טורונטו - כחה של תפילה וצריכותה

תוכן ענינים: בנושא התפלות; / מעשה נפלא מהבעש"ט! / 'אין שפע יורד לעולם בלא תפלה!' / תפילת אברהם על סדום – לא היתה לחינם! / למה ה' מאשים את נח במבול? / 'תפלה לעולם לא שבה ריקם!' / צריך לדעת: איך מבקשים מהבורא? / להספיד את הח"ח! / 'א-ל מלא רחמים! – תנער את הגביע...' / הראיה שאפילו האדם הפשוט יכול להוריד גשמים! / תפילת הרוצח יותר מכה"ג! / במה משה פחד מקרח? / איזה תפלות לא נענות? / 'אל תדאג! יש לי דוד באמריקה...' / תפילת התשב"ר והורים; / מעשה מתינוק שהחיה מת! ועוד...

 

ערב טוב! 

בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.

בנושא התפלות;

הערב אנחנו נלמד קצת בנושא התפלות: למה צריך להתפלל? מה כוחה של תפלה? מה זה תפלת אמת? איזה תפלה לא מתקבלת? כח התפלות של ילדים! כח התפלות של ההורים! ועוד... 

נצא מפה חכמים גדולים! ומי שידע להשתמש במה שנלמד – יזכה: שיענו תפלותיו! גם אם הוא חילוני!! 

בפרשת בראשית כתוב: "וְכֹל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִהְיֶה בָאָרֶץ וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמָח כִּי לֹא הִמְטִיר ה' אֱ-לֹקִים עַל הָאָרֶץ וְאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ה) 

מפרש רש"י: 'למה הקב"ה לא המטיר גשם? - לפי שאדם אין לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה ואין מכיר בטובתן של גשמים, כשבא האדם וידע שהגשמים הם צורך לעולם התפלל עליהם וירדו וצמחו האילנות והדשאים' 

יש פה יסוד עצום! כבר מימי קדם מבריאת העולם: בלי תפלת אדם לא היה יורד גשם לעולם! ולא רק גשם. גשם זה שפע שיורד מאת הבורא. הבאור הוא: רצון הקב"ה להשפיע על הברואים טובות וחסדים למכביר אבל הקב"ה כַּלל כְּלל בטבע ובהנהגת העולם: שלא תרד השפעה כלשהי בלי שתקדים תפלה. 

מה המטרה של בריאת העולם? מה המטרה שה' ברא את העולם? שיתפלל האדם על חסרונותיו ויבקש מהבורא: שישפיע עליו שפע טוב! ע"י זה אנחנו נדבקים בבורא וחפצים בקרבתו. אם לא היינו צריכים אותו ולא צריכים לפנות אליו והכל היה יורד בלי שום בקשות איזה קשר היה לנו עם הבורא?! אנחנו נזקקים לכל דבר לפנות אליו וכשאדם מרגיש שהפניה שלו פרטית והוא נענה אז קודם כל הוא יודע: שיש א-לקים שמקשיב ושומע לו! ודבר שני (2): יש קשר עכשיו בינו לבין הבורא והוא יכול לבקש כל שאלותיו. זה הסיבה שהעולם נברא מושלם אבל לאדם יש הרבה חסרונות וצריכויות כל זה בשביל שהוא ידרוש את קרבת הא-לקים שישפיע עליו שפע. 

כך נהג הקב"ה במן שהוריד לישראל במדבר. 

שאלו התלמידים את רשב"י: 'למה לא ירד לעם ישראל מן פעם בשנה למה כל יום היה צריך להיות מתח: 'האם היום ירד או לא?!' 

היו שם הרבה אנשים עם הרבה ילדים והיה יורד להם מן רק ליום ומי שהיה משאיר למחר היה מתליע כל יום היינו צריכים לצפות מחדש שירד מן למה לא פעם בשנה שיהיו רגועים! 

אמר להם: 'אני אמשול לכם משל; מלך בשר ודם שיש לו בן פסק לו מזונות פעם אחת בשנה והיה מקבל את פניו פעם אחת בשנה, אחר כך פסק לו מזונות בכל יום והיה בא לפני אביו כל יום. כך היה במדבר, אבא שהיה לו חמשה (5) ילדים דואג: 'ירד מחר או לא?!' אם לא - ימותו ברעב! נמצא שכולם מכוונים את ליבם לשמים!' 

למה? כל יום הם תלויים אבא שאוהב רוצה לראות את הבן שלו כל יום בן שהוא לא כל כך אוהב נותן לו לשנה לא רוצה לראות אותו פעם בשנה! זה גם מוגזם אז אלה שמקבלים שפע יותר מדי ולא נצרכים להתפלל ולבקש זו לא סיבה טובה לחשוב: 'שאתה רצוי אצל הקב"ה...' אדרבה! אם אתה נזקק כל פעם כמו שאנחנו הולכים שלוש (3) פעמים ביום לבקש שמונה עשרה (18) ברכות מתוכם שאלות צרכים; חכמה, בינה, דעת, רפואה, פרנסה, הכל! כל פעם אנחנו באים לפני ה' שלוש פעמים ביום לבקש. 

אם היינו מבקשים באמת ברצינות עם כוונות... תכף נלמד איך זה - אין לכם מושג כמה שפע היה יורד לכל אחד ואחד! 

לכן אנחנו גם מברכים באחת הברכות: 'בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָן עַל כָּל מַה שֶּׁבָּרָאתָ לְהַחֲיוֹת' אנחנו מודים לקב"ה גם שיש לנו חסרונות שחסר לנו כי אז אנחנו יכולים לפנות לבורא לפנות לו ולבקש וככה אנחנו קרובים לקב"ה כי: "קִרֲבַת אֱ-לֹקִים לִי טוֹב" (תהלים עג, כח) כך אמר דוד המלך אין יותר טוב מקרבת אֱ-לֹקִים! להיות קרוב אצל הקב"ה. 

הנצי"ב מוולוז'ין מסביר: שאפילו בזמן שהקב"ה רוצה להשפיע טובה ולא צריך לבקש: 'רחמי שמים!' כי הקב"ה רוצה מעצמו אבל רוצה הקב"ה בכל אופן שיתפללו מקודם אז זאת אומרת שהקב"ה שמח שאנחנו פונים אליו ומבקשים. 

האבות הקדושים והאמהות הקדושות כולם היו עקרים! למה? צדיקים גדולים! כי: 'הקב"ה מתאווה לתפלתן של צדיקים!' ככה יש קשר כל הזמן בינינו לבין אבא שבשמים. 

יכול להיות שלרונן מחכה שפע גדול בשמים – הוא לא יודע... ומחכים לתפלה שהוא יתפלל מכל הלב - ורק אז הוא יקבל את כל מה שמגיע לו! כבר כתוב למעלה, אבל אם הוא לא יתפלל - הוא לא יקבל. כל החיים יעברו ומה שהיה צריך להגיע אליו לא יגיע, בלי תפלה לא מושכים גם את השפע שרשום על שמנו ומוכן לנו. תזכרו את זה!! 

מעשה נפלא מהבעש"ט!

והנה, אני מביא לכם מעשה: הבעל שם טוב הקדוש אסף את התלמידים ציווה על העגלון: 'לרתום סוסים' והתישבו במרכבה ודהרו לכיוון לא ידוע... התלמידים היו רגילים שכך מידי פעם הבעל שם טוב עושה. ואחרי שעות נסיעה בפתח של בית קטן עומד לפול נעצרה העגלה. ירדו, נקשו בדלת, יהודי שנראה עני ואביון פתח אותה והזמין אותם במאור פנים להכנס הבית פנימה! 

ואמר להם: 'עקב החורף הקשה הוא לא זכה לארח יהודים בביתו הוא שמח על המצוה שנפלה בחלקו שבאו אליו אורחים!' 

הבעל שם טוב בקש: 'תה וחלב חם' 

אחרי שהם השיבו את נפשם שואל בעל הבית: 'מנין אתם?' 

השיבו לו: 'ממז'יבוז'' 

שאל אותם: 'אתם מכירים את הרב הקדוש ר' ישראל בעל שם טוב?'

 עוד לפני שהספיקו התלמידים לענות הבעל שם טוב בעצמו אמר לו: 'בבקשה ממך! אנחנו עיפים מן המסע נשוחח אחר כך...' 

התלמידים הבינו: שהוא רוצה להסתיר את זהותו. 

בעל הבית הציע להם מיטות ועלו לישון: 'כל מחסור אני אשלים לכם!' אמר.

תזכרו: מדובר באדם עני!!

 הבעל שם טוב והתלמידים לא מהרו לעזוב את הבית – חמש (5) יממות שלמות היו שם! אכלו מהפת של בעל הבית, שתו, לנו ואת כל זה הוא עושה בשמחה! ולא מראה שיש לו מעמסה. אחרי חמשה ימים צוה הבעש"ט: 'להתכונן לנסיעה' 

כשרק עזבו את הבית הצטרף בעל הבית ללוות אותם כברת דרך כמנהג ישראל, נפרדו ממנו בחמימות 

וברגע האחרון בקש: 'טובה! טובה קטנה: כשתגיעו למז'יבוז' תכנסו לבעש"ט הקדוש ותזכירו את השם שלי לברכה - שאזכה להיות יהודי טוב וירא שמים!' 

פנה אליו הבעש"ט ואמר לו: 'אני הבעש"ט בקרוב תדע מה היתה סיבת בואנו בצל קורתך'.

עלה על המרכבה ציוה על העגלון: 'להדהיר את הסוסים'. 

והיהודי העני נשאר המום ומבולבל! בקש: 'ברכה!' - לא נתן לו, הוא רק אמר לו: 'זה אני ואתה תדע את הסיבה...' היהודי חוזר הביתה מהורהר... 

ושומע את הילדים הקטנים בוכים: 'אבא! אנחנו רעבים!! אין לנו מה לאכול' 

וגם האשה בוכה: 'האורחים שהיו פה גמרו לנו את כל האוכל והמזון! מכרתי תכשיטים בשביל להאכיל אותם!!' 

היהודי העני שמו משה לא יכל היה לסבול את הבכיות של העוללים ואת הדמעות של האשה - זה כבר היה מעבר לכוחותיו! הרים עינים וידים לשמים ופרץ בבכי מר 

ואמר: 'רבש"ע!' זעק: 'מה אשמים רעיתי וילדי שנגזר עליהם לסבול חרפת רעב?!' 

נתישב על השלחן כובש את פני בידיו בבכי חנוק. עוד הוא בוכה על הדלת נשמעו נקישות, הוא נגש לפתוח, הוא לא נדהם לראות את איוואן הזקן הוא היה רגיל שהוא בא לבקר כדי לרוות מהטיפה המרה... אבל הפעם לא בקש איוואן: 'לשתות' 

פנה אל רבי משה כממתיק סוד: 'אפשר לדבר אתך בארבע עינים? יודע אתה מוישק'ה! אני כבר זקן אני לא אחיה עוד הרבה שנים... אני מתגורר כעת אצל ביתי אבל אני לא רווה מהם נחת מהיחס שלהם כלפי, אני מבקש: 'לבלות בביתך את שארית חיי!' 

נופל עליו עכשיו אחרי שלא נשאר לו פת לחם זה עוד הגוי רוצה לגור אצלו עכשיו עד: 'שארית חייו!' 

- 'אל דאגה!' 

הוא אומר לו וכורך את ידו סביב צווארו של היהודי ההמום: 'אני לא מבקש מתנת חינם, יש לי אוצר גדול! זהב, כסף ומרגליות ואתה תהיה עשיר גדול!! ואני מעניק לך את במתנה!!! בתנאי: שתקצה לי חדר בבית שלך' 

ר' משה לא כל כך האמין לדברי הגוי הזקן חשב: 'איך הוא יפטר ממנו בלי נזק?' 

אלא שאיוואן התעקש ואומר לו: 'בא-בא אתי ליער אני אראה לך את האוצר!' 

נו, מה יש כבר להפסיד הסכים לטייל אתו, עד מהרה הבין: שאיוואן צלול מאד והדברים דברי טעם אחרת: איך נתן להסביר את העובדה שליד העצים הוא נעצר ומתחיל לחפור עם את חפירה ושולף שק עם מלא מטבעות זהב! נו, כמובן שמשה נתן הסכמה: שאיוואן יגור בביתו. 

ותוך תקופה קצרה היהודי העני הפך להיות היהודי הכי אמיד בכל האזור כולו!! כל זה היה בגדר 'התחלה'... מספר שבועות חלפו ואחת הפעמים שאיוואן שהה בבית ביתו קרס ומת!

כמו שהיום כולם מתים מהתקפות לב – בגלל החיסונים!...

 וכל הרכוש האגדי נתון עכשיו בידי ר' משה העני שהפך להיות עשיר מופלג בין לילה! אנשים לא ידעו: 'מנין העושר בא?' הבריות אמרו: 'גלגל סובב הוא בעולם!' אבל ר' משה לא שכח מאין הוא בא, הרבה להטיב לענים ולאביונים ולגמול חסד. יום אחד החליט: שהוא נוסע למז'יבוז' לבקר את הבעש"ט הקדוש! יצא לדרך עמד בפתח חדרו של הבעש"ט. לתדהמת התלמידים התקבל היהודי הפשוט במאור פנים מיוחד! בשמחה ובכבוד רב!! 

'מה זה? ועל מה זה?' תמהו התלמידים באזני הרב: 'מה קרה קבלת פנים כזו מכובדת ליהודי פשוט?' 

השיב להם: 'אתם לא מכירים את ר' משה מיודענו? אתם לא זוכרים שהתארחנו בביתו חמש יממות תמימות! אכלנו מלחמו ושתינו מכוסו והוא ובני ביתו רעבו ללחם ממש!!' 

ואז פנה הבעש"ט אל ר' משה והתלמידים ואמר: 'אגלה לכם עכשיו את סוד הנסיעה באותה העת, דעו לכם: היהודי הזה הסתפק במועט, לא היה חפץ בממון או בנכסים אבל בשמים היה מזומן לו עושר גדול! ומכיוון שהוא לא התפלל על כך: 'לזכות לעושר!' נותר העושר בשמים ולא ירד לר' משה. ראיתי זאת', המשיך הבעש"ט: 'שהוא עלול לסיים את חייו בעוני מחפיר! ורק בגלל שהוא לא מתפלל לקבל את העושר שמוכן לו, אז החלטתי: לגרום לו להתפלל על כך ויהי מה! לשם כך שהינו כולנו חמש יממות בביתו וכילינו את כל ממונו! עד שבסוף עולליו עטופים ברעב... זעק מקירות ליבו והתחנן לקב"ה: 'שיושיע אותו מצרתו!' 

והנה! עיניכם הרואות: בתפלה שלו השפיע ר' משה בתפלה שלו עושר עליו ועל בני ביתו! והיום הוא נמצא לפניכם כאחד מעשירי הארץ'. 

