בני ברק - להנצל מכל צרה בזכות ההודיה לקב"ה

הדרשה בנויה מ-2 חלקים:

חלק א' ע"פ הספר 'טיב ההתחזקות' מאת הרב גמליאל רבינוביץ שליט"א - ישר כוחו!

חלק ב' ע"פ הספר 'לכתחילה - השגחה פרטית קרבת אלקים'  - לכתבה על ספרי המחבר שליט"א - לחץ כאן.

ספר טיב ההתחזקות פרק ג' עמודים 129-140

פרק ג פרטים ונושאים בתהילתו; הודאה על חסדיו התדירים - על כל נשימה ונשימה

...רבון כל העולמים: מודה אני לפניך כו' על כל החסד וכו', ואשר אתה עתיד לעשות עמי. ...לדקדק, וכי מהיכן יודע האדם כי השי"ת עתיד לעשות עמו חסדים, עד שמקדים להודות עליהם, ויש לומר, כי הכוונה כאן לחסדים התדירים כדוגמת הנשימה, עליהם יש להודות באופן מיוחד, וכמאמר חז"ל (בראשית רבה יד, ט): 'כל הנשימה תהלל י-ה'. כי לולא הנשימה אין האדם יכול להתקיים לרגע, ובהודאה זו מגלה האדם בדעתו, כי הוא מאמין בהשגחת השי"ת התדירה. 

הקב"ה מרחיק מזיקים ומלאכי חבלה מהאדם

...תהילים קג, יב... כּרחק מזרח ממּערב, הרחיק ממּנּוּ את פּשׁעינוּ: ...לבאר, 'כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו', הקב"ה הרחיק מאיתנו את פשעינו כרחוק מזרח ממערב. וביאור הענין הוא, הנה ידוע, שמכל עבירה שהאדם עובר נבראים לו מזיקים רבים ומלאכי חבלה הרוצים   לטרדו מהעולם, אלא שהקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, מרחיק אותם ממנו בכדי ... שיהיה לו קיום.

כל הפרטים הקטנים שבחיינו, אינם מובנים מאליהם

...כאשר נתבונן במצבנו נראה שאיננו מתייחסים לתפילה בצורה הנכונה כלל, דאפי' אם האדם מתפלל כראוי, יש לו הרגשה שהוא נתן מעצמו עבור הקב"ה, ומצפה לשכר עבור זה. בעוד שהתפילה היא בעצם בקשת חיים, בריאות, פרנסה, יכולת תפקוד של כל החושים וכו'. ואנו זקוקים בכל יום לבקש מחדש על כל פרט ופרט מחיינו.

...אנו רואים בסדר התפילה שיש ברכות ובקשות על כל חושינו. למשל: ברכת 'פוקח עוורים', אין מדובר כאן על עיור פלוני שאולי התרפא היום, אלא על עצם העובדה שקמתי היום בבוקר ואני מסוגל לראות במו עיני! וכשאומרים את הברכה 'זוקף כפופים', אין כאן ברכה המתייחסת לאדם פגוע-גב שהזדקף וקם היום על רגליו, אלא על ה נס שאני בעצמי קמתי היום והצלחתי להזדקף! וכך כל הפרטים הקטנים שבחיינו אינם מובנים מאליהם ואינם מגיעים לנו כלל, כי הקב"ה לא חייב לנו כלום! אלא עלינו לבקש ולהתחנן עליהם בכל יום מחדש, ולהודות לה' שנתן לנו אותם במתנה.

...תכסה פנינו על עצם המחשבה של קבלת שכר על זה. אם היינו רואים אדם שמגיע לעשיר ומבקש ממנו תרומה, ואחרי שהוא מקבל אותה הוא דורש שכר בטלה על חצי שעה שהפגישה גזלה מזמנו. האם אדם זה יקרא שפוי בדעתו? ודאי שלא!

...נתבונן בעצמנו: האם העובדה שאני עומד ומתפלל לפני הקב"ה היא מתנה מצידי, או מתנה וחסד מצד הקב"ה שמסכים לשמוע את בקשתי וגם למלא אותה? הרי הקב"ה מחיה אותנו בכל רגע, ולתוך רמ"ח אברים מתים הוא מכניס חושים, הרגשות, כוחות, האם כל זה - משלנו הוא? ואנו באדישותינו לא מרגישים צורך להתפלל לה' כשהכל הולך כשורה, רק כשמשהו לא הולך כמו שצריך, אזי 'נזכרים' שיש מנהיג לבירה, ורצים להתפלל אליו... 

והרי אמרו חז"ל (שבת לב.) שלעולם יתפלל אדם קודם שיחלה. היינו, שהוא צריך רחמים שהמצב הרגיל ישאר כפי שהוא, והבריאות והכח ימשיכו הלאה וכו', ואם האדם חלה, אזי הוא כבר מועמד לדין על עצם זכאותו לקבל הלאה את החיות והבריאות והכח, ואז כיון שחלה, אומרים לו יביא פטור ויפטר, יביא זכות ויפטר (שם).

