ניו ג'רסי - הרצאה בלייקווד

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

לא, שילך למלחמה וימות ויקח את אשתו יפייביה שרה עימנו.

זו הייתה המטרה.

אבל הוא פחד מהזכות שלו. בכל אופן,

בעקיפין,

לא עם כוונה טהורה,

הוא גרם שניצלות.

אז משה רבנו פוחד מאוג מהזכות שלו. אתם שומעים?

עד שהשם צריך להבטיחו שהוא נותן אותו בידו.

אתם שומעים?

בן אדם רשע,

עוג, מלך הבשן,

היה לו זכות אחת ומשה פוחד ממנו.

אז איך אנשים לא פוחדים ממשה רבנו עם כל הזכויות שלו?

איך אנשים לא פוחדים ממי שמזכה את הרבים?

אם על מצווה של רשע משה רבנו פוחד,

איך אתם רשעים לא פוחדים ממזכי הרבים?

זה רק מראה כמה מחלוקת יכולה לטשטש את האדם ולעמחם אותו.

התורה היא לא לימוד בעלמא.

לא לומדים

בישיבות בשביל שיהיה לך שידוך טוב אחר כך.

לומדים בשביל לקיים את מצוות השם, לדעת

מה השם רוצה מאיתנו במשך כל חיינו.

השם לא רוצה שתדע את הדף.

זה טוב מאוד, הדף.

הוא רוצה שתקיים מה שכתוב בדף.

את כל זה הוא רוצה שתקיים, ושתקיים לשם המצווה.

זה מה שהוא רוצה.

זה לא אוסף של מצוות ופיקודים ולימודים,

אלא זה דרך חיים שצריכה להיות נר לרגלינו.

ועל כל צעד ושעל אדם צריך לשאול מה רצון התורה ממני כרגע,

במה שאני מתחבט בו,

לעשות כך או לעשות כך.

מה התורה דורשת?

מה השם רוצה ממני?

על כל צעד ושעל יש לדון.

ואם אתה רואה שיש לך עיכובים וניסיונות והכול,

צריך שוב לשאול מה השם רוצה.

למה הוא מעכב אותי בדרך?

שום דבר לא קורה סתם.

מה שקורה בא לעורר.

אז תתעורר.

תברר לעצמך. אתה לא יודע.

תשאל חכם.

אבל ברור שאין מקרה בעולם.

שום דבר לא קורה איתך ולך סתם.

המהר״ל מפראג אומר שגם אם אתה הולך בדרך ושמעת שיחה,

זה קשור אליך ושייך אליך גם.

השמיעו לך משהו.

קח את הדברים, תמשיך. אסור לך להאזין להם.

תמשיך,

אבל תחשוב למה השמיעו לך את הדבר הזה?

למה שמעת את הדבר הזה?

מה רוצים ממך בעצם שמשמיעים לך דבר כזה?

אין דבר שקורה סתם.

יש מי שחושבים שהם יוצאים ידי חובה בזה שהם לומדים, מתפללים,

אבל זה לא מספיק.

כל עוד התורה לא ממלאה את המחשבות,

כל עוד שאין המשא ומתן שלנו בה שנכוון את כל צרכינו בחיים על פי התורה,

כמו שאומר הפסוק, בהתהלכך תנחה אותך.

כל ההילוך שלך יהיה על פי הנחיית התורה.

זאת אומרת,

מחויבים לכוון את החיים רק על פי התורה.

רק בזאת אפשר להיות צדיקים כמשה רבנו,

כמו שאומר הרמב״ם

בהלקו תשובה פרק ה',

שכל אדם יכול מדעתו להחליט

אם הוא רוצה להיות כמשה רבנו

הוא יכול להחליט

שהוא רוצה להיות בקצה השני

כי ירבעם בן נבד.

זאת אומרת, הוא יכול להיות

מזכה הרבים הכי גדול,

כמו שכתוב במשה רבנו, משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלויה בו.

יכול להיות כי ירבעם בן נבד שחטא וחטא הרבים, תלוי בו.

אתה יכול ללכת לשתי הקצוות, יש לך בחירה ואתה יכול להחליט.

בדרך שאדם רוצה ללכת בה מוליכים אותו, הקדוש ברוך הוא לא מונע בכוח.

הקדוש ברוך הוא יכול לסייע,

לתת איתותים, לתת ניסיונות, לעזור לך להבין.

אבל יותר מזה הוא לא יכריח, כי הוא לא שולל מאדם את הבחירה.

האדם הוא לא רובוט,

הוא בעל בחירה,

ואם הוא לא מבין הוא יצטרך לשלם,

כי הבלט טמא, פותחים לו.

ייתכן לומר שדברי החידה,

ששמונת ימי החנוכה כנגד שמונת ימי המילה,

מחזקים גם את דברי הגאון הקדוש מצאנז בספרו דברי החיים,

שימי החנוכה הם סגולה נפלאה לתיקון עוון פגם הברית.

שמונת ימי חנוכה, שמונת ימי מילה,

סגולה לתיקון פגם הברית.

לפי דבריו הקדושים, בשעת הדלקת הנרות

מתגלה אותו אור הגנוז שנברא ביום הראשון לבריאת העולם,

ובכוח אור זך וטהור זה שמאיר לנו בחנוכה,

יש לכל אדם אפשרות לתקן עוונות ופגמים שחטא בחייו ושכמעט אין אפשרות לעשות עליהם תשובה.

על ידי מצוות הדלקת נר חנוכה יש תיקון גם לעוונות אלו ובמיוחד לעוון פגם הברית.

לכן יש עניין להסתכל בנרות.

גם הזוהר הקדוש אומר שקשה מאוד לעשות תשובה על עוון הוצאת זרע לבטלה,

כי האדם הפוגם בברית אות קודש נדחם מהקדושה ועומד במקום החושך,

וזאת כיוון שהחוטא בעוון זה אינו פוגם רק באותו עבר אלא פוגם בכוח הכללי של כל רמח איבריו שסע גידיו.

לכן התשובה קשה מאוד.

על ידי ההסתכלות בנרות חנוכה מקדשים ומתקנים את שתי העיניים.

ולא תטורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם.

הקדוש ברוך הוא מבקש מאתנו

אומר אי אהבית לי ליבך ועינך

ענא ידע דעת לי אם תיתן לי את הלב בעיניים שלך אם תיתן אותם לי אני יודע שאתה שלי.

זאת אומרת אתה לא תיבשר ביד אצלך.

והנה כיוון שהכתוב מזהיר ולא תטורו אחרי לבבכם אחרינו שאתם זונים אחריהם

נותן טעם למה למה לא תטורו למען תזכרו

ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוהיכם. משמע דווקא מי שמקדש את העיניים הוא זוכה לזכור את כל המצוות.

אבל הפוגם בעיניו

אינו יכול לזכור את כל מצוות ה' כי פגם העיניים גורם לשכחת המצוות.

לכן,

כיוון שחג חנוכה רומז על קדושת יוסף הצדיק,

שקידש את העיניים

ולא רצה לזון ממה שעינו שלו,

תקנו חכמים שרואה נר חנוכה מברך לרמוז,

שרוצה לדבק בקדושת יוסף הצדיק,

יסתכל בעיניו

בנרות של חנוכה שיש בהם קדושה מיוחדת.

כך כתוב,

הנרות הללו, קודש הם!

ולא נרות סתם,

מהאור שלהם הוא מהאור הגנוז שברא ה' ביום הראשון לבריאה,

ומעלידה הסתכלות בנרות,

ויוכל אדם לקדש

ולטהר את עיניו מכל שיא ופגם,

וכך גם יעשה הכנה נפלאה לקראת ימי השובבים, אמן.

כשאדם נפטר,

הוא נפטר עם המידות שלו,

הוא ממשיך להיות אותו רשע כמו שהיה פה.

עכשיו כל אחד יעשה חשבון איזה מידות יש לו לא טובות, כי הם ימשיכו להיות שם.

ואם בן אדם בעל תאווה,

הוא יחפש את תאוותו שם, ואין.

זה שיגעון,

כשבן אדם לא מספיק את התאווה שלו, הוא מתפוצץ.

ואין, אין.

כל התאוות של העולם הזה, אין. הוא היה רגיל לכבוד, אין. אתה תהיה בגיהינום, איזה כבוד.

איזה כבוד.

אתם יודעים מה זה העונש?

שאדם נמצא עם המידות שלו, לא תיקן אותן? הרי הגאון מווילנה אומר שאם אדם לא תיקן את מידותיו,

למה לא חיים בכלל?

אז זאת אומרת, כל אחד יבדוק את עצמו,

כי עם המידות האלה הוא יגיע לעולם האמת.

הוא ידע את האמת שם.

אבל הוא לא יוכל להתפטר מהמידות. וזה עונש, עונש שאין כדוגמתו.

הרי כשפה הוא רואה מישהו יותר ממנו קצת, הוא מתפוצץ.

הוא מתפוצץ, הוא לא יכול לסבול.

הוא נהיה מלשן,

מויסר. הוא ישב מצלצל לעירייה, מצלצל למשטרה, מצלצל לכולם. רק להזיק, להזיק ולהפריע.

עכשיו, כשאדם רואה דבר מעלה אצל חברו,

והוא מצטמק ורע לו,

ומבזה אותו מתוך עין רעה,

הרי האדם הזה יותר גרוע מבלעם,

כי בלעם רצה לקלל עם עין רעה.

אבל כשראה את המעלה של ישראל,

לא יכול היה לקלל ובירך

מה טוב הוא.

אז זאת אומרת,

אפילו בלעך שהוא בעל עין רעה מפורסם לא יכול כשראה כמה הם טובים ישראל.

אז אחד מישראל שרואה שטוב לחברו והוא עולה ויש לו מדרגה טובה וכולי והוא מתקנא בו ומטיל בו עין רעה,

משמיץ אותו, מבזה אותו, מזלזל בו,

אומר רבנו יונה,

יש אנשים שמקיימים את כל התורה ולא עוברים שום עבירה, והם נקראים שונאי השם.

שמעתם?

הם יגיעו לבית דין של מעלה,

כל המצוות הם קיימו.

עבירות אין אחת.

והם נקראים שונאי השם ישר לגיהנום.

על מי מדובר? על כאלה.

המתכבד בקלון חברו אין לו חלק לעולם הבא.

אין לו חלק לעולם הבא.

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל, בניי

בראתי יצר הרע

ובראתי לו תורת טבלין.

אם אתם עוסקים בתורה אין אתם נמסרים בידו הוא יצר הרע הוא השטן

הוא מלך המוות

הוא יצר הרע. מה זה יצר הרע?

הוא בא ואומר לך תעשה ככה, תעשה ככה. לא כדאי לך מה פתאום תעשה ככה, תעשה ככה.

אחרי שהוא נותן לך עצה ואתה מתפתה

הוא עולה ישר למעלה עוד שאתה מפותה

והוא נהיה שטן.

מסטין עליך מלמד עליך קטגוריה. תראה ריבונו של עולם, מה ציווית אותו בתורה? תראה מה הוא עושה.

תראה מה הוא עושה.