המסר במעשה הזה נוקב וחודר: אדם יכול להמתין עד בוש לשפע שירד עליו משמים! הֶא... והשפע ממתין גם הוא לרדת עליו!! רק מה חסר? – התפלה! הוא לא מושך את זה. 

לכן, רונן יכול להיות היום מחזיר בתשובה! אבל הוא לא מתפלל על זה, אם היה מתפלל: 'רבש"ע! את הכוחות שנתת לי לדבר, להעביר מסרים, אינפורמציות - תן לי את הכח הזה להחזיר בתשובה!' - הוא יכול להיות מחזיר בתשובה. 

זאת אומרת אתם לא ידעים מה מחכה לכם בשמים, אתם גם לא יודעים מה המדרגה שקבעו לכם לפני שירדתם, אבל אם לא תבקשו - אף פעם לא תגלו! רק אם מבקשים ומגיע לכם אתם תמשכו את זה למטה, אבל אם לא תבקשו - לא תקבלו. 

ממשיכים... 

'אין שפע יורד לעולם בלא תפלה!' 

אין תפלה שאינה מורידה שפע! - אין דבר כזה. בלשון רבותינו נקראת התפלה: 'שאלה' כמו שאומרים: 'שאלת גשמים' שואלים על גשמים, מבקשים גשמים. למה קוראים לזה בלשון שאלה? - כי על כל שאלה יש תשובה, אם אנחנו שואלים מאת ה' נקבל גם תשובה, מה שנבקש אנחנו נקבל, לא תמיד מקבלים מיד; יש תפלה לאותה שעה, יש לשבוע, יש לחודש, יש לשנה ויש גם לארבעים שנה! אבל אין תפלה שחוזרת ריקם. 

החזון איש אומר: 'כל ברנש בכוחו למצוא טוב ע"י תפלה! וה' מתאווה כביכול לתפלתן של צדיקים והתפלה היא מטעה עוז ביד כל אדם'. 

לפעמים נראה לנו: שלא נעננו - זה רק למראה בשר ודם! האמת: כל תפלה עושה פעולה!! 

תפילת אברהם על סדום – לא היתה לחינם!

והנה לדוגמא; התפלה הראשונה שמוזכרת בתורה כתפלת אברהם היתה על סדום. סדום היו ההפך מאברהם! הוא היה 'איש חסד' הם היו שונאי חסד והורגים את מי שעושה חסד! והוא התפלל עליהם, איש החסד התפלל עליהם: 'שלא ימותו!' ה' רוצה: לכלות אותם, לשרוף אותם! - והוא עומד ומתפלל: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'" (בראשית יט, כז) אברהם תיקן לנו תפלת שחרית. והוא מתפלל על סדום! הרבה בתחנונים!! הפציר בקב"ה: "אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים?" (בראשית יח, כד) אולי אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה? אולי אַרְבָּעִים? שְׁלֹשִׁים? עֶשְׂרִים? עֲשָׂרָה? (בראשית יח, כח-לב) עשר צדיקים אולי יש בכל חמשת הערים! לא עזר לו. 

הצדיק הכי גדול בעולם! אברהם אבינו איש החסד והאמונה מתפלל-מתפלל במשא ומתן עם הקב"ה - לא מצליח! – "וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן" (בראשית יט, כח) מה נשאר משם? ים המוות! ים המלח, זהו, נשרפו כולם. 

אבל אמרנו: 'שאין תפלה שחוזרת ריקם!' אז מה עם התפלה של גדול המאמינים בעולם - מה קרה עם התפלה שלו? 

התורה מעידה: "וַיִּזְכֹּר אֱ-לֹקִים אֶת אַבְרָהָם וַיְשַׁלַּח אֶת לוֹט מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה" (בראשית יט, כט) ההצלה של לוט היתה מכח תפלתו של אברהם אבינו! 

אבל יכול אדם להגיד: 'מה, הוא מתפלל על ערים! מאות אלפים!! מליונים שהיו שמה! ובסוף הוא הצליח להציל רק בן אדם אחד (1)?! אז אם הגדול שבגדולים מתפלל-מתפלל ובמשא ומתן עם הקב"ה ובסוף הוא מצליח להציל רק אחד! אז מה שווה התפלה שלנו?!' 

יכול ככה האדם להגיד... 

אבל התשובה: נכון-נכון, הוא הציל אחד! את לוט, אבל לא אחד אלא גם את בנותיו - ומהבנות של לוט יצאו שני (2) עמים; עמון ומואב! וממואב יצאה רות המואביה ומרות המואביה יצא דוד המלך!! ומדוד המלך יגיע משיח צדקנו!!! - אז התפלה עזרה או לא עזרה? כל העולם יוושע בזכות המשיח. וזה מכח תפלתו על סדום ועמורה. אין תפלה שהולכת ריקם - אין דבר כזה. 

כתוב: "אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם" (בראשית לה, כו) ושמה כתוב את כל השבטים כולל שבט בנימין, אבל בנימין לא נולד בְּפַדַּן אֲרָם הוא נולד בארץ ישראל. כך מקשה הרמ"ע מפאנו.

שימו לב! 

הוא אומר: 'היות ורחל התפללה בעת הלידה של יוסף, זה הבן הראשון ואמרה: "יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר" (בראשית ל, כד) היא בקשה: 'עוד בן!' מכיוון שהתפלה שלה באותו רגע עלתה למרום והתקבלה - נחשב הדבר כאילו היא כבר-כבר נפקדה בבן נוסף! וכאילו כבר אז נולד בנימין. לכן כתוב בפסוק: "אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם" - לא, אבל בנימין נולד בישראל? – כן-כן-כן אבל התפלה איפה היתה שנתקבלה במרום? – שם! אז נחשב: שבמציאות בנימין כבר קיים! והמקום של התפלה קובע. 

- לא יאומן כי יסופר כמה הכח של התפלה! 

עוד הלכה, במסכת ברכות כתוב: 'תנו רבנן: 'הרואה מעברות הים' - זה איפה שעברו ישראל בים סוף, ועוד כמה דברים: 'מעברות הירדן' ועוד... כתוב: 'ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק...' אם אחד הגיע למקום והוא יודע: שזה האבן שישב עליה כשעשה יהושע בעמלק - צריך לברך... מה מברך? 'בָּרוּךְ שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ במקום הזה!' 

למה כשהוא רואה את האבן? - משה ישב במקום גבוה על אבן ונשא ידיו למרום והתפלל: 'שישראל ינצחו!' המערכה היתה במקום אחר: יהושע מול העמלקים! אז למה הרואה את האבן אומר: 'שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ במקום הזה!' צריך להגיד איפה שהיתה המערכה ונצחו אותם! 

התפלה הכריעה את המלחמה! כיוון שהתפלה הכריעה את המלחמה - צריך לברך על הנס במקום שהיתה התפלה!! 

אתם שומעים מה זה הכח של התפלה? - התפלה קובעת מציאות. 

למה ה' מאשים את נח במבול?

עכשיו נראה: שבן אדם אחד יכול להציל את כל העולם בתפלה! אתם מכירים אחד כזה שיכול להציל את כל העולם בתפלה? היה כבר אחד כזה, היה! היה אחד שיכול להציל את כל העולם בתפלה – נח! אבל הוא לא הציל. הוא לא הציל: נח - מי המבול נקראו על שמו: אתה גרמת למבול! והוא נצל מהמבול אבל ה' מאשים אותו: 'שכל המבול היה בגללו!' למה? - אתה לא התפללת על הדור שינצלו! 

הוא נסה להחזיר אותם בתשובה, הוא נסה להגיד להם: 'יבוא מבול!' 

צחקו עליו... 

מאה עשרים (120) שנה הוא מקים תיבה! מאה עשרים שנה הוא מקים תיבה במרכז העיר!! 

וכולם צוחקים: 'מה זה? השוטה הזה!' כל הזמן עושים תיירות, אוטובוסים מקנדה הגיעו מסתכלים: 'מה הולך פה? הזקן הזה כל הזמן דופק בפטיש! מה אתה עושה?' 

- 'תיבה' 

- 'למה תיבה?' 

- 'יהיה מבול!' 

מאה עשרים שנה עברו - בסוף הוא נכנס לתיבה הוא היחידי שנצל עם בני משפחתו! כל העולם נמחה!! וה' מאשים אותו: "כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי" (ישעיה נד, ט) "כִּי מֵי נֹחַ" - מֵי נֹחַ המבול נקרא על שמך. אומרים חכמים: 'אם היה מתפלל על הדור - היה מציל אותם!' מאיפה יודעים חכמים שאם היה מתפלל היה מציל אותם? 

כשהוא יצא מן התיבה הוא הקריב קרבנות, לא הוא - כי הוא היה בעל מום, נכה כי האריה נתן לו מכה בגלל שהוא אחר להביא לו מזון. אבל הוא הקריב קרבנות. ומה קרה? "וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ" ומה אמר: "לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח, כא) 

אומר הקב"ה: בזכות הקרבנות שהקרבת לפני - אני נשבע: 'שיותר אני לא אחריב את כל העולם כולו!' לא חוזר על זה'. 

בזכות מה? – קרבנות! 

אנחנו אומרים על פי הפסוק: "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (הושע יד, ג) היום במקום קרבנות זה התפלה נכון? אז אם הוא הקריב קרבן וה' אמר: 'שהוא לא ימחה יותר את העולם!' אם הוא היה מתפלל - הוא לא היה מוחה את העולם!! אבל הוא לא התפלל. 

אז רואים: שבן אדם אחד יכול להתפלל על כל העולם גם שכל העולם רשעים גמורים עד שראוים למחיה ובזכות אדם אחד שיתפלל עליהם - יכול להציל עולם ומלואו! זה כוחה של תפלה. 

'תפלה לעולם לא שבה ריקם!' 

עשרים ושתים (22) שנה יעקב לא ידע: 'מה עלה בגורלו של יוסף?' הוא לא יכול היה להתנחם! עשרים ושתים שנה הוא בוכה!! למה הקב"ה לא גילה לצדיק יעקב אבינו: 'שיוסף חי במצרים!' - בגלל שהאחים עשו חרם ביניהם: 'לא לגלות לאבא ליעקב את מכירת יוסף!' והם היו תשעה (9) וצריך לעשות את החרם בעשרה (10) - הם צרפו את הקב"ה לחרם. אז כיוון שהקב"ה הצטרף לחרם הוא לא היה יכול לגלות ליעקב אבינו: 'שיוסף חי!'. 

אבל במקום אחר כתוב: למה יעקב אבינו סבל עשרים ושתים שנה! שהוא לא ידע שיוסף חי? – 'מידה כנגד מידה' הוא ציער את אבא שלו את יצחק ואת אמא שלו רבקה, שהוא נעדר עשרים ושתים שנה שהיה אצל לבן. ולא היה טלפונים להודיע ולא שום דבר... אתה גרמת צער עשרים ושתים שנה - אתה תקבל צער עשרים ושתים שנה. 

אז רגע! בגלל מה יעקב לא ידע; בגלל שה' לא רצה לגלות לו או שבגלל שמגיע לו מידה כנגד מידה על מה שציער את אביו? 

אומר המהר"ל הקדוש: אין סתירה בין שני הדברים; יעקב - היה ראוי לעונש על השנים שהיה בבית לבן והאריך לשבת שם בסך הכל עד שהוא חזר עשרים ושתים שנה. אבל אם זה היה רק מהסיבה הזאת, היה יכול יעקב אבינו לבטל את המידה כנגד מידה ע"י תפלות! היה יכול לבטל!! אבל בגלל שהחרימו עם הקב"ה - גם אם היה מבטל אי אפשר היה לגלות לו, כי יש חרם. 

אבל מה רואים? - שעם תפלות אפילו שמגיע לו עונש עשרים ושתים שנה כנגד בדיוק, עם תפלות אפשר אפילו גזירות שגוזר הקב"ה אפשר לבטל ע"י תפלה! 

יותר מזה! 

אפשר להכריח את הקב"ה להשמע לתפלות שלנו!! אפשר להכריח. איפה אנחנו לומדים את זה? אצל משה רבנו הוא רצה: 'להכנס לארץ!' "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר" (דברים ג, כג) הוא רוצה להכנס, התפלל חמש מאות וחמש עשרה (515) תפלות: 'להכנס לארץ ישראל!' 

אחרי התפלה חמש מאות חמש עשרה אמר לו הקב"ה: "רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (דברים ג, כו) למה אמר לו כך? - שאם היה מוסיף עוד תפלה היה מוכרח להכניס אותו לארץ ישראל! לכן עצר אותו אל תוסיף עוד - אם תוסיף אני אהיה מוכרח להכניס אותך! 

רואים: שיש כח באדם כביכול להכריח את הקב"ה גם בגזירה שנגזרה. 

ר' עקיבא איגר זלה"ה בקשו ממנו: 'להתפלל על חולה פלוני בן אלמוני' אחרי זמן הוא שלח מכתב: 'על דבר אשר בקשוני להתפלל על פלוני - התפללתי ולא נעניתי! אולי היתה טעות בשם החולה?'

זאת אומרת הוא היה בטוח: שאם הוא מתפלל - הוא מרפא את החולה! אבל זה לא הועיל אז הוא אומר: 'ודאי שהיתה טעות בשם!' אז עד כדי כך הוא היה בטוח: שתפלה לא תחזור ריקם אם הוא מבקש מכל הלב. 

אבל יש אנשים שמתפללים ורואים: שלא באה ישועה כמו שהם רוצים לפעמים שנים! עשר (10) שנים לא נפקדים, עשרים (20) שנה לא נפקדים, חנה התפללה תשע עשרה וחצי (19.5) שנים עד שהיא זכתה בבן שמואל הנביא! תשע עשרה וחצי שנה. והיתה לה 'צרה' בשם פנינה שתיהן היו נשות אלקנה ופנינה היתה מצערת אותה - כדי שהיא תתפלל עם דמעות! 

והיתה אומרת לה: 'האכלת את הילדים? שלחת אותם לבית הספר? הם חזרו? השכבת אותם לישון?' 

כל יום! למה? בשביל שהיא תתפלל מעומק הלב ותקרע את השמים! – ותקבל!! ובסוף באמת היא קבלה אחרי תשע עשרה וחצי שנה. אז לא תמיד נענים. ואפילו צדיקים גדולים! לא להתיאש, לא להפסיק! 

צריך לדעת: איך מבקשים מהבורא? 

"אֶקְרָא לֵא-לֹקִים עֶלְיוֹן לָאֵ-ל גֹּמֵר עָלָי" (תהלים נז, ג) אני אֶקְרָא לא-ל עֶלְיוֹן - והוא יגמור עָלָי מתי שהוא רוצה, הוא יודע מתי הכי טוב לתת לי לפי חשבון מדוקדק הידוע לפניו, אני לא צריך להתיאש. "קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'" (תהלים כז, יד) לא להפסיק לקוות. קַוֵּה מלשון: קו כמו קו טלפון - לא לנתק את הקשר להשאר על הקו לא לרדת מהקו להמשיך לבקש. "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה' כִּי עִם ה' הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת" (תהלים קל, ז) הקב"ה בסוף הקב"ה יפדה אותנו מכל הצרות! 

