קרית אתא - במה קשור פורים לפסח ומחיית עמלק

 

 

(תמלול רק חלק הדרשה בלבד! בלי חלק השו"ת)

ערב טוב! בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה ל: בריאות איתנה ברכה והצלחה לעידן בן ציון, אושרית בת אבנר ולכל יוצא חלציהם ולרות בת יפת ולאבנר בן יחיא ולירדנה בת מנחם. 

דורייה חנה בת סימה שמחה - כל הבדיקות יצאו תקינות ותחזור לשמוע טוב באזניה מהרה, אמן! 

הערב גם לע"נ: יחיא בן חסן מסאלם, חביבה בת נדרה, גדיה שושנה בת חנה, מנחם בן סליימן שלמה ולע"נ הורי מנוחתם עדן.

 

אנחנו הולכים ללמוד דברים חדשים שלא שמעתם אף פעם! ונדע: מתי תבוא הגאולה? איך תבוא? ואיך אנחנו מתפטרים מעמלק? - יצר הרע.

מה הקשר בין פורים לפסח?

את חג הפורים אנחנו חוגגים בחודש אדר ופסח בניסן, האם יש קשר בין פורים לפסח? 

ובכן, יש קשר הדוק ומוכרח! 

ויש בזה כמה רמזים שנתנו לנו רבותינו. 

על ימי חודש אדר, כתוב בגמרא: 'מִשֶּׁנִּכְנַס אָדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה'. רש"י אומר: 'ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח' (תענית כט'). 

אז הנה הוא כבר קושר בין פורים לפסח, על מה? - 'מִשֶּׁנִּכְנַס אָדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה' אבל הוא לא מזכיר את ניסן, לא אמרו חכמים ניסן. אבל הוא קושר את זה ואומר ש: 'ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח'.

רש"י כולל בחובת השמחה בחודש אדר גם את חודש ניסן, שבו אירעו לנו נסים ביציאת מצרים. אז קשר הדוק בין פורים לפסח, בין אדר לניסן ו: 'מִשֶּׁנִּכְנַס אָדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה' מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה' עד אחרי הפסח. 

עוד דבר שמעיד על כך: כשהשנה מעוברת (13 חודש במקום 12 חודש) אנחנו לא חוגגים את פורים באדר אל'ף, אלא באדר בי'ת, למה? אנחנו חוגגים את פורים דוקא בחודש הסמוך לניסן, שזה אדר בי'ת; 

'כִּי רָאוּי לִסְמֹךְ גְּאֻלָּה לִגְאֻלָּה' - הגאולה שהיתה לישראל בימי אחשוורוש, שזה היה בחודש אדר, לגאולה שהיתה בימי פרעה במצרים שהיתה בניסן. 

אז רואים: ששתי (2) הגאולות סמוכות זו לזו. לכן השמחה בפורים, היא הכנה לקראת ימי הפסח. 

ובליקוטי מוהר"ן (חלק ב' תורה עד') הוא מביא שלושה (3) רמזים;

רמז ראשון (1): פרשת פרה קוראים בין פורים לפסח. 

פרה אדומה שִמשה את ישראל בזמן הבית, להכשיר ולטהר אותם לקראת האכילה של קרבן פסח והקשר שלה עם חג הפסח ברור ומובן; פרה - רומז לשם פורים, פרה מלשון פור, כמו שפורים נקראו: "עַל שֵׁם הַפּוּר" (אסתר ט, כו). 

רמז שני (2): כתוב: "שִׂפְתוֹתָיו שׁוֹשַׁנִּים נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר" (שיר השירים ה, יג) - "שִׂפְתוֹתָיו" זה פסח. למה? השפתים הם כלי הדיבור והמילה פס"ח 'פה סח' - הפה מדבר, לשוח שיחה 'פה סח' אז זה מרמז על הדיבור והשיחה. 

"שִׂפְתוֹתָיו" שזה פסח, "שׁוֹשַׁנִּים" - אסתר המלכה, אסתר בגימטריא: שושנה, שושנה ואסתר זה אותו סך של אותיות. 

מה זה "נֹטְפוֹת מוֹר עֹבֵר"? זה מרדכי, מרדכי נקרא על שם 'מרא דכיא' (מגילה י:) אם כן בפסוק הזה רואים קשר בין פסח לפורים. 

רמז שלישי (3) פרשת משפטים: "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" (שמות כג, טו). 

שימו לב!

תעשו חשבון, האותיות הראשונות "מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" - ר"ת פורים, פורים! 

איפה זה כתוב? "אֶת חַג הַמַּצּוֹת" - זה פסח "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר, שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת כַּאֲשֶׁר צִוִּיתִךָ לְמוֹעֵד חֹדֶשׁ הָאָבִיב" למה? "כִּי בוֹ יָצָאתָ מִמִּצְרָיִם וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם" פורים. 

רואים: שגאולת פורים כרוכה עם מצרים. 

שלוש רמזים. 

עכשיו, אם נבחן עכשיו תאריכים של אירועי המגילה נגלה: נס פורים התרחש בחג הפסח, ידעתם? 

בקהל אומרים: 'כן',

הרב: מאיפה אתם יודעים? חג פורים התרחש בחג הפסח! 

אומרת הגמרא (מגילה טו.): מה זה שנאמר: "וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי וַיַּעַשׂ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוְּתָה עָלָיו אֶסְתֵּר" (אסתר ד, יז) מה היא צִוְּתָה עליו? את הענין של הצומות לצום שבעים ושתים (72) שעות! אומרת: מה זה "וַיַּעֲבֹר מָרְדֳּכָי" מה זה וַיַּעֲבֹר? 

'אמר רב: 'שהעביר את יום ראשון של פסח בתענית!' התענו בפסח! 

אז ב-יג' בניסן, נכתבו האגרות "וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן" (אסתר ג, טו) ב-יד'-טו' ו-טז' - התענו 72 שעות וב-טז' נתלה המן בערב. 

מתי? 

כל זה היה בפסח!

אז לא רק שחג פורים הוא חג סמוך ביותר לפסח - נס פורים התרחש בחג הפסח! 

אז הצום שהם צמו זה היה בפסח, שלושה (3) ימים! וב-טז' מיד תלו את המן על העץ, זה כבר היה בחול המועד פסח. רואים: שפורים ופסח קשורים ביחד. 

עוד סימן מדהים! 

השולחן ערוך כותב סימן לקביעת המועדים: 'א"ת, ב"ש, ג"ר, ד"ק, ה"צ ו"פ...' 

ואויי... ואויי... אתם יודעים מה זה? לא.

א"ת-ב"ש - בדרך כלל זה סוג של כמו שיש גימטריות, לוקחים אות ראשונה ואות אחרונה, אל'ף ו-ת'ו א"ת-ב"ש - בי'ת ו-שי'ן. ג"ר - גימ'ל ו-רי'ש. זאת אומרת ראשונה ואחרונה ומצטמצמים לאמצע, ד"ק - דל'ת ו-קו'ף. וככה מתקדמים הלאה עד למרכז.

עכשיו הוא אומר סימן, איך קובעים את המועדים? אתם רוצים לדעת - מיום אחד בשנה תוכלו לדעת מתי נופלים כל המועדים, באיזה יום? בלי לפתוח לוח! בלי לפתוח לוח. 

אומר: סימן לקביעת המועדים; א"ת ב"ש, ג"ר ד"ק, ה"צ ו"פ. וזה הולך כמו שאמרנו. 

ביום ראשון של פסח – א"ת... יום ראשון של פסח, אל'ף זה יום ראשון של פסח, ת'ו, מה זה ת'ו? - תשעה באב; לעולם ביום ראשון שנופל פסח... נגיד השנה נופל ביום חמישי - אז תשעה באב יהיה ביום חמישי. 

והסימן: "עַל מַצּוֹת ומְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (במדבר ט, יא); "עַל מַצּוֹת" - זה פסח, "מְרֹרִים" - זה תשעה באב, חורבן הבית "יֹאכְלֻהוּ" אז, זה רומז שביום הראשון של פסח יחול תשעה באב, איך, זוכרים את זה? א"ת - אל'ף של פסח עם הת'ו של תשעה באב. 

ביום השני – ב"ש; בי'ת זה היום השני של פסח, מתי נופל יום שני של פסח? אם אמרנו שהראשון ביום חמישי - מתי יום השני? - שישי, אז בשבועות ב"ש, שי'ן זה שבועות, שבועות יחול ביום השני של פסח. 

ג"ר; עכשיו האות גימ'ל, היום השלישי של פסח, מה זה רי'ש? ראש השנה, יפול בשבת לפי החשבון הזה. 

ביום הרביעי מה זה? ד"ק, מה זה ד"ק – דל'ת זה היום הרביעי של פסח יהיה קו'ף – קריאת התורה בשמחת תורה, קריאת התורה בשמחת תורה וכן הלאה.

ביום חמישי ה"צ; ה'א זה יום החמישי של פסח, יהיה צום כיפור, צדי'ק צום כיפור.

וביום שישי של פסח זה ו"פ; וא'ו זה יום שישי, פורים! איזה פורים אבל? פורים לשעבר, לא פורים שיהיה. תמיד, ביום השישי של פסח - פורים נופל באותו יום אבל פורים הקודם. 

למה? להראות לנו: שזה תמיד סמוך פורים לפסח! (לא פורים הבא, פורים הקודם) כי חייבים להיות כרוכים ביחד.