ולפעמים השם הופך אותו למלאך המוות שהוא ירד וייטול את הנשמה שהוא עכשיו פיתה אותה והסטין עליה וקיבל אישור להוריד את הבן אדם

ככה הוא עובד אז הוא רע או לא רע

הוא מסוכן מאוד מסוכן צופה רשע לצדיק

הוא מבקש להמיתו

הוא מבקש להמית לא פחות לא הוא לא רוצה רק

להחטיא

חטא זה רק ההקדמה לקראת החיסול

זה כמו הפיתיון למשוך אותך שתצא לכוונת וטח הוא מוריד את הבן אדם

אז אומר לנו השם תשמעו אני בראתי אותו

ואני אומר לכם שאין תרופה נגדו

לא תוכלו לנצח אותו בשום עצה, בשום תחבולה, בשום דבר, רק דבר אחד

בראתי יצר הרע

בראתי תורה, תבלין לו, תבלין, תבלין

יש עוד עצה נוספת

כדי להכניע את תאוות הגדולות

מוזיקה

סף שערי שמיים בסך לנו ברוכב האפל דין כדאי אלא גיל של השמיים סף שערי שמיים בסך לנו ברוכב האפל דין כדאי אלא גיל של השמיים סף שערי שמיים בסך לנו ברוכב האפל דין כדאי אלא גיל של השמיים סף שערי שמיים בסך לנו ברוכב האפל דין כדאי אלא גיל של השמיים סף שערי שמיים בסך

אין לנו ברוחו.

עד פליטאי,

עד פליטאי,

או-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו-הו

ברוחות מידיים

ספצעי שומיים ושום לא נדורך לו האפל די.

ערקים שבשומיים ספצעי שומיים ושום לא נדורך לו האפל די,

הפלד סיום הקלידי,

פרד סיום הלך והלכו קלידי.

בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי בלידי

די, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

‫הקריטאי, או-הו, אקריטאי,

‫או-הו, אקריטאי, ורוק טוב אקריטאי.

‫-או-הו, אקריטאי, או-הו, אקריטאי, או-הו, אקריטאי, או-הו, אקריטאי, או-הו, אקריטאי,

‫פלוספורמה, בלי די, די, די, אקריטאי, או-הו, אקריטאי,

‫או-הו, אקריטאי.

היי, היי, היי.

שחקים לכותי לכות, גוי לאוי לאוי לאוי,

הסכמנו לשכותו ולשכותו ולזבב,

איי, איי, איי, היי, היי,

היי, היי, היי, היי, היי, התורה תוקף.

שם שערי שמיים

שם שערי שמיים, בשבילון הברוכו, אה, בלי כדי.

ארגון שבשמיים, בשבילון הברוכו, אה, בלי כדי.

אלוקים של השמיים,

שח שערי שמיים,

בסין לנו ברוקו,

עד בלבידי די,

אלוקים של השמיים,

שח שערי שמיים,

בסין לנו ברוקו.

עד בלבידי, אמפי די,

אוהו, את מלידיי, אוהו, את מלידיי,

בלוחו את מלידיי,

את מלידיי, אוהו, את מלידיי,

אוהו, את מלידיי,

בלוחו את מלידיי.

את מלידיי, אוהו, את מלידיי,

אוהו, את מלידיי, בלוחו את מלידיי,

את מלידיי, אוהו, את מלידיי,

אור המידיים ברובו הכידיים

אלוקים שבשמים, פסרי שמים,

בסיילון ברובו אפל מידיים, אלוקים שבשמים, פסרי שמים,

אריקים שבשומיים עריקים שבשומיים צפסלי שמים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים שבשומיים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים אריקים

בואו הוא מבדידי, בואו הוא מבדידי, בואו הוא מבדידי, בלוחו הפדידי

אלי גזירת רוחוב לי די, ימלי די, ימלי די. אלי גזירת רוחוב לי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די, ימלי די

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

תודה רבה.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמבו ירוויח.

הערב יהיה לרפואה שלמה, אני לא שומע באוזניה.

רפואה שלמה והצלחה לפודא בת נעמה.

היא וכל משפחתה, אמן.

אני לא שומע באוזניה בכלל.

יראת שמיים, לימוד תורה לשמה, מציאת חן בעיני אלוקים באדם,

נחת מהילדים,

הצלחה בפרנסה, בריאות וישוב הדעת לשלמה ובת חן.

זיווגים הגונים משורש נשמתם מהרה השנה לגבריאל,

יחיאל, אברהם עתיק,

אליעזר, יעקב, אלישע, שמואל יואל,

ישראל סעדיה, מנחם, יוכבד, אלישבע, יהודית ומרים.

הערב גם לעילוי נשמת סלם בן סעיד,

תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים.

בן, עילוי נשמת הוריי מחמים, נוחתם עדן.

יש לי רחש, ואני לא שומע כל כך טוב.

אתמול נתתי הרצאה

בנושא ביטחון במרילנד.

היום אני ממשיך

באותו כיוון.

מובא במחילתא על הפסוק

למען אנשינו אילך בתורתי אם לא.

מכאן היה רבי שמעון בר יוחאי אומר,

לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן.

הכיצד?

היה יושב ודורש

ולא היה יודע היכן אוכל ושותה ומהיכן היה לובש ומכסה.

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

הפסוק שאומר למען אנשינו,

הילך בתורתי אם לא,

הקדוש ברוך הוא מנשא את האדם,

באיזה מצבים הוא מוכן ללכת אחרי הקדוש ברוך הוא.

רבי שמעון בר יוחאי אומר

שלא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן.

מה זה אוכלי המן?

יושב ודורש,

אבל לא יודע מהיכן הוא אוכל.

אין לו פרנסה קבועה,

אין לו קצבה,

הוא לא מקבל מהמדינה.

הוא גם לא יודע מאיפה לובש ומכסה.

זאת אומרת, הפירוש הוא, אי אפשר ללמוד תורה כראוי, אלא אם כן

אין הוא יודע אפילו מהיכן הוא ניזון או מתפרנס.

לכל מה שהוא צריך

מוכן לפניו בלא תורה.

זאת אומרת, אם אדם רוצה ללמוד באמת תורה,

שום טרדה שבעולם לא צריכה להטריד אותו.

הוא לא צריך לדעת מאיפה יבוא לו אוכל.

הוא גם לא יודע מאיפה יבוא לו אוכל.

והוא צריך ללמוד תורה כאילו הכול כבר מוכן בלי שום טרחה.

הוא רק מגיע הביתה, שולחן ערוך, הכול בסדר.

טוב, אבל זה כתוב

שהקדוש ברוך הוא מנסה את עם ישראל במדבר,

ולא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן.

ועליהם נאמר,

למען אנשינו הילך בתורתי אם לא.

אבל התורה ניתנה לדרוש בכל דור ודור,

ואוכלי המן כבר תמו,

אלפי אלפי שנים.

אז מוכח מכאן שיכול כל אחד ואחד להגיע לדרגה הזו שאוכל ושותה

מן המוכן ואינו יודע מהיכן הוא אוכל ושותה,

והוא לא יודע מהיכן הוא לובש ומתכסה,

והוא פנוי ללמוד תורה כמו אחד מבני דור דעה בזמן המדבר עם משה רבנו.

ככה צריך להיות בן אדם אם הוא רוצה ללמוד תורה

ולהתעלות בה בשלמות.

וכך נתפרש בפרשת המן.

ויאמר משה זה הדבר אשר ציווה אדוני

מלוא העומר ממנו למשמרת לדורותיכם,

למען יראות הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר

והוציאי אתכם מארץ מצרים.

מפרש רשי,

בימי ירמיה, כשהיה מוכיח אותם,

למה אתם לא עוסקים בתורה?

היו אומרים לו, נניח מלאכתנו ונעסוק בתורה?

מהיכן נתפרנס?

הוציא להם את צנצנת המן ואמר להם, בזה נתפרנסו אבותיכם.

הרבה שלוחים יש לו למקום להכין מזון לרעיו.

אז בימי ירמיה

הדור לא היה כל כך לומדי תורה, והוא היה שואל אותם, למה אתם לא עוסקים בתורה?

מה הם אומרים לו?

מה שאומרים היום.

מה?

להפסיק לעבוד?

ללכת רק ללמוד תורה בכולל?

ממה נתפרנס?

הוא הוציא להם את צנצן את המן

ואמר להם, בזה נתפרנסו אבותיכם.

למה? כי הרבה שלוחים יש לו למקום להכין מזון לרעיו.

הקדוש ברוך הוא, אין לו בעיה מכל סיבה שבעולם

להביא לאדם לאכול.

אם צריך גם עורבים,

יביאו לך לאכול, כמו שיביאו לאליהו הנביא.

אם צריך לשלוח מלאך,

שיאכיל אותך,

ישלח מלאך, כמו ששלח לאליהו הנביא.

אין בעיה.

אם צריך לצום 40 יום ו-40 לילה רצוף כמו אליהו הנביא,

יביאו לך צפחת

מעוגת רצפים, הכל בסדר.

לקדוש ברוך הוא אין בעיה לזון ולפרנס

את כל הבריאה כולה בכל רגע נתון.

הזן את העולם כולו.

יש לנו דוגמה בגמרא, בכתובות ס' זן.

אחד הגיע לרבא הביתה,

דופק בדלת,

רעב.

שאל אותו רבא, במה אתה סועד?

מה אתה רגיל לאכול?

אמר לו, תרנגולת פתומה ויין ישן.

תפרן,

עני,

לא אוכל,

דופק בדלת, מה שייתנו לך תשמח.

אבל הוא כבר שאל אותו, שאל אותו רבא, במה אתה סועד? מה אתה רגיל לאכול? אז הוא אומר לו,

תרנגולת פתומה ויין ישן.

אמר לו, תגיד, אתה לא חושש לדוחק הציבור?

אתה מפיל את עצמך על הציבור, בא, דופק בדלתות ומבקש אוכל,

שזה עולה הרבה כסף ולא מצוי כל כך,

וזה דוחק, אתה דוחק את הציבור.

מה אמר לו?

אמר לו, וכי, משלהם אני אוכל?

אני אוכל משל הקדוש ברוך הוא.

למה?

שנינו עיני חול אליך יסברו,

ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו.

בעיתם לא נאמר,

אלא בעיתו.

זאת אומרת,

שייקבעו את המזגנים.

זאת אומרת,

עיני חול אליך יסברו,

ואתה נותן להם את אוכלם בעיתו.

מה זה בעיתו?

שהשם נותן פרנסה לכל אדם באדם בעיתו שלו,

מתי שהוא רעב וצריך לאכול?

הקדוש ברוך הוא נותן לו בעיתו. לא בעיתם, לכולם ביחד.

לכל אחד מאחד הוא שם לב ודגש לתת לו את הפרנסה בעיתו.

אדם כזה,

שהוא בוטח בקדוש ברוך הוא, שייתן לו את כל המחסור,

ומאמין שכל המזון בא לו מיד הקדוש ברוך הוא,

וכמו שהוא אמר לרבה,

וכי אני אוכל משלהם,

אני אוכל משל הקדוש ברוך הוא.

אדם בדרגה כזאת הוא נקרא אוכל המן.

אפילו אם זה בא לו מקופת צדקה,

אפילו אם יושב ככה ברחוב עם כובע,

אדם כזה נקרא אוכל המן.

מה קרה אחרי כן?

תוך כדי שהם מדברים,

הגיעה אחותו של רבה,

שלא ראה אותה 12 שנים.

13 שנים, והיא באה עם תרנגולת מפותמת

ויין ישן, בדיוק מה שהוא רצה לאכול העני.

אמר רבא, מה קורה פה לפנינו?

מה זה, ממתי?

אחותי מגיעה אליי ומביאה תרנגולת, פטומאה ויין ישן.

ואמר לו, נחנא תלחכום, תאכל.

עכשיו ברור שאם היא באה אחרי 12-13 שנה,

אז היא לא גרה קרוב.

ואם היא לא גרה קרוב, זה מהלך כמה ימים.