להספיד את הח"ח!

עכשיו תשמעו סיפור מדהים - לא יאומן כי יסופר! לא יודעים אותו... 

תלמיד של החפץ חיים קראו לו הגאון ר' מרדכי לנדינסקי זצ"ל הוא היה הבן של הגאון ר' משה לנדינסקי שהיה ראש הישיבה בראדין של החפץ חיים. ויום אחד הוא מספר לבן שלו ר' מרדכי אומר לו: 'כשאני אמות אני מספר לך עכשיו סיפור ואתה תספר אותו בהספד כשאתה מספיד אותי תספר להגיד את השבחים של החפץ חיים!

 - המעשה היה בשנת תרפ"ח החפץ חיים היה בן שמונים ושמונה (88) תקפה עליו מחלה קשה עד מאד והגיע: "עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת" (תהלים קז, יח) כל כלל ישראל התפללו לשלומו. באחת הלילות באותה התקופה הקשה ר' מרדכי הרגיש: שהוא לא מסוגל לסבול את העובדה שהח"ח חולה ונוטה למות! 

פנה לבית הכנסת בשעת לילה מאוחרת סגר את הדלת ופרץ בבכי מרורים: 'רבש"ע!' - הזעקות זעזעו את הקירות הדוממים: 'אנא! אל תטול מאתנו את רבנו!' שעה שלמה הוא יושב ומתחנן: 'לרפואה שלמה למנהיגיו של כל ישראל!' בסוף פתח את ארון הקדש ובקול חנוק אמר כך: 'רבון העולמים! כלל ישראל לא יכולים בלעדי הח"ח!! אם הגיע שעתו להפטר מן העולם - אני מנדב חמש (5) שנים מחיי עבורו!' מחה את הדמעות, יצא מבית הכנסת חזר לתלמודו. 

חלפו מספר ימים הח"ח יצא מכלל סכנה ושב לאיתנו! בין הבאים לחזות בפניו של הח"ח היה גם התלמיד המסור ר' מרדכי לנדינסקי, אז הוא היה בן עשרים וארבע (24) בלבד. איך שהוא נכנס לחדר קרה דבר מוזר! לפני שהוא פתח את הפה 

אומר לו הח"ח כך: 'מרדכל'ה! תפלותיך - השפיעו בשמים! דע לך: הגם שנדבת חמש שנים מחייך עבורי, לא יגרע מחייך מאומה, ועוד תאריך ימים יותר מגילי כעת!' הוא היה בן שמונים ושמונה (88) אתה תחיה יותר משמונים ושמונה!! וכך היה, הח"ח היה אז בן שמונים ושמונה ואחר כך הוא נפטר בן שמונים וארבע (84), החמש שנים שנדב לו מרדכי לנדינסקי התלמיד נתוספו לחייו. ומרדכי לנדינסקי שהיה בן עשרים וארבע אז - חיה עד גיל שמונים ותשע (89)! בדיוק כמו שהוא הבטיח לו: 'אתה תחיה יותר ממה שאני חי כרגע!' שהיה בן שמונים ושמונה. 

אתם מבינים? 

כל ישראל התפללו בשביל הח"ח - אף אחד לא שכנע את הקב"ה! מי שכנע? זה שנדב חמש שנים מהחיים שלו. 

אז הוא אמר: 'תספר את זה בהספד עלי, אבל לא עלי תספר. תספר על החפץ חיים - איך הוא ידע! איך שנכנסתי הוא ידע, הוא יודע מה קורה בשמים! הוא אמר מה פסקו למעלה: פסקו; שהתפלה שלי התקבלה ושיוסיפו את החמש שנים לחייו של הח"ח, שאני אחיה יותר ממנו בשנה!' 

זה היתה גדולתו של הח"ח שבקש התלמיד לספר בהספד. אז רואים: מה זה כח של תפלה של בן אדם! אל תזלזל בעצמך אפילו אתה רק תלמיד קטן, מהקטנים. - אין דבר כזה! זה תלוי איך התפלה נעשית. 

'א-ל מלא רחמים! – תנער את הגביע...'

סיפור מאחד מהישישים של צפת: מה זה כח של תפלה? 

בצפת פרצה מגפה איומה! הפילה חללים מידי יום, בין התושבים שנדבקו במחלה ארורה היתה אשה אלמנה שהיה לה בן יחיד!! בן קטן, התייתם לא מכבר מאביו ועכשיו הוא עומד להתייתם גם מהאמא. והאמא על ערש דוי הרגישה: שהיא עומדת לעזוב את העולם. קראה לילד הקטן למיטה עינים כמעט עצומות... 

ואמרה לו: 'בני אהובי! עוד מעט תהיה יתום משני (2) ההורים - יעברו עליך שנים קשות! זמנים טרופים, אף אחד לא ישים לב ליתום... אתה תתגולל ממקום למקום'. החזיקה ביד רועדת את הבן ואמרה: 'יש לי מספיק עצות לתת לך - אבל אין לי כח לדבר! אז אני אתן לך עצה אחת (1) תשמור עליה ובה תתגבר על כל הצרות'. 

ואז היא אומרת לו: 'אתה זוכר את כוס הקידוש של אבא?' 

הבן אמר: 'כן' 

- 'אתה זוכר, כשאבא היה ממלא את הכוס עד גדותיה - כל נגיעה קלה בכוס היתה גורמת ליין לגלוש?' 

הבן לא מבין: למה היא נזכרת עכשיו ברגעים האחרונים בכוס הקידוש? אבל היא לא השאירה לו הרבה זמן לתמוה... 

ואמרה לו: 'בודאי אתה יודע בני! שהקב"ה 'א-ל מלא רחמים!' - גדוש עד גדותיו!! תזכור: כשיציק לך דבר מה, אתה צריך לפנות אליו בתפלה ובדמעה ולנענע קצת שערי שמים - ואז ישפכו עליך מהחסדים של הקב"ה!!!' 

היא עצמה את עיניה והשאירה אותו בודד בעולם. ואותו ישיש צפתי - הוא האריך ימים מאד! עבר את התשעים (90) אמר: 'שהעצה פשוטה שנתנה לו האמא לפני מותה - חזקה אותו! וכך הוא עבר את התקופות הקשות בחייו והוא ידע: 'שכל תפלה - לא תחזור ריקם!' וככה הוא זכה שכל מה שבקש מה' – קבל!' 

זה עצה לא רק לו – לכולנו! הקב"ה מלא רחמים. כשמספידים אדם אומרים: 'א-ל מלא רחמים!' מלא-מלא!! צריך לנענע קצת את השמים אם התפלות הן מעומק הלב אמיתיות אתה מנענע את השמים 'שערי דמעה לא ננעלו!'. 

אתם יודעים: הקרבנות... הקרבנות אינם היום במקומם יש תפלות אמרנו, נכון? ומה כתוב: "עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח" (ויקרא ב, יג) אז גם בתפלות גם צריך מלח, אז מה, נבוא עם מלחיה ונשים על הסידור? – לא! מפה-מפה (מהעינים) הדמעות מלאות מלח אם אתה בוכה לקב"ה בתפלה - זה תפלה מעומק הלב! זה כמו קרבן והקב"ה יענה לך, זאת העצה. 

כל תפלה - מורידה שפע וישועה! גם אם לא לך ישירות ומיד – לאחרים. אמרנו: שאם אדם מתפלל הוא יכול להושיע עולם ומלואו! אז צריך לדעת: שום תפלה לא הולכת בחינם. 

הראיה שאפילו האדם הפשוט יכול להוריד גשמים!

עכשיו תקשיבו דבר מדהים!

אפילו האדם הכי פשוט! הכי פשוט - יכול להוריד גשמים!! הכי פשוט, לא תאמינו. מי יודע איפה זה כתוב בשולחן ערוך? אם משהו יודע את זה -אני נותן לו מאתים דולר (200$)... אני נותן אמריקאי - זה יותר טוב מהקנדי... מי שיודע איפה זה כתוב בשולחן ערוך: 'שאדם פשוט יכול להוריד גשמים!' - מאתים דולר. מה יום כיפור? אם משהו אומר שטויות - הוא ישלם מאה דולר (100$) מה זה? משהו יודע? 

אני אומר לכם את ההלכה, תקשיבו! באורח חיים (סימן קיד' סעיף ד') כתוב: 'אם אדם טעה בתפלתו ואמר: 'מוריד הגשם' בימות הקיץ - עליו לחזור לתחילת הברכה!' 

לפי הפשטות של הדברים, כיוון שהוא שינה מהמטבע שטבעו רבותינו בתפלה - עליו לחזור ולהתפלל כראוי. 

אבל לא תאמינו! הט"ז (הטורי זהב) שמה (סעיף קטן י) כותב: 'כיוון שיש בימות החמה זמן שהגשמים קשים לעולם' כי זה זמן הקציר וגשם אם יבוא בזמן הקציר - יקלקל את הכל! והגשם נעצר כבר עבר זמן גשמים ומה הוא אמר: 'מוריד הגשם!' והוא יכול להביא אותם והם לא נוחים לעולם עכשיו - לכן מחזירים אותו בימות החמה. 

יוצא: שהאדם הכי פשוט שהתבלבל בתפלה ובמקום להגיד: 'מוריד הטל' הוא אמר: 'מוריד הגשם' הוא אמר מוריד הגשם - הוא עלול להוריד גשם!! 

אומרים לו: 'תחזור!' 

- מי? סתם בן אדם! אין 'סתם בן אדם' אבל בעינינו: זה סתם בן אדם, מה כוחו להוריד גשמים?! - הלכה בשולחן ערוך! 

נו, יש לכם ראיה יותר חזקה מזו?! תפלה של יהודי פשוט! שטועה בתפלה, אפילו לא הרגיש - עשויה לעורר רושם בשמים ולהוריד גשמים בשעה שאין העולם צריך להם! עד כך חוששים: שמא תעשה תפלתו פירות ומחזירים אותו לראש התפלה להגיד: 'מוריד הטל'. 

ועכשיו תשמעו עוד יותר קשה! עוד יותר קשה: מה זה תפלה של יהודי פשוט!! 

ביום המקוּדש של השנה ביום הכיפורים עומד הכהן הגדול, ירא, חרד, נרגש! עומד להכנס לקדש הקדשים פנימה!! פעם אחת (1) בשנה למעלה מדרגת המלאכים - הדרגה שלו: מלאך לא יכול להיות! שם רק הכהן הגדול!! אם הוא לא מאה אחוז (100%) וחשב מחשבה אחת שלא בסדר - הוא מת במקום! מת במקום!! צריך להיות: "קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ" (ישעיה ו, ג) הוא נכנס לשמה והוא הולך לכפר על כל ישראל. בתפלת הכהן הגדול - מכפרים לכל עם ישראל! 

מגיע הרגע המיוחל הוא מתקדש ומטהר במחשבה, קטורת בידיו נכנס לקדש הקדשים וביציאה הוא מתפלל 'תפלה קצרה' מה מתפלל הכהן הגדול? הוא מבקש: 'שהעוברות הנשים המעוברות ישלימו את ההריון לשלום! הוא מפלל על הפרנסה של ישראל' והוא גם מתפלל: 'שהקב"ה לא יקבל תפלה של עוברי דרכים!'. 

אדם הולך בדרך... פעם לא היה סככות בדרכים, לא היה כבישים היה בוץ! היה פשוט שבילים ובוץ ואם ירד גשם אתה הולך בבוץ!! ואם נופל עליך גשם מבול - אתה נרטב עד לשד עצמותיך. ואם יש לך כברת דרך ללכת קילומטרים... אז מה עושה אדם במצב כזה? - מתפלל לקב"ה: 'שיעצור את הגשם! עד שיגיע למקום מחסה'. 

הכהן הגדול מבקש מהקב"ה: 'רבש"ע! אל תקבל את התפלה של עוברי דרכים בשעה שישראל צריכים גשמים...!'

זאת אומרת אל תעדיף את היחיד (1) מול מליונים יהודים שצריכים את הגשמים! כי הקב"ה עלול לשמוע לתפלתו של אדם יחיד פשוט שהולך בדרך - הוא ישמע לו!! והכהן מבקש: 'לא לשמוע לו!' מה זה? כזה כח יש לבן אדם פשוט שהולך בדרך ומבקש: 'שלא יהיה גשמים!' - ?! – כן! כי האדם הזה שהולך בדרך, הלב שלו שבור! נקרע!! כולו רטוב, קופא מקור – סכנה! איזו תפלה יש לאחד במצב כזה?! - זה לא תפלה רגילה! זה לא (בהרצה): 'אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.... בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת...' מה זה?... מה אתה מגמגם? מה?! 

אדם צריך להתפלל - כמו שצריך להתפלל! עד כדי כך - לא יאומן כי יסופר! אז רואים מפה: שיהודי פשוט בתפלה אמיתית מעומק הלב - משנה את הטבע!! 

תפילת הרוצח יותר מכה"ג!

עוד דוגמא; רוצח - תפלתו יכולה להשמע יותר מכהן גדול!! 

ואי ואי ואי חבר'ה זה כבר מוגזם...! לא? מי שרצח בשגגה... אין 'הורג' בשגגה התורה קוראת למי שהורג בשגגה: 'רוצח!' 

מי שרצח בשגגה - בורח לערי מקלט. והוא נשאר בערי מקלט עד שימות הכהן הגדול. אם הוא הגיע לעיר מקלט וחיה הכהן הגדול עוד חמישים (50) שנה - הוא יהיה שם חמישים שנה! אם הוא הגיע ושנה אחרי זה מת הכהן הגדול - הוא משתחרר אחרי שנה. מה עושים הרוצחים? – מתפללים: 'שהכהן הגדול ימות!' כי כל השחרור שלהם תלוי בכהן הגדול. 

מה אשם הכהן הגדול שיתפללו עליו שימות? 

אם הוא היה מתפלל כמו שצריך - לא היה מי שרוצח בשגגה! הכל תלוי בתפלתו של הכהן הגדול. אבל התפלה שלו לא היתה עד כדי כך שתמנע את זה - וקרה שקרה מה שקרה - אז הם מתפללים עליו: 'שימות!' 

מה היו עושים האמהות של הכהנים הגדולים? היו הולכות ומביאות להם עוגות ואוכל והכל בשביל מה? - שלא יתפללו על הבן שלהם 'כי אין לב' אחרי שהאמא באה ואומרת: 'קח! אתה תקח תאכל קח...' מלבישה אותו הכל נותנת לו אחרי זה ליהודי אין לב להתפלל על זה - אז הוא ישאר עוד שלושים (30) שנה! ועוד ארבעים (40) שנה!! עם כמה עוגות... ואי ואי ואי... גם זה צריך ללמוד: כמה עוגה יכולה לעשות!