אז כל הסימנים נותנים 'להבא' ורק פורים זה אחורה כדי שיהיה סמוך שלושים (30) יום לפני פסח.

זה מדהים! 

רואים עוד סימן שמראה לנו כמה קשורים לפסח שהמרחק ביניהם 30 יום.

תיכף אני אגלה לכם סוד גדול!! 

ואם תשתתפו איתי ברעיון שיש לי - יכול להיות שנוכל להכרית את עמלק מהר (אמן). 

הקהל מוחא כפים...

טוב, אז ראינו: שיש קשר ושייכות בין פורים לפסח. וההכנה לפסח מתחילה כבר מפורים. 

ונשאלת עכשיו השאלה: מה הטעם? למה הם שייכים פורים לפסח? ומה טיב הקשר? 

ובכן, היסוד של הדבר, כל ענין פורים היה למחות את עמלק. 

מי זה המן? - זרע עמלק! הָמָן הָאֲגָגִי (אסתר ח, ג), סבא של סבא שלו היה אגג מלך עמלק. 

מתי שלימות מחיית עמלק תושלם? - בערב חג הפסח! 

מתי זה יקרה שלא יהיה יותר עמלק? הסוף הסוף-הסוף של עמלק - תהיה בערב פסח! אז זה מתחיל מפורים שהרגנו את המן - מאז עד... שיהיה מחיית עמלק זה יהיה בערב חג הפסח.

בפורים ביקש "הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי" (אסתר ט, כד) מזרע עמלק הרשע: "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ג, יג) עם ה', אבל גמולו שב בראשו ועמלק של אותו דור נמחה ונאבד מן העולם! 

כל אלה שהרגו היהודים - זה היו עמלקים, כל השבעים וחמש אלף ועוד (+75,000) שהרגו היהודים - זה היה עמלקים.

והחל מהיום ההוא, הולכת מחיית עמלק ומתעצמת עד שהיא מגיעה אל השלמות בערב חג הפסח. 

בואו נתבונן עכשיו בגמרא (ראש השנה יא'): 'רבי יהושע אומר: 'בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל'. 

מה זה 'בניסן נגאלו?' את זוכרת לא? יצאנו ממצרים, עוד מעט יהיה לך פסח זה היה בניסן, ב-טו' 'בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל'.

שואלת הגמרא: 'מנין לנו? מנין לנו שניגאל בניסן?' 

אומר הפסוק: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" (שמות יב, מב) – 'זה לילה משומר ובא מששת ימי בראשית!' ליל פסח - זה הלילה המסוגל לישועה ולגאולה, זה לילה המשומר ומוכן לגאולה מששת ימי בראשית!. 

על דברי הגמרא הללו, אומר מרן החיד"א הקדוש (ספרו 'מדבר קדמות' מערכת ס' אות כט'): 'זמן מחיית עמלק בעזרת ה' ב-יד' בניסן ומכיוון שהגאולה העתידה לא תהיה אלא במחיית עמלק' לא יכולה לבוא הגאולה בלי שמוחים את עמלק, ממילא מוכרח: שהגאולה העתידה תהיה בניסן.

עכשיו הפסוק שמביאה הגמרא: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" מבאר החיד"א כך: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" למה צריך להגיד "הוא"? תגיד: "לֵיל שִׁמֻּרִים" לה', למה "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא"? בלי "הוּא" אני לא אבין... לֵיל שִׁמֻּרִים לה', למה צריך להגיד "הוא"? 

"הוא" זה מורכב מהאותיות ה'א ו- וא'ו ו- אל'ף. 

שמעתם פעם על הפסוק: "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות יז, טז) שמעתם פעם? 

שימו לב! 

"כִּי יָד עַל כֵּס" מה חסר לכיסא אל'ף "יָהּ" מה חסר לשם השם? וא'ו ו-ה'א כי זה חצי השם! נכון? ביחד "הוּא" הוא! וא'ו ה'א אל'ף ביחד זה "הוא"; "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'".

מתי יהיה "הוּא"? מתי יחזרו האותיות? שעמלק, מאז שיצא למלחמה נגד ישראל 

אמר ה': 'אין הכיסא שלי שלם ואין השם שלי שלם - עד שאני אמחה את עמלק!' 

מתי זה יהיה? ב: "לֵיל שִׁמֻּרִים" בליל פסח, ב: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא לַה'" יחזור ה- ה'א וה- וא'ו וה- אל'ף לה'; הכיסא יהיה שלם, במקום "כֵּס" יהיה כיסא, במקום "יָהּ" יהיה שם השם מלא וזה בא להגיד שבעצם זה ראיַּה ש: "לֵיל שִׁמֻּרִים" בליל פסח יִמחה זכר עמלק מן העולם!

הקהל: עונה: 'אמן!' חזק! 

עכשיו, עוד אומר מרן החיד"א (כתוב ב'רַעְיָא מְהֵימָנָא' בזוהר הקדוש והביא את זה בספר 'מעשה רוקֵחַ'): 'שעמלק ימחה במהרה בימינו ביום יד' בניסן ולכן 'בניסן עתידין להיגאל', למה? זה הזמן שאנחנו משביתים את החמץ נכון? ב-יד' בניסן אנחנו יוצאים להשבית את החמץ, שורפים את החמץ. וזה הסימן: של עמלק, עמלק זה החמץ, זה השאור, שאור זה השמרים שמתפיחים את הקמח, זה היצר הרע, זה השטן.

זה תכף נלמד מי הוא... 

אבל כשאנחנו משביתים את החמץ, אנחנו גם צריכים להשבית את עמלק! ואז: "לֵיל שִׁמֻּרִים הוּא".

עכשיו, אמרו הקדמונים: "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ" (תהלים קלב, יג) מתי ה' יזכה להיות שוב פעם בְּצִיּוֹן בבית המקדש השלישי? (3) 

מתי ש: "אִוָּהֹּ" או"ה זה שוב האותיות אל'ף וא'ו ו- ה'א. מתי שיושלם השם ויהיה מלא והכיסא יהיה מלא - יהיה כבר "מוֹשָׁב לוֹ"... ישוב הקב"ה לשכון בתוכנו בבית מקדש השלישי (מהרה אמן). 

אז גם שמה זה רמוז ומתי זה יהיה? במחיית עמלק ב-יד' בנסין וזה לֵיל השִׁמֻּרִים כל ליל פסח זה זמן מיועד לגאולה! רק אנחנו צריכים להכין את עצמנו! 

נראה תכף איך עושים...

אז הקשר שוב פעם בין פורים לפסח ברור, כי מחיית עמלק אמרנו התחילה בימי הפורים אצל מרדכי ואסתר שהשמידו את זרע הָמָן הָאֲגָגִי ותלו אותו ואת זרעו שהוא היה מזרע עמלק. מתי זה הסתיים? – ב-יד' בניסן ובליל טו' בניסן בליל פסח - תושלם הגאולה במהרה בימינו – אמן!

הקהל עונה: 'אמן!!'

מענין, שגם מלחמת שאול ועמלק היתה בערב פסח! 

ובנביא מסופר: כי שאול מנה את העם ע"י טלאים, לא סופרים את העם במספר שלא יהיה נגף בעם ח"ו, לא אומרים: 'אחד-שתים' (1-2) על יהודים, או באותיות או במטבעות או בכבשים, הוא ספר עם טלאים עם כבשים.

קודם שהוא יצא למלחמה: "וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים" (שמואל-א טו, ד) מנה אותם ע"י הטלאים. 

אומר התרגום מה זה הטלאים? 'באימרי פסחיא' הטלאים של פסח, שנמנים עליהם המשפחות ומקריבים קורבן פסח. 

אז רואים שוב פעם קשר בין מלחמת עמלק ומחייתו בערב פסח.

והנה אני עכשיו אני אומר לכם סוד גדול! אם תשמעו לי ותעשו כמו שאני אומר, מי יודע מה כוחנו גדול בשמים לפעול ולעשות מה שלא הצליחו דורות רבים!! 

הבני יששכר (במאמרי חודש אדר מאמר ג' 'מלחמה לה'' בדרוש ה') אומר: מה המשמעות של השלושים ימים האלה ש: 'שואלים ודורשים בהם בהלכות הפסח קודם הפסח'?. 

יש הלכה: שלושים יום לפני הפסח, לומדים את ההלכות של פסח ודורשים בכל הענינים של פסח לפני הפסח.

עכשיו הוא מבאר: 'כי מחיית עמלק מחולקת לשלוש (3) בחינות';

אנחנו צריכים למחות אותו, אנחנו! 'במחשבה, בדיבור ובמעשה. כל אחד מהם - מצוה בפני עצמה! וכל אחד היא מתרי"ג (613) מצוות!! 

במחשבה - איפה לומדים? כתוב: "לֹא תִּשְׁכָּח" (דברים לא, כא) "לֹא תִּשְׁכָּח" אסור לנו לשכוח מה שעשה לנו עמלק. 

מה הוא עשה עמלק? 

איך שיצאנו ממצרים וכל העולם רועד מעם ישראל! אחרי שראו את עשרת (10) המכות במצרים וקריעת הים "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז) כל העולם רועד, כולם-כולם "נָמֹגוּ" (שמות טו, טו) רעדו כולם... כולם-כולם אף אחד לא מעיז! 

- 'יש להם א-לקים כזה מפרק עמים!'

ומצרים היתה מעצמה, אף אחד לא מתעסק. 

