ירושלים - להשתמש בפה נכון

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה: 

לצבי הרשא לוי בן דינה בריאות אתנה פרנסה בשפע בנחת מהילדים הנכדים והנינים. נחמה דינה בת מטל פיגה ליאור בן שושנה בריאות אתנה זיווגים הגונים מהרה ופרנסה בשפע. 

בלחש: ... אמן 

קהל: אמן! 

הערב גם לעילוי נשמת הוריי מנוחתם עדן אמן!

כשמכירים במעלות הזולת יכולים להביא למהפכה עצומה.

טבע אנשים שמתמקדים בחסרונות של אחרים ומדחיקים את המעלות שלהם, אם מגלים תכונה חיובית אצל השני - מתקשים להתעלם ממנה אבל מקפידים לסייג את ההתלהבות ולמנות כנגדה חסרונות כדי להאפיל עליה.

בחברה שהאנשים משכילים לשדר הערכה למעלות של השני לא רק שיוצרת אווירה נעימה וחיובית - אלא יש לה כוח לבנות עולמות. ועדות מצמררת נלמד ממעשה שהיה: 

הוריו של א' לקחו את הבן לישיבה הגדולה המעולה שיתקבל אליה נפנפו לו לשלום בדמעות ובתפילה להצלחתו. בעוד הוא נסחב עם המזוודות לא העלו בדעתם שבתוך שנים ספורות יחזור לביתו כשסכנה מוחשית לחייו.

כאבים עזים בצוואר, סדרת בדיקות, המשך כאבים, עוד בדיקות, סרט אימה, הושב הביתה אבל בעצם לא, למחלקה מסוימת בבית חולים אשפוז ארוך טיפולים כימותרפיים וההורים לא יכולים לעכל וגם לתמוך מה שנותר זה תפילה ותקווה ושהשם יעזור שיתמודד בגבורה יצא מן המחלה ותשלח רפואה וישועה, אבל זמן רב לא אורכת התקוה, הטיפולים הקשים מוטטו את גופו לחלוטין, המחלה עשתה שמות, 

הרופאים הודיעו להורים: 'על פי המידע הרפואי הוא לא יוכל לשרוד, אפסו סיכוייו ימיו ספורים!'.

בתחילה ניסו לחסוך מהנער את המידע, אך הוא היה פיקח והבין שכוחותיו לא עומדים לו וסופו קרוב. בגדלות נפש הוא לא נבהל ושוחח מתוך שלווה על 'היום שאחרי'... כשהוא מבקש לנצל כל יום של חיים להכנה לקראת המעבר לעולם שכולו טוב!

באחד הימים אביו נכח בחדר פנה אליו חיבק אותו בחום והבן אומר לאב: 'נדמה לי שקרוב יומי, לבטח תרצו לערוך לי לוויה גדולה, אז רציתי לבקש: שבלוויה לא יספיד אותי איש מלבד המגיד שיעור בשיעור ב' בישיבה הקטנה שבה למדתי, כי אני חייב לו מרבית התפתחותי הרוחנית!' 

צמרמורת אחזה באב, ניסה להסות את הבן ולומר: 'תדע כולם מתפללים שאתה תצא מכאן בריא ושלם וכך יהיה בעזרת השם!' 

הנער לא התווכח, די להורים בסבל שעברו עד היום למה שיכביד עליהם דיבורים מסוג זה?! בכל זאת חזר וביקש: 'אם כך ירצה השם ותערך לוויה בקרוב - אבקש שוב רק אותו מגיד שיעור שהביא לצמיחה רוחנית ישא עליו דברי הספד'.

האבא שתק וכי יש מילים לומר לבן בשעה כזו כשמדברים על תוכניות לוויה שלו?! דמעות בצבצו ונמחו במהירות, אבל הדברים הופנמו ונשמרו שם.

עברו ימים הנער הולך וגווע, בקושי דיבר ברוב חולשה, עיני הסובבים מלאות עצב ודמעות נוכח המצב 

ואז הוא אומר בשארית כוחותיו: 'אל לכם לדאוג! עובר אני בשמחה לעולם שכולו טוב!! השם הגדול ירפא שברונכם, רק אל תשכחו לקיים משאלה אחת ויחידה: שרק המגיד שיעור יספידני בלוויה'.

הדיבור נקטע, צנח לאחוריו באפיסת כוחות, הצוות הרפואי ניגש עשה מה שעשה והורה לכולם: לקרוא עמו: "קריאת שמע" אמרו וידוי, זעקו "שמע" ונפש נקי וצדיק חמקה לשערים העליונים.

ההכנות ללוויה צברו תאוצה, לפתע התערב האב ובקול שבור סיפר: 'שיש מצווה לקיים את דברי המת! והבן ביקש: שרק אחד יספיד אותו'. 

צלצלו למגיד השיעור לבקש: שיקיים את בקשת התלמיד ולהספידו. מגיד השיעור בכלל לא היה מודע למחלה של התלמיד, נדהם! נחרד ופרץ בבכי מר, הוא זכר היטב את התלמיד היקר והאהוב, את הקשיים את הניסיונות ולבסוף את ההצלחה הגדולה ואט אט חודרת לו משמעות הבקשה: שהוא יצטרך לעמוד במקום גדולים ולהספיד אותו הוא לא היה בטוח שזה מה שנאמר, אולי חלה טעות?! כי הוא לא זוכר דבר מיוחד שארע עמו עם התלמיד שבשביל זה הוא נבחר להגיד הספד. והוא לא מבין: מה רומזת הבקשה הסתומה? איך הוא נקלע למערבולת כזו... קם ונסע לבית הורי התלמיד מבקש לברר מקרוב מה משמעות התפקיד שהוטל עליו.

מסע הלוויה עדיין לא החל הבית גדוש בני משפחה וחברים המומים, האבא השכול הבחין בו, ניגש אליו ותחב בידו פתק מקופל ומקומט, 

בקול חנוק אמר לו: 'בני ביקש שתספידו אותו בלוויה ושאקח מן הארנק מהכיס הפנימי את הפתק המקומט הזה, לא אפתח אותו אלא הביא אותו אליכם'. ושוב חזר ואמר: 'שאת כל החיים הרוחניים שלו הוא חייב לכם ולפתק המקומט הזה'! 

המגיד שיעור לקח את הפתק פתח אותו, מסביב זעקות שבר ובכי וכשהוא מביט בפתק עלה חיוך בקצה פיו ונזכר בכל המעשה שהיה.

באותה שנה כשהוא לימד את התלמיד בשיעור ב' היתה בעיה קשה בישיבה! אווירת מתח ותחרות אפפה את כל בני השיעור, לא הסתדרו ביניהם לא שקדו ולא למדו והוא התלבט: האם עליו להתערב בעניין? מה יוכל לעשות למענם? בסוף הוא החליט לעשות מעשה, הכין פתקים בבית ורשם את השמות של כל בני השיעור והותיר שורות פנויות מסר לתלמידים 

ואמר להם: 'לכל בחור מכם יש מעלות רבות! חלקן חבויות או שלא הגיעו למיצוי מלא או שאתם לא מודעים להן, לכן קחו את הדפים כל אחד ישב יתכנס בעצמו וירשום ליד כל שם שכתוב שתי (2) מעלות מיוחדות שהוא רואה דווקא בחבר זה שרשום'. 

הנערים נענו לאתגר אחרי ימים החזיר אות הפתקים המלאים וכשישב הרב המגיד בביתו מול ערמת הפתקים - רשם בראש כל דף שם תלמיד והעתיק את שלל המעלות שציינו חבריו לספסל הלימודים. כל בחור קיבל סיכום המעלות כפי שנראו בעיני חבריו 

וכתוב שם: 'דע לך! אלה המעלות שחבריך חושבים עליך, תדע לנצל אותם כראוי ואתה עתיד לצמוח להיות גדול בישראל!!' 

וראה זה פלא! תוך זמן קצר השתנתה אווירה בשיעור מן הקצה אל הקצה ואם קיווה המגיד שיעור לשפר את המצב החברתי - הרמה הלימודית הפתיעה אותו בשיפור יותר ניכר! מרבית הבחורים התהפכו התייחסו ברצינות לעניין, השקיעו במעלות הרבות שנתגלו להם על ידי חבריהם וזה הפך את כל השיעור כולו. 

ועכשיו בעודו מחזיק את אותו פתק מקומת מיותם מבעליו, חדרה למוחו הבנה: שהפתק הזה שקיבל המנוח והמחמאות שהיו בו - הם היו הכיוון ודרך החיים לא רק לו אלא רבים מתלמידיו.

בלוויה הוא נשא הספד מרגש אודות המעלות המיוחדות של אותו בחור שנקטף בעודו באיבו. 

אך את האמת כולה אודות הפתקים הללו הוא גילה רק לאחר מספר ימים...

כשהוא הגיע לנחם בבית המשפחה ונתקל בעוד תלמידים מאותו שיעור, ניגשו אליו ושלפו מהכיס ומהארנק את הפתק המקומט החבוי אצלם 

ואמרו לו: 'לפתק הזה חלק ניכר ומכריע בהתקדמות שלנו כל השנים!'.

זאת אומרת לפעמים אדם לא יודע שיש לו מעלות והמעלות האלה ניכרות אצל חבריו הם לא מבטאים אותם, אבל בדרישה הזאת זה יכול להפוך אותם לגמרי. 

עשינו את זה פעם אצלנו בקפ"ז (קהילות פז) וכל אחד כתב על השני גם מעלות וגם חסרונות, זה הפך את האנשים הם קיבלו הלם: 'מה, זה מה שחושבים עלי?!' גם לטוב גם למוטב. 

אז איך אומרים: 'שנראה כל אחד מעלת חברנו ולא חסרונם!'. 

כשכל אחד יביט במעלות של השני וגם יגיד לו אותם יגיד לו אותם ידרבן אותו: 'יש לך מעלות נפלאות תנצל אותם!' זה יכול להקפיץ כל אחד את השני, אבל בדרך כלל טבעם של בני אנשים לראות יותר את החסרונות והפגמים מאשר לראות את היתרונות.

האדמו"ר מוויז'ניץ זצ"ל היתה לו אהבת ישראל מרובה, שאלו אותו: 'למה אתה אוהב גם יהודים שהם פורקי עול?' 

אז הוא אמר להם: 'מוטב לי בעולם הבא לתת דין וחשבון על אהבת חינם מאשר על שנאת חינם!'.

בספר 'עולמו של אבא' מובא בשמו שגם יהודי שהתרחק מאמונת ישראל יש לקבל בתמימות בחמימות ובאהבה כי בסופו של דבר הוא יחזור בתשובה. 

