רכסים - לעשות תשובה בקלות

 

 

- - - תמלול הדרשה בלי חלק השו"ת - - - 

 

 

ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.

הערב יהיה לגאולה ורחמים לבנין בית המקדש לכתיבה וחתימה טובה, לכל עמו ישראל ולמשפחת... 

יהיה הערב גם לרפואת: שמחה בת יונה וכל הברכות כולם למשפחת לאוער ומשפחת סימנדל שקד, שמואל בן דבורה ורחל בת מיכל יזכו לסייעתא דשמיא בריאות איתנה פרנסה בשפע ועוד בנים צדיקים לעבודתו יתברך. 

הערב גם יהיה לע"נ מיכאל בן יעקב, יהונתן בן מיכאל ולע"נ הורי מנוחתם עדן - אמן, אמן! 

אנחנו מתקרבים לראש השנה ואנחנו צריכים לראות: איך אנחנו נעשה הפעם, יש סיכוי שנעשה תשובה ונגמור את הסיפור כמו שאומרים, או שכל שנה ולא נקיים ונחזור להיות מה שהיינו?!

אז בואו ניתן לכם כמה עצות ודרכים איך באמת לא צריך לפחד מהתשובה ואיך אפשר לקבל קבלות ולעמוד בהם וכו’.

בפרשת ניצבים אומר משה רבנו: "כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם הִוא לֵאמֹר מִי יַעֲבָר לָנוּ אֶל עֵבֶר הַיָּם וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" 

והפסוקים האלה עוסקים במצווה מסוימת.

הרמב"ן אומר: 'שהמצווה הזאת זו היא מצוות התשובה! "ושבתה עד ה' אלוקיך" והתורה מבטיחה: שהמצווה הזו לא רְחֹקָה ולא קשה להשיגה, אדרבא! היא קרובה אלינו מאוד בפינו ובלבבנו לעשותה. 

זאת אומרת כל מי שרוצה לעשות תשובה יוכל לעשות ולא רק שיוכל לעשות יכול גם לעמוד בזה.

ונשאלת השאלה: איך אדם שהורגל בחטאים... והחפץ לשנות את דרכיו והרגליו, איך זה קל? כולם יודעים: שלעשות תשובה זה לא קל! והתורה אומרת: זה קל מאוד! "בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ" איך זה מסתדר עם המציאות? 

אז כדי להבין זאת נראה מה אומר המדרש (איכה רבה ה, כא) הוא מציג סתירה בין הפסוק בסוף מגילת איכה שם כתוב: "השיבנו ה' אליך ונשובה" לבין הפסוק (מלאכי): "שובו אלי ואשובה אליכם אמר ה' צבאות"

מהפסוק באיכה: אנחנו מצפים מהקב"ה שישיב אותנו אליו, כדי שאנחנו נפעל לאחר מכן ונשוב אליו. ואנחנו אומרים "השיבנו ה'" קודם "אליך" ונשובה לאחר מכן.

הפסוק במלאכי: הקב"ה קורא לנו לשוב אליו, בהתחלה "שובו אלי" ואז "ואשובה אליכם". אז רואים: יש פה כביכול ויכוח בין כנסת ישראל לקב"ה... הקב"ה חפץ: שאנחנו נתחיל והוא יסיים, 

ואנחנו אומרים לו: 'לא, אתה תתחיל ואנחנו נסיים'. 

כיצד מוכרע הוויכוח? 

בשיר השירים כתוב: "פתחי לי אחותי" – 'רבי ייסא אמר: 'אמר הקב"ה לישראל: "בנַי! פתחו לי פתח אחד (1) של תשובה כחודה של מחט ואני אפתח לכם שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו!'. 

אז זאת אומרת אם אדם פותח פתח מפולש בלב שלו, פתח קטן אפילו כמו חוד של מחט - כנגד זה הוא יקבל סיוע מן השמים, פתח שיכולים להיכנס בו קרונות עגלות... זאת אומרת פי מיליונים תקבל סיוע מן השמים!

אז ה' מבקש: בואו תעשו צעד אחד קטן לקראתי פתח "פתחי לי אחותי רעייתי" ואני מבטיח לכם: סיוע בלי גבול.

אותו דבר אנחנו מוצאים במקום אחר בדברי המדרש (פסיקתא רבתי מד, ה): "שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך". משל למה הדבר דומה? 

בן מלך היה רחוק מאביו מהלך מאה (100) ימים! 

אמרו לו אוהביו: 'חזור אצל אביך'. 

אמר להם: 'איני יכול'. 

שלח לו אביו ואמר לו: 'הלך מה שאתה יכול לפי כוחך - ואני בא אצלך בשאר הדרך!'. 

כך אומר הקב"ה: "שובו אלי" כמה שאתה יכול לשוב, "ואשובה אליכם" אל תדאג אני אדאג שאתה תסיים את התשובה על הצד הטוב והמלא.

אז זאת אומרת אנחנו מתבקשים להתחיל, ברגע שאנחנו מתחילים מובטחים שנוכל גם לסיים, אבל כשאנחנו מתכוונים באמת 'הבא להיטהר מסייעין לו'. 

'הבא להיטמא פותחין לו' לא מסייעין לו, יש פתח, אדם יש לו בחירה יכול לבחור להרע או להיטיב, החליט: להרע - אף אחד לא מונע אותו, אבל הבא להיטהר - לא רק שמאפשרים לו אחרי שהוא חטא, גם מסייעין לו מן השמים שיצליח.

אבל צריך להיות באמת 'בא להיטהר' לא ניסיונות; 

- 'אני אנסה, נראה, אולי אני יצליח...' 

אם אדם החליט לדוגמא; 'אני רוצה מהיום לקום ב: 'נץ!' זה לא: 'אני מנסה...' זה: 'אני מחליט היום שמהיום אני קם בנץ!' אם הוא מקבל החלטה כזאת יהיה לו סיוע משמים. 

אם הוא אומר: 'נראה, אני אשתדל...' 

- שום דבר לא יצלח. צריך החלטה אמיצה וע"ז יש סיוע. 

כדי להבין את זה נחזור שוב פעם לפסוק, התורה אומרת במפורש: "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". כל שאתה צריך זה בפה - להגיד וידוי, בלב - להתחרט על מה שעשית, ולקבל עליך קבלה לעתיד לא לשוב ולעשותו, להתחיל לעשות מה שאתה מקבל על עצמך. 

נראה לנו שזה קשה כי קשה לשנות הרגלים, קשה לשבור מידות, קשה לשעבד את הלב וגם את המח לעשות את רצון המקום ולא חד פעמי, אלא בכל עת ובכל שעה, בכל מצב ובכל אופן, אולם כל זה נכון אם היינו צריכים לעשות הכל בכוחותינו - לא היינו יכולים!

אבל היות והקב"ה מתחייב לעזור לנו, אם נעשה את ההתחלה כמו שהוא מבקש - אז שום בעיה אפילו שזה נראה בלתי אפשרי - זה אפשרי, ה' מבטיח. 

אנחנו מוצאים את זה גם רמוז בפסוקים בפרשת עקב וניצבים; בעקב כתוב: "ומלתם את עורלת לבבכם" ובניצבים כתוב: "ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך" אז מי צריך למול? ומלתם את עורלת לבבכם - זה מוטל עלינו, כך כתוב בפרשת עקב ובניצבים כתוב לא אנחנו כתוב: "ומל ה' את לבבך" אז מי צריך למול? 

בדיוק כמו שאמרנו: אנחנו מתחילים "ומלתם את עורלת לבבכם" ואז ה' משלים, לא רק שהוא ימול את עורלת לבבנו, גם את לבב זרעך, הקב"ה מבטיח בתורה: 'אני אתכם אל תפחדו!' 