ובא עמלק וקרר את כולם וקפץ כמו לאמבטיה רותחת, אפילו שהוא ידע: 'שהוא יכווה וימות!' היה מוכן! בשביל לקרר את ישראל בעיני אומות העולם שימשיכו להילחם בהם!! 

זהו, אז הקב"ה אמר: "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". 

אז אנחנו מצווים: "לֹא תִּשְׁכָּח" אסור לנו לשכוח את מה שהוא עשה לנו.

יש הרבה עמלקים בדור הזה... מלנת'אלפים...!

וגם בדיבור, כתוב: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" (דברים כה, יז) איך "זָכוֹר"? בזכירה, תגיד-תגיד... תגיד-תגיד...: 'מחה' "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק"! (דברים כה, יט) "זָכוֹר" - תגיד! 

וגם במעשה: אם יש לנו אפשרות בזמן שיש לנו ע"פ ההלכה: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" - שלוש מצוות.

עכשיו תקשיבו! 

'מחיית עמלק בשלוש בחינות אלה היא רמוזה בשלושים יום שבין פורים לפסח... 

מי שידע עכשיו איך רמוז בשלושים יום האלה בין פורים לפסח, אם יֵדע איך מחיית עמלק מסתדרת עם מה שאמרנו עכשיו, בשלושים יום האלה בין פורים לפסח - מקבל אלף (1,000) שקלים ממני עכשיו!

יותר מהמענק שאתם מקבלים מהעבודה! נכון...? עובדים שנה מקבלים מענק, אני נותן לכם בלי לעבוד אצלי אלף שקלים. אם הייתם לומדים לפני פסח, מכינים את עצמכם אולי הייתם עולים ע"ז. 

אז אני אגיד לכם;

'מחיית עמלק בשלוש בחינות אלה רמוזה בשלושים ימים שבין פורים לפסח;

בשלושים ימים כמה שעות יש? 

24*30 נו, כמה יש? (וואי אתם טובים!) שבע מאות ועשרים (720) – יפה! יש 720 שעות. 

כמה זה עמלק בגימטריא? - מאתים וארבעים (240). 

כפול שלוש (3) = 720 - יפה מאוד! 

אז מה זה, למה כפול 3?

 - כדי למחות אותו; במחשבה אחד (1), שתים (2) - בפה בזיכרון. שלוש (3) - במציאות במעשה.

שלוש מחיות כפול שלושים יום - נותן 720 שעות, כנגד 720 שלוש פעמים עמלק. 

אז אני אומר ככה, תקשיבו יהודים יקרים!

כל מקום, גברים ונשים, אם יצטרפו עשרה (10)-עשרה, זה יכול להיות גם בטלפון, עשרה, שימו לב! - לוקחים עט ונייר, כותבים 30 פעם: 'עמלק'; זוכרים במחשבה 30 פעם, מה צריך לזכור? - "לֹא תִּשְׁכָּח" להגיד 30 פעם במחשבה: "לֹא תִּשְׁכָּח" "לֹא תִּשְׁכָּח" "לֹא תִּשְׁכָּח" "לֹא תִּשְׁכָּח", לסמן, שלא תתבלבלו, 30 פעם "לֹא תִּשְׁכָּח".

אח"כ 30 פעם להגיד: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק", "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק", "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" "זָכוֹר"... 30 פעם, 

 ואח"כ לקחת את העט שכתבתם כבר 30 פעם: 'עמלק' - ולמחוק!! 

כל פעם שאתה מוחק: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם", "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם", "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" כל פעם למחוק אחד (1). עד שאתם גומרים 30 ואז אנחנו עושים את כל מה שבשלושים יום צריך לעשות שלוש פעמים - אנחנו עושים ביום אחד את הכל! 

כמה שיהיו יותר מניינים שיעשו את זה - אני בטוח: שהפעולה הזאת תשמח את הקב"ה ותחיש את הגאולה במהרה - אמן! 

הקהל עונה: 'אמן!!'

זוכרים מה עושים? רושמים 30 פעם את המילה עמלק, לוקחים עט, מכינים דף ואח"כ, הנה! היא רושמת - כל הכבוד! ככה צריך, אם לא, אז יש שידור חוזר, בשידור חוזר תכלו לראות עוד פעם, אח"כ 30 פעם חושבים: "לֹא תִּשְׁכָּח"... "לֹא תִּשְׁכָּח", "לֹא תִּשְׁכָּח", "לֹא תִּשְׁכָּח" 30 פעם. 

30 פעם אומרים: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" 30 פעם. ואח"כ 30 פעם אומרים את הפסוק: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" בום! מוחקים-מוחקים, מוחקים פעם אחת עמלק, עוד פעם אומרים: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" מוחקים עוד עמלק אחד וככה גומרים את הכל. 

בקהל שואלים...

הרב: מה? השלישי: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" אבל זה לא מספיק שאת תעשי, תארגני, הלו... הלו... תארגני עשר נשים... – יופי! וגם אתם (הגברים) כל קבוצה תעשה, בכולל, בבית הכנסת בכל מקום - להתכוון על מה שאמרנו. 

זה הבני יששכר אומר - דבר עצום, זה חידוש אדיר! יש מצווה: 30 יום למחות את עמלק; במחשבה, בפה ובמעשה. במעשה אנחנו לא יכולים להרוג אז אנחנו לוקחים את השם שלו ומוחקים. 

ככה היה עושה החפץ חיים; 

החפץ חיים היה לוקח עט, כותב: 'עמלק' ואומר: 'הריני מכוון לקיים מצוות: "מָחָה תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק'" ומוחק אותו! 

אתם שומעים? 

אתם מקיימים מצוות דאורייתא! מצוות דאורייתא!! תשעים (90) מצוות דאורייתא!!! 90 מצוות דאורייתא בפטנט הזה אתם מקיימים.

טוב, נמשיך.

ע"פ הקשר המופלא הזה בין פורים לפסח, מבואר (הגהות 'שמי קדם' על דברי החיד"א 'מדבר קדמות' מערכת ס' דף כט') כשאנחנו אומרים בהגדה של פסח, 

בהגדה שאנחנו הולכים להגיד הגדה נכון אומרים הגדה בפסח? 

יש שמה שאלה: 'יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם? תִּלְמוֹד לוֹמַר: "בַּעֲבוּר זֶה" בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ'.

מי יודע מה זה: 'יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם?' - מאתים (200) שקל! 

לא, אולי יש צנועים לא רוצים לגלות, אז אולי הכסף ידרבן... 

אז קשה: יש חובה לספר ביציאת מצרים מִבְּעוֹד יוֹם?! למה לספר? צריך לספר ביום שיצאו ממצרים! ביום שיצאו ממצרים צריך לספר, מה שואלת ההגדה: 'יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם?' אולי נספר את יציאת מצרים יום לפני... הרי היציאה היא היתה ביום טו' אז למה ב-יד'? 

אלא, כי ביום יד' אמרנו זה היה יום מחיית עמלק! ובו תושלם ההכנה לביאת הגאולה! מתי תהיה מחיית עמלק אמרנו? ב-יד' ועל כן היה צד לומר אולי ראוי להתחיל בסיפור הגאולה הראשונה כבר ביום הזה ולחבר בין הגאולה הראשונה לגאולה האחרונה. 

אז לכן נשאלת השאלה: אולי נגיד... אומרים: לא-לא 'בְּשָׁעָה שֶׁמָּצָה וּמָרוֹר מֻנָּחִים לְפָנֶיךָ' אז קוראים את ההגדה. 

עכשיו, מצאנו: מחיית עמלק ביום יד' בניסן, הוא כבר מופיעה אצל רבותינו בגמרא. 

הגמרא במסכת פסחים מה היא אומרת? שלוש (3) פעמים נאמר בתורה: "הָרִאשׁוֹן"; "אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם" (שמות יב, טו) עוד פסוק: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן" (ויקרא כג, מ) ועוד פסוק: "בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן" (ויקרא כג, לט).

הגמרא מבארת: בשכר שלושה אלה שנאמר בהם: "רִאשׁוֹן" - זכו לשלוש (3) מתנות שגם בהם נאמר "רִאשׁוֹן"; 

אחד (1) - זה להכרית את זרע עשו. 

(2) לבנין בית המקדש 

(3) ולשמו של המשיח. 

שלושה: גם מכריתים את זרעו של עשו – שהוא נקרא: "רִאשׁוֹן". גם בנין בית המקדש שנקרא: "רִאשׁוֹן". וגם השם של המשיח שנקרא: "רִאשׁוֹן". 

להכרית את זרעו של עשו, כתוב: "וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר" (בראשית כה, כה). בנין בית המקדש, כתוב עליו: "כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ" (ירמיה יז, יב). ושם המשיח, כתוב: "רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם" (ישעיה מא, כז). 

את הפרוש לזה איך זה מתחבר? תראו במהרש"א. 

אבל העולה מהגמרא הזאת: שהשלמת מחיית עמלק תהיה בערב פסח! בעת שאנחנו משביתים את החמץ, אז יוכרת זרעו של עשו שהוא עמלק. 

