יבנה - נוטל שכר חברו לגן עדן

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה כהודיה לשם יתברך על כל הטוב והחסד שגמלנו ועל הזכות להשתתף בזיכוי הרבים בארגון ההרצאה הערב ובעזרת השם יזכו גם בעתיד. 

בלחש: ... פרנסה טובה, בריאות שלימה סייעתא דשמיא ברוחניות ובגשמיות לעבודתו יתברך, שמירה מכל מרעין בישין וזיווגים מגונים כשרים ויראי שמים לבנים ולבנות למשפחת: ... אמן! לע"נ: עישה בת פריחה, יעקב בן נז'ימה, חנניה יוסף בן שמחה, זוהרה בת עַיזה, אליס בת פרלה, חיים נגר בן ברכה ועילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן. 

השפעת האדם לטוב ולמוטב;

אנחנו נדבר היום על הענין כמה משפיעה עבודתו של האדם בין לטוב בין למוטב, על הסביבה על עצמו, מה יהיה גודל שכרו או עונשו.

הגמרא במסכת חגיגה אומרת כך: 'ברא צדיקים ברא רשעים ברא גן עדן ברא גיהנם' כל אחד (1) ואחד יש לו שני (2) חלקים אחד בגן עדן ואחד בגיהנם; זכה צדיק - זאת אומרת זכה ונהיה צדיק - נטל חלקו בחלק חברו בגן עדן. נתחייב רשע - נטל חלקו וחלק חברו בגיהנם.

וצריך לבאר: מה הצדק וההיגיון? בכוח מה זוכה צדיק גם בחלק חברו שבגן עדן? חלק שהוא לא עמל עליו בכלל! ולמה מתחייב הרשע גם בחלק חברו בגיהנם? על עבירות שהוא בעצמו לא עשה...! 

כדי שנבין זאת, אז צריך לראות מה העונש של עמלק ובגין מה הוא בא?

" וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם" (שמות יז, יד) אומר רש"י: "כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן" – 'שבא עמלק להזדווג לישראל קודם לכל האומות'. מה זה 'קודם לכל האומות'? היו אומות רבות שנלחמו גם קודם עמלק עם ישראל! אבל הוא היה ראשון אחרי שכל העולם רעד! ופחד מישראל!! הוא בא הראשון לקרר כדי שכולם יוכלו להילחם בהמשך עד עכשיו בישראל, הוא היה הראשון! 

כתוב: "וַיַּרְא אֶת עֲמָלֵק וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אֹבֵד" (במדבר כד, כ) רש"י אומר: "רֵאשִׁית גּוֹיִם עֲמָלֵק" – 'הוא קדם את כולם להילחם בישראל', מה אחריתו? - להיאבד בידם: "תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (דברים כה, יט) זאת אומרת "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" (שם פסוקים יז-יח) כל האומות היו יֵראים להילחם בישראל! בא זה והתחיל והראה לאחרים: שאפשר להילחם בישראל.

בימים אחרי יציאת מצרים, העולם הגדול עוד טרם התאושש מהכמות הרבה של הניסים האדירים שחולל הקב"ה על אדמת [מצרים, בשביל עם] ישראל! עשר (10) המכות הנוראות ששינו את איתני הטבע והשיא בקריעת ים סוף הים נבקע לשנים עשר (12) שבילים "נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים" (שמות טו, ח) בני ישראל עוברים בחרבה! והמצרים ננערו בים עד מוות הן וסוסיהם (נ.ב. ראה סדרת 'הייתי שם במצרים...'). תדהמה בכל העולם! וישראל אומרים בשירת הים: "שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת: אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן: תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שם פסוקים יד-טז) הלם באומות המפוארות בתבל הושלם!

עכשיו היו אמורים ישראל לצאת למדבר בשלווה ובשלום! מי יעז להתעסק איתם!? אבל לא כך היו פני הדברים, בעוד ישראל עושים את דרכם אל הארץ המובטחת, ירדו העמלקים הארורים ופתחו במלחמה עם ישראל, הם באו ממרחק ארבע מאות (400) פרסה, אלף שש מאות (1,600) קילומטר!! מה מפריע לכם שהעם הזה הולך במדבר אי שם בעולם?! 1600 קילומטר לבוא! לא עם מטוסים ולא עם מסוקים ולא... זה צריך או סוסים, או רגלי, איך יגיעו?! והם הולכים, רק שמעו - יצאו לדרך! הם ידעו מלכתחילה: שהם לא ינצחו את ישראל! וקרוב לוודאי שהם ינחלו תבוסה צורבת, אבל הם רצו לשבור את יראת העמים מפני ישראל. 

ולא רק זה היתה להם צוואה מהסבתא, הסבתא קראו לה: "תִּמְנָע" (בראשית לו, כב) והיא ביקשה מהם: 'לנקום בעם ישראל!' כיוון שאברהם, יצחק ויעקב דחו אותה! ולא הסכימו שהיא תיכנס לכלל ישראל לכן היא הלכה... 

ולנכד של העמלק אמרה: 'אתם, מצווה אתכם אני, לנקום בעם הזה - עם ישראל!' בגלל שדחו אותה. יש הרבה מה להאריך בזה, אבל זה הסיבה שהם באים ממרחק 1600...! ואצלהם זה מסורת, שומעים להורים כי עשו במקורו הוא מכבד הורים, אז זה הנחיל להם... עשו שלח את אליפז להרוג שלחו אותו להרוג את יעקב! למה? אבא שלו אמר לו... 

אז הוא אמר: 'זה כיבוד אב ואם' לרצוח כיבוד ואם... משפחה כזאת - עד היום הם כאלה 'אדום'. 

טוב, אחרי שעמלק שׂשׂו אלי הקרב פתחו במלחמה עם ישראל, אז שבה רוח העמים שוב פעם להילחם ולנסות להצר לישראל ומאז עד היום כל המלחמות שעברו בעם ישראל, זה רק בגלל עמלק! הכל נזקף לחובתם! כל הדורות מתחיל מהאומה המקוללת הזאת שהם כביכול קפצו לתוך אמבטיה רותחת! יודעים שֶׁיִּכָּווּ אבל להראות שאפשר!

עכשיו נבוא לדברי הגמרא: למה זוכה צדיק ונוטל גם את חלק חברו בגן עדן? ולמה רשע נוטל גם חלק חברו בגיהנם? 

עכשיו כבר התשובה תהיה פשוטה: הצדיק במעשיו הטובים גורם גם לחברו שיעשה מצוות ומעשים טובים, מי הגורם? – הוא! אז זה נזקף לזכותו.

בעל המצווה שעשה מצווה, חברו, יקבל שכר על מה שהוא עשה אבל גם הצדיק הגורם יקבל על מה שחברו עשה, כי מי היה הגורם? - הגורם היה הצדיק, הוא עשה מצווה בגללו, בזכותו עשה גם השני (2) השלישי (3) לא משנה כמה, כל אלה מכוחו עשו - אז מגיע לו שכר! אז הוא מקבל גם שכר של חברו, חברו לא מפסיד, אבל הוא מרוויח.

אותו דבר רשע: רשע עשה עבירות, גרם לאחרים לחקות אותו לעשות כדוגמתו, למדו ממנו לימד אותם, לא משנה באיזה אופן - כל זה גם כן נזקף לחובתו, ממילא הוא נוטל גם את הגיהנם שהם יקבלו.

אז עכשיו זה ברור! רואים: שיש אחריות לכל אדם על הסביבה, זאת אומרת סביבה שתושפע ממך לטובה - תקבל שכר בגין זאת עבור כל אחד ואחד שהושפע לטובה, סביבה שהושפעה ממך לרעה - אפילו שלא אמרת להם מילה, רק ההתנהגות שלך גרמה להם להשתנות בעקבות התנהגותך בין לטובה בין לרעה - אתה נושא בתוצאות; חיוביות או שליליות. 

אין דבר כזה שבן אדם אומר: 'מה אכפת לי מה הם עושים?! אני אמרתי לו לעשות?! מה אכפת לי מה הוא עושה?! מה, הוא טמבל?! שישלם...!' 

לא-לא-לא, אדוני, תדע לך: עמלק, השם רודף אותו: "מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק" (שמות יז, יד) רק בגלל שהוא היה ראשון הוא התחיל, אז הגורם הראשון, הוא הגורם שאחריו יבואו; או זכויות או עבירות.

לפי זה נבין: מסופר בספר שמואל פרק כח (שמואל א): כשהגיעו הפלישתים להילחם עם ישראל, שאול הלך לשאול באורים ותומים ולא נענה! למה? - בגלל שהוא הרג את כהני העיר נוב. אז מה עשה? - הלך לבעלת אוב ביקש: שתעלה את רוחו של שמואל הנביא שיוכל לשאול אותו: 'כיצד לנהוג במלחמה?'. 

"וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל שָׁאוּל אֱלֹהִים רָאִיתִי עֹלִים מִן הָאָרֶץ" (שמואל-א כח, יג) הגמרא (חגיגה ד') אומרת: מה זה הלשון: "אֱלֹהִים רָאִיתִי" - היא ראתה שני (2) אנשים עולים שהם מאוד רוחניים! : "אֱלֹהִיים" ומי היו הַשְּׁנַיִם? - שמואל ומשה! שמואל הלך לקרוא למשה שיבוא עמו! למה? - כי הוא נביא היה מכוחו והוא חשש: שמא הוא נקרא לדין! וביקש שמשה רבנו: יעיד עליו שקיים כל מה שכתוב בתורה! עד כאן דברי הגמרא.

קשה! הדבר הזה ארע זמן רב אחרי ששמואל הנביא כבר היה בעולם האמת בוודאי שהוא כבר עמד בדין, אז מה הענין שהוא חושש עכשיו שקוראים לו עוד פעם לדין?! מה קרה עכשיו? מה התחדש?! 

אבל לפי מה שאמרנו, אומנם הוא נידון על כל מהלך חייו לאחר פטירתו, אבל אולי עכשיו מישהו עשה בעולם הזה משהו שלא כהוגן שלמד אותו ממנו! ולכן קוראים לו עוד פעם לדין לתת 'דִּין וְחֶשְׁבּוֹן' (אבות ג, א) על הפירות של מעשיו.

כתוב: כל שנה, שבראש השנה נפתחים ספרי חיים וספרי מתים (ראש השנה לב, ב) מה שייך לפתוח ספרים של מתים?! מתו כבר! נשפטו בעולם העליון! יכול להיות שהיו כבר בגיהנם וכבר סיימו וכבר עלו לגן עדן!! מה הענין עכשיו עוד פעם לדון אותם את המתים כל שנה? 

יש פירות! הם השאירו פה תוצאות שממשיכות! אז צריך כל פעם לחשבן: האם אנשים הלכו בעקבות מעשיהם? או לא.

פעם שאלו את הרב שכטר מנוחתו עדן: 'למה אתה מקלל את חרצל: 'ימח שמו וזכרו'? הוא היה בסך הכל יהודי'! 

אז הוא אמר: 'אני עושה לו טובה!' 