ושמה יש משל נפלא! נהר שמשליכים לתוכו עצים כוסות בקבוקים כל דבר הוא פולט אותו החוצה, יקח יום יומיים שבוע הוא לא ישאיר בתוכו את כל הגופים הזרים האלה הוא יפלוט אותם לחוף, יש דבר אחד שהוא לא פולט! מי יודע מה הנהר לא פולט? מה? - קרח! אם תשליך קרח לתוך נהר הוא לא פולט, אפילו אם יהיה קרחון ענק לעולם לא יוציא אותו הנהר החוצה, הוא ילטף אותו במימיו אפילו אלפי פעמים עד שהוא ימס ויהיה חלק בלתי נפרד ממנו, למה? כי המים יודעים: שהקרח הוא אח שלהם! בעקבות מזג האוויר הוא נתקרש אבל אח נשאר אח לא פולטים אותו לא זורקים אותו. ככה לגבי יהודי - יהודי התרחק מן היהדות עשה קרח צריך ללטף אותו בחמימות בסופו של דבר תימס הקרירות ויחזור להיות כמו שהיה לפני החטא. 

התורה הקדושה אומרת: "בָּנִים אַתֶּם לַָה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א) אומר על זה רבי אהרן מבלעזא זצ"ל: הפסוק אומר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כג, ד) ודרשו חכמים: 'אל תקרא "אֹתָם" אלא 'אתם', אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מזידין, אתם אפילו מוטעין!'. 

והלא דברים קל וחומר שנאמר: "אֹתָם" אנחנו קוראים את זה 'אתם' ודורשים כך אז כשנאמר במפורש בפסוק: "בָּנִים אַתֶּם לַָה' אֱלֹהֵיכֶם" על אחת כמה וכמה אפילו שוגגין, אפילו מזידין ואפילו מוטעין 'בין כך ובין כך' "בָּנִים אַתֶּם לַָה' אֱלֹהֵיכֶם".

לכן יש להתייחס לכל יהודי ויהודי כאח ולדעת שאפילו אם הוא כרגע קרח אפשר להמיס אותו.

הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'וב היה יכול להפוך קערה על פיה! גם כשהוא ראה ניכור מאדם שהיה רחוק! 

ובספר 'חסידים מספרים' מובא שאחרי תפילת שחרית בצהרי תשעה באב, הוא יצא מבית הכנסת והבחין באדם מישראל יושב על המרפסת ואוכל בהנאה בתשעה באב. התקרב אליו 

ואמר לו: 'ודאי נעלם ממך שהיום תשעה באב...' 

אז היהודי אומר לו: 'לא, כלל וכלל לא', 

- 'אולי אתה לא יודע שתשעה באב זה יום צום שגזרו נביאים הקדמונים?' 

- לא-לא רבי, אני למדתי בחיידר אני יודע בדיוק מה שאתה אומר'. 

- 'אז אני מניח שאתה בטח לא בקו הבריאות והרופאים אסרו עליך לצום?' 

- 'רבי הלוואי ואני אהיה בריא כל הימים כמו שאני בריא היום...' 

פנה רבי לוי יצחק ונשא עיניים כלפי מעלה ואמר: 'ריבונו של עולם! תביט עד היכן מגיעה האמת הטבועה בליבו של אדם מישראל, היהודי הזה נוח לו לעשות עצמו עובר עבירה - ולא להוציא דבר שקר מפיו. אפילו מזידין "בָּנִים אַתֶּם לַָה' אֱלֹהֵיכֶם"!' 

היו זמנים שלא היה טלפונים כל כך ובשכונת בתי אונגרים היו רק שני (2) טלפונים בכל השכונה והם נתנו לשכנים לצלצל ממש הבתים האלה הפכו להיות כמו סוכנות דואר, עשרות שנים היה הרב טויסיג מוסר שיעורים, כתוב על המצבה שלו: 'שלושים ואחד (31) שנה הרביץ תורה בישראל!' והיה לו מנהג כל פעם שאחד ממשתתפי השיעור היה מארס בן או בת - כיתת רגליו לקח אוטובוס ונסע לבית המחותן 

ואמר לו: 'אין לך מושג איזה שידוך טוב עשיתם! אני מכיר באופן אישי את המחותן שלך מהמשתתפים הקבועים בשיעור שלי יהודי בר אוריין עדין בהליכותיו ואציל במידותיו'. 

זה לא בשיחת טלפון כמו שהיום מצלצלים ואומרים, זה כשהוא מבוגר לעלות עלו אוטובוס בחום היום לנסוע ולהגיד את הדברים האלה.

שאלו אותו: 'מה העניין במנהג הזה שאתה עושה את זה כלפי כל אחד?' 

מה הוא ענה? 

- 'מילה טובה יכולה לבנות עולמות! אף פעם לא מאוחר לומר מילה טובה, כשהמחותן שומע מילים טובות על המחותן השני - כל ההכנות לחתונה נראות אחרת, הם נעשות בשמחה, נהיה קשר חיובי בין המשפחות וזה משפיע גם על החתן והכלה וזה גורם שהקשר יהיה בר קיימא'.

ומעשה שהיה; הבן שלו הקטן היה משתדל ללכת בדרכיו ולימד תורה כשהתבגר לבחורים בישיבה ונהג לעשות אותו דבר כמו אביו, כל פעם שהוא ראה בעיתון שתלמיד שלו לשעבר התארס - הרים טלפון לצד של הכלה והודיע: 'אני מכיר אותם!' והיה מרבה בקומפלימנטים להם.

לפני שנים, אחד הבחורים למד בישיבה הקטנה והוא צלצל לבית של הכלה אבי הכלה ענה והוא הציג את עצמו 

ושאל: 'אם יש עוד מכשיר טלפון?' כי הוא רוצה: שהכלה תשמע מה שהוא אומר ואז התחיל לשבח את החתן: 'אני מכיר אותו באופן אישי אני מעיד על גדלותו בתורה! יגיעה והתמדה מידות טובות בחור נפלא ביותר יקר שביקרים!' האבא והבת הודו על השיחה וכאן מתחיל הסיפור.

שנה וחצי אחרי החתונה שלהם, חתונה שהוא השתתף בה, בשעה שתים (02:00) בלילה דופקים בדלת, מי עומד שם? האברך שהוא שיבח אותו. 

והוא פונה אליו ואומר לו: 'כבוד הרב תציל אותי! רק אתה יכול להציל אותי!'

- 'מה קרה?' 

- 'אשתי רוצה להיפרד! היא טוענת: שההתנהגות שלי כבדה עליה ואנחנו לא מתאימים'. 

- 'ולמה אתה חושב שאני יכול לעזור?' 

- 'הערב אשתי גילתה לי, תקופה קצרה לאחר האירוסין היא הרגישה: שאנחנו לא מתאימים והיא רצתה לבטל את האירוסין, אבל היא אמרה: שבאחד הימים צלצל הרב אהרן טויסיג ושיבח אותך באופן מיוחד ביותר! וזה שינה את דעתה לא לבטל את השידוך, אבל אחרי שנה וחצי הגעתי למסקנה: שצריך לפרק את הקשר'. 

'ביקשתי שיבואו למחרת אלי, ישבתי עם שניהם (2) יותר משלוש (3) שעות, בסיעתא דשמיא ניסיתי לגשר על הפערים להגיע להסכמות שהיו מקובלות על שני הצדדים, חלפה שנה.

שבת אחת בצהריים אני יושב לומד דפיקות בדלת, שלחתי את הילד הקטן לפתוח כעבור שניות הוא חוזר: 'אבא! בדלת עומדים אבא ואמא ותינוק בובלה...' מי אלה? - האברך ואשתו ותינוק שנולד להם. 

- 'באנו השבת לשבות בבני ברק' אמרו: 'הרגשנו חובה להיכנס לכבודו להודות לו על אותה שיחת טלפון שגרמה שהשידוך לא יתבטל ועל השיחת נפש שהתקיימה לפני שנה שבזכותה לא נפרדנו!' 

היום הם חיים באושר, הורים לארבעה () ילדים כן ירבו והאברך מגיד שיעור בישיבה מפורסמת מאוד.

'מה אני רוצה לומר?' אומר הרב טויסיג: 'בסך הכל לא עשיתי שום דבר גדול מה עשיתי? שיחת בזק [זה נקרא פעם שיחת בזק] זה הכל כמה היא עלתה לי אז שלושים ותשע (39) אגורות [פעם היה עולה כסף] והיא לא ארכה יותר משתי (2) דקות, שיבחתי את המחותן על הכלה ובזכות זה יש בית נפלא בישראל!'.

בשביל לשון הרע אנשים אצים רצים לטלפן, אוּ אַה! יש להם מה להגיד על פלוני ואלמוני ועל אלמונית ויושבים לא דקות לפעמים שעות ומוכרים! ומוכרים את הבן אדם ומספרים: 'ואל תשאל... ואל תשאלי... ואם היית יודעת... ואני לא רוצה לספר...' ומספרת! ומספרים! 'ואני לא רוצה לספר... וזה רק קצת מקצת ממה שאני יכול להגיד... וזה ופה ושם... ואני לא רוצה לסכסך חס ושלום! כן... כן ושלא יהיה לשון הרע חס ושלום...' כן הוא מנער את הבגדים.

אז זאת אומרת רואים מפה: שדיבור טוב דיבור יפה - יכול לשנות עולמות! יכול לשנות עולמות.

תשמעו סיפור נוסף.

יושב הרב טויסיג בבית הכנסת ואומר 'קינות' לידו בחור בשברון לב בבכיות ובדמעות שלוש שעות רצוף בוכה, אני לא זוכר את עצמי שאמרתי קינות בצורה זו אמתית ונרגשת מעולם וראיתי שאברכים שיישבו לידו שמו לב לאופן שיצאו הקינות מפיו ממש (מויראדיק) נורא!!...

הכרתי את הבחור מזה כמה שנים באמת הוא נחשב בחור טוב אי אפשר לומר שהוא תלמיד חכם בולט במיוחד סטנדרטי, 

בתפילת מנחה ניגש אחד מהמתפללים בבית כנסת ואמר: 'אני מפורש מקנא בו הוא זכה לעשות מה שאני לא זכיתי' 

והוא ניגש לאבא של הבחור ואמר לו: 'אני מוכרח להגיד לך שהבן שלך אמר את קינות בצורה מיוחדת מאוד, יש לקנא בבן שלך! בחור צעיר שבוכה שלוש (3) שעות בלי הפסקה בדמעות שליש על גלות השכינה וחורבן בית המקדש - איך זוכים לבן כזה?...' 

אותו יהודי הוסיף ואמר: 'לידינו יושב הרב טויסיג, גם הוא ראה את הבן שלך אומר את הקינות תשאל אותו אם הגזמתי במילה אחת במה שסיפרתי.'

לידנו ישב יהודי נוסף שהאזין לכל השיחה לא אמר מילה, אחרי תפילת מנחה ניגש אלי ושאל אותי: 'האמנם עד כדי כך, האמנם הבחור הזה אמר קינות בבכייה בדמעות שלוש שעות רצוף...?' 

- 'כן' השבתי לו: 'גם הלב שלי נשבר לרסיסים כששמעתי את הלב שלו נשבר לרסיסים!' 

היהודי שמע את זה הודה לי בחמימות נפרדנו.