ועכשיו תשמעו על משיח בן יוסף ומשיח בן דוד, איך הם קשורים לחודשים האלה:

רבי צדוק הכהן מלובלין (ספרו 'דברי חלומות' באות טו') אומר: 'חודש אדר - הוא כנגד יוסף. חודש ניסן - כנגד יהודה. לעתיד לבוא כשיתגלה משיח צדקנו במהרה בימינו, תחל מלכותו של משיח בן יוסף - ב-'אדר'. ומלכותו של משיח בן דוד ב-'ניסן'. חודש 'אדר' כנגד שבט יוסף - לכן לעיתים יש שני (2) 'אדרים' כנגד שני בניו של יוסף; מנשה ואפרים. גם יהושע בן נון שהוא משבט אפרים, התחיל להנהיג את ישראל באיזה חודש 'אדר' למה? כי ב-ז' באדר מת משה ובאדר הוא התחיל להנהיג אותם והוא מזרע יוסף, כי החודש הזה 'אדר' שייך ליוסף. 

חודש ניסן זה חודש של שבט יהודה - לכן דוד שהוא בן שבט יהודה התחיל את המלכות שלו בניסן. וגם שלמה בנו בניסן. וכל הניצחונות והמלחמות - בחודש ניסן. 

ומכיוון שבחודש אדר יִמחה שמו של עמלק ע"י זרע יוסף - הרי שיש בזה הקדמה והכנה עצומה לגאולה השלמה ע"י השלמת השם והכיסא; ה- אל'ף ו- והא'ו וה– ה'א. 

ויש לזה גם רמז בשמות שלהם: יוסף נקרא גם: "יהוסף" ("עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְּצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע" תהלים פא, ו) אז כמה אותיות יש ביהוסף? שלוש (3). וביהודה כמה יש? ארבע (4). אז קודם יהיה יהוסף שהוא שלוש ואז יהיה השם שלם עם ארבע.

אז בהתחלה יבוא משיח בן יוסף ואח"כ משיח בן דוד.

עכשיו, אחרי שאנו מבינים למה יש שלושים יום בין פורים לפסח... ולמה הימים האלה מסוגלים למחות את עמלק... 

עכשיו נתעמק להבין: למה זה קשור לביעור חמץ בערב פסח? מה הקשר? 

התשובה היא: קליפתו של עמלק - זה הכח של יצר הרע! וגם החמץ מסמל את היצר הרע. מחיית יצר הרע מתחילה מפורים - ומסתיימת בערב פסח. 

על עמלק שהוא היצר הרע, אנחנו לומדים מהזוהר הקדוש ושם כתוב על הפסוק: "עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב" (במדבר יג, כט) אומר הזוהר הקדוש: 'זהו יצה"ר, הקטגור המקטרג על האדם והנמצא תמיד בגופו!'. 

מה שאתם שומעים כל פעם: 'תעשה ככה! תעשה ככה... תעשי ככה תעשי ככה' - זה הוא! זה הוא!! 

רק אם אתה יודע תורה - אתה יודע מתי לסנן מתי זה 'הוא' מתי זה אתה. אם לא - אתה ביד שלו ואתה עושה מה שהוא אומר ואתה חושב: 'שאתה החלטת' לא אתה החלטת הוא החליט!... 

במקום אחר נאמר בזוהר כך: 'הוא יצר הרע, הוא הנחש, הוא ס"מ הוא עמלק, הוא פלישתי והוא מלאך המוות!' זה אותו אחד (1). אותו אחד!

עכשיו, מחיית עמלק מחויבת לא רק שנמחה את עמלקים שהם ממש במציאות, אלא גם את העמלק שיש אצלנו בפנים בתוך הלב, הוא 'יושב על מפתחי הלב' כתוב: 'שיצה"ר יושב על מפתחי הלב!' והוא רוצה לשלוט באדם והוא נכנס, הוא כבר בפנים צריך לדעת: איך להוציא אותו. 

אז לכן, אנחנו צריכים לדעת: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" יצר הרע מנסה להחטיא אותנו; במחשבות, בדיבורים, במעשים ואנחנו צריכים להיזהר! כי עמלק זה אותיות "לעמק" הוא רוצה שנרד ל: "עמק הַבָּכָא" (תהלים פד, ז) לגיהנם. העמלק הזה הוא: עם-לַק, הוא לקק את דמם של ישראל! הוא היה כורת להם את העורלות וזורק כלפי שמיַּא, כך הוא עשה במדבר לאלה שפלט אותם הענן. 

האלשיך הקדוש אומר: 'שיצר הרע הוא הכח של קליפת עמלק. ומכיוון שעמלק שלמטה הוא יונק מהשר שלו מלמעלה שהוא יצה"ר, על כן בזמן המלחמה של ישראל שנלחמו בעמלק. 

מה אמר משה רבנו ליהושע בן נון? - "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" (שמות יז, ט) 

למה? 

ישראל חטאו והעניקו כח לשר של עמלק לקטרג! וממילא ניתן כח גם לעמלק!! וכדי לנצח את עמלק - חייבים אנשים צדיקים: "בְּחַר לָנוּ אֲנָשִׁים" וגם תצא להילחם בעצמך מבחינה רוחנית! כי רק אתה יכול להכניע אותו'. 

זאת אומרת: בשביל לנצח אותו - צריך שיהיו צדיקים! בלי חטאים. 

במקום אחר מבאר האלשיך הקדוש: 'כי הפסוקים של מלחמת עמלק, הם גם נגד המלחמה שלנו ביצר הרע ואין לנו לחשוש ממנו, כי אם אנחנו יוצאים להילחם בו - ה' עוזר! כי בלי שה' יעזור - לא נוכל לנצח. 

אז לכן צריך לדעת: צא למלחמה "וְצֵא והִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק" וה' יהיה אתך. זה צריך לדעת ולא לפחד.

דבר נוסף אומר הבית לוי (שמות פרק יב') המגילה אומרת (מגילה ו'): 'קיסריה וירושלים - לא יכולות להתקיים במקביל וגם לא יכול להיות שוממות במקביל. 

אם יאמר לך: 'שתיהן יהיו שוות' - אל תאמין! אם יאמר לך: 'שתיהן חרבו' - אל תאמין. כשזו מיושבת - זו חרבה. שנאמר: "אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה" (יחזקאל כו, ב) – 'אם מלאה זו - חרבה זו, ככתוב: "וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ"' (בראשית כה, כג). 

מה זה אומר? 

פעם, קיסריה זה היה מושב הקיסרים של רומא שהם שלטו פה בארץ. כשהם היו למעלה - ירושלים היתה למטה. עם ישראל היה דאון. כשירושלים היתה למעלה - אז קיסרה היתה למטה, זאת אומרת: רומי אדום. 

היום מי אלה אתם יודעים? 'יונייטד סטייטס אוף אמריקה' (United States of America) מסטר ביידן (נשיא ארצות הברית) וכל החבר'ה האלה והאירופאים, כל אלה - זה עֵשָׂו!! ואנחנו עם ישראל, אם אנחנו עם חטאים - הם מעלינו והם אומרים לנו מה לעשות... ה: 'דיפ סטייט העולמי' אומר ל: 'דיפ סטייט הישראלי': 'תפרקו את המדינה!' 

כי קיסינג'ר (שר"י) אמר בספרו: 'שבשנת 2022'... הוא טעה בשנה! – 'לא תהיה כבר מדינת ישראל!' איך אתה יכול להגיד מראש, כתבת את הספר לפני הרבה שנים כבר מראש?! זה ההוראה: 'לפרק את המדינה!'. 

וכל אלה שמשתתפים בזה - אלה הם ה: 'בונים החופשיים', הבבונים החופשיים, שהם שייכים למסדרים שלהם שמה לקלאוס שוואב (שר"י) שנפגשים אתו, יש תמונות של כולם אתו ועם קיסינג'ר וכל אלה רוצים לעשות את ה: 'סדר העולמי החדש'. 

כשפה תתפרק המדינה עוד מעט - אז יגידו: 'שאין פה שלטון! ואי אפשר להשאיר ככה את העם בלי שלטון, אז אנחנו נהיה קולוניה של עשו של אמריקה...' 

לכן הם אומרים: 'אוֹי אוי אוי... מה שאתם עושים פה עם החוקים עם הרפורמה! אז אוי אוי אוֹי... ואז יביאו לפה כוחות שישלטו פה ונהיה ח"ו נשלטים ע"י השטן! לוציפר! הבונים החופשיים וכו'...' 

זה כל התכנית וכולם מבלבלים שיש פה אנרכיסטיים חרבסיסטים... הכל חרטה! יש פה תוכנית מראש מעשרות שנים קודם, איך מפרקים את המדינה של היהודים. 

למה? כי רק היהודים עומדים כנגד התכנית של אלה שמאמינים בשטן, אז אנחנו "מפריעים"! 

ועוד דבר מדהים! 

באו"ם היה כתוב: 'שבשנת 2022...' אותה שנה שאמר קיסינג'ר: 'יהיו בישראל רק 4.8 מיליון!' הם התחילו, הם התחילו ב-2020 קצת לפני עם ה: 'חיסולים' (חיסונים...) דווקא אנחנו החיסולים קיבלנו! למה? 'ביבי' (בנימין נתניהו, ראש ממשלה, מדינת ישראל) סוחר היהודים בשביל שלדלל כמה שיותר ואז יגיעו ל-4.8 כמו שהם אמרו ותראו מה קורה! כמה מתים מסביבכם (רח"ל!) תראו כמה צעירים כמה זה כמה זה... אי אפשר לעצור את זה. 