ילד פוחד לקפוץ לבריכה הוא לא שַׂחה אף פעם, 

אבא שלו אומר: 'אל תפחד! אני זורק אותך למים אבל אני לידך אל תדאג' ככה לומדים לשְׂחות.

הקב"ה אומר: 'תתחיל, תתחיל לי ואני מסיים...!' 

"צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו" אבל ה' לא יעזבנו בידו" – 'אלמלא הקב"ה עוזרו לאדם - אינו יכול נגד יצרו!' 'יצרו' - זה מלאך! אבל אתה תתחיל! 

"כי תצא למלחמה על אויבך ונתנו ה' בידך" אתה תתחיל! תצא למלחמה נגד היצר - אני עוזר לך. אבל החלטה אמיצה, לא ניסיונות, לא השתדלות, ממש! יוצאים לדרך. 

אז זאת אומרת לפי זה עכשיו מובן הפסוק: "קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".

'מעשה ברבי חנינה בן דוסא: שראה את בני עירו מעלים נדרים ונדבות לירושלים' הוא היה עני מרוד! כידוע, הוא היה מסתפק בקב חרובים מערב שבת עד ערב שבת, זה מה שהיה לו היה עני-עני-עני... והוא ראה כולם: עולים לרגל, "ולא יראו פני ריקם" צריך לבוא עם משהו, מה יעשה? 

אמר: 'הכל מעלים ואני איני מעלה'?! יצא מן העיר הלך למדברה של עיר וראה סלע והתחיל לפתח ולמרק אותו, לסתת אותו, יכין אבן שיוכל להביא אותה לבית המקדש שישתמשו בה. גמר לסתת את האבן ואז ראה חמישה (5) אנשים. 

שאל אותם: 'אתם מעלים את האבן לירושלים?' 

אמרו לו: 'תן לנו חמישה סלעים ואנחנו מעלים לך את האבן לירושלים... ובלבד שתיתן אצבעך עמנו', 

הסיפור הוא יותר ארוך! 

נתן להם חמישה סלעים, שַׂם את האצבע שלו על הסלע - ותוך שניות הוא היה בירושלים! והאנשים נעלמו! 

הלך לסנהדרין ללשכת הגזית, סיפר להם את הסיפור, אמרו עליו את הפסוק: "אם חסית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתייצב" אל תקרי "מלכים יתייצב אלא לפני מלאכים התייצב"... ה' זימן לך מלאכים שיקחו אותך עם האבן לירושלים. 

אתם יודעים מה זה להביא אבן! לא משנה באיפה לירושלים? סלע! אין מכוניות אין אוטובוס אין מונית, זה לקחת את זה או על ידיים או על חמורים, אמרו: 'רק תן את האצבע - ואנחנו נעלה לך!' וטסו והגיעו לשם. 

רואים: שבן אדם רוצה... אין לו כסף, עני, אין לו מה לתת, אבל הוא לא מוותר! 'כולם יעלו ברגל ויביאו ואני לא אבוא ולא אביא כלום?!' - הלך למדבר, הוא עוד לא יודע מה שהוא הולך לחפש, בסוף מוצא סלע, מתחיל לסתת, עובד ועומל רוצה להעלות אותו מחפש אנשים, מזדמנים לו, מי זימן לו? הקב"ה. מה הוא הבטיח? "קרוב אליך הדבר מאוד" אתה תתחיל "פתחי לי אחותי" אתה תתחיל ואם צריך גם מלאכים - אשלח לך גם מלאכים אין בעיה... לי אין בעיה. 

אני בראתי את העולם באות ה'א, זה האות הכי קלה לבטא, ה'א! אל'ף - מסובך, בי'ת מסובך, גימ'ל - מסובך, דל'ת וואיי... ה'א - הכי קל, באות ה'א - ברא עולם ומלואו! לא רק זה כל העולמות. יש לו בעיה לשלוח מלאכים? אין לו בעיה לקב"ה, 'אתה תתחיל' הוא אומר: 'תתחיל - אני מסיים!'. 

עכשיו יש לנו עוד מאמר (מסכת ברכות לג'): 'רבי חנינה: 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים'. ואח"כ יש לנו: "ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה". 

ובמסכת סוכה מובאים דברי שמעון בן לקיש: 'יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו' שנאמר: "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב”ה עוזר לו - אינו יכול לו!' שנאמר: יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו". 

האם יש פה מחלוקת? רבי חנינה אומר: 'יראת שמים מוטלת עלינו!' אנחנו צריכים להחליט, אם אנחנו נצדיק או נרשיע. האם זה סותר דברי רבי שמעון? שאדם לא יכול לנצח את היצר? וכי הקב"ה הוא מסייע בידו לא ליפול ברשת... אז איך אומרים הכל בידנו? 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' אז היראת שמים בידינו, מצד שני – לא! אתה לא יכול על יצר הרע רק אם ה' יעזור לך, אז בידי או לא בידי? 

אותו דבר כמו שאמרנו: אנחנו צריכים להתחיל עם יראת שמים, שאנחנו רוצים בכל הענינים, אם זה בפרנסה אם זה בבריאות אם זה בבטחון בכל דבר, אנחנו צריכים שיהיה לנו יראת שמים ולעשות ע"פ ה' ואז הקב"ה יפעיל את ישועתו ואז נוכל להצליח.

בענינים רוחניים אנחנו צריכים רק להחליט על הכיוון ולצאת לדרך ואת השאר עושה הקב"ה. 

כי על כל דבר של מצווה שאנחנו רוצים לעשות - יצר הרע לא מסכים, כל דבר אחר של חולין - אין לו בעיה; אתה רוצה פרנסה, רוצה עסקים, רוצה חניות, אתה רוצה מאפיות פיתות אתה רוצה לחם זה... אין בעיה: 'אני אקבור אותך שמה... אני לא אתן לך לזוז, אתן לך להרוויח גם העיקר תהיה קבור שמה, לא תלמד תורה לא שיעורים מצוות חפיף הכל דליל תפילות לפעמים, אני אדאג לך - מה רצית כסף? אני אביא לך...' 

אבל ברוחניות - אם אתה באמת-באמת רוצה - תתחיל רק והקב"ה עוזר. 

אז זאת אומרת מה שאמר רבי חנינא: 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' זה השלב הראשון (1), זה שלב שמוטל עלינו.

השלב השני (2): זה רבי שמעון בן לקיש: 'ואלמלא הקב”ה עוזרו - לא יכול לו' כי באמת גם אם אתה רוצה להיות ירא שמים בתכלית, יצר הרע זה מלאך אתה לא תוכל עליו, אבל ה' מבטיח: 'שהוא יעזור והוא לא יתן לו לנצח...!'

מכאן לומדים: שאם יש לנו התלבטות ואנחנו פוחדים לקבל עלינו קבלה רוחנית, או לעמוד באיזה גדרים - אין לנו להסס, כי גם אם אתה חושב: 'שאין לך כח ולא סיכוי להצליח!' - אל תשכח! לא אתה מצליח, ה'. אתה רק צא לדרך עם החלטה אמיצה זהו. 

יש אנשים שהחליטו לטוס, החלטה שלהם, קמו קנו כרטיס עלו למטוס, בסוף הם נחתו בג'דה... בסעודיה, איך הגענו לשם?! אתה לא קובע! אתה רק מחליט בהתחלה לאן אתה רוצה ללכת, איפה זה יסתיים? - אתה לא יודע. 

אדם צריך לדעת: בידך להתחיל ואם אתה הולך ברוחניות - לא מגיע לג'דה, ברוחניות לא מגיעים לשם, אתה יכול להגיע לגן עדן! מקומות טובים, ה' מחכה לראות את הבנים שלו צועדים לקראתו, כל צעד (1) שאתה עושה לקראת הבורא, עושה שתים (2) כלפיך. 