...מסתבך - יש צורך בזכויות מיוחדות. אבל היכן היית כשהיית בריא? מדוע לא ניצלת אז את כח התפילה שניתן לך? ...שהאדם נכשל בזה הרי הוא משום שניגשים לכל דבר כמצות אנשים מלומדה, ומיד כשקמים בבוקר יש עול מהתפילה, וממתינים מתי כבר יהיו לאחר מעשה. וכמו שאמר מרן ה'קהילות יעקב' זצ"ל, ש בדור הקודם היה תרי"ג מצוות, ואילו בדורנו יש תרי"ג בעיות שצריך למצוא להם פתרונות... ...שהאדם חפץ בכל לבו להוריד ממנו כבר את הטרדה הזאת, לכן הוא חוטף תפילה חיש ומהר, וכך גם במנחה ובמעריב. כך הם הדברים גם בשאר ענינים, אם ימצאו רב שמתיר הרבה, הרי זו דוגמא של רב אמיתי וגדול בישראל. אך אם יעיז לאסור – מיד פוערים פה וממעטים בגדולתו. כך זה כשחיים בלי 'אהבת ה'' אמיתית.

...האדם להתבונן בזכות שבראנו השי"ת לכבודו, להללו ולשבחו ולספר הודו, ולשם מה אנו חיים בעולם – אם לא לעשות רצון קוננו באהבה רבה ובחיבה יתירה, וכך הוא משפיע גם על צאצאיו. אך לא כן כאשר הכל נעשה אצלו באופן של לצאת ידי חובה, ומתנהג בזה בכבדות – הרי דבר זה משפיע באופן שלילי על בניו אחריו.

...האדם לנקוט באחריות ולהיות דוגמא לבניו בקימה לתפילה ובתפילה בזמנה כדבעי בכל המצבים. והיינו שהתפילה תהיה כדת וכדין מתחילתה ועד סופה במנין מסודר, ולא ידלג ויקפץ מחדר לחדר, עד שתופס קטע כאן, וברכת כהנים שם, וקריאת התורה בחדר האחרון.

...חייבים לראות איך שהאבא עושה 'עסק' רציני מכל דבר שבקדושה. כך, ורק כך, מגדלים דור דעה של תורה ועבודת ה'....

כמה עלינו להודות להקב"ה על בריאות כל אברי הגוף

...לד, כא... שׁמר כּל עצמוֹתיו, אחת מהנּה לא נשׁבּרה: ...אנשים רבים סבורים בדעתם, כי האדם מטבעו הריהו בריא בגופו, וזוהי ההנהגה הרגילה ובהכרח שיהיה כן, וכשנחלה זהו שינוי מדרכי הטבע, ודעה זו רווחת אף בקרב אנשים יראי ה'. ומפסוק זה אנו למדים, כי האמת היא היפך דעת בני אדם, האדם מטבעו חלוש , ומה שהוא בריא ושלם בכל איבריו, זהו מחמת שה קב"ה משגיח עליו בהשגחה מיוחדת. 

...שענין זה נרמז בפסוק זה, 'שומר כל עצמותיו', הקב"ה משגיח בהשגחה פרטית על כל עצם מעצמותיו של האדם, וזהו הגורם לו, 'אחת מהנה לא נשברה', שלא יבוא לידי חולי, אך אם חלילה מסיר הקב"ה את השגחתו מאתו אף לרגע אחד, הריהו נחלה, וכמו שמצינו בגמרא (ברכות ו.), שהעולם מלא מזיקים ולפי דרך הטבע אין שייך להינצל מהם, לולא השגחת הבורא.

...כמה עלינו להודות להקב"ה על המתנה שנותן לנו בכל רגע ורגע, בריאות שלימה ונכונה בכל אבר ואבר מאברי הגוף, וכשיתבונן האדם בכך, יבוא לידי שמחה אמיתית ושלימה, ויהיה שמח בחלקו, ועל ידי כן יעבוד את השי"ת בלב שלם.

להיות בריא זה מובן מאליו? עלה בדעתך להודות על כך לבורא?.

...אחד ישב בסלון ביתו כשלפתע הוא שומע דפיקות בדלת, בפתח הבית עמדו שליחי הממשל שבאו להודיע לו כי כל משפחתו נקלעה לאזור מלחמה וכי אינם יודעים מה מצבם, והאם עודם בין החיים. מיד קם האיש ונסע לאותו מקום למרות הסכנה הגדולה שבדבר, והרי כל משפחתו במצב מסוכן! כשהגיע למקום החל האיש להפעיל את כל קשריו כדי לנסות ולחלץ את משפחתו, במקביל גם תרם כסף רב לצדקה והבטיח שאם ימצאם בחיים יוסיף וייתן עוד מתנת יד הגונה לצדקה.