זהו וזה כל זה תכנית זדונית שכתובה מראש. אמרתי אותה כבר ב: 'וירוס טי וי' https://shofar.tv/videos?cat=443 מלפני שלוש (3) שנים, מילה במילה! מהכתובים שלהם מכל מה שידוע, מי ששמע לי – ניצל! מי שלא – בדרך... {כבוד הרב שליט"א שורק ומסמן בידיים מרחפות לכיון היציאה...} 

בקהל: (לא יפה שאתה אומר על אמריקה זה הסתה! יום אחד...

הרב: יפה, או או אוֹ! בסדר, אתה יודע עם הכובע אבל לא כולם יודעים,

אמריקה תופסת אותך עם שלוש מיליארד דולר! (3,000,000,000$) כשאתה יכול לעשות שלושים ושלוש מאות מיליארד דולר! (300,000,000,000$) אם הן לא ימנעו ממך למכור נשק למדינות שרוצות ואז אנחנו לא צריכים אותם. 

ב: 'כיפור' הם עצרו לנו את התחמושת, היהודי קיסינג'ר המנוול! הוא עצר לנו אחת עשרה (11) ימים את התחמושת! 

בקהל: ובסוף קיבלנו...

הרב: בטח! הם רצו: שנפסיד! אתה לא למדת היסטוריה! אתה רק עם כובע לבן וזה הכל... אתה לא למדת, אני עם שחור... שים לב. 

(בקהל: לא ברור)

הרב: טוב, מאה אחוז (100%), תעבור לשם תהיה בטוח...)

ובכן, בית הלוי אומר: 'כי אדום הוא עמלק!' 

שמעתם? 

אדום הוא עמלק! אלה אדום. 'ועמלק יונק את הכח שלו מהחטאים של ישראל וממילא הכל מובן; כאשר ישראל מטיבים מעשיהם - זוכים שירושלים תתיישב ואדום יפלו'. 

אבל, מה לעשות? אנחנו מלאים חטאים ועוונות, אז לכן ידם העליונה. 

אבל אם אנחנו נעשה תשובה ונעשה את מה שאמרתי לכם קודם, שלושים פעם שלושים פעם שלושים פעם... לך תדע מה הכח של מניינים בישראל ותראו נפלאות!

רואים: שיצר הרע וקליפת עמלק זה אחד (1).

דבר שני (2): כשמכניעים את יצר הרע זה מתחיל בחודש אדר כשהכנענו את עמלק, זה השמחה גם ש: 'מִשֶּׁנִּכְנַס אָדָר מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה!' כי התחלנו למחות את עמלק! ומכיוון שנכנס אָדָר - מצליחים יותר עם השמחה! להכניע את יצר הרע וזה גורם עוד יותר שמחה!! מכח זה שזוכים למחות את זכר יצר הרע בימי אחשוורוש - זה נעשה לדורי דורות והחודש הזה מסוגל בכל שנה ושנה לעזור לנו להתגבר על יצה"ר. 

עכשיו מובן, קליפת עמלק, אמרנו, זה כח של יצר הרע ואמרנו: שחמץ מסמל את היצר הרע, כי חמץ זה חרטה! מה זה חמץ? זה שמרים, השמרים זה חיידקים, שמתפיחים את העיסה, מנפחים אותה אין פה יותר בצק, זה אותו בצק רק מנפחים אותו. 

זה כמו בן אדם שמתגאה, אתה לא יותר ממה שאתה, אז מה אם אתה מתנפח ואתה מדבר פה...פה...פה...פה...פה... אז מה? זה אומר שאתה משהו?! לא! זה לא אומר, זה הענין של חמץ, חמץ אנחנו צריכים לבער אותו ולחזור להיות בגובה הנכון, 

כמו שאמר משה רבנו שהיה גדול מכולם: מה הוא אמר? "וְנַחְנוּ מָה" (שמות טז, ז) "וְנַחְנוּ מָה"? מָה? 

הוא אומר: אני לא יכול לשייך את עצמי לכלום.

דוד אמר: "וְאָנֹכִי תוֹלַעַת" (תהלים כב, ז) עוד משהו...

אברהם אמר: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז) עוד משהו... 

אבל הוא אומר על עצמו ועל אהרן הכהן "וְנַחְנוּ מָה"! אין לי למה להשוות את עצמי, אפס (0) מוחלט! מי אומר? האדם הכי גדול. 

למה? 

הוא יודע: שבלי הקב"ה שהוא נותן לו הכל; חיים, תבונה, שֶׂכל, נשמה, ראיה, שמיעה - אין לו כלום, כלום, משלנו אין לנו כלום, אנחנו בהשאלה פה זמני ואנחנו עפים מפה, הגופה תשאר למטה, הנשמה תחזור למי שנתן, תצטרך לתת דין וחשבון, 

ואז ישאלו אותך: 'נו, מה... מה עשית? מה אתה שווה... בא נראה מה אתה שווה...!' 

היצר הרע יש לו שמות רבים! בפורים קוראים לו: 'עמלק'. בפסח קוראים לו: 'חמץ'. אבל המהות היא אחת (1) - זה מתחיל בפורים ומסתיים בפסח, שמשביתים את החמץ מהבתים: "וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר"! (שמות יג, ז). 

מי שלא ימצא בביתו גרגיר של חמץ - לא יחטא כל השנה! ככה מבטיח האר"י הקדוש. 

בעור החמץ בערב פסח, זה לבער את היצר הרע מקרבנו וזה משלים את המחיה של עמלק מפורים. 

החמץ הוא יצר הרע, לומדים גם מהתפילה; 'רבי אלכסנדרי היה אומר (ברכות יז.): 'ריבון העולמים! גלוי וידוע לפניך, שרצוננו לעשות רצונך, מי... מי מעכב? – 'שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה ושִׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת'. 

שני (2) דברים; מי זה 'שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה'? זה החמץ, זה השמרים שנמצאים בעיסה, 'וְשִׁעְבּוּד מַלְכוּיוֹת' שאנחנו בגלות. 

'יהי רצון מלפניך: שתצילינו מידם' גם מיצר הרע גם משעבוד מלכויות – 'ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם!'. 

מה זה השאור שֶׁבָּעִסָּה שמעכב אותנו לעשות רצון הבורא? - זה יצר הרע! כך מובא בזוהר הקדוש ובספרי רבותינו.

הרדב"ז אומר (שו"ת הרדב"ז סימן תקמו'): 'על כן אני סומך על מה שאמרו רז"ל במדרשות: 'כי חמץ בפסח רמז ליצר הרע והוא 'שְׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה'. לכן, עלינו גרש יגרש אותו אדם מעליו! ולא רק יחפש איפה שיש חורים וסדקים... גם בתוכו, במחשבות! 'וכל שהוא' לא בטיל - אוי ואבוי! צריך לבטל אותו בָּטֵיל וּמְבֻטָּל! וזה אמת ונכון'. 

אז עלינו לנצל את הימים האלה עד הפסח להילחם ביצר הרע כי כוחו עצום ולא לאבד את הימים המסוגלים האלה למלחמה נגדו כי זה ימים שה' עוזר לנו בהם מאוד.

הבני יששכר שואל: 'למה לא מברכים 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' על בדיקת חמץ? זה פעם בשנה! בדרך כלל כל מצווה של פעם בשנה מברכים: 'שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִּיעָנוּ'. 

הוא אומר: 'משום שבדיקת חמץ ובעור חמץ זה גמר התהליך שהתחיל בפורים שמחינו את עמלק. 

זוכרים? קראו את המגילה ואמרו: "הַמְּדָתָא" (אסתר ג, א) - וכולם הההה...ההההה...! הרעישו, למחות את עמלק! 

'ומכיוון שכך, בברכת: 'שֶׁהֶחֱיָנוּ' שברכנו על המגילה - היא גם בשביל הבדיקת חמץ ובעור חמץ'. כי זה אותו תפקיד...

הבני יששכר כותב על המשנה: 'אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ' (פסחים א, א). 

למה המשנה אומרת 'אוֹר... בּוֹדְקִים אֶת הֶחָמֵץ' בלילה? בלילה של הארבעה עשר בלילה שלפני ליל פסח נכון? אז למה המשנה אומרת 'אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר'? 

משום שבאותו לילה נשלמים השלושים יום של חסד נפלא! לביעור קליפת עמלק וכוחו של היצר הרע ואז אנחנו יוֹצְאִים מֵחֲשֵׁכָה לְאוֹרָהּ, לכן זה כבר 'אוֹר לְאַרְבָּעָה עָשָׂר' הלילה הזה כבר הופך להיות אור בשבילנו! 

עכשיו, למדנו: שחג פורים זה תחילת תהליך הגאולה והשלימות היא ב-יד' בניסן במחיית עמלק ערב ליל פסח. 

עכשיו, בחג פורים, מתחילים לבער את כח עמלק, ביום יד' בניסן - משלימים וניגשים לפסח בלב נקי וטהור. 

אומר החסד לאברהם: כל שנה בתקופה בין פורים לפסח, ה' נותן לנו אפשרות להשתחרר מהלפיתה של הסיטרא אחרא שלב אחר שלב דרגה אחר דרגה.

אחרי שיצאו ישראל ממצרים מה עשה הקב"ה? 

"וְחָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" (שמואל-ב יד, יד) וציווה לנו: לעשות כל שנה: 'פסח, להשבית חמץ! ולאכול מצה'. שלושים יום קודם הפסח, ה' עושה לנו משוא פנים ברוב חסדיו, מתחיל להוציא את הנפשות שלנו מהיכל הטומאה מעט-מעט עד ליל פסח. זה שנאמר: "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". 