אז היא יצאה לדרך לפני כמה ימים.

ומתי היא הגיעה?

בעיתו,

בדיוק כשהוא רעב ורוצה לאכול מה?

תרנגולת, פטומאה ויין ישן.

היא לא באה עם שום דבר אחר,

בדיוק עם מה שהוא צריך.

רבא הכיר בצדקתו של העני,

שבאמת הוא אוכל מהקדוש ברוך הוא ולא מהאנשים,

וכל מה שבאה אחותו,

זה היה לצורך העני הזה.

ולא רק זה,

אלא רבא בעצמו אכל מהאוכל של העני.

זאת אומרת, היה מספיק בשביל שגם רבא יאכל מהאוכל הזה.

אז רואים שיש השגחה פרטית על כל בן אדם,

והקדוש ברוך הוא זאנו מפרנס את כולם,

ודואג לכל אחד שיאכל מה שצריך.

אדם שזוכה למדרגה זו,

שכל מה שהוא אוכל הוא אוכל מהקדוש ברוך הוא,

ודאי שאין לו דאגה של פרנסה,

ואדם כזה פנוי לעסוק בתורה כל הזמן,

כל הזמן.

הוא לא צריך לקום מהסטנדר,

הוא יכול לשבת ללמוד כל הזמן,

והאוכל יגיע, והפרנסה תגיע, והכול יסתדר.

יש יהודי אחד מפורסם בעולם,

קוראים לו הרב קנייבסקי.

הוא אף פעם לא זז מהסטנדר,

הוא גם אף פעם לא עבד,

הוא גם לא דאג לעבודה,

הוא גם לא ביקש צדקות,

הוא לא פנה לאף אחד.

הוא ישב ולמד, והאוכל הגיע מכל המקומות שבעולם.

היום משלשלים ידו מיליונים, מיליונים דולרים.

עשירי עולם באים אליו לתת לו כסף, שהוא יחליט מה הוא עושה עם הכסף.

הוא לא משתמש בזה בשבילו,

הוא אוכל מה שיש, ככה בקושי.

הוא גם לא יודע מה הוא אוכל.

הוא לא מכיר את כל המאכלים בשמותם.

סיפרו לי פעם,

הוא שאל, פעם הוא שמע שאומרים, שניצל, שניצל.

הוא שאל את הרבנית, הוא חטא עדן, מה זה שניצל?

היא אמרת, מה שאכלת היום.

הוא לא יודע מה הוא אוכל.

תראה לו שטרות של כסף וזה, הוא לא מכיר.

אין לו שום עניין בעולם הזה בכלל, הוא רק יושב ולומד.

אבל כמוהו יש הרבה, יש הרבה אברכים חשובים, יושבים,

שוקדים על התורה, לא מעניין אותם העולם בחוץ בכלל,

והכול מסתדר.

ומחתנים ילדים, והכול,

בלי עין הרע.

למה?

כי מי שיש לו ביטחון שלם בקדוש ברוך הוא,

הפותח בשם,

חסד יסובבנו, פירושו,

מ-360 מעלות מכל הכיוונים,

מגיעה אליו הפרנסה.

בשעה ששאל יצחק את יעקב,

מה זה מיהרת למצוא?

הוא שלח אותו להביא לו שני כדעי עיזים,

והוא חזר מהר מדי.

אז הוא שאל אותו, מה זה מיהרת למצוא?

ענה לו יעקב ואמר,

כי הקרע אדוני אלוהיך לפניי.

הקדוש ברוך הוא

הקרע לפניי

את שני הגדיים האלה, ובאתי צ'יק צ'ק, מהר.

זה לא אני הצייד, לא צדתי אותם, כאילו זה, הקדוש ברוך הוא

הקרע אותם לפניי.

רבי יוחנן בריש לקיש,

כל אחד אומר דבר.

אחד אומר,

מה הוא אמר לו בעצם, יעקב אבינו ליצחק אביו?

אמר לו, אם לקורבנך המציא לך קדוש ברוך הוא,

שנאמר, וישא אברהם את עינם וירא והנה איל,

למאכלך על אחת כמה וכמה.

בשעה שאברהם עוקד את יצחק,

צועק לו המלאך ואומר, אברהם, אברהם, אל תשלח אותך אל הנער.

אבל הוא רוצה כן לעקוד,

לקיים את רצון הבורא.

ואז הקדוש ברוך הוא ממציא לו, איל אחר נאחז בשיבך.

וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל.

אז אומר יעקב אבינו ליצחק, אבא שלו, הנעקד,

אומר לו, אם לקורבן שלך במקומך המציא לך קדוש ברוך הוא איל,

אז למאכל שלך הקדוש ברוך הוא לא ימציא לי שני גדיי עזים צ'יק צ'אק שאני אביא לך?

והשני, מה אומר?

אם לזיווגך המציא לך,

ככתוב יקרה, אקרה נא לפניי היום,

וזוכה יצחק אבינו לקבל את רבקה כפי בקשת דמשק אליעזר,

והוא ביקש מהשם שיקרה לפניו היום, היום, היום הוא הגיע לשם,

קפיצת הדרך,

והיום הוא רוצה שכבר ימצא את הזיווג.

אז הוא אומר לו, יעקב אבינו,

אם לזיווג שלך הקדוש ברוך הוא יקרא צ'יק צ'אק

אישה את אימא שלי, את רבקה,

אז למאכלך על אחת כמה וכמה שהקדוש ברוך הוא יביא, צ'יק צ'אק, שני גדיי עזים.

כלומר,

כשם שהעין לקורבן שלך המציא לך הקדוש ברוך הוא,

איזה עין?

עין שהוא הכין אותו כבר מששת ימי בראשית.

העין הזה מוכן היה כבר מששת ימי בראשית,

והוא נברא בין השמשות.

אז אם הקדוש ברוך הוא דואג כבר אלפי שנים

לפני העקידה,

שיהיה עין, תחליף

לעקידה,

אז למאכלך שמזונך מוכן ומזומן, כי כל אדם אוכל פעמיים-שלוש ביום צריך כל הזמן להיות עם הדופק,

לתת לו את האוכל בזמן, בעיתו, בעיתו.

אז אם הקדוש ברוך הוא דואג לך אלפי שנים קודם שיהיה לך אי תמורתך,

אז ודאי וודאי, מה השאלה?

מה השאלה שאתה שואל אותי?

מה זה מיהרת למצוא?

השם כל כך דואג לך,

אז ודאי שלעניין המזון הוא ידאג שזה יהיה צ'יק צ'אק.

והשני, כשאומר, כשם שהזיווג שלך היה מוכן לך קודם שבאת לאוויר העולם,

הרי בת פלוני לפלוני,

נאמר,

ארבעים יום קודם יצירת טבלת בת קול יוצאת ואומרת,

בת פלוני לפלוני.

אז אם הקדוש ברוך הוא דאג לך כבר מששת ימי בראשית, כמו שאומרים,

שהבת זוג שלך תהיה מי שהיא,

אז למזון שלך על אחת כמה וכמה שהוא דואג שיהיה בעיתו יום יום.

ביתר ביאור,

רואים על פי מה שאמרו חכמים זיכרונם לברכה במדרש,

אין זיווגו של אדם

אלא מהקדוש ברוך הוא.

ככתוב, בית והון נחלת אבות ומאדוני אישה משכלת.

בית,

ירושה,

הון,

זה יכולים להנחיל לך ההורים,

אבל אישה משכלת זה רק מהקדוש ברוך הוא.

שאלה מטרונה אחת את רבי יוסי בר חלפתה

לכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את העולם?

אמר לה, לשישה ימים.

אמרה לו, מה הוא עושה מאותה שעה עד עכשיו?

אמר לה, הוא יושב, מזווק זיווגים.

בת של פלוני לפלוני.

מה היא שואלת?

היא אומרת ככה,

מאחר שהקדוש ברוך הוא ייסד את העולם על אדני הטבע,

אף על פי שהקדוש ברוך הוא מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית,

אבל תראה לי סימן היכר

של פעולותיו ועלילותיו בעולם כל יום. תראה לי.

תראה לי סימנים. אני רוצה לראות סימנים

שהקדוש ברוך הוא פועל כל יום בעולם. מאז שהוא ברא את העולם,

אתה אומר, מאז הוא מזווק זיווגים?

תראה לי סימן.

אז מה הוא אמר לה?

אמר לה, הוא מזווק זיווגים,

כי בדבר הזה כולם יודעים ומכירים

שרק מאת השם זה מן השמיים.

היום ישבתי עם נהג שלקח אותי משדה התעופה,

יהודי נחמד,

אומר שהוא יצא עם בחורה

תשעה חודשים,

והוא נדר נדר לקדוש ברוך הוא,

אם זאת האישה, אני לא רוצה יותר שום אישה בעולם.

זאת האישה.

אחרי תשעה חודשים היא אמרה לו, אני לא רוצה יותר להמשיך,

ביי ביי.

מעזבה אותו.

קנה לה כבר טבעת, קנה לה דברים, הכול. פתאום קמה יום בוקר אחד, אמרה לו, לא רוצה.

מי יכול להבין דבר כזה? הכול היה טוב, הכול היה פייר, אהבה אותו, אהב אותה, רצו אחת את השני, דיברו על החתונה, הכול.

פתאום יום אחד קמה,

לא רוצה.

אמרתי לו, הקדוש ברוך הוא הציל אותך.

תאר לך, זה היה קורה אחרי ילדים?

פתאום היית קמה, אומרת לך, אתה יודע מה,

ביי.

מה היית עושה?

היית אומר, למה הקדוש ברוך הוא הביא לי אותה עם ילדים? הוא היה עושה את זה לפני שיהיו ילדים.

הוא עשה לך את זה לפני שיהיו ילדים.

לפני שתתחתן אפילו.

אז אתה לא גרוש גם.

ביי.

הקדוש ברוך הוא מזווק זיווגים.

אמרתי לו, אבל לך תתיר את הנדר.

כי הוא אמר שהוא לא רוצה יותר להתחתן, כי הוא נטר נדר. אם זה לא היא, הוא לא רוצה להתחתן.

אמרתי לו, השתגעת?

לך, לך תתיר את הנדר.

זאת אומרת,

הקדוש ברוך הוא מזווק זיווגים, דברים שאדם לא יכול...

אני יכול לתת לכם סיפורים בלי סוף, ממקרים שאני יודע,

מאנשים, איך התחתנו, איך

מצאו אחד את השני, איך הדברים עובדים? לא יאומן כי יסופק.

ומעשים הם בכל יום,

שאדם רוצה לתת את ידו ולמהר דבר,

ולאחר מכן מתברר לו

שזה היה מיותר כל העבודה,

והוא קלקל יותר ממה שתיקן.

אדם רוצה לשפר את מצבו,

הוא חושב שההשתדלות שלו היא תועיל לו יותר,

והוא לא מבין בעצם שההשתדלות לא תועיל לו יותר.

לפעמים הוא יכול לקלקל, ובדרך כלל זה כך.

זה מה שאמר הכתוב, ומאדוני אישה משכלת.

אף על פי שהכול מאשם,

ואנחנו מאמינים שהכתוב אומר אמת,

אבל בדבר הזה הכול מודים,

ורואים בעין את ההשגחה של הקדוש ברוך הוא.

זה מה שאמר יעקב

לאבא שלו יצחק. אם לזיווגך ככה,

כי מהשם אישה משכלת,

הרי איך היה זיווג של יצחק,

שאיכשהו הגיע אל העין,

בדיוק רבקה יוצאת,

בת שלוש שנים,

והוא אומר תנאי.