- 'איך אתה עושה לו טובה?'

- 'אם אני אומר את הקללה הזאת - אז לא ילמדו ממנו, אבל אם אני לא אומר את הקללה הזאת ואנשים מחזיקים ממנו ורוצים לאמץ את דרכו - יחייבו אותו בעולם העליון עוד יותר! כי הוא ממשיך להשפיע לרעה מדרכו הרעה!' 

הוא רצה: לבולל את כל היהודים!! הוא רצה: שיהיה פה גרמנית, השפה תהיה גרמנית, הם האנשים האצילים להיות כמותם בתרבות של גרמניה, ראינו מה הם עשו עם התרבות שלהם... [תראו את הסרט 'הרצל והציונות' תבינו] 

בכל אופן רואים: שיש המשך! גם אדם נפטר, יש המשך. אם בנית בית כנסת בחייך ואתה נפטר כבר שלום, מסרו ועשו חשבון מגיע לך כך וכך. עכשיו הנה היום באו לפה להרצאה כמה אנשים, כל אלה שיושבים פה ושומעים דברי תורה, מקימי בית הכנסת - מקבלים שכר! גם אם הם לא בעולם הזה, זה ממשיך! אדם החזיר אנשים בתשובה, הוא כבר לא בעולם וזה ממשיך... 

אברהם אבינו – וואו...! זה לא מפסיק! זה לא "ממשיך" זה לא מפסיק, כל האומה הישראלית זה בזכותו. 

רש"י, כל יום שלומדים ואומרים: 'רש"י אמר' כמו שאמרתי כבר פעמים-שלוש (2-3) רש"י אמר - זה זכויות שלו! זה עולה לו והוא ממשיך ומתעלה וואי וואי וואי... אז תלוי מה האדם השאיר אחרי מותו; דרך טובה או דרך רעה, כל זה מתחשבן.

לכן חשש שמואל הנביא: שמא קוראים לו לדין. 

יש אומרים: שמדובר ביום הדין הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שיקראו לכולם, אבל לפי הפירוש הזה זה מסתדר עם עוד דברים שאמרתי דוגמה שדנים גם את המתים וכו'.

במלחמת העולם הראשונה הגאון רבי יעקב קמינצקי "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" הגיע לכפר שמתגוררים יהודים עם אשתו וביקש לעשות שם את הלילה, שלג, מרבד לבן מכסה את הכל קור נורא! רוחות עזות צולפות על הפנים, עלו לביתו של גביר הָעֲיָרָה נגשו בדלת בטוחים: שיניח להם לא לקפוא בשלג. מה רמה היתה תדהמתם, בעל הבית סרב בנוקשות להכניס אותם פנימה, התחננו... - זה אחד מגדולי ישראל! רבי יעקב קמינצקי. 

דמעות על הפנים: 'אל תניח לנו לקפוא למוות! תכניס אותנו רק לשעות הלילה!' תחנונים מרובים, הפצרות, בכיות - עד שבסוף בסוף הוא הסכים להכניס אותם. 

אחרי תקופה, בימים הנוראים, הגיע רבי יעקב קמינצקי לסלובודקה להתפלל בחברת בני הישיבה הקדושה, לתדהמתו ולתמהונו ראה את הגביר הזה שבקושי הסכים לארח אותו זוכה לכבוד רב במיוחד! איך אדם שרחוק מהכנסת אורחים מזרח ממערב זוכה לכבוד כזה גדול?! 

בעודו עומד ותמה, ראש הישיבה הבחין בו ניגש אליו ואמר לו: 'רבי יעקב, דע לך! שהגביר הזה בעל צדקה וחסד מאין כמוהו, מכניס אורחים נפלא, כולם שָׂחִים אודותיו בהערכה! אבל יום אחד (1) לפני שאתה פקדת את מעונו הוא הכניס אורח לביתו שנראה אדם הגון, באמצע הלילה העמיס בשק חפצי ערך יקרים ונמלט מן הבית! זה כל כך העציב את הגביר, שגמר בדעתו: 'לא לארח יותר בביתו!' ואחרי שהוא נרגע מסערת רוחו שב להכניס אורחים כבראשונה'.

מה רואים? - באותה גניבה לילית, לא עבר האורח השפל רק על איסור: "לֹא תִּגְנֹבוּ" (ויקרא יט, יא) אלא הוא גרם גם שלא תהיה הכנסת אורחים במשך תקופה! מהחשש של הגביר מהאנשים לא הגונים. כל זה נזקף לחובתו של הגנב! מעבר לזה ואם נשארו אנשים בשלג ואחר כך חלו או לא יודע מה מתו - זה הכל בצוואר שלו!! 

כי אין דבר כזה שאתה חושב: 'אני עשיתי רק את המעשה הזה...' 

לא, לכל מעשה יש השלכות.

יותר מזה, למדנו ב: מונסי כשהיינו בהרצאה שם (מונסי - השפעת האדם במעשיו על מקום וסביבותיו 10.01.2023): שגם יש השפעה של המעשים של הבן אדם על המקום שבו הוא נמצא; יושב או מתהלך, שהרי הפסוק אומר: "וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב" (תהלים א, א) מי שיושב על מושב שישבו בו לֵצִים - המקום משפיע עליו ליצנות! זאת אומרת גם המקום סופג! וגם זה נזקף; או לזכותך או לחובתך, עד כדי כך כל מעשי האדם משפיעים על העולם כולו.

ועכשיו יובן לנו דין במסכת ראש השנה (א, ב) כתוב: 'בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, טו): "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם"' 

הגמרא דורשת: אף על פי שעוברים לפניו אחד-אחד מכל מקום כולם נסקרים בסקירה אחת (1)! אם הקב"ה דן אדם באופן פרטי פרט-פרט והחליט מה יהיה דינו וככה הוא עשה עם כולם כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, מה הענין עוד פעם לדון בסקירה אחת? הרי כל אחד כבר עמד לדינו באופן פרטי! מה צריך בסקירה אחת? 

אלא, הענין כשדנים את האדם באופן פרטי דנים, אותו על המעשים שעשה; טובים או רעים. אחר כך בסקירה אחת - זה לראות כמה המעשים שלו השפיעו על השאר, אז צריך לסקור את כולם לגביו! מה היה עכשיו השפעתו גם על כל האחרים... אז לכן צריך גם בסקירה אחת, לא מספיק שדנים אותו על מעשיו האישיים שלו גם על השלכות של המעשים שלו זה צריך כבר סקירה של כולם לראות: הוא השפיע על השכן, על זה מהעבודה, על זה מהבית כנסת, על זה צריך לסקור.

החפץ חיים הגיע למקום שלא היה חשמל כל כך ולפני ערבית ישבו שמה אנשים בבית הכנסת והתחילו לדבר דברים בטלים. 

והוא זעק: 'תדעו אַחַי! תמיד הַשְּׁנַיִם הראשונים שמתחילים לשוחח וגוררים את השאר - כולם שילמדו ממעשיהם יחויבו בזה'.

נגיד עכשיו יושבים פה בשקט עוד לפני שבאתי, פתאום שְׁנַיִם התחילו לדבר פוליטיקה וזה גרר עכשיו את הנושא ודיברו דברים בטלים בתוך בית הכנסת! ללא צורך, ללא שום חיוב 'בית מקדש מעט' שכינה שורה בבית מקדש מעט! צריך לכבד את המקום הזה, אין לנו מקדש אמתי בירושלים, יש לנו בתי מקדש מעט קטנים, אבל שכינה שרויה פה! וצריך לשמור על קדושת המקום זה לא מקום בית מרזח להתהולל ולדבר שטויות, רק בדברי תורה או תפילה! 

אז הוא הזהיר אותם: הַשְּׁנַיִם הראשונים ששוחחו אחד עם השני וגרמו לאחרים להתווסף - הכל על החשבון של הַשְּׁנַיִם הראשונים, כי מי שמתחיל מה שנגרר; לחובתו או לזכותו.

אדם לא רק נושא בעוונות של אחרים שהוא גרם להם, הוא גם נכנס לגדר 'חוטא ומחטיא את הרבים' שעל זה נאמר: 'אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה' (יומא ח, ט) מאיפה לומדים? 

הגמרא (סוטה מז'): כתוב (מלכים-ב ח, ז): "וַיָּבֹא אֱלִישָׁע דַּמֶּשֶׂק" שואלת הגמרא: 'להיכן הלך? 

רבי יוחנן משיב: 'הלך להחזיר בתשובה את גחזי ולא חזר'. 

לאלישע הנביא היה משב"ק [משמש בקודש] קראו לו: גֵּיחֲזִ֣י, - "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" (משלי י, ז). למה לא נענה גחזי לרבו אלישע הנביא שמפציר לחזור בתשובה ולתקן מה שעשה. 

התשובה בהמשך הגמרא; אמר לו: 'חזור בך'! 

אמר לו: 'כך מקובלני ממך: 'כל מי שחטא והחטיא את הרבים - 'אֵין מַסְפִּיקִים בְּיָדוֹ לַעֲשׁוֹת תְּשׁוּבָה'!. 

זה לא נכון מה שאמר גחזי! 

הנכון זה ככה: שערי תשובה לא ננעלים בפני אף אדם, חטא בעוונות הכי גדולים, מנשה, אין יותר מי שחטא ממנשה - יכול לחזור בתשובה! אז מה זה שכתוב: 'חטא והחטיא את הרבים אין מספיקין בידו?' 

הקב"ה, כל אחד שחטא, משתדל לקרוא לו: לחזור בתשובה! ונותן לו דרכים ואמצעים וכל מיני סיועים בשביל שיחזור בתשובה; בין על ידי אנשים, בין על ידי מקרים שהוא שמע, או שראה - השם עוזר לו: "יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ" (תהלים כה, ח). אבל 'חוטא ומחטיא' - לא מסייעים לו מן השמים; לא דוחפים אותו, לא עוזרים, לא נותנים לו סיועים. אם הוא יחליט הוא בעצמו מעצמו - זה יותר קשה! הרבה יותר קשה בלי סיוע... אבל אם הוא יחליט - הוא יכול לחזור בתשובה.

איפה מנשה חזר בתשובה? - בתוך דוד נחושת רותח שהכניסו אותו! הוא ישר חזר בתשובה? – לא! קודם פנה לעבודה זרה זו וזו וזו וזו וזו... ולא נענה. בסוף הוא נזכר פסוק שאבא שלו לימד אותו, חזקיה המלך ואז הוא פנה לשם אמר: 'אם תציל אותי - אז אני חוזר בתשובה!' עם תנאי, עוד עשה תנאי... 'ואם לא - אתה כמו כולם!' יא בא בי... במצב כזה, אם היה תלוי בי - משאיר אותו להידלק שמה וביי ביי... אבל הקב"ה יותר רחמן ממני! המלאכים התנגדו והקב"ה חתר חתירה מתחת כיסא כבודו! והטיס אותו בנס הוציא אותו כמו טיל מתוך הדוד והטיס אותו לירושלים!! והוא חזר בתשובה והיום הוא 'ראש ישיבת בעלי התשובה' בעולם העליון. היה רשע שאין כדוגמתו...