שלושה (3) ימים אחרי ב: יב' באב, אני רואה מודעת 'אירוסין' בעיתון, הבחור הזה התארס עם בתו של אותו יהודי שהתעניין אם באמת הוא בכה שלוש שעות... פגשתי אותו ברחוב, אחלתי לו: 'מזל טוב!' ו

אז הוא סיפר לי: 'חיפשתי הרבה זמן בחור טוב לבת שלי, עיקר הדגש אצלי יראת שמים של הבחור, כשאשרת באוזניי את נכונות הסיפור שאותו בחור בכה והצר על החורבן - אמרתי לעצמי: זה הבחור שחיפשתי! למה? כי בשולחן ערוך אורח חיים סימן א' סעיף ג כתוב: 'ראוי לכל יראי שמים שיהא מצר ודואג על חורבן בית המקדש!' אם הבחור הזה מצר כל כך על חורבן בית המקדש - סימן מובהק שהוא יראי שמים. תאמין לי כבוד הרב, אמרתי לעצמי לא הייתי צריך לברר עליו לא אצל ראש הישיבה לא אצל המשגיח גם לא אצל חברים, מי שמסוגל שלוש שעות לבכות בשברון לב על חורבן בית המקדש - יראי שמים מופלג הוא!'.

במוצאי שבת אמרתי לאשתי: 'שמצידי אני רוצה את הבחור הזה לחתן לביתנו שלחנו שדכן שיציע, כעבור שלושה ימים נגמר השידוך למזל ולברכה בעזרת השם!' עוד בית שנבנה בשביל פרגון! 

מה המשמעות לבנות בית בישראל? 

הבלעזא רוב זצ"ל אמר: יש עניין לכל יהודי לגמור שידוך פעם אחת לכל הפחות, מי שזוכה לגמור שידוך - זוכה לבנים טובים!

יהודי אמר: 'הבן שלך אמר את הקינות בלב שבור ונרגש בדמעות ובבכיות' ושני יהודים זכו לחתן צאצאים מכוח משפט זה ובנו עוד בית בישראל. זאת אומרת אדם צריך להבין: מילים טובות פרגונים להביט על מעלות של השני לספר אותם לעודד להזכיר אותם זה יכול להציל אנשים!

היה יהודי שהחליט: 'שהוא מתאבד!' (ל"ע) הוא יורד במדרגות ללכת להתאבד ואז יוצא שכן 

ואומר לו: 'בוקר טוב!' עם חיוך, הוא החליט: לא להתאבד!! מהחיוך נתן לו תקווה מישהו התייחס אליו, מי מתאבד מי שחושב שכל העולם חרב עליו אף אחד לא מכיר בו לא רוצה לדעת ממנו לא אכפת לאף אחד ממנו, 'בוקר טוב!' עם חיוך - יכול להציל מהתאבדות! זאת אומרת אדם צריך לדעת כמה הוא צריך לפרגן.

הגמרא במסכת חולין ז: מביאה את הסיפור ברבי פנחס בן יאיר שהלך למצוות פדיון שבויים, בדרך הוא עבר ליד נהר גנאי, ביקש: 'יחלוק מימיו!' כדי שיוכל להמשיך בדרכו, לאחר דין ודברים נחלק הנהר. רבי פנחס עבר והגמרא אומרת: רואים את גדולתו של רבי פנחס בן יאיר נעשה לו נס כמו שנעשה למשה רבנו ולשישים ריבוא (600,000).

הירושלמי במסכת דמאי פרק א' הלכה ג' מביא: שתלמידיו של רבי פנחס שנשארו מעבר הראשון של הנהר שאלו את רבם: 'האם גם הם יכולים לעבור מבלי לחשוש שהנהר יסגר עליהם?'

מה ענה להם? [מי יודע? – מאה (100) שקלים!] 

ענה להם: 'כל מאן דידע בנפשי דלא אקיל לברנש מן ישראל מן יומוי יעבור ולא מנקה'

הפני משה מפרש: רבי פנחס אמר לתלמידים שלו: 'מי שיודע על עצמו שלא ביזה לבין ישראל מימיו ולא הקל בכבודו - יכול לעבור ללא חשש שינזק!' 

שמעתם?

למי הקב"ה עושה ניסים מעל הטבע כמו קריעת ים סוף? - מי שחי עם החברים שלו מעל הטבע! מי שנזהר לא לבייש, לא לצער, לא לפגוע, לא להקל בכבודו של חברו – מה, זה עד כדי כך חמור? אוּ אה! אנחנו נמצאים בימי הספירה (ספירת העומר) עשרים וארבע אלף 24,000 תלמידי רבי עקיבא מתו! תנאים קדושים!! למה? – 'לא חלקו כבוד' לא ביזו לא ביזו לא ביזו! לא הציקו! לא עלבו! לא חלקו כבוד. 24,000 תלמידים כל יום היו למעלה משש מאות (600+) לוויות. 

היום אנחנו שומעים: 'ארבעה (4) חיילים' עוד ככה ככה מזדעזעים. 600 למעלה מ - 600 תנאים כל יום ברצף, כל יום! מה, מה הם עשו כבר מה הם עשו? הם לא חלקו כבוד, לא ביזו!

מי שרוצה ניסים של קריעת ים סוף - לא לצער, לא לבייש, לא לבזות, לא לפגוע, לא להקל באנשים... משימה קשה! אנחנו ישר מתרגזים ישר עונים ישר משיבים לא שותקים, 'אל תהיה פראייר... אל תשתוק... תראה לו!' 

בדיוק הפוך! בדיוק הפוך תורה מלמדת! אתה רוצה ניסים של קריעת ים סוף - תמיד תשתוק. אתה רוצה לברך אנשים ושהברכה שלך תתקיים - תהיה ותרן! אתה סופג ביזיונות ושותק - אתה כמו: "כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ" (שופטים ה, לא)... כל העולם עומד בזכותך! אם פעם אחת בלמת את הפה שלך בשעת מריבה - כל העולם עומד בזכותך! "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה" (איוב כו, ז) איזה מעלה... אבל זה קשה! 

אתם יודעים זה קשה, איפה יודעים שזה קשה?

אתם יודעים היו שני (2) בעלי חיים שהקב"ה אמר: 'לתת להם שכר!' החמורים והכלבים. החמורים במצרים - קיבלו מהקב"ה מעלה מיוחדת: "וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה" (שמות יג, יג) חמור בכור - חמור קדוש! צריך לפדות אותו בְשֶׂה, קדוש! ממה נהיה החמור קדוש? - הוא עזר לעם ישראל לשאת את כל השלל שהוציאו ממצרים! והחמור הזה סחב-סחב ארבעים (40) שנה וואחד חמור מגיע לו שכר או לא? הקב"ה אמר: זה קדוש!

הכלבים - כשעם ישראל ערב הגאולה הם יוצאים מתארגנים: "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ" (שמות יא, ז) שום כלב לא נובח! גם לא כלבלב כלום! אצל המצרים הם נובחים! אצל עם ישראל בשכונות שום כלב לא נובח. מה השכר? - "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" (שמות כב, ל) לאיזה דור? לכל הדורות עד סוף הדורות! כל הכלבים מתפרנסים בגלל הכלבים הראשונים הסבא של הסבא שלהם שהם לא נבחו כמה? כמה שעות עד שהתארגנו ישראל ויצאו זהו! 

למי מגיע יותר לא לחמורים שסחבו 40 שנה משקל עליהם והלכו עִם עַם ישראל ולא התנגדו וכו'... או אלה ששתקו כמה שעות ומקבלים לדורי דורות. לא כל החמורים התברכו רק הבכור. והכלבים כל הכלבים לא משנה מאיזה מין ומאיזה סוג כולם למה? מה יותר קשה לסחוב 40 שנה או לשתוק? - לשתוק! לשתוק בגלל שהם יכלו לשתוק, לשתוק זה הרבה יותר קשה מאשר לסחוב. אז מגיע להם שכר עד סוף הדורות אתם מבינים מה זה לשתוק?...

רבי שמעון אומר: 'כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה' (אבות א, יז) לשתוק. אבל צריך גם לפתוח את הפה לא בשביל מה נתנו פה? בשביל לשבח להלל לקלס גם את הקב"ה וגם את אחינו בית ישראל. למעט הרשעים המופלגים שצריכים להרחיק מהם. וכמו שאתה משבח את הצדיקים אז צריך גם לגנות את הרשעים: "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י, ז) אבל בלי רשעים גמורים שאין להם תקנה - הפה צריך להלל: "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ" (ישעיה מג, כא).

זאת אומרת אנחנו צריכים כל הזמן להלל ולשבח, אז דבר ראשון את מי? את הקב"ה שמטיב לנו בלי הפסקה ולא מגיע לנו, לא מגיע כי אם נבדוק יש מישהו שאין בו חסרונות? אין דבר כזה. יש מישהו שיש בו את כל המעלות? לא. יש מישהו שלא חטא מעולם? לא. יש מישהו שעושה את כל המצוות? גם לא. אז רגע על מה מגיע לך בכלל משהו? לא מגיע לך, יש תנאים אם אתה עושה תקבל אם אתה לא עושה לא תקבל... ולמרות זאת הקב"ה נותן ונותן ונותן-ונותן-ונותן-ונותן-ונותן בלי הפסקה גם כשאנחנו הוא לא בסדר הוא נותן, אז איך אנחנו צריכים לעבוד אותו בשמחה לא? מה עושים?

כבוד הרב שליט"א שר עם הקהל הי"ו שמוחא כפים: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב).

{י] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ה] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ו] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ה] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

המשגיח רבי צבי הירש פלאי זצ"ל ציטט מה שכתוב בחובת הלבבות בשער שישי פרק ו: 'רב ותלמידיו הלכו בדרך נתקלו בפגר חיה מסרחת! 

אמרו לו התלמידים: 'אה! כמה מסרחת נבלה זו'. 

אמר להם הרב: 'כמה לבנות שיניה!'. 

פלא! מה הוא רואה מה הם רואים...

כדי להמחיש את תשובתו אומר רבי מנחם צבי ברלין ראש ישיבת רבנו חיים עוזר מקרה שראה במו עיניו: היה בחיפה ילד חולה מאוד מחלה קשה, המראה נורא כולו בלוטות איומות, לא שייך ממש לעמוד במחיצתו ולהתבונן בו, הלכתי לבקר אותו עם כמה תלמידי חכמים ונתקלנו באמא שבאה בדיוק ניגשה אליו חיבקה אותו נשקה אותו 

ואמרה: 'אוי חמוד שלי איזה מותק אתה'! 

מה, היא לא ראתה את כל המומים שצמחו לו בפנים בכל האיברים העיניים שלו נראות אחרת? לא יאומן כי יסופר! היא לא ראתה את כל המומים ואת כל הפגמים? - אמא לא רואה מומים ופגמים בילדים שלה! למה? כי היא אמא שלו היא מתעלמת היא רואה רק את המעלות שלו... א

ותו דבר אמר להם הרב לתלמידים: 'אתם מסתכלים על הפגר של החיה ושהיא מסרחת, אבל הוא לימד אותם שאפשר גם במצב כזה לראות שהשיניים לבנות, להעלים את הפגמים ולהביט במעלות!'.

