יורדי הים באוניות כל אחד יש לו תל לעצמו. הוא לא מרגיש חלק מקהילה. גם אם מתרחשת שערה שמסכנת את כולם, כל אחד חושב על עצמו ודואג לעצמו. נכון, אם יש מניין הם יכולים להגיד קדיש וקדושה, אבל זה לא תפילת רבים והיא לא יוצרת עת רצון. וואי וואי וואי וואי וואי. אז מה אתם אומרים? שטבלך זה ציבור. שתיבלך זה ציבור לפי זה. שטיבלך לפי זה זה לא ציבור. לא ציבור. כל אחד בא בשביל להתפלל וללכת. אין פה אגודה. אין פה משהו שמאחד את כולם. אין פה קהילה. אין פה שום דבר. כדי שתפילה תחשב לתפילת רבים בליצור עת רצון לא מספיק להתאסף יחד לתפילה בציבור אלא דרוש התאגדות יחד צריך שכל אחד ירגיש חלק מהציבור שהוא לא חושב על עצמו ודואג לעצמו אני בא למניין מה אכפת לי מאחרים יבואו יבואו לא יבואו לא יבואו אלא ליבו צריך להיות נתון לכלל לא כמו בירושלים צריך שיהיה אכפת לו מאחרים בלשונו של הסבא מכלם זכר צדיק ברכה צריך להיות איש שהרבים צריכים לו שהוא מועיל ומטיב גם לאחרים לא אינטרסנט ודואג רק לעצמו יש מניין אני מתפלל אין מניין אני הולך שמה להתפלל אין בעיה יש שמה מניין אני רק אם יש מניין כזה זה ציבור שיוצר עת רצון על אלה נאמר בעת רצון עניתיך כאלה שאכפת להם אחד מן השני דואגים אחד לשני לא אינטרסנטיים טוב אנחנו חוזרים להתחלה למה עזרה הסופר תיקן תוכחה בפרשת בחוקותיי לפני חג ח השבועות ולמה את התוכחה של כי תבוא לפני ראש השנה התוכחה אמרנו בחוקותיי זה על חורבן בית ראשון למה חרב בית ראשון חטאו בעבירות החמורות השחיטו את הבריאה סילקו את השכינה אז מתי הזמן לקרוא תוכיחה שמזירה מפני עבירות לפני מתן תורה כי במתן תורה עומדים לקבל את המצוות ולהיזהר מן העבירות. לכן לפני מתן תורה שלח הקדוש ברוך הוא את משה להודיע לעם ישראל דברים קשים כגידים ולהזהיר מן העונשים הצפויים הם חס ושלום יעברו עבירות. וכך התוכחה לפני חג השבועות באה להודיע לעם ישראל מה יקרה להם אם לא ישמרו תורה ומצוות אבל התוכחה הזאת פרשת ניצבים שאנחנו עומדים עכשיו באה לפניה פרשת כי תבוא שהיא כנגד בית שני בבית שני עם ישראל קיימו תורה ומצוות תורה עבודה גמילות חסדים אבל היה בהם שנאת חינם. שנאת חינם יוצרת פירוד. בזה מאבדים את כוח הרבים. בלי כוח הרבים. אז כל אחד עומד לדין בפני עצמו. כל אחד עומד בפני עצמו. אז מי יעמוד בדין? מי יעמוד בדין? לכן בא החורבן. אין אין אגודה אין אחדות אין ביחד שונאים אחד את השני מחלוקת קטה קנאה תחרות אין חיבור חבור עצבים אפרים אנחנו החיבור הוא עושה את הכל אם הם היו מאוגדים ומוחדים היו מתייחסים לתורה ולמצוות שלהם אחרת כמו שאמר וקונה הכל. תביא תביא אם זה שלכם כולכם ביחד אני קונה. אם זה ארבע מינים ביניהם ערבה אבל הם מיוחדים ביחד קונה. זה הופך להיות מצווה. שאם יחסר הערבה זה לא מצווה. אם זה ביחד זה מה שאני רוצה. שתהיו ביחד זה מה שאני רוצה. אבל כיוון שמפורדים זה מזה, נשפט כל אחד לעצמו. ואז מפשפשים בתורה, במצוות, הכל פגום. בא החורבן. עבודה זרה, גילוי עריות שיחות דמים. תוך 70 שנה חזרו בחזרה, בנו בית שני. אבל הפירוד, השינאת חינם והפירוד, אנחנו נידונים כל אחד ביחיד. תן לאף אחד זכויות שיכול לעמוד איתם רק בכוח הציבור. אבל איזה ציבור? לא כמו בים, לא כמו בשטיבל, אלא קהילה שעומדים ביחד ודואגים אחד לשני. אז יכולים לצאת זכאים בדין. לכן קוראים את התוכחה הזאת לפני ראש השנה. להודיע לנו. אם כל אחד יבוא לבד יפשפשו במעשים שלו וימצאו שם פגומים הוא לא יצא זכאי בדין הדרך היא להחליט שאנחנו נעשים אגודה אחת ואז כל יחיד הוא מן הכלל ויוצאים יחד זכאים בדין זה שאמר הקדוש ברוך הוא יוקשרו כולם אגודה אחת והן מכפרין אלו על אלו ואם עשיתם כך, אותה שעה אני מתעלה. כך אמר משה לישראל, אתם ניצבים היום. היום זה ראש השנה. אתם מי זה אתם? אתם זה רשעים, צדיקים ובינוניים. א' זה רשעים שאין להם אפילו מצווה אחת. רשעים גמורים. תדיקים שמקיימים מא' עד ת. מ בינונים מ זה מאות אמצעית. אתם ניצבים היום. זה ראש השנה. אפילו אם אתם כשהפלה לכם עתיד להאיר לכם אור עולם. מתי? בזמן שתהיו כולכם אגודה אחת. שנאמר חיים כולכם היום. אתם רוצים להיות חיים? זה כשתהיו כולכם היום בראש השנה. על ידי שכולכם יחד מובטח שתצאו זכאים בדין ותזכו לחיים טובים שלום אמן [מחיאות כפיים] הרי אני מכוון לקיים מצוות אלו בקדיש בשמחה חבר'ה בשמחה קחו קחו את זה קחו את זה בשמחה באהבה בהירה