בני ברק - להנצל מכל צרה בזכות ההודיה לקב"ה

 - - - תמלול הדרשה וחלק השו"ת אך לא מוגה... - - - 

[הדרשה בנויה מ: 2 חלקים: חלק א' ע"פ הספר 'טיב ההתחזקות' מאת הרב גמליאל רבינוביץ שליט"א - ישר כוחו! ספר טיב ההתחזקות פרק ג' עמודים 129-140, פרק ג פרטים ונושאים בתהילתו; הודאה על חסדיו התדירים - על כל נשימה ונשימה חלק ב' ע"פ הספר 'לכתחילה - השגחה פרטית קרבת אלקים' - לכתבה על ספרי המחבר שליט"א - לחץ כאן...] 

ערב טוב בעזרת ה נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח

הערב יהיה: לרפואה שלמה בגוף ובנפש, בריאות איתנה, סייעתא דשמיא והצלחה בכל העניינים - לשלמה בן רומיה שולמית בת מרים, שלה בן שולמית. שבית בן שולמית יזכה ליראת שמים ותשובה שלמה ואמיתית, רצינות בעבודת ה', זיכרון חכמה והבנה בתורה, סיעתא דשמיא והצלחה בכל העניינים. שירה בת שולמית ואליהו בן סניורה יזכו לחזרה בתשובה מלאה מילדיהם. הערב גם לע"נ הורי מנוחתם עדן אמן, 

קהל: אמן! 

נראה איך ניצלים מכל צרה ע"י הודיה לה'.

הפסוק אומר (תהילים קג, יב): "כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ" הקב"ה הרחיק מאתנו את הפשעים שעשינו - כרחוק מזרח ממערב. ממערב. 

מה פירוש? 

ידוע כשאדם עושה עבירה נבראים מזיקים רבים ומלאכי חבלה הרוצים לטרדו מן העולם והקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו, מרחיק אותם ממנו כדי שיוכל להתקיים עד שישוב בתשובה.

אז "כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ" - זה חסד גדול ברחמים גדולים לאין שיעור. 

עכשיו בואו נתבונן בפרטים קטנים כאילו שהם נחשבים בעינינו ונעשה חשבון. האם אנחנו מתייחסים לתפילה שאנו מתפללים בכל יום בצורה הנכונה, אדם שמתפלל לה' ואפילו מתפלל כראוי, יש לו הרגשה שהוא עשה משהו עבור הקב"ה והוא מצפה על התפילה שהוא התפלל כראוי שמגיע לו שכר. בעוד שהתפילה היא בעצם בקשה לחיים, לבריאות, לפרנסה, תפקוד של כל האיברים והחושים. ואנחנו צריכים לבקש כל יום מחדש פרט-פרט. בכל אופן, האדם מרגיש שאם הוא התפלל ובפרט אם הוא התפלל כראוי - הוא עשה כאילו טובה לקב"ה ומגיע לו ע"ז פרס.

כשאנחנו אומרים בבוקר "פוקח עיוורים" - לא מדובר על אדם שהיה עיוור והיה צריך לפקוח לו את העיניים וע"ז הוא מברך פוקח עיוורים. עצם זה שקמנו בבוקר ואנחנו מסוגלים לראות בעיניים - אנחנו צריכים להודות לקב"ה. 

כשאנחנו אומרים 'זוקף כפופים' - זה לא אדם שלא היה יכול ללכת בזקיפות אלא עצם זה שאנחנו עומדים קמים ועומדים על רגלינו - זה נס בפני עצמו! מישהו התחייב לנו שנוכל ללכת לראות לשמוע?!... כל הפרטים הקטנים האלה בעינינו הם כאילו ברורים שככה זה צריך להיות כל בוקר זה ככה. אבל האם הקב"ה חייב לנו משהו?! האמת שאנחנו צריכים להתחנן ולהודות לקב"ה כל פעם מחדש, על כל דבר ודבר כיוון שזה מתנה מאת ה'.

כי אם היינו עוברים ולו עבירה אחת בלבד – כתוב במורד במלכות חייב מיתה. אדם שמרד במלך בשר ודם פעם אחת - חייב מיתה. ואם אדם עשה עבירות? אז בודאי שהוא צריך למות בפעם אחת לא צריך פעמיים ועוד אם זה מלך מלכי המלכים... אז מי התחייב לך בכלל שאתה תהיה בריא ושלם?!

בסעודיה למשל אם מישהו גונב - מורידים לו את היד! ואם עוד פעם הוא גונב - את היד השניה, אז זאת אומרת שמה פעם אחת לא נותנים לך יותר, פעם אחת (1)! נו, אז אם זה ככה בדיני שמים - בם אדם היה נשאר בלי איברים, אז כמה צריך להודות... מי שאני קורה לזה נכשל בראיה אסורה - אז לכאורה לא היה צריך שיהיה לו עיניים. ואם הוא מסתכל בכוונה - בודאי, אז מה היה הדין? 

אז כשהוא אומר "פוקח עיוורים" כל בוקר זה לא ברור שמגיע לך שאתה תראה... וכן כל אבר ואבר. אך לכן צריכה לכסות את פנינו בושה על עצם המחשבה שאם התפללנו כראוי מגיע לנו שכר. 

למה הדבר דומה? אדם שמגיע לעשיר ומבקש תרומה ואז הוא נותן לו, אחרי שכנועים והכל והסברים למה מגיע לו, הוא קיבל שמונה עשרה אלף דולר (18,000$), תרומה יפה? טוב - הוא לא הולך! 

הוא אומר: אני רוצה עוד כסף על החצי שעה שהייתי פה, שדיברתי אתך ושכנעתי אותך, גם ע"ז אני רוצה. חצוף! הוא חייב לתת לך בכלל?! נתן לך תרומה יפייפיה אתה עוד שכר ע"ז שדיברת אתו? זה הבן שמתפלל ורוצה שכר על התפילה... קיבלת ראיה ושמיעה והליכה וזקיפה והכל קיבלת מאה אחוז, כל האיברים עובדים 

ואתה עוד אומר: 'אני רוצה שכר ע"ז שהתפללתי... מגיע לי שכר התפללתי כראוי!'. 

ואחרי שהוא מקבל אותה הוא דורש: 'שכר בטלה על חצי שעה שהפגישה גזלה מזמנו!' האם אדם זה יקרא שפוי בדעתו?! - ודאי שלא!

אז מה בעצם התפילה: האם התפילה שאדם עומד ומתפלל לפני הקב"ה זה מתנה מצידי לקב"ה, או מתנה וחסד מצד הקב"ה שמסכים בכלל לשמוע אותי וגם למלא את בקשתי? 

הקב"ה מחיה אותנו בכל רגע ולתוך רמ"ח (248) אברים שהם מתים! כשאדם הולך לישון הוא מת, הוא מכניס חושים והרגשות וכוחות וכי זה שלנו? זה לא שלנו. ואנחנו באדישות אפילו לא מרגישים צורך להתפלל מתי? כשהכל הולך כשורה, נראה לנו שזה מיותר להתפלל, רק אם קורה אסון צרה מחלה נזק - אז אנחנו נזכרים שיש כתובת ופונים לקב"ה.

כמו שסיפרה אחת מהניצולות שהיתה עם שני (2) ילדים והגיעו המחבלים (יש"ו)

ועל המקום היא אמרה לקב"ה: 'אני מתחייבת לשמור שבת כל ימי חיי!' 

והם פסחו מעליה. פסחו... 

לעולם יתפלל אדם קודם שיחלה! אומרת הגמרא (שבת לב'): אדם צריך רחמים שהמצב הרגיל ישאר כפי שהוא, שהבריאות והכחות ימשיכו ולא להמתין עד שיחלה, כי אם כן - הוא יצטרך להביא זכויות להיפטר. עכשיו כבר מבקשים ממך זכויות תביא, יש לך? נפטור אותך, אבל אם אין לך - המצב יישאר.

כשאדם מסתבך - אז צריך כבר הרבה זכויות מיוחדות. למה לא ניצלת את כח התפילה לפני שהסתבכת? הרי אמרו לך חכמים: "שאתה תקדים לעולם לפני, לעולם יתפלל אדם לפני שיחלה...!'

ולמה אנשים חושבים באמת שטויות כאלה שכאילו מגיע להם שכר ע"ז שהם מתפללים לפני ה'? כיוון שהם הכל כ: "מצות אנשים מלומדה" קמים בבוקר ויש עול כזה שקוראים לו התפילה, "צריך להגיע לתפילה" זה עול... להתפטר מזה זה כמו שק מלט על הגב מחכים להגיע לאיזה מקום לפרוק אותו מעליהם.

הסטייפלר זצ"ל אמר: "בדור הקודם היה תרי"ג (613) מצוות, בדור הקודם לפני כמאה (100+) שנה! היה תרי"ג מצוות. בדורנו הוא אומר לפני חמישים (50-) שנה לערך הוא אומר יש תרי"ג בעיות שצריך למצוא להם פתרונות... זה לא מצוות זה בעיה, להתפלל זה בעיה, להניח תפילין זה בעיה, גם ציצית צריך זה גם בעיה בעיה, לברך ברכת המזון זה בעיה... אז צריך להתפטר מזה מהר אז לכן הכל נראה ככה צ'לה בלה... איך מברכים:... ברוךבלבלבהכלנשהכלנהיהבדברו, ברברברב... הכל להתפטר להתפטר זה בעיות שצריך להתפטר מהם... 