אז זאת אומרת 'אין מספיקין בידו לעשות תשובה' - זה לא עוזרים לו, אבל לא שמונעים ממנו לגמרי. 

גם כשכתוב: 'נועלין בפניו את התשובה' - אז נכון, זה סגור, זה קשה! נעול, אבל גם מנעול אפשר לפרוץ! תמיד אפשר!! רק; או קשה או יותר קל.

עכשיו נשאלת השאלה: במה החטיא גחזי את הרבים? 

שלוש (3) תשובות אומרת הגמרא; 

אחת (1) - גחזי תלה אבן שואבת [זה מגנט] בעגלי יָרָבְעָם בן נבט והעמיד את העגלים בין שמים לארץ. יָרָבְעָם ביקש לעשות עגלים, גחזי עזר לו, מה עשה? - שהעגלים יהיו באוויר! וואו!..! אתה בא רואה עגל באוויר אז מה אתה אומר? – 'זה מופת!' 

והעגלים אמרו 'עשרת הדברות': "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ..." (שמות כ, ב) אמרו! 

כל מי שהגיע לעלות לרגל לירושלים, עצרו אותם שמה אמרו להם: 'תשתחוו פה!' כמו שאמרו בזמן העגל: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב, ד) וזהו, לא צריך להגיע לשמה וחוזרים. כי יָרָבְעָם פחד; בעזרה - יושב רק מלך יהודה! ומלך ישראל – עומד, אז הוא יֵרָאֶה כמו השמש, כמו אלה שעומדים מאחורי דורעי (אריה דרעי...) הם עומדים כאילו הם שומרים עליו, הם רוצים להצטלם זה הכל! אבל הם עומדים ועומדים שמה וזהו, אז הוא יעמוד ככה כמו שמש! אז כל התוקף שלו בתור מלך על עשרה (10) שבטים ירד, אז ההשפעה שלו תהיה קלה!! כי אנשים יסתכלו עליו: 'זה שמש, עבד...!' 

אז בשביל שהוא לא יתבזה, מרוב הגאווה שלו עשה את העגלים. מי עזר לו? - גחזי, מה עשה? - מגנט שדוחה את המתכת כלפי מעלה... אתם יודעים יש שני קטבים למגנט; אחד מקרב ואחד דוחה וככה זה עשה, זה עוון אחד. 

יש אומרים (2): שגחזי חקק שם קדוש על העגל שירבעם עשה והעגל אמר: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ..." ו: " לֹא יִהְיֶה לְךָ..." (שמות כ, ב). 

ויש אומרים (3): שהיה דוחה את תלמידי החכמים מלבוא וללמוד מפי אלישע. 

כיצד עשה זאת גיחזי? 

הגמרא (ירושלמי סנהדרין פרק י הלכה ב') מתארת: גיחזי היה אדם גיבור בתורה! בשעה שאלישע יושב ולומד, היה יושב גחזי מחוץ לשער, התלמידים באים רואים אותו בחוץ אז אם הוא לא נכנס איך הם יכנסו...?! וככה היו מסתלקים והולכים וכל התורה של אלישע אין אדם נהנה ממנה, זה נקרא: 'מחטיא את הרבים!' הוא מנע, לא בדיבורים, לא על ידי הרבנים וראשי ישיבות, לא על ידי ראשי מפלגות שאומרים בפה - שזה הרבה יותר גרוע!! הוא פשוט הראה שהוא בעצמו לא נכנס, אז מה יש לכם להיכנס...?! 

אז חושבים: 'או שהרב ישן או שהוא עייף או שהוא לא מרגיש טוב או שכרגע הוא לא רוצה ללמד...' כי אם הוא יושב בחוץ הרי הוא גיבור בתורה אז הוא צריך ללמוד איתו מה הוא יושב כל הזמן בחוץ?... - ככה הוא מנע מאנשים! נקרא: 'חוטא ומחטיא!' לא דיבר, לא השפיע, לא קלקל, רק הראה דוגמא, אני בחוץ, לא אמרתי לכם: 'אל תבואו' לא אמרתי לכם: 'אל תיכנסו' לא אמרתי: 'שהוא חולה' אתם הבנתם, אבל מי גרם? – אתה! 

אתם שומעים? 

גם זה נקרא: 'חוטא ומחטיא - שאין לו חלק לעולם הבא!'.

עכשיו מי שהוא אומר בפירוש! קורע מודעות!! אומר: 'אסור לשמוע, אסור ללכת! אסור...' ועוד מוציא דיבה ולעז וכו' - ודאי וודאי שאין לו חלק לעולם הבא! (ראה כתבה: אילן הקלון של שס...')

עכשיו נתבונן: גיחזי החשיב את עצמו 'מחטיא את הרבים!' כי הוא אמר לו: 'אני מקובלני ממך: 'שכל המחטיא את הרבים - אין מספיקים בידו לעשות תשובה!' אז למרות שהוא לא החטיא את הרבים בַּיָּדַיִם או בפה והוא לא נעל גם את הדלת, הוא גם לא גירש אותם, הוא אפילו לא פצה פה! רק ישב מחוץ לשער - אין לו חלק לעולם הבא! והוא נמנה בין אלה ש: 'אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא' (סנהדרין י, ב).

ועכשיו אנחנו נכנסים לסיפור, סיפור אבל סיפור! סיפור-סיפור. מעשה נורא שממחיש מה גודל עוון של מחטיא הרבים ומה אחריות הרבה שנושא מי שהשפעתו השלילית הולידה עוד חטאים ופגעים. הסיפור הוא על הנובהרדוקר גלגול; 

מה זה אומר? 

בעם ישראל היו הרבה מעשים של גלגולים וגם מעשיות, לא כל גלגול זה אמתי כמו הגלגול שהיה לא מזמן לפני כמה שנים יותר מעשר (10) שנים שפרסמו חרטה שאחת עשתה ברברברבר... ואחר כך בטלוויזיה היא אמרה: 'ששילמו לה כסף!' ואחר כך היא חזרה בה עוד פעם ואמרו זה... בקיצור, גלגול של גלגולים אבל חריט בריט.

 המעשה הזה שאנחנו מספרים העידו עליו גדולי עולם! כולל החפץ חיים!! זה נקרא: 'נובהרדוקר גלגול' מי הוא היה? - בחור יהודי תושב נובהרדוק רוח תועה נכנסה בגופו. עד אותה עת שנכנס הגלגול בבחור ההתנהגות היתה ללא דופי, בשלב מסוים הבחינו: שדבר אינו כשורה אצלו, פתאום הוא התחיל לחשוף דברים נוראים על האנשים שהוא פגש בדרך! ואט אט הבינו: כי מדובר בגלגול שנכנס בו וכיוון שנשמות רואות ויודעות הכל היתה הנשמה שבקרבו מדברת וחושפת את כל המעשים הנסתרים של אנשים. 

הרוח הזאת היתה טמאה בטומאה גדולה! כי אדם גם אחרי שנפטר מן העולם; הגוף בלה ונפסד, אבל הרוח הנפש נשמה - נשארת בדיוק כמו שהוא היה; אם הוא היה עצבני - הוא עצבני, אם הוא היה בעל תאווה – נשאר, בעל חמדה – נשאר, איך שהוא היה הוא נשאר עם המידות שלו בדיוק! אם היה טמא - הוא נשאר טמא, לכן צריך לצרף אותו בגיהנם להסיר ממנו את הטינופת שנדבקה ברוחו נפשו נשמתו וכו'.

איך מעריכים כמה היתה טמאה הנשמה הזאת שנכנסה בו? - כשהבחור הזה, הנובהרדוקר היה מסתובב ברחובות נובהרדוק ונתקל באנשים, פתאום הוא היה ניגש ליהודי וקורא לו בקול גדול: 'אני אוהב אותך!' 

ולמה? - הוא היה מפרסם לו את כל הפגמים וכל הקלקולים וכל העבירות שהוא עשה מהתחלה עד הסוף! 

אנשים ששמעו את זה נבהלו! - 'בוא הנה, הוא יודע עלי הכל! החליטו מיד: לחזור בתשובה' 

ואז הוא צעק: 'אני שונא אותך!' 

למה? - כי הוא עשה תשובה! והוא אוהב להדבק באלה שעושים עוונות והוא לא רוצה להדבק בכאלה שהם צדיקים ועושים תשובה. אז זאת אומרת רואים שהטומאה שלו היתה גדולה שהוא לא יכול להיות במחיצת מישהו ששומר תורה ומצוות כראוי. 

החיים של כל בני העיירה הפכו להיות גיהנם! פחדו לצאת לרחוב, אם הם יפגשו אתו - ישר הוא חושף את כל מה שהם עושים! וכולם פחדו ממנו פחד מוות!! אתם יודעים, זה יכול לגרום לגירושים על המקום פתאום האשה שומעת שאומר על בעלה ככה או הפוך... הוא שומע הבעל שומע שאשתו עשתה ככה - וואי וואי וואי... בעיה! 

נתאר לעצמנו, אדם שנחשב רב גדול, הולך למנחה, פתאום הוא פוגש אותו והוא אומר לו: 'יא חביבי! איך אני אוהב אותך, מה שעשית אתמול – משהו-משהו! ומה שעשית שלשום...' וחושף את המעשים אוי אוי אוי אוי... השם ירחם! מחזה פלצות. שום אדם מבני נובהרדוק לא יכול היה להסתיר את עצמו ולשחק אותה ירא שמים בחוץ! לא יכול!! למה? - רק מסתובב שמה בחור מנובהרדוק - כל הרחוב מתרוקן כאילו פרצה מלחמת עולם. 

הרבה מצדיקי הדורות סיפרו אודות הדיבוק הזה;

החפץ חיים פעם סיפר לתלמידו הרב שלמה בלוך: 'שפעם איימו על הדיבוק הזה: 'שיקחו אותו לגאון מוילנה!' 

אתם יודעים מה הוא אמר?

- 'אני לא מפחד! כי הגאון מוילנה אין לו עסק אתנו!!' 

ומדהים! הוא קלע בדיוק לדברי הגאון מוילנה בהקדמה לתיקוני הזוהר שכתב: 'שלא יהיה לו עסק עם הרוחות'. 

ועוד סיפר החפץ חיים: 'כי פעם שאלו את הדיבוק: 'מי הם ל"ו (36) צדיקי הדור?' 

והוא ענה! והתחיל למנות שמות רבים לא ידועים וכששאלו אותו: 'איפה נמצא הגאון מוילנה?' 

אז הוא אמר: 'רביעי (4) או חמישי (5)'. 

אתם שומעים? יש לפניו עוד ארבעה! 

לתמיהת העומדים: 'מה? הגאון מוילנה לא ראשון?!' 

אז הוא השיב: 'לא, למה? - מפני שהוא קצת מפורסם!'. 

הגאון הרב שטיינמן המשיך עוד משפט: 'ועוד הרבה לא מפורסם...!' עם כל הפרסום, זה מעט-מעט ממה שבאמת [מוסתר] מפורסם.