...כל כולו הקדיש האיש לחיפושים , בקושי אכל וישן ורק רץ ממקום למקום כדי לנסות לאתר את יקיריו, והנה יום אחד לאחר שהחל החשש מתגנב ללבו, שמא הגרוע מכל כבר קרה, שהרי כבר תקופה ארוכה שהוא מחפש ולא מוצא כלום, העייפות התחילה לתת את אותותיה, הוא התיישב על כסא, עצם את עיניו, ולפתע חש ברעב המציק, בתקוו ה למצוא איזה דבר מאכל פתח את עיניו, והנה הוא נמצא בסלון ביתו! הוא שומע את ילדיו משחקים בחדר הסמוך וכולם בריאים ושלמים, כל זה היה רק חלום..

... מטות מסופר שכשחזרו בנ"י מהמלחמה באו הממונים למשה רבנו ואמרו לו: 'עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה.. ולא נפקד ממנו איש', כלומר הם ראו שכולם חזרו מהמלחמה בריאים ושלמים ולכן הם תרמו למשכן תרומה גדולה מאוד.

...מגיע הביתה כל יום וב"ה 'לא נפקד ממנו איש' (במדבר לא, מט), כולם נמצאים וכולם בריאים, אתה קם בבוקר, והידיים והרגליים וכל שאר האברים עובדים ומתפקדים כראוי, האם עלה בדעתך להודות על כך לבורא? אתה יודע אצל כמה אנשים זה לא כך? אתה יודע שלהיות בריא זה לא מובן מאליו?

...פשוט עצור את מרוץ החיים לרגע, הרם את עיניך לשמים, אמור בכוונה 'מזמור לתודה', תודה לקב"ה על כל מה שיש לך, וגם על מה שאין לך, אל תחכה לסיבות מיוחדות כדי להודות, פשוט תתרגל להודות כל הזמן, כי טוב ד' לעולם חסדו.

הבריא ושלם בגופו ידע שזהו חסד השי"ת, השומרו מכל רע

...תהילים קג, ד... הגּוֹאל משּׁחת חיּיכי, המעטּרכי חסד ורחמים: ...לבאר פסוק זה דרך רמז, 'הגואל משחת חייכי', הקב"ה גואל ומציל את האדם בכל עת מרדת שחת, וזהו כיון, 'המעטרכי חסד ורחמים', שהקב"ה מקיף את האדם בחסד ורחמים, ועל כן אינו בא לידי מיתה. 

...דבר זה אנו רואים בחוש, כיצד הקב"ה משגיח על האדם בכל עת מכל פגע ומחלה, שהרי פגעים רבים מזומנים לו לאדם כשהוא הולך בדרכים, וכן כמה מחלות ויסורים יש בעולם, ולפי דרך הטבע אין שייך להינצל מהם, אלא בחסד השי"ת, וכשהאדם בריא ו שלם בגופו, עליו לידע, כי זהו חסד השי"ת השומר עליו בכל עת מכל פגע ומכל מחלה.

...אף הנמצא בדרגה פחותה - יודה וישבח להשי"ת

...קמו, א... הללוּי-הּ, הללי נפשׁי את ה': ...לבאר, 'הללוי-ה הללי נפשי את ה'', 'נפשי' רומז לדרגת נפש שהיא הדרגה הפחותה ביותר בנשמת האדם, וכידוע, שלנשמה האלוקית יש לה דרגות זו לפנים זו, וסדרם, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, ובפסוק זה נרמז, כי עבודת האדם היא, אף כשהוא נמצא בדרגה הנמוכה ביותר בבחינת 'נפש', עליו להודות ולשבח להשי"ת ללא הפסק.

להודות ולהלל להשי"ת בכל מצב על כל נשימה ונשימה

...תהילים קנ, ו... כּל הנּשׁמה תּהלּל י -הּ, הללוּי-הּ: ...במלבי"ם, דוד המלך ע"ה אומר, 'כל הנשמה תהלל י-ה הללוי-ה', מידת ההודאה תתפשט בעולם באופן זה, עד שכל הנשמות יודו ויהללו להשי"ת, וכן על כל נשימה ונשימה שישאפו יודו ויהללו להשי"ת, על גודל חסדיו טובותיו ונפלאותיו.

...כידוע, תהלים הוא מלשון תהלות, המורה על הילול ושבח להשי"ת, ואפשר, שלכך דוד המלך ע"ה מסיים בפסוק זה את ספר תהלים, להורות לנו, כי האדם צריך לבוא לדרגה זו, שבכל מצביו יודה ויהלל להשי"ת על כל נשימה ונשימה, ואף כשבאים עליו צרות ויסורים, ח"ו, וזהו התכלית ...שבאמירת פסוקי התהלים, וכשהאדם זוכה למדרגה זו הריהו בא אל תכלית וכוונת ספר תהלים.