לפני מתן תורה נאמר: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב) רבי יצחק מוורקא זצ"ל אומר: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" מלשון 'חן' מתי משיגים אחדות? - שהם היו בלב אחד - כשיש חן - כל יהודי נושא חן בעיני חברו.

אומר על זה בעל השם משמואל מסוכצ'וב זצ"ל: דבר גדול הוא שדרכו של חברי תמצא חן בעיני הרי אין הדעות שוות, אבל יש מעלה גדולה מזו - לאהוב את הזולת גם כשדרכו לא נושאת חן בעיני.

'אני לא אוהב את הדרך שלו אני לא אוהב את ההנהגה שלו אני לא...' - אבל לאהוב אותו את צריך!

כתוב: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) זה מצווה דאורייתא "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ", כָּמוֹךָ ממש!! לקב"ה יש נחת גדולה מאוד. 

כשעם ישראל בשלום ואחווה אמר הקב"ה לישראל: 'בני אהוביי כלום חיסרתי דבר שאבקש מכם, מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה ותהיו מכבדים זה את זה ותהיו יראים זה מזה' זה מה שהקב"ה מבקש.

כתוב: "וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" (שמות כה, כ) 

בגמרא הקשו: נאמר כאן: "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" אבל בדברי הימים כתוב: שהיו פניהם לבית! 

מה התירוץ? - בזמן שישראל עושים רצונו של מקום - "וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו" בשעה שלא עושים רצונו של מקום - פניהם לבית.

זאת אומרת אם כל אחד מביט לשני בחן באהבה בהתחשבות בשמת לב - זה עושה שמחה גדולה לאבינו שבשמים. איזה אבא לא רוצה שהבנים שלו יחיו בשלום?! ואבינו שבשמים על אחת כמה וכמה!

אתמול אמרנו חידוש! שראינו כמה צריך להיות וותרן, מוויתור רק מרוויחים, הרי לחיות בשלום זה כיף שאין כדוגמתו, אם יש לך שלום בבית שלום בשכונה שלום בבית הכנסת שלום בכל מקום שאתה נמצא - אין דבר יותר משמח. אבל אם מישהו מעיק לך מציק לך מבזה אותך מלגלג עליך - אתה כל היום הולך ביגון בדאגות כל הזמן מחפש איך תעשה מה תעשה בקיצור לא גומרים עם זה. שלום זה דבר מצוין 'אין כלי מחזיק ברכה יותר משלום!'.

אנחנו מסיימים כל תפילה: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" (איוב כה, ב) 'הוא יעשה שלום עלינו ועל עמו ישראל ואמרו אמן' 

מעלינו יש שמים נכון, ממה הם מורכבים? מאש ומים והם שני (2) אויבים! אש ומים לא יכולים לדור ביחד, אם האש חזקה - היא מאדה את המים, אם המים רבים - הם מכבים את האש, הם לא יכולים לדור. איך הקב"ה "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" בין האש לבין המים? הנה זה מתקיים מעלינו איך זה? אלא פשוט מאוד תשימו לב! אש ומים היו צריכים לקרוא לשמים: 'אשמים' כי הם מורכבים מאש ומים, למה הורידו מהאש את האל'ף ועשו שמים? 

דבר שני (2) - אש זה שתי (2) אותיות מים זה שלוש (3) אם צריך להוריד עוד תוריד ממי שיש לו שלוש ולא עוד יש לו שני ממי'ם אפשר לוותר על מ'ם אחת...

בשביל שיהיה שלום - צריך וויתור. אז האש וויתרה והורידה את האל'ף מכיוון שהיא וויתרה נהיה 'שמים' ונהיה שלום. למה שהאש תוותר? שיוותרו המים! מי צריך לוותר תמיד – מי שהוא אש! מי שהוא אש מי שהוא עצבני וזה... הוא צריך לוותר, אז לכן מישהו יותר אש צריך לוותר אפילו שתי אותיות. אז מי ש: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" - יעשה שלום עלינו. איך עושים שלום? מוותרים. אם יש צד אחד מוותר - הכל מסתדר. זוג רבים אחד מוותר - הכל מסתדר, לא מוותרים – ב: 'רבנות!'... (רח"ל)

אהבת ישראל בערה בעצמותיהם של גדולי עמנו, כל אחד ראה מעלות של השני. בימי מלחמת השחרור היתה אימה בתל אביב, תושבי נוה צדק וכרם התימנים חשו על בשרם היטב בשמשם מטרה ישירה לירי של ערבים. בלית ברירה כשגברו התקפות היה חשש מוחשי לחייהם והחלו התושבים לנוס על נפשם לעקור מהבתים פנימה לתוך תל אביב. כשהמטרה להתרחק יותר ויותר להתרחק יותר ויותר מן השכונות הגבוליות. 

בהזדמנות זו אני אספר מעשה ששמעתי מהרב זכריה כהן זצ"ל שהיה רב של בית הכנסת 'התום' ואני הייתי מתפלל שם והוא סיפר את הסיפור: שבזמן הפרעות האלה שאני מדבר הם היו מתפללים בבית כנסת ובשבת קודש באו הפורעים הערבים מיפו עם נשק והתחילו לירות לכיוון הבית כנסת, בפנים מתפללים בלי נשק בלי כלום הוא סיפר מה הם עשו? 

הם יצאו עם הספר 'התום' ספר התום זה ספר עתיק של מאות שנים קדוש מאוד! שכתב אותו אדם קדוש והם יצאו אתו מול הפורעים כל הציבור עם הספר תורה, הם ראו את הספר תורה הסתובבו וברחו! זה מעשה מופת שהיה עם הספר שנקרא 'התום'.

אבל האחרים ברחו לתוך תל אביב פנימה ממש הפכו משפחות מבוססות לפליטי מלחמה! 

- כמו בדרום עכשיו ובצפון קוראים להם 'מפונים'... לא מפונים, 'פליטים!' 

ואז שיקמו אותם בבתי ספר בעיר במוסדות ציבור בכל מבנה פנוי, ברי מזל התארחו אצל קרובים שפתחו להם את הדלתות. אחת מהמשפחות שנפלטו מנווה צדק אב ואם וארבעה (4) ילדים בשעת אחר חצות (00:00) הלילה תחת אש צולבת לקחו מטלטלים עברו דרך שכונת כרם התימנים שהיתה חשופה לאש והגיעו לרחוב אלנבי, התקדמו עד רחוב ביאליק וחיפשו מקום לשהות בו. הלילה עדיין בעיצומו, הילדים רוטנים על הדרך הארוכה והרגליים הכואבות, ההורים מציצים לתוך בתים לחפש מבנה פתוח ומצאו מבנה בדמות מרתף של בית פרטי דלת פתוחה, נדחקו כולם פנימה היו שמה ספסלים ושולחנות והרגישו שיש להם סמכות כפליטים לפלוש, הם לא היו שומרי תורה ומצוות, לכן לא היה להם בכלל עניין של גזל וסידרו לעצמם מהספסל מיטות ונרדמנו.

בבוקר מציצים החוצה: גינה רחבת ידיים ויצאו להסתובב בהנאה, מה קרה? הם הגיעו לחצרו של האדמו"ר רבי ישראל מהוסיאטין. 

והחסידים נדהמו: מה זה? הפולשים האלה נכנסו לתוך המבנה של הרבי ועכשיו הם משחקים בגינה, איך הם מעיזים להגיע למקום קדוש כזה ככה...?!

תוך דקות מהתדהמה על החוצפה ועזות, החליטו: מיד אחרי תפילה לגשת לאבא ולהבהיר לו בצורה חד משמעית שעליו להתפנות מיד! - לא יעלה על הדעת שמשפחה שלמה תשב במקום ותפריע לרבי הקדוש! גם לא ידעו איך יתנהגו בשבת.

טוב ,אחד החסידים רבי גרשון אחרי התפילה ניגש והסביר לאבא איפה הוא נמצא, בהתחלה הוא הופתע הוא לא ידע שהוא פלש לבית של רבי ועם בית מדרש אבל כשהוא שמע איך מדבר אליו רבי גרשון...

 - אמר: 'דווקא אני אשאר!' וואי וואי וואי... 

לא מדברים ככה! קפלניסטים צריך לדבר יפה... 

- 'אני לא אטלטל את הילדים שוב עד סיום המלחמה אני נשאר כאן! תגידו תודה שלא נכנסתי לתוך הבית!' וואי וואי וואי...

רבי גרשון ראה שזה לא עובד, בינתיים הרוחות תססו והחליטו החסידים: להזמין סבל שיבוא לפנות אותם בכוח ולהוציא אותם למרכזים הציבוריים. 

אחד מהחסידים החליט להיכנס לרבי לספר לו את הסיפור מה קרה... 

הרבי האזין ואמר: 'תגידו הם שתו כבר משהו בבוקר? האם הילדים קיבלו משקה חם? יש להם דין של אכסנאי שבא לעיר, מוטל עלינו דין של אכסנאי על עסקי אכילה ושתייה שואלים אותו. אחר כך תוכלו להזמין את הסבל שרציתם. אבל כשיבוא הסבל תכניסו אותו אלי בסדר?' 

- 'בסדר.' 

אחד החסידים ניגש הגיש להם משקה חם וכל מה שאמר הרבי, 

הסבל הגיע נכנס לרבי והסביר לרבי מה שהסביר ואמר: 'יאלל'ה לעבודה!'

יורדים למרתף צועדים כל החסידים ולתדהמתם הרבי מצטרף אליהם והולך איתם. הם משתוממים מגיעים למרתף ומבינים שהוא רוצה לראות איך יגמר העניין. הסבל נכנס חוסם בגופו את חלל המרתף אמר למשפחה משהו לא שמעו מה הוא אומר וציפו שהם יתנגדו! ומופתעים הם קמים שמחים אורזים ומוסרים את הפקאלעך לסבל, הוא לוקח את כל הצרורות המשפחה צועדת אחריו והרבי הולך איתם, הגיעו לאורך הגינה פנו שמאלה לכיוון הרחוב וכשהגיעו לשער הגינה החיצוני הסבל סטה מהמסלול במקום לפנות ימינה לשער היציאה פנה שמאלה לכיוון הבית עלה שתי (2) מדרגות נמוכות ממש לתוך הבית של הרבי בכניסה הראשית, הקהל מופתע לא מבין הסבל מתקדם לתוך הפרוזדור לעבר המטבח חוצה אותו יוצא להול אחריו והחלונות פונים אל הגינה מניח את המטלטלים 

ואומר: 'הרבי ציוה שכאן תתגורר ומן המטבח הזה שמאחוריהם תאכלו!'.