הרב שך "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" אמר: אנשים חושבים שצדיק, צדיק מל"ו צדיקים זה אחד שהולך עם סל לשוק ונראה עם בגדים בלואים ככה ומשחק אותה כזה לא כלום ולא זה ומסתתר בפנים משהו ענק-ענק. 

אומר: לא-לא! צדיקים נסתרים זה אנשים שהם מפורסמים ויודעים שמצוותיהם ומעשיהם גדולים ועצומים, רק שהם מסתירים פי כמה וכמה-וכמה ממה שידוע עליהם בחוץ, זה צדיק נסתר. 

משל למה? 

עשיר שפחד פחד מוות שיגלו שהוא עשיר אדיר והוא פוחד שיגנבו אותו, יאיימו עליו ויבואו אליו עם מקדח ואם הוא לא יתן את הכסף יהרגו אותו, אז מה הוא עשה? - הוא עשה כספת חיצונית עם מיליון דולר (1,000,000$) ו - 200 מיליארד דולר בקיר יותר עמוק! קיר בטון!! ואחריו שם את הכספת הגדולה חדר גדול שם שמה את המאתיים מיליון דולר (200,000,000$) עכשיו שיבואו לאיים עליו – 'טוב-טוב, בסדר-בסדר קח את המפתח קח-קח...' פותח מוציא מיליון מבסוט הלך אבל השאיר לו את המאתיים! זה נקרא: 'צדיק נסתר' בחוץ - 'מיליון דולר', בפנים – 'מאתיים...!'.

אז עכשיו צריך להבין: הרב הגאון רבי יעקב אדלשטיין "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" הרב של רמת השרון, היה אחד מששת (6) התלמידים הראשונים שחבשו את ספסלי פונוביז' בימים הראשונים. הוא שמע מפי קודשו של הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצוק"ל שהיה נשיא הישיבה והמייסד עובדה נוראה עד כמה היתה הטומאה עצומה של אותו דיבוק! כמו גם להבדיל עד כמה יש חומרה לכסות שולחן במפה בשבת. 

וזה היה באחד מימי השבת הרב מפונוביז' נכנס לחדר האוכל בישיבת פונוביז' וראה שמעל מספר שולחנות נשמטו המפות והשולחנות לא מכוסים כראוי. ואז הוא קרא לבחורים היקרים ואמר להם: 'בואו אני אספר לכם מעשה שארע עם 'הנובהרדוקר גלגול' שתבינו: עד כמה רבה חומרת כבוד השבת. הביאו פעם את הבחור הזה הנובהרדוקר גלגול אל הבית של הגאון רבי חיים מוולוז'ין "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" תלמיד המובהק של הגאון ואז הבחור התחיל מתרוצץ כמו משוגע בין חדרי הבית, הקדושה של הבית של הגאון גאון הדור יחד עם קדושת השבת - הוציאו אותו כמעט מדעתו! ונשמתו המלופפת בטומאה לא מצאה מנוח. לפתע, תוך כדי מרוצה הבחין הבחור בפינת אחד השולחנות שנשמטה מעט המפה והשולחן התגלה הוא זינק נישק אותה וחיבק אותה בניתורים וקפיצות לבסוף אחז בפינת השולחן עד שיצאה שבת ורק אז הוא נרגע!

ואמרו גדולי ישראל: שכל סוד לא אניס ליה בנגלה ובנסתר, כי גילוי שולחן של סעודת שבת אפילו באופן חלקי ובטעות נותן מקום אחיזה לכוחות טומאה ולחיצונים.

הרב ישראל נג'ארה - אחד מגדולי ישראל אחד מהמשוררים הגדולים. בערב שבת, ליל שבת הוא היה שר שירי שבת, היו יורדים יונים שזה היה מלאכים! שיורדים לשמוע את שירתו מן השמים, מלאכים שהיו נראים כמו יונים [לא כמו יונים של דורעי (אריה דרעי...)] ופעם אחת היונים הגיעו ופתאום הם עפו! 

ואחר כך גילו לו בחלום למה הם עפו? - כי השרוול שלו עלה קצת, השרוול שלו עלה קצת! בהלכה כתוב: שראוי שאדם ילך עם שרוולים ארוכים ולא קצרים. ובשבת צריך להיות מכוסה כל גופו לכבוד שבת בבגדי שבת על שולחן של שבת וקרה שהשרוולים שלו ירדו קצת זה לא שרוולים כמו שלנו היום זה שרוולים של ה... שהיו לובשים פעם כמו שראיתם בתמונות. 

מכל מקום אז רואים שהוא ידע איפה יש טומאה, הוא לא יכול היה מהקדושה שמה להירגע, אבל כשהוא מצא מקום שיש אחיזה לחיצונים שמה הוא החזיק מרוב טומאתו עד שיצאה קדושת השבת! - זה סיפר הרב שלמה כהנמן זצוק"ל.

מה היה בסופו של הדיבוק הזה? הנובהרדוקר גלגול, סוף המעשה סיפר הגאון רבי יעקב אדלשטיין, ששמע מפי רבי אליהו לופיאן, ששמע מפי הסבא מקלם, ששמע מפי רבי ישראל מסלנט, ששמע מפי רבי יוסף זונדל מסלנט [שנתתי עליו הרצאות, בסדרת 'עולמם של חכמי המוסר'] וששמע מפי קודשו של רבי חיים מוולוז'ין, שרשרת עדויות של אנשים הכי גדולים, - זכותם תגן עלינו אמן

קהל: אמן!

 כשהתפרסם דבר הדיבוק, הגיעו אנשים רבים לנובהרדוק לקבל מושגים מה מתרחש בעולמות העליונים ולקלוט מעט יראת עונש ואימת דין! השמועה עשתה לה הדים ושרי הממשלה חקרו את הענין והחליטו: 'שיש פה מכשף יהודי מסתובב בין האזרחים ומשפיע עליהם מרוחו!'.

'עבירת כישוף' - טמנה בחובה עונש מוות! במדינת ליטא ולכן הבריחו את הבחור היהודי בגדר: 'הצלת נפשות' של ממש לוילנה. אחר כך לווולוז'ין והוציא אותו חוץ לגבולות מדינת ליטא והגיע למדינת פולין, אחר כך הובילו אותו אל המגיד מקוזניץ' שיערוך לו תיקון.

מה עשה האדמו"ר המגיד מקוזניץ'? 

בהתחלה ניסה להוציא את הרוח מגוף הבחור על ידי שמות וְיִחוּדִים ולהביא לה תיקון ומנוחה, כשלחש לו באוזן את הַיִּחוּדִים - הדיבוק התפרץ בצחוק: 'אתם חושבים להפחיד אותי בדברים אלה?! אֶה! כל זה אני יודע עוד מאז שהייתי ילד עוד לפני שהגעתי לגיל מצוות! אני מתקופת 'הבית' (בית המקדש) אל תפחיד אותי בְּיִחוּדִים כאלה!' 

'מה עשית?' שאל המגיד מקוזניץ': 'מה כל כך חטאת פשעת והרשעת שיותר מאלפים (2,000) שנה! הנשמה שלך מגולגלת בעולם באין מנוחה?' 

באותו רגע מצחוק, התפרץ בבכי נורא: 'אני מבטיח לכם נאמנה! אני כשלעצמי לא חטאתי, לא הרשעתי במאומה, אבל בית דין של מעלה זוקפים עלַי את כל צרות הגלות ואת כל צער השכינה מאז חורבן הבית!!'. 

עוד יותר התפלא המגיד: 'מה העוון הקל שעשית שמגלגלים עליך 2,000 שנה צרות וְיִסּוּרִים?' 

ואז הוא אמר: 'הוא זה שהשליך את האבן הראשונה על זכריה הנביא!' האבן שלי לא הרגה אותו! ולא פצעה אותו! אבל אחרי שזרקתי את האבן הראשונה - כל הסובבים החליטו גם כן לידות אבנים בזכריה עד שהוא נהרג ונרצח מהאבנים שזרקו עליו אחרים. ואף על פי שאני לא שלחתי ידי בנפשו - מגלגלים עלַיו בבית דין של מעלה הריגתו שכן ראו ממני ולמדו לעשות!'

אתם רואים מה זה שאדם מתחיל לעשות איזה דבר? אתם מבינים מה זה עמלק? אתם מבינים מה זה הראשון שמתחיל? עכשיו תבינו מי זה דורעי (אריה דרעי)... 

- 'אך לא רק הריגת זכריה נביא זוקפים לחובתו, אלא מגלגלים עליו גם את כל הַיִּסּוּרִים של ישראל והצרות שהתרגשו עליהם בעטיו של חורבן הבית! וזאת משום שאותה אבן שזרק - היא השורש והסיבה לכל!'.

ועכשיו הוא התחיל לפרט, מה עשתה האבן הקטנה שהוא השליך על זכריה הנביא ולא גרמה להריגתו! אבל למעלה ממיליון יהודים נרצחו בגלל האבן הזאת! כמו שמסופר בגיטין (נז'): אחרי שנרצח זכריה הנביא, הדם שלו רתח באותו מקום שהוא נרצח לא הפסיק מלרתוח שנים! כשהגיע נבוזראדן לירושלים, ראה את המעשה הזה דם מבעבע מהרצפה! 

שאל את הכהנים: 'מה פשר הדם?' 

חששו לחשוף לו! אמרו לו: 'זה דם זבחים', לא האמין להם, שחט בהמה והשווה את הדם שלה לדם שברצפה של העזרה, ראה: שאין דמיון. 

אמר: 'אם לא תגלו - אסרוק את בשרכם במסרקות של ברזל!'. 

גילו לו: שזה נביא שאמר להם תוכחות קשות ביקשו ממנו: 'לחדול לדבר' לא היה מוכן ולכן הרגו אותו ודמו רותח! 

אמר להם: 'אני אֲפַיֵּס אותו שהוא יפסיק לרתוח'. 

לקח את כל חכמי הסנהדרין הגדולה והקטנה ושחט אותם על הדם של זכריה! - לא הפסיק לרתוח. לקח בחורים ובתולות רצח אותם על דמו של זכריה - לא נח הדם. הרג תינוקות של בית רבן (תשב"ר) על הדם - ולא נח הדם, למעלה ממיליון הוא שחט שמה! 

בסוף הוא צעק: 'זכריה-זכריה! טובים שבהם איבד!! נוח לך שיאבדו כולם?!' - מיד נח הדם. 

באותה שעה הרהר תשובה בליבו: 'אמר: 'מה אם על נפש אחת – כך! על כל הנפשות שהרג - על אחת כמה וכמה!!'. 

אם על נפש אחת (1) תראו כמה בעבוע וכמה אנשים מתו וכו' וכו' אז נבוזראדן שהרג את כל אלה - מה מחכה לו... 

כתב שטר צוואה על כל נכסיו וברח והתגייר! 

הדיבוק יִלֵּל: 'זריקת האבן הקטנה הראשונה הובילה בסופו של דבר להריגת מיליון יהודים מופלאים שבסנהדרין, תינוקות שלא טעמו טעם חטא, כל אותם קדושים נרשמו לחובתו וכל צרות החורבן האיומות וכל הגלות הקשה והמרה על כתפיו והכל היה בעוון הריגת זכריה הנביא!'. 