אם אני אגיד לה, תינא את קדך ואשתה,

והיא תאמר להשתה וגם לגמליך אשקה,

אותה הועיד הקדוש ברוך הוא ליצחק.

איזה דרישה,

איזה קושי, זה סיכוי אחד לעשר מיליון,

למאה מיליון,

שתצא בדיוק אחת, והוא יגיד, והיא תגיד לו ככה ותענה לו ככה.

איך יכול להיות דבר כזה?

רואים שמאשר אישה משכלת, מה צריך יצחק?

אישה שתהיה בדומה לאימא שלו, שרה.

מבעל רבקה בדיוק כמו שרה.

בהשתדלות, לא מוסיפה מאומה.

זאת אומרת, הוא בכלל לא היה בשידוך.

שלחו עבד ללכת להביא אישה.

ולמאנדה אמר שהוא אומר, למאכל שלך,

המאכל הוא צורך הכרחי יותר לאדם.

הקדוש ברוך הוא מכין לאדם מזון ואת כל מחסורו,

אז ודאי שההשתדלות שלך לא מועילה שום דבר.

אם לזיווג

זה מאוד מאוד מסובך,

הקדוש ברוך הוא דואג לפרטי פרטים,

למאכל שאתה נצלח כמה פעמים ביום.

ודאי שהקדוש ברוך הוא דואג, כי מאן די אהב חייה אהב מזונה.

מי שנתן לך חיים, חייב לדאוג שיהיה לך מזון.

קנית דג באקווריום?

ברור לך שאתה תצטרך לזון אותו כל יום.

אם לא תזרוק לו זרעונים כל הזמן, מה שצריך,

הדג הזה קנית בחינם, הוא ימות.

בשביל מה קנית? שימות.

אתה רוצה שהדג הזה ישכשך בתוך האקווריום, נכון?

אז אם הקדוש ברוך הוא ברא אותנו בעולם,

מה, הוא רוצה שנמות מרעב?

מה, הוא לא יביא לנו יומיים, שלושה,

חמישה ימים אוכל?

ברור שהוא יבין.

אבל לפעמים ההשתדלות,

לא רק שהיא לא מועילה, היא גם מזיקה.

חכמים מביאים לנו דוגמה איך השתדלות של אדם שחושב שהוא פיקח,

איך זה מהפך בדיוק את הכוונה שלו, של האדם.

הגמרא בשבת, כולם מכירים את המעשה,

רק נאמר אותו בשביל הדוגמה.

שבת, כ.י.ט.

יוסף מוקיר שבת.

היה נוכרי אחד בשכנותו,

שהיו לו נכסים מרובים,

והוא הלך אצל החוזים בכוכבים,

והם אמרו לו, תשמע,

כל הנכסים שלך בסוף ייפלו ביד של השכן שלך היהודי,

יוסף,

שהוא מייקר את השבת.

מה עשה הנוכרי שם? מאמין להם,

לחוזים בכוכבים,

מכר את כל הנכסים,

קנה בהם מרגלית אחת עשר קראט,

והניח אותה בתוך הכובע שלו. הוא הולך תמיד עם כובע,

כל הרכוש שלו עכשיו בכובע,

במרגלית.

לימים הוא עבר על גבי גשר בנהר,

באה הרוח,

העיפה את הכובע על הנהר,

דג בלע את המרגלית.

דייגים דגו את הדג בערב שבת, סמוך לשבת,

דג גדול,

ואמרו,

מי יקנה דג בשעה כזאת?

אמרו להם, תשמעו, יש יהודי אחד, תמיד הוא מייקר את השבת,

קוראים לו יוסף, לכו אצלו,

הוא קונה כל דג לכבוד שבת.

מכרו לו את הדג,

פתח את הדג, מצא את המרגלית,

ומכר אותה בשלוש עשרה עליות של דינרי זהב.

אז ההשתדלות של הגוי לשמור את הממון שלא ייפול בידיים של יוסף מוקיר שבת,

ההשתדלות גרמה דווקא שכל הנכסים שלו יגיעו לידו.

מה רואים?

שההשתדלות לא מועילה תמיד,

אלא אפילו מקלקלת.

מהי ההשתדלות היחידה שעל אדם לעשות בשביל להתפרנס?

לא תאמינו.

מה יעשה האדם?

השתדלות אחת רק,

אחת ויחידה,

בשביל שהוא יתפרנס.

מה הוא צריך לעשות?

מה הוא צריך לעשות?

לקנות לעצמו מידת האמונה והביטחון שהקדוש ברוך הוא ממציא כל צרכיו.

אם תקנה את המידה של הביטחון, הוא צריך לעבוד כל החיים,

וימצא לך בדיוק אותו דבר,

מה שהיית מביא עם השתדלות.

למה?

כי המזונות קצובים מראש השנה עד אחרית שנה.

מי שלא מאמין בזה, אפיקורוס.

מי שחושב שרק על ידי עבודה אפשר להביא כסף, אפיקורוס.

חייב בן אדם להאמין בביטחון גמור.

ברוך הגבר אשר יבטח באדם,

וארור האיש אשר לא יבטח,

אשר יבטח באדם.

ארור האיש אשר שם מבטחו באדם.

ארור.

וברוך מי שבוטח.

ומי שבוטח, השם מבטחו.

אז מה יותר קל מזה? לומדים חובת הלבבות,

שער הביטחון, כמה פעמים,

עד שמקבלים ביטחון במאה אחוז,

ופתרת את כל בעיות הפרנסה.

אין שום בעיה יותר.

זה מה שאני עשיתי, למדתי,

וזהו.

והקדוש ברוך הוא רדף אחריי עם כסף.

שלח לי אנשים הביתה.

סיפרתי את זה בקלטות, לא נחזור האלה.

אלישוע הנביא, מה כתוב?

ויאמר אלישוע,

שמעו דבר השם,

כה אמר אדוני, כעת מחר,

שאה סולת בשקל ושאתה עם שעורים בשקל בשער שומרון.

ויען השליש אשר למלך את איש האלוהים ויאמר,

הנה אדוני עושה ארובות בשמיים,

היה הדבר הזה?

מה ענה לו אלישוע?

ויאמר הנך רואה בעיניך ומשם לא תאכל.

בצורת,

אין אוכל.

פתאום בא דבי ומודיע,

תשמעו,

מחר, מהיום למחר, ישתנה המצב לחלוטין.

שאה, כמות גדולה של סולת, סולת,

תעלה שקל.

מסתיים,

שעורים, גם שקל.

בשער שומרון, תבואו לקנות,

תמלאו את כל הבתים.

עומד שם השליש ומלגלג,

ואומר לאיש האלוקים, תגיד לי, מה אתה חושב?

הקדוש ברוך הוא יעשה ככה, תוך חצי יממה ארובות בשמיים, יפתח אותם,

יוריד גשמים והכול, ויהיה כבר, ויצמח, והכול יהיה בסדר.

איך יכול להיות דבר כזה? אמר לו, תשמע,

זה יהיה, אתה תראה שזה יהיה,

אבל אתה לא תזכה לאכול מזה.

ככה אומר לו הנביא.

ומה היה בסוף? ככה היה.

השליש הזה, בגלל שהוא לא האמין,

לא היה חייב למות, הוא מת.

מי שעובר על דברי נביא, חייב מיתה בידי שמיים.

אבל מי שאינו מאמין לדברי הנביא,

לא מאמין.

לא כתוב שהוא חייב מיתה.

אבל ככה היה מהלך הדברים.

מאחר שהוא לא האמין להבטחה

של הקדוש ברוך הוא,

שהקדוש ברוך הוא הבטיח על ידי הנביא,

לא הייתה לו זכות ליהנות מהפירות.

וכמו שאמר לו הנביא, ומשם לא תאכל,

לכן היה עליו למות ולעבור מן העולם.

כיוון שהוא לא האמין,

לכן לא ראוי השפע לבוא לידו,

ודרסו אותו בשער.

והוא מת.

הינך רואה, ומשם לא תאכל.

וזה מה שהיה סופו.

מי שאינו בוטח בקדוש ברוך הוא,

אלא סומך על עצמו, על כוחותיו וההשתדלות שלו,

עליו נאמר ארור הגבר אשר יבטח באדם,

ושם בשר זרועו ומי אדוני יסור ליבו.

וזה לא משנה אם אתה בוטח בעצמך או שאתה בוטח במישהו אחר.

על זה אומר הכתוב,

ולא נאמר עוד אלוהינו למעשי ידינו.

יש אנשים לא מאמינים באלוקים, מאמינים במעשי ידיהם, וזה האלוהים שלהם.

אם אני לא אזון ואפרנס את עצמי, אם אני לא אצא לעבודה בבוקר,

לא יהיה לילדים שני מה לאכול.

אבל הנביא אומר, ולא נאמר עוד.

שוב הישראל עד השם אלוקיך, הושע הנביא אומר.

ולא נאמר עוד אלוהינו למעשי ידינו.

מי שבוטח במעשי ידיו,

זה כאילו אומר לעצמו, אני עלי.

אני האלוהים של עצמי. אם אני לא דואג לעצמי, אין מי שידאג לי.

כותב בעל כלי יקר,

מה עיקר טעם איסור ריבית.

למה אסור ריבית?

אני נותן לך אלף,

אתה תתפרנס מזה, תעשה רווחים,

תעשה מזה מצידי 1,500-2,000,

אני רוצה ממך רק 200. אתה תביא לי 200, מה אכפת לי כמה אתה מרוויח?

אומרת התורה, לא אסור, אתה צריך להלוות ולקבל אותו דבר.

נתת אלף, תקבל אלף.

לא 1,100 ולא 1,000 גרוש, כלום. אסור ריבית.

למה אסור? מה הטעם?

כיוון שאדם כזה מסיר מעצמו את מידת הביטחון.

אדם שעוסק במשא ומתן, מיקח וממכר,

העיניים שלו תמיד נשואות למרום,

שה' ישלח לו קונים,

שהקונים יהיו הגונים,

שהצ'קים לא יקפצו,

שהכול יהיה בסדר.

אז הוא תמיד יודע שבמסחר

זה יום עסל ויום בסל, וצריך

לפתוח בשם ולהתפלל אליו, והעיניים נשואות לקדוש ברוך הוא.

אבל מי שמלווה בריבית,

הרווח שלו בטוח וקצוב,

כי הוא מסכם שהוא ירוויח 20%. הוא לוקח ערבים,

יש לו עדים,

הוא עושה שטר,

הוא יגבה את הכסף על בטוח.

אדם כזה לא בוטח בשם בכלל.

הוא בטוח בעדים,

הוא בטוח בשטר,

ואם צריך משכון, אז הוא לקח משכון.

הוא בטוח, הוא לא צריך לפתוח בשם.

אה,

התורה מקפידה מאוד.

אם אתה לא צריך לפתוח בשם,

אתה בוטח בממון,

אתה בוטח במה שאתה עושה בריבית,

זה נקרא שאתה מסיר מהלב שלך את הקדוש ברוך הוא.

לכן איסור ריבית הוא חמור מאוד שאדם כזה לא קם בתחיית המתים.

למה שלא יקום בתחיית המתים?

נגיד הוא היה צדיק הכול, רק הוא הלווה בריבית ליהודים.

מה יש?

עזר להם, עזר להם. הם ביקשו, הם ביקשו, הוא לא רצה לתת, הם ביקשו.

והם אמרו, לא, אני רוצה לתת לך 20%. אסור לו.

אבל הם ביקשו והוא עשה טובה,

הוא לא יקום בתחיית המתים.