אבל מכל מקום, רואים: שתפלתו של רוצח יכולה להרוג את הכהן הגדול! למה? כי הוא רוצה: להשתחרר! הוא לא רוצה להתקע... יכול להיות שיש לו אשה וילדים וכו' אז אם כן רואים: שכח התפלה אפילו ברוצחים! 

במה משה פחד מקרח?

עוד יותר גרוע! קרח חלק על משה רבנו!! כמעט עוקר את כל התורה, מעמיד את משה רבנו בעיני כל ישראל כאילו הוא אנטרסנט, פוליטיקאי, מסדר תפקידים לאהרן אחיו, למשפחה שלו ולא מתייחס ללויים... 

ואז הוא אומר לו: "כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר טז, ג) ומצליח לארגן מאתים חמישים (250) ראשי סנהדראות - שיעמדו נגד משה רבנו! 

ומשה רבנו מתחנן לבורא: "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (במדבר טז, טו)

 – וַאי! משה פוחד מקרח?! עוקר התורה! שעד עכשיו עד עכשיו... הוא בגיהנם עם כל המאתים חמישים ראשי סנהדראות והם אומרים: 'משה אמת ותורתו אמת והם בדאים!' = שקרנים. וחוזרים עוד פעם: 'משה אמת ותורתו אמת...!' כבר למעלה מאלפי שנים הם כבר אומרים אותו דבר: 'משה אמת ותורתו אמת והם בדאים! משה אמת ותורתו אמת והם בדאים...!!' 

האשכנזים עשו מזה שיר: 'מישה אמת ותורתו אמת מישה אמת ותורתו אמת...' איך ממשיכים האשכנזים? 'אַי אייייי איי איייי איי אייייי'... 

(הקהל מוחא כפים...)

וכי לאשכנזים אין מילים לעשות פזמון?! למה הם אומרים: 'אַי אי אי ייייי..'? אתם יודעים למה? בגלל שקרח ועדתו הם בגיהנם ויש שמה גחלים אז מידי פעם הם צועקים (מכאב): 'אַיי אי אי יייי...' 

אז למרות זאת... למרות זאת שהם כפרו! והיו נגד משה רבנו. ומשה יודע: שהוא שליח אמת! והכל הוא עושה על פי ה' עם כל זה הוא פחד מהתפלה שלהם ובקש מה': "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" למה? כי הם ידעו: שזה שאלה של חיים ומוות! כי מחר יתברר ע"י המחתות מי אמת ומי לא - ומתוך המאתים חמישים יכול לצאת רק אחד (1) חי! כל השאר הולכים למות!! אז איזה תפלה יש לכל אחד כה שהוא פוחד: שמחר יכול להיות שהוא לא חוזר הביתה - זה מפחיד!! תפלות כאלה - זה מפחיד!!! 

אבל מה אנחנו לומדים מזה? כל בן אדם, לא משנה באיזה מצב הוא, אם הוא פונה לה' – ה' שומע! 

אתם יודעים עד איפה? לא תאמינו! כתוב: 'אפילו גנב! גנב באמצע גניבה הוא עולה לדירה דרך הצינור... ולפני שהוא נכנס מהמרפסת הוא אומר: 'רבש"ע! יאל'ה!! תציל אותי שלא יתפסו אותי...!' ה' שומע לו! שומע לו!! שומע לו!!! "וְהַבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (תהלים לב, י) וכך אומרת הגמרא: 'הגנב אפום מחתרתא רחמנא קרי' גנב בפתח המחתרת פונה לה' ואומר: 'רחמנא! רחמנא!! תרחם עלי שלא יתפסו אותי!!' 

נו, נו, מי לא יכול להתפלל ושתפלתו תתבקש! ויש לו פחד: שיתפסו אותו!! יכול להיות שירו בו. יכול להיות שירו בו - היה אחד פה בארצות הברית נכנס למסעדה גם כן ירו בו טאך-טאך-טאך... ו'הורידו' אותו... 

איזה תפלות לא נענות?

 – אוֹ! גם את זה צריך לדעת: איזה תפלות לא נענות? 

כתוב בתהילים: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה, יח) – אוֹ! גם את זה צריך לדעת: איזה תפלות לא נענות? 

כתוב בתהילים: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה, יח) אוֹ! ה' קָרוֹב!! למי? - למי שקורא לו בֶאֱמֶת זה חשוב לדעת. זאת אומרת לא כל תפלה מתקבלת כי היא צריכה להיות אמיתית, באם היא לא אמיתית אלא סתם אתה פולט מילים כאילו אתה עומד בתפלה ואתה אומר: "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ" (תהלים נא, יז) [ומגמגם בלי לב וכבר מגיע לסיום התפלה]: "עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" (איוב כה, ב) וגמרת זהו העיקר לגמור! - זה לא נקרא תפלה זה 'להשתחרר' אז זה לא תפלה צריך קריאה אמיתית אם לא - זה קריאת שקר! 

אז בואו נברר את הדברים ונראה מה זה נקרא 'אמת' ומה זה 'שקר'. אני מציג בפניכם כמה סיטואציות ובסוף נגיע למסקנה: מה היה פה? 

הגמרא מספרת: 'אנשי אלכסנדריה שאלו את ר' יהושע בן חנניה: 'מה יעשה אדם ויחכם?' הם רוצים להיות חכמים מה יעשה אדם ויחכם 

אמר להם ר' יהושע: 'ירבה בישיבה וימעט בסחורה' - אם תשב בישיבה, בכולל תשב תלמד הרבה תורה ותמעיט בסחורה אתה תהיה חכם. 

אמרו לו: 'הרבה עשו כן ולא הועיל להם!' 

אמר להם: 'אלא יבקשו רחמים ממי שהחכמה שלו' - צריך להתפלל לבורא עולם שהחכמה היא שלו ולבקש בתפלה שה' יחכים. 

שאלו אותו עוד שאלה: 'מה יעשה אדם ויתעשר?' 

אמר להם: 'ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה!' - אתה רוצה להיות עשיר? תרבה בסחורה אבל יש תנאי: שהמשא ומתן שלך יהיה באמונה לא לשקר לא להונות תהיה ישר במשא ומתן. 

אמרו לו: 'הרבה עשו כן ולא הועילו!' 

מה אמר להם? 'יבקשו רחמים ממי שהעושר שלו'.

הגמרא מקשה: 'אם ככה כדי להחכים וכדי להתעשר יש צורך בתפלה ולבקש רחמים - אז למה יש צורך להרבות בישיבה כדי להחכים? למה צריך להרבות בסחורה כדי להתעשר? מספיק להתפלל וגמרנו! ועוד שאלה: למה ר' יהושע בן חנניה לא אמר להם מההתחלה תשובה שלמה? למה לא אמר: 'ירבה בישיבה ויבקש רחמים ממי שהחכמה שלו! ירבה בסחורה ויבקש רחמים ממי שהעושר שלו! למה היה צריך לחכות שהם יגידו לו: 'הרבה עשו כן ולא הועיל להם?' (נדה יג).

מי יודע תשובה? למה הוא לא אמר מההתחלה למה הוא עשה להם חצי עבודה אחרי שאמרו: ש'זה לא הועיל!' אז הוא הוסיף להם: 'שצריך להתפלל!' למה לא אמר להם מההתחלה? מה זה שיגיעו לבד? למה היו צריכים להגיע לזה לבד? אם הם יודעים להגיע לזה לבד - בשביל מה הם שאלו? איזה נסיון בגלל שהבחור לפניך השיב כך אז אתה מעתיק!?... 

עוד שאלה: (מגילה) מסופר: כשנכנסה אסתר לפני אחשורוש היא עמדה לפני בית הצלמים שלו ואז הסתלקה ממנה שכינה 

אמרה אסתר לפני הקב"ה: 'שמא הסתלקה ממני שכינה מפני שקראתי לאחשורוש: 'כלב!' שנאמר: "הַצִּילָה מֵחֶרֶב נַפְשִׁי מִיַּד כֶּלֶב יְחִידָתִי" (תהלים כב, כא) יְחִידָתִי - זה הנשמה. 

חזרה אסתר וקראה לאחשורוש: 'אריה!' ואמרה: "הוֹשִׁיעֵנִי מִפִּי אַרְיֵה" (תהלים כב, כב) למה היא החליפה מכלב לאריה? צריכים לבאר: מה היא ראתה בזה שהיא מכנה את אחשורוש כֶּלֶב - הרי הוא רשע גמור! צורר ישראל מובהק!! מה רע לקרוא לו כֶּלֶב?! ולמה אחרי שהיא קראה לו: 'אַרְיֵה' - חזרה השכינה? 

מי יודע? האריה יותר מפחיד? נכון! נו, ולמה צריך להגיד? נו, תגיד! הכלב רק נובח... והאריה? נו, אז למה היא צריכה להחליף? לא היה מספיק חזק? מה? התפלה - אז צריך להגיד: אַרְיֵה - יפה מאד! הבחור הזה פקח!! תכף נגיע למה שאמרת. 

עכשיו עוד דבר, יש ימים טובים בשנה! איזה ימים הכי טובים בשנה? איזה חמשה עשר (15) באב! 'לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים' (תענית ד, ח) הגמרא מספרת (בבא בתרא קכא): דעות בענין השבח של יום טו' באב; רב דימי בר יוסף מביא בשם רב נחמן: שביום טו באב פסקו מתי מדבר למות! 

מה היה הסיפור? המרגלים באו ואמרו שה: "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" (במדבר יג, לב) הוציאו דיבת הארץ רעה! הפחידו את ישראל: לא להכנס לארץ!! 

אתם יודעים למה? הם פחדו מהבחירות, הם היו הנשיאים במדבר אם יכנסו לארץ הם פחדו שיהיה בחירות מחדש ואולי לא יבחרו אותם שוב! ככה אומר הזוהר הקדוש. אז הם החליטו לראות: מה שהיה טוב - לא טוב! הם היו מרגלים שנים עשר (12) מרגלים ואותם מרגישים בשטח - כשהולכים שנים עשר איש.... מה עשה ה'? דאג שיהיה לוויות כל הזמן לוויות! וכולם יהיו מכונסים ככה הם יוכלו לצלוח את הארץ לאורכה ולרוחבה ולא ירגישו בהם כי כולם טרודים באבל. 

מה הם טעו מזה? בגלל שהם מחפשים דברים שליליים כדי לחזור ולהגיד דברים שליליים אמרו: "אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ" - כל מקום שהולכים - כולם מתים! בקיצור, הם באו וסיפרו את הסיפור עם ישראל בכה ולא רצו להכנס לארץ חוץ מיהושע וכלב בן יפונה שאמרו: 'זה לא נכון והארץ טובה!' וכו' לא עזר. מה היה העונש? שכל מי שלא האמינו למה שאמר ה' שהארץ טובה - לא יכנסו לארץ וימותו במדבר. כמה מתו במדבר? שש מאות אלף (600,000) שיצאו ממצרים מתו במדבר מגיל עשרים (20) עד גיל שישים (60). 

עכשיו מה אמר להם משה? הגזירה היתה ככה... כל תשעה באב - זה היה היום שהם בכו. כשבאו המרגלים להודיע לישראל זה היה בתשעה באב, לכן היום הזה הוא מרורים לישראל! נגזירה גזירה: 'שהם ימותו במדבר ולא יכנסו לארץ!' 

אמר להם משה רבנו: 'הגיע יום תשעה באב הבא' אמר להם: 'תקחו את חפירה תחפרו קברים! כולם להכנס לשכב בקבר...!' 

ובבוקר, חמש עשרה אלף פלוס (15,000+) - לא יקומו! וככה היה, תשעה באב הראשון לא קמו חמש עשרה אלף פלוס, שנה שניה (2) הגיע תשעה באב עוד פעם הוא אומר: 'כולם לקחת את חפירה לחפור קברים להכנס בפנים...!' נכנסו - עוד חמש עשרה. כל שנה נתמעטו חמש עשרה אלף פלוס!! 

תשמעו איזה צדיקים - זה לא יאומן! אם אתם הייתם שומעים: 'תכנס... תחפור...' - לפני תשעה באב היית בורח...! לא היית נשאר! לא, כולם נכנסו. 

בשנה אחרונה נכנסו החמש עשרה אלף והפלוס האחרונים אין יותר! אין יותר. נכנסו לקבר - ברור שהם לא יקומו, ברור. הגיע הבוקר - הם קמו!! חשבו שהם התבלבלו, לא היה שעון, זה רק לפי הלבנה רואים. ביום השני (2) נכנסו עוד הפעם אולי הם טעו בחשבון? – קמו! ככה עד שהיתה הלבנה במלואה ואז הבינו שזה טו באב! הלבנה במלואה אז הם ידעו: שזהו! נמחל להם!! אז זה היה יום טוב! יום טוב!! למה? שנצלו החמש עשרה אלף פלוס! "וְעָשֹׂה אֹתוֹ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה" (אסתר ט, יח) ונקבע לדורות שרחם הקב"ה עליהם. 

למה ה' רחם דווקא על החמש עשרה אלף האחרונים מכל יוצאי מצרים? מה, הם היו יותר צדיקים או יותר חסידים מאלה שמתו לפניהם?! הרי כולם היו באותה הגזירה! כולם לא רצו להכנס לארץ, כולם האמינו למרגלי,ם למה החמש עשרה אלף האלה היו עדיפים על הקודמים? 

כדי להבין את שלשת הדברים שדיברנו, אז צריך להבין ככה, כתוב: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ" (שמות יז, יב) מתרגם אונקלוס: 'היו הידים של משה פרושות בתפלה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ - עד השקיעה!' 

אז הביטוי של התפלה הוא אמונה. מי שמאמין באמונה שלמה: שבכוח התפלה להוריד את כל מה שהוא מבקש - אז ישַּׁמעו לו מן השמים. אדם שנושא תפלה מעומק הלב - זו הקריאה האמיתית! זה סוד כח התפלה. זאת אומרת אדם צריך להבין: כמו שאמר דוד מלכנו: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" (תהלים קכא, א) מה הוא אמר? עוד פעם! הוא אמר: "שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי" מאיפה יָבֹא עֶזְרִי? מאיפה? – מֵאַיִן! כשאני יודע שאני אַין רק כשאני יודע: שאני אַין ואין בכוחי ואין בעצתי ואין בתחכומי ואין בקומבינות שלי לעשות שום דבר - אז יָבֹא עֶזְרִי! כי אני תולה רק את הבטחון בה' אז יָבֹא עֶזְרִי. 

גם כשאנו אומרים 'יעלה ויבוא' אנחנו אומרים: 'חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ' למה? 'כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ' בגלל שעינינו אֵלֶיךָ אתה תחוס ותרחם עָלֵינוּ. אז אנחנו צריכים להיות 'בעלי אמונה' ואמונה זה מצריך אֵמון אימון להתאמן על זה. 