הגמרא (סוכה) מתארת מה יהיה הגורל של הצדיקים והרשעים לעתיד לבוא; 'הקב"ה מביא ליצר הרע ושוחט אותו לפני הצדיקים והרשעים, לצדיקים הוא נדמה כהר גבוה ולרשעים כחוט השערה. הללו בוכים והללו בוכים; צדיקים בוכים: 'איך יכולנו לכבוש הר גבוה?' והרשעים בוכים: 'איך לא יכולנו לכבוש חוט השערה!'. 

מהו באמת יצר הרע, חוט השערה או הר גבוה? 

אלא לפי מה שלמדנו עכשיו, האמת היא שכל הקשיים העצומים, שאדם חושב: 'שאין סיכוי שהוא יוכל להתעלות!' - זה בסך הכל 'חוט השערה'. וכשהיצר הרע עומד מול הבן אדם, הוא מראה לו קשיים וסיבוכים ומה יקרה וכו’ וכו’... הכל זה דמיונות זה רק פה (בראש...)! זה עוד לא קרה והיצה"ר אומר לך מה יקרה... הוא מתאר לך מצבים מפחיד אותך... ומי הוא בעצם - חוט השערה. 

הצדיקים למה בוכים? בוכים ואומרים: 'יוֹאו!... כמה סיעתא דשמיא קיבלנו, תראה-תראה תראה כמה חוטים של שערות התגברנו כמה קשיים היו, כל חוט שערה נהיה הר, אז תאר לך כמה קשיים היו ואיך התגברנו על הכל?! ה' סייע אם הוא לא היה מסייע - אפשר היה להתגבר? אי אפשר!'. 

למה בוכים הרשעים? 

אומרים: 'לא עברנו פעם אחת (1) את חוט השערה, כל הזמן האמנו ליצר הרע!'

כמו שאנשים האמינו לחיסונים, היו בטוחים: 'שכל מה שאומרים להם זה בטוח! וזה כיף', - 'כן תגיש את הכתף והכל...'

היום אנשים מתים מדום לב (רח"ל, הי"ד) 'חופשי על הבר' כמויות אדירות! בחורים צעירים, אנשים הולכים בדמי ימיהם, עושים להם קרישיות כל החיסונים עושים קרישים בדם ואנשים מתים. 

אפילו הפרופסור גלי רהב שדחפה את כולם לעשות - היום היא מודה: 'שזה עושה דלקת שריר הלב החיסון!' וכל מיני דברים כאלה, 

בעולם זה כבר ידוע, יש כבר תביעות נגד 'פייזר' ונגד אחרים על מה שעשו וכו’, 

אבל "הם" מכינים לכם נגלה שניה (2): 'תכינו את הכתף.' 

עוד חודש-חודשים הקורונה תחזור, אותה אחת, חרטה! אותה חרטה, עם מסכות עם סגרים עם... הכל יחזור, זה היצר הרע לקח את כל הדיפ סטייט בעולם ומפעיל אותם לחנוק את העולם, להרוג שבע מיליארד (7,000,000,000) בני אדם ומצמצם לנו את הרכוש והמזומן וזה תכנית שהם אומרים אותה בפה מלא! זה לא נסתר.

כשאני פרסמתי את זה לפני שלוש (3) שנים, כל יום אני מדבר - זה נראה דמיוני! היום זה כבר הם אומרים בגלוי הם לא מפחדים מהעולם הם אומרים את זה בגלוי. צריך רק לשמוע 'וירוס טיוי' (...) ואתה יודע הכל.

מכל מקום רואים: שהקב"ה עומד בדברתו ואומר: "קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". 

אז זאת אומרת מי שמחפש מעלות רוחניות באמתי - הוא יכול להשיג אותם. 

אתם רוצים לראות עד כמה זה? 

התורה מנציחה את זה, התורה מנציחה את זה, מי שבאמת רוצה מעלה רוחנית, רוצה זכות - הוא יכול להשיג אותה אפילו שאין סיכוי. 

הרב שליט"א מציע 200 שקל;

מי יודע איפה כתוב בתורה דבר כזה? מאתים (200) שקלים למי שיודע! איפה בתורה יש הוכחה בתורה: שמי שרוצה באמת - הקב"ה מוכן לשנות הכל בשבילו. פסוקים מהתורה פסוקים...

בקהל:... 

הרב: מה? לא-לא לא... 

הבית ישראל האדמו"ר מגור, היה מוכיח את הכח האדיר של יהודים, מצוות 'פסח שני' פסח שני, למה תקנו פסח שני? היה פסח ואח"כ התורה תקנה 'פסח שני' למה לא תקנו: מי שלא הצליח לנענע לולב - שיהיה לו לולב שני... מי שלא הספיק לעשות סוכות יהיה לו סוכות שני, למה רק פסח שני? למה? 

כי היו אנשים טמאים לנפש והם היו פטורים מהקרבת הפסח והם לא הסכימו לוותר! 

והם באו בטענה אל משה רבנו: "למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל" אנחנו אשמים שנטמאנו?!' 

יש אומרים: שלקחו את יוסף, יש אומרים: שטיפלו במת מצווה, אבל הם היו טמאי מתים והם היו בדרך רחוקה ולא יכלו להספיק להגיע ולהיטהר הם לא...

- 'אנחנו גם רוצים לעשות פסח 'קרבן פסח!'

ביקש הקב"ה להנציח בתורה הקדושה את מסירותם, מסירות שהובילה לקבוע לפסח שני, להודיע לדורות הבאים: גם מצווה שנראית לנו בלתי אפשרית - אם יבקש אדם בכל לב - יסייעו לו מן השמים!

נו, זה כבר סוגר את המעגל שבאמת יש סיוע לכל אדם רציני, אם אתה רציני ובאמת באמת-באמת רוצה - אתה תשיג.

רוב גדולי ישראל בהתחלה היו לא כל כך מיוחדים, לא כל כך בעלי כישרונות, אבל הם בכו ובכו-ובכו-ובכו-ובכו – וה' פתח להם.

היה אחד כזה שלמד בתלמוד תורה ושמה המלמדים אמרו להורים: 'תראו! אין סיכוי שיצא ממנו משהו חבל!! אולי תקחו אותו שיהיה שוליה של נגר או משהו... הוא יושב סתם לא מצליח להבין כלום'. 

הוא שמע בלילה שההורים אומרים: 'שמחליטים להוציא אותו מהתלמוד תורה ולשלוח אותו...' 

הוא שמע והתקרב אליהם – בכה! בכה-בכה ואמר: 'שיתנו לו עוד צ'אנס!' 

אמרו: 'בסדר', 

נתנו לו עוד צ'אנס ובאמת התהפך ועלה ועלה-ועלה... עד שנהיה מאחד מגדולי ישראל...! מי זה? הנציב מוולוז'ין. 

לפני שהוא נפטר הוא החזיק את הספרים שלו ובכה. 

שאלו אותו: 'למה אתה בוכה?' 

הוא אמר: 'אני עוד מעט עולה לשמים לבית דין ואני אגיע לשם, אם לא הייתי בוכה ונלחם שאני יַמשיך - הייתי מגיע למעלה 

והיו אומרים לי: 'שלום, כן, מה עשית בעולם למטה?' 

- 'אֶה... הייתי נגר מדופלם, בהתחלה הייתי שוליה אח"כ עשיתי ארונות קודש, עשיתי ספסלים לבתי כנסת, עשיתי דברים מדהימים, אפילו נשיא המדינה קנה ממני...!'