אנשים רוצים להוריד מעליהם טרדות! כל המצוות בשבילהם זה טרדות, לכן, הם חשים ונמהרים לסיים את התפילות, נו נו, נו נו, הכל ב - נו... "מנחהמייריב" "מנחהמייריב" נו נו הכל ביחד הכל ביחד צ'יק צ'אק. כשמוצאים איזה רב שמקל – או! זה רב מצוין זה... זה לא מחמיר לא מקפיד זה בן אדם מנ"צ' תראה אין הוא... מבין את הציבור מבין את הציבור... 

אבל אנחנו צריכים להתבונן שכל בריאתנו למה? "שבראנו לכבודו" כל מה שאנחנו שוהים פה - זה רק לכבודו לעשות כבוד לקב"ה. כל מה שנברנו זה רק לכבודו - להללו לשבח לספר נפלאותיו לשם זה באנו לעולם "כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו יְצַרְתִּיו אַף עֲשִׂיתִיו" זהו זה הסיבה. וצריך לעשות את זה באהבה רבה ובחיבה יתירה, כי הקב"ה אוהב אותנו, אוהב את עמו ישראל באהבה, הקב"ה אוהב אותנו, אז למה לא נחזיר לו אהבה... לא מחסיר מאתנו כלום, נותן לנו תרי"ג איברים וגידים, הכל מתפקד לא מגיע לו? והקב"ה משפיע עלינו טובות ואנחנו לא צריכים לעשות את המצוות כמי שפורק מעליו עול... איזה מן חובה שהיה מעדיף שלא תהיה, או איזה מן חובה שמעדיף שלא תהיה... כי אם אתה מתנהג ככה אתה גם משריש את זה בבנים שלך בבנות בצאצאים וככה זה ימשיך וידרדר עד שהם לא יהיו בכיוון בכלל. אדם צריך להיות דוגמא לכל צאצאיו. איך הוא קם בזריזות בשמחה לעבודת הבורא, איך הוא מאושר שה' זיכה אותו ומברך "שלא עשני גוי" שלא עשני חמאסניק, 

כל מצווה ומצווה לעשות אותה בנחותא, באהבה ביראה בשמחה בזריזות "ולעבדו בכל לבבכם, לדבקה בו ובחרת בחיים וחי בהם, גומל נפשו איש חסד" עם כל המצוות הכלולות בהם, "בשם כל ישראל" כל מצווה, פששש... 

ילדים צריכים לראות שאבא עושה עסק מהמצוות!! 

דוד מלכנו אומר: "שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה" אדם סובר שהוא צריך להיות בריא זה הדבר הטבעי. כשאדם הוא בריא, זו ההנהגה הרגילה ובהכרח זה צריך להיות כך. 

רק מה אם נחלה - זה שינוי מדרכי הטבע, ככה חושבים אנשים ואפילו יראי שמיים, אבל בפסוק הזה נאמר ההיפך ממה שחושבים, כי מטבע האדם הוא שברירי ועדין ובקלות יכול להיות ניגף. רק ה' שומר כל עצמותיו "אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה".

יש אנשים שחסר להם סידן בגוף לא עלינו, העצמות שלהם מתפרקות וגם אם מבוגר קצת... אז רואים שבעצם זה רק הגבינות ולבנייה זה מחזיק את האדם. מי אמר שהגוף שלך צריך להיות איתן וחזק? זה רק אם ה' שומר: "שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו! אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נִשְׁבָּרָה" ה' משגיח על כל עצם ועצם שיש באדם שיש באדם שלא תישבר. אז עלינו להודות לקב"ה על כל עצם ועצם שלא נשברה. יש אנשים שנשברו להם כמה עצמות והיו מגובסים, גבס לא תמיד זה חזר למקום, יש כאלה צריכים לעבור ניתוחים, יש כאלה שהיה להם תאונות, יש כאלה שנפלו, זה מהדברים הקלים נקרא, זה נקרא "פצוע קל" צריך להודות לה' על כל רגע ורגע, על כל נשימה ונשימה. 

עכשיו תשמעו דבר מזעזע! 

זה נכתב עוד לפני מה שקרה בשמחת תורה: אדם ישב בסלון ולפתע נשמעו דפיקות בדלת, אנשי הצבא עומדים שם ואומרים לו שהמשפחה שלו במצב מסוכן נכנסו מחבלים ולא ידוע אם הם הרגו אותם שבו אותם ומה עשו אתם... הוא מיד לוקח את הנשק מה שיש לו ויורד לדרום על מנת לנסות לאתר אותם ואם ניתן להציל אותם.

כמובן שהוא מסתכן, אלפי מחבלים נמצאים בשטח והוא מפלס דרך כדי להגיע לאזור בדרך הוא מפעיל קשרים אם מישהו ראה יודע... והוא גם דתי, אז הוא תורם לצדקה "וצדקה תציל ממוות" סכום נכבד ואומר "שאם יצליח גם להציל אותם הוא יתן תרומה נכבדה מאוד!'. 

כל כולו בחיפושים לא אוכל ולא ישן, נזהר לא להיתקל במחבלים ואחרי שעות רבות שהוא לא מצליח להגיע הוא מתעייף מאוד מאוד ומחליט לישון מתחת לאחד השיחים ונרדם. ומתוך זה שהוא ישן הוא מרגיש רעב ואז הוא מתעורר בשביל לראות מה אפשר לאכול - והנה הוא רואה שהוא יושב בסלון והילדים מסביבו וכולם צוחקים וזה... ואין שום דבר... זה היה בחלום, בחלום... 

בפרשת מטות מסופר: שכשחזרו בנ"י מהמלחמה עם מדין באו הממונים למשה רבנו ואמרו לו: "עֲבָדֶיךָ נָשְׂאוּ אֶת רֹאשׁ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" הם נלחמו נגד מאות אלפים, נצחו, שבו שבויים ולא מת אחד (1)! "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" כולם חזרו בריאים ושלמים 

ולכן הם אמרו: 'שהם תורמים תרמו למשכן תרומה גדולה מאוד!'. 

ראוי... ראוי לעשות ככה? אדם שחוזר מהמלחמה מול מאות אלפים ויוצא חי - ראוי שהוא יעשה כזה דבר? - ראוי. 

כל אחד מאתנו חוזר כל יום הביתה, פותחים את הדלת "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" אשתו בבית הילדים בבית ח"ו לא נפקד איש, כולם נמצאים בריאים. אתה בבוקר קם כל בוקר - יש ידיים יש עיניים הכל עובד מתפקד, האם עלה בדעתך לתת תרומה שחזרת מהשינה... מזה מהשינה? היית מת וה' החזיר לך, הפקדת את הנשמה שם "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" הנה אתה נמצא בבוקר ואשתך נמצאת והילדים נמצאים, חשבת לתת תרומה על זה להודות לה' יתברך שלא נפקד ממנו איש? 

אז יש פה עצה שאנחנו אמצנו אותה, העצה היא: כל פעם שאתה מגיע הביתה מיום שהוא מלא סכנות, "כל הדרכים הם בחזקת סכנה, אתה רואה שהיום מחבלים מסתובבים בכל מקום וגם עוד לפני המקרה הזה דוקרים יורים ואבנים ותאונות בדרכים במחלות וצרות וכו'... אתה חוזר והכל בסדר לא נפקד מכל המשפחה איש הכל בסדר, 

אז כשנכנסים הביתה לומר "מזמור לתודה" לעשות קופה שכתוב עליה "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" ולשים שקלים כל פעם שבאים הביתה לתת תרומה והודות לה' יתברך. אז יש לנו את זה כבר בבית - נכנסים ב"ה - שלום!!!!! כולם פה? יופי... לשים צדקה ומזמור לתודה. צריך להיות בדרום בשביל להודות לקב"ה?! זה שלא קרה אצלנו - לא מגיע לנו להגיד תודה?! יותר מאלה שנצלו שמה! אצלנו לא היה צריך להינצל ניצלנו פה, אז לא צריך להודות לקב"ה?! ודאי צריך להודות לקב"ה. 

מי חושב על דברים כאלו, זה פשוט לנו שזה הדבר הטבעי והנכון מה יש להודות? אמרת מזמור לתודה על מה? מה זה? על מה? אתה חי אתה נושם, אשתך קיימת הילדים הכל... אמרת תודה? "מזמור לתודה" וצדקה "וְלֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" אז עשו פה בקפ"ז (קהילות פז), עשו קופות שכתוב עליהם "מזמור לתודה - ולֹא נִפְקַד מִמֶּנּוּ אִישׁ" ולשים שמה שקלים כל אחד כפי יכולתו. או! להתרגל לדבר כזה זה דבר עצום-עצום, אין לכם מושג כמה הצלה יהיה לכם מזה. אין שמירה יותר גדולה מזה שאדם מודה על הקיים!. לא צריך לחכות עד שיקרה חלילה משהו ואז להודות, 

הפסוק: "הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים" מה אומר הפסוק? - הקב"ה הוא מציל אותנו מלרדת שחת. איך הוא עושה זאת? הוא "הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים" מה זה "מעטרכי"? עטרה, מה זה עטרה - כתר, מה זה כתר? - עגול, אז מסביב הקב"ה מסבב אותנו בחסד ורחמים, משלוש מאות ושישים מעלות, מכל צד, אם לא? אנחנו בשחת, כי אם נעשה עבירה אחת זה מספיק בשביל להיכנס לגיהינום. 