חייך לעבר החסידים כגיבור ראשי בפעולת הטעיה המוצלחת הפטיר: 'שלום!' ולא דרש שכר על הפעולה. 

הרבי הבחין בעיניים השואלות שתלו בו החסידים ואמר להם מיד: 'הפליטים הללו אחינו הם! נמלטים מן האש מחפשים מקלט בתוכנו כך צריך לעשות להם! לא ברחוב לא במרתף לא בבתי ספר כאן עמנו בביתנו'. 

שבועות התגוררה משפחה באותו חדר באותו זמן השתלבו באווירה חבשו כיסוי לראשם הצטרפו לתפילה ושמרו על שקט ופרטיות בבית הרב כיוון שהבינו את החסד הגדול שגמל עמהם.

אז זאת אומרת אנחנו צריכים להבין איך מתייחסים ליהודים. 

ותראו איזה מחלוקות יש עכשיו בעם ישראל שני (2) עמים; מדינת יהודה מדינת תל אביב - לא יאומן כי יסופר! על מה באה המלחמה הזאת על זה כל המלחמה הזאת על זה כל מה שהיה לפני השביעי באוקטובר (7.10.23 לתפ"ץ) הכל גרם למה שאנחנו רואים.

הקב"ה נתן לנו מתנה פה, באמצעותו אפשר לגמול חסדים בלי סוף, אפשר להטיב לכל העולם צריך רק להשכיל להשתמש בו, תקשיבו טוב! דבר שלא יאומן כי יסופר. 

בהלוויה של הרב משה פיינשטיין זצ"ל, התחילה באמריקה והמשיכה לארץ ישראל וסיפר רבי יחיאל שמול זצ"ל אחיין של הרב פיינשטיין, הוא היה בלוויה הוא מספר: 

'ראיתי אשה אמריקאית מודרנית לפי המראה, צועדת בלוויה ובוכה תמרורים: 'רבי פיינשטיין! איפה אתה? למה עזבת אותי?' 

לא הבנתי מה היא צועקת יותר מכולם... מלווה את המיטה עד שדה התעופה עמדה לעזוב את המקום עצרתי לידה 

ושאלתי: 'מי את? אני מכיר את כל המשפחה של הרב מעולם לא ראיתיך, האם את גם מבני המשפחה?' 

אמרה לו: 'אני יותר ממשפחה!' 

וסיפרה לו סיפור לא יאומן.

ארבעים ושתים (42) שנה היא מנה, מטלפנת כל יום שישי לגדול הדור ומקפידה לשאול אותו שתי (2) שאלות בהלכה: שאלה ראשונה (1) - באיזה שעה הדלקת נרות, שאלה שניה (2) באיזה שעה מוצאי שבת?'

 42 שנה כל יום שישי היא מצלצלת לרב ושואלת אותה שאלה היא לא מסתפקת בשום דבר, היא לא לוקחת לוח שנה, היא לא מדביקה על המקרר, היא מצלצלת ישירות לגדול הדור לשמוע ממנו פסק הלכה, מתי נכנסת השבת ומתי היא יוצאת.

 אף פעם הוא לא התרגז עליה! ולא רק זה תמיד היה לו שאלות הוא שואל אותה: 'מה שלומך? איך לחץ הדם? איך הכולסטרול?' שתי דקות של תשומת לב והיה מברך אותה: 'שיהיה לה שבוע טוב ושבת שלום!' וכל שבוע היתה מקבלת כוח מהשיחות האלה של שתי דקות עם הרב פיינשטיין.

אתם יודעים מה היתה אומרת לאלה שהיו בקבוצה שלה? 

היא היתה אומרת: 'הרב משה פיינשטיין הוא גם בקבוצה שלי...!' 

ועכשיו היא בוכה מה היא תעשה עם הדלקת הנרות?! ולהוציא את השבת... 

אומר האחיין של הרב פיינשטיין: 'אם אני הייתי במקום הרב ואני הייתי יכול פעם (1) פעמים (2) שלוש (3) להבליג על השאלות המיותרות האלה והייתי אומר לה: 'גברת אם אין לך כסף לקנות לוח שנה אני אקנה לך לכמה שנים קדימה...' אבל לצלצל כל יום - יום שישי זה יום לחוץ, לחוץ ויש שאלות רציניות שמגיעות לרב פיינשטיין של שאלות חיים ומוות והיא כל יום שישי לא מפספסת והוא 42 שנה עונה לה. זה נתן לה כוח! אלמנה. 

אבל מה נתן לו מה נתן לו את הכוח הזה? הוא הבין: שהיא לא רוצה בדיוק לדעת רק את... היא רצתה שמישהו יתן לה תשומת לב!! 

הנה יש פה יהודי קוראים לו אלחנן הוא נמצא ב: 'הצלה' והוא סיפר לי: שיש אנשים מסוימים ברמת גן, שמזמינים אמבולנס כל שבוע! כל שבוע האמבולנס מגיע אין שום בעיה פשוט משעמם להם והם רוצים שמישהו יבוא ישאל אותם: 'מה קרה? איך אתה מרגיש? מה...' לא יאומן כי יסופר! מזמינים ולא מחייבים אותם מזמינים אמבולנס קבוע אנשים ממש כי הם בודדים מסכנים אף אחד לא מדבר איתם זה מה שהם עושים. 

אז הרב הבין היא לא צריכה לדעת בדיוק רק את זה היא רוצה קשר! קשר!!

אתם יודעים כתוב: 'שכל יהודי זה אות בספר תורה!' נכון, מה קורה כשיש אות בספר תורה מטושטשת? מזמינים סופר והוא מחזק את האות לוקח דיו לובש את המגבעת שם גארטל נוטל ידיים אומר: 'הריני מכוון...' וכו'. ולוקח דיו ובעדינות הוא ממלא את האות מחזק אותה שתחזור להיות כמו שצריך. כל יהודי זה כמו אות בספר תורה ואם הוא התרופף ונחלש ויש בו כבר שברים קלים כמו באות בספר תורה - צריך מישהו לבוא לשים את הגרטל את הכובע להגיד: 'הריני מכוון לקיים מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" 'נושא בעול עם חברו' "וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו" (דברים כח, ט) "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב" (דברים ו, יח)... אַה! יש כמה מצוות שאתה יכול לקיים ולחזק אותו לחזק אותו להחזיר אותו למצבו שיהיה בוהק ומאיר והכל איך עושים את זה? עם הפה עם הפה, הפה הזה יכול לחולל נפלאות!! נפלאות!

אני רוצה להשתמש עם הפה שלי ואני אבקש מכם גם להשתמש אתו ואני אראה לכם שבפה שלכם יש לכם כוח לברך יהודים ושהברכות שלכם יתקיימו, מתי זה יכול להיות? כשאתם שמחים כשאתם שמחים ושמחים ביהודים שנמצאים לידכם ואתם מרגישים אהבה ליהודים, באותה שעה אתם מברכים את היהודי הברכה שלכם מתקבלת.

 בואו נעשה את זה 

"עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה".

{י] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ה] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ו] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ה] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

יותר חזק! 

{י] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ה] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ו] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

[ה] "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה". 

רגע עכשיו רגע כל אחד זה שלידו יברך אחד את השני במשאלות ליבו קדימה תראו איך זה עובד קדימה 

יהי רצון: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב) היה להם חן אחד לשני קיבלו את התורה בזכות זה עם ישאל קיים! "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים לג, ה).

 אפשר לשבת תודה 

[מחיאות כפיים] 

יאללה מספיק קדימה זהו זהו חברה אנחנו באמצע שידור חי, חבר'ה! חבל על הזמן, די... די נגמר... נגמר.

כן יהודים יקרים! מה השם שלך.... 

ש. אבנר בן 

הרב: אבנר בן שמחה תהיה תמיד בשמחה ותרקוד "עִבְדוּ – עִבְדוּ..." - לא תצטרך ניתוח 

קהל: אמן!

ש. אני רוצה לבוא לפה לבוא...

הרב: אין שום בעיה אני מחכה לך, 

ש. ואני מוכן לקבל עלי... 

הרב: יש... יש עוד כמה ימים שאני מופיע עוד פעם בירושלים (הרצאה בירושלים, תאריך: 08.07.2024 שעה: 21:00, עיר: ירושלים, כתובת: יוסף חכמי 48, מיקום: אולמי בית לוי) אז בעזרת השם תגיע והרופאים יגידו לך: 'שאין צורך'.

קהל: אמן

הרב: אבל תרקוד ותשמח כל יום רבע שעה (15 דקות) כל יום כל יום כולל שבת בלי להרים את הרגליים כן-כן

[מעבר לחלק השו"ת (שאלות ותשובות]

שאלה אם יש למישהו בקשה יש שמה אצל הנשים תן לה כן, 

ש. שלום רציתי להגיד תודה קודם כל 

הרב: לא שומעים רגע 

ש. רצינו לשאול על חמותי חולה בניוון שרירים

הרב: אני לא רואה כלום זה מהתחלה לא עובד זה לא עובד מהתחלה כן-כן תדברי 

ש. חולה בניוון שרירים וכל הילדים מאוד-מאוד רוצים להתחזק ולשאול...

הרב: מה זה להתחזק? הם דתיים או לא? היא דתיה?

ש. כן-כן כן היא דתיה מאוד צדיקה ממש 

הרב: והם? 

ש. ו... מאוד כואב להם לראות אותו במצבה

הרב: והם?

ש. גם כן 

הרב: דתיים כמה הם?

ש. הם אחד עשרה (11) אחים 

הרב: יפה מאוד! יש להם כוח לפעול!! קודם כל שכל הילדים האלה זכרים כולם או לא?

ש. גם וגם 

הרב: גם וגם, הזכרים - ילמדו שעתיים (120 דקות) תורה בתענית דיבור תשעים (90) יום רצוף כולל שבת וחגים בסדר? זה שמעת? 

ש. כן-כן-כן 

הרב: עכשיו אם רוצים לבטל את הגזירה אני יבקש ממך דבר שיהיה לכם קשה מאוד! אבל רק בגלל שזה קשה מאוד אז זה יכול להועיל מאוד-מאוד, שכל הנשים שהם נשואות ילכו עם כיסוי ראש ולא פאה! נכון שזה קשה? אבל גם להוציא מחלה כזאת שהיא חשוכת מרפא - זה גם קשה! כי זה לבקש משהו נגד הטבע!! אז אם באים עם משהו שהוא נגד הטבע - יכולים לשנות נגד הטבע. אבל אם לא מוכנים לשנות את הטבע אז הטבע לא משתנה. 

והיה סיפור עם אשה, אני מקצר מי שמכיר אותו אם לא יראה אותו יש את זה באתר שופר אשה שווייצרית שבעלה עזב אותה והיא היתה עגונה חמש (5) שנים וכדי לפטור אותה הוא ביקש מיליון דולר (1,000,000$), כמובן שלא היו אמצעים הוא ברח לארץ ישראל ואז הם באו להרצאה שלי 

והיא שאלה אותי: 'מה ניתן לעשות?', 

אני מקצר אמרתי לה: 'לשים כיסוי ראש', 

- 'יש לי!' היא אומרת: 'הנה!' 