למה הוא לא יקום?

לקום בתחיית המתים זה נס.

אדם, קוברים אותו, צריך להישאר שם, ביי.

אבל יגיע הזמן שהוא יהיה ננער מהעפר ויתרקמו כל האיברים מחדש,

והנשמה תיכנס בפנים והוא יעמוד.

זה נס.

מי שמלווה בריבית,

הוא לא מאמין בניסים.

הוא רוצה על בטוח שני עדים, משכון, תחתום 20%,

בטוח, אם אין בטוח, לא מלווה לך.

אז הוא לא מאמין בניסים.

אז לא תזכה לניסים. מי עושה ניסים?

אשם, פתחת בו?

לא. אז הוא לא יעשה לך נס.

כי ניסים הוא עושה למי שפוטח בו, מי שלא פוטח, הוא לא עושה לו נסים.

לכן הוא לא יקום בתחיית המתים.

לא רק זה, גם כל נכסיו מתמוטטים.

הוא יפסיד בסוף הכול.

ויש עוד כמה דברים קשים עליו.

מי

שזוכה למידת הביטחון,

אין מעלה יותר גדולה מזאת.

אז הוא גם לא קנאי,

והוא גם לא בעל גאווה,

הוא גם לא בעל תאווה,

כי הוא בוטח בשם.

מה שצריך להגיע, יגיע. אז מה נתעב?

אם אני תעב, אז מה?

ואם השם לא יביא לי, אז בשביל מה נתעב?

למה אני מקנא בו?

מה, שהקדוש ברוך הוא יעביר את שלו אליי?

איך?

אתה בוטח בשם.

והשם מה נותן לך? מה שמגיע לך.

לפי מה שהוא יודע.

אז מה התועלת בכלל בכל הקשקושים שיש לך בראש?

הלוואי והיה לי זה, והלוואי זה, והלוואי שזה, וזה, כל מיני.

זה הכול בטל ובוטל למי שבוטח.

מי שבוטח לא מודאג מכלום. יושב, לומד,

עושה את מצוות השם,

וזה הכול. מה ששולחים, לא שולחים.

זה הכול.

רק אדם כזה זוכה להיות כאוכלי המן,

והוא יזכה לחיות לחיי נצח-נצחים,

כי אני אגיד לכם את האמת,

יש הרבה חרדים אפיקורסים.

המון.

מאיפה אני יודע?

כי הם אומרים שבלי ללכת לעבוד אי אפשר להתפרנס, אי אפשר לסמוך על זה.

אולי בדורות קודמים כן, אבל בדור הזה באמריקה,

בלי לעבוד אתה יכול להתפרנס?

אתה יודע כמה עולה רנט, אתה יודע כמה עולה זה, אתה יודע כמה עולה זה?

מה, השתגעת? אתה יודע כמה עולה פירות? אתה יודע מה?

ההוצאות.

צריך לשים את הילדים בתלמוד תורה, 1,000, 1,500 דולר,

כל ילד צריך לומר, מאיפה? על מה אתה מדבר?

לא הבנתי, אתם מדברים אליי?

אליי?

למי אתם מדברים?

אני?

אני אמרתי את זה.

הקדוש ברוך הוא אמר.

אמר שהגזרה לועגת להשתדלות.

כמה שתשתדל, מה שגזור תקבל, יותר פרוטה לו.

אז מה אתה משתגע?

על מה אתה משתגע?

בשביל מה אתה הולך להביא את הכסף מניו יורק?

אם הכסף יגיע, ללכוד לבד.

שמה אתה נוסע? עולה לך גם דלק.

מה שצריך להגיע אליך, יגיע.

מה שלא צריך להגיע,

לא יגיע. ואם יגיע בטעות, ייקחו לך אותו.

אין אפשרות לקבל גרם,

כמו שאתה לא יכול להאריך את הימים,

ואין מי שיכול לקצר לך את הימים

אם השם קצב לך קצבה, כמה תחיה?

יש אנשים הולכים ברחוב ומטוס נפל עליהם.

לא החליקו על בננה, תוכנית מיוחדת, מטוס נפל עליהם.

ויש אנשים נפלו ממטוס ונשארו בחיים.

אני לא מספר סיפורים, כל זה אני מספר עובדות שהיו.

אז איך זה יכול להיות?

ככה השם מחליט.

מה שהוא מחליט, זה מה שיש.

שום דבר לא יכול לעזור לאדם חוץ מרצון הבורא. שכנעת את הבורא במשהו,

הוא השתכנע,

אין שום בעיה.

אתה רוצה שהוא יוסיף לך עוד?

אין בעיה. תשפר את החיים שלך השנה.

הנה, לפני ראש השנה, קבל תשובה שלמה.

עשה כל מה שצריך, תתחרט על העוון. תגיד לו, מהיום אני רוצה להיות מאוכלי המן.

אבל אל תגיד רק ותחכה,

אלא תלך ללמוד, ואל תחשוש מכלום. זהו!

יש מעשה במדרש,

כשהיה רועה צאן,

היה סופר את הצאן כשהוא חוזר,

ורואה שכל פעם חסר לו אחד.

כבשה אחת חסרה.

החליט לשבת על גבעה ולהסתכל.

מה קורה? איפה? איפה נעלמת לי כל פעם כבשה?

והנה הוא רואה, בשעה מסוימת, פתאום אחת מהכבשים יוצאת מהעדר לבד,

והולכת, הולכת, הולכת.

הוא עוקב אחריה, רוצה לראות לאן היא הולכת.

היא הולכת כמה קילומטרים,

והוא רואה שהיא ניגשת למערה.

נכנסת למערה ומחכה, מחכה, מחכה,

לא יוצאת.

ניגש להציץ במערה, מה הוא רואה?

דוב,

כרות רגליים,

היא הגיעה עד אליו, נתן לה צ'פחה בראש,

אכל אותה, וכל הסביבה לידו הכל עצמות,

עצמות, עצמות של הכבשים

שהיו באים מהעדר אל הדוב.

באותו רגע הוא החליט.

מי שמאכיל את הדוב,

הוא יאכיל אותי,

אני לא עובד יותר, ביי ביי.

החזיר את החדר,

אמר, מה שמגיע לי, תן לי עד היום להתראות.

איפה אתה הולך?

ללמוד.

אם הקדוש ברוך הוא דואג לדוב, בלי רגליים, להביא לו כבשה מהצאן שלי לשם לאכול, אני צריך ללכת לחבוד מאני טמבל.

אז הוא הפסיק.

אתם יודעים, יום אחד נתתי עצה,

כי כל מה שאני מספר כרגע,

זה כתוב, כן?

אני אומר מה כתובים, הם פסוקים.

אבל קשה להאמין, קשה, כי אנשים אפיקורסים, איך הם יאמינו?

קשה.

אז מה?

אמרתי לאחד, אתה יודע מה?

בוא אני אתן לך ניסיון,

תוך שלושה-ארבעה ימים, תראה אם אני צודק. אם לא, תמשיך לעבוד.

מה לעשות? אמרתי לו, תלך לכולל חדש,

תיכנס,

תשב, תלמד לבד.

אבל מרגע שאתה נכנס, אתה תופס ספר ולא מפסיק.

אנשים קמים, נשתות תה, זה, אתה לא קם.

אוכלים הפסקת צהריים, אתה לא אוכל.

בערב, שותים עוד פעם, אתה לא אוכל, לא שותה, לא כלום.

הם הולכים, אתה נשאר.

אומרים, מה איתך?

אהמ, אהמ, אהמ, אהמ.

אתה נשאר, לא מדבר, שום דבר.

הם הולכים, משאירים אותך בכולל,

באים למחרת, אתה, על אותו ספר, יושב, לומד.

עובר עוד חצי יום.

אכלת משהו?

אהמ.

אתה רוצה משהו?

אהמ.

טוב,

מתחילים להביא לך דברים. אתה עדיין, אל תיגע, אל תמהר, אל תמהר.

תצום עוד קצת.

אחרי יומיים,

ככה קצת תיקח חצי עוגייה וככה רבע תה, שלום.

אתה רוצה להישאר או אתה הולך?

אהמ, נשאר פה.

בואנ'ה, כולם ידברו, בואנ'ה, איזה צדיק זה, מאיפה נפל לנו כזה דבר?

בן אדם יושב בלי הפסקה, רק לומד, רק לומד, בקושי שותה וזה.

מייד ידאגו לך לכל דבר, מה אתה צריך? אתה תמשיך, אהמ.

אתה תראה, אם אתה לא תתפרנס בסוף,

וישקיעו בך,

ויבואו גבירים,

ויגידו רק לזה אני רוצה לתרום,

וואי, אתה לא יודע אפילו מה יהיה איתך.

תוכנית טובה, לא?

תעשו מה שאני אומר, תראו שזה ככה יהיה.

לא תעשו, תמשיכו לעבוד.

למה לא?

מי שרוצה לעבוד, עבד, למה לא?

יש קללה, בזיעת הפיך תאכן לחם. אתם מקיימים את הקללה,

פיקס פוקס,

פיקס פוקס.

טוב, עכשיו אנחנו נשפר עמדות ונתקדם.

מהי הדרך הנכונה ליראי השם?

אלה שרוצים להגיע באמת לשלמות אמיתית,

והם רוצים לפתוח בקדוש ברוך הוא בלי שום סיבה.

זהו, לא תולים בשום סיבה.

ממש עצימת עיניים, ביטחון גמור בשם.

והם לא רוצים גלגולי סיבות והשתדלויות

שמטרידים את האדם בעולם הזה וגורמים לו למעט מהחובות שלו לקדוש ברוך הוא וממעטים מהשלמות שלו לעולם הבא.

הם רוצים רק שהקדוש ברוך הוא יטריף אותם את מזונם בלי שום השתדלות מצידם,

כי לקדוש ברוך הוא יש הרבה שלוחים להכין טרף ליראיו.

מה עושים?

אמרנו שירמיה הנביא, אם היה בדור הזה,

מה היה מראה לנו?

והנה ראו, צנצנת המן,

בזה נתפרנסו אבותיכם ארבעים שנה במדבר.

מאיפה הביא להם השם אוכל?

לא מהארץ,

מהשמיים.

מישהו יכול לחלום?

יש מישהו שיכול לחלום?

אולי ירד לחם?

אולי ירד לחם היום?

יש מישהו?

אם אתה רואה אותו כל יום מחפש למעלה,

תשאל אותו, תגיד, מה אתה מסתכל כל פעם? מה אתה מחפש? עננים? מה אתה מחפש? הוא אומר, לא, לא.

אני מחכה מתי השם יזרוק לחם מלמעלה.

אשפוז, ישר לאשפוז.

והקדוש ברוך הוא נותן דווקא לחם מן השמיים לא הגיוני, לא טבעי, לא כלום לראות,

כי על כל מוצא פי השם יחיה אדם. אני, אני זן ומפרנס.

אני, מכל סיבה, מהשמיים, אין שם אדמה, אין זרעים, אין כלום. אני אוריד, ולא רק זה,

אני אביא לכם מן בכל הטעמים.

אתה תגיד, לשם יחוד קודשי הבריחו, אני רוצה לטועם אבוקדו?

אבוקדו.

אננס? אננס.

סטייק אנטריקוט?

אתה טועם אנטריקוט.

מה שאתה רוצה, חביבי, מה שאתה רוצה.

כתוב שמי שעוסק בתורה באמת,

והוא ירא שמיים באמת,

הפסוק אומר, עיני אדוני אל יראב למייחלים לחסדו.