מה זה "יָד"? 

שימו לב! 

"יד" זה רמז לשלושים יום בין יד' באדר ל-יד' בניסן, זה השלושים יום, מיום יד' באדר ל-יד' בניסן. 

"כי" כמה זה? בגימטריא שלושים. 

ו-"יד" זה יד' אדר ו-יד' ניסן, בתקופה הזאת הקב"ה נלחם את המלחמה שלנו ביצר הרע "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק" וזה מתגבר עד ביעור חמץ שאנחנו עושים בעצמנו. 

אז אם אנחנו מבינים את זה ולא נותנים ליצר הרע להשתלט עלינו - ה' מסייע לנו ויכולים לצאת לחרות ממש מיצרנו הרע בליל פסח!

שלושים אלה הימים, מבאר ה'ערבי נחל': מסייעים לכל אחד מאתנו להתרומם מהמקום שבו אנחנו נמצאים, משערי טומאה לצאת לשערי קדושה! וכשאנחנו מבערים חמץ בערב חג הפסח - צריך לבער אותו גם מהלב ולגשת לחג בקדושה ובטהרה. 

אומר החתם סופר (ספרו 'תורת משה' פרשת 'זכור'): מה הן ראשי תיבות מגילה? 

- מאתים (200) שקלים! 

'לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ' (מתוך עלינו לשבח) ר"ת: מגיל"ה. 

משום שאז בימי הפורים, נלחמו ישראל בעמלק והעבירו את הגילולים = את העבודה הזרה מִן הָאָרֶץ, כי כל אלה שנהרגו ב-יג' וב-יד' באדר בשושן - היו עמלקים! 

מבאר החתם סופר: בליל פורים, מתחילים שלושים יום קודם הפסח ויוצאים מעמקי הקליפות, עד גמר ארבעה עשר שבודקים את החמץ ומבטלים אותו לגמרי ואז אנחנו 'בני חורין!' זהו בני חורין גמרנו יוצאים לחירות. 

אנחנו אומרים: 'וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא' גם אותנו הוֹצִיא, בכל שנה ושנה יוצאים בשלושים ימי אלה לחירות מיד יצר הרע. 

ורמז גדול! 

אומרת הגמרא: 'עיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה' (מגילה ד'). 

הפשט, זה שעיניהם של העניים נשואות למקרא מגילה כי זה הזמן שנותנים כסף, 'דמי פורים' מה שאתם קוראים כן, שנותנים לעניים 'כל מי שפושט יד נותנים לו'. 

אבל בדרך רמז, זה עיניהם של עניים שהם עניים במצוות ומעשים טובים והם לא יכולים לגאול את עצמם מהטומאה של עצמם - הם מצפים: שהקב"ה יגאל אותם מהטומאה! ומתי זה קורה? ב: 'מקרא מגילה' בליל פורים, מתחילה הגאולה של השלושים יום מטומאת העוונות עד ערב פסח. 

אז אם כן אנחנו רואים: את הקשר בין השלושים יום בין פורים בין פסח וכו'.

עכשיו, אחרי שעמדנו על המשמעות של השלושים יום, שהם מסוגלים למלחמה ביצר הרע, בואו נבין מה התחבולות והתכסיסים של היצר הרע 'דע את האויב'! איך נשיב לו מלחמה?

ובכן, מסופר על החטא האיום והנורא שעשו ישראל בעגל. 

הרב משה רוזנשטיין בעל 'יסודי דעת' תמה באוזני המשגיח רבי ירוחם ליבוביץ' ממיר: 'איך יתכן שישראל שהגיעו לדרגות עצומות ונשגבות וזכו לגילוי א-לקי גדול ביותר שהיה מאז ומעולם! שמעו את שתי (2) הדיברות הראשונות "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב) ככה אומר ה', כולם שמעו במו אוזניהם במעמד הר סיני, איך תוך שישה (6) שבועות הגיעו לתהום עמוקה ונכשלו בעבודה זרה ממש! חטא חמור שעד היום משלמים אותו, עד היום! ה' פרס לנו את זה בתשלומים. 

כתוב במפורש! 

'אמר רבי יצחק: 'אין לך פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה אחת מעשרים וארבע (1/24) מהכרע ליטרא!' 

זאת אומרת זה איזה שיעור כזה קטן של העגל הראשון, שנאמר בפסוק: "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" (שמות לב, לד) כל פעם שאני אפקוד עליכם עוונות - אני יוסיף לכם ממה שהיה מהעגל.

אז הוא הציג את הקושיה הזאת לרבי ירוחם ממיר והוא היה בטוח: שיקבל איזו תשובה ארוכה מפולפלת מנומקת עם ראיות ומקורות. 

אבל הוא הפתיע אותו! 

הוא אמר לו: 'זה כוחו של יצה"ר'. 

אתה יכול להיות הדור ששמע את הקב"ה, אתה יכול להיות הדור 'דור דעה' הכי-הכי הכי גדול שהיה ולא יהיה כמוהו, ככה אמר רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י): 'לא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו!'

אז איך זה שהם נפלו בעגל? 

אומר לו: 'זה כוחו של יצר הרע'. 

אתם יודעים מי זה יצא הרע? זה מלאך המוות! אתם יודעים מה כוחו? לכו לבית קברות ותראו איך הוא שַׂם את כולם שמה, כולם... שם. 

יש רק כמה שברחו ממנו: חנוך, אליהו הנביא - עלה עם הגוף, עשרה (10) אנשים; דמשק אליעזר, סרח בת אשר, רבי יהושע בן לוי, כמה ברחו לו... 

אבל כל השאר – הוא שכיב אותם בבית קברות, זה כוחו של יצר הרע! אז אם ככה אין כל פלא שהוא יכול להפיל כל בן אדם! 

אין ביטחון מפניו! - אתם יודעים עד כמה? 

יוחנן כהן גדול שימש בכהונה גדולה שמונים (80) שנה!! זאת אומרת לפחות הוא היה בן מאה ועשר (110), כי מגיל שלושים (30) יוצאים מעבודת הכהונה ולא ביום הראשון כמו שאומרים נהיה כהן גדול, אבל בואו נגיד ילה'... 

מה קרה? 

אחרי שמונים שנה אחרי שהוא נכנס לקודש הקודשים! שאם שמה מישהו חושב מחשבה לא במקום - הוא מת על המקום! שמונים פעם הוא נכנס והוא יצא חי!!! היו כאלה שנכנסו פעם אחת (1) ומתו, הרבה. תארו לכם איזה-איזה מעלה היתה לו... ולבסוף הפך להיות 'צדוקי!' כופר! כופר!! כופר!!!!! 

אמרו חכמים: 'אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ' (אבות ב, ד) יצה"ר מחכה-מחכה "צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ" (תהלים לז, לב) זה כמו צלף שיש לו איקס (X) והוא מחפש אותך איך שהוא יראה את הראש שלך - בום! אם ה' לא מציל אותנו - אנחנו אבודים. 

גם אם אדם ניצח את היצר הרע פעם (1) ופעמַים (2), הוא לא כמו באִגרוּף, לא, הוא לא מפסיד אף פעם, הוא קם עוד פעם הוא קם עוד פעם, וקם... תשכיב אותו בנוקאאוט ועוד אחד ועוד אחד - הוא קם כל הזמן עד היום האחרון הוא קם מחדש, זה כמו 'נומי קומי' אתם מכירים את זה נומי קומי? דוחפים אותו - הוא חוזר בחזרה... - ככה הוא. 

בקהל: 'נחום תקום'

הרב: נחום תקום - אייווה! נחום תקום...

אז זאת אומרת: צוֹפֶה לצדיק ונלחם בו ונאבק בו ומחפש להכשילו לַהֲמִיתוֹ. 

אבל לא רק זה, יצר הרע מתגרה גם בצדיקים ולא נותן להם מנוחה! 'כִּי כָּל הַגָּדוֹל מְחַבְרוֹ – יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ' אתה מתנפח? - הוא מתנפח אתך! ככה זה עובד.

עכשיו, תשמעו סיפור מדהים! 

בימי הרב האר"י הקדוש, היה לו רב קראו לו רבי משה קורדוברו, הרמ"ק הקדוש, הוא היה הרב של האר"י הקדוש והוא נפטר. 

וכשהוא נפטר היה מעל ראשו עמוד אש מהמיטה שלו עד השמים! לא כל אדם יכול לראות זאת רק אחד (1) או שנים (2) בדור. שאם יש צדיק אמתי-אמתי, יכול להיות עמוד אש אבל לא יראו אותו אנשים אין להם זכות, רק אחד או שנים בדור.

מי ראה את זה? האר"י הקדוש ובחור אחד בן שבע עשרה (17), וַואווּ! 

האר"י הקדוש התפעל כל כך מזה שהנער הזה ראה את הדבר הזה, הזמין אותו למחרת אליו רצה להשיא את בתו לו, אתמול כשהוא פגש אותו פרגן לו האר"י הקדוש, אתם יודעים מה זה לקבל פרגון מהאר"י הקדוש... 

אבל כשהוא בא אליו בחזרה אמר לו: 'לא! לא-לא, טעיתי בך! תלך!' 

מה קרה? בגלל שהוא התגאה קצת שהאר"י פרגן לו, חוץ מכבודכם נפלט לו משהו והוא איבד את המדרגה שלו. וזהו, הוא הפסיד את הכל. 