אמרתי לה: 'לא! כיסוי ראש – מטפחת, את תעשי קשר ותתרי את הקשר שהוא קושר אותך', זה היה דיון של כמה דקות 

ואמרתי לה: 'אם את רוצה בבקשה את לא רוצה אני לא מחייב אותך אבל אם את רוצה שיהיה לך ישועה זה מה שצריכה לעשות', 

היא אומרת: 'אתה יודע מה אתה מבקש ממני? אני אהיה האשה היחידה בשוויץ שהולכת עם כיסוי ראש! כולם יצחקו עליי כולם ילעגו עליי כולם ידברו עליי איך אתה מבקש ממני כזה דבר?!' 

אמרתי לה: 'טוב אני מבקש מטפחת שעולה גרושים והוא מבקש מיליון דולר תחליטי מה יותר משתלם...' 

בסוף בלית ברירה היא הסכימה!! 

אחרי חודש (30 יום) אמא שלה מצלצלת אלי אומרת לי: 'אתה הראשון שאני מספרת לו - הבעל צלצל ואמר: 'שתמורת עשרת אלפים דולר (10,000$) הוא נותן גט!' 10 אלף דולר אף אחד לא שכנע אותו אף אחד לא דיבר אתו הוא לא יודע שהיה בכלל כזה דבר שום דבר והיא התגרשה 

התחתנה הזמינו אותי לחתונה השנייה וברוך השם יש לה ילדים! והכל בסדר ומטפחת אחת (1) עשתה מה שמיליון דולר לא עשה! אז אתם צריכים להחליט אם תעשו ככה בעזרת השם אני מאמין באמונה שלמה שאפשר. 

את יודעת מה? יש לי עוד סיפור הייתי במקסיקו היתה שמה אשה בדיוק מה שאת אומרת עם כיסא גלגלים ניוון שרירים 

שאמרו: 'שאין לה סיכוי!' כמובן 

אמרתי לה: 'את מוכנה לכסות את הראש?' 

לא הרבה זמן היא אמרה: 'מוכנה!' 

ויש סרטון שאחרי כמה חודשים היא הולכת על רגליה בריאה ושלמה! שני (2) סרטים שאת יכולה לראות

קהל: מוחא כפים

הרב: אתה יודע מה? אולי תוציא לה את זה? כי זה... לא, כי זה נוגע ממש נוגע ממש על האשה ממקסיקו זה לא יאומן! כי את יודעת זה מחלה חשוכת מרפא רק אם משנים את הטבע יכול להשתנות הטבע אם לא משנים טבע לא משתנה שום דבר כי הקדוש ברוך הוא מודד 'מידה כנגד מידה' הוא יודע כמה קשה ולכן הוא מעריך! זהו, אם הילדים אוהבים את האמא זה ההזדמנות שלהם להחזיר לה, 

ש. גם האמא עצמה צריכה החולה? 

הרב: ודאי! ודאי-ודאי... ודאי 

ש. תודה רבה 

הרב: רגע אני אראה לך ותגידי לי את השם שלה אחרי הסרטון. 

דרך אגב אתמול הייתי בהרצאה (קרית מלאכי - ותרנות מידה מעולה, אולמי חמה, קרית מלאכי, תאריך פרסום: 03.06.2024, ראשי פרקים: מודים להשי"ת שבזכות השעתים וחצי נפקדו בברכת הרב שליט"א לאחר 17 שנים בתאומים!! ברוך השם! (01:29:52)  ) והגיע בן אדם שבע עשרה (17) שנה לא היה לו ילדים! 

והוא ביקש ממני: 'ברכה שיהיה לו ילדים!' זה היה לפני שנה פחות או יותר 

אמרתי לו את מה שאמרתי לך בחלקי: 'שהוא ילמד שעתיים בתענית דיבור 90 יום ואשתו תלמד חצי שעה (30 דקות) ספר שערי תשובה של רבנו יונה 90 יום' 

בקיצור, הוא בא אתמול עם שני (2) ידונים זה נקרא? ידונים עם שני ידונים של הלידה נולדו להם תאומים!! 17 שנה. 

קהל: מוחא כפים

הרב: שני הילדים פגים בחודש השישי (6) לא נתנו להם לחכות עוד... צ'יק צ'ק! 

מצאת? מה? אתה לא יודע יעקב איפה זה? אתה מכיר את זה יעקב? מצאת? יש מסך אחד? תוריד למטה את כל הסימנים האלה? יעקב איך מורידים את הסימנים למטה? 

[על המסך מוקרן הסרטון ממקסיקו]

שואלת: הרב, יש לי מחלה שאין לה תרופה, אני רוצה ברכה למשפחתי לקבל את הבריאות בחזרה,

הרב: אני נותן לה ברכה לרפואה שלימה... היא סובלת מהמחלה ניוון שרירים מה השם? ושם האמא?... טוב, יעל בת שרה אמנו רפואה שלמה בכל האיברים והגידים ובפרט בשרירים שיחיו ויבריאו אמן!

השואלת והקהל: אמן

הרב: שהיא תברך 'שהחיינו'

השואלת: 'ברוך אתה... ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה' 

הרב והקהל: אמן! אמן! 

כיתוב: לאחר 12 חודשים

[ ‏am amen amen 2012 ‏de ru us bast aud pod mover m que cus que irreversible de la confer a pir una aut ‏que 9 ‏gr a to reir reir gr a una est de ru ajuda per יעל בת שרה אמנו רפואה שלמה בכל האיברים והגידים ובפרט בשרירים שיחיו ויבריאו אמן

אמן [מחיאות כפיים]

[מחיאות כפיים] אמן תודה 

הרב: כן אז מה את אומרת את חושבת שאתם תעשו את זה?

ש. אנחנו נשאל את כולם ונקבל החלטה

הרב: בסדר גמור אז על צד שאתם עושים את זה אני אברך מה השם שלה?

ש. שרה חיה בת חוה 

הרב: שרה חיה בת חוה - השם ירפא אותה בכל איבריה וגידיה ויחזק שריריה ויתקדש שמו יתברך בזכות הקבלות שנתתי לכם אמן

קהל: אמן! 

הרב: שאלה לבחור פה שורה שניה (2) 

ש. שלום כבוד הרב 

הרב: שלום, 

ש. רציתי לשאול על הרב אמר שהוא שוחט מאה (100) בהמות ויוצא לו שתים (2) כשרים 

הרב: שלוש (3) ככה כן 

ש. למה הרב כאילו לא עושה נגיד 'בן פקועה'?

הרב: אסור לעשות את זה לא התירו חכמים כי זה יביא לתרמית ויכשילו את ישראל. 

ש. הרב שרירא גאון אבל היה עושה את זה נגיד כאילו פעם אחת סיפרו ש...

הרב: שמה היו דורות אחרים צדיקים! יראים והכל זה לא היה כמו היום 'תעשייה' ומיליארדים! 

ש. באופן פרטי כאילו כמו שהרב עושה

הרב: לא לא-לא... לא, חכמים אמרו: לא! הלאה 

ש. עוד שאלה, ראיתי כתוב: שבן אדם... הקב"ה לא יתן לבן אדם ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו אבל יש פעמים שכן השם יתן לו ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו ופעמים שבן אדם מתנהג ברמה שהוא לא נמצא שמה הוא מנסה להתנהג כאילו בכל מיני הנהגות... עכשיו כאילו לפעמים הרב אומר שיש עניין כאילו לקום ב: 'נץ' ולקום 'חצות' ולא לאכול בשר וכל מיני הנהגות ש... עכשיו בן אדם שחזר בתשובה לפני איזה שנה (1) שנתים (2) לא עכשיו כאילו יכול לקבל את כל הדברים שהרב מדבר, זה יכול להיות שכאילו אם אני אבוא ואנסה לעשות את מה שאתה אומר אז אני עוד לו שמה אז יצר הרע כאילו רק יפיל אותי. 

הרב: אם אתה החלטת שזה יפיל אותך זה יפיל אותך! אם תחליט שזה לא יפיל אותך זה לא יפיל אותך,

ש. אבל זה לא כאילו אם אני אגיד אני גם אם אני אקבל על עצמי את ההחלטה הזאת זה לא דמיונות?

הרב: תיקח אותה בלי נדר ואם תבין את הערך של זה ותתאמץ אתה תצליח! אפילו אם תיפול פעם (1) פעמים (2) בסוף אתה תעמוד! כמו תינוק שבהתחלה הוא נופל כמה צעדים אבל אחר כך הוא יודע ללכת בלי להתחיל לא מגיעים לכלום!!

ש. תודה רבה. ויש לי עוד שאלה: הקב"ה אמר: 'שבן אדם שיושב ולומד תורה אז הוא לא נמסר ביד יצר הרע! ואם לא - כאילו נמסר...' עכשיו כאילו...

הרב: שלומד ביראת שמים.

ש. עכשיו אני... אני לומד כאילו נכנסתי לישיבה לפני ארבעה (4) חודשים ואני באמת משתדל כאילו ללמוד תורה ב... עם המון ויתורים עדיין ועדיין כאילו

 הרב: יצר הרע מופיע! למה? כי אם אתה לא ניתקת את עצמך ממנו וויתרת עליו סופית אז תמיד הוא יופיע כי הוא מבין: שאתה עדיין מחכה לגירויים שלו, אבל אם אתה החלטת: לפרוש ממנו לגמרי ולא מעניין אותך בכלל לא עולם הזה ולא כלום ואתה מסור לתורה באמת והשם ינחה אותך מכאן ולהבא, אז אתה לא תיפול בידו! אבל אם אתה עדיין מידי פעם בודק אם יש לו איזה הצעות אתה תיפול בידו. 

ש. אז מה זה כאילו פשוט לקבל החלטה?

הרב: בדיוק! החלטה: שלא מעניין אותי כלום! אני צריך להתמסר לעבודת השם יתברך במאה אחוז (100%) לא אכפת לי מהחברים אפילו בישיבה אומרים לא מעניין אותי מאף אחד מעניין אותי מה כתוב! מה כתוב אני עושה. זה הכל, ככה אני התקדמתי מה שכתוב עשיתי זהו ככתוב! אבל אם אתה מתחיל עם חשבונות וזה... 'אבל יש אומרים ויש ככה וזה ולא נהגו וכן עשו ולא עושים ולא רק וזה וזה ו...' אתה לא תגיע לשום דבר, כי יצר הרע מטעה אותך. 

ש. זה כל התהליך הזה של בנייה של בעל תשובה צריך שיהיה לו רב אז אני נגיד יש לי עכשיו את המשגיח בישיבה עכשיו כאילו אני שומע את הרב וזה לא אותו קו. 

הרב: ברור שלא!

ש. אז מה... מה בעל תשובה עכשיו שכן רוצה לעשות?