אם אתה רק מייחל לקדוש ברוך הוא,

ואל תצריכנו לידי מתנות בשר ודם,

ולא להלוואתם,

אתה אומר את זה, אבל צריך להיות ככה.

ואם העיניים שלך יהיו רק לקדוש ברוך הוא,

אז גם העיניים של הקדוש ברוך הוא עליך.

עיני אדוני אל יראב למייחלים לחסדו.

והוא יכין לך מזון מכל מיני סיבות נעלמות,

בלי השתדלות ותחבולות.

הכל הוא יכין לך.

השם יכול להטריף אדם באופן לא ישוער בשכל האנושי,

כמו המן,

בלי שום השתדלות.

אתם יודעים, מסופר

שבזמן שלמה המלך, ככה אומר המדרש,

בזמן שלמה המלך, אתם יודעים איך הוא חצב את האבנים?

לא בברזל, עם תולעת שמיר.

את תולעת שמיר היו מעבירים מעל האבנים,

והיה לה קרני לייזר שהיא הייתה מבקעת את האבנים. היא לא הייתה מכרסמת אותן.

מעבירים אותן מעל,

והיא בוקעת את האבנים, מסטטת אותן.

באחת האבנים שסיטטו מצאו בלב האבן,

בלב האבן,

חלל שבפנים הייתה תולעת,

ירק ולחות,

ותולעת בתוך הסלע ניזונה.

לא היה חורים בסלע המסביב כשהיא נכנסה וחדרה.

היא גם לא הביאה מבחוץ את הירק.

היא גם לא לקחה שלוק והכניסה לה בפנים ונהיה שם שלולית. לא.

הקדוש ברוך הוא דאג.

אני שואל אתכם שאלה.

אם אני אסגור אתכם בחדר סגור מרותח

ואני זורק את המפתחות לאוקיינוס

ואף אחד לא יודע שרתחתי את החדר ואתם בפנים ואין לכם אוכל ושתייה,

כמה זמן תוכלו לחיות בפנים?

נגיד שבוע, בסדר? תענית הפסקה.

אבל שבועיים לא תחזיקו מעמד.

נכון?

עכשיו, אם בן אדם אומר,

אני פותח בשם במאה אחוז, רתך אותי,

רתך אותי,

ואני אומר לך שתבוא בעוד חודש, חודשיים, שלוש,

תפתח את הריתוך, תראה שאני חי ולא קרה לי שום דבר.

יכול להיות דבר כזה?

יכול להיות? אתם מאמינים?

אתם לא מאמינים.

רבנו סעדיה גאון

מביא בספרו בוסטנא אל-עגול.

הוא אומר שם שאם אדם ישאל האם אמצע תרפי בתוך חדר סגור,

אז הוא אומר כן.

איך?

הוא אומר, כשם שימצאך מלאך המוות בחדר סגור,

כך ימצאך מלאך של מזון בחדר סגור.

מלאכים יכולים לעבור קירות, אין להם בעיה.

אם השם גוזר שאתה תחיה,

אתה תחיה גם בחדר כזה סגור.

אתם רוצים דוגמה יפה שאתם לא חשבתם עליה?

היא נמצאת אצלכם במטבח.

יש אצלכם דוגמה כזאת של חדר סגור?

מה?

הינה, הוא יודע.

ביצה!

יש לכם ביצים?

אם תשאירו אותם הרבה זמן, מה יצא משם?

אפרוע,

מי זן אותו?

הביצה סגורה.

איך הוא התפתח מכרום לבן כזה, כשאתם פותחים את הביצה, יש כרום לבן?

זו התחלת הריקום שלו. מזה הוא נרקם ומתחיל להיות אפרוח, כמו שאתם, בתוך הבטן.

אבל פה האימא אוכלת כל יום,

וזה מגיע אל העובר.

אבל פה,

מה? מי מכניס לו אוכל?

לא חודרים את הקליפה.

אז איך הוא מתפתח, מתפתח, עד שהוא בוקע את הקליפה ויוצא?

אז זן את כל העולם כולו אפילו במקום סגור.

נו, אתם יותר גרועים מביצה, מאפרוח?

מי יותר חשוב, אפרוח או אתה?

ואם אתה לומד תורה, אתה לא יותר חשוב מתורנגולת?

בטח שאתה יותר חשוב.

אז לתרנגולת השם ייתן ביצים שיהיו מזה אפרוחים,

והוא יזון אותם,

ואותך לא? למה לא?

והוא קורא לכם בנים אתם,

לשם אלוקיכם.

מי שנמצא פה והוא אבא,

הוא לא נותן לילדים לאכול?

אפילו שהמצב שלו קשה, הוא נותן לאכול?

וגם אם אין לו מה לאכול, הוא ייתן קודם להם לאכול?

אז אבא, הכל יכול,

לא ייתן לך לאכול?

מה, חסר לו?

אמזון לא שלחו את האוכל?

מה?

איפה הביטחון?

אפיקורסי.

אפיקורסי.

אז זאת אומרת, עיני השם אל יראיו למייחלים לחסדו.

למה הקדוש ברוך הוא אמרנו להביא את המן לישראל בדרך נס לגמרי?

כדי שאתה היום תדע שבדרך הכי לא צפויה הקדוש ברוך הוא יכול לתת לך לאכול מזון, פרנסה, כלכלה,

הכל הכל הכל הכל הכל.

עכשיו אני לא מספר לכם סיפורים.

אני חי בבני ברק.

בבני ברק יש אברכי כולל שבקושי מקבלים 2,000 שקל.

הדירה להשכרה 4,000. איפה ארנונה? איפה חשמל? איפה גז? איפה מים?

איפה כל שאר ארצי? עוד בלי אוכל.

ויש אברכים עם כמה ילדים.

ויש עליהם תשלומים וכל מיני דברים, ובגדים לקנות.

מאיפה זה? איך זה יכול להיות?

איך אפשר לסמוך על 2,000 שקל?

זה כמו שיגידו לך בלכווד, תקבל בכולל

600 דולר,

ותהיה סמוך ובטוח שאתה תגור בבית מפואר, לא יאסר לך כלום,

והילדים שלך יגדלו בריאים שלמים, והכול יהיה בסדר.

אבל אנשים אומרים ככה,

אני מאמין בשם,

אבל צריך לעשות השתדלות.

אני מאמין,

אבל צריך לעשות השתדלות.

אתה באמת מאמין?

היי, שקרן,

אתה לא מאמין.

אני אספר לכם את הסיפור שסיפרתי אתמול,

כי זו המחשה נפלאה.

נפלאה.

עני אחד הולך ביפו,

לא אכל שלושה ימים, רעב, מסכן, רעב, ונראה עליו שהוא עומד למות.

שואל אחד, עשה לי טובה, אולי אתה יודע איפה יש פה בית תמחוי שאני אוכל לאכול בחינם?

אמר לו, בדיוק אתה במקום הנכון.

ברחוב יפו,

18,

יש בית תמחוי, אכילה, שתייה, לינה חינם,

לא רחוק.

שמח, התקדם, אבל מרוב הטשטוש, הוא לא אכל,

דפק במספר 16. דפק ב-16.

טוב,

פותח לו בן אדם,

אומר לו, סליחה, פה זה אוכלים בחינם, שותים בחינם. אמר לו, הגעת בדיוק למקום,

בדיוק. כנס, בכבוד.

נכנס.

אומר לו, אתה רוצה אוכל בחינם ולשתות בחינם והכול בחינם? אומר לו, בטח, בשביל זה באתי.

אמר לו, תשמע, אבל בחינם לגמרי אי אפשר,

צריך לעשות משהו, השתדלות.

אני אתן לך בחינם.

אבל תראה, בגג אצלי למעלה יש שם לתקן כמה דברים,

מכונת כביסה צריך לתלות כמה דברים,

יש בכיור כמה כלים,

תעשה ספונג'ה וזה פה ושם,

אחרי הצהריים, לפנות חרב, אני אתן לך הכול בחינם.

ההוא מבסוט. מה, השתדלות, השתדלות, אבל בסוף נאכל לפחות.

בסדר.

עשה השתדלות,

חצי מת.

בסוף הוא אומר לו, גמרתי את הכול, כל מה שאמרת.

אפשר לקבל בחינם? אמר לו, כן, במספר 18. תעבור עוד בניין אחד, תדפוק שם ב-18.

אז בשביל מה עבדתי פה?

אם בסוף מקבלים את הבחינם שם,

אז למה עבדתי פה?

זה אתם.

זה אתם.

יצר הרע תופס אתכם ב-16, אומר, מה זה? בלי השתדלות?

איך תקבל בחינם? חייב להשתדל.

בסוף מי מאכיל אתכם?

הבחינה מלמחינם הקדוש ברוך הוא.

אבשל מה עבדת? איזה טמבל. מה עשית? מה עשית?

איי, איי, איי. בכל יום אתם עושים...

אותו דבר לא לומדים.

כל יום עוצרים ב-16, אוכלים ב-18.

נו,

נו.

הקדוש ברוך הוא

כל כך אוהב אותנו, כל כך טוב,

ומלמד אותנו לעין איך יגיע אלינו המזון באופן ניסי לגמרי.

להראות לנו בבירור

שאין צורך לשום סיבות,

לא צריך שום סעד.

הקדוש ברוך הוא מכין מזון ליראי ה' וחושבי שמו.

לכן הקדוש ברוך הוא, אחרי שהעמיד את ישראל במצב של עוני ורעב מצד הטבע ושלל מהם כל סיבה אפשרית

להשיג טרף, כי במדבר אין כלום, צחיח,

הכול אין כלום,

רק אחרי שהם הגיעו למצב של עינוי והרעבה,

אז הוריד להם מן השמיים מן,

אבל אמר להם גם לאכול רק היום,

לא להשאיר למחר.

אם תשאירו למחר, ירום תולעים.

לא להרבות, כי מי שירבה לא יהיה לו יותר,

ומי שימעט לא יהיה לו פחות.

והוא אומר, אני אתן ברכה במעיים שלכם,

שלא תצטרכו ללכת אפילו לשירותים.

40 שנה לא היו עושים צרכים במדבר.

למה?

ללכת לעשות צרכים במדבר,

אתה צריך לצאת מהמחנה 12 קילומטר.

עד אז אתה כבר תעשה במכנסיים.

ואם הצלחת להגיע עד שם, עד שתחזור, תצטרך לצאת עוד פעם רק מההליכה.

אז תישאר בשירותים כל היום.

מה עשה הקדוש ברוך הוא? חסך לעם ישראל.

לא צריך, אין יציאות בכלל.

כמו עובר במעי עמו.

גם שם הקדוש ברוך הוא דאג

שהוא לא יוציא. אם הוא יוציא, אוי ואבוי, אם אמא תתפוצץ.

אז הוא דאג, אין יציאות, רק אוכל, אוכל, אוכל, אוכל.

אז הקדוש ברוך הוא יודע לתכנן, סדר הכול, נכון?

זהו. אבל לא סומכים עליו.

לא סומכים עליו, אומרים השתדלות, השתדלות. כתוב בתורה, השתדלות.

כתוב בתורה, השתדלות, בזיעת אפיך תאכל.

אבל זה קללה?

לא כתוב בתורה כמה זמן צריך להיות קללה.

כמה אתה רוצה, שמונה שעות קללות?

מה, דקה לא מספיק קללה?

אתה מכיר אחד שמקלל אותו, מישהו אומר, מה זה, זה בקטנה, תמשיך, תמשיך, תמשיך, קלל בכל, בכל.

מי מג'נון לעשות כזה דבר?