עכשיו נבין: למה ר' יהושע בן חנניה אמר לאנשי אלכסנדריה בכוונה רק חצי ראשון ולא אמר להם: 'להתפלל!' הוא רצה לראות: אם הם חושבים שכל העצות הם בעצם פיזיות גשמיות שתלויות בך, לכן 'הרוצה להחכים' מה אמר להם? 'ירבה בישיבה וימעט בסחורה' 

אם היו אומרים לו: 'אוקי-אוקי...' והולכים אז הוא היה מבין: שהם לא מאמינים בכח התפלה! אם הוא אומר להם: 'ירבה בסחורה וישא ויתן באמונה' - והם הולכים, סימן: שהם לא מאמינים. אבל הם אמרו לו: 'זה לא עוזר! עשו אנשים ככה זה לא עזר'. 

אמר להם: 'אַה... אז אם אתם מאמינים שאין בכח האדם לסייע לעזור לעצמו ע"י ריבוי של השתדלות - אז אני אגיד לכם: תבקשו חכמה ממי ששלו החכמה! תבקשו עושר ממי ששלו!! ואם זה יבוא מפה שאתם יודעים: שהשתדלות לא תעזור אלא רק ה' יכול לעזור - אז זה יועיל לכם!'

לכן הוא המתין ולא אמר להם את החצי השני, רצה לראות מה תהיה תגובתם. כי מה יועיל אם הוא יגיד לאנשים שלא מאמינים בכח התפלה?! - זה לא יעזור! צריך לראות שהם בעצמם מבינים שאין בכוחם להושיע את עצמם לכן הוא השתהה עם זה עד ששאלו. 

ולמה באמת אסתר החליפה מ: 'כלב' ל: 'אריה'? - היהודי הזה צדק! בהתחלה שאסתר כינתה את אחשורוש: 'כלב!' אבל כלב גם אם הכלב רודף אחרי בן אדם אז יש לו חשש אבל הוא מאמין: שאפשר להחלץ מכלב זה גם לא הורג ממש! זה לא... אז הסתלקה ממנה שכינה!! למה? כי בתוך התפלה שלה שהיא קוראת לו: 'כלב' כאילו היא עוד יכולה להסתדר בכח עצמה 'הוא רק כלב' אז היא יכולה להסתדר אתו זה לא גמור שהוא יכול לעשות משהו רע לגמרי! אז היא ראתה: שהסתלקה ממנה שכינה, הבינה: שזה לא מספיק, היא צריכה לראות אותו כמו אריה - שהוא מסוגל לטרוף אותה בין רגע! ולחסל את כל העם היהודי!! אם היא תתיחס אליו ככה - זה אומר שאין לה מפלט!!! רק: "אֵלִי-אֵלִי לָמָה עֲזַבְתָּנִי" (תהלים כב, ב) רק אם היא תגיע למדרגה שהיא יודעת: שאין שום מוצא! כי מול אריה אין שום סיכוי להשאר אז באמת - היא נענתה וחזרה לה השכינה. 

זאת אומרת רואים: שזה תלוי אם זה מגיע ממקום שאתה מבין: שאין ברירה - רק הקב"ה! אותו דבר החמש עשרה אלף האחרונים. כשהיו חמש עשרה אלף ראשונים, אז הם אמרו: 'הסיכוי שלנו זה אחת לארבעים (1/40)...' השנים (2) - זה היה כבר... אבל עדין יש סיכוי! אפילו החמש עשרה האלה שנשארו לפני האחרונים הם אמרו: 'זה לא בטוח! יש חמישים אחוז (50%) סיכוי שאנחנו לא נמות השנה!' אבל האחרונים יודעים: שאין פה מוצא! לא קמים!! אז עוד נשאר להם תקווה: שה' יתמלא רחמים וברור: שהולכים למות! זה אין... אין פה לאן ללכת; או שהוא מוציא אותנו! או שהוא.... אין פה! אין פה סיכוי שאתה תשאר עוד שנה - אתה לא נשאר. 

תפלה כזאת שבאה מעומק הלב - הוציאה אותם חיים! אפילו שהיתה גזירה שהם גם ימותו, הם לא שונים מכל אלה שמתו. אבל זו היתה תפלה מעומק הלב! 

אתם מבינים מה יש לכם ביד? יש לכם כח שקוראים לו תפלה! עם אמונה אמיתית: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" אם תתפללו לבורא עולם עם מלח! עם מלח (דמעות) - אתם תענו גם בדברים שלא תאמינו שמגיע לכם! ועוד מי יודע בכלל מה מחכה לכם ובכלל עוד לא בקשתם...! 

אז מכאן צריך להבין...!

הגמרא מביאה דוגמא (ראש השנה יח): ר' מאיר אומר: 'שנים עלו למיטה וחולין שווה' הם חולים באותה מחלה 'אחד לגרדום והשני גם לגרדום, זה ירד וזה לא ירד זה נצל וזה לא נצל!' איך זה? אומרת: 'מפני שזה התפלל ונענה וזה התפלל ולא נענה!' מה זה? אומר: 'זה התפלל תפלה שלמה והוא נענה וזה התפלל תפלה לא שלמה ולא נענה!' מה זה שלמה? 

אומר רש"י: 'נתכוון!' - מי שהתפלל והתכוון בתפלה מעומק הלב לגמרי ולא תלה שום סיכוי ושום דבר רק בקב"ה - זה נצל מהגרדום ונצל ממחלה! מי שהיה לו: 'עוד איזה משהו... אולי יש עוד איזה דוקטור כזה אמרו לי: 'שיש בארצות הברית וזה...' ואמרו לי זה וזה... ואמרו לי זה...' 

'אל תדאג! יש לי דוד באמריקה...'

היה אחד כל היום היה מטיף לכולם: 'בטחון-בטחון-בטחון...' 

פעם אחת ת"ח אמר לו: 'תגיד לי, אתה בוטח בה' במאה אחוז (100%)?' 

אומר לו: 'כן' 

- 'ואם הוא יגמור לך את כל הכסף ולא ישאר לך כלום! מה תעשה?' 

אומר: 'בטחון-בטחון!' 

- 'שבוע ימים אין לך מה לאכול אין שתיה אין כלום! מה אתה עושה?' 

- 'בטחון-בטחון בוטח, בוטח בה'!' 

- 'ואם זה יהיה יותר - אתה תמות!' 

אומר לו: 'אל תדאג יש לי דוד באמריקה...' 

גם זה שאומר: 'בטחון-בטחון...' יש לו ברקע מוצא או מפלט הוא חושב... - מי שתולה עדין את הסיכוים שלו באנשים - לא יוושע! "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה" (תהלים קמו, ג) 

"כֹּה אָמַר ה' אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן ה' יָסוּר לִבּוֹ" (ירמיה יז, ה) "בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה' וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ" (ירמיה יז, ז) זה ככה כתוב במפורש! אין פה קונצים... "אַל תִּבְטְחוּ בִנְדִיבִים בְּבֶן אָדָם שֶׁאֵין לוֹ תְשׁוּעָה: תֵּצֵא רוּחוֹ יָשֻׁב לְאַדְמָתוֹ" (תהלים קמו, ד) "אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת כֶּסֶף צָרוּף בַּעֲלִיל לָאָרֶץ מְזֻקָּק שִׁבְעָתָיִם" (תהלים יב, ז) 

'בא מלך! אומר: 'למחר אני מוריד לכם ארנונה... למחר אני מוריד לכם זה... למחר אני עושה לכם זה...' 

כל האמרות שלו - שקר וכזב! למחר הוא מת!! איפה כל ההבטחות שלו?! רק אִמְרוֹת ה' - אֲמָרוֹת טְהֹרוֹת; מה שאמר: "כִּי הוּא אָמַר וַיֶּהִי הוּא צִוָּה וַיַּעֲמֹד" (תהלים לג, ט). 

ראיתם, היה לפיד מלחמת 'השינוי' הוא יעשה... וההוא עשה... וההוא עשה... באו אלה עכשיו מלחמת ימין-ימין ומה אמרו? – 'הכל מבוטל! מה שעשית פה ירד שאשא ביטון - ירד זה ירד...!' זה ירד... זה ירד... זה ירד - לא נשאר כלום ממה שהם עשו! אז איפה האִמרות שלהם?! והתיקונים שלהם? והעצות שלהם? והתוכניות שלהם? - הכל לפח! 

אין לבטוח בבני אדם! הכל זה זמני, הכל שקר. 

היה ברק - אתם זוכרים את ברק... אקטויזים שיפוטי... הפך את המדינה לחוֹנֵטָה... מה עשה לו עכשיו יריב לוין? פרק לו את הכל! הוא כבר בוכה בכל האולפנים: 'הורסים את כל מה שעשיתי...' 

"כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן" (משלי כז, כד) "כִּי לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן" רק דברי ה' יתקימו! זהו. זמנית, אדם יכול לראות כאילו הוא מעל הגלים... אבל בסוף יבוא גל ויכסה אותו ונגמר, לא גל? עפר! זהו. כל זמן שאתה חי כדאי לך להיות מחובר לאביך שבשמים שהוא הכל יכול והוא יכול לתת לך אפילו כל מה שאתה אפילו לא חולם! 

אז לכן תפלה שלמה - זה הכוח הגדול! 

אדם צריך לדעת... יש פה עוד הרבה דוגמאות! אבל עכשיו אני אתן לכם עוד כמה דברים בשביל שאתם תוכלו להבין עד כמה זה; בתפלת שמונה עשרה (18) אנחנו צריכים לשים את הידים שלנו ככה ימין על שמאל ככה ולהצמיד ללב כאילו אנחנו קשורים, קשורים. אתה עומד ככה קשור. וצריך גם שהרגלים יהיו צמודות כמו רגל אחת (1) למה? - כמו המלאכים! נכון. המלאכים שומעים בקול ה' גם אנחנו צריכים לשמוע. 

אבל אומר הרשב"א: 'למה צריך להצמיד את הרגלים?' - להראות שאין לנו כח ויכולת לזוז! לזוז, אפילו התחלת התפלה: "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח" - אם לא תפתח לי את השפתים - לא אוכל להגיד תְּהִלָּתֶךָ. כשאדם עומד ככה לפני הבורא ויודע: שבלי פתיחת שפתים מאת ה' והוא יודע: שהוא קשור ואזוק ולא יכול לזוז, אם אתה עומד ככה לפני הבורא ומבקש, כי אתה יודע שאתה אַין ואין בכוחך לעשות כלום – ה' יושיע אותך! 

מה עשה חוני המעגל? זוכרים את הסיפור עם חוני המעגל? - עג עוגה עמד באמצע והתפלל לה': 'שיביא גשמים!' ונשבע: 'שהוא לא יצא מהעיגול עד שה' יוריד גשמים!' למה הוא עשה את זה? בשביל מה צריך? הוא עשה עיגול בשביל להראות: אני בתוך עיגול שאין בו כלום! שום דבר בתוך העיגול 'אני לא יוצא מפה!' אז מפה אני לא יכול להוושע כי בתוך העיגול אין כלום אני עומד באמצע עיגול קטן לא יכול לצאת כי נשבעתי אז יש משהו שיכול לעזור לי למה שאני מבקש? – לא! רק הבורא. בזה הוא הראה: שרק ה' יכול להועיל לו - זה הסיבה שהוא עג עוגה.

עכשיו אומר לנו האר"י הקדוש: כשמגיעים ל: 'עוֹזֵר דַּלִּים' בתפלה לפני שעומדים שמונה עשרה בברכת: 'גָּאַל יִשְׂרָאֵל' צריך לכוון: שאנחנו ממש דַּלִּים: 'עוֹזֵר דַּלִּים' אם תרגיש: שאתה דל כמו שואל על פתח! כמו ר' משה שהתתפלל לה': 'מה אשמים הילדים שלי ואשתי?!' אם אתה מתפלל שאין לך כלום ואתה יודע: שאין לך כלום! גם מה שיש לך - אין לך! גם הלמבורגיני... גם הבית... גם הקרקעות... וגם הכסף - אין לך! 

אתם זוכרים את מיידוף? מאה מליארד (100,000,000,000) היה לו - וגם מאה (100) שנה בכלא ולא נשאר לו דולר (1$) - והוא מת! נו, אז אדם יכול להחזיק מאה מליארד - שום דבר! 

'טסלה' - ששים וחמש-שבעים אחוז (65-70%) - ירד לו ככה צ'יק... בכמה ימים! מליארדים!! מאה חמישים מליארד (150,000,000,000) הפסיד ככה בצ'יק! 

הקב"ה קובע! 'מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ. וּמַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם' - הוא מנהל את העולם! לא אנחנו. אבל שנדע: שאנחנו כלום ואין בכוחנו כלום וזה רק הכל מאת ה' - אז רק אנחנו יכולים לקבל מעבר למה שאנחנו חושבים. 

ר' עקיבא היה הראשון שתקן את התפלה: 'אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ למענך רַחֵם עָלֵינוּ' מתי זה היה? כשהיה בצורת העלו את כל החכמים להתפלל: 'שירדו גשמים!' - ולא ירדו. עלה ר' אליעזר הגדול - הרב של ר עקיבא להתפלל - לא ירדו. עלה ר' עקיבא ואמר: 'אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ. אֵין לָנוּ מֶלֶךְ אֶלָּא אַתָּה. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ למענך רַחֵם עָלֵינוּ' - וירדו גשמים! 

הוא תקן את התפלה הזאת שאנו אומרים כל הזמן. מה הוא אמר? אחרי שאני יודע שאתה מַלְכֵּנוּ - אז רַחֵם עָלֵינוּ! 

מי שממליך את הקב"ה עליו הוא יודע: שהוא מלך בלעדי! ואין שום כח בעולם שיכול לפעול עליך - ממילא אתה תוושע ע"י הקב"ה. 

לכן: "כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן" (שמות כב, כא) אומרת התורה: "אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ" (שמות כב, כב) - זה האנשים הכי אומללים בחיים! שלא מתייחסים אליהם, אין להם גב ואין להם משענת; אַלְמָנָה וְיָתוֹם – מסכנים! 

אומר הקב"ה: 'אל תתעסקו אתם! כי אני: "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת" (תהלים סח, ו) אני שומר עליהם! אני הגב שלהם – תזהרו!' 

לכן: אִם "צָעֹק יִצְעַק אֵלַי" אם הוא צועק ועוד פעם הוא צועק - אתם גורמים לו לצעוק אלי, אני שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע ואני אכה את אלה שפוגעים בהם! למה? כי כח התפלה שלהם היא מאומללות ואז תפלות כאלה מתקבלות! ואמרנו, ש: "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת". 

תפילת התשב"ר והורים;

טוב, עכשיו אני עובר לחלק האחרון; תפלה של תינוקות ותפלה של הורים. 