...גודל שבח הבריאה – ממלאכי מרום ועד הבריות השפלות

...י-ה רבון: שבחין אסדר צפרא ורמשא וכו'. ...לבאר, 'שבחין אסדר צפרא ורמשא, לך אלקא קדישא', דברי שבח אסדר בבוקר ובערב, לך הא-ל הקדוש. וגודל שבחך הוא, 'די ברא כל נפשא', בראת את כל בריות העולם, הן, 'עירין קדישין ובני אנשא', את המלאכים הקדושים ובני אדם, והן, 'חיות ברא ועופי שמיא', חיות השדה ועופות השמים הטהורות והטמאות, כל זה הוא מעשי ידיך הא-ל הקדוש, ואין לפניך כל הבדל, בין בריאת המלאכים, שהוא דבר נעלה וקדוש, לבריאת הפחותים שבבריות, חיות טמאות והשרצים, כל זה בראת השי"ת בקדושתך, ואין לומר שאין זה לפי רום כבודך, להתעסק בבריאת בריות שפלות, כפי שהגויים סבורים בדעתם.

...שמצינו בגמרא (נדה לא.): 'ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע, אמר, מי שהוא טהור וקדוש, ומשרתיו טהורים וקדושים, יציץ בדבר זה, מיד נסמית עינו, דכתיב (במדבר כד, ג), נאם הגבר שתום העין', ע"כ.

...הענין, כי זהו השגת הרשעים, שהקב"ה השגחתו רק בעליונים, ואין זה נאה לפי כבודו להתעסק בדברים שפלים, ואילו אנו בני ישראל יודעים ומאמינים, שהשגחתו בכל, כמו שנאמר (תהילים קיג, ה-ו): "מי כה' אלקינו המגביהי לשבת, המשפילי לראות בשמים ובארץ". וכן 'לית אתר דפנוי מיניה'.

ברוך יוצר אור וברוך בורא חשך...

...יוצר: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם יוצר אור ובורא חשך. ...בברכה זו אנו מודים להקב"ה על בריאת האור והחושך, וכשיתבונן האדם במשמעות הדברים, יבין עד כמה עליו להודות על כך, כיון שעל ידי זריחת השמש הריהו יכול לצאת לפעלו ולהביא טרף לביתו, מה שאין כן אילו היו כל הימים חושך. וכמו כן, על ידי החושך הריהו יכול לנוח מעמל יומו, מה שאין כן אילו היו הלילות אור. וכשהאדם אינו מתבונן בכך, נראה בעיניו, כי מה שבבוקר השמש זורחת ובלילה השמש שוקעת זהו דבר המובן מאליו, אך לפי האמת זהו נס גדול ביותר.

...העבודה יש לבאר, הנה בברכה זו אנו מודים ומשבחים להשי"ת, על בריאת האור והחושך, ומכך נלמד יסוד גדול בעבודת ה', והוא, כדרך Èשברור לכל, שאי אפשר לעולם באור יום בלבד, ובהכרח שיהא בלילה חושך, כיון שללא החושך אין האדם יכול לנוח מעמל יומו, ועל דבר זה אנו נותנים שבח והודאה להשי"ת, כמו כן הוא בעבודת ה', לא שייך שיהיה האדם במצב של אור תמידי, ובהכרח שיבואו עליו זמני חושך, וזאת צריך לידע, כי אף זמנים אלו הם מאת השי"ת, ועליו לעבוד את ה' אף במצביו אלו, וכשיחיה מתוך הכרה זו, יתן שבח והודאה להשי"ת על כל מצביו הבאים עליו, ואפשר שענין זה נרמז בברכה זו.

...נס ירידת הגשמים – בעתם...

...תהילים קמז, ז-ח... ענוּ לה' בּתוֹדה, זמּרוּ לאלקינוּ בכנּוֹר: המכסּה שׁמים ...בּעבים, המּכין לארץ מטר, המּצמיח הרים חציר: ...אנו מפסוקים אלו, דהנה כידוע, בעת עצירת גשמים, ר"ל, בית דין גוזרים על הציבור להתפלל התפילה שנתקנה לעת עצירת גשמים, וכשאנו זוכים והשי"ת שומע לקול תפילתנו ובאים הגשמים, אנו מודים ומשבחים לו על כך.

...זאת צריך לידע, כי כשהגשמים באים בעתם כפי שהקב"ה הטביע בעולמו, זהו הנס הגדול ביותר, וכיון שכן, על האדם מוטלת החובה להודות ולהלל ל הקב"ה על כך, וכמו שנאמר בפסוקים אלו, 'ענו לה' בתודה זמרו לאלוקינו בכנור, המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וגו''.

...שמפני כן תקנו לומר מזמור זה בכל יום בתפילת שחרית, להורות על כך, שבכל יום צריך האדם להודות להקב"ה על נס ירידת הגשמים.