ממה פחד יעקב אבינו ע"ה? אחרי שהבטיח לו הקב"ה "אַעַלְךָ גַם עָלֹה" מבטיח לו "אני אתך אל תדאג, "שמא יגרום החטא" אולי אני עשיתי חטא, חטא זה שגגה, אולי עשיתי איזה שגגה כל ההבטחה בטלה, אז אם יש לו חטא יכול להיות שעשו ינצח אותו, הוא הצדיק, עשו הרשע, הוא פוחד "אולי יש לו חטא"... אבל יש לעשו הרבה יותר חטאים ממך מה אתה מפחד ממנו אתה צדיק גדול? כן, אבל מי שיודע מה זה חטא כלפי ה', יודע אפילו אם יש הבטחה מפורשת יכולה להתבטל. אז בן אדם שעושה הרבה חטאים ועוונות ממש ביודעין - אז הוא צריך לרדת לשחת ברור! למה הוא לא יורד לשחת? "הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי" זה בגלל "הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים" 

אז אדם מזומן לפגעים לצרות למחלות להתקפות לכל, איך זה שהוא ניצל מהכל? הרי אנחנו מלאים חיידקים מסביב מבפנים מלחמות והכל - ואדם יכול ברגע אחד שיהיה לו קריסת מערכות. איך זה לא קורה?! - "הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי"

מי עומד לימינו להציל אותו כל הזמן מהמצבים האלה?...דבר זה אנו רואים בחוש, כיצד הקב"ה משגיח על האדם בכל עת מכל פגע ומחלה, שהרי פגעים רבים מזומנים לו לאדם כשהוא הולך בדרכים וכן כמה מחלות ויסורים יש בעולם ולפי דרך הטבע אין שייך להינצל מהם, אלא בחסד השי"ת וכשהאדם בריא ושלם בגופו, עליו לידע, כי זהו חסד השי"ת השומר עליו בכל עת מכל פגע ומכל מחלה.

"כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" כך מסיים דוד המלך את ספר תהילים, 

המלבי"ם אומר שדוד המלך אמר: "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" הוא רוצה שכל ההודאות בעולם יתפשטו, כל העולם יודה לקב"ה. זה מה שהוא רוצה. שכל הנשמות יודו ויהללו להשי"ת, על כל נשימה ונשימה שישאפו ועל גודל חסדיו טובותיו ונפלאותיו.

וכל ספר תהילים זה - תהילות, מי שיותר מדוד המלך שהבן שלו רודף אחריו להרוג אותו ואומר ע"ז מזמור, "מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ" מי אומר מזמור, הבן שלך רודף אחריך לרצוח אותך ואתה אומר מזמור מודה לקב"ה? כן! למה כן? אם זה עבד שרודף אחריו אין לו רחמים, אבל בן – עוד יכול לרחם, אז הוא אומר מזמור. 

אדם חולה צריך להגיד מזמור! למה מזמור? - יכול להיות יותר גרוע. 

אדם גילו גידול בבטן, צריך להגיד מזמור! למה להגיד מזמור? - יכול להיות גם בראש!! זה רק בבטן יש אנשים שזה מתפשט אח"כ...

אז גם צריך להודות לקב"ה בכל מצב, כי אם הקב"ה בחר לך מצב מסוים - זה לטובתך "כָּל דְּעָבִיד רַחְמָנָא לְטַב עָבִיד" אין שום דבר שהקב"ה עושה לרעה, המצב שלך הרוחני גרם שאתה תגיע למצב כזה כדי לעורר אותך. אם תתעורר - יסירו ממך את הכל, אם לא תתעורר - אז זה ימשיך. כל הייסורים זה רק לעורר את האדם!

אז מדוד המלך אנחנו לומדים שבכל מצב צריך להודות לקב"ה, כי אין שום דבר רע יורד מהשמים "מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא הָרָעוֹת" הכל זה אנחנו מזמינים מושכים לעצמנו או טובות או רעות. אם עושה טוב - מושך טוב, אם עושה רע - מושך רע. 

הקב"ה ברא אור וברא חושך ואנחנו צריכים להודות לקב"ה ע"ז.

אדם בשביל לישון צריך חושך, בשביל לעבוד הוא צריך אור. אם היה כל היום רק אור - לא היינו יכולים לחיות. אם היה רק חושך - איך היינו יכולים לעבוד?! אז זאת אומרת שהקב"ה עשה את העולם באופן כזה שיתאים לאדם ולתכלית שלו. ואנחנו משבחים אותו גם "גּולֵל אור מִפְּנֵי חשֶׁךְ" גולל, מה זה גולל? - הקב"ה לא מדליק את האור בבת אחת בום! אם יבוא אור בבת אחת - אוי ואבוי...! אדם יכול להסתנוור ולהתעוור. אדם שיוצא ממערה אחרי הרבה זמן שהוא היה שמה בחושך הגמור, אם הוא יהיה פתאום את השמש בחצות היום - הוא יכול להתעוור. ואם היה חושך פתאום אדם באמצע הנסיעה פתאום פק! חושך... מה יקרה?... מה עושה הקב"ה "גולל" לאט-לאט כמו שגוללים שטיח לאט-לאט הוא גולל, האור עולה לאט-לאט לאט... וכשיורד לאט-לאט לאט... שתתרגל בעיניים. האישונים שלך מתרחבים ומצטמצמים לפי כמות האור. אז צריך להודות לקב"ה? פה שום דבר לא טבעי וזה... הכל מתוכנן לטובתנו שיהיה לנו נח שיהיה לנו מתאים, אז לכן אנחנו צריכים להודות לקב"ה על זה. 

'בָּרוּךְ אַתָּה ה', אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם... גּולֵל אור מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אור. הַמַּעֲבִיר יום וּמֵבִיא לָיְלָה. וּמַבְדִּיל בֵּין יום וּבֵין לָיְלָה"

על גשמים - לא צריך להודות לקב"ה?! הרי אם יש עצירת גשמים, צריכים בית דין לקבוע תפילות וצריכים להודות לקב"ה כשיורדים גשמים, זה כמו תחיית המתים! יותר אפילו מתחיית המתים, תחיית המתים זה רק לצדיקים, ירידת הגשמים זה גם לרשעים!

אז יש לנו חובה להודות, "עֱנוּ לַה' בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר" צריך לקחת תזמורת ולנגן, כן ככה כתוב: "עֱנוּ לַה' בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר" למה אנחנו אומרים את המזמור הזה כל יום בתפילת שחרית? - להודות על כך. כל יום צריכים להודות לקב"ה על ירידת גשמים, כל יום אפילו בקיץ! טל יורד? טל יורד! אז זאת אומרת אנחנו צריכים להודות על כל דבר ודבר 

"שַׂבְּעֵנוּ בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ" אנחנו מבקשים מהקב"ה תן לנו דעת שנכיר בכך, שגם הבוקר שמאיר לנו והכל הולך כשורה - זה רק "חַסְדֶּךָ". זה הכל חסדים מה', גם אם אנחנו מתנהגים כל יום באופן רגיל.

ואם אדם מבין זאת אז "וּנְרַנְּנָה וְנִשְׂמְחָה בְּכָל יָמֵינוּ" אנחנו צריכים להודות לקב"ה על כל דבר ודבר וברגע שאדם מודה לקב"ה על כל דבר ודבר - הוא זוכה להצלה גדולה.

עכשיו נגיע לחלק של ההצלה;

איך זוכים לישועה באמצעות הודיה?

אדם הנמצא בצרה ושערי שמים סגורים לתפילותיו - יתבונן ברוב טובותיו של הקב"ה על כל העולם כולו ועליו לאט-לאט עד שיבוא לידי שיר ושבחה לבורא עולם. כמו שאנחנו שרים כל יום בבוקר כמעט - "הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו אין קדוש כה'...' [כבוד הרב שליט"א שר!] 

אם אדם ישיר ככה לפני ה' כל פעם שיש בעיות צרות סיבוכים הסתבכויות - ישיר לפני ה' והקב"ה ישחרר לו. ישוחרר. לא צריך לחכות עד שתהיה ישועה ואח"כ להודות, תקדים להודות והישועה תבוא.

צריך לזכור: אין פותח שערי שמים כמו שירים ותשבחות. אין לך פותח שערי שמים כמו שירות ותשבחות. כל התפילה שלנו לפני שאנחנו מגיעים לבקשת צרכים - זה הודיה שירים ושבחות לקב"ה, מה זה כל הזמירות? כל זה שבחים לקב"ה, תהילות לקב"ה... כל זה רק הקדמה! בשביל להגיע ל: "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת" עד "מוֹדִים" ושוב פעם מודים לקב"ה! זה הפרנציפ, הפרנציפ זה להקדים להודות! קודם כל להודות-להודות להודות... "מזמור לתודה" כל הזמן... 

ואז כשאתה מבקש אתה יכול לקבל, למה תקנו לנו ככה חכמים? לפני שתבקש קודם תודה: "לְעוֹלָם יַקְדִּים אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל הקב"ה וְאַחֲ"כּ יְסַדֵּר תְּפִלָּתוֹ" קודם כל. 

פעם היתה עצירת גשמים גזרו תעניות ולא נענו ועשו יום משתה ושמחה ושירה ושבח לבורא עולם - וכן נענו! 

תעניות לא עזרו, אבל הם תקנו לשיר ולשבח לקב"ה - ונענו. זה מה שכתוב בתהילים: "וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱ - לֹקִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה" כלומר: הצדיקים ישמחו ויעלצו גם בעת צרה.

כתוב : "וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱ-לֹקִים (מידת הדין), היה דין! מהם עשו? הם שמחו ועלצו! לפני מידת הדין ואז "ויעלצו בשמחה" התקבלה השמחה שלהם תפילתם ע"י השמחה.

 וזה מה שכתוב באיכה: "קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה" מתי שיש לילה יש בעיות יש צרות כשיש חשכה - "קוּמִי רֹנִּי" תקום לפני הצרות, תרנן לפני הקב"ה ואז יגיע שחר. 