ואז היו אומרים לו: 'אתה מי היית צריך להיות אם לא היית שוליה והיית בוכה ונלחם - בא תראה היית צריך להיות הנציב מוולוז'ין! גדול הדור ואלה הספרים שהיית צריך להוציא שכל בית ישראל יקרא אותם, אלמלא אותה בכיַּה!'

 - אתם מבינים איזה גיהני גיהנם הוא היה מקבל... כי במקום להיות הנציב מוולוז'ין הוא היה הנגר המדופלם. 

זה תהיה הטענה על כל אחד מאתנו! אדם יגיע למעלה ודנים את האדם 'לפי מה שהוא'. 

מה זה 'לפי מה שהוא'? בטח 'לפי מה שהוא' אז מה, ידונו אותו לפי השני...?! 'לפי מה שהוא' לא-לא... זה הכוונה: 'לפי מה שהוא' כשהוא ירד לפה מה היתה התכנית שהוא יהיה. הבן איש חי - צריך להיות הבן איש חי, אור החיים הקדוש - צריך להיות אור החיים הקדוש, רבי זושא - צריך להיות רבי זושא, משה רבנו - צריך להיות משה רבנו. מי אתם צריכים להיות? אתם תגלו למעלה... אם לא בכיתם ולא נלחמתם להשיג את כל המעלות - בסוף תגיעו נגרים אינסטלטורים ואחרים 

ויגידו לכם: שהייתם יכולים להיות... ממאור, כל זה בגלל שלא החלטתם "פתחי לי" לצעוד צעד אחד קדימה לקראת הבורא עד למטרה הנכספה. 

הדין יהיה קשה! הדין יהיה קשה כי זה מסור בידנו: 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' אתה רוצה? צא לדרך ותראה לאן ה' יוביל אותך, ככה זה. 

הרב אורי זוהר (ז"ל) מה הוא היה? 'מחטיא הרבים' שאין כדוגמתו, כולם העתיקו אותו בהחטאת הרבים, כולם קנאו בו בתור מחטיא הרבים, 

אבל יום אחד מישהו אמר לו: 'שיש אמת!' 

הוא צחק עליו ותוך כדי הוא אמר: 'בא! תראה לי' וככה לאט-לאט... ויצא לדרך, בפסיעות קטנות לא עם אמונה גדולה כבר ולאן הוא הגיע – למדן! שלא עזב את הספר עד יומו האחרון, "פתחי לי, פתחי לי" זה הכל-הכל מתחיל "פתחי לי" אם אדם יוצא לדרך אפילו אדם שהיה הכי טמא הכי למטה הכי בשאול - יכול לעלות למעלה-למעלה.

יש לנו ראיּה יותר חזקה מאלעזר בן דורדיא, שלא הניח "יונה" בכל כרכי הים, היה מוכן לשלם זהובים! בשביל לעשות עבירות של עריות ובסוף בשעת מעשה - אמרה מה שאמרה... והוא חזר בתשובה! מאותו רגע 

ואמר כך: 'אֵין הַדָּבָר תָּלוּי אֶלָּא בִּי!' 

יצאה נשמתו בבכיּה על התשובה! והכריזה עליו בת קול: 'אשריך!' 

על מי אומרים אשריך? 

מי שחותמים עליו: 'מאושר!' – 'אשריך רבי אלעזר!'... 

האמוראים רצו לזכות שיקרא: 'רבי' שיהיו נסמכים - לא זכו! והוא הרשע שחטא כל ימיו בטינופת של הטינופת, חזר בתשובה אמתית-אמתית עד שהוא לא יכול לסבול את חייו שהוא יִשאר בחיים, רק לחשוב מה הוא עשה... 

קוראים בשמים: 'רבי!' 

והוא השאיר לנו תורה, מה התורה שלו? 

- 'אין הדבר תלוי אלא בי!!' 

ואמרו: 'שהוא מזומן לחיי העולם הבא!'. 

מה זה 'מזומן'? – 'בלי דין בלי משפט!' - ישר! הנה! תשובה של רגע, 

- 'יש קונה עולמו בשעה אחת!'. 

נו, זה לא מעודד?! אז כל אדם יכול, אתם לא הגעתם לשפל שלו, אז הבעיה לצאת לדרך "פתחי לי". 

מה הבעיה? אלא לאנשים אין שאיפות כאלה, יש להם שאיפות לחומר; לקנות בית לקנות אוטו, לטייל לעשות זה... אין להם שום שאיפות להתקרב לבורא, אפילו המצוות שעושים - עושים חפיף דליל... תפילה בקיצור במהירות, ברכות פולטים מהפה, הכל חפיף דליל, הכל "מצוות אנשים מלומדה". מי באמת רוצה לעבוד את ה' ממש-ממש? בודדים! כל השאר 'דתי-לונים' גם החרדים 'חרידונים' הכל עושים "מלומדה". 

הדור הזה לא יותר טוב מהדור של הנביאים ומה שמה נאמר? "ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה". 

אומר ה': 'הם יראים אותי אני יודע! אבל היראה שלהם - "מלומדה". הם באים לתפילות, הם קוראים בספר תורה, מברכים ברכת המזון, הם לומדים תורה, הכל הם עושים אני רואה הם יראים אבל "מלומדה" הכל בדרך הרגל, הופ, הופ, הופ, הופ... 

על כן אומר ה': "לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא" אני אתן להם מכות על מכות, למה? "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני" בפה - הם אומרים כל מה שצריך להגיד, כל מה שכתוב בסידור הם אומרים, לא מדלגים, אבל איפה הלב? בעסקים, בדאגות, בחשבונות, בכל הענינים... איפה הלב? 'רחמנא ליבא בעי!' ה' מסתכל בלב לא בשפתַים! אין לב, אין לב... 

אדם שזוכה להתפלל כמו שצריך - נענה! אבל אדם שזורק, משגר בפיו תפילות לא נענה ומתפלא: 'למה אני לא נענה?!' - כי ה' לא מסתכל על השפתים הוא מסתכל על הלב שלך.

הבעש"ט שאל פעם את התלמידים שלו: 'במוצאי שבת אומרים: 'פתח לנו ה' השבוע וכל שבוע שערי אורה שערי זה... שערי זה... שערי זה...' 

אומר להם: 'איזה שער הכי חשוב?' 

נראה אם אתם יודעים, איזה שער הכי חשוב? 

בקהל: שערי דמעה

הרב: נו, הלאה מה עוד? 

בקהל: שערי תשובה, שערי יראה, שערי לב טוב, 

הרב: או... זה מקפ"ז יודע! 'שערי סיעתא דשמיא!' 

אומר הבעש"ט: 'בלי סיעתא דשמיא מה תצליח?! בלי סיוע מהקב"ה לא מצליחים! ה' הבטיח: 'אני מסייע!' אבל, צריך שיפתחו לך שערים! 

איך פותחים שער של סיעתא דשמיא? איך? איך? נו, תגידו... למדנו איך!! צעד ראשון: "פתחי לי" אם אתה פותח הראשון - אתה מקבל סיעתא דשמיא אבל, פתיחה מפולשת בלב, לא גרוד, מפולש מצד לצד.

זה כמו חדר יש בו תריסים, אם הם מוגפים - לא נכנס אור השמש, אם שלב אחד (1) אפילו פתוח - השמש נכנסת כל החדר מואר, שלב אחד אפילו "פתחי לי" אם אתה פותח אני יביא לך את האור הגדול שלי, אבל צריך להיות רציני אמתי-אמתי שרוצה באמת.

אז כל מי שרוצה עליה רוחנית - כל תפילה על רוחניות, ה' נותן.