כשידע שגם זמני האור הם ממנו – ישבח גם על זמני החושך

... צ, יד... שׂבּענוּ בבּקר, חסדּך, וּנרנּנה, ונשׂמחה, בּכל ימינוּ: ...לבאר פסוק זה דרך רמז, אנו מתפללים להשי"ת, 'שבענו בבוקר חסדך', תן בנו דעת שנכיר בכך, כי אף הזמנים המאירים לנו כבוקר, כשהכל הולך כשורה, אין זה מכוחנו כלל אלא הכל מצד מידת חסדך.

...ידי שנחיה מתוך הכרה זו, יתקיים בנו, 'ונרננה ונשמחה בכל ימינו', נרנן ונשמח בכל הימים הבאים עלינו, ואף בימי החושך נשמח , כיון שאנו מכירים בכך, כי הכל הוא מאת השי"ת, מה שאין כן אדם הסבור בדעתו, כי מה שזכה לימי האור זהו מכח עבודתו ומעשיו הטובים, כשבאים לו ימי החושך, הריהו נופל לעצבות ומרה שחורה, ר"ל.

נקודת זמן 35:19

חלק ב'

- - - אין זה תמלול ההרצאה, אלא עיקרי הדרשה בנושא: 'להקדים הודיה לפני הצרה או הישועה' ע"פ הספר 'לכתחילה' חלק 'השגחה פרטית קרבת אלקים' - לכתבה על ספרי המחבר שליט"א - לחץ כאן

תוכן עניינים: פרק יב: עצות לישועה באמצעות ההודיה / פרק יז: ... כוחה של תפילה / פרק כג: עצות להצלה מיסורים, הודאה על הישועה העתידית / הודיה בעת צרה על הישועה העתידית.

פרק יב: עצות לישועה באמצעות ההודיה

א. - אדם שנמצא בצרה ושערי שמים סגורים לתפילותיו - יתבונן ברוב טובותיו יתברך, על כל העולם ועליו, לאט-לאט והיטב היטב, עד שיבוא לידי שיר ושבחה לבורא עולם.

דע, וזכור תמיד, כי אין לך פותח שערי שמים כמו שירות ותשבחות.

- בשערים בתפילה (רנה) מובא, שכך קרה פעם שהיתה עצירת גשמים, וגזרו תעניות ולא נענו, ועשו יום משתה ושמחה ושירה ושבח לבורא עולם, ונענו; וזאת כוונת הכתוב (תהלים סח, ד): "וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱ-לֹקִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה" כלומר, הצדיקים ישמחו ויעלצו גם בעת צרה (לִפְנֵי אֱ-לֹקִים – מידת הדין), ואז וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה, שתתקבל תפילתם ע"י השמחה; וזאת כוונת הכתוב (איכה ב יט): "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה" עיי"ש. הגרש"ז אויערבאך יעץ לאדם מכובד שהיה נתון בלחצים כיצד להשתחרר מהלחצים, וכך אמר: "עשה לך מנהג טוב, טול פנקס קטן אותו תוכל להחזיק בכיסך בכל עת, ותן לו כותרת: 'פנקס ההודאות'. בכל פעם שתרגיש שהלך לך טוב – תרשום את הפרט הזה בפנקסך. לפני כל תפילה – הוצא את הפנקס והתבונן בו, למען תדע על מה לכוין ב'מודים'".

ב. - עצה נוספת לאדם שנתון בצרה: ישא תפילה לה' שיושיעו מצרתו, ותחילה יזכיר את הטובות והנפלאות שה' עשה עמו עד עתה ואת חסדיו שהצילו מצרות קודמות, ויוסיף ויאמר: 'כשם שהושעתני והצלתני מן צרה ההיא, כן תעזרני גם עתה להושיעני מהצרה הזאת'.

- וזוהי עצה נפלאה להנצל מכל צרה. מדרש שוחר טוב (מזמור ע). וכ"מ בתפלה למשה (עמ' 217). ראה גם דבש לפי (אות ה) ועטרת החיים (סימן נח).

ג. - אדם שחש בשחיקה, תשישות, דיכאון, עצבות, יקדיש מספר דקות מידי יום ביומו בהם ימנה ויפרט את החסדים שה' עשה עמו עד עתה, יודה לה' עליהם ויבקש ממנו שימשיך בחסדיו עמו.

- תוך פרק זמן קצר ביותר כוחות שמחה וחיות יציפו את כולו. עצה ותושיה (עקמ"ז) בשם חובת האדם בעולמו (עמ' 87).

ד. - אדם שחלה - יקבל על עצמו לספר את שבחי ה' לאחר שיתרפא, וזו תהיה סיבת רפואתו.

- כמבואר בזוהר (תרומה קעד, ב) שעד חזקיהו המלך לא היה מי שחלה למות ונתרפא, עד שבא חזקיהו וביקש מה': 'אם טוב בעיניך – יה"ר שיתרפאו בני אדם ממחלתם ויודו לשמך וישובו בתשובה'. ענה לו ה': 'יפה שאלת וממך יתחיל הדבר'. וכך היה: ה' ריפא את חזקיהו, והוא כתב מכתב הודיה לה': "מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ" (ישעיה לח ט).