אדם שזכה בגיל שבע עשרה לראות רק מה שהאר"י הקדוש זכה, היו לו תלמידים ענקיים! מקובלים ענקיים א-לקיים! לא זכו, הנער הזה ראה, אבל פעם אחת (1) טעות קטנה - איבד הכל. 

אתם רואים מה היצר הרע... יכול לקחת את הבן אדם לתת לו להתגאות! 

זה מה שעשה בלעם לעם ישראל שיבח אותם שיבח אותם שיבח! למה שיבח? כדי שיתגאו! הוא יודע: שה' שונא בעלי גאווה: "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה).

ה' אומר: 'אני והוא לא יכולים לדור במחיצה אחת!' אדם שהוא בעל גאווה, אתה עשוי מחומר, אתה עתיד שיאכלו אותך תולעים, על מה אתה מתגאה?! במה יש לך להתגאות?! כל מה שיש לך זה ממני... על מה אתה מתגאה?! 

והוא נכשל בגאווה פעם אחת - הפסיד הכל! היה יכול להיות החתן של האר"י הקדוש. 

מסופר בירושלמי על צדיק מופלג בעת זקנותו, הוא שינה... היה צדיק צדיק-צדיק... אמתי! צדיק... הוא אמר את מה שאמרו חכמים: 'אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ'

אבל הוא אמר: 'לא עלי... אני 'אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד זקנותך' אני כבר זקן... מה יכול היצר הרע לפתות אותי?!... מה יכול לפתות אותי?!' 

בשמים כעסו עליו! שהוא משנה מאמר חכמים, שלחו לו יפיפייה והוא זקן כמו שהוא אומר, צדיק! אני אומר לכם ופתאום הוא שומע את עצמו מדבר מילים לא ראויות... אומר: 'וַואי!' הוא תפס את עצמו ועשה מיד תשובה. 

בא אליו מלאך ואמר לו: 'זה בגלל שאתה אמרת: 'זקנותך' ולא 'עַד יוֹם מוֹתְךָ' חשבת שאתה פטור מיצר הרע?! הנה! הראנו לך שחכמים דייקו: 'אין אפוטרופוס לעריות' אפילו ביום האחרון! יצר הרע ממתין לבן אדם... אל תסמוך.

יותר מזה! 

אמרו חכמים הקדושים שאדם יגיד 'מודעה' בחייו: 

'הריני מוסר הצהרה ומודעה רבה שאם ח"ו בשעה שאני אהיה גוסס, אני אדבר דברי כפירה, או אני אומר דברים לא ע"פ התורה והכל, אין זה אני אלא זה יצרי הרע שאונס אותי לדבר דברים כאלה ואיני מסכים לכל מה שאומר ואני מגלה את דעתי ופה...פה...פה...פה...פה...' 

כי גם ברגע האחרון! יכול לבוא עם החרב שלו שאנחנו לא רואים, אבל מי שהולך למות רואה והוא מאיים עליו! והוא יכול להגיד גם דברי כפירה. לא מוותר יצר הרע עד הרגע האחרון. 

ומעשה כזה היה בצפת...

תשמעו מעשה אמתי! 

סיפר את זה הרב אליהו לופיאן (לב אליהו): 'היה אדם נכבד, ידוע, שהיו לו מעלות רבות ונכבדות, אבל היה לו תאוות ממון שלא ראו כזה דבר, לא יכול להתגבר עליה, היה כורע ברך לפני כסף וזהב! 

יום אחד הוא נטה למות, הקיפו אותו החברים והוא היה ממלמל שיתקרבו אליו הוא בקושי יכול לדבר ואז הוא אמר להם: 'תשמעו מוסר! אני מרגיש עכשיו שאני עומד למות, אבל אם אחד מכם יושיט לי מטבע כסף - עם כל הכח אני אקח את המטבע ואשים מתחת לכר!...'

הוא מרגיש עדיין שתאוות הממון לא עוזבת אותו אפילו ברגע שכבר אין מה לעשות עם זה! עד כדי כך התאווה של הממון היתה בקרבו! ולכן אמרו חכמים: 'אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ'.

שתי (2) אחיות שנים רבות התקוטטו שנאה עמוקה! יום אחד אחת מהם עמדה לעזוב את העולם לפני שהוא נפטרת היא ביקשה: 'תקראו לאחותי אני רוצה לבקש: 'מחילה!' על כל מה שהיה בינינו' 

הכניסו אותה אמרה לה: 'תתקרבי אלי' התקרבה אליה – 'הַאהה!!' (צרחה השכנה מכאב!) נשכה לה את האף! הגוססת הורידה לה את האף!! 

אמרה: 'כל ימי חיכיתי לרגע הזה, מתי אני אוכל לנקום בך!' ופרחה נשמתה. 

שמעתם דבר כזה...?

זה כתב הרב לופיאן, שנבין מה זה כוחו של היצר הרע אפילו ברגעים האחרונים של הבן אדם, הוא לא עוזב את הבן אדם, לא עוזב כמה שהוא יכול עוד להכניס אותו לגיהני גיהנם הוא יעשה. 

אין לנו להאמין בעצמנו עד הרגע האחרון, עד הרגע האחרון! 

מה עושים בזמן מגפה? איך נשמרים? 

כותב הרמב"ם: 'כל המנהיג עצמו בדרכים אלה שהורינו' שהוא אומר מה לאכול קודם ומה אח"כ... 'אני ערב שאינו בא לידי חולי כל ימיו עד שיזקין הרבה וימות. ולא צריך רופא ויהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו, רק אם היה גוף רע מההתחלה, או היה רגיל במנהג רע מתחילת לידתו, או אם יש מכת דבר או בצורת בעולם' אבל אם לא אלה - מה שיעשה כעצות שלי, איך אוכלים מה אוכלים איך מתעמלים מה עושים - לא יהיה חולה לעולם! 

למה הרמב"ם לא ערֵב לאדם גם מתי שיש דבר ובצורת?

 - כי האוויר מלא נגיפים מסוכנים גם אדם בריא עלול ליפול שדוד.

באר הרב לופיאן: 'כך קבעו רבותינו: 'אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ' גם אם יצאו רוב השנים בלי חטא, למה? כי אם תפרוץ מגפה רוחנית ותהיה בסביבה לא טובה בתל אביב – וואי וואי וואי שמה יש חיידקים רוחניים...! פתאום תתחיל לדבר עם תנועות בידיים ה' ירחם...! אז כשפורצת מגפה רוחנית - כל הסביבה נעכרת! ואז יש הפקֵרות ומזהירים: 'אַל תַּאֲמֵן בְּעַצְמְךָ עַד יוֹם מוֹתְךָ'. 

ואם זה נאמר בדורות של התנאים הקדושים... - כל שכן בימינו אלה!

השונא הגדול ביותר זה יצר הרע והוא רוצה: להפיל אותנו בתהום תחתית! 

ותדעו! הוא יועץ לאדם: 'תעשה ככה אני אומר לך איזה תענוג!' 

תשמע איך שאתה מתחיל לעשות מה שהוא אמר - הוא עולה למעלה ישר מקטרג 

אומר: 'ריבונו של עולם! תראה תראה-תראה מה הוא עושה... תראה-תראה... תן לי להרוג אותו, תן לי!' 

ולפעמים ה' נותן לו רשות 'הוא יצר הרע, הוא המקטרג והוא מלאך המוות' שיורד והורג. הוא לא עושה לנו שום טובה, כל ההצעות שלו זה רק לגיהנם, רק לגיהנם.

רבי איסר זלמן מלצר אומר בשם הגאון רבי איצל'ה מפטרבורג (מובא בספר 'שימושה של תורה' עמוד קיב') רעיון! 

אומר: 'רשעים - יצר הרע שופטם' 

מה פרוש? 

אומר הגאון מווילנא: 'שופטן' זה מנהיגן, כמו ששופט אומר כאילו איך צריך להתנהג בפרט עכשיו בדיקטטורה השיפוטית... 

אז הוא אומר במפורש: 'יצר הרע שופטן מנהיג אותם וכל המחשבות של הרשעים בעצם - מיצר הרע שלהם!'. 

אבל קשה: אם היצר הרע הוא הדמות בסמכותית של הרשעים - היינו צריכים לראות אותם אוחזים בדרכיו, כל הזמן עושים רק רע רע-רע-רע...! 

אז איך זה שכתוב: 'רְשָׁעִים מְלֵאִים חֲרָטוֹת'? (נדרים) למה הם מתחרטים? אם זה הוא למה הם מתחרטים? ומי גורם להם להתחרט? האם הוא מכניס להם חרטה? 

אומר רבי איצל'ה מפטרבורג - דבר נפלא! 

יצא הרע הוא השונא הגדול ביותר, אומרת הגמרא: 'אחד מהשמות שלו; "שונא!" (סוכה דף נב')

וחובת הלבבות אומר: 'שהוא השונא הגדול ביותר שיש לאדם עלי אדמות!' 

לכן אחרי שעלה בידו להחטיא את האדם ולאבד אותו מן העולם הבא - הוא מתפנה גם לאבד אותו גם מן העולם הזה! לא רק שהוא איבד לו את העולם הבא ע"י עבירות, עכשיו שהוא בטוח שהוא איבד לו את העולם הבא – 

הוא אומר: 'רגע-רגע! הוא יֵהנה בינתיים בעולם הזה?! לא! אני גם את העולם הזה מוחק לו עכשיו! אני לא אתם לו ליהנות ממעשה עבירה! אני אמלא לו את הלב חרטות...' 