אתה אבא! נכון? יש לך ילדים? אם הבן יגיד לך: 'אבא! אני רוצה שתקנה מחברת חידושים!' תקנה לו? – 'אני רוצה עט, אני רוצה קלמר, אני רוצה תיק, אני רוצה ספריה, אני רוצה ספרים!' הוא מבקש-מבקש... כל הון שבעולם אתה תיתן שיהיה חכם נכון? אתה רוצה ילד טיפש?! אתה רוצה חכם! כל מה שהוא רוצה בשביל להיות חכם אתה תשלם, אם רוצה להיות טיפש תשלם? לא.

הקב"ה אומר: 'אתה רוצה להיות חכם... אתה רוצה להתקרב אלי...? לי אין בעיה לשלם! כמה שאתה רוצה אני אתן לך, מה שאתה רוצה... אתה רוצה להיות משה רבנו? אני אתן לך גם. אפשר להיות משה רבנו?' 

למה אתה אומר לא?! 

הרמב"ם אומר: שכן! הרמב"ם אומר: 'אם הוא רוצה יכול להטות את עצמו להיות כמשה רבנו. ואם רוצה יכול להטות את עצמו להיות כירבעם בן נבט'. שתי (2) הקצוות, מה שאתה רוצה תפנה - תתחיל לזוז! 

כך אני עשיתי: כשקראתי את הרמב"ם אמרתי: 'אני רוצה להיות משה רבנו! ואם אני לא אהיה משה רבנו - אז אהרן הכהן גם טוב ואם לא אצליח להיות אהרן הכהן - ישעיה הנביא ואם לא אצליח להיות מן הנביאים - אז לפחות כמו רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). ואם לא אצליח אני יורד-יורד יורד - האר"י הקדוש ואם לא יצליח אור החיים הקדוש יש משהו קדוש ואם לא אצליח - הבן איש חי ואם לא אצליח - אמנון יצחק. גם טוב גם טוב גם טוב...! 

מחיאות כפַים בקהל... 

אבל זה רק אם אתה רוצה: 'להיות משה רבנו!' אם אתה לא רוצה להתקדם לכיוון - לא תגיע לשום מקום, לשום מקום לא תגיע, תעמוד במקום, אדם צריך לשאוף ולהתחיל. 

אני ידעתי מה יצא? מה ה' יעזור לי? אני לא ידעתי. בטח שלא ידעתי מאיפה אני יודע אני נביא?! אבל אני עשיתי מה שהוא ביקש, מה שכתוב לקיים, בלי הבטחות בלי התחייבות בלי כלום בלי תכניות וה' מסובב את הדברים איך שהוא רוצה וחבל על הזמן! אין הגבלות. אין הגבלות, ה' לא מגביל אין הגבלות! לא יאומן כי יסופר.

אתם ידעים מה זה להשפיע על בן אדם להחזיר אותו בתשובה חילוני! חילוני?... 

כשאני באתי יום אחד מההרצאה בבאר שבע וסיפרתי בבני ברק: 'ששַׂמו איזה ארבעים (40) ציציות!' 

- צחקו עלי, 

אמרתי: 'חזרו המונים בתשובה...!' 

אמרו לי: 'אתה נורמלי?! אתה יודע מה זה לחזור בתשובה? דתיים לא יכולים לשנות משהו... תגיד לו שישנה בלא מאמינים תפילה במקום שלוש (3) דקות שיתפלל עשר (10) דקות נראה אם אתה יכול לשנות אותו? אתה לא יכול לשנות בן אדם בכלום! אתה אומר: 'שהחזרת בתשובה' - אתה מבין בכלל מה אתה מדבר?!' 

אמרתי להם: 'אז אתם לא מאמינים בפסוקים! הפסוקים אומרים: "וזרקתי עליכם מים טהורים – וטהרתם", כמה זה משך פגיעת הטיפה? - כהרף עין! לא אני, הקב"ה עושה את זה! 

אני בא אומר להם: 'כדאי לכם!' מנסה לפתוח להם את הלב, רק לפתוח את "הפתחי" את "הפתח לי" זה הכל ברגע שהם פתחו - כבר ה' עושה את זה!' 

עד אז לא ידעו שיש דבר כזה. לא האמינו: שבערב אחד (1) בשיחה אחת (1) אפשר לשנות עשרות ומאות של אנשים! רק אח"כ בכלל נהיו פסיכים, 

אמרתי: 'שעם קלטות אפשר להחזיר בתשובה, עם פלסטיק!' צחקו עלי. 

'סמינר' שבוע (7)! בקושי חוזרים בתשובה...! - ואתה רוצה עם פלסטיק להחזיר בתשובה?! 

מאות אלפים חזרו רק מהפלסטיקים האלה... עד היום אני פוגש אותם בכל העולם. 

מי עשה את זה? - הקב"ה! צריך רק את ה - "פתחי לי" זה הכל, ברגע שיהודי פותח את הלב - זה מה שה' רוצה, הוא מכניס את האור, זה מה שנדרש מכל אחד.

תפתח את הלב באמת לקב"ה תגיד: 'אבא! אני רוצה!' 

עד היום חשבתי: 'שאני לא מסוגל' - אני לא בנוי לזה... זה רק אנשים מיוחדים... נשמות מיוחדות... אני לא נראה עלי, ממה שאני מכיר את עצמי לא יצא ממני משהו...' 

- שקר וכזב! 

על כולם ה' אומר אותו דבר: "בנים אתם לה' אלוקיכם" מי? משה ואהרן וזלמן ומוישל'ה כולם בנים! "בני בכורי ישראל, ישראל אשר בך אתפאר" כל אחד מפה הוא יהלום של הקב"ה! סגולה "והייתם לי סגולה מכל העמים" 

היהודי הכי פשוט בפשוטים שיש בעם ישראל - הוא יותר חשוב לאין ערוך מהגאון והחכם והטוב שבגויים! בשביל זה אנחנו מברכים בבוקר: 'שלא עשני גוי'. אז אתה מעריך את עצמך בכלל?! 

יצר הרע נתן לך לזלזל בעצמך להגיד: 'שאתה 'גורנישט מיט גורנישט' אבל הוא מרמה אותך! זה התפקיד שלו להטעות אותך, למה ה' שוחט אותו בסוף?... 

אבל אתה צריך להיות חכם! תאמין לקב"ה לא ליצר הרע; 

ה' אומר: "כי קרוב אליך הדבר מאוד" 

מה שאתה צריך "פתחי לי, שובה אלי ואשובה אליכם" אל תדאג. 

יש עוד הלכה שמסבירה לנו את מה שאמרנו, אומר השפת אמת (בבא מציעא לב') כתוב: 'מצוות "עזוב תעזוב עמו" אם אתה רואה עכשיו אדם שנתקע בדרך החמור שלו נפל ואפילו הוא שונא שלך! אתה צריך לעזור לו, 

אבל הגמרא אומרת: 'שאם הוא ישב בקרן זוית וגיד: 'עליך מוטלת המצווה "עזוב תעזוב"' - אתה פטור! כי הפסוק אומר: "עזוב תעזוב עמו" אם הוא יתן יד גם כן - אז אתה עוזר לו, אבל אם הוא בעצמו יושב בצד ולא עושה כלום, אתה לא מחויב לעזור לו.

ככה אומר הקב"ה: 'אם אתה עושה משהו - אני יעזור לך, אבל אם אתה יושב בצד ואתה מחכה שאני יעשה לך את הכל - שום דבר אני לא עוזר לך!' זאת אומרת ככה המידה גם בשמים. 

כתוב: "ומשה עלה אל האלוקים" ואח"כ כתוב: "ויקרא אליו ה' מן ההר לאמור" מה משמיע לנו הפסוק? 

קודם התחיל משה רבנו, דבר ראשון קודם כל הוא עלה אל האלוקים ואז הקב"ה קרא לו. 