הגאון רבי שלמה אויערבאך זצ"ל יעץ לאדם מכובד שהיה נתון בלחצים, "עשה מנהג טוב, טול פנקס קטן, תחזיק בכיס ותקרא לו 'פנקס ההודאות'. כל פעם שאתה מרגיש שטוב לך - תרשום את הפרט הזה בפנקס. לפני כל תפילה תוצא את הפנקס, תתבונן כמה טובות עשה לך הקב"ה כדי שתדע מה לכוון ב: "מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ" אדם שזוכר את הטובות שעשה לו ה' - זה נותן חשק לתת לו עוד. הוא לא זוכר רק אחרי צרות, הוא זוכר גם את כל הטובות כל יום, כל יום... "מזמור לתודה" 

עוד עצה למי שנתון בצרה: ישא תפילה לה' שיושיע אותו מצרתו, אבל קודם יזכיר את הטובות והנפלאות שעשה עמו עד עתה ואת כל החסדים שהציל אותו מצרות קודמות ויאמר: "כְּשֵׁם שֶׁהוֹשַׁעְתַּנִי וְהִצַּלְתַּנִי מִן צָרָה הַהִיא, כֵּן תַּעְזְרֵנִי גַּם עַתָּה לְהוֹשִׁיעֵנִי מֵהַצָּרָה הַזֹּאת". 

וזו עצה נפלאה להינצל מכל צרה! ככה תקנו לנו חכמים, שאנחנו תמיד נזכור על העבר ונבקש על העתיד. 

אדם חש בשחיקה, תשישות, דיכאון, עצבות, יקדיש מספר דקות כל יום יפרוט חסדים שהקב"ה עד עתה, יודה עליהם ויבקש ממנו שימשיך את החסדים עמו - בזמן קצר כוחותיו יחזרו אליו ויוכל לעמוד על עמדו. 

אדם שחולה - יקבל על עצמו לספר שבחים של הקב"ה לאחר שיבריא - וזו תהיה סיבה לרפואתו. כמו אנשים שנודרים שיגידו "נשמת כל חי" וכו' ברבים.

הזוהר הקדוש אומר: חזקיהו המלך היה הראשון שחלה ונתרפא, עד ימיו מי שחלה מת אין להתרפא, הוא ביקש שאדם יוכל "אם טוב בעיניך הקב"ה יתרפאו בני אדם ממחלתם, יודו לשמך וישובו בתשובה". 

אמר לו ה': 'יפה שאלת! ממך נתחיל'. 

וכך היה ה' ריפא אותו את חזקיהו והוא כתב מכתב הודיה לה' : "מִכְתָּב לְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בַּחֲלֹתוֹ וַיְחִי מֵחָלְיוֹ" כך כתוב בישעיה ל"ח ט'.

אז רואים: שאדם שנתרפא - חייב להודות. אנחנו כבר נהגנו אצלנו בקהילה שעושים סעודת הודיה לפני לא אחרי - לפני ואנשים נושעו לפני! לא היו צריכים להודות - אחרי כבר לפני. 

"הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה" על סמך מה? - "אֲסַפְּרָה שִׁמְךָ לְאֶחָי בְּתוֹךְ קָהָל אֲהַלְלֶךָּ" ככה אומר דוד מלכנו. על סמך מה מבקש ישועה דוד מלכנו? 

הוא אומר: "הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי" על סמך מה? - "לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ" אתה תוציא אותי ממסגר ואני אודה את שמך. עוד הוא אומר: "לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה" על סמך מה אתה אומר? – אומר: "וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָ-הּ". זאת אומרת: אם אדם מתחייב לספר תהילות ה' - זה סיבה להציל אותו.

בתהלים (יח, ד) כתוב: "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ". רש"י אומר: דוד המלך בעת צרתו אמר שירה לה' מראש על הישועה הקרובה לבוא. והיה אומר: "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה'" ולכן "וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ" רמז לדבר: "מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם"? כאשר מקדימים להודות ולשיר קודם שתבוא הישועה - זוכים להבטחה שה' ישלם. "מִי הִקְדִּימַנִי? - אם הקדימני - אשלם.

הגאון רבי ראובן יוסף גרשונוביץ זצ"ל אומר: שדרגה זו היא הדרגה הגבוהה ביותר במידת הבטחון והיא נקראת 'בטחון באמת' כמו שכתוב: 'וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכָל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶּאֱמֶת' והמקור לזה בפסוק: "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי" לכן "יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ".

דוד מלכנו בטח בה' בכל לבו, הוא היה נרדף למוות, רודפים אחריו צבאות לא אדם בודד! לא מחבל, צבאות! ודוד בטח בכל לבו שה' יושיעו אותו מצרתו, עד כדי כך שהצרה היתה בשיא העוצמה - הוא כבר ראה את הישועת! ושמח עליה שהיא עתידה לבוא ואף לערוך סעודת הודיה מראש. 

וכך היה מייעץ רבי פנחס מקוריץ לשואלים אותו: היה אומר לעשות סעודת הודיה קודם בוא הישועה. 

והסמיך את זה לפסוק...

 - מי שידע את הפסוק - מאה (100) שקלים, 

בקהל:...

הרב: לא, מי שלא שומע את השאלה לא מקבל... 

בקהל:... 

הרב: כמעט, נכון אבל כמעט 

בקהל:... 

הרב: איך? אתה אומר נכון אבל לא מדויק, "סְעָדֵנִי" אתה תקבל 100 אל תפחד... אתן לך 100... 

 "סְעָדֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה"! תן סעודה! ואז וְאִוָּשֵׁעָה אם אתה מקדים לעשות סעודת הודיה - אתה תושע. אדם שמרגיל את עצמו להודות לה' על כל חסדיו - סולל בכך דרך לישועות נוספות שייעשו עמו בעתיד.

אתם שומעים? 

כל מי שיודה לה' על כל מה שהוא עושה חסדים, הוא כבר מכין דרך לישועות נוספות שייעשו עמו בעתיד אפילו אם ח"ו מגיע לו צרות בעיות מחלות וכו' הוא כבר יוצא לישועות.

הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל אומר: - זאת כוונת הכתוב (תהלים נ, כג): "זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים" כשאדם מודה לה' על חסדיו ומכבד את ה' בהודאותיו, בזה הוא שָׂם דֶּרֶךְ ואני אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱ-לֹקִים, הוא יוצר דרך לישועות נוספות.

אדם שמשבח על כל נס, את ה' על כל הצלה, על כל ישועה, על השגחה פרטית שנעשית עמו, כשאומר: "מִזְמוֹר לְתוֹדָה" - השי"ת יוסיף לעשות עמו נסים, תשועות, הצלות והשגחות פרטיות, כדי שיוכל להמשיך להודות, כל מה שנבראנו "שֶׁבְּרָאָנוּ לִכְבודו" 

כל הודאה מביאה טובה נוספת, כדי שהוא ימשיך בהודאות, נמצא שריבוי הודאות מרבה טובות. 

הנוסח: "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד" כולו מלא שבח ותהילה לה', כל מי שאומרו ברגש והתפעלות ומחדיר ללבו את גדולתו העצומה והנשגבה של בורא עולם – ה' יזכה אותו לדורות ישרים מבורכים. כך מובא בשם רב האי גאון.

שמעתם? 

רוצים ילדים טובים מוצלחים? רוצים משפחה לתפארת - "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד" להגיד את זה עם התבוננות ויחדיר ללב גדולת ועוצמת השי"ת!

אדם שמתרגל להודות לה' ושם לב לחסדים ולטובות שמעניקים לו משמים - הופך להיות אדם שמח ומרוצה בחלקו. 

רוב האסונות האישיים שנגרמים הם מחמת קטרוג המלאכים, מתי שאדם משבח את ה' רק כשהולך לו כרצונו. 

ע"ז יש קטרוג בשמים: 'למה אתה משבח את ה' רק כשאתה מרוצה אתה משבח?!' 

אבל אדם שמשבח את הבורא יתברך על כל מצב, עד שאמרו חכמים שצריך לברך על הרעה כמו על הטובה ובשמחה - אין סיבה להביא עליו אסונות, שאדם משבח את ה' רק כשהכל הולך כרצונו. אדם שמשבח את בוראו תמיד - שוב אין סיבה להביא עליו אסונות. אין סיבה להביא עליו אסונות! מדובר אפילו באדם בעל עוונות!!

בקהל:...

הרב: לא, יודה מזה אין לו... אתה חי אתה נושם אתה רואה אתה שומע... מה זה לא מספיק בשביל להודות? לא ודאי שאם הוא לא מודה בכלל מגיע עונש ועוד עונש עוד עונש... אבל אם הוא רק מודה מתי שה' עשה את רצונו... נגיד הוא רצה אופניים - הוא קיבל ואז הוא הודה לה', אז יש מקטרגים אומרים, למה רק על זה אתה מודה? לא הבנתי - עד שהגיעו האופניים שאתה רואה ושומע ואוכל ושותה ובריא והכל ויש לך משפחה יש בית והכל ואתה לא זרוק באיזה בית מלון שמה במקום להיות בקיבוץ למטה וכו'... מה זה לא מגיע הודאות לה' רק כשהגיע אופניים?

בקהל:...

הרב: מאה אחוז (100%) תודה והמקטרג יקטרג (רח"ל). הוא אומר: 'בסדר תודה, למה לא... למה לא תודה?! אבל למה אתה מודה רק על זה? רק מה שאתה רוצה? כאילו הקב"ה שמש שלך הוא צריך להביא לך רק מה שאתה רוצה... ומה שהוא נתן לך שאתה ודאי רוצה רק אתה לא מודע שאתה צריך את זה. אם פתאום לא תראה ותטשטש לך הראיה - אתה בטח תודה לו אח"כ לא? למה אתה לא מודה לו לפני שהיא תטשטש? למה אדם יודע אחרי ניתוח בבית חולים שהוציאו לו גידול והוא לא והוא לא מודה שאין לו בכלל גידול! לא הבנתי - צריך להגיע לבית חולים עד שיהיה גידול וטיפולים בכימותרפיה ולהודות אחרי זה... וכשאתה בריא ואין לך גידול בכלל לא צריך להודות? עוד יותר צריך להודות! לא, לא מודה זה כאילו טבעי "הוא חייב לי" מה הוא חייב לך? 