הגמרא אומרת (שבת קיט): 'אין העולם מתקים - אלא בשביל הבל פיהם של תשב"ר!' מספרת הגמרא: שרב פפא שאל את אביי: 'האם התפלות של התינוקות נחשבות יותר מהתפלה שלי ושלך?!' 

אמר לו: 'אינו דומה הבל ששיש בו חטא - להבל שאין בו חטא!' זאת אומרת אתה צריך להבין: התינוקות אין להם חטא אז ההבל פה שלהם שהם מדברים - הוא טהור לכן מתקבלת התפלה! 

ומסופר: שבזמן גזירת אחשוורוש היתה סכנת כליון והתינוקות שהתענו שבעים ושתים (72) שעות בשק ואפר - הם שביטלו את הגזירה! 

אני לא מאריך בכוונה, אבל: "מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם" (תהלים ח, ג).

מעשה מתינוק שהחיה מת!

עכשיו תשמעו מעשה מדהים! - שתינוק יכול לעשות תחית המתים! תינוק!! 

מעשה שמובא בזוהר הקדוש: ר' אלעזר אומר לחברים נלך ונגמול חסד עם אותו רימון שהיה מלא יותר מכולנו בתורה ובמעשים טובים – ר' יוסי שמו, שהרי זה עתה נפטר מן העולם ואין מי שראוי להתעסק בו והוא קרוב אצלנו'. 

נטו חכמים מן הדרך באו לביתו של ר' יוסי להתעסק בקבורתו. כיוון שראו אנשי פקיעין את חכמי ישראל - יצאו כולם לקראתם, נכנסו חכמי ישראל לביתו של ר' יוסי בקשו להתעסק בקבורתו - אבל לא יכלו! למה? היה לו בן קטן ועמד הבן הקטן הזה שהתיתם מאבא ליד המיטה ולא הניח לאיש לגשת אליו והוא רוכן על הגופה של האבא ובוכה במר לבו!! עמדו חכמי ישראל והביטו בבן של ר' יוסי בכי גדול.

ולפתע חדל הילד! הרים את עיניו הדומעות של הילד ואמר כך: 'רבש"ע! כתבת בתורה: "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים: שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (דברים כב, ו-ז)

רבש"ע! קים מה שכתבת בתורה!! שני (2) בנים היינו לאבינו ולאמנו; אני ואחותי הקטנה! מדוע לקחת מעמנו את אבינו?! היה לך ליטול את נשמותינו ולהותיר את אבינו בחיים! אם תאמר שהפסוק מדבר באם: "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים"...

המשיך היתום למרר בבכי: 'אנחנו כבר יתומים מאמא! ולא נותר לנו אלא אבא שהוא גם אבא וגם אמא... רבש"ע! איפה דין תורה שלך?!' זועק היתום בבכי קורע! והתחילו כל חכמי ישראל לבכות אתו ביחד. 

פתח ר' אלעזר ואמר: "שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק וְלֵב מְלָכִים אֵין חֵקֶר" (משלי כה, ג) זאת אומרת אי אפשר לעמוד על דין שָׁמַיִם! מאיפה אנחנו יודעים: מה הדין? למה נעשה ככה? 

בתוך דבריו של ר' אלעזר פתאום עמוד של אש עמד חוצץ בינם לבין המיטה של ר' יוסי! והבן דבוק לאבא והפה שלו על הפה של אבא שלו. 

אמר ר' אלעזר: 'או שהקב"ה רוצה לעשות נס! או שהוא רוצה שאף אחד מאתנו לא ישתדל בקבורתו של ר' יוסי'. 

התישבו חכמי ישראל על מקומם ולפתע שמעו קול קורא משמים: 'אשריך ר' יוסי! שדבריו של הגדי הצעיר הזה ודמעותיו עלו לפני כסא הכבוד ודנו דינך: 'והוסיפו לך על חייך עשרים ושתים (22) שנה - עד שתלמד תורה את בנך הגדי השלם והחביב לפני הקב"ה!' 

קמו ר' אלעזר וחבריהם על רגליהם ולא הניחו לאיש להתקרב אל הבית. מיד ראו את עמוד האש עולה ונעלם! ור' יוסי פתח עיניו בעוד בנו רכון עליו ופיו דבוק לפיו. 

אמר ר' אלעזר: 'אשרי חלקנו! שראינו תחית המתים עין בעין!!' 

זה כח של תינוק! ילד!! מה יכול לפעול אפילו ילד בכח התפלה שלו - אם היא מעומק הלב - אפשר להחיות מתים! - לא יאומן כי יסופר! 

עכשיו ההורים; ידוע, תפלת האבות והאמהות על הבנים - חשובה מאד! והאריכו בזה מאד. ומביא החפץ חיים (משנה ברורה בשם חיי אדם): 'נכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד: 'שלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו! ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת ולא ימצא ח"ו פסול בזרעו!' 

הנשים - על נרות שבת אם מתפללות בדמעות על הילדים על המשפחה על הכל ושמות צדקה לפני כן בקופת צדקה לחלק את זה ללומדי תורה - התפלות שלהם על הנרות יכולות להושיע את המשפחה ואת הילדים!! אבל מעומק הלב. 

הלכה מפורשת: שראוי לכל אדם להתפלל בכל יום על זרעו וזרע זרעו! וגדולי ישראל יצאו מתפלות של ההורים שלהם!! 

תקשיבו! 

כתוב: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא: וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כג-כד). 

אומר החידושי הרי"ם: 'לעתיד לבוא כשתבוא הגאולה יווכחו כולם לדעת: מה היה מה כוחה של תפלת הורים על ילדים! הבנים יקומו ויזעקו חמס על האבות: 'למה לא התפללתם עלינו יותר?! למה לא התאמצתם ובכיתם לפני הבורא: שיתן לנו רוח טהרה ודעת!' יהיו מריבות משפחתיות סביב הטענות על אי תפלה של האבות על הבנים. ואליהו יהיה נאלץ להשכין שלום בין ההורים לילדים להשיב "לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם". 

חנה השתוקקה שיוולד לה בן! לאחר תשע עשרה וחצי (19.5) שנה!! כשנולד לה שמואל - עלי רצה להרוג אותו, כי הורה הלכה לפני רבו.  

והיא אמרה לו: 'לא! אני לא רוצה בן יותר טוב מזה על הבן הזה התפללתי: "אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי" (שמואל-א א, כז) זאת אומרת חביב עליה הילד הזה שבא מכח התפלות האלו. 

החפץ חיים הביאו לפניו את ספר התהילים של אמא שלו - הוא פרץ בבכי! 

הוא אמר: 'תדעו לכם! כל מה שזכיתי בימי חיי - מכח הדמעות של אמא שלי! הדמעות ששפכה בספר התהילים הבלוי הזה והתחינות וההפצרות ביושב מרומים - זכו אותי להיות ת"ח!' 

ואני גם אומר לכם: 'התפלות של אמא שלי המנוחה - הם שהושיעו אותי!' היתה כל הזמן בוכה ומתפללת עלינו; אני ואחי הרב אורי. אז זאת אומרת תפלות של אמהות, של אבות - לא הולכים בחינם! רק צריך לדעת לנצל את האפשרויות. 

היה צדיק שקראו לו ר' חיים ברים זצ"ל אחד מדמויות ההוד של ירושלים הוא סיפר: 'על אחד מתושבי שכונת מאה שערים היה מברך כל בוקר 'ברכות התורה' - בהתלהבות עצומה! שכל דיירי השוק של השכונה הירושלמית הותיקה שמעו את הניגון המשתפך. הרב של שכונת מאה שערים הרב ווכטפווגל היה אומר תמיד: 'עז חשקי לראות את הנכדים של היהודי הזה!' כשנפשו היתה מתרגשת ואומרת: 'וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ, וְצֶאֱצָאֵינוּ, כֻּלָּנוּ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, וְלוֹמְדֵי תוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ' - היה אומר את זה בניגון! 

אומר הגאון ר' חיים ברים: 'אני זכיתי לראות את הנכדים של אותו איש - הם יצאו גדולי תורה מופלגים! וראשי ישיבות מרביצי תורה ברבים!!' 

שאלו אותו: 'מי אלה היו בסוף?' 

הוא אומר: 'הוא היה זה שהתפלל, הסבא של ר' אברהם ור' מנדל אתיק' - הוא נפטר לפני שנתים, אחד מהגדולים מהבריסקרים הגדולים בירושלים! ת"ח עצום ביותר!! הם הצאצאים שיצאו מהתפלות שלו שהוא היה מתפלל. 

כך כח התפלה של האבות על בנים; 

התפרסם השם של ר' דוד מלעלוב - צדיק חסיד וקדוש! האחים הקדושים; ר' זושא מאניפולי ור' אלימלך מליזנסק רצו לדעת: איך יצא צדיק כזה בשם ר' דוד מלעלוב? הלכו לחפש את המשפחה וגילו: משפחה כפרית פשוטה! והגיעו לשם. 

ושאלו: 'איפה האבא?' 

הם אמרו: 'כרגע בשדה'. היתה שמה אמא כפרית פשוטה!! 

שאלו אותה: 'מה מעשיכם שזכיתם לבן כזה צדיק?'

שתבינו, ר' אלימלך ור' זושא - היו גדולי דור ענקים! והם מתפעלים מר' דוד מלעלוב והולכים לבדוק: מאיזה זכות יצא בן כזה? 

שאלו את האמא - היא לא יודעת להגיד שום דבר מיוחד שהם עשו. בסוף היא נזכרה אמרה: 'תדעו לכם, רק שבעלי בכל שבת קדש כשהיה מגיע בזמירות לקטע: 'וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת' - היה זועק ובוכה מקירות לבו שוב ושוב חוזר על זה: 'וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת בָּנִים וּבְנֵי בָנִים עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְוֹת'! 'וְיִזְכּוּ לִרְאוֹת...' בניגון משתפך! וזועק והיה מתלהט עד שמתעלף!! אולי זה עמד לנו שזכינו לראות בן צדיק כזה!'

 זה הכח של התפלות של ההורים. אז לכן יהודים יקרים! אני מבקש מכם: שתתיחסו לזה שבעזרת השי"ת אתם תשקיעו בזה, הכח של התפלות הוא עצום! אל תזלזלו, אל תזרקו אותם מהפה. 

הבת צעקה לאביה: 'אבא! רק אתה יכול לעזור לי – אני טובעת!!'

לסיום, אני רוצה להגיד לכם מעשה מדהים! שיחקק לכם, זה היה בירושלים לפני מאה (100) שנה, אחד מצדיקי הדור ר' ישעיה ברדקי, מעשה שהיה אתו. הוא היה מצטער על יהודי ירושלים שהיו ענים והחליט: לגייס עבורם ממון מיהודי התפוצות והיה יוצא לחו"ל ושולח כספים לגבאים שיחלקו לענים. פעם נאלץ לקחת את הבן והבת שלו הקטנים והפליג מעבר לים, המטרה השיגה את התוצאות הראויות והוא חוזר עם הכסף והילדים באוניה. לפני ההגעה לחוף האוניה עלתה על שרטון ונבקעה וכולם נפלטו לים וכל אחד ניסה להאחז באיזה קרש או משהו. גם הוא הצליח להאחז בקרש כשהוא אוחז את שני (2) הילדים בידיו ומנסה לאט-לאט להתקדם לעבר החוף. 

הגיע הרגע שהוא מרגיש: שכוחותיו אוזלים! והוא לא יכול להחזיק את שני הילדים; אם הוא לא ישחרר אחד (1) – שלשתם (3) מתים! ואז הוא צריך להחליט: את מי להשאיר? בין רגע הוא הופך להיות שופט שגוזר דין על אחד מהילדים, הדמעות שוטפות את עיניו, הכוחות אוזלים ואז הוא נזכר בהלכות: בענין פדיון מן השבי - הבת קודמת לבן, מחשש שיטמאו אותה הגוים. בנוגע להצלת נפשות - הבן קודם לבת, משום שהוא מצווה לעסוק בתורה. 

הוא פונה בבכי לבת, הוא אומר לה: 'עפ"י דין תורה אני נאלץ להניח אותך לנפשך - שתנסי להתמודד לבד!' 

אומרת לו הבת: 'אבא! אני מקבלת עלי את הדין באהבה, אני מבקשת: רק שאני אמות כיהודיה כשרה תגיד עמי את הוידוי וקריאת שמע ותניח לי לטבוע...!' 

הם פורצים בוידוי נורא - שהוא לא אמר בימיו חייו כזה וידוי! שופך דמעות יותר מיום הכיפורים ואומר: 'אשמנו, בגדנו, גזלנו...' ומסיים: "וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ..." (נחמיה ט, לג) "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל..." - הוא בוכה עם הבת! בין הגלים הסוערים - מצדיקים את הדין: "ה' אֱ-לֹקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד) 

הגיע העת להפרד – ר' ישעיה מעניק מבט בדמעות לבתו אהובתו בשארית הכוחות שומט את ידה ומנסה לשחות לעבר החוף... 

ואז הוא שומע צרחה מקפיאת דם: 'אבא! אבא!!... אני טובעת...!!! הצילו! אבא - אל תעזוב אותי לבד! רק אתה יכול לעזור לי!!! אבא! קח אותי אתך' 

למעלה מכוחותיו, הוא רואה את בתו עומדת לטבוע מחליט: 'לשוב לקחת אותה ויהי מה! נמות שלשתינו ולא אראה במות ביתי!!' ככה גמלה ההחלטה. 

בכוחות לא לו סב על עקבותיו אחז בבתו כשהוא מעולף למחצה שוחה לחוף דקות ארוכות עברו עד שהוא הרגיש את החול תחתיו - קרס ואיבד את ההכרה. 

פקח את עינים אחרי שעות במיטה רחבה מוקף רופאים דואגים, מסרב להוציא מילה עד שיראה את בתו, הבת הגיעה. 

ואז בדמעות זולגות - הוא אומר לה: 'את בוודאי חושבת: 'איזה אבא רע יש לי! הניח לי לטבוע ולמות... הרי בסוף הוכח: שהיה ביכולתו להצילני!' - אבל דעי לך: באותם רגעים ששמטתי את ידך מידי - הייתי באמת מחוסר כח לגמרי! ואם הייתי ממשיך לאחוז בך - שלשתינו היינו טובעים מתים!! אז מנין קיבלתי כוחות? - הזעקה שיצאה מפיך: 'אבא! אל תעזוב אותי לבד!! רק אתה יכול לעזור לי!!!' - הזרימה לי בעורקים כח מחודש, באותו כח הצלחתי להביא אותך אל החוף!' 

שמעו גדולי ישראל את דבר המעשה ואמרו: 'לעיתים ככה ההנהגה של הבורא עִם עַם ישראל: ישראל חוטאים, מרשיעים עד מאד! ואז אין כח לקב"ה לאחוז בהם, להשפיע עלים מטובו: "צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי" (דברים לב, יח) - מתישים כח של מעלה! 