וככה כותב אור החיים הקדוש, אומר: 'יש לדעת; כי בבחינת לא תקדם אלא למזמין אותה ולמתעורר עליה' אתה רוצה קדושה? תזמין אותה! תבקש, תתפלל, תרצה, תשאף... ותתעורר אליה. 'וזה הסוד' הוא אומר: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה" זה אתה צריך להתחיל באתערותא דלתתא - מלמטה, קודם כל שיעלה האד יהפוך להיות עננים ואז ירד גשם. קודם כל אתה תתחיל - ואז ה' יוריד עליך שפע!

הקב"ה ביקש ממשה רבנו: 'להקים את המשכן' 

אומר לו: 'אני לא יכול! אני לא יכול' 

אמר לו: 'אתה תעשה כאילו אתה מרים את המשכן!' 

- אי אפשר להרים את המשכן, כל ישראל לא הצליחו להרים את המשכן!

ה' אומר למשה: 'אתה תרים אתה את המשכן', 

- 'איך אני ירים את המשכן?!' 

אמר לו: 'שמעת? אתה תעשה כאילו, אני יודע: שאתה לא יכול להעמיד אותו, אבל עשות בידיך ואתה מראה להעמידו והוא עומד מאליו! ואני כותב עליך: שאתה הקמת את המשכן'. 

מה, משה רבנו רוצה שיכתבו עליו שהוא הקים את המשכן והוא לא הקים את המשכן?! 

הגאון רבי חיים שמולביץ זצ"ל אומר: באמת המשכן הוקם לבד! לא ע"פ טבע אלא בנס!! אבל לולא ההשתדלות של משה רבנו - לא היה קם. חייב אדם לעשות משהו השתדלות!

שימו לב! 

כל האותות ומופתים שעשו כל הנביאים כולל משה רבנו - היה צריך להתחיל עם פעולה, איזה פעולה? "הרם את המטה" וכי המטה עושה משהו?! צריך להתחיל לזוז קודם כל האדם עם פעולה כל שהיא! ואח"כ יבוא הנס. משהו טבע תעשה והשאר נסים.

אברהם אבינו; 

'ה' הוציא חמה מנרתיקה' אי אפשר שבני אדם ילכו! אתם יודעים כמה מעלות היו שם? 

מי יודע כמה מעלות? אמרתי בהרצאה - אתם לא שומעים... כמה מעלות היו? 

כתוב: שה' הוציא חמה מנרתיקה וכתוב: 'שלעתיד לבוא ה' יוציא חמה מנרתיקה, "הנה יום בא בוער כתנור" 

בקהל:...

הרב: בדיוק! מי זה אמר? אשריך! אלף וחמש מאות (1,500) מעלות! 

איך קובעים שאלף וחמש מאות (1,500) מעלות? 

כתוב: 'שאור החמה לעתיד לבוא שבעתיים ממה שהיום!' כמה ממוצע שלושים (30) מעלות נכון? שבעתיים זה שבע (7) פעמים שבע, זה פי ארבעים ותשע (49), תכפילו חמישים (50) בשלושים (30) – אלף וחמש מאות (1,500) מעלות זה היה החום! 

אז איך אברהם לא נשרף? לא נצלה?!

כתוב: "הנה יום בא בוער כתנור ולהט כל עושה רשעה"! כל מי שיהיה רשע כשה' יוציא אותו - טז... טז... - טז... טז... כמו היתושים שמגיעים לאור הכחול - ונשרפים. 

אבל הצדיקים מה יהיה באותו יום? "הם יפושו כעגלי מרבק" מפסוטים! איזה שמש איזה אויר... 

יכול להיות שהשמש יכולה אחד לשרוף ואחד לא?! 

קודם כל (1) ב: 'עשרת המכות' ככה היה; המצרים לקו היהודים לא. 

דבר שני (2): השמש מראה לנו שכוחה לעשות שתי פעולות הפוכות; אתה תולה כביסה השמש מלבינה אותה, נשים יודעות נכון? השמש מלבינה את הכבסים. ואת האדם היא משחירה הוא משתזף, אז היא עושה שתי פעולות הפוכות. מצד אחד מלבינה מצד אחד משחירה.

ככה יהיה: "יום בוער כתנור" את הרשעים ילהט, את הצדיקים כעגלי מרבק. 

יושב אברהם בפתח האוהל ממתין לאורחים, איזה אורחים יכולים לבוא?! שום בשר ודם לא יכול לבוא, שום בשר ודם לא יכול לבוא! אז מה אתה מחכה? 

- 'אני רוצה אורחים! אין דבר כזה שיהיה יום בלי אורחים'... 

ואברהם בן מאה (100) וזה ביום השלישי (3) של ניתוח של ברית מילה, לא מוותר! 

לא יכול להיות! אין אנשים בחום כזה שיכולים להסתובב...

אברהם אומר לעצמו: 'הקב"ה לפני שנברא העולם והיה הקב"ה לבדו, ברא את העולם מאין ויש בשביל להיטיב "עולם חסד יבנה". מצדי שהקב"ה יברא בריאה מיוחדת ויבוא לי אורחים, אני רוצה אורחים אני לא זז מפה!'. 

'בלית בררה' הקב"ה שולח רק שלושה (3) מלאכים! אף אחד לא יכול לבוא בחום כזה, המלאכים עוברים 'בנהר דינור' אז הם רגילים להיות בחום, מגיעים שלושה מלאכים נגד הטבע!!

אתם רואים מה זה רצון? כשאדם רוצה - הוא משנה את הטבע! משנה את הטבע!!

רבי פנחס בן יאיר מגיע לנהר, הוא מגיע למצווה של פדיון שבויים, הוא לא יכול לעבור את הנהר. מה הוא אומר לנהר? 

- 'חלוק מימך! שמעת? אני הולך למצווה תחלוק את המים!' 

הנהר אומר לו: 'אני לא חולק. למה? אני ודאי עושה אתה ספק עושה. אני עושה את רצון הבורא, הבורא רוצה: שהמים שלי יהיו בנהר, אני מקיים את רצון הבורא ודאי, אתה הולך למצווה של פדיון שבויים ספק מצליח ספק לא מצליח מה פתאום שהודאי יִכנע בפני הספק?!' 

מה אומר לו רבי פנחס בן יאיר? 

- 'חלוק מימיך! אם לא - אני איַּבש אותך!' 

- במה הוא גבר עליו? בעקשנות? - לא...

אם באת לקיים מצווה עם רצון אמתי זה ודאי שתצליח! זה ודאי!! זה לא ספק! זה ודאי: 'אם לא תחלוק - איַּבש אותך!' 

חלק לו - שלוש (3) פעמים! 

כשאדם רוצה באמת - אין דבר כזה שהוא לא יכול הטבע משתנה, הטבע משתנה.

אותו דבר גם בקריעת הירדן לא רק ים סוף. מה כתוב? 

כתוב: שרק הניחו הכהנים את רגליהם בנהר - נבקע הנהר! הנביא אומר: "כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון" אין סיכוי לעצור! 

מה קרה עם הירדן? ירדו המים, ברגע שהם הניחו את הרגלים בשביל לצלוח את הנהר - כל המים עלו כמו נד ככה... למעלה-למעלה למעלה... נערמים-נערמים נערמים... למה? בגלל שהם עשן את הצעד הראשון, את ה: "פתחי לי" לא יאומן כי יסופר! 

ואיך היה בקריעת ים סוף? 

ברגע שנחשון בן עמינדב קפץ, הוא עשה את ה: "פתחי לי" - נבקע ים סוף לשנים עשר (12) גזרים! והוא זכה למלוכה, למה הוא זכה למלוכה? כי הוא המליך את הקב"ה. 