עפ"ז מבאר בעל באר מים חיים את ענין של הקדיש, המלאכים טוענים להקב"ה: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" מהם מקטרגים? 

הם אומרים: אדם משבח ומהלל את השי"ת רק כשהנהגת ה' טובה אליו! ואז מה קורה: מעמידים אותו בניסיון ולוקחים לו את האבא, או לוקחים לו את האמא 

ואז הוא עומד ואומר: 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא' ואז הטענה של המלאכים מוכחשת, אמרת שהוא מודה רק מה? כשאתה נותן לו מה שהוא רוצה. 

אומר הקב"ה: חכה אני אראה לך, אני אקח את אבא שלו ותראה שהוא יודה לי: 'יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא' בדיוק כשלקחתי לו את אבא שלו.

אז למה צריך לחכות שאנחנו נוכיח למקטרגים שאנחנו מודים לה' גם מתי שרע?! יותר טוב שנודה לא רק דבר טוב שבעינינו, לא יהיה קטרוג ולא יקחו לנו את ההורים. 

שמעת מה גורמים המקטרגים? - שצריך להוכיח להם כי מידת הדין לא מוותרת! היא אומרת "תראה כל היום הוא שותק לא מדבר לא כלום, נתת לו זה נתת לו זה... לא אומר תודה! וילד קטן קיבל סוכריה "תגיד תודה תגיד תודה"... על סוכריות אנחנו אומרים תודה, על לראות לא אומרים תודה... על לשמוע לא אומרים תודה, על לדבר לא אומרים תודה... על כלום לא אומרים תודה... מה זה? רק אם קרה משהו שאנחנו מאושרים - אומרים תודה, המקטרג אומר: תראה תראה תראה... זה איטרסנטי, אלה אנשים אינטרסנטים...: "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" מה יוצא לך מהם?! רק אם אתה עושה מה שהם רוצים - אז הם אומרים לך תודה... מה זה? מה זה?!

ככה קטרוג על אברהם אבינו, אתה יודע למה היתה עקדה? - היו גדולי הדור אצל אברהם אבינו והוא האכיל את כולם מה עשה השטן? עמד בפתח וחיכה שיזמין אותו ואברהם לא חש לא ראה, לא ראה... אז הוא חיכה שמה חצי שעה-שעה, לא קרא לו לא כלום, עסוק עם האורחים לא שם לב. 

עלה למעלה אמר: 'הקב"ה! אמרת שהוא מכניס אורחים וזה... אני עומד שעה בפתח לא קרא לי ולא אמר לי כלום!' 

"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" נגזרה גזרת העקדה כדי להוכיח אתה מבין מי זה אברהם אבינו... אז מי גרם את הקטרוג? - השטן! 

אותו דבר בימים טובים... בימים טובים הקב"ה מסתכל על "שברי כלים" שלו, אומר הזוהר הקדוש, מי זה שברי כלים? - העניים. אם אתה אוכל ושמח ומאושר עם בני המשפחה שלך ויש עניים שאתה לא דואג להם ואתה לא מארח או לא נותן להם כסף שיהיה להם לאכול! 

הקב"ה אומר: 'אני אעניש אותך שאתה תמות הבטן שלך תתבקע וכל הפרש שיש לך בפנים - הכל על הפרצוף שלך. למה? זה נקרא "חגכם" אתה דואג שיהיה חג לך בלבד, חָגֵיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי" זה חגים שלכם, אתם חוגגים לבד! אני רוצה לראות שאתם קיבלתם ממני שפע - תחלקו אותו גם עם אחרים שאין להם, "שברי כלים". 

אז זאת אומרת יש מקטרגים, אתה רוצה להינצל מהם - תודה לה' תמיד על כל דבר כמו שאמרנו עד עכשיו.

אם אדם שחטא ונתרחק מה' - יכול לחזור ולהתקרב אליו ע"י שיודה לו על טובותיו עמו למרות החטאים. ההודאה עצמה תקרב אותו אל ה' יתברך. 

מרגש מאוד! 

מה שהשמעתי פה לפני כמה ימים את האישה החילונית מהקיבוץ שבשעה שהיא היתה נעולה בתוך הממ"ד והמחבלים מנסים לפרוץ את המקום 

והיא אומרת לקב"ה: "אני בטוחה שאתה תציל אותי! אני מוגנת אני מוגנת... אני מוגנת אתה מגן עלי אתה מגן עלי..." מאיפה חילונית גמורה והיא כל הזמן שעות חוזרת "אני מוגנת אני מוגנת אתה מגן עלי אני..." היא יצאה חיה. שתים עשרה (12) מחבלים היו אצלה בבית מסביב והיא רק מדברת עם הקב"ה בחיים היא לא דיברה אתו! היא לא יודעת מאיפה זה בקע לה 

היא אומרת "לא ידעתי שיש בי אמונה כזאת, לא ידעתי שיש בי אמונה כזאת"! מתי זה מתגלה כשנישט בריירה... (אין ברירה) ועם כל זה - הקב"ה מרחם!! 

מה לנו יותר ממנשה?! - מנשה כפר בא-לקים, העמיד צלם בהיכל, עשה רע ומר. והכניסו אותו לדוד והוא רותח כבר והוא פונה לכל עבודה זרה שתציל אותו ואין מי שישמע. והוא ביידיש קוראים את זה "בתלקע" בדוד הוא נשרף! 

ובסוף הוא אמר שהוא נזכר בפסוק שאתה שלו חזקיה לימד אותו ואמר לו: "צַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד ה'" 

אז הוא אמר לקב"ה "אם אתה קיים ואתה תוציא אותי מפה אז אני אחזור בתשובה, אם לא אתה כמו כולם"! [כמו העבודה זרה - ה' ירחם! אני? - לא הייתי נותן לו לצאת...] 

כן והקב"ה שחרר אותו, המלאכים התנגדו והוא חתר חתירה מתחת לכיסא הכבוד ונתן לו לצאת, חוצפן כזה?! אומר ככה לקב"ה... "אם אתה קיים ואם... עם תנאים הוא... עם תנאים... וה' שחרר אותו!!! נו, מה אתם רוצים יותר מזה. והיום הוא ראש ישיבה כך כתוב בזוהר הקדוש: ראש ישיבה של ישיבת בעלי תשובה למעלה בעולמות העליונים.

הקב"ה רוצה שנכיר בו ונודה לו. זה הכל, קיבלת - תגיד תודה זה הכל, אבל מה אתה מקבל בלי סוף כל אבר ואבר... אם יש לך רק ציפורן חודרנית - אתה כבר לא יכול ללכת, מסכן רק בצבצה לך ציפורן קצת אתה אבוד אתה אבוד... נו, יש לך עשרים (20) ציפורניפ והכל בסדר ואל כואב הכל מתפקד, לא מגיע ע"ז לקב"ה תודה?... רק שיש איזה חסר נזכרים, לא! לא! תזכור את ה' לפני. אם אדם מקדים הודאות רק טובות והצלות ונסים ונפלאות. 

כל פעם שאדם מודה לה' על טובה שנעשתה עמו בעבר, צריך גם באותה שעה לבקש גם על העתיד, אם הוא לא מבקש היא פוסקת; לאה אמרה: "אוֹדֶה אֶת ה' אף הַפַּעַם" אה אמרת רק הפעם ולא המשכת לבקש - נעצרה מלדת. צריך לבקש ישר מיד עוד פעם!

"הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב" אז מה יקרה? - "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" אדם צריך להודות לה' ולבקש, שלעולם יהיה חסדו, לא רק מה שהיה גם ימשיך וככה יהיה!. לעולם אדם יודה על העבר ומיד יבקש-יבקש גם על העתיד.

כשאדם יוצא ממיצר עליו להודות לה' לא רק על הישועה אלא צריך להודות גם על הצרה שקדמה לה! 

שמעתם? 

לא להודות רק על זה שנתרפא מהמחלה, צריך להודות לה' גם על המחלה, גם על הצרה שקדמה לה כי היא גרמה להודאה. 

אם היית חכם ומודה לפני צרה - לא היתה צרה, אבל אתה לא הודתה, אז מה הקב"ה עושה? מביא צרה כדי שתודה, אז עכשיו שאתה מודה - זה בסדר, אבל מי גרם? הצרה, אז תודה גם על הצרה. 

הקב"ה המתין במצרים מאתים ועשר (210) שנה, עד שזעקו אליו בני ישראל ואז הוא שיחרר אותם וגאל אותם, כל זמן שלא זעקו לא פנו לה' - לא קרה כלום, מתאים לכם להישאר ככה רוצים בצל שומים אבטיחים רוצים דגים הכל בסדר? תישארו! מתי שנהם זעקו אז הקב"ה שיחרר אותם. 

צריך לדבר אתו, הקב"ה רוצה שנשמור על קשר, לכן יש שלוש תפילות לכן יש ברכות השחר להודות, לכן יש מאה (100) ברכות בכל יום, להיות בקשר כל הזמן להיות בקשר, "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" "בָּרוּךְ - זה מקור הברכות, אַתָּה, לפני, אתה-אתה פה לפניי, "בָּרוּךְ אַתָּה ה'" מקור הברכות אתה ה' לפני, אֱלֹהֵינוּ – תקיף בעל היכולות ובעל הכוחות כולם. "מֶלֶךְ הָעוֹלָם"! אתה המנהיג היחידי בעולם. 