ה. - וכן כל אדם שזקוק לישועה, אם יקבל על עצמו להודות ולהלל את ה' כשיוושע, רבים סיכוייו להיוושע.

- שנאמר (תהלים כב כב): "הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה" על סמך מה? על סמך: "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ" (תהלים כב כג) כלומר: דוד המלך מבקש ישועה על סמך שהוא יפרסם את הישועה ויודה עליה. וכן: "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי" על סמך מה? על סמך: "לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ" (תהלים קמב ח) וכן: "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה" על סמך: "וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָ-הּ" (תהלים קיח יז).

ו. - היו צדיקים שיעצו לבעלי צרות להודות לה' מראש על הישועה הקרובה לבוא, 

- כנאמר בתהלים (יח ד): "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ" ופרש"י, שדוד המלך בעת צרתו אמר שירה לה' מראש על הישועה הקרובה לבוא. "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה'" – ולכן זכה ל: "וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ" רמז לדבר: "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם" (איוב מא, ג) – כאשר מקדימים להודות ולשיר עוד קודם בוא הישועה, אזי זוכים להבטחה: וַאֲשַׁלֵּם. הגאון רבי ראובן יוסף גרשונוביץ אמר שדרגה זו היא הדרגה הגבוהה ביותר במידת הבטחון, והיא נקראת 'בטחון באמת' ('וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת') ומקורה בפסוק: "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ" (תהלים יג ו) כלומר שדוד בטח בה' בכל לבו ונפשו שיושיעו מצרתו, עד כדי כך שבעוד הצרה בשיא עוצמתה הוא כבר ראה לפניו את ישועת ה' ושמח על הישועה העתידה לבוא.

ואף לערוך סעודת הודיה מראש. - וכך היה מייעץ רבי פנחס מקוריץ לשואליו – לערוך סעודת הודיה עוד קודם בוא הישועה. הוא הסמיך זאת על הפסוק (תהלים קיט, קיז): "סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה" שע"י סעודת הודיה לה' (סְעָדֵנִי) – זוכים ל: וְאִוָּשֵׁעָה.

ז. - אדם שמרגיל את עצמו להודות לה' על כל חסדיו - סולל בכך דרך לישועות נוספות שייעשו עמו בעתיד.

- לדעת הגרע"א (דרושי וחידושי רע"א עה"ת) זאת כוונת הכתוב (תהלים נ, כג): "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹקִים" כאשר אדם מודה לה' על חסדיו ומכבד את ה' בהודאותיו, הרי שבזה הוא שָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹקִים כלומר: בזה הוא יוצר דרך לישועות נוספות.

ח. - אדם שמשבח את ה' על כל נס, תשועה, הצלה, או השגחה פרטית שנעשית עמו, באמירת: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה" (תהלים פרק ק) - השי"ת יוסיף לעשות לו נסים, תשועות, הצלות והשגחות פרטיות, כדי שהוא יוסיף להודות, וחוזר חלילה. - תהלים תתקבל (עמ' 306) בשם תהלות ה' (ק).

ט. - כל הודאה מביאה טובה נוספת, כדי שההודאה תמשיך עוד ועוד, ונמצא שריבוי הודאות מביא ריבוי טובות. - טוב להודות.

י. – נוסח: "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד" (דברי הימים-א כט, י) כולו מלא שבח ותהלה לה', וכל אדם שאומרו מתוך רגש והתפעלות, ומחדיר ללבו את גדולתו העצומה והנשגבה של בורא עולם - יזכהו ה' לדורות ישרים מבורכים. - סידור תתקבל (עמ' קמט) בשם רב האי גאון.

יא. - אדם שמתרגל להודות לה', הוא מתחיל לשים לב לחסדים ולטובות שמעניקים לו משמים, וממילא הוא נהפך לאדם שמח ומרוצה בחלקו. - מה אשיב.

יב. - רוב האסונות האישיים נגרמים מחמת קטרוג המלאכים שאדם משבח את ה' רק כשהכל הולך כרצונו. אדם שמשבח את בוראו תמיד - שוב אין סיבה להביא עליו אסונות. 

- עפ"ז מבאר בעל באר מים חיים את ענין הקדיש, כי הנה המלאכים טוענים להקב"ה: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" (תהלים ח ה) וכוונתם לקטרג שהאדם משבח ומהלל את השי"ת רק כשהנהגת ה' טובה בעיניו. באותה שעה מעמידים אותו בנסיון בפטירת אביו או אמו ח"ו והוא מכריז: 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא' ובזה מוכחשת טענת המלאכים. נמצא, כי אדם שמשבח את בוראו בטוב או ברע, שוב אין צורך בהכרזתו: 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא' ואין כל סיבה להמיט עליו אסון.