וכך נאמר במגילת איכה: "אִם תֹּאכַלְנָה נָשִׁים פִּרְיָם עֹלֲלֵי טִפֻּחִים אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא" (איכה ב, כ) רש"י: "אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא" - רוח הקודש משיבה: 'וכי נאה לכם שהרגתם את זכריה בן יהוידע?!' 

כל זה בצוואר שלו!! בגלל האבן הראשונה שלא הזיקה במישרים. נָשִׁים אכלו את העוברים שלהם בגלל רעב! את הילדים שמו בסיר חתכו אותם איברים-איברים ואכלו אותם מהרעב! כל זה בגללו של אותו דיבוק.

- 'איך אני אתקן את נשמתך?' שאל אותו המגיד מקוזניץ'? 

אמר לו: 'מיום מותו ועד עתה, לא לימד עליו זכות אף אדם אפילו לא אחד! אם ימצא מי שילמד עלַי סנגוריה בפה מלא - אבוא למנוחתי!' 

חשב המגיד: 'באיזה דרך אפשר ללמד זכות על אדם כזה...?!' 

אבל לא הסכים לעשות זאת, רק בתנאי: שהרוח יחשוף בפניו דרגתו ומהות רוחו ונשמתו מתקופת בית המקדש! 

הרוח נאות להיענות נאות לתנאו של המגיד, אך לא הסכים לעשות זאת בעיר אלא רק בשדות מחוצה לה. יצא המגיד מחוץ לעיר עיין בדינו של הרוח. 

ואחר כך עמד ודרש לימוד זכות על פי הלכה על הרוח, ככה היא נאמרה - ההלכה אומרת: 'נבואה רעה שניתנה לנביא יכולה להשתנות' [יש בזה מחלוקת, אבל יש הלכה כזו] כל זמן שלא הוציא הנביא מפיו, אז אם היתה נבואה רעה חלילה שצריכה לבוא על לישראל והיא ניתנה לנביא לומר אותה אבל הוא עדין לא אמר אותה - יכולה להשתנות! אם כן זכריה הנביא, כשהוציא את הנבואה מפיו הרעה, בגלל שה' ציווה אותו, היה יכול להימנע מלעשות כן - כדי שהנבואה לא תצא לפועל! והיה יכול לכבוש את הנבואה, לנסות להציל את עם ישראל ממנה והוא לא עשה כך, הרי הוא נכנס בגדר: 'רודף!' 

כי אם הוא אומר לישראל דברים שכבר שאי אפשר לשנות לכאורה ואז תבוא הרעה על ישראל. אמנם, מי שכובש נבואתו - חייב מיתה! [אסור לנביא לכבוש נבואה, אם אמרו לך נבואה - אתה צריך לקיים אותה להגיד אותה, אם לא - חייב מיתה] אבל מכל מקום היה לו למסור את נפשו! ואת חייו בעולם הזה ובעולם הבא להציל את כלל ישראל!! 

ראינו שמשה רבנו אמר: "וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב, לב) - מוכן למסור את הנפש! ראינו שיונה לא רצה להגיד את הנבואה לנינווה, כי הוא ידע: שהם קלי תשובה ואז יהיה קטרוג על ישראל (ח"ו), אז לכאורה אפשר להגיד בלימוד זכות שהיה עליו לכבוש את הנבואה להציל את ישראל, זה אסור על פי הלכה משום שחייב הנביא למסור נבואה, אבל לפחות יש פה לימוד זכות על הנפש הזאת, הדיבוק הגלגול הזה שטעה ורגם באבנים את נביא בגלל שהוא חשב אותו: 'רודף' את ישראל וכל הזמן מלמד עליהם חובה כאילו!' כך טען המגיד מקוזניץ' להגנתו - ובאותו רגע נראה כעמוד של אש מן הארץ ועד לרקיע!! והוא יצא מן הנער! ולא שבה עוד.

אבל מה למדנו? 

שבן אדם עושה מעשה, שהוא לא מעשה אפילו, לא מעשה שגורם משהו, יושב לו גחזי, לא עושה מעשה; לא מדבר, לא מונע – נקרא: 'חוטא ומחטיא את הרבים!'. 

רואים בן אדם שעשה פעולה - שאין בה ממש! הוא לא גרם שום נזק לזכריה, האבן לא הגיע אליו בכלל, אבל הוא גרם לעורר את האחרים להשליך אבנים והם רצחו אותו. ומזה התגלגל החורבן, מזה התגלגל כל מה שאמרנו והכל נזקף לחובתו.

עכשיו תבינו מה הסכנה בכל מעשה שכל אחד מאתנו עושה, נראה לנו: 'מה אכפת לי מה הוא עושה...?! מה אכפת לי?! מה, הוא טמבל! שיעשה - שיסבול...' - לא מותק! לא, אתה גורם או כך או כך, אין דבר שאתה עושה שלא משפיע על אחרים. אין! אין!!

לא רק הגורל של משליך האבן הראשונה על זכריה הובא לידיעתנו, באמצעות אותו בחור אומלל תושב נובהרדוק, אנחנו יודעים גם מה היה גורלו של משליך האבן הראשונה על ירמיהו הנביא, ככתוב: "צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי" (איכה ג, נג) כשהיה ירמיה בתוך הבור שהשליכו אותו - גם זרקו עליו אבנים!

המעשה היה בעיר קרוקה, אברך שהקדיש את כל חייו ללימוד התורה, כל שעות היממה כמעט ספון בביתו בלי להראות פניו ברחוב העיר. ויהי היום מלך פולין הגיע לעיר ביקור חגיגי, רחובות לבשו חג! נוקו קושטו כולם לבשו מחלצות נהרו לרחוב הראשי לראות כבוד מלכות. היהודים רצו לברך: 'ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם'. האברך לא עלה בדעתו לנטוש את הגמרא ללכת לרחוב, זה נראה בעיניו הבל שאין בו ממש! אבל כאשר פרסות הסוסים נשמעו מתחת לביתו ניגש לחלון והציץ מחרכי התריס כדי לברך את הברכה - ברכה נדירה. 

ופתאום קרה משהו: לפני שסיים להגות מילות הברכה, צנחה אבן מקיר הבית ישר לרגלי המלך – 'וואו! מי זה מנסה לפגוע בעוד מלכותו!?' כל השוטרים זנקו לבית הקיפו אותו מכל עבר ערכו חיפוש תוך דקות הוציאו את האברך מהבית חיוור כסיד אזוק בִּנְחֻשְׁתַּיִם שְׂפָתַיִם יבשות. – 'זה האדם היחידי שהיה בבית!' מסר מפקד המשטרה למלך: 'הוא ביקש לפגוע בעוד מלכותו!' 

כל הטענות, כל התחינות: 'מעודי לא פגעתי בזבוב! אני נאמן למלכות', - לא הועיל לו, חרצו דינו למוות!! בינתיים נפלה אימה וחרדה על יהודי קרוקה, כולם הכירו אותו כצדיק ולא היו מסוגלים לחשוב: שהוא יוצא להורג בגלל שנפלה אבן במקרה?! הריצו מכתבים שליחים לשרי המלוכה להמתיק את רוע הגזירה, לשווא! המלך נחוש למצות את הדין איתו. לא התייאשו היהודים, הפעילו שְׁתַדְּלָנוּיוֹת בדרכים שונות ומשונות, בסוף הצליחו להשפיע והוא אמר כך: 'אני משחרר אותו בתנאי, שהרב של קרוקה ימליץ טוב על האברך ויעיד בהין צדק: כי הוא מכיר אותו כאזרח הגון ונאמן!' כולם נשמו לרווחה עכשיו ברוך ה' האברך הזה ישוחרר.

והנה דממה רועמת, הרב מסרב לומר מילה! איש לא מבין מדוע?! תחנונים לרב לא העילו, בכיות, זעקות לא הועילו וכעבור זמן קצר הוציאו להורג את האברך במצוות המלך.

הגיע מסע הלוויה, ביקש הרב הישיש: 'שיביאו את ההרוג לבית הכנסת' כשהביאו את המיטה, ניגש הרב למת וקרא בקול גדול: 'גוזר אני עליך בגזרת התורה קום וספר באוזני הנוכחים על מה ולמה ארע לך הדבר?' 

לא יאומן! 

המת התיישב במיטה ואמר: 'אני נשמת פלוני שהשליך את האבן הראשונה לירמיה הנביא, עשר (10) פעמים שולחתי לעולם השפל הזה לתקן את אשר עיוותי ורק עתה בגלגול האחרון זכיתי להשלים את תיקוני, עכשיו נשמתי זכה ונקיה! והרב שלא לימד על הזכות אצל המלך, צפה ברוח קודשו וסייע לי להשלים את התיקון להביאני אל מקומי בשלום'.

כולם הבינו עכשיו: שרוח הקודש מפעמת אצל הרב וחדלו להתרעם עליו!

שוב פעם, אבן קטנה הושלכה על ירמיה הנביא - הובילה לגלגולי האומללים של נשמה יהודיה עשר פעמים עד כדי סיום התיקון במוות אכזרי ונורא.

[מה מחכה לבן זמרי (ר' דוד בניזרי, מפלגת שס...) שהביא אנשים לבית שמש ישליכו עלַי חפצים! קללות ויריקות וכו' וכל השאר הדומים להם]. 

אנשים לא יודעים מה מחכה להם, על כל מעשה ומעשה והשלכותיו, לא יאומן כי יסופר!

'חלקו וחלק חברו': 

עכשיו אנחנו נגיד לזכות! 

האחריות של האדם כלפי הסביבה פועלת בשני (2) מישורים, כשם שחוטא נושא באחריות החטאים של אחרים שנגרמו ממעשיו - ככה מקיים מצוות ופועל טוב זוכה במעשים הטובים של אחרים כתוצאה ממעשיו. ולא רק זה, אלא שמי שעושה רעות - זה פי ארבע (4), מי שעושה טובות - זה פי חמש מאות (500)! 'מידה טובה מרובה ממידת פורענות חמש מאות'. כך אומרת הגמרא (מסכת סוטא יא') מה המקור? - מידת פורענות - זה לארבע דורות! ואילו לטובה - זה לאלפים (2,000)! איפה זה כתוב? - "פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" (שמות כ, ד) אם הם הולכים בדרך שנאה כלפי השם ולא עושים מצוות - ארבע דורות נענשים. "וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי" (שם פסוק ה) - תחלקו אלפים לארבע יוצא פי חמש מאות.

עכשיו, על פי היסוד הזה, מי שגורם לחברו לעשות מצווה - נזקפת לזכותו! וגם הגורם עבירה לחובתו. אומר הגאון רבי אהרון וולקין (ספר מצח אהרון דרוש כד'): התנא (מסכת אבות ד, י) אומר: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: '... וְאִם בָּטַלְתָּ מִן הַתּוֹרָה, יֵשׁ לְךָ בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדְּךָ וְאִם עָמַלְתָּ בַּתּוֹרָה, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֵּן לְךָ'. 