הרב: זה תלוי יש אנשים שבאו ונמצאים בצילי (מוסדות לדעת חכמה ומוסר...) והם משתדלים לעשות כל מה שאני אומר! חלק מסביבך נמצאים פה והם שומרים על כל מה שאני אומר בדרך כלל והם נראים אחרת מאחרים. זה אריות!! אבל בישיבות לא... לא מצפים מבן אדם שיהיה כזה מסור לתורה ב-100 אחוז בהנהגות ממש ומבינים: שאנשים אולי חלשים אולי זה... אולי זה יגרום לו אולי... אז הם יותר פרווה קצת, אז בגלל זה קשה להתקדם! 

ש. אז כאילו מה נגיד אני עכשיו שעכשיו אני נמצא בישיבה ואני צריך בסוף כן רב לשאול אותו וכן להתייעץ איתו

הרב: למה לא? תשאל אותו כל מה שאתה רוצה לדעת לגבי הלכה, אבל לגבי...

ש. לגבי השקפה כן 

הרב: אם זה מפריע לו בישיבה - הוא לא יסכים! אם אתה תהיה חריג הוא לא יסכים הם לא אוהבים חריגים אלא אם כן זה בקו של הישיבה ואתה יותר טוב מאחרים!! זה כן, אבל אם אתה חריג ופתאום אתה מתפלל בשעות אחרות ואתה קם 'חצות' ואתה עושה כל מיני דברים הם לא יסכימו. 

ש. אז מה אני עושה כאן?

הרב: אתה צריך להחליט איפה אתה רוצה להיות ולאן אתה רוצה להגיע, 

ש. על הקו של הרב זה קו מיוחד! אין עוד כאילו ישיבות 

הרב: נכון! מה לעשות? זה... אצלנו מתפללים באמת! אצלנו מברכים באמת!! אצלנו עושים הכל באמת!! אין אצלנו כזה דבר לברך... (בהבלעת מילים) הכל עם כוונות לאט-לאט אנחנו לא 'מקובלים' אנחנו רק מקיימים את מה שכתוב בשולחן הערוך בדיוק! ואתה נמצא במקום שאתה מבין שהם לא מקיימים שמה בדיוק נכון, יש מישהו שעוצר לברך 'ברוך אתה...' וחושב כל מה שצריך לחשוב?!... 

ש. כי זה בעלי תשובה בסוף אחרי צבא גם אף אחד לא מצפה מהם... 

הרב: מה זה קשור? למה לא מצפה? אם אתה יכול לשלוח אותו לצבא למסור נפש! ואתה מאמן אותו ואתה מוציא אותו לקרב!! והכל מה, אי אפשר ללמד אותו לכוון ברכה?! מה זה הוא, הוא מהצבא, מלמדים אותו לכוון עם רובה לצלוף במרחק מאה (100) מטר 200 מטר והוא שוכב על הרצפה בשביל זה להיות צלף לא יכולים להעמיד לצלוף ברכה?! מה הבעיה? 

ש. משהו אחרון הרב אמר ש...

הרב: אני מצפצף מידי פעם כן 

ש. הרב אמר: 'איזה הוא בן העולם הבא? - אדם שקם להתפלל בנץ!' וסומך תפילה לגאולה... 

הרב: זה לא אני אומר זה שולחן ערוך! 

ש. אה זה שולחן ערוך?

הרב: ודאי שולחן ערוך 

ש. הסתכלתי כאילו ב: 'ברכות' וראיתי שזה כאילו רבי יוחנן אומר את זה בכלל על תפילת ערבית, 

הרב: לא קשור, אני מה שאומר לך זה בשולחן ערוך 

ש. בשולחן ערוך?

הרב: כן 

ש. תודה רבה

הרב: תהיה בריא בהצלחה. כן תן לאשה שמה יש שתי נשים שמה אבל זריז תן לה תן לה כן 

ש. אוקיי אני אעשה את זה זריז א... הייתי א... כשהרב היה ב: 'תלפיות' הייתי שמה 

הרב: איפה?

ש. בתלפיות 

הרב: כן 

ש. ופעם שנייה הרב לא היה הייתי בפעם באתי בפעם שנייה א... אני סיפרתי לך על הבן שלי שהוא נוער גבעות שהוא נמצא בבית האסורים על מה שהיה בחווארה הרב זוכר?

הרב: נו נו 

ש. א... אז עכשיו יש לו... היה לנו משפט ש לפני שבועיים והשמאל היה שמה הביא עורך דין הביא... עשו לנו קצת בלאגן ועוד שבוע הבא יש לנו גזר דין 

הרב: מה ביקשתי מכם לעשות?

ש. ביקשת ממני לעשות... לגמור את ספר תהילים שלוש (3) פעמים בכותל (המערבי) 

הרב: היית? 

ש. ועשיתי את זה עשיתי-עשיתי הלכתי בקור ובכפר ובכל ועשיתי וסבלתי אבל עשיתי בשמחה עשיתי את זה! 

הרב: מה שמו? 

ש. חנוך עקיבא בן כוכבא 

הרב: חנוך עקיבא בן כוכבא השם יגזור דינו לטובה – אמן!

הקהל: אמן 

ש. אפשר עוד משהו?

הרב: כן

ש. תודה יש לי בן מאוד צדיק הוא עכשיו הוא ברסלב הוא היה גם נוער גבעות אבל אותו רדפו מאוד קשה ועכשיו הוא כבר כמה שנים בישיבה חסיד ברסלב אבל הוא מחפש זיווג ופשוט קשה לו הוא 'לא הולך'...

הרב: שישיר "עבדו..." וירקוד רבע שעה כל יום! בעזרת השם יהיה לו!! 

ש. טוב אפשר? אברהם צבי בן כוכבה לזיווג בעזרת השם 

הרב: אמן ואמן

ש. תודה רבה-רבה הרב 

הרב: תן לבחור פה באמצע כן 

ש. ערב טוב הרב 

הרב: ערב טוב 

ש. ברצוני לבקש ברכה מהרב 

הרב: כבר קיבלת! לא?

ש. מה?

הרב: כבר קיבלת! לא?

ש. כן אבל אני עדיין לא מרגיש שהיא פעלה אז אני לא יודע מה...

הרב: צריך להמתין! צריך להמתין אתה לא שמח! אתה לא שמח אתה צריך להיות שמח תשיר ותרקוד רבע שעה כל יום 

ש. בסדר 

הרב: בהצלחה! כן גברת שמה כן גברת נו 

ש. קודם כל סליחה שהפרעתי אם יש פה נשים שהפרעתי להם זה קשור אלי אישית דבר שני אני רוצה עצה טובה מכבוד הרב להצלחה עם הילדים ו... אבל מה היא עצתך? 

הרב: צריך סבלנות וויתור 

ש. אם אין סבלנות?

הרב: זה בעיה 

ש. מה צריך לעשות בשביל שיהיה סבלנות?

הרב: כשאין סבלנות סובלים 

ש. אוקיי אבל לפעמים אין רוגע פנימי?

הרב: אין דבר כזה אנחנו אומרים שהשם...

ש. מה אני צריכה לעשות בשביל רוגע פנימי?

הרב: את רואה? אפילו עכשיו את מתעצבנת 

ש. אני לא מתעצבנת, עכשיו... אני סובלת מעצמי 

הרב: אנחנו אומרים: 'והסר ממנו יגון ואנחה...' יפה מי זה יגון? ומי זה אנחה? מה כתוב בסידור ס"מ ול"י 

ש. אני לא מזמינה אותו 

הרב: אבל מי הם? אלה... אלה הם גורמים ליגון ולאנחה 

ש. אבל זה לא בכוונה 

הרב: אני לא אמרתי שאת עושה בכוונה אבל את צריכה לדעת תמציאי לעצמך שמחה כל הזמן מאולצת אפילו! אפילו שאת לא שמחה אבל אם תעשי כמו שעשינו פה הערב ותשירי: "עבדו עבדו-עבדו-עבדו-עבדו..." (הקהל מוחא כפים) את לאט לאט-לאט-לאט תצאי כל פעם שיבוא לך יגון ואנחה את תשירי תרקדי במטבח הכל ישתנה אני אומר 

ש. יחשבו שאני משוגעת 

הרב: נכון יפה מאוד שיחשבו אבל אם אני חי טוב וחושבים עלי שאני משוגע מה זה מפריע לי?!

ש. אבל אני גם חיה בסביבה שלא רגועה זה הבעיה 

הרב: מה קשור?

ש. כולם עצבנים בבית 

הרב: אבל אני אהיה רגוע 

ש. אתה רגוע אני לא בבית שלך אני בבית שלי

הרב: לא, תקשיבי! את יודעת כשבאתי לפה ראיתי...

ש. אני נמצאת בבית שכולם עצבנים שם 

הרב: אני באתי לפה ראיתי את האנשים פה את הפנים שלהם אז ראיתי אנשים ככה מסתכלים וזה כאילו אם היו שואלים בן אדם מהצד: 'אתה מאמין שאתה תוכל להרקיד אותם?'...

ש. כבוד הרב רגוע! אז משרה רוגע 

הרב: לא! לא, אבל זה מדבק זה מדבק!!

ש. אני משרה רוגע ויש לי הרבה אני שמה הרבה פעמים שירים וכולם מתעצבנים עלי.

הרב: לא משנה שמחה... תקשיבי! שמחה מדבקת ריקוד מדבק כשתתחילי בבית אפילו אם הם לא יאהבו את זה בשביל שלא תשירי עוד פעם הם ירגעו 

ש. ברור בטוח 

הרב: זהו אז תנצלי את מה שאני אומר ובעזרת השם תצליחי 

קהל: אמן

ש. טוב ואפשר... אמן ואפשר לבקש ברכה?

הרב: כן 

ש. רפואה שלמה לנועה בת רביטל חיה 

הרב: אמן

ש. שתחזור לחייך ולאהוב את אמא שלה 

הרב: אמן 

ש. ברכה בפרנסה לאליהו בן קציה 

הרב: אמן 

ש. וברכה לכלה שלי שיהיה לה הריון ושהוא יהיה תקין ושהיא תהיה בריאה 

הרב: אמן 

ש. והצלחה ליונתן ותהילה בת רביטל חיה 

הרב: אמן 

ש. אמן תודה 

הרב: יפה כן תן לבחור פה תרים את היד עוד פעם כן הנה פה תן לו תן לו כן 

ש. ערב טוב כבוד הרב 

ש: ערב טוב כבוד הרב 

הרב: ערב טוב 

ש: קודם כל בהקשר למה שהרב דיבר קודם עם הבחור מימיני יש מושג של: 'תפסת מרובה לא תפסת' ויש צעדים שעושים לאט-לאט בשביל להעלות בעבודת השם ולא עושים את זה ב... בלחטוף ולחטוף כי זה ב... כי זה ודאי עצת היצר! האם הבנתי נכון מהרב של שבאמת צריך לחטוף ולחטוף ו... וככה עולים בעבודת השם 

ועוד משהו שהרב אמר קודם שבישיבות לא... לא מצפים לשלמות בעבודת השם וביראת שמים ולימוד תורה 

הרב: לא אמרתי את כל זה אמרתי משהו אחר, הלאה 

ש: כן אז במה ששמעתי שהרב אמר כאחד שנמצא שם אני חושב שזה לא נכון 

הרב: הבנתי בן כמה אתה?