יג. - אדם שחטא ונתרחק מה' - יכול לחזור ולהתקרב אל ה' ע"י שיודה לו על טובותיו עמו, למרות חטאיו. ההודאה עצמה תקרב אותו חזרה אל ה'.

- ולכן אדם הראשון אמר את: "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת: טוֹב לְהֹדוֹת לַה' וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן: לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ" וגו' (תהלים צב א-ג) בשעה שחטא ונטרד מגן עדן (כמבואר בזוה"ק ח"ב קלח, א) – 'להודיע לדורות שזה עיקר הדרך להתקרב להשי"ת, ע"י תודה והודאה, וזהו טוב להודות לה', טוב ודאי, כי אפילו להפחות שבפחותים הוא דרך טוב ונפלא מאוד'. לקוטי הלכות (כלאי בהמה ד, יא).

יד. - אדם שמודה ומשבח את ה' על הטובות שגמלהו, ותוך כדי ההודאה הוא מהרהר בתשובה - תשובתו נחשבת ל'תשובה מאהבה'.

- שהרי מתוך אהבתו לבוראו נתן לב לשוב בתשובה. ארץ צבי (סוכות).

טו. - הרוצה שתפילותיו ובקשותיו תתגשמנה - עליו להקדים דברי שבח והודיה למקום, ולאחר מכן לבקש.

- כפי שאמרו חז"ל: 'לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל' (ברכות לב.) זאת גם הסיבה שקבעו את ברכת כהנים לאחר ברכת הודאה, לפי שההודאה פועלת שברכות הכהנים יחולו. ובדרך רמז יש שביארו את הפסוק בתהלים (קו, מד): "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" אימתי וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם מתי ה' פונה לראות בצרתם? בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם כאשר הם מרננים ומודים לו.

טז. - בכל פעם שהאדם מודה לה' על הטובה שנעשתה עמו בעבר, עליו לבקש שהטובה תמשך גם בעתיד, 'ואם לאו - הטובה פוסקת'. - וזהו שאומרים: "הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב" – שמודים על העבר, ואח"כ מבקשים על העתיד: "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קיח א). רמתיים צופים.

יז. - בעת היציאה מהמיצר יש להודות לה' - לא רק על הישועה, אלא גם על הצרה שקדמה לה. הנוהג כן - זוכה לראות בישע אלוקים.

- במדרש (ויק"ר ט, ב) מובא: "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי" (תהלים נ כג) מדוע הנו"ן כפולה (יְכַבְּדָנְנִי)? ללמדנו שעליו לתת כבוד אחר כבוד. ומבאר הכתב סופר (פר' צו) שיש להודות לה' לא רק על ההצלה, אלא גם על הצרה שקדמה לה, כבוד אחר כבוד. המשך הפסוק: "וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹקִים" כלומר, מי שנוהג כן – יזכה לראות כיצד מהרעה יצאה הטובה, ממר יצא מתוק, 'אראנו בישע אלוקים', שתראה שגם במידת הדין (אֱ-לֹקִים) היתה צפונה טובה וממנה צמחה הישועה.

יח. - אדם שהיה שרוי בצרה וניצל ממנה - יאמר את מזמור: "לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד" (תהלים לו א) מתוך שמחת הודיה לבורא עולם, וע"י זה הבורא יתברך ימשיך לעשות עמו חסדים. - מלבי"ם (שמואל ב, כז).

יט. – מזמור: "הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (מזמור קלו) נקרא 'הלל הגדול', לפי שכולו הודיה לה', והוא תפילתם של מלאכי השרת, וכל האומרו בכוונה - יש לו חלק לעוה"ב. 

- סידור תתקבל (עמ' 558) בשם משנת חסידים וסידור רבי שבתאי מראשקוב.

כ. - בגאולה הקרובה, כשיבוא משיח צדקנו, נשיר שירי הודיה לבורא עולם על אשר גאלנו גאולת עולם מהגלות הארוכה והמרה בה אנו שרויים. בין שירי ההודיה נמצא גם מזמור "הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב" - מזמור קיח. תהלים תתקבל (שם) בשם פירוש אבן יחיא.

פרק יז: ... כוחה של תפילה

ט. - בעת שמשגרים יסורים על האדם - משביעים אותם שהם חייבים להפסק ביום פלוני ובשעה פלונית (עבודה זרה נה.) אולם, תפילה ובקשת רחמים יכולה להקדים את זמן הרפואה. - יעב"ץ (שם); חת"ס (כי תבוא).

פרק כג: עצות להצלה מיסורים, הודאה על הישועה העתידית

נא. - עצה לישועה מצרה: להקדים להודות לה' על הישועה שתבוא, כפי שנאמר: "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ" (תהלים יח, ד) ופירש רש"י: בזכות ההלל שאדם יאמר על הישועה שודאי תבוא - יוושע מאויביו. - 'בהלולים אקראנו ואתפלל לפניו תמיד, כלומר: אף לפני הישועה אני מהללו, לפי שבטוח אני שאוושע מאויבי'.