מה פירוש? - אם אתה בטלת מן התורה אל תחשוב: 'שיענישו אותך רק על ביטול תורה שלך!' - לא ולא, יש לך בחשבון גם בְּטֵלִים הַרְבֵּה כְּנֶגְדְּךָ... - אנשים רבים ביטלו תורה בגללך! ואתה נענש גם עליהם!! 

ואם אתה תמה: 'למה שאני אקבל עונש על הפשעים של אחרים?' 

התשובה מוחצת: 'כְּנֶגְדְּךָ...' - כל הבטלנים שהיו; השכנים רעים, מכרים - לא ביטלו תורה אלא נגדך! מולך, ראו את הבטלנות שלך והושפעו ממנה, אז לכן ה: 'כְּנֶגְדְּךָ...' גורם, הם למדו ממך, הם ישבו מולך וראו: שאתה בטלן והם התבטלו גם כן. כל מי שהתבטל בגללך - זה בחשבון שלך. לכן, אם בָּטַלְתָּ אתה מִן הַתּוֹרָה בעצמך, יש לך בחשבון גם בְּטֵלִים הַרְבֵּה שלמדו מ - 'כְּנֶגְדְּךָ...' שישבו וראו אותך בטל. 'וְאִם עָמַלְתָּ בַּתּוֹרָה' - רואים שעמלת בתורה והשפעת על אחרים שילמדו גם, יֵשׁ לוֹ שָׂכָר הַרְבֵּה לִתֵּן לְךָ' הרבה שכר! למה? - פי חמש מאות!! 

זאת אומרת כמו שכתוב במשלי: "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ" (משלי לא, לא) אדם לא מקבל שכר רק על מעשיו, אלא גם על הפירות! "תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ" לא רק מידיה - מה שעשתה, גם מהפירות שלמדו ממנה ועשו.

דברי המהרש"א (מסכת קידושין ל') לומדים כמה אחריות יש לאדם על מעשה אחרים; הגמרא אומרת על הכתוב: "וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ" (דברים ד, ט) – 'לומר לך: שכל המלמד את בנו תורה - מעלה עליו הכתוב: כאילו למדו לו ולבנו ולבן בנו עד סוף כל הדורות!' 

שמעתם כמה מרוויחים?? 

למה? - הבן שלך יביא בן והבן יביא בן עד סוף כל הדורות, אתה לימדת אותו תורה והוא מלמד אותו והוא מלמד והוא מלמד זהו, כל זה שייך לך! 

כיוון שכל אחד מלמד את בנו - הרי על יד אבי אביהם עד סוף כל הדורות הם יודעים תורה והלימוד לכולם בא ממנו, אז זה מדהים כמה אתה יכול להשפיע! אל תפספסו את זה, תשקיעו באנשים, תתנו דוגמא אישית - אתם תהיו עשירים שאין כדוגמתם!

כתוב: "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי כד, ו) – 'רבי נתן ורבי אחא בשם רבי סיימון: 'אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצוות' מה זה 'חבילות'? אם עשית מצוות – עשית! אם עשית הרבה מצוות, מה זה 'חבילות'? מה זה, מודדים בחבילות? 

הגאון רבי בן ציון אבא שאול "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" (אור לציון, חוכמה ומוסר עמוד רו') מסביר: 'כשאדם מרבה במצוות - יש לו מצוות רבות! מרבה בעבירות עבירות רבות, מה זה 'חבילות'? הוא שואל. אבל אדם שחוטא לעיני אחרים - גורם להם לזלזל במצוות ולעבור על רצון הבורא ואז מצטברות על גבו חבילות-חבילות של עבירות!! כל אלה שעברו בגללו! ואלה נדבקות ומצטרפות לחבילה גדולה של עבירות. וזה משא כבד להגיע איתו לשמים. 

אז העצה היא: איך תכפר על זה? - תלך בדרך הפוכה; תעשה חבילות של מצוות! תעשה מצוות לעיני אחרים ותגרום להם ללכת בדרכי ה'! ואז 'מידה כנגד מידה' זיכוי הרבים יתקן את החטאת הרבים.

עוד שתי (2) דוגמאות וסיימתי;

כשאדם זוכה לגרום לאחרים לקיים מצוות - הוא מקבל עליהם שכר רב במיוחד! יותר ממה שהוא מקבל על מה שהוא עשה. אם אני עשיתי מצווה ומגיע לי נגיד ששים אחוז (60%) כי לא עשיתי אותה בשלמות. וגרמתי לאחר שעשה את המצווה - אני מקבל עליו מאה אחוז (100%)! כי אני רציתי: שהוא יקיים 100%. זה שהוא לא קיים - אני לא אשם, נתתי לעני פיתה שלמה אכל חצי (1/2) - אני מקבל שכר על פיתה שלמה. מאיפה לומדים? 

גמרא (בבא קמא צב') בפרשת "וְזֹאת הַבְּרָכָה" מברך משה לשבטים: "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר: וְזֹאת לִיהוּדָה וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" (דברים לג, ו-ז)

יהודה כשלקחו אותו במדבר בארון היו עצמותיו מתגלגלות בארון! ולא הגיע למנוחה בעולם העליון!! למה? 

הוא אמר לאבא שלו: "וְחָטָאתִי לְאָבִי כָּל הַיָּמִים" (בראשית מד, לב) ו: 'קללת חכם מתקיימת אפילו על תנאי!' 

עד שבא משה רבנו ואמר את הברכות וביקש עליו רחמים; אמר משה לקב"ה: 'ריבונו של עולם! מי גרם לראובן שהודה? – יהודה! אז: "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" - מיד חזרו אבריו למקומם.' 

מה היה? 

תמר שלחה ליהודה: "הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה" (בראשית לח, כה) 

ואז הוא אמר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי" (שם פסוק כו) לא התבייש! ולא הסתיר ואמר: 'היא צודקת זה ממני, היא הרה בגללי!' והתבטל הדין שהוא אמר קודם: 'להוציא אותה ולהישרף!' על מעשה זנות. והוא הודה בפרהסיה!! זה היה קידוש השם גדול! 

בימינו זה היה "חילול השם"... זה היה קידוש השם גדול! 

מי למד ממנו? - ראובן, ראובן גם עשה תשובה אבל בסתר! כתוב: "וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר" (בראשית לז, כט) מאיפה שב? - משקו ותעניתו! עשה תשובה, על מה שהוא בלבל את יצוע בלהה. כשהוא ראה שאחיו עשה תשובה בפרהסיה - גם הוא עשה, אז הוא רק שיפר לו במעשיו, יהודה, לא במישרין! לא אמר לו: 'תעשה כמוני' לא במישרים, הוא למד ממנו ועשה תשובה בפרהסיה! שיפר אותה. 

מלמד עליו זכות משה רבנו ואומר: "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת" - על מעשה בלהה "וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר" - האנשים שלו יהיו מרובים! "וְזֹאת לִיהוּדָה" - כל זה צריך לקשור את זה ליהודה! "וַיֹּאמַר שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה" – שאמר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי". "וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ" -שיוכל להיכנס לבית דין של מעלה! יכול להיכנס לישיבה של מעלה, "יָדָיו רָב לוֹ" - שיוכל שמה לשאת ולתת עם הצדיקים. "וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה" - שיקובלו גם דבריו. 

מי גרם את זה? – יהודה! 

לפנינו, משה מבקש רחמים על יהודה. ושואלים שאלה: למה משה מעורר זכות, ההודאה העצמית של יהודה למה לא מעורר אותה "צָדְקָה מִמֶּנִּי"? הרי במעשה דבר זה, הדבר הגדול שהוא עשה! מה הדבר הגדול? - שהוא הודה בפרהסיה! ולא הוציא שלוש (3) נפשות להריגה!! אז למה צריך להזכיר את ההודאה של ראובן שנגרמה בגין יהודה?

אומר הרב [אליהו] לופיאן: 'המצות שאדם גורם לאחרים לעשות - חשובות בשמים יותר מהמצוות שלו! ועל כן כשביקש משה לעורר רחמים על יהודה, ראה להזכיר את ההודאה שנגרמה מהודאתו של ראובן'.

אז מי שמזכה את הרבים - הזכויות שלו לאין ערך! יותר ממה שהוא עשה - זה מה שאחרים יעשו. 

והכתוב מפליג במעלת מזכי הרבים מעלה עצומה אין למעלה ממנה: "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד!" (דניאל יב, ג).

מה החשיבות הרבה יותר לאותה מצווה כשהיא נעשית על ידי אדם אחד (1) ונזקפת לזכות של אדם אחר שהוא גרם לעשייתה של אותה מצווה? - על זה אומר הרב חיים שמואלביץ "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה": בספרים הקדושים מבואר: 'שהאדם יקבל שכר על המצוות שקיים - לפי הערך של עצמו שהוא העניק למצוות! לומדים את זה מהבכורה של עשו שמכר אותה ליעקב תמורת "נְזִיד עֲדָשִׁים"! (בראשית כה, לד). 

תגידו, זה לא הונאה?! זה לא מקח טעות? מי ימכור בכורה?! יכול להיות אהרון הכהן וכל זרעו בשביל נזיד עדשים...?! 

אלא, בגלל שעשו הוא העריך את הבכורה בנזיד עדשים, אתה בעיניך נזיד עדשים עדיף על הבכורה!! אתה קבעת את המחיר! אתה הסכמת למכור: "וַיִּבֶז" (שם) גם בסוף גם ביזית! "וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה"! אתה לא הערכת אותה בשווי האמתי שלה, אז אין הונאה, אם זה מה שאתה מעריך - זה השווי. 

זה נכון גם למצוות, אדם שמקיים בעצמו כפי שהוא מעריך - ככה הוא יקבל. כשאדם מזכה את חברו בקיום מצווה - מקבל שכר עצום ורב! לפי שווי האמתי של המצווה!! וזה שווי שרק בית דין למעלה יכולים לאמוד. כי אני כשעושה מצווה מעריך אותה אני כמו שאני; עד כמה אני אשתדל, עד כמה אני אתאמץ, אם זה עכשיו או אחר כך או אני אדחה, זה אני קובע. אבל מצווה שהשני עשה - זה לא תלוי במה שאני מעריך או לא מעריך, הוא עשה מצווה שלמה! בלי הערכה שלי, אז היא נשארה שלמה כפי שמעריכים אותה בשמים בערך האמתי! אז אני מקבל מאה אחוז (100%) על כל מצווה ומצווה שאחרים עושים בגללי.

עכשיו יובן לפי הרב גם כן למה עורר משה על יהודה זכות הודאת ראובן ומפה נלמד מה המעלה הגדולה של זיכוי הרבים!

ואם תאמר: מדוע לא יקבל מזכי הרבים שכר על המצוות לפי איך שמעריך אותם החבר שלו שקיים את המצוות בגללו? 

התשובה: כשאדם מזכה חברו במצווה, הוא מצדו מזכה את הזולת במצווה שלמה תמימה זַכָּה וּבָרָה הוא לא אמור להפסיד כתוצאה מכך שמקיים הוזיל את ערך המצווה וקיים לא כראוי, או שהוא לא העריך אותה בכלל, לכן מעניקים למזכה הרבים בשמים שכר מושלם על כל מי שֶׁיַּעֲשֶׂה בגינו את המצוות.