מה אמרו שירה? "יְהוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" 

אמר ה': 'אתם המלכתם אותי; מי שהמליך אותי - יהיה מלך! אתה גרמת בזה שקפצת ראשון'.

הרב מאיר שפירא זצ"ל הרב של לובלין, כל הרבנים ופרנסי העיר היו אצלו בענין של הצלת נפשות, חלק תמכו וחלק אמרו: 'שאין סיכוי!' כולם בוכים כי היה ענין של פדיון שבויים. 

מה הוא אמר להם? 

'מורַי ורבותַי! בפרשת ההצלה של משה רבנו מן היאור כשהיה תינוק קוראים על מסירות של בתיה, בתיה בת פרעה, שהיא שלחה את אמתהּ ושלפה את התיבה מן היאור ורבותינו אומרים: 'שנתארכה ידה שישים (60) אמה!' כמה היה אורך היד שלה? כמו היד של בן אדם רגיל, אז מה היא עשתה? היא שלחה את היד, איפה התיבה? שישים אמה מרחק. מה התועלת שאת עושה ככה?! 'אני עושה עד איפה שאני יכולה!' את השאר מי עושה? - הקב"ה!' 

אתם שומעים מאיפה שואבים כח...? - זה פסוקים!

אז זאת אומרת לא מהרהרים ויוצאים לפעולה אפילו של אפס (0) תקוה! אם אתה בוטח בה' ומאמין - אתה תצליח.

אדם קשה לו להאמין: 'שהוא יצליח לא לדבר לשון הרע!' 

כל היום מדברים-מדברים מדברים: "ברוב דברים לא יחדל פשע" מרבה דברים מביא חטא, קשה-קשה קשה...! אבל אם אתה רוצה באמת ותלמד כל יום שתי (2) הלכות, באמת אבל אתה רוצה, אתה לומד שתי הלכות - אלה מתזכרות אותך כל יום, הרי כתוב: 'כל השונה בכל מובטח לו שהוא בן העולם הבא!' זה אליהו הנביא אומר, הוא לא משקר אסור לו לשקר, אם הוא היה משקר - לא היה מלאך, הוא אומר את האמת. כי כשאדם לומד אפילו שתי הלכות על מנת לקיים - משמים מסייעים לו. 

עכשיו תשמעו מה זה קבלה! 

הרב שך זצוק"ל קיבל קבלה: 'שהוא אומר ברכה המזון מהכתוב מהסידור!'. 

הוא היה קרוב למאה (100-) כבר, הוא יודע בע"פ אבל הוא רוצה: לקרוא מהסידור.

יום אחד הוא קורא ובאמצע ברכת המזון הוא מפסיק, מסתכלים עליו לא מוציא מילה, רואים שהוא עושה ככה לא מבינים, פתאום הוא קם באמצע ברכת המזון, מתחיל להסתובב בחדרים, פחדו אולי ח"ו בגיל כזה 'אירוע מוחי' (ל"ע) פתאום הוא חוזר עם סידור מתיישב וממשיך, גמר את ברכת המזון 

שאלו אותו: 'כבוד הרב! מה קרה?' 

אמר: 'אני קיבלתי קבלה: לקרוא ברכת המזון מהסידור ובסידור הזה היתה שורה אחת (1) מטושטשת, אז אני לא יכול לקרוא מהסידור אני אצטרך להגיד בע"פ אבל קבלה זה קבלה, אני קיבלתי על עצמי לקרא מסידור, אז לכן לקחתי סידור אחר שזה לא מטושטש והמשכתי לקרא מהסידור השני!'. 

זה נקרא: כשבן אדם רוצה באמת! לא מחפף לא אומר עומס לא אומר קשקושים, 'כל מה שיש בידך לעשות – עשה' אבל תהיה רציני ואמיץ והקב"ה יעזור לך.

יצר הרע הוא לסטים מזוייף! 

המדרש אומר משל נפלא!! המשיל אותו רבי אבא על יצר הרע הוא אומר: 'משל ללסטים חלש, קטוע רגלַים יושב בפרשת דרכים וכל מי שעובר - מאיים עליו עם העיניים ובוקע בקולו ומאיים: 'תביא מיד כל מה שיש לך! אם לא - אני הורג אותך!' 

ואנשים רועדים ככה, מתקרבים אליו שמים לו את כל מה שיש להם והולכים ריקים.

עמד שמה פיקח, התבונן עליו ככה טוב טוב, ראה: שהוא מאיים אבל לא זז הבין: שיש פה איזה מגבלה, ניגש אליו נתן לו בעיטה בראש והפך אותו.

ככה יצר הרע – מאיים-מאיים אבל הכל זה פה דמיונות, תתחיל לשיר - הוא עף! הוא עף מהראש איפה כל האיומים? - לא נשארו. 

אתם רוצים עצה; 

איך שהוא מבלבל לכם את המח - תתחילו לשיר... 

כבוד הרב שליט"א שר: 'הכל יודוך והכל ישבחוך והכל יאמרו והכל יאמרו אין קדוש כה'!'.

עכשיו ששרתם - היה לכם יצר הרע? הוא עף! עף. צריך תחבולות! הוא חלש! הוא רק מאיים! תמונות של פחד, הסתבכויות, דמיונות, הכל... שקר וכזב. אין לו אחיזה במציאות כולו שקר! כולו שקר, לשקר אין מעמד. 

התורה - היא אמת! ומה שאמר ה' היא אמת ואם תשמע להשם אמת - הכל יהיה אמת! שקר לא יתפוס אותך. 

אבל כל יהודי יש בו נקודת אמת אמתית.

כשנכנס יעקב ליצחק אבינו כתוב: "וירח את ריח בגדיו ויברכהו" 

המדרש אומר: 'אל תקרא בגדיו אלא בוגדיו'. 

יצחק כבר מריח את הבוגדים שיהיו בזרע יעקב, אבל הוא רואה שיש להם ריח גן עדן. איזה בוגדים? בוגדים שבגדו ועשו תשובה. 

שנים (2): אחד (1) מהם - יקום איש צרורות. ואחד (1): יוסף משיתה. 

יוסף משיתה היה רשע גדול! כשהגיעו האויבים ביקשו: שמישהו מהיהודים יִכנס לבית המקדש להוציא את כלי המקדש, הם פחדו הגויים להיכנס לבית המקדש! הם שמעו על בית המקדש "הזר הקרב יומת". הגיע יוסף משיתה 

ואמרו לו: 'תיכנס מה שתוציא דבר ראשון – בשבילך!' 

נכנס... אתם יודעים איזה "אומץ"...! נכנס הוציא אֶה מנורה! 

אמרו לו: 'זה לא ראוי לך! תכנס עוד פעם ותוציא בשבילך זה לא ראוי לך' 

אמר להם: 'אני לא נכנס יותר. די לי שהכעסתי את אבי שבשמים פעם אחת (1) אני יותר לא נכנס!'. 

אמרו לו: 'אנחנו נפטור אותך שלוש (3) שנים ממיסים, כנס!' לא הסכים. 

לקחו אותו, תפסו אותו והתחילו לחתוך אותו חתיכות והוא צועק כל הזמן: 'אוי לי שהכעסתי את קוני!' 

עד שגמרו עליו - ישר לגן עדן! 

רשע! רשע!! מה שהגויים לא הסכימו... 

איך זה? נקודת האמת נמצאת בכל יהודי. צריך להפיח בה, לבוא עם מפוח ולרומם את הלהבה "ובהעלותך את הנרות" "נר ה' נשמת אדם". זה הפטנט! 

אז אדם צריך לדעת: שיש בו גחלתך אפילו אם היא עמומה - אבל יש שמה אש "הלא כה דברי כאש" צריך להפיח ולהעלות את הנרות. 