הודיה בעת צרה על הישועה העתידית

יד. - ב'מידת הבטחון' כלול, שהאדם ידמה בלבו כאילו כבר נעשתה הישועה, והוא מוכן כבר לשיר שיר חדש על הישועה שכבר הגיעה. - רשב"א. ראה של"ה (תורה שבכתב פרשת בשלח).

טו. - צדיקים גדולים הגיעו לדרגת בטחון כזו - שבטחו בה' שיושיעם, וכבר השתא, עוד בטרם בוא הישועה, עוד בעת הצרה, הם ראו לפניהם את ישועת ה', ויגל לבם, כנאמר: "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ" (תהלים יג, ו). 

- של"ה (תורה שבכתב פרשת בשלח): 'מידת הצדיקים היא – מיד שהובטחו לדבר טוב, לומר שיר ושבח להש"י, מיד, אף שעדיין לא נתקיים, כי זה הוא מצד האמונה שמאמינים בדבריו ברוך הוא וברוך שמו'.

טז. - וכך נהג דוד המלך - להודות לה' על הישועה עוד לפני הגעתה, לפי שהוא בטח שהיא בוא תבוא.

- ראה רש"י (תהלים יח, ד) עה"פ: "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה'": 'בהילולים אקראנו ואתפלל לפניו תמיד, כלומר אף לפני התשועה אני מהללו, לפי שבטוח אני שאיושע מאויבי'. וכן מצינו בדברי הימים (ב, יג, יד-טו): "וַיִּפְנוּ יְהוּדָה וְהִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר וַיִּצְעֲקוּ לַה' וְהַכֹּהֲנִים מַחְצְרִים בַּחֲצֹצְרוֹת: וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה" ומפרש המצודות דוד: 'וַיָּרִיעוּ אִישׁ יְהוּדָה – תרועת נצחון, כי בטחו בה' שינצחו במלחמה'.

יז. - מי שנמצא בצרה, ומקוה ומצפה לישועת ה' מתוך שיר ותהילה להשי"ת - 'הרי הוא מעורר יותר את רחמי ה' למלא את מבוקשו'.

- רמח"ל (דרוש בענין הקיווי). וכן נאמר בתהלים (קיח, כא): "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי" – בזכות שהודתי לך בעת שעינית אותי – "וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה" וכבר דרשו דורשי רשומות את הפסוק (תהלים קו, מד): "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם" אימתי וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם מתי ה' רואה בצרתם? בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם כאשר הם מרננים ומודים לו על הטובות והישועות העתידיות. וז"ל האוהב ישראל (ליקוטי נ"ך שיר השירים): 'ע"י האמונה אנו יכולים לבטוח בהשי"ת שיעשה עמנו נסים ונפלאות ולטובה, ולשיר בקול נעים אף קודם שנעשה הנס, כי בכח האמונה בו יתברך שמו – אומרים את השירה אף קודם הנס, כאילו כבר נעשה הנס'.

יח. - השמחה המציפה את הלב מחמת הישועה הקרובה לבוא - ממשיכה את כל הישועות, שנאמר: "קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים" (תהלים קיח טו) - ואמר רִנָּה קודם ישׁוּעָה, כי ע"י שאדם מודה ומרנן לה', ע"י זה מגיעה ה'ישועה'.

- כך גם היה בתקופת יהושפט מלך יהודה, שהנביא יחזיאל הודיע לעם ישראל שה' יעשה להם נס והם ינצחו במלחמה נגד מואב ועמון. מיד העם החל להודות ולהלל: "הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" – עוד לפני צאתם למלחמה; ובזכות זה הם נושעו ולא נשאר מהאויבים שריד ופליט, כמבואר בדברי הימים (ב, כ).

י. - כאשר אדם מודה לבורא יתברך על העבר ומבקש על העתיד - תפילתו מתקבלת במרומים ובקשותיו מתמלאות. - מסיבה זו נקבעו פסוקי הבקשות: "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא" (תהלים קיח כה) באמצע פסוקי ההודאה שבהלל, כי כשמודים לה' על העבר, זה הזמן גם לבקש על העתיד. הגרש"ז אויערבאך (הליכות שלמה).

יב. - האמונה - מושכת ישועות. הבטחון - פועל ישועות. זאת בתנאי שהאדם מרבה להתבונן בחסדי השי"ת, מבקש ממנו ומודה לו על אשר גמל עמו. - אמונת יהודה.

ב. - המודה לה' על דברים קטנים - יזכה להודות על דברים גדולים. המודה לה' על ישועות חלקיות - יזכה להודות על ישועות מושלמות.

- - - שאלות ותשובות - - -