זה שיעור חשוב מאוד-מאוד-מאוד!! מפחיד מאוד-מאוד-מאוד! ומעודד מאוד-מאוד-מאוד!!!

מה שנשאר לנו זה רק להחליט: להיות מזכה רבים או מחטיא הרבים, זה הכל, איפה שיותר משתלם - תשקיעו, אבל שתדעו: בין אם התכוונתם או לא התכוונתם להחטיא או לזכות; אתם אוטומטים או בצד הזה או בצד הזה, כי כל מעשה שלנו משפיע על אחרים כל מעשה! השאלה: מה אתם רוצים? אתם רוצים ליזום זיכוי הרבים - אז ודאי שאם אתם יוזמים אתם שולטים במצב, אם לא תיזמו, מן הסתם יותר יהיה קל לכם להיות מחטיאי הרבים; כי אם תאחרו לבית כנסת - אז אחד ילמד ממכם לאחר. אם תרעישו כשאתם עוברים - ילמדו שאפשר להרעיש. אם תדברו ב: 'קדיש' - ילמדו ממכם וגם ידברו אתכם וכן הלאה... כל פעולה שאתם תעשו תרצו לא תרצו אוטומטית אתם משפיעים. אז תנקטו במשנה זהירות...

תודה על ההקשבה!

[מחיאות כפיים]

[שו"ת שאלות ותשובות]

שאלות אם יש... כן הנה רגע מיקרופון פה כן 

ש. הרב שלום קוראים לי אפי באתי מטירת הכרמל במיוחד א אני נשוי עם שלושה ילדים אה... שבוע שעבר אה... גילו לילד שלי מחלה גנטית שקוראים... סיגידי והיא פוגעת במערכת החיסון וזה שהכדוריות הדם הלבנות לא יכולות להילחם בכל מיני חיידקים ופטריות ועם הזמן זה גורם ל... שחלילה יכול להיות לו שיכול להגיע לבית חולים עם זיהומים קשים וככל שהוא גדל יכול להיות לו הקריסה של הריאות וגילו אתמול שבוע שעבר שנערך בדיקת דם וגם אסור לשהות ליד הילדים האחרים גם בדיקות גנטיות לראות אם הם... גם יש להם את זה ומה שיכול לעזור לילד הקטן זה רק בדיקת, בדיקת מח עצם לראות, לוקחים גם לילד את הבדיקות דם שיכולים לראות אם הם תורמים של הילד ג קשת בר הילד שלי!

הרב: תגיד לי מה אתה עושה במשך היום?

ש. אני עובד, רציתי לבוא עם אשתי פשוט איפה לשים את הילדים כרגע 

הרב: אתה לומד תורה? או לא 

ש. רק פעם שעה בשבוע עם חברותא

הרב: למה רק פעם אחת בשבוע?

ש. כי צריך קצת עזרה בבית עם הילדים ופנו מסתדר...

הרב: זה תירוצים דחוקים, אתה תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום תשעים (90) יום רצוף! אשתך תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה כל יום 90 יום רצוף אתם לא מפספסים פעם אחת זה דבר ראשון שצריכים לעשות.

ש. כתב את זה בשבילי אולי?

הרב: כן יכתבו לך את זה, זה דבר ראשון ותעשה את זה אבל ממש-ממש ממש! דבר שני תלך לכותל המערבי ותתפלל לפני השם תגמור את כל ספר התהילים ותגיד: שאתה מקבל עליך לחזור בתשובה שלמה לרפואת הילד שיהיה בריא! 

ש. מה הכונה תשובה שלמה? הרב, שומר שבת 

הרב: ללמוד הלכות שבת כמו שצריך ולקיים כמו שצריך! בלי ללמוד הלכות שבת לא יודעים לשמור שבת, בשאר הדברים להקפיד; תפילות בזמן, לא ביחיד, במניין, לברך, על כל דבר וכמובן לברך לאט ולהבין מה מברכים לא לפלוט ברכות כאילו אנחנו עושים טובה למישהו, אלא לברך את השם על כל טובה! אכלת בננה מגיע לו את הטובה תגיד את זה לאט שתית משקה תגיד לאט כל דבר תודה לשם במאה אחוז (100%) אם לא מודים לשם, אחר כך רואים יש בעיות אז אחר כך מוכנים להודות לשם תעשה מה שאני אומר, אם בעזרת השם תעשה כן מה השם של הילד?

ש. עמרי בן מלוינה 

הרב: אמרי בן מלונה מדולה מלונה לא שומע מלונה 

ש. מלבינה 

הרב: השם יזכה אותו בעזרת השם לישועה מאוצר מתנות חינם! בזכות הקבלה שאתה מקבל ואשתך אמן 

קהל: אמן

הרב: יש עוד עצה אם תרצה לעשות סעודת הודיה על רפואתו של הילד עכשיו לפני שהוא התרפא ולהגיד: שמודים לקדוש ברוך הוא על זה שהוא מרפא את הילד והרפואה בידו מראש! עשרה (10) יהודים יראי שמים סעודה בכשרות בלי בשר ועופות 

ש. אפשר לעשות אצלך הרב?

הרב: אפשר במסעדה או אפשר לא יודע אפשר כן בקיצור ואז בעזרת השם יתברך, כבר היה מקרה עכשיו שפרסמנו יצא על זה הסרטון בעזרת השם זוג מאצלנו מהקהילה הרופאים אמרו: 'שתאומים! אבל אחד מת רואים באולטרסאונד אחד תשע עשרה (19) שבועות והשני שש עשרה (16) שבועות ואין לו דופק זאת אומרת הוא לא התפתח כבר שלושה (3) שבועות מת ואמרו: 'שצריכים להוריד את הנפל וכדי שלא יהיה על חשבון השני שיכול לגרום שגם השני בסוף חלילה יקרה לו משהו' 

שאלו אותי: 'מה לעשות?' 

אמרתי: 'אל תאמינו להם כל כך מהר בואו נעשה סעודת הודיה' וכמה שהצעתי לך עשינו, זה מתועד לפני כמה ימים הודיעו להם באולטרסאונד נוסף שעברו כבר למעלה מחודש: 'ששניהם בריאים ושלמים באותו משקל!'

[מחיאות כפים]

 אז יש שתי אפשרויות; או שהם שיקרו! או שהיה פה תחיית המתים!! אבל לא משנה מה זה משנה? בסוף רואים שהסעד הודיה שהקדמנו אותה הועילה! אז לכן ראוי שתעשה כן והשם יעזור. וגם אסור לך להיות בצער וביגון, זה מביא עליך דינים עוד יותר! צריך לשמוח בכל מה שהשם מגלגל כי בזה הוא מעיר אותך. הנה עובדה שבאת מטירת הכרמל עד פה בשביל לדעת מה לעשות אז זה מקפיץ את הבן אדם! מעורר אותו, זה חסד של הבורא שהוא מעורר את האדם ולפעמים זה בא בדרך כזאת או אחרת זה לא משנה ואם על מת שאדם מת לו מת הכי יקר אבא או אמא כתוב: 'שצריך לברך: 'ברוך דיין האמת!' – בשמחה! כמו שנולד לו בן!! אז שוודאי שכשמקבלים יסורים צריך גם לקבל אותם בשמחה, כי הם באים לעורר ולהטיב, לא להרע, להטיב! 

למה הכניסו את מנשה לדוד? - בשביל שהוא יחזור בתשובה! והוא חזר בתשובה!! בלי הדוד הוא לא היה חוזר ואז הוא ניצל! אז זאת אומרת לא להתייאש ולא לפחד ולא יגון ולא דאגה, שמחה בכל מה שעושה השם! בסדר? זה יביא עליך ישועות! טנקיו

ש. תודה רבה כבוד הרב.

הרב: כן שאלה נוספת אם יש כן תן ליהודי פה 

ש. ערב טוב 

הרב: גם לך 

ש. אם זכור לך היית פעם ב... לפני הרבה-הרבה שנים בתחילת הדרך בבת ים רחוב אנה פרנק 30 בתחילת הדרך שלך 

הרב: יכול להיות 

בכרת שם אחד הדירות אצל השכן שלי שחזר בתשובה בזמנו! 

הרב: ברוך השם! כן טוב 

ש. מדבר אילן לוי בבת ים ומשום מה אני מחזיר אותך ל: "בראשית" אוקייי?

הרב: אוקיי 

ש. בראשית מסובך! למה? שאלתי שאלות, הרבה שאלות ואנשים ענו לי בחצאי תשובות רבע תשובות כאילו לא, לא הביאו אותי לתשובה כאילו תמיד אמרו לי: 'תקרא ותקרא' אוקיי עכשיו מה שאני שואל זה ככה הבראשית מתחיל בבראשית בראשונה אוקיי "בראשית ברא" בראשית זה לא ברא בראשית היה "תוהו ובוהו" אמת?

הרב: לא-לא, אתה...

ש. למה? 

הרב: קודם כל "בראשית" זה לאו דווקא בראשונה, התרגום אומר: "בראשית" - זה 'בחכמתא' בחוכמה ברא את השמים ואת הארץ זה התרגום אומר, זה אחד. "בראשית ברא" זה כמו בראשית ברוא השם שמים וארץ תחילת הבריאה שברא הקדוש ברוך הוא שמים וארץ. מה-מה, כל הזמן אתה עושה נו? 

ש. לא מסתדר ל...

הרב: לך לא מסתדר כי אתה לא יודע עברית, אם היית

ש. קורא עברית

הרב: אתה קורא עברית אבל השפה של התורה זה לא העברית של 'בן יהודה' זה השפה של התורה לתורה יש משמעויות שאתה לא מכיר אז לכן אני אומר לך איך "בראשית" נהיה בחוכמה? מה, התרגום לא יודע מה-מה כתוב?! מה הוא לא יודע את השפה שאתה יודע מבת ים? לא, איך הוא יודע? איך הוא אומר 'בחכמה'? איך הוא אומר בחוכמה?! אז אתה לא מבין את השפה, אתה צריך להבין.

ש. מה אומרים יבשת את המילה "בראשית" אמרת חוכמה מה זה בראשית ברשו

הרב: או! זה מה שאתה לא מבין זה מה שאני מסביר לך כי אתה לא יודע את השפה, השפה מקפלת בתוכה שפת התורה מקפלת בתוכה הרבה דברים! "בעורמה" זה גם כן בחוכמה "בא אחיך במרמה" מה כתוב בתרגום? – 'בחכמה' עוד פעם מרמה זה חוכמה?! אלא יש משמעות גם למה שאומרים, לא רק הצליל.

ש. איך הגעת למסקנה הזאת? לפי מה? 

הרב: לפי מה שכתוב אני אומר לך מה שכתוב

ש. זה מה שכתוב 

הרב: אתה קראת למעלה "בראשית" ולמטה כתוב 'בחוכמה' צריך לקרוא את הכל מה שכתוב, עכשיו "בראשית" ברוא ברא שמים וארץ מה מסובך? בראשית ממלכתו "בראשית ממלכתו של יהויקים" אפשר להגיד בראשית ממלכת...