מידת הדין מקטרגת: 'אסור לעזור להם! אסור להציל אותם' מתישים כוחות של מעלה. 

אבל אם אנחנו זועקים: 'אבא! אל תעזוב אותנו!! אין לנו אב אחר מלבדך!!! אז: "תְּנוּ עֹז לֵא-לֹקִים" (תהלים סח, לה) - נותנים כח לא-לקים לעזור ולהמשיך לאחוז בבנים ולהשפיע עליהם מחסדו. וזה מה שנאמר: "תְּנוּ עֹז לֵא-לֹקִים". 

מכאן אנחנו רואים: שהזעקה אמיתית - היא יכולה להביא את הישועה! ככה נצלו עם ישראל ממצרים - צעקו לקב"ה מהשעבוד ואז הוא הציל אותם. כל זמן שלא זעקו - לא התיחס אליהם: "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב" (שיר השירים ב, יד) אבל אני רוצה: לשמוע אֶת קוֹלֵךְ! אתם לא קוראים לי?! אתם יודעים להסתדר לבד?! – בבקשה, תסתדרו לבד... אתם פונים אלי ויודעים: שאתם כלום! גורנישט מיד גורנישט? - אני אעזור לכם! אתם חושבים שאתם SOMEBODY (='משהו'!) - אני אוכיח לכם: שאתם NOBODY (=אף אחד!) איך שאתם רוצים. 

אז הנה, נתתי לכם עצה לחיים! אם תשתמשו בה - תראו כמה שפע אתם תורידו על עצמכם, שלא תאמינו, מעולם לא קבלתם שפע כזה - וככה תוכלו לקבל כל משאלותיכם לטובה – אמן!

אני מודה לכם על ההקשבה! 

(הקהל מוחא כפים...)

למי שיש שאלות? אני אתן אפשרות לשאול... (שאלות לסוף...)

מעבר לחלק השאלות ותשובות בטורונטו;

א. שלום הרב! שלום הרב, ברוך הבא לטורונטו! אנחנו מאד אוהבים אותך חסידים של הרב כבר עשרים (20) שנה תודה שבאת לכאן וזיכית אותנו. 

הרב: זה הכל בזכות אריאל...

ש. יש לי כמה שאלות קצרות אז אני לא יאריך לא אגזול פה את הזמן. אנחנו זכינו עשרים שנה, חמש עשרה (15) שנה להקשיב לרב, גם בישראל, אני לא יודע אם הרב זוכר עבדנו אצלך בזמנו בבני ברק, זכינו לשמוע לך ולקים בענין ה.. לא לאכול בשר ועופות בכלל! אלא אם כן זה מהשגחה פרטית, לא שיש לנו פה אני לא זכיתי פה אישית רציתי ש... אני מאד אוהב לאכול בשר ולא אכלתי כבר ארבע-חמש (4-5) שנים גם אשתי אותו דבר, הכרתי אותה בזכות הרב ב"ה. ורציתי לדעת, שהרב יסביר פה: ואיך אני באמת יכול פה לאכול בשר כשר? שרוב האנשים שקונים אותו מ'סופר' - האם זה באמת מותר? וראוי לאכול בשר כזה? או שמא כמו שאנחנו יודעים: שזה אסור לאכול את זה! כמו שאתה אומר והרב עובדיה מחמיר עם זה!! והרב קניבסקי אנחנו יודעים בדיוק מה הם אומרים לגבי הנושא הזה.

הרב: ובכן אני עכשיו הייתי בפלורידה בבית הכנסת ודברתי על זה באריכות - יש את זה ביוטיוב, אפשר לשלוח את זה ואתם תשמעו את זה באריכות. בקצרה, אי אפשר לאכול שחיטה תעשייתית! כי זה לא יכול להיות 'כשר'; המהירות שמחיבים אותם בדיקת הסכינים התנאים וכל השאר לא מאפשרים שיהיה עופות ובשר כשרים אין אפשרות כזאת לעולם. וזה אני אומר לכם כמובן אחרי בדיקה של משך שנים כמובן בתוך משחטות וכו' זה המצב ולא נתן אז לכן אוכלים דגים או שחיטה פרטית, אבל גם בזה יש בעיה: מי השוחט? מי הבודק מי יש לו הרגש בבדיקה של הסכין וכו'.

שאלה ב. מה התיקון הטוב ביותר לאדם לנשמה של הגוף לנשמה לתקן את עצמו מהעברות שעשינו כל ימי חיינו? 

הרב: תשובה! תשובה שלמה!! מתחרט על כל מה שעשיתי בעבר מקבל עלי לעתיד לא לחזור על העברות ומתוודה על כל הדברים שעשיתי - אם אדם עושה תשובה כזאת אמיתית ומתכוון לכך הוא נקרא: 'תינוק שנולד!' נמחלים לו כל העוונות והוא מתחיל דף חדש.

ש. עוד שאלה לרב: שאלה אישית, במה הרב אתה זכית שיש לך את הזכות הגדולה ביותר להחזיר אנשים בתשובה ונראה לי גם הרב של הרב, הרב שפירא זצוק"ל שאל אותך את אותה שאלה: 'במה יש לך זכות כמו של אברהם אבינו! שזכית להחזיר מאות של אלפים בתשובה! מאות של אלפים במשך ארבעים (40) שנה מחייך שהקדשת לעם ישראל ביום ובלילה ואני יודע אני הייתי עובד אצלך אני הייתי עובד אתך ואני חשבתי: 'שאני חזק!' ו... נסענו לבאר שבע ונסענו לטבריה ונסענו למגדל העמק ובאמת אחרי שבוע פרשתי - לא יכלתי לא ישנתי כבר בלילה! 

הרב: טוב, אתה צודק! הרב שלי שאל אותי: 'מה הזכות שאתה חושב שאתה זכית?' אמרתי לו: 'שנתברכתי משני צדיקים אחד מהם זה הבבא סאלי ואחד מהם זה ר' משה מרדכי מלעלוב הרבה וזהו' אז הוא אמר לי: 'לא-לא!' אמרתי לו: 'למה לא? זה צדיקים גדולים! שברכו אותי; בקשתי: 'להתברך - להחזיר בתשובה!' והם ברכו אותי. אמר לי: 'זה הלב הטוב שלך!' צריך לב שאוהב את ישראל אם אתה אוהב את ישראל אז אתה גם מוכן לטוס מכל נעולם בשביל להציל יהודים שאתה לא מכיר.

שאלה: מה הספר שהרב ממליץ עליו הכי טוב? שהרב קרא! שהרב הכי אישית מתחבר אליו ואוהב אותו?

הרב: חובת הלבבות.

ש. זה הספר שהרב ממליץ של רבנו בחיי

הרב: כן

ש. ומה לגבי הענין של כיסוי ראש של נשים?

הרב: מה זה 'מה הענין'? כיסוי ראש של נשים זה מה שצריך!

ש. כן. אבל הרבה נשים שראינו שהולכות עם פאות וטוענות: 'שלזה יש להם אישור מרב כזה אומרב אחר!' האם רב הנשים הספרדיות לא אשכנזיות ספרדיות מותר להם לעשות את אותו דבר?

הרב: יש נשים שקבלו אישור 'לעשות חיסון' – ומתים! לא כל אישור מבטיח משהו... יש גם כשרויות שיש להם אישור שהם כשרים - והם לא כשרים! אז מה אם יש אישור?!

ושאלה. איך אפשר להחזיק אברך אצלך בקהילות פז?

הרב: מעבירים את הכסף ונותנים לו.

ש. אפשר גם מכספים של מעשרות להפיץ דיסקים של הרב? 

הרב: כן.

ש. איך אני יכול לעשות את זה?

הרב: מזמינים דיסקים ומחלקים לאנשים.

ש. פה או בישראל?

הרב: פה הכי טוב פה!

ש. פה הכי טוב?

הרב: פה כי פה קפוא וצריך לחמם את הלבבות...!

ש. אה... הרב עוד שאלה אחרונה האם קיימת עדין אצלך מניה בקהילת פז בשביל לתרום חופשי? אמרת שמי שתורם מניה הוא יש לו חלק מובטח לו שהוא בן העוה"ב.

הרב: מי שמארגן הרצה כמו זו - הוא בן העוה"ב. למה? ככה אמר ר' עקיבא כשהספיד את הבן שלו. 

אמר: 'מובטח אני שהוא בן העוה"ב!' 

לא אמר: 'שהוא צדיק והוא ת"ח ובעל מידות טובות...' אמר: 'בגלל שהוא מזכה את הרבים מובטח שהוא בן העוה"ב!' מה הראיה? 

הוא אומר: 'לולא משה ואהרן היו יוצאים ישראל ממצרים! כי הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו: "וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל" (בראשית טו, יד) אז יש הבטחה: שעם ישראל אחרי השעבוד במצרים יֵצְאוּ. אז אם לא היו משה ואהרן גם היו יוצאים. ולמה הם יצאו ע"י משה ואהרן? 

אומר ר' עקיבא: 'כי מגלגלים זכות ע"י זכאי!' מי היו הכי זכאים בדור ההוא? - משה ואהרן! לכן נתגלגלה הזכות של הצלת ישראל ויציאתם משעבוד לחרות דווקא ע"י גדולי המזכים שהם היו משה ואהרן. 

מפה הוא אומר: 'שמי שמזכה את הרבים - הוא בן העוה"ב!' כי מגלגלים זכות ע"י זכאי זאת אומרת בשמים הוא זכאי ואם הוא זכאי בשמים אז מגלגלים את הזכות דווקא על ידו. 

אז מי שזכה לארגן הרצאה שמביאה אנשים לחיי העוה"ב! והיא מתפרסמת עכשיו בשידור ישיר ואח"כ בשידור חוזר והיא קיימת לנצח! ורואים את זה מליונים...! תסתכל ביוטיוב תסתכל בכל מקום כמה צופים יש לסרטים - אז הזכויות האלה לא נגמרות! כי כל מילה שאני מוציא, ולא רק אני, אלא כל מי שלומד תורה - אומר הגאון מוילנא: 'כל מילה שקולה כתרי"ג (613) מצות!' כל מילה של תורה!! אז תאר לך כמה מילים אנחנו אומרים! כמה שומעים! - תכפיל בתרי"ג תראה כמה זכויות! ועוד בלי החזרה בתשובה, ואם יש עוד אנשים שחוזרים בתשובה, הם וזרעם וזרע זרעם - כל המצוות שהם יעשו הכל שייך למי שזיכה אותם! אז מי שארגן את ההרצאה – ודאי שהוא בן העוה"ב.

ש. אנחנו גם זכינו לחלק פלאיירים של הרב לזכות את הרבים, ואנחנו רואים אותך כמעט כל יום שעתיים ביום! כמעט כל יום כל הרצאה כל מקום בארץ הרב כמו 'קוקה קולה' בכל מקום נמצא ב"ה! 

הרב: הקוקה קולה היא של בילי הדבילי

ש. ח"ו! כן והרב רציתי ממך אם אפשר בקשה אחת גדולה...

הרב: לפני שאתה מבקש את הבקשה אני רוצה לשאול שאלה: מי מהציבור פה מקשיב להרצאות שלי? - ירים את היד אוֹההו יש פה הרבה ממש ארץ ישראל! כן מה הבקשה?

ש. ברכה לתאומים!

הרב: זה הכל? וכמה יש לך עד עכשיו?

ש. בנתים אין 

הרב: כמה שנים?

ש. כמה שנים

הרב: לא תגיד לי כמה?

ש. שלוש (3) שנים 

הרב: בת כמה האשה?

ש. ארבעים (40) 

הרב: וואוו! זה קצת באיחור

ש. קצת... הרב, ה' יכול לעשות הכל! ראינו ניסים הרבה יותר גדולים!

הרב: תשמע מתוק! אתה תלמד שעתים בתענית דיבור כל יום תשעים (90) יום רצוף היא תלמד חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה תשעים יום רצוף!

ש. היא כבר עשתה את זה, וראינו הרצאה שלך היא כבר עשתה את זה היא יכולה לעשות את זה עוד פעם אין בעיה! אבל היא עשתה כבר מאחת ההרצאות שראינו היא לקחה על עצמה והיא סיימה את זה.

הרב: בלי להפסיק? 

ש. בלי להפסיק

הרב: ואתה?

ש. אני... עשיתי שבוע ו...

הרב: התיאשת?

ש. שבוע וחצי ניסיתי-ניסיתי 

הרב: אז אה... צריך שתעשה תעשה 

ש. קראתי את הספר של רבנו יונה במשך שבוע וחצי - עשרה ימים אבל ברגע שסיימתי את הספר חזרתי וקראתי אותו עוד פעם פעם-פעמים שזה כבר נמאס לי

הרב: מתוק! תלמד שעתים תורה כל יום בתענית דיבור תשעים יום והיא תחזור על מה שאמרתי ותגיד לי את השמות

ש. ציפי בת נעמי ושי בן גולדה

הרב: ציפי בת נעמי ושי בן גולדה ה' יזכה אתכם בזרע חי וקים תאומים!

ש. אמן תודה

הרב: שאלה נוספת הבחור שמה.

ש. תודה רבה על השיעור ורציתי לשאול כמה שאלות אה.. אתה אמרת שיש תפלה של שעה, יש תפלה של יום שבוע?

הרב: לא-לא! אמרתי שיש תפלה שנענית באותו יום! יש אחרי שבוע נענית לא שצריך להתפלל שבוע רצוף...

ש. למה לא? 

הרב: אם אתה יכול - למה לא! רבי יוחנן אומר: 'הלוואי ויתפלל אדם כל היום!'

ש. אז אהה... רציתי לשאול אבל אמרת גם ש: 'שערי תפלה ננעלו אבל שערי דמעה לא ננעלו' אז למה הדמעה תורמת כאילו זה מקצר את הזמן או מה זה עושה בעצם?

הרב: הדמעה אומרת שהתפלה היא יותר מעומק הלב והיא ראויה להתקבל יותר.

ש. יותר מהר או יותר?

הרב: יותר מהר ובכלל להתקבל!

ש. אה... ואם יש אופציה נגיד להתפלל במנין אבל אין לך הרבה זמן להתפלל בכוונה או להתפלל יותר מאוחר אבל להתפלל במנין?

הרב: להתפלל במנין ולהאריך בתפלה אין בעיה אתה לא תלוי בהם העיקר אתה מתחיל אתם את השמונה עשרה (18) ואח"כ שיקח לך כמה זמן שיקח אין שום בעיה אתה לא צריך להמתין למהר בשביל שתגיד אתם 'קדושה' לא חיב.

ש. זה מאה אחוז (100%) אבל יש מקים ספציפיים לא יודע אתה נמצא בקבוצה או משהו כזה ואין לך... אנשים יחכו לך אתה לא יכול להיות 'צדיק' על חשבון אחרים? 