בורא פרי העץ, שהכל נהיה בדברו, כל הברכות, להיות בקשר, ברוך אתה - תזכור שהוא פה לפניך, "אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" הוא פה נמצא לא לשכוח לא לשכוח 'לֵית אֲתַר פָּנוּי מִנֵּיהּ' אז זאת אומרת בן אדם צריך להקדים הודאות.

המלבי"ם אומר: אדם שהיה שרוי בצרה וניצל ממנה יאמר מזמור: "לַמְנַצֵּחַ לְעֶבֶד ה' לְדָוִד" (תהלים לו, א) מתוך שמחת הודיה לבורא עולם, אם הוא אומר - ה' ימשיך לעשות עמו חסדים! מבטיח המלבי"ם בפרק הזה.

"הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" מזמור קל"ו נקרא 'הלל הגדול', כולו הודיה לה' ואתם יודעים תפילה של מי זה? תפילה של מי זה? "הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" תפילה של מי זה?

בקהל:...

הרב: של מי? משה רבינו? לא, - מלאכי השרת! מלאכי השרת אומרים לפני הקב"ה כל יום את המזמור הזה "הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" מזמור קל"ו זה נקרא "הלל הגדול". כולו הודיה לה' וזוהי תפילתם של מלאכי השרת וכל האומר אותו בכוונה - יש לו חלק לעולם הבא. 

תראו איזה דברים נפלאים!

בגאולה הקרובה, כשיבוא משיח צדקנו, אנחנו נשיר שירי הודיה לבורא עולם שגאלנו גאולת עולם הגלות הארוכה והמרה שאנחנו שרויים בה. בין שירי ההודיה יש מזמור "הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב" שזה מזמור קי"ח. ככה אומר אבן יחיא. מדהים. ואנחנו יכולים להגיד את זה היום לפני הגאולה. מה הבעיה להגיד, פותחים תהילים ואומרים ואנחנו כבר מרגישים גאולים.

אם משגרים על האדם ייסורים, 

ידוע שיש מלאכים נאמנים בכניסתם ונאמנים ביציאתם! זאת אומרת יש מלאכים שהם אחראים להכניס באדם חולי והם שוהים שמה עד שנגזר עליהם לצאת}. אבל אם אדם מתפלל ומבקש רחמים - יכול להקדים את הזמן של הרפואה. אומר היעב"ץ וגם החתם סופר. 

למה? - לפני שהוא התפלל הוא היה בדרגה מסוימת, הדרגה הזאת לא הספיקה אז הביאו עליו חולי, רוצים לקרב אותו לקב"ה. מה גרמה המחלה? - שעכשיו הוא פונה לה', מי שפונה לה' הוא מתקרב אליו, אז הוא עבר למדרגה אחרת כבר, הגזרה היתה על ההוא עם המדרגה הנחותה, עכשיו שהוא התפלל לה' כל כך - הוא כבר עלה מדרגה, הוא התפלל לה' עליו לא היתה גזרה, ממילא מתבטל. שמעתם את הרעיון... 

עצה לישועה מצרה.

להקדים להודות לה' על הישועה שתבוא שנאמר: "מְהֻלָּל אֶקְרָא ה' וּמִן אֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ". רש"י: בזכות ההלל שאדם יאמר על הישועה שודאי תבוא - יוושע מאויביו. "בְּהִלּוּלִים אַקְרָאֵנוּ וְאֶתְפַּלֵּל לְפָנָיו תָּמִיד, אֲפִלּוּ לִפְנֵי הַיְּשׁוּעָה אֲנִי מְהַלְּלוֹ, לְפִי שֶׁבָּטוּחַ אֲנִי אִוָּשַׁע מֵאוֹיבַי"

בתחילת התשובה שלי, אמרו לי: שדודה שלי ה' יאריך ימיה בטוב ושנותיה בנעימים, היא שכבה בבית לא יכלה לבוא לבית הכנסת בחג נתפס לה חוץ מכבודכם הרגל מהמותניים היא לא יכולה להזיז.' 

טוב שמעתי הלכתי אליה, שאלתי: 'דודה! מה קרה?' סיפרה לי, 

אמרתי לה: 'תשמעי! תקחי את ההלל שאנחנו אומרים בחגים ותגידי אותו "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'" אבל מילה במילה ותתכווני להודות לה', בעזרת ה' כשתגמרי את ההלל - רפואה שלמה!' 

היא עשתה כך. באמצע הלילה סבא שלי המנוח בא אליה בחלום ואמר לה: "נעמי - אמנון הוא רב והיא נקזת!... היא כשראתה את אבא שלה פתאום בחלום - בעטה את עצמה בזה והשתחרר לה. בבוקר אני בא 

'מה קורה?' - הולכת כרגיל. אמרה את ההלל כמו שצריך זהו! - לא יאומן כי יסופר! זה מופת. לא האמירה, זה שבא הסבא איי איי איי... אדם שמודה לקב"ה... – אין! אין. אין...

הצלתי שלושה (3) אנשים לפחות, ע"י קריאת שמע מילה במילה, 

כתוב בשו"ע: שמי שאומר "שמע ישראל" בכל כוחו - מצננים לו גיהנם, למה? אם אתה אומר קריאת שמע כמו שצריך בכל כוחו בכל כוונתו - אתה מתחמם, כשאדם מתרכז הוא מזיע קצת, זה לא קריאה סתם, אז מצננים לו 'מידה כנגד מידה!' את הגיהנם ואם הוא יהיה בגיהנם אז יצננו לו.

כתוב שיש רמ"ח (248) איברים וכנגד זה יש רמ"ח תיבות בשמע ישראל, אז כל תיבה מתקנת אבר, אם אתה אומר את זה כמו שצריך...

היה לנו קרוב משפחה, שהיה שוער בכדור רגל ונתפס ולא יכול לזוז , נתנו לו זריקות 1.200.000 פניצילין קראו לזה ולא עזר, חוץ מכבודכם אפילו להגיע לשירותים היו צריכים לקחת אותו, הוא לא יכול לא יכול... הוא היה חילוני כופר! וכשאני חזרתי בתשובה הוא לגלג עלי, כן כרגיל. 

אבל אמרו לי שיש את המקרה הזה, נסעתי אליו לבת ים. 

הוא אומר: מה, באת להסתלבט עלי...?! 

אמרתי: לא, באתי לעזור לך. 

- איך אתה יכול לעזור לי? היתה היום פה רופאה נתנה לי זריקה לא עזר, איך אתה יכול לעזור לי? 

אמרתי לו: אם אתה לא תצחק על מה שאני אגיד ותעשה מה שאני אומר - אתה תהיה בריא מיד. 

- מה אני צריך לעשות? 

אמרתי לו: אבל תבטיח לי שלא תצחק, אם תצחק - יהיה יותר גרוע! לא לצחוק. 

אמרתי לו: בבוקר אתה קם יש לך טלית ותפילין? 

אמר לי: כן. 

אמרתי לו: אתה תשים אותם תגיד ברכות השחר ואח"כ תגיד "קריאת שמע" כמו שאני אומר לך להגיד "שמע! ישראל! ה'! ככה מילה מילה עם הפסקה "ואהבת את..." ככה ואתה שומע מה אתה מדבר! שתסיים - "ה' אלוקיכם אמת"! תהיה בריא. 

הוא כמעט צחק - הזהרתי אותו! 

אמרתי לו: מה יש לך להפסיד, אין לך מה להפסיד! נכון, כמה זה יקח... 

למחרת הוא מצלצל אלי, משתולל משמחה הוא אומר אני רץ מסביב לשולחן ולא מאמין, איך שסיימתי "אמת"! אני מנסה לקום אין שום דבר כאילו לא היה כלום נהיה בריא לא עצה שלי זה כתוב.

שאלו בקהל אם האיש הזה חזר בתשובה?

הרב: כן, כן חזר בתשובה.

והיו עוד שני (2) מקרים אישה אחת שהיה לה עצב בפנים, אני לא יודע ממה זה אמרו מקרירות לא יודע, חצי שנה השפתיים והפה הלך עקום בצד והכל... 

בקהל אמרו: מביצרון

הרב: נכון גב' לוי מביצרון שהייתי נותן שמה שיעורים ובאתי אליה ואמרתי לה תעשי ככה וככה - איך שהיא סיימה אמת - נהייתה בריאה.'

עוד אחד היה בסמינר של ערכים, גם בן אדם שנתפס בגב, היה צוחק על כל הסמינר ועל כל המרצים ועל כולם וכולם. אבל לסימפוזיון היה צריך להגיע מכופף ככה. 

אמרתי לו: אתה רוצה להיות בריא? אתה רוצה לראות תעשה מה שאני אומר, עשה - וזה היה הסיפור הכי סיפור של הסימפוזיון, הוא סיפר את זה וחזר בתשובה וקיבל עליו וזה וזה... 

אם מאמינים... אם מאמינים! במה שכתוב - זה עובד. התורה לא משקרת, תורת אמת, ה' אמת תורתו אמת חותמו אמת!! אמת! אבל אם אתה עושה את זה כמו שצריך. 

אז יש לנו פה הבטחות מכל גדולי ישראל, יש לנו מהתורה, יש לנו מהנביאים, יש לנו מהכתובים, כל מי שיקדים להודות לה' יתברך, כל בן אדם ובן אדם צריך לדעת: "אתה תודה לה' – ה' יתן לך להודות לו עוד". אתה לא תצטרך ייסורים ולא דוגמאות ולא שום דבר. 