השני (2): היה יקום איש צרורות שבגד בעמו ונהיה כופר, יום אחד הוא ראה את רבי יוסי בן יועזר מעשרה (10) הרוגי מלכות שגוררים אותו עם סוס לגרדום 

והוא צחק עליו והוא היה יושב על סוס והיה אומר לו: 'תראה זה הסוס שהרכיב אותי האדון שלי (האויבים) ותראה את הסוס שהרכיב אותך האדון שלך...!' ככה לגלג עליו. 

מה אמר לו? 

- 'אם כך למכעיסיו - קל וחומר לעושה רצונו!' 

אם כך הקב"ה עושה למכעיסיו - קל וחומר לעושה רצונו, יש לזה שני (2) פירושים; אם זה הוא עושה לי שאני הכעסתי אותו – אוי! אוי אוי... קל וחומר לעושה רצונו, כמה שכר הוא יתן להם.

יש מפרשים (2) לא ככה: 'אם כך למכעיסיו' נתן לכם לרכב על סוס - אז איזה שכר הוא יתן לי... לאחר מאה ועשרים (120). 

אז הוא שאל אותו: 'וכי יש מישהו שעשה את רצונו יותר ממך?!' 

אז הוא הפך לו את זה ואמר לו: 'אם ככה ה' עושה למי שעושה את רצונו, מעניש אותו על דבר הכי קטן - מה מחכה למי שנגד רצונו, מה מחכה לך...!' 

והוא תפס את הראש והבין מה קורה, הלך ועשה בעצמו 'ארבע מיתות בית דין' לבד ומת. 

מה קרה באותו רגע? 

נתנמנם יוסי איש צרידה וראה את מיטתו פורחת באוויר ואמר: 'בשעה קלה קדמני זה לגן עדן!'. 

עשה תשובה ברגע אחד (1), קיבל עליו ארבע (4) מיתות בית דין - וישר לגן עדן! 

שני (2) הבוגדים האלה, תראו: עשו תשובה ברגע אחד! אחרי עבירות הכי חמורות, אחרי זלזול, חילול ה'! הכל, אין מניעה "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו".

את הריח של הבוגדים האלה הריח יצחק אבינו כשנכנס יעקב אבינו.

אז מה אנחנו רואים? שאפשר שאדם יעשה תשובה בכל מצב אם היא תשובה אמתית - הוא יכול להצליח בקלי קלות. 

האם זה קל להגיע ליראת שמים? 

הגמרא אומרת: 'ואמר רבי חנינה: 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים!' אבל כתוב: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעמך - כי אם ליראה". זה הכל כאילו... 

מה, זה קל לכל אחד להגיע ליראת שמים?! אצל משה רבנו - זה בסדר אומרת הגמרא: 'זה קל!' אבל כל אחד יכול? כל אחד יכול להגיע ליראת שמים?! "מה ה' שואל מעמך - כי אם ליראה" זה הכל... מה זה כמה אתם מכירים יראי שמים באמת? 

אחרי מה שלמדנו - קל מאוד! 

מה קל? "פתחי לי" זה הכל. תתחיל עם יראת שמים של "פתחי לי" צא לדרך! ואת השאר ה' מסיים. קל מאוד! אתה לא נדרש לעשות את כל הדרך לבד - לא תוכל... אבל צא לדרך באמת, הקב"ה מסייע לך! 

לסיום:

עוד מעט יהיה 'תקיעת שופר' 

אבל לפעמים מתגנבת לאדם מחשבת יֵאוש! אומר: 'אני כבר בן שלושים-ארבעים-חמישים-שישים-שבעים (30-40-50-60-70) ולא זכיתי להתעורר לתשובה אמתית בימים הנוראים בימי הדין! אין זו אלא אפסה תקוותי!!'

'אדם כזה' אומר רבי יצחק בלאזר זצ"ל: 'הוא גרוע יותר מהשטן בכבודו ובעצמו!' 

למה אדם שמתייאש מן התשובה הוא יותר גרוע מהשטן? 

מסביר רבי יצחק בלאזר: 'אמר רבי יצחק: 'כל שנה שאין תוקעין לה בתחילתה - מרעים לה בסופה!' מה הטעם? 'דלא ערבב השטן' חייבים לתקוע בשביל לערבב את השטן, לבלבל אותו, להדהים אותו! להפתיע אותו, אם לא תוקעים בתחילתה - כל השנה תהיה גרועה! 

מה הבלבול שיש לשטן? איך התקיעות של השופר מבלבלות אותו וסותמות לו את הפה מלקטרג? 

רש"י אומר: 'כששומע השטן שישראל מחבבין את המצוות - מסתתמים דבריו!'. 

לכן בני תורה מחבבים את התקיעות ותוקעים בשיטה תימנית, ספרדית, אשכנזית וכל מיני, מחבבין את המצוות לערבב את השטן. 

התוספות במקור מפרשים בשם הערוך באופן אחר: 'מכיוון שלעתיד לבוא יבטל הקב"ה את מלאך המוות שהוא השטן ויצר הרע, כששומע השטן קול השופר, הוא פוחד: שזה שופרו של משיח! "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול"! ויש לו פחד שהגיע העת שהוא יאבד מן העולם, לכן מתבלבל וטענותיו מסתתמות.

שימו לב! 

אומר רבי יצחק בלאזר: 'האם זה לא קשה בעינינו שהשטן מפחד?! למה הוא לא התרגל, הוא כבר חמשת אלפים ושבע מאות (5700+) וכל פעם הוא שומע תקיעות שופר... והוא יודע: עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה... למה הוא מפחד? למה כל פעם הוא חושב: 'שהתקיעות של משיח!' ? 

אומר רבי יצחק בלאזר: 'מוכרחים לומר: השטן הנורא ביותר, אלפי שנים שומע תקיעות שופר והוא לא מתרגל להם!! מהפחד - הוא לא מתרגל להם, כי יכול להיות: שזו השנה! יכול להיות... הוא לא מתרגל. הוא לא מרגיע את עצמו אומר: 'זה כמו שנה שעברה. גם שנה שעברה ישראל לא זכו לשוב בתשובה...' הוא לא מתרגל - כי מאמין בכח של ישראל שהוא גדול! שברגע אחד (1) הם יכולים לעשות תשובה!! והוא מפחד כל פעם מחדש הוא שומע, עד שהוא לא יכול מרוב בלבול לקטרג על ישראל'. 

עכשיו אנחנו עוברים ליהודי בבית הכנסת; 

האם הוא נוהג כמו השטן? האם גם הוא אינו מאבד תקוה? האם גם מעורר את עצמו מחדש כל שנה ושנה ואומר: 'השנה יבוא השינוי...! השנה התשובה שלי תהיה תשובה אמתית!' 

אומר רבי יצחק: 'מי שמאבד תקוה - הוא גרוע מן השטן! כי אפילו השטן לא מתייאש שישראל יכולים לעשות תשובה ושיבא המשיח והוא לא מתרגל לתקיעות אלפי שנים. מי שמתיַּאש בעצמו בגלל שנים עברו שהוא לא הצליח לעמוד בהתחייבות שלו בתשובה - הוא יותר גרוע מן השטן!'

אז אנחנו צריכים להכיר את גודל מעלת נשמתנו, את החשיבות שלנו, את הרצון של הקב"ה לסייע לנו, הוא לא מבקש הרבה רק "פתחי לי" נתחיל אנחנו בפתח של יראת שמים, ה' יעזור שנכתב ונחתם לחיים טובים חדשים נפלאים, בביאת גואל צדק במהרה בימינו - אמן ואמן... אמן!! 

 

 

- - - שאלות ותשובות - - -