הרב: לא-לא יחכו לך לא יחכו לך אתה תתפלל כמה שאתה צריך להתפלל והקב"ה שומע לתפלה אבל אם תתפלל יחיד – יבדקו: 'אם אתה ראוי להתפלל יחיד?...'

ש. נגיד אבל אוטובוס שלם מחכה לך את מתפלל חצי שעה שמונה עשרה אתה לא יכול לגרום לאנשים לחכות לך...?

הרב: לא, אם אנשים תלוים בשביל לסוע ואתה מעכב ברור שלא אז מתפללים בבית כנסת בית כנסת לא נוסע....

ש. אז אני מדבר על מקרים הספציפים שלמשל; עכשיו נגיד אני יכול אחרי זה לחזור אחרי שאתה מגיע עם האוטובוס ולהתפלל לבד יקח זמן?

הרב: אמרתי אם אחרים תלויים בך בשביל לזוז מהמקום אתה לא יכול לעכב.

ש. הבנתי טוב. ו... שאלה אחרונה אז אה... על 'עשרה הרוגי מלכות' ר' עקיבא אז כשסרקו את בשרו במסרקות ברזל אז הוא צעק: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹקֵינוּ ה' אֶחָד" (דברים ו, ד) אז אה... העבודה העיקרית שלנו זה בעוה"ז... העבודה העיקרית שלנו זה בעולם העשייה זה בעוה"ז...

הרב: כן. 

ש. אז הוא אומר: 'כל החיים התפללתי על הזכות שאוכל למות על קידוש השם!' אז איך הוא בעצם יכול להתפלל על יום שהוא ימות על קידוש השם אם העבודה שלנו זה בעוה"ז?

הרב: 'כל ימי התפללתי שיבוא לידי פסוק זה ואקימנו' – "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ" (דברים ו, ה) – 'אפילו נוטל את נַפְשְׁךָ!' כל החיים שלי התפללתי: שאני אוכיח לבורא שאני מוכן למסור את הנפש וּבְכָל נַפְשְׁךָ ואני אשאר אוהב אותו באותה שעה! ולזה הוא יחל. וכל יום הוא הרגיש... כל יום! הוא הרגיש: שהוא עומד לצאת להורג! ככה הוא הרגיש. 

לכן כשהתלמידים שאלו אותו: 'רבנו! עד כאן?!' - איך יכול להיות שבשעה שסורקים את בשרך אתה יכול בשלוות נפש להגיד: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱ-לֹקֵינוּ ה' אֶחָד" 

אז הוא אמר להם: 'כל ימי!' אני התפללתי והרגשתי את הארבע (4) מיתות בית דין על גופי באותו רגע אותו דבר! אני כבר מורגל לזה. אז כל חייו הוא עבד את ה' בדרגה של מסירות נפש וה' זמן לידו בסוף שהוא יוכיח לעולם: שהוא איש אמת! ובאמת הוא סרק את בשרו במסרקות ברזל. 

ש. הבנתי, אז להוסיף דבר קטן על מה שאמרת שאנחנו קוראים "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" כשאנחנו אומרים: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱ-לֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" אז צריך לכוון: שאתה מוכן למות על קידוש השם! ובעצם זה מזכיר דבר קטן כשזרקו את אברהם אבינו לכבשן האש אז אה... שמעתי שעצם זה שהוא היה מוכן למות על קידוש השם זה - זאת בעצם הזכות שעמדה להציל אותו מכבשן האש! זה נכון?

הרב: הקב"ה לא מתחיב; שכל מי שירצה למות על קידוש ה' – ינצל! הוא לא מתחיב.

ש. אבל במקרה הספציפי הזה זה מה שהיה?

הרב: לא-לא. במקרה הספציפי הזה הוא מסר את נפשו לא על מנת להנצל! והקב"ה הציל אותו.

ש. אוקי אז אה... במקרה של העקידה אז אה... כשהוא עקד את יצחק אז בעצם יצא מלאך מן השמים ואמר לו: 'אל תגע בו!' אל תעשה לו כלום כן, ואז הוא אמר: 'טוב אם אני כבר לא יכול לעשות כלום אז לפחות אני יחתוך אותו טיפה...' כי בן אדם בעצם שעושה את המעשה ובן אדם שרק כיוון לעשות המעשה - זה שני (2) דרגות שונות! אז איך זה מסתדר עם המקרה של כבשן האש - שבעצם זה שהוא היה מוכן למות על קידוש השם זה היה מספיק בשבילו בשביל להנצל?

הרב: מה עוד הוא צריך לעשות? מה עוד הוא יכול לעשות אחרי שהוא מסר את נפשו?

ש. למה שהוא יחתוך את יצחק הוא כבר כיוון לעשות את זה?

הרב: אבל אתה אמרת בעצמך שכוונה ומעשה זה לא אותה דרגה אז לכן כל זמן שיש אפשרות לעשות יותר אז הוא עשה יותר ורצה להוציא לו רביעית דם.

ש. על חשבון זה שהוא יחתוך את יצחק?

הרב: מה זה 'על חשבון'? הרי הוא ידע: שהוא צריך לעקוד אותו זה מה שהוא הבין! אוקי. THANK You 

שאלה נוספת...

ש. כבודו אמר: 'שהתשעה (9) אחים של יוסף הצדיק רצו לעשות 'חרם': שאף אחד לא ידבר! אבל צריך 'מנין' ולמנין צרפו את הקב"ה שיהיה חלק מהמנין, למה הקב"ה הסכים להצטרף במנין כדי שיעקב אבינו יהיה לו צער אח"כ?

הרב: כי זה מתאים ל: 'מידה כנגד מידה'.

ש. מה זה המידה תזכיר לי?

הרב: עשרים ושתים (22) שנה שהוא ציער את ההורים שלו ונעדר מהבית בשביל לקחת את הנשים...

ש. תודה רבה.

הרב: שאלה אחרונה הנה פה עם הכובע הלבן...

ש. ערב טוב כבוד הרב! אתה זוכר אותי בטוח, אני הייתי עוזר לך בהרצאות שלך פה... ופגשתי אותך הרבה פעמים בארץ.

הרב: כל העוזרים הגיעו לקנדה?

(הקהל מחייך...)

ש. הייתי מחלק את הקלטות של וידאו כל הדברים... בקיצור.

הרב: ב"ה! ב"ה.

ש. שאלה אחת שההוא התחיל אותה פה בקשר לפאות. היה לי ויכוח פה עם בן אדם אחד פה שאמר: 'שהבן איש חי התיר פאות והבבא סאלי התיר פאות!' - זה אני רוצה לדעת אם אתה יודע להבהיר לי אם זה באמת?

הרב: לא מוכר לי.

ש. כי הבן איש חי יש ענין שנשים הולכות בערב שבת למקווה אז הן היו שמות פאה מתחת לכובע, זה אני קראתי את הפסק הזה ב...'יג' אז זה לא אומר שהוא התיר להם לשים פאות! במיוחד לא את הפאות של היום האם זה נכון?

הרב: תראה, כל המטרה של כיסוי ראש זה להצניע את השערות ואם לוקחים שערות שהם יפות אפילו יותר מהשערות שיש לה - מה היא הצניעה?! הרי המטרה: לא למשוך תשומת לב! אלא להראות שאת אשת איש. אז אשה צריכה להראות את עצמה באופן הזה, ממילא אם היא לוקחת משהו אחר והיא מתיפה בעיני אחרים - היא גורמת מכשול! אז מה היא הועילה?

ש. אז באמת הבן איש חי לא התיר פאות?

הרב: אני לא מכיר את זה.

ש. תודה רבה כבוד הרב! ותודה שהגעת.

הרב: אז אני רוצה לברך את כל הקהל הקדוש, היהודים 'הפשוטים' שחושבים: 'שהם פשוטים...' - אין יהודי פשוט! והלוואי שאדם יגיע לדרגת יהודי פשוט. הגאון מוילנא רצה להיות בסוף: 'יהודי פשוט' - זה לא פשוט להיות פשוט. 

אבל תדעו לכם: שאבא בשמים אוהב אותכם כולכם! רוצה בטובתכם!! רוצה להשפיע עליכם טובות כי הוא ברא את אדם הראשון ושם אותו ישר בג"ע! זה מה שהוא רוצה: שכולנו נהיה ישר בג"ע. אדם הראשון חטא - בגלל זה יש את כל הגלגולים האלו שאנחנו עוברים... אבל כל בן אדם הקב"ה רוצה להכניסו לג"ע; 

- 'אני ואתה נטייל בג"ע!' 

תאמינו בעצמכם: שאתם הבנים של הקב"ה! 'עם סגולה', 'בחר בנו מכל העמים' מתשע מליארד (9,000,000,000) בעולם הוא הוציא אתכם עם פינצטה - מהבטן של אמא כ: 'עם הנבחר!' ואתם מברכים כל בוקר: 'שלא עשני גוי!' ו: 'גויה' אתם העם הנבחר הוא בחר בכם אתם הבנים שלו תוכיחו, תוכיחו את זה קבל עם ועדה: שאתם הבנים שלו מתנהגים לפי ערכי התורה שהוא קבע - ותקבלו ממנו הכל! יש לכם אבא לא 'מלך' בעולם, לא מלכת בריטניה ולא הנשיא צ'ארלס... אתם הבנים של הקב"ה! תעריכו את זה!! ותלכו ככה ותדברו עם אבא כל יום.

אבל לדבר אתו ברצינות! בכבוד, ובהבנה: שבלעדיו אנחנו לא שווים כלום! חבל שנווכח שזה כך, כדאי שנווכח ההפך: שאנחנו באמת ראויים לכל השפעת הברכות וההצלחות מאתו יתברך. 

ה' ימלא כל משאלות לבכם לטובה! ימלא חסרונותיכם ברוחניות ובגשמיות, וישפיע עליכם טובות, ונפגש בגאולה השלמה במהרה בימינו - אמן ואמן.

רצית להגיד משהו? רונן, רגע רק רונן-רונן רק רגע אני דיברתי עליו בהתחלה; 'אם הוא יבקש להחזיר בתשובה - הוא יהיה!' שאלה בבקשה:

ש. כבוד הרב! קודם כל ברוך הבא לטורונטו ותודה רבה על ההרצאה מרתקת ומאלפת לאדם שפעם ראשונה שומע את ההרצאה שלך ככה פנים מול פנים, ותודה רבה גם לאריאל שהביא אותך שסייע להרצאה הזו בטורונטו - ישר כח!

(הקהל מוחא כפים...)

ש. כבוד הרב! יש לי שאלה שבאה מהלב, אתה דברת כאן על הקשר שלנו עם האבא שלנו שבשמים, ויש לי בדיוק שאלה שקשורה לנושא של ילדים והורים: ילד שנמסר כשהוא היה תינוק לאימוץ, נולד לילדה שנכנסה להריון 'לא רצוי' וגדל עם זוג הורים מאמצים כל חייו! לא הכיר את ההורים הביולוגים...

הרב: רומני מחיפה 

ש. לא רומני מחיפה אשכנזי מתל אביב אבל לא רחוק מזה... גדל עם הורים מאמצים שהיו לו הורים נתנו לו אהבה כל חייו! לא החסירו ממנו דבר, ההורים נפטרו - הוא קרא עליהם 'קדיש' התאבל עליהם. ורצה ה'גורל' ואחרי הרבה שנים אחרי עשרות שנים! אותו ילד שלא ידע את הוריו הביולוגים - פתאם בקשר עם אמו הביולוגית. ולא רק שהוא בקשר אלא שהיא מוצאת חן בעיניו והוא רואה שהיא אשה טובה! והוא מחל לה בעצם על זה שהיא ויתרה עליו ו... ו... 

הרב: או שה'רווחה' לקחו לה אותו!

ש. לקחו לה אותו – בדיוק! ו... רצה הגורל והקשר ביניהם מתהדק ומתהדק ו... הוא אפילו א... אותו ילד מוצא את עצמו לפעמים נעזר בה וגר אצלה כשהוא צריך ו... מקשיב לעצות שלה ומתחיל להתפתח קשר; אל'ף: האם זה בסדר? מבחינה... כי אותו ילד לפעמים מרגיש אולי הוא חלילה בוגד בזיכרון של ההורים שלו – המאמצים! אז אל'ף: האם זה בסדר? והוא לא צריך להרגיש אשם?

הרב: קודם כל זו אמא שלו האמיתית - ואמא זה אמא! וגם אם האבא עשה אותו ממזר - הוא חיב בכבוד! האבא זאת אומרת הורים ביולוגים זה הורים לכל דבר, זה לא פוגע בהורים המאמצים הם לא 'הורים' הם מאמצים אבל קוראים להם: 'הורים מאמצים' אבל בסדר גם אותם הוא צריך לכבד, וגם אותם הוא צריך לכבד.

ש. כלומר הוא לא צריך להרגיש אשם?...

הרב: איזה אשם? על מה אשם?! הוא הרויח שנים (2) שני הורים כן.

ש. המשפט האחרון שלך נתן לי את כל התשובה בעצם, שוב תודה רבה.

הרב: אתה תתפלל אבל: 'שתהיה מחזיר בתשובה!' 

ש. שאני יהיה מחזיר בתשובה?!

הרב: עליך דיברתי רונן!

ש. אני שמעתי שאמרת: 'רונן' לא הבנתי על איזה רונן אתה מדבר?

ש. על רונן הזה אני מדבר

הרב: תתפלל! יכול להיות שמחכה לך שמה זכויות שאתה לא יודע אפילו

ש. אתה אמרת לי כשביקרתי אותך במשרד (לצפיה בראיון לחץ כאן) אמרתי לך: 'אני מדבר אתו כל יום!' ואתה אמרת לי: 'אבל הוא צריך שגם...' 

הרב: תעשה משהו!

ש. ואמרתי: צריך שהוא גם יענה זה בדיוק הענין. אני מאד נהניתי לפגוש אותך בבני ברק אני ראיתי שם, אלפי אנשים ראו את זה ובאמת זיכית אותי ושוב תודה לך שהגעת לכאן! תודה לאריאל שעשה את ההרצאה הזאת ונשמח תמיד לראות אותך שוב כאן בטורונטו. 

הרב: בפעם הבאה ב: 'אוגוסט'.

ש. אמן!

הרב: בי בי...

ש. תודה רבה כבוד הרב! ו... דבר אחרון: ב:'שידור' אמרת: 'שתברך אותי!' - אז א... אם תוכל - אני אשמח.

הרב: 'מי שברך אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות הוא יברך את רונן בן?

ש. אמרת שיש שנים,

הרב: בן נו?

ש. בן עליזה - האם המאמצת, ומזל האם הביולוגית.

הרב: עליזה ומזל - ה' יזכה אותך בעזרת השי"ת להיות מחזיר בתשובה – אמן! ומעביר את הכל בשידור ישיר, ובריאות ופרנסה.

ש. אמן

הרב: בבקשה (כבוד הרב שליט"א מחלק לקהל שהשתתף בהרצאה מתנות; כיסויי ראש, כיפות, ציציות ועוד...).