עשה עבירה ואח"כ במקום שהוא יֵהנה - נותן לו חרטה: 'וַואי! מה עשיתי? מה עשיתי מה עשיתי...' 

אז גם מאבד לו את העולם הבא וגם מאבד לו את העולם הזה. תראו: כמה הוא שונא, תראו כמה הוא שונא!

יצר הרע, אמרנו, שונא גם עניני עולם הזה, חכמים עמדו להסביר לנו: למה אדם בר דעת חשוף יותר לסכנות יותר מבעלי חיים, חיות, עופות ובהמות? 

כי יצר הרע טמון בלבו ומבקש להחטיאו ולאבד אותו מחיי העולם הזה. 

תינוק מוטל בעריסה, אם התינוק מניח את היד שלו על נחש, או על עקרב - הוא יֵעקץ! מי גרם לו שהוא יגע בנחש או בעקרב? יצר הרע שבמעיו! הוא הניח לו גחלים שיִּכַּוֵוה. 

אבל בא ותראה, קח גדי, קח טלה, אם הוא רואה את הבאר - הוא חוזר לאחוריו, כי אין יצר הרע בבהמה! חתול - שימו על מעקה - לא יפול, אין לו יצר הרע שידחף אותו! תינוק - הוא בעל בחירה, הוא עם נשמה!! ולו יש יצר הרע שיעשה הפוך! לכן הוא עושה שטויות! שובר, מקלקל, קורע, מכניס לפה, עומד לקפוץ מהחלון... מי עושה לו את זה? - יצר הרע! צריך לשמור עליו מאוד, לא להשאיר אותו לבד, כי יש לו יצר הרע!

אז רואים: ששונא היצר הרע כל אדם מהיותו עוד תינוק ומחפש להרוג אותו כבר בעולם הזה לא רק בעולם הבא.

השנאה שלו היא עצומה! 

(אבל לא אלאה אתכם יותר...)

אני אסיים בסיפור ובזה תבינו איך אפשר לנצח את היצר הרע.

בימי קום המדינה, הרבה עזבו את הדת וכולם גדלו על מערכת החינוך של מפא"י...! 

מספר חכמים יצאו להשיב את לב הבנים לדרך הישר קראו להם: 'הפעילים' על הפעילות הנמרצת! 

ביניהם היה גאון בשם רבי שלום מרדכי כהן שבדרון זצ"ל, היה אוסף נערים והקים מסגרות תורניות בדמות שיעורי ערב, 

(לא הבאת לי את הפתק...) 

ובמהלך אחד השיעורים - הוא שם לב: שאחד הנערים מהמשתתפים של השיעור הקבועים לא הופיע! הדבר חזר בשיעור הבא והבא והבא... מה עשה הרב? 

ניגש לבית שלו, דפק בדלת - הנער פתח, נדהם! לראות את הגאון עומד לו בדלת. 

אומר לו: 'שלום עליך יקירי! לא ראיתי אותך בימים האחרונים... מה, מה קרה? אתה לא חש בטוב?' 

אמר לו: 'לא-לא, רבי! הכל בסדר אני בקו הבריאות, אבל רק השבוע אני אצטרך להיות חסר'.

- 'שבוע אתה לא תבוא למה? מישהו חולה במשפחה... אתה צריך לשהות לידו...?' 

אומר לו: 'לא-לא, כולם חשים בטוב, יש סיבה צדדית', 

- 'מה הסיבה הצדדית?' 

אז הוא אומר לו: 'לא נעים לי לספר כבוד הרב אני מתבייש!' 

אמר לו: 'למה תתבייש? תהיה בטוח אני לא אכעס עליך! ספר-ספר...' 

- 'טוב, כבוד הרב! 

השבוע מתקיים ה: 'דרבי' בכדור רגל וזה בדיוק בזמן של השיעורים ואני פשוט אוהב כדור רגל ואני לא יכול לוותר על זה'.

הרב שתק, חשב: 'איך הוא ימחיש לו את הנושא?' והבריקה לו מחשבה! 

אמר לו: 'אתה יודע מה? אני מבין אותך! אבל אני לא יודע מה זה המשחק הזה שאמרת 'כדור רגל' אולי תוכל להסביר לי מה זה...?'

אוֹ...! הנער התמוגג! עכשיו הוא נותן שיעור לרב, 

אז הוא אומר לו: 'מה החוקים בכדור עגל?'. 

אז הוא אמר לו: 'כבוד הרב! זה נערך במגרש רחב ידיים, יש שתי (2) קבוצות, יש כדור ובועטים בכדור וצריכים להכניס אותו לשער בצד השני. רגע הבקעת השער זה הרגע הכי מרגש! כולם צועקים: 'גוֹל!!!!!' אין התרגשות יותר מזה זה הדבר הכי גדול'. 

הפנים של הרב התחלפו בתמימות... 

אמר לו: 'זה הכל? זה הכל?!' 

אמר לו: 'בא, מה הבעיה? ניגש עכשיו למגרש ואני אראה לך אני אבעט עשרים (20) כדורים לשער במהירות בזק, למה צריך תשעים (90) דקות... עד שיבקיעו 'גול'... בא איתי ניקח כדור ותראה...!' 

הנער התחיל לצחוק: 'לא-לא, כבוד הרב! זה לא חכמה להכניס את הכדור כשאין אף אחד, צריך להיות שוער שעומד ומגן על השער...' 

- 'נו-נו, אז מה, מה קשה כל כך? בא, נלך עם הכדור ונכניס את הכדור לשער' 

אומר לו: 'לא, צריך גם קבוצה שמתנגדת לאלה שרוצים לבוא להכניס את השער...' 

אז הוא אמר לו: 'אתה יודע מה, תגיד לי, השוער הולך לישון מידי פעם? הוא לא הולך בסיום היום? מה, הוא שומר על השער עשרים וארבע (24) שעות? בא נלך בלילה!' 

אומר לו: 'לא, כבוד הרב! מה פתאום? השוער בטח הולך לישון, אבל המשחק זה רק כשבאים שתי הקבוצות!'. 

אמר לו הרב: 'אתה יודע מה?...' 

הנער היה המום! הרב מתקשה להבין מה המשחק... 

אז הוא אמר: 'רבי! אני אסביר לך, תשמע: זה לא חכמה להבקיע את השער כשהשוער לא נמצא שם, אין תועלת להכניס לתוך השער כשאף אחד לא נמצא... כל החכמה: זה כשיש ממול קבוצה שלמה, כשהיא עושה הכל נגד! למנוע את הבקעת השער!! וזה עושים ע"י חכמה ומסירוֹת ותחבולות, בעקשנות ובהתמדה...' 

- 'או... או או-או...!' 

אמר לו הרב: 'עכשיו הבנתי את המשחק, יופי! עכשיו בא נתקדם'. 

לקח אותו עכשיו בזרועו והתחיל לטייל אתו ואמר לו: 'ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר' האם לבוא לשיעור בשבוע הבא האם זה גבורה? האם יש בזה חכמה? או ניצחון כלשהו? הרי בשבוע הבא לא יעמוד השוער בשער, לא חכמה שאתה תבוא שבוע הבא, אז לא יהיה יצר הרע בשער... עכשיו בשבוע הזה אתה צריך להבקיע את הגול, לא מתי שהוא לא נמצא. 

אני אמרתי לך: 'בא נלך לשער עכשיו נכניס גול, 

אמרת לי: 'לא חכמה... צריך להיות מישהו נגד בשער וצריך קבוצה נגד...!' 

כשאתה מרגיש שיש לך נגד, נגד? עכשיו תבקיע את השער! השבוע!! לא שבוע הבא!'. 

הקהל מוחא כפים...!

וככה הוא הצליח!

הנער אמר לרב: 'כבוד הרב! ניצחת אותי, אני בא לשיעור!' 

הקהל מוחא כפים...!

רבותי! אין מה לעשות, יצר הרע נלחם אתנו, אבל אנחנו עם כח התורה ובעזרת ה' שעוזר - אם אנחנו באמת רוצים לנצח, ה' יעזור לנו לנצח! בלעדיו לא ננצח, אבל אם אנחנו רוצים - הוא יעזור לנו!!

אז אתם צריכים להחליט: אם אתם רוצים לנצח את היצר הרע או להישמע לו ואח"כ אתם תראו את התוצאות גם בעולם הזה וגם בעולם הבא מה הוא הכין לכם... 

הוא לא חבר שלכם! הוא האויב שלכם!! קוראים לו: 'מלאך המוות' קוראים לו: 'עמלק', קוראים לו: 'השונא' קוראים לו: 'חמץ' קוראים לו כל השמות הכי גרועים שיש! הוא לא חבר שלכם, כל ההצעות שלו שהם נגד התורה - זה רק להוריד אתכם לשאול תחתית.

מה עושה אחד שיש לו תאוות ממון שאלת?! 

ינדור לצדקות ואז הוא יעבוד וישלם, יעבוד וישלם, אז כבר לא יהיה לו תאווה גדולה!'

- 'מה, אני אעבוד וארוויח מיליון (1,000,000) ואחלק תשע מאות אלף (900,000)?!' 

אז ככה הוא יֵרגע. זה עצה, הבנת?

אני מודה לכם על ההקשבה. 

מי שיש לו שאלות? בבקשה...!

הקהל מוחא כפים...!

(שו"ת מנקודת זמן 1:28:29 עד 1:43:03).