ש. אבל היה תוהו ובוהו ובואו שטוב ובואו זה כבר סיפור אחר 

הרב: לא, אתה לא-לא לא אתה הולך לפסוק שני אתה אומר שאתה בראשון אז בראשון תתמקד עזוב את השני, כי אנחנו בראשון, לא, בוא נתחיל ככה קודם נתחיל עוד פעם "בראשית ממלכת יהויקים" אפשר להגיד? 'בראשית מעשי בניתי בית' אני יכול להגיד? אוקיי זה מה שכתוב "בראשית ברא" מה ברא? "שמים וארץ" ואחר כך הוא מודיע שאחרי ש...

ש. זאת אומרת התחיל בת...

הרב: רק רגע תקשיב-תקשיב אחרי שהוא ברא שמים וארץ הוא מציין: "והארץ היתה תוהו ובוהו" כשהוא ברא את הארץ היא היתה תוהו ובוהו מה מסובך? מה מסובך?! הכל מסודר יפה! "בראשית" מה הוא עשה? "ברא" את מה? "את השמים ואת הארץ" והוא מציין איך היתה הארץ? "תוהו ובוהו" זהו זה מה שהוא אמר, מה אמר? מה מסובך?

ש. לא

הרב: לא מסתדר לך כי אתה רוצה להישאר עם השאלה אין בעיה תשאר עוד כמה שנים ואולי אחר כך יפול לך האסימון 

ש. לא, האסימון עוד עומד במקום 

הרב: זה הבעיה עומד במקום לא נופל צריך ליפול... תודה רבה כן יש לך יש לך עוד שאלה? אני אענה לך לא חשוב בסדר הרצאה הבאה 

ש. ...התמים שלך מדבר אי בט 

הרב: יפה מאוד! הנה קח את הבחור הזה

ש. שלום וברכה כבוד הרב 

הרב: שלום-שלום 

ש. א... מישהו שלח אותי כי הוא לא יכל להגיע לבקש ברכה א... לגבי... יש לו 

הרב: אז מה צריך בהרצאה? אתה יכול לשאול אותי את הברכה במקום אחר! 

ש. ביקש ברבים שיהיה לו זכות גדולה בגלל 

הרב: זה זכות גדולה אז הוא לא בא? למה הוא לא בא?

ש. כן הוא יש לו משפט ש...

הרב: היום בלילה משפט? 

ש. לא, יום ראשון והוא במעצר 

הרב: אבל אנחנו עכשיו... אה, הוא במעצר, אז תגיד שהוא עצור 

ש. כ... אז כן סליחה כן א... אז הוא ביקש אם כבוד הרב בעזרת השם יוכל לברך אותו 

הרב: על מה הוא יושב?

ש. א יש א האשה שהיתה נשואה לו העלילה עליו עלילה מסויימת ו 

הרב: תמיד זה עללות תמיד כן 

ש. אז... אז א אז הם משכה את התלונה פשוט המדינה המשיכה לתבוע אותו

הרב: ברור כן

ש. והמשפט ביום ראשון 

הרב: טוב הוא מה הוא דתי לא דתי מה?

ש. כן

הרב: מה כן מאיפה אתה יודע?

ש. לא אני מכיר את אמא שלו ואבא של מתקשרים למשרד א הם מבקשים א 

הרב: שאלתי אבל אתה מכיר אותו?

ש. אה כן ראיתי אותו פ א 

הרב: דתי דתי או לא דתי?

ש. כן דתי 

הרב: מה ראית שהוא דתי? 

ש. כיפה ו ההורים שלו כאילו 

הרב: כיפה אולי הוא שם כשהוא בא?

ש. כן יכול להיות פשוט 

הרב: ראית את הכיפה קבועה או לא קבועה?

ש. נראית כן לא זזה 

הרב: כאילו תלושה כזאת?

ש. לא של שבתות וחגים רק של יום יום כזה

הרב: אה כאילו בסדר כאילו דתי דתי 

ש. כן

הרב: בלי זקן 

ש. בלי זקן כל כך בגדי ללא צמח לו הוא עדין צעיר 

הרב: ובגדים? בבגדים כן בבגדים א איזה בגדים? ג'ינסים משהו 

ש. קצת נראה לי כ קצת אבל לא שחור לבן הוא לא גר בארץ הוא מחוץ לארץ 

הרב: ועכשיו איפה הוא עצור? 

ש. בארץ כ 

הרב: בארץ כן מחוץ לארץ הוא בא לפה להעצר כן יפה 

ש. 'ארץ ישראל נקנית בייסורים'

הרב: כן טוב מה השם שלו? 

ש. אה בן לאל בן שרה נ בן לאל בן שרה נתן ליה נתן ליה כן השם, השם יזכה אותו לצאת לחופשי אמן ובעזרת השם יתברך יחזור בתשובה שלמה אמן ויהיה לו בשורות טובות אמן 

ש. לכל ישראל בעזרת השם תודה רבה 

הרב: כן מה? מה יש ולקה יש שמה מיקרופון כן 

ש. שלום הרב אפשר לשאול שאלה? א לגבי המצוות ש שאמרת מקודם לפני כמה שנים יצא לי לעבוד בתור קופאית והיה איזה אבריך שעשה כמה קניות לישיבה חבילות של בפלים ו עוגיות ועוגות ורציתי אני לשלם על זה לשלם על זה מתוך המעשרות והיתה אשה שלפני שפשוט שמעה את זה ולקחה את ולקחה לי את המצווה עכשיו א 

הרב: לא הבנתי שום דבר הוא רצה לקנות ומישהו הקדים אותו לקנות לאותה מטרה 

ש. לא אני רציתי לקחת את זה עלי והיתה מישהיא ששמעה את זה ופשוט לקחה את המצווה מה זה לקחה את לא קנית בסוף לא היא פשוט שמעה ולקחה את זה עליה באותו רגע 

הרב: ואת הסכמת?

ש. אני כאילו לא 

הרב: ויתרת, ויתרת על המצווה

ש. איכשהו זה יצא ככה כן 

הרב: יצא שבירת כן טוב, הויתור לא כל כך לענין אבל המצווה באה מכוחך אז את זוכה בכל אופן במצווה!

ש. הבנתי תודה 

הרב: כן לא לוותר על מצוות כל כך מהר אוקיי כן שאלה?

ש. הרב אפשר ברכה?

הרב: כן 

ש. יש לי היום יום הולדת ורציתי ברכה כבוד הרב 

הרב: תזכי להאריך ימים ולעשות מצוות בלי ויתורים 

ש. אמן כן רצון ולידה קלה בבקשה 

הרב: אמן 

ש. אמן תודה 

הרב: שאלה אחרונה 

ש. אני גם כן רוצה 

הרב: בחור שמה? כן מה את רוצה ברכה?

ש. ברכה שתזכה את הבנים שלי ואת הבת שלי שבעזרת השם יחזרו בתשובה מלאה 

הרב: כל ילדייך יחזרו בתשובה שלמה מהרה 

ש. אמן 

הרב: כן 

ש. ערב טוב כבוד הרב 

הרב: ערב טוב 

ש. קודם כל ברוך שובך אני ראיתי מה שאתה עשית בהרצאות בארצות הברית במיוחד בלאס וגאס עם האבא שעלה לבמה זה ממש היה בגדר איך אומרים: "והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם" זה היה מדהים!

הרב: רק אל רק אל תאשים אותי שאני אליהו... 

[מחיאות כפים]

ש. תשמע זה מדהים באמת מד גם את לפני שטסת היה את סעודת הודיה [קישור לסעודת הודיה... אשדוד - סעודת ההודיה על גאולת ישראל אולמי בלו קאסל, 20.12.2022] אתה הזכרת לבחור שיהיה בריא שהילד שלו יהיה בריא את סעודת הודיה ובאמת זה היה אני אומר לך אני התלבטתי אם ללכת באמת הלכתי ערב לפני אני נרשמתי הבאתי ליעקב הגבוה שאשתו ארגנה אשתו הצדיקה ארגנה את זה

[מחיאות כפים]

 אני אומר לך אני לא הייתי באף אירוע משמח כזה! אף פעם לא במשפחה, לא בחברים לא באף מקום שאני ראיתי אותך רוקד עם כולם והדברי תורה שאמרת שם והפייטנים עם האוכל עם הכל ביחד אני כל כך התרגשתי זה, זה פשוט היה מדהים באמת חבל על הזמן משהו מדהים 

הרב: הכל עכשיו הכל שייך ללאה! איך הכל שייך לל המארגנת 

ש. כן כן 'בזכות נשים צדקניות' 

הרב: עכשיו היא מארגנת עכשיו היא מארגנת 'ערב זעקה לבורא לגאול אותנו!' 

ש. וואו 

הרב: כן יש כבר מאתים (200) נשים שנרשמו תוך יממה! 

הסבא משופר;

ש. עכשיו תראה כבוד הרב מזכיר לאורך השנים בכל השיעורים שלו את הסבא מקלם ואת הסבא מסלבודקה וגם היום את הסבא מנובהרדוק

הרב: ולא את הסבא מצנעא... 

ש. וא אתה יודע מה אני רוצה? וגם את הסבא משפולי כן עכשיו אני אומר שגם לך כבוד הרב הגיע הזמן שיהיה לך כינוי כזה לפחות כמוהם אתה גם סבא לא פחות חשוב מהם ואולי אפילו יותר כי אתה מרכז את כל דבריהם ולכן אני חושב שאתה מהיום הרב, הרב אמנון יצחק הסבא משופר מלך התשובה ראש ממשלת האמונה כהן עליון של מוסר התורה עכשיו למה, למה כהן? מה הקשר כהן? כהן כתוב בכהן גדול ביום הכיפורים היה קושר לשון של זהורית לשעיר המשתלח וכשעבודת הכהן היתה מתרצה אז הלשונית היתה מלבינה משהו כזה נכון?

הרב: כן

ש. עכשיו אצל הרב אמנון יצחק אותו דבר איך זה? באים אנשים שעירים עם קוקו, שעיר בא, מה בא? להשתלח בכבוד הרב אמנון יצחק כמו שראינו בקלטות התגובה (...) והעימות (...) והתוכיח לי שאין יש (...) וכל מיני איך

הרב: ואחר כך הוא מלבין עם ציצית לבנה! 

ש. כן הוא בא שעיר המשתלח ומה כבוד הרב עושה? מדבר אליו בלשון של זהורית מלשון זהירות איך אמרת בקלטת 'בר מצווה לשופר' (...) – 'טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה...' ומה בסוף? אותו שעיר הרב אמנון יצחק גוזר לו את הקוקו ומלבין אותו בציצית! 

הרב: יפה תודה!

[מחיאות כפים]

ש. זהו אני אוהב אותך מאוד חזק וברוך ו 

הרב: תודה תודה תודה תהיו בריאים אני מודה לכם מאוד בהצלחה!

 שמה חבר'ה לא לעלות לבמה...