ב'מידת הבטחון' כלול, אם אדם מדמה בלבו שכבר נעשתה הישועה והוא מוכן כבר לשיר שיר חדש על הישועה שכבר הגיעה – הוא ירפא, מי אומר את זה? הרשב"א. וגם השל"ה הקדוש.

אתה צריך להאמין, זה מידת הבטחון! אדם שכבר מדמה שנעשתה הישועה, כאילו כבר אחרי והוא מוכן לשיר שיר חדש על הישועה שכבר הגיעה – נרפא. 

צדיקים גדולים הגיעו לדרגת בטחון כזו שבטחו בה' שיושיע אותם ועוד בטרם בוא הישועה, בעת הצרה, הם הרגישו את הישועה "ויגל לבם", כמו שכתוב: "וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ".

היום סיפרנו בבוקר, שאחד מהצדיקים חלה מאוד והרופאים לא יודעים מה לעשות אתו וכל בני המשפחה מתפללים עליו מתפללים... והוא נזכר שהרבי מקוזניץ' אמר שאם אדם בוטח במאה אחוז שתבוא הישועה - יכול להביא על עצמו ישועה.

אלה שהתפללו בחוץ פתאום שמעו שהוא נפל מהמיטה, אוויי, נכנסו בפנים הרימו אותו מהמטה מחדש ו... 

אחרי כמה זמן פתאום הוא הולך על הרגליים ואז הוא סיפר להם שכשהוא שכב במיטה הוא נזכר במה שאמר הרבי ואז הוא הכניס בעצמו בטחון בטחון בטחון, שהוא יהיה בריא בריא בריא... ואז הוא קם - והוא נפל! וכשהרימו אותו אמר איך זה יכול להיות שהרבי מקוזניץ' יגיד סתם דברים אם הוא אמר ככה אז וודאי זה נכון. אז סימן שהבטחון עדיין לא היה שלם. חזר עוד פעם מחדש בטחון בטחון בטחון ואז הוא קם והלך והכל ונהיה בריא והכל והלך! 

לא צריך לא צריכים לדעת, בטחון בשלמות אם אדם שלם בביטחונו. בטח באחד ואל תפחד. הבוטח בה' אפילו רשע, אפילו גנב - חסד יסובבנו, זה מציאות! טבע טבע טבע! כך עשה ה' בבריאה, שמי שבוטח בו באמת - אפילו בעל עבירות אפילו גדולות אפילו רבות ובטוח בה - ה' מושיעו. זה הטבע. 

"בדברי הימים" הקראנו פה את כל הפרק לפני כמה דרשות, תפתחו בדברי הימים ב', בפרק י"ג בפסוקים י"ד ט"ו כתוב שמה: "וַיִּפְנוּ יְהוּדָה והִנֵּה לָהֶם הַמִּלְחָמָה פָּנִים וְאָחוֹר [שתי חזיתות כמו שאומרים היום שתי (2) חזיתות] וַיִּצְעֲקוּ, לַה'; וְהַכֹּהֲנִים, מחצצרים (מַחְצְרִים) בַּחֲצֹצְרוֹת ויָּרִיעוּ, אִישׁ יְהוּדָה" 

אומר המצודת דוד: מה זה ויריעו איש יהודה? - תרועת ניצחון! בטחו בה' שינצחו במלחמה. ונצחו!

מה קרה? אתם יודעים? - היה מלחמת דו"צים, מה זה דו"ץ? דו צדדי, אחד יורה על השני, עמון ומואב הרגו אחד את השני בכלל יהודה לא היו צריכים להתערב, חיסלו אחד את השני. חמאס ירא פגע בחיזבאללה, חיזבאללה ירה פגע בחמאס. אבל בזכות מה? בזכות שהכהנים מחצרים בחצוצרות, ויָּרִיעוּ, אִישׁ יְהוּדָה" תרועת ניצחון. היו בטוחים בניצחון שהקב"ה יתן להם.

אם היו נכנסים כבר לעזה - לפני כמה ימים המצב שלנו היה טוב, למה כולם באו עם חשק ועם בטחון שהם יצליחו אבל מותחים אותם כמו מסטיק...! יותר מידי!! יותר מידי!!! לא יודע מה יהיה. הביבי הזה... אייייייייי והם גם לא מכינים את הציבור ולא מזכירים את ה' בכלל. 

הם עוד קוראים לשבת הארורה 'השחורה' - ארורים ארורים ארורים. השבת ארורה? ארורים אלה שחיללו אותה, מה זה 'השבת הארורה?!' ח"ו! - "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ" כל הברכות באות משבת, לא יאומן, צריך נסי נסים יש הרבה יהודים שמתפללים, אולי הזכויות שלכם יגנו. 

עכשיו אנחנו מחלקים עשר אלף (10,000) כאלה, "פסוקי בטחון וקיווי לקב"ה ללוחמים, שיתבוננו בהם, יזכירו את ה' לפני שהם יוצאים לקרב, שהקב"ה יעזור כמו שאנחנו לומדים פה: "וַיְהִי בְּהָרִיעַ אִישׁ יְהוּדָה והָאֱלֹהִים נָגַף אֶת יָרָבְעָם וְכָל יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי אֲבִיָּה וִיהוּד..." מי שנמצא בצרה ומקוה ומצפה לישועת ה' מתוך שיר ותהילה להשי"ת - הוא מעורר יותר את רחמי ה' למלא את מבוקשו'.

הרמח"ל הקדוש אומר: כתוב בתהלים, "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי" – בזכות שהודתי לך בעת שעינית אותי – "וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה" מתי שאדם מעונה והוא מודה - "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי" אז אתה "וַתְּהִי לִי לִישׁוּעָה".

וכתוב בתהלים ק"ו: "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם". מתי "וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם" מתי שהוא רואה בצרתם? "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִינָּתָם" אם הם מרננים ומודים לה' על הטובות והישועות העתידיות. 

האוהב ישראל אומר: 'ע"י האמונה יכולים לבטוח בהשי"ת שיעשה עמנו נסים ונפלאות ולטובה ולשיר בקול נעים - קודם שנעשה הנס, כי בכח האמונה בו יתברך שמו, אומרים את השירה אף קודם הנס, כאילו כבר נעשה הנס'.

השמחה שמציפה את הלב מחמת הישועה שקרובה לבוא – היא מושכת את כל הישועות שנאמר: "קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים" קול "רִנָּה" קודם ואח"כ באה "הישׁוּעָה, קוֹל רִנָּה בִישׁוּעָה". אדם מודה ומרנן לה', אז מגיעה לו הישועה.

ממה שאמרנו קודם: בתקופת יהושפט מלך יהודה, שהנביא יחזיאל הודיע לעם ישראל ה' יעשה להם נס והם ינצחו במלחמה נגד מואב ועמון. החל להודות ולהלל: "הוֹדוּ לַה' כִּי־טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" – עוד לפני היציאה למלחמה; בזכות זה נושעו ולא נשאר מהאויבים שריד ופליט.

כשאדם מודה לבורא על העבר ומבקש על העתיד - תפילתו מתקבלת במרומים והבקשות מתמלאות. לכן בהלל כשאנחנו מודים "הלל" מודים על כל מה שעשה לנו ביציאת מצרים בכל בכל בכל... "הלל" מה אנחנו מכניסים שמה? "אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא" למתי? הלאה, מודים על העבר ומבקשים על העתיד. וכך אומר הגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך "בהליכות שלמה".

האמונה - מושכת ישועות. הבטחון - פועל ישועות. בתנאי שהאדם מרבה להתבונן בחסדי השי"ת, מבקש ומודה לו על מה שגמל עליו עד עתה. 

מי שמודה לה'... שימו לב! על דברים קטנים – זוכה להודות על דברים גדולים!

מי שמודה על ישועות חלקיות - יזכה להודות על ישועות מושלמות. 

בקיצור, "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ" בלי הפסקה, כל רגע שאתה יכול להודות ולהלל לה' - ואם אתה אומר את זה עוד בשירה - חבל על הזמן, לא בעיות לא צרות לא מחלות, שום דבר רע רק דברים טובים וטובות ונפלאות. 

אדם עשיר נתן סכום - אם שבחת לו והודתה לו באמת בלי חניפות - יש לו חשק לתת לך עוד, אם לקחת ואמרת לו בשפה רפה תודה. והלכת - הוא לא יתן לך. אם תשבח את הקב"ה ותהלל – יא חביבי.

מה עושים כל המלאכים כל הזמן? - אומרים שירה! "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר" 

'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כה'...' 'ושמחת בימיך והיית אך שמח'... (כבוד הרב שליט"א שר...!) ככה תשירו כל יום תשירו כל יום תשירו לה', הקב"ה שמח שהבנים שלו שמחים. אם אתה בדיכאון, אתה בורא מלאך של דיכאון, הוא יטפל בך. עד שתגיע לחרדות. אם אתה שמח, נברא לך מלאך משמח והוא ישמח אותך בהרבה שמחות. אתה פועל, איך שאתה פועל ככה אתה בורא וככה אתה מושפע. 

אז לכן לעולם יהיה אדם בשמחה בריא חי נושם רואה מבין הכל בסדר הכל בסדר, גם אם יש תזכורות קטנות מה' וזה... זה רק בשביל להקפיץ אותך מדרגה, לשחרר אותך מהמצב שאתה תקוע, תעלה-תעלה תעלה קצת תעלה, תתרומם-תתרומם, זה רק לטובה. 

אז מברכים גם על הצרה שהיתה שהקפיצה אותנו מדרגה, כן זוכרים. 

שאלות למי שיש בבקשה... 