קללות אתה לא מתעייף, הוא מתעייף שהוא מקלל,

אבל פה אתה מתעייף.

בשביל מה?

בעל דבר שאתה בסוף אוכל בחינם מ-18.

למה אתה טיפש?

בסוף הראה הקדוש ברוך הוא לכל עם ישראל שהוא נותן טרף ליראיו.

טרף ליראיו.

עכשיו, מה היסוד העיקרי בביטחון?

שתזכור, אדוני, צילך על יד ימיניך.

במידה שאתה מודד, הוא מודד לך.

אתה בוטח בו.

זה כמו ילד שסמוך על שולחן אביו.

כל מה שיש לאביו, הוא נותן לו לאכול.

אם אתה מאמין, הוא בוטח בשם,

שאתה סועד משולחנו, כמו הדוגמה שהבאנו עם העני שבא לרבא, אמר, מה, משלכם אני אוכל?

אני אוכל משל הקדוש ברוך הוא.

שלח לו תרנגולת בטומאה ויין ישן בדיוק בעיתו. הוא רק אמר את הפסוק, דופקים בדלת.

מי מגיעה אחרי 13 שנה, אחותו של רבא מביאה לו את הכול.

נו, מה צריך עוד יותר מזה?

אני הייתי חי ככה.

אני פתחתי בשם, כשאני התחלתי לחזור בתשובה, הייתי עני מרוד,

עני מרוד, מרוד.

אין לי שום הכנסה, אין מקור הכנסה.

והייתי לומד, לומד, לומד, כל הזמן לומד. שום דבר לא עניין אותי בעולם חוץ מלימוד.

לא לימוד בשביל להיות תלמיד חכם, בשביל זה.

לומד, צמא, לא יודע כלום. כלום לא יודע. פתאום נפקחו לי העיניים, הבנתי שחייתי בטעות, ולומד, לומד, לומד.

יום שישי מגיע, מה אני עושה?

אין אוכל,

אין שבת,

מה אני עושה?

יורד עם שני סלים לשוק הכרמל

על אופניים, שם אותם על הכידון,

ונוסע, הולך, חוזר, הולך, חוזר.

אחד מהחבר'ה שלי שכבר חזר בתשובה שואל אותי, כבוד הרב,

מה?

מה אתה עושה?

קניות.

הוא אומר, אני רואה אותך חוזר, הולך, לא הכנסת שום דבר לסל.

אמרתי לו, אין לי כסף.

אז הוא אומר לי, אז מה, אתה מסתובב עם סלים בלי כסף?

אמרתי לו, אני מאמין שהקדוש ברוך הוא ימלא לי אותם.

מאמין.

אני ממשיך לנסוע, הולך, חוזר, פתאום אחד צועק לי, אמנון, אמנון, מה?

אחד מאלה שמוכרים בבסטוד,

בחייאת, אמנון, שתי מזוזות דחוף אני צריך. אמרתי לו, אין לי עכשיו, אני יכול להביא לך יום ראשון, יום שני.

הוא אומר לי, בסדר, תביא לי. אמרתי לו, תביא לי כסף.

תביא לי כסף, ממלא את הסלים, הולך,

שבת, בסדר.

ככה הייתי חי.

ניסים כל יום, כל יום, לא יאומן כי יסופר.

אני לא יכול לספר את הכול, סיפרתי בכמה קלטות,

אבל ניסים כל יום.

אני, אני מאוכלי המן.

אני ראיתי השגחה כל צעד ושעל, כל צעד ושעל, כל צעד ושעל.

אף פעם לא קיבלתי מהאנשים אוכל בחינם.

ההורים שלי לא ידעו שהמצב שלי כזה.

אף אחד.

אני ואשתי שבע שנים.

היו לנו שני ילדים שהיו להם בהרות בהרות מחוסר תזונה.

הרווחה רצתה לקחת לנו אותם

בגלל שהגננת התלוננה שמשהו לא בסדר עם הילדים, הם לא אוכלים.

ברגע ששמעתי את זה, מן השמיים גלגלו לי סכום עתק, שבחיים שלי לא החזקתי בעת שלי סכום.

ככה חבילה

של מאות שקלים, חבילה ככה.

לא יודע אפילו כמה היה הסכום, זה היה עבור מאה מזוזות אז. זה לא יאומן כי יסופר.

מישהו ביקש מאה מזוזות,

אבל הוא רצה לקנות ממישהו אחר, והיום.

ושכנעתי אותו,

לא היום, ואני אביא לך תוך חודש.

והביא לי את הכסף מזומן.

לא יאומן.

ואני הייתי מחמיר.

חול המועד לא הייתי עובד, אפילו שמותר לי.

עשרו חג אני גם מחמיר, לא עובד.

אבל אמרתי, אני אקפוץ רק לחנות, איפה שיש שם מזוזות, שהייתי כותב קצת מדי פעם, אבא שלי לימד אותי.

אז אמרתי, אני הולך לבדוק, אולי הוא צריך משהו, אולי זה, שהוא אולי ייתן לי מקדמה.

ובדרך פגשתי את הבן אדם הזה.

איזה דבר זה, זה היה ריקודים, רקדתי כמו חתן.

שילמתי את הגנים, שילמתי את החשמל, שילמתי את הכול, נשאר לי פקט של כסף, יבא ביי.

ואחרי זה בא לי מישהו שביקש

לשכפל את הקלטות שלי, הייתי נותן דרשות,

אם זה היה עושה רושם על אנשים,

אז הוא בא עם רעיון.

יש חברה בירושלים, גלפז.

הוא בא אליי ואמר לי, אני רוצה להוציא את הקלטות שלך,

ואתה תרוויח כסף.

לא הסכמתי.

אחרי שבועיים הוא בא עוד פעם, תחנן אליי. אמר, אני אעשה הכול, וזה, ופה, ושם, וזה.

וככה יצאתי מהמצה, והתחלתי לחלות, ואחרי זה הייתי מוכר כמויות של קלטות כל חרם, מאות, מאות, מאות.

הייתי חוזר עם סטיפות ביידיש, סטיפות,

ממלא את המגירות.

בלי טרחה, בלי עבודה, בלי שום דבר.

לא.

הקדוש ברוך הוא זן ומפרנס את הכול.

רבנו יונה אומר

על הפסוק, לא ירעיב אדוני נפש צדיק.

אומר רבנו יונה, מידת הביטחון זה מצוות עשה מן התורה.

זאת אומרת, אם אתה פוטע בשם באמת, אתה מקיים מצוות השם,

מצוות עשה.

אם אנחנו מסתכלים על המצווה הזו של ביטחון,

היא מצווה חוקית.

זאת אומרת, זה חוק, הקדוש ברוך הוא אומר, אתה צריך לבטוח בי.

אתה לא צריך לעשות כלום, אתה צריך לבטוח בי.

אבל היא גם מצווה שכלית.

למה?

נתתי כמה דוגמאות, אבל אני אביא עוד.

נגיד,

שיש פה עשיר מפורסם

שקוראים לו ג'וני,

כולם מכירים את ג'וני,

הוא יושב על מיליארדים, מיליארדים,

ואתה בוטח בו ולא באף אחד אחר.

והוא יודע שאתה בוטח בו ב-100%.

אתה לא עושה שום דבר חוץ מלפטוח בו.

והוא יודע שאתה לא מקבל לאף אחד,

ואתה לא מקבל מאף אחד,

ואתה בוטח בו ב-100%,

ואם הוא לא ייתן לך,

הוא יודע שאתה תמות ברעב.

האם ייתכן שאדם כזה עשיר, שיודע שאתה אין לך כלום חוץ ממה שהוא בוטח,

מה שאתה בוטח בו,

הוא יפקיר אותך ולא ימלא את חסרונך?

הכי יעלה על הדעת שהוא ייתן לך למות?

הביטחון שלך בו,

זו הסיבה שהוא ישלים את צרכיך בגלל שאתה בוטח בו.

אם הוא היה יודע שאתה מקבל מעוד מקומות,

יכול להיות שהוא היה מזניח אותך.

יש עוד אנשים.

אבל אם הוא יודע שאתה לא לוקח מאף אחד,

רק ממנו,

הוא לא יזניח אותך. אתה נקרע מאוכלי שולחנו, והוא ידאג לך כל ימי חייך.

אז זה שכלי.

זאת אומרת, המצווה לבטוח באלוקים זה מצווה גם שכלית.

זה לא רק חוק, זה שכלי.

השם יודע שאם לא, הוא יזון אותך,

אין לך מזון, כי הוא גוזר כמה מזונות יהיה לך,

והוא גוזר כמה תחיה.

ומי שנותן לך חיים, נותן לך גם את המזון.

אז ברור שאתה יכול לסמוך עליו,

וברור שהוא יזון אותך.

מה שכנע אותי לבטוח בשם ב-100% עוד בלי ספרים?

חשבתי.

אמרתי לקדוש ברוך הוא, נגיד קצב, שאני אחיה 70, 80, 90, לא יודע כמה קצב.

נגיד.

עכשיו, אם הוא קצב, הוא יצטרך לתת לי לאכול, נכון? אני לא רוצה לעבוד.

אני לא רוצה לעבוד.

לא רוצה.

איך הוא יקיים את הגזרה שהוא גזר שאני אחיה איקס שנים?

אם אני לא עושה שום השתדלות להביא מזון,

והוא לא ייתן לי.

לא ייתן לי זה לא הוא ישירות דווקא. זה על ידי השכן, על ידי האחרים, מכל סיבה.

איך אני אחיה?

אז כאילו תתבטל גזירתו.

כאילו תתבטל גזירתו.

אז אמרתי,

מרעב אני לא אמות.

אם הוא גזר עליי שאני אמות כמו רוטשילד מרעב,

זה מה שיהיה.

אבל כמה הסיכוי שאנשים מתים מרעב? בודדים.

אז מה?

אז אם אני צריך למות מרעב אני לא אמות.

אז לאוכל אני לא צריך לדאוג.

אז אני לא צריך לעבוד.

מוכרח שהוא ייתן לי. מוכרח שהוא ייתן לי.

אין אפשרות אחרת.

הקדוש ברוך הוא זן את הרשעים?

זן.

את הרוצחים?

זן. כל מי שבכלא?

זן.

את כולם הוא זן. נמלים?

זן. ג'וגים? זן.

את כולם זן. למה אותך לא?

למה אתה הולך לעבוד?

תשמעו את השיעור של אתמול

שנתתי במרילנד. זה יהיה לכם השלמה גדולה.

איוב התלונן.

אולי הקדוש ברוך הוא החליף בין איוב לאויב.

הקדוש ברוך הוא אומר לו,

אתה יודע עת לדת יעלה סלע?

חולה לאילות תשמור? אתה יודע?

אתה יודע איך היעל?

היא רוצה לזרוק את העובר שלה מהסלע למעלה?

ומה עושה הקדוש ברוך הוא בשביל שלא ימות העובר?

מביא נשר.

בדיוק כשהיא מפילה את העובר שלה, בא הנשר מלמטה, נופל על הנשר, והוא מוריד אותו, וככה יש המשך הזרע ליעלים.

ידעת את זה?

הוא אומר לי איוב.

רוץ, רוץ, תראה. לך, לך, תעקוב אחרי היעלים.

ואיילה, שרחמה צר,

היא לא יכולה להוליד.

היא לא יכולה להוליד. הרחם צר.

מה הוא שולח לה? נחש.

בא, פשש, מקיש אותה ברחם, נפתח.

הרחם,

ויוצא העובר.

נו, אתה יכול לתזמן את זה?

אזן את העולם כולו.