ש: תכף 20 

הרב: וואו! אני קצת יותר מבוגר ממך בפי שלוש וחצי 

ש: ולכן הרב לא מכיר את הישיבות 

הרב: אה... אני קצת מכיר יותר ממך 

ש: טוב 

הרב: עכשיו אני רוצה להגיד לך יותר מזה שהחוצפה שיש לדוגמה לבחורי ישיבות לעמוד ולהגיד: 'שזה לא הדרך!' כשכתוב בספרים הקדושים: 'שיש שתי דרכים; או לעלות בבת אחת למי שיש לו את היכולת או לא לעלות בבת אחת למי שאין לו את היכולת!' אז אתה הכרעת בין כולם והחלטת... 

ש: לא הכרעתי שאלתי 

הרב: לא, לא שאלת מי ששמע אותך שמע שאתה מעביר ביקורת על הדברים. עכשיו אני אתן לך דוגמה אני מהאנשים שהחליט: 'לעלות מיד!' לא 'לאט-לאט' ולא... והצלחתי! אז אני יודע מעצמי שאפשר להצליח 

ש: מה זה 'תפסת מרובה לא תפסת'? 

הרב: זה בכל מיני דברים בכל מיני תחומים יכול להיות זה לא על מה שהוא שאל מה שהוא שאל אם בן אדם הזה מבין שלדוגמא שיש מעלה של חצות שכתוב עליה ספרים שלמים! ויש מעלה להתפלל בנץ זה הלכה ראשונה בשולחן ערוך וישאלו אותך בשמים כשתגיע: 'בוא נפתח שולחן ערוך!' וכבר הלכה ראשונה לא קיימת אז נראה שתהיה קצת בבעיה אבל אה... הוא רוצה ומבין שזה טוב אם הוא יתמהמה ויגידו לו: 'שלא צריך ולא זה...' נגד השולחן ערוך! כן? אז יכול להיות שיותר לא יהיה לו שאיפות להגיע לזה אף פעם וכיבו לו את הרצון. 

אבל אם יש לו רצון והוא מזהה שהוא באמת-באמת רוצה את זה כי הוא מבין מה המעלה הוא לא מחוייב ללכת בדרך שהוא לא רוצה הרי אמרו לנו אפילו ללמוד היכן שליבו רוצה! יש אחד אוהב מדרשים יש אחד פרשת השבוע יש אחד גמרא יש אחד פלפול יש אחד מוסר 'אדם למד במקום שליבו חפץ!' אדם גם מתפלל במקום שליבו חפץ ואדם גם לומד במקום שליבו חפץ אז זה תלוי באדם זה לא... אין שיטות בזה מי שעולה מהר - הוא נופל! קשקושים!! זה תלוי בכל אדם ואדם לכן מדריכים כל אחד לפי מה שהוא 

יש ילד שבגיל תשעה חודשים מתחיל ללכת יש ילד בגיל שנה ושלושה חודשים ויש כאלה עד שנתיים זוחלים! אז מה? יגידו לאחד: 'תשמע אתה בתשעה חודשים אתה עובר את הממוצע אל תלך! שב, שב, שב יש לך עוד חמישה חודשים חכה! אתה לא בממוצע'... אין דבר כזה! 

אז לכן תבין שמה שאמרת: 'תפסת מרובה לא תפסת' זה נכון גם לגבי מה שאמרת אם תפסת את המרובה שכולם אומרים כמוך - לא תפסת! 

ש: ישר כוח! ועוד משהו

הרב: כן

ש. יש בחור בישיבה שלנו שאבא שלו גם נמצא פה שיש לו... הוא נולד עם עין אחת (1) שהיא לא עובדת 

הרב: עין? עין לא עובדת? מה זה לא עובדת?

ש. שהיא לא רואה 

הרב: זאת אומרת הוא עיור בעין אחת?

ש. כן

הרב: זאת אומרת הרופאים אומרים: 'העין הזאת לא עבדה ולא תעבוד!' 

ש. יפה 

הרב: מה הסיבה? מה הסיבה?

ש. אני לא יודע מה הסיבה 

הרב: אז זה תלוי מה הסיבה 

ש. אז אולי אני יכול לתת לאבא לדבר?

הרב: אתה האבא? תן לו רגע כן 

ש. שלום רב 

הרב: שלום 

ש. אה...

הרב: מה הסיבה?

ש. יש לו מחלה שנקרא 'קוט' 

הרב: מה?

ש. קוט 

הרב: אתה מכיר כזה דבר?

ש. או דסיס...

הרב: מה זה אומר? 

ש. זה הוא לא הוא לא רואה הוא נולד ככה רגע מה זה אומר ולויות בכמה 

הרב: רגע זה עצבים נירולוגיות מערכת העצבים מערכת עצבים אבל זה קיים זאת אומרת לא מגיע העצב לא נותן פעולות לעין?... וד מה אצו זה יכול להיות בכמה חסכים ולות בעין או ב אתה מכיר מצב שמשפרים את זה מצליחים משהו? אתה לא יודע כן מה אתה אומר 

ש. כן א... הוא יעבור בשבוע הבא את הניתוח 

הרב: שמה יעשה הניתוח?

ש. כ שיהיה יפה את העין כי עכשיו זה העין הכל לבן 

הרב: אה העין בכלל לא עומדת במקום 

ש. לא לא, לא, הכל לבן והוא לא הוא לא רואה אבל הוא רוצה שיהיה יפה שיוכל 

הרב: אה, רק חזותית?

ש. כן 

הרב: אבל לראות הם אומרים הוא לא יוכל לראות?

ש. הם אומרים: שלא! 

הרב: הם אומרים שלא.

ש. הוא מי שנולד הוא לא רואה.

הרב: שמעתי, שמעתי 

ש. אבל א...

הרב: שמעתי, תגיד לי משהו אתה רואה אתם בטמבלוויזיה?

ש. לא! חס ושלום!! 

הרב: אל תגיד לא חס ושלום חס ושלום 

ש. אין לי אין לי אין לי 

הרב: אין לך אבל אתה רואה או לא רואה?

ש. לא יש לי טלפון כשר

הרב: אתה לא רואה בכלל?

ש. לא 

הרב: בטוח? 

ש. בטוח

הרב: בטוח?

ש. בטוח!

הרב: 'בטוח' הזה נחלש לאט-לאט 

ש. לא אני לא רואה, רואה יש טלפון מוגן 

הרב: עזוב את המוגן עכשיו 

ש. אה 

הרב: רואה או לא רואה?

ש. טלוויזיה? לא!

הרב: לא 

ש. אני לא 

הרב: אבל בפלאפון אחר?

ש. לא 

הרב: לא ואצל אחרים?

ש. אני לא רואה את זה אני לא 

הרב: אתה אף פעם לא רואה?

ש. אה... 

הרב: לא, לא הפעם עכשיו אתה בתקופה נגיד שנה אחרונה?

ש. טלוויזיה? לא! 

הרב: לא, אז תראה מה אני אומר עכשיו תשים לב! אם אתה לא ראית שנה בטמבלוויזיה - הוא יראה! אם זה נכון מה שאמרת.

ש. מה זה לשבת ולראות לא?

הרב: אה בעמידה אתה כן רואה? אז מה? 

ש. לא לא, לא אז מה לא, מה, מה אתה רואה ברחוב שאני ראיתי?

הרב: לא, לא לא שעברת וראית שיש טלוויזיה לא,

ש. לשבת ולרואות משהו? לא!

הרב: אז אני אמרתי אם אתה לא ראית השנה טלוויזיה - הבן שלך יראה בעין!

האב והקהל: אמן

הרב: זהו עכשיו זה מה שקובע, כן תן לבן אדם שמה בסוף אחרון. יש עוד הרצאה בירושלים מתי ואיפה? כן

ש. שלום כבוד הרב 

הרב: שלום

ש. א... רציתי לשאול קצת מתרגש תסלח לי א... אני רואה ביוטיוב לפעמים...

הרב: רק שניה באולמי בית לוי ב' תמוז בשמיני לשביעי למניינם (8.7.24) רחוב יוסף חכמי ארבעים ושמונה (48) כן 

ש. אני רואה ביוטיוב לפעמים כל מיני אנשים בוא נקרא להם 'ליצנים!' אני לא רוצה לקרוא להם בשמות שמדברים כל כך מלוכלך בצורה כזאת על הרב על תלמידי חכמים על דברים כאלה שכאילו... איך? איך זה איך זה יכול להיות

הרב: יכול להיות מה הבעיה? יש להם פה והם משתמשים בו לרעה 

ש. אז איך אה איך נפטרים מהם?

הרב: למה צריך להיפטר מהם? זה האנשים הכי אוהבים שיש לי הם מנקים אותי מכל העוונות הם מעבירים לי את כל הזכויות אין יותר אוהבים מאלה 

ש. מה נעשה איתם? שום דבר?

הרב: שימשיכו! למה לא? אל תתרגש מהם, כשאתה עובר ברחוב ולפעמים נובח כלב אתה מחסל אותו?! לא!

ש. לא

הרב: זהו יש כלבים שנובחים והשירה עוברת...

ש. צחנת פגרים והוא מדבר כאילו חוקר אמת נהיה התחיל ללמוד לספור עד 33 והוא מדבר כל היום בפודקאסטים ושומעים אותו וכאילו 

הרב: אתה מדבר על ההוא שקוראים לו 'חני'? 

ש. לא, אני מדבר על איזה ראפר אחד שמדבר כל היום שטויות

הרב: אה ראפר איזה משהו מיוחד לאל 

ש. כן

הרב: כן הוא נתבע על ידי בעזרת השם יהיה משפט תדעו כמה הוא משלם!! 

ש. והוא בן אדם רשע! והוא גם פגע באנשים!! וכל האנשים האלה כבר די חלאס כבר אם לא למענך אז למעננו למה אני צריך לראות את זה? אני מנסה לא לראות אבל...

הרב: אבל דפדף תדפדף תמשיך הלאה יש דברים יותר טובים! עזוב אותך ממנו אל תתקע אצלו 

ש. מה עם השני הידעוני? 

הרב: מי זה?

ש. ירון ידען שכל היום שמה עוקר תורה שהוא צריך לעבוד 

הרב: מה אכפת? איך אתה נתקע עם האנשים האלה?

ש. קופצים לי ביוטיוב מה אני אעשה? ואני לא מסל...

הרב: תקפיץ אותם הלאה נ די תקפיץ בוא נקפיץ אותם: "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה"

(הקהל והרב שליט"א שרים...)

כבוד הרב שליט"א מחלק מתנות לרקע שירי קפז'.

 

'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'.'