 - - - שאלות ותשובות - - -  (לא מוגה)

שאלות למי שיש בבקשה כןן לו פה שלום לכבוד הרב שלום א לפני שבועיים הייתי פה והרב ביקש ממני לעשות משהו ו לא האמנתי ב100 אח שזה יכול להשפיע ולעזור לי ואני מצטער על זה ורציתי לדעת אם יש משהו שאני יכול לעשות והפעם אני באמ יעשה שעתיים ללמוד תורה כל יום בתענית דיבור 90 יום רצוף אמן אפשר גם ברכה כן שתתקיים הברכה הקודמת אמן תהיה ברי כן שאלה יש אצל אנשים תראה שלום כבוד הרב אני רוצה לומר לך תודה רבה שבזכותך ובזכות ה כל הסרטונים והשיעורים שאנחנו וא אני מתרגשת שאנחנו שומעים אותך אני התחזקתי מאוד ואני והמשפחה שלי אנחנו רוצים מאוד להומר לך תודה ואנחנו אוהבים אותך מאוד תודה כן שאלה רוצה להגיד מי יש לו הנה פה מורי תנעמי תן לו פה שורה ראשונה מה נעשה כדי שנזכור נזכה להקביל פני משיח צדקנו בקרוב לזעוק לשם שאנחנו רוצים אותו כבר באמת אם נזעק כולנו ביחד באמת עשינו אתה יודע סעודת הודיה לגואל כאילו כבר בא אתה יודע למעלה מ1000 איש היינו בעולם עשינו הקבלת פני משיח על ידי סעודת הודיה לא חיכינו עד שהוא יבוא ואחר כך נודה עשינו קודם אז עכשיו אנחנו רק מחכים מתי הוא יתגלה לזעוק לקדוש ברוך הוא שרוצים אותו ברך אותי שאני אזכה אמן תודה כן תן לו לבחור מאחוריו ערב טוב כבוד הרב ערב טוב מות כבודו כן אני אשיג את המשקפיים אני לא רואה מרחוק נו לא חשוב העיקר אתה שומע רציתי לשאול בן אדם שמעשר כן כסף כל חודש סכום גדול וכתוב בפרשה ובחנות נה בזאת ואם לא כותים לכם את אם הוא נותן מעשר הוא לא יעני אם הוא נותן חומש הוא יעשיר א לא מעשר כדי שתתעשר עשר תעשר תעשר שתי סוריות חומש אז בן אדם 20 20% צריך לתת כן התעשר והוא יתעשר כן ואם הוא נותן מעשר אז המעשר יגרום שהוא לא יעני מעשר נקי נקי נקי כן לא אחרי הצאות אני נותן מעשה כאילו לא משנה מה מעשה כן אז 20% הוא צריך הוא יכול להתעשר נכון בתנאי בתנאי שאין לו דברים שמעכבים את העשירות כגון אם יש בידו גזל אז הוא לא התעשר אין גזל אם אשתו בוכה הוא מצער אותה אז כתוב שמפסיד מעותיו אם הוא נתן בריבית או לקח בריבית או היה שותף לריבית הוא גם יכול להפסיד כי זה מחורר לו את הכיסים כתוב שהוא מפסיד את מעותיו יש כמה דברים שמונעים אבל אם אין לו את הדברים המונעים מובטח לו שהוא תעשר עכשיו עוד שאלה יש לי חבר שלומד את הרמבם כן והוא אמר לי שהוא היה הפוסק הראשון אריף היה לפניו נו אולי ב3 שנה לפניו עכשיו הרמבם הוא יש לו הרבה הלכות שבשולחן ערוך הוא גם הסכים איתו ולא מקיימים את זה מה אתה רוצה שאני אעשה לא אני לא רוצה שאתה תעשה אני אומר תן לי תשובה למה למה צריך לשל את פסק הלכות ואנשים לא הולכים לפי הרמבם שוא היה פוסק הראשון עשה מה אני אעשה צריך לשאול אותם למה הם לא עושים ו לא שומע קור תרנגול לא מברך וכולי וכולי וכולי בכ כ גם הסכים גם כתוב להניח תפיל בכול המועד ולא אם אני לא טוה וכולה וכולה וכולי וכולי ולא עושים את זה מה לעשות העיקר אתה עושה מה שצריך עכשיו אני יכול לקחת כמה הלכות לפי ה לא לא לא לא אתה הולך לפי המרן אתה תלך לפי שולחן ערוך נכון מה שאומר תעשה תהיה בריא תודה שאלה נוספת הנה שמה בסוף ש מיש ע כוב מ זה ערב טוב כבוד הרב ערב טוב אמרת על האמונה וביטחון ולדוד המלך כמובן אבל יש גם כמה מזמורים שהוא אומר אלי אלי למה עזבתני ויש עוד למה רגשו גויים ויש עוד איזה מזמור נכון שמתחיל בלמה נכון אז זאת אומרת שכביכול הוא כן בא בלא הוא רוצה ל דעת למה שהרשעים האלה יהיה להם טוב ושקט וכל הדברים האלה ופה ושם זה ללמד זכות על עם ישראל למה שהגויים למה רגשו גויים אולמים גוריק התייצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד נגד השם ונגד משיחו אז הוא אומר אחר כך ננתקה את מוסרת מו ונשך ממנו יוש בשמיים יצחק השם ילעג למו אל תדאג אני שואל שאלה אבל אני יודע גם את התשובה בסוף אתה תיתן להם באבו אבו בעזרת השם תהיה ברברי זה עוד שאלה קטנה עוד שאלה קטנה אתה כרגע דיברת גם שהזכרת את יציאת מצרים נכון שגם הרשום ואה על שבעתם ואת באמת הקדוש ברוך הוא הציל את עם ישראל ן אבל אתה רואה היום מה מה קורה פה פה מי שמנהל אותנו זה למעשה אנשים שלפי דעתי כולם הולכים לפי כוחי ועוצם ידי ודאי יש קבינט קטן ויש קבינט גדול כן הקבינט היה מצומצם שבוע שעבר היה שש אמריקאים וארבע ישראל אתה יודע למה קוראים לו מצומצם כי אנשים מצומצמים שמה כן אז עכשיו השאלה אם הם מנהלים אותנו ועם ישראל עדיין לא התעורר וגם לא ברור אם הוא התעורר בכלל לא יש כמה ש התעוררות שמע המונים המונים עשרות אלפים לפחות ביקשו ציציות שמו ציציות הולכים עם ציציות חילונים חילונים הרוב עדיין מאמינים להם אבל לא משנה תשמע יש להם ברירה אז יש לי שאלה לגבי זה אומרים שאסור לסמוך על הנס נו נכון אז אז היה גם כמו שאמר כמו שאמרת העשרות שמו ציצית העשרות גם הלכו לנדבה קנו כרטיס ונסעו מפה אמרו אם אלה ניצחו אותנו שמה בדרום אז מה עלול לקרות לנו כן אז כמו שאומרים שאסור לסמוך עעל הנס אז לא יודע או מה לדעתך צריך לעשות אולי באמת צריך לקחת את הרגליים ול במקרה הזה יותר יותר כדאי לסמוך על הנס ממה שלמו על צהל ברור שכן אז אז בכל אופן צריך לדעת אנחנו ביד השם אם אנחנו העם אנחנו קובעים העם לא הם אלה בובות על חוט כמו בתיאטרון אתה מבין והקדוש ברוך הוא נותן להם דעה לעשות א' או ב או ג' הוא רדים את כולם לא משנה אם הם התכוונו לזה לא התכוונו הוא הרדים אותם באותו יום כמה שעות כל הכוחות רדומים כן זהו אז זה הקדוש ברוך הוא מנהל את הכל הראה להם שהתנפץ להם כל כוחי ועוצם ידי וכל מה שאתם חושבים כתוב במשנה ואל בינתך אל תשען וכל ה מן בכל 82 וכולם אמרו שמה שחמאס מורתע כן זהו כן מורתע ג' דתי עושים את כל האימונים מול הפרצוף שלכם בדיוק מה הם יעשו כן ועוד היו מבסוטים ההבלים הם עשו את כל האימונים שלהם על סוכות והם לא ידעו שהם מתכננים לעשות את זה בסוכות כן לכן הם עשו את האימונים על סוכות והם שיבחו את החמס תראה איזה יופי הם עושים אמונים עם סוכות כאילו עוד התלהבו מהם והם לא יודעים שם מתכננים בסוכות להיכנס בקיצור תמיד אמרנו אין על מי לסמוך רק על אבינו שבשמיים אבל הוא מחכה שנצחק אליו כל קריעת ים סוף מתי הייתה כשהקדושים מה שאני אומר מה תצעק אליי דבר אל בני ישראל בי סעו אם הם בוטחים בי והם נכנסים לים אני אקע להם אותו אם הם לא בוטחים בי אז המצרים מאחורה טוב נקווה שעם ישראל תעורר ב אם אני ואתה נתעורר גם אני ואתה יכולים לדאוג לזה בעזרת השם כל יהודי יכול לפעול כל יהודי תלוי בדרגת הביטחון שלו כל יהודי תודה ו עוד שאלה אחרונה נו תן לה שאלה פה פה פה פה ביום רביעי תהיה פה גם דרשה וביום שני הבא גם כן כבוד הרב רציתי לשאול לגבי המעבר שלכם לירושלים נו מה מה לגבינו שאנחנו לא יכולים לצערנו הרב להצטרף אליכם לירושלים מה אני יכול לעשות הבית כנסת והחנות נשאר מה אני יכול ל בינתיים הכל נשאר כן בהצלחה אני מודה לכם על הקשבה ברוכים תהיו לשם הרי אני מכוון לקיים מצוות חכמים רבי חנני בש אומר ישראל