אדם מוכרח לפתוח בשם בלי שום סיבה,

שלא ייפול בכוחים ועוצם ידי, עשה לי את החיל הזה.

שלא ייפול.

תשמעו, צלצלו לאנשים, מה יגידו לכם? הוא בביזנס עכשיו, הוא לא יכול לדבר.

He's busy, he's busy.

אי אפשר, not available, not available.

לא,

אין, לא יכול. הוא בביזנס, הוא באפיקורסות.

הוא לא יכול עכשיו, התלמיד, לעזוב את האפיקורסות.

כי אם לא, הוא יפסיד את העסקה.

זהו.

מי שמרבה בהשתדלות הוא מיקת הכופרים,

אלה שבוטחים בחילם ובאונם.

אז מה צריך לעשות? בואו נתחיל.

למעט, למעט לגמרי מההשתדלות.

אפילו אם זה לא היה מצד הדין,

ואם זה היה רק בגדר שאומרים לנזיר,

סחור, סחור ולחרמה לא תקרב,

כדי שלא ייכשל בכוחי ועוצם ידי.

וההכרח מצד השכל שמי שבוטח בשם, חסד יסובבנו.

אין באמת, אין דרך אחרת.

אין על מי לפתוח חוץ מהבורא יתברך,

שיכול מלא שאלות ובקשות.

הוא גם יודע את כל האופנים של המחלות והתרופות,

יותר ממה שאדם יודע בעצמו.

וכל היכולת,

רק בידו של הקדוש ברוך הוא.

אין יחיד ומיוחד, אין זולתו, אין בלעדו,

רק הוא.

אדם שהשיג דעה אמיתית,

ברור שמי שבוטח,

הקדוש ברוך הוא יטריף אותו מזון

בלי שום גלגול של סיבות. כתוב במדרש שרבי מאיר

לא השאיר ירושה לילדים שלו.

למה הוא לא השאיר?

הוא אמר, אם יהיו רשעים,

חלילה שאני אשאיר להם,

אם יהיו צדיקים?

ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש להם.

אז למה אני צריך לטרוח להשאיר להם?

הוא ניצל את כל הממון לעשיית מצוות.

חכם גדול.

רבי מאיר,

הוא יודע מה הוא מדבר, לא?

אדם שהשיג דעה אמיתית,

ברור לו שהקדוש ברוך הוא ימלא כל שאלותיו וחסרונותיו בלי גלגולי סיבות.

ואם יהיה בוטח בשם באמת, ולא יבקש מזולתו,

ולא ייקבע בלעדו,

כל מחסורו יתמלא.

וזו מצווה,

וזה גם חוק בשכל.

לכן כל אדם צריך לשום את כל ההשתדלות להשיג מידת הביטחון,

שהיא היסוד של כל התורה כולה.

כל מצב האדם תלוי בביטחון.

תדעו לכם, מי שזוכה מידת הביטחון לא יחסר קול בימי חייו.

לכן, מי שרוצה, הנה חודש אלול, זו ההזדמנות,

לשים את כל הביטחון בשם,

ואז יהיה לו, סייעתא דשמיא,

והיה השם מבטחו.

אדם שמוסר נפש,

להיות בוטח בשם,

ברור, ברור, ברור שהשם מבטחו.

אבל הוא צריך להיות מן הבוטחים בשם באמת.

אז הנה, נתתי לכם עכשיו את המתנה של החיים שלכם.

לא לעבוד יותר כל החיים.

ראיתם?

יש אנשים מבקשים ברכה,

שאין להם פרנסה בשפע.

נתתי לכם יותר מזה.

נתתי לכם בלי ברכה.

את מה שהשם אומר, את העצה שלו.

אשלך על ה' יהבך והוא יכלכלך.

אבל אנשים טמבלים,

טמבלים, טמבלים.

ביידיש אומרים טמבל,

טמבל.

למה הם טמבלים?

אחד עולה עם קיטבק,

חייל,

עולה עם קיטבק למונית.

הנהג מסתכל,

רואה שהוא עם הקיטבק על הגב.

הוא אומר לו, למה אתה לא מוריד?

הוא אומר לו, אני לא רוצה להעמיס על המונית.

תודה רבה.

טמבל, טמבל.

המונית לוקחת אותך ואת הקיטבג, מה אתה סוחב אותו עליך? שים על המונית, זה אותו משקל.

מה, אתה עוזר לו? כאילו אתה מרים, זה לא עליו.

יש אחד רואה קטר, קטר,

סוחב 60 קרונות.

פאק, פאק.

צופר. אמר, מסכן, בטח עייף.

60 קרונות סוחב, כבר צועק, עזרא,

עזרא.

מלחם עליו.

רץ אחרי הקרון האחרון והתחיל לדחוף, לדחוף, עוזר לו לקטר.

טמבל, טמבל.

הוא יוכל לקחת 6,000 אנשים כמוך עליו ואתה עוזר לו?

הקדוש ברוך הוא סוחב את כל העולם, זן את כולם ואתה הולך לעזור לו להביא לך סנדוויץ'.

שמונה שעות בשמש,

בלגן, איי איי איי, איחרתי, לא איחרתי, רפורטים,

זה טיקטים, מה אתה לא עובר בשביל להביא את מה שמגיע לך ב-18?

אז למה אתה הולך ל-16?

היה גנב אחד מומחה.

היה מסוגל לגנוב

מהכיס הימני לכיס השמאלי

בלי שאף אחד ירגיש.

איך הוא היה עושה את זה? מכניס את היד לכיס הימני, מכבה את האור, מעביר לשמאלי, מדליק את האור.

אף אחד לא הרגיש.

טמבל, מה אתה עושה בכיס הימני, בכיס השמאלי, זה שלך. למה אתה צריך להעביר ממקום למקום? למה אתה צריך ללכת עד ניו יורק להעביר את הכסף?

מהכיס ששם לכיס של פה. זה יגיע, זה אותו כיס, יש שכל.

אחד בא לחפץ חיים, אמר לו, כבוד הרב,

יש לי שטח אדמה שמניב הרבה הרבה פירות.

עכשיו השכן שלי רוצה למכור אותו שטח,

אותה ברכה יש שם,

גם כן, מניב פירות הכול.

מה הרב אומר, לקנות או לא לקנות?

אמר לו, זה דומה לאחד שיש לו חבית

עם ברז אחד.

הוא בא לשאול, מה אתה אומר, כבוד הרב, לעשות עוד ברז?

זו אותה חבית.

אותה חבית.

תעשה כמה ברזים שאתה רוצה,

לא יצא כמות יותר ממה שיש בחבית. המזונות קצובים.

מה לעשות, אנשים

לא מאמינים,

לא בוטחים,

ולכן הם מקוללים.

בזיעת אפיך תאכל לחם.

עד כאן, רבותיי, למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, תן לו שמה מיקרופון.

פה, פה, פה.

קודם פה.

כבוד הרב, יש לי שאלה. אם אפשר לעמוד, תודה.

אני למדתי כבר כמה פעמים את החובות על בבות,

שער הביטחון,

ומאז אני כבר לא...

אני כבר מאז הורדתי את העציצית.

בגלל שער הביטחון?

לא, הורדתי את זה עוד לפני,

בגלל ש...

מאוד קשה לי בחיים, ויש לי הרבה...

יש לי הרבה קשיים, ובגלל זה הורדתי את העציצית.

מה זה עזר עכשיו לקשיים?

עכשיו נהיה לך פתרונות?

עדיין לא? עדיין לא. אז מה זה מועיל? אתה מתרחק מהשם יותר, אתה רוצה יותר שיחתא דשמיא?

אני לא יודע.

מה אתה לא יודע? צריך לעשות דברים עם שכל, לחשוב מה אני עושה.

למה אני עושה?

אני אגיד לך, מאז שאני,

מאז ש... בחור? לפני חצי שנה

הורדתי את הקול.

וואו. את הכיפה ואת הציצית הורדתי. וואו.

והחזרתי עכשיו לאחרונה את הציצית. אתה רוצה להצליח?

כן. טוב.

אבל אם תשמע לי, אתה תצליח. אם לא תשמע,

תמשיכי עם בדרך שלך.

אוקיי.

אתה הולך לישיבה או לכולל, לא משנה לאן.

לא בגלל אבא ולא בגלל אימא.

כן. ולא בגלל הגיל ולא התרגיל.

כן. אתה הולך ללמוד

את תורת השם.

ואתה אומר לו, ריבונו של עולם,

אני נכנס להיכל הקודש

על מנת להיות קרוב אליך. זה הכול. מה שאני רוצה,

לחזור להתקרב אליך.

בכל יום שאני אלמד פה, אני אהיה יותר קרוב אליך.

ואני סומך עליך, ככה תגיד, אני סומך עליך שאתה תדאג לכל מחסורי.

זהו.

אוקיי.

אבל לא תצא משם.

זהו, זה המקום שלך. אתה רוצה רק ללכת לישון? לך תישן, תעזור.

אוקיי. ותראה איך הקדוש ברוך הוא ישנה אותך. בפעם הבאה שאני בא לפה אתה אברך,

בן תורה,

נשוי.

אמן.

ועכשיו אין לי שום ציצית אפילו בבית.

גם לי אין, יש לי כיסוי ראש אם אתה רוצה.

לא הביאו היום ציציות.

אבל בעזרת השם יתברך,

אם אתה רוצה וחסר לך כסף, אני אתן לך כסף לקנות ציציות. לא חסר.

לא חסר.

השתבח הבורא. אתה רואה כבר,

כבר הקלת על הקדוש ברוך הוא. לא צריך כבר אפילו להביא לך ציציות.

אוקיי. בסדר גמור.

שיהיה בהצלחה.

תודה.

כן, תן ליהודי שקם קודם.

אני מוכן.

הוא אומר שיש לו.

הנה, הוא אומר, אם אתה רוצה או מוכן.

טוב.

כן. שלום, כבוד הרב. אז למה יש, היו הרבה תנאים שעבדו,

ולא רק זה שעבדו, אלא שכתוב בגמרא שהרבה עשו כמו רבי ישמעאל,

שהוא עבד גם,

והצליחו.

אבל הרבה עשו כמו רבי ישמעאל, יחיא, שרק למד כל היום,

ולא הצליחו בסוף,

בסוף נפלו.

היו תקופות בעם ישראל שהמצב היה קשה, שבשביל להתפרנס

שלא כדרך הטבע זה היה צריך להיות נס.

ולהשתמש בניסים,

מקטינים לכם הזכויות.

אז לכן היו צריכים לצאת לעבודה.

אבל כמה הם עבדו?

רק כדי מזונם.

כמו הלל הזקן,

או כמו הסיפור עם רבי יוחנן,

ואילפא,

שלא יכלו יותר בגלל הרעב,

ולא היה להם, יצאו לעבוד.

ישבו ליד כותל,

ורבי יוחנן שמע שמלאך אחד אומר לשני,

בוא נפיל את החומה עליהם, שעזבו את התורה.

אז הוא שמע את זה, רבי יוחנן, ואמר לאילפא, תגיד, שמעת משהו?

אז הוא אמר לו, לא.

אז הוא הבין שמה שהוא שמע זה מכוון אליו, כי המלאך השני אמר למלאך הראשון,

לא,

עתיד לצאת מאיים אחד גדול בתורה.

אילפא לא שמע את זה, אז הוא הבין שזה מכוון אליו.

אז הוא חזר בחזרה,

ונייה רבי יוחנן.

יש לנו תלמוד ירושלמי ממנו,

עכשיו אני שואל אותך שאלה.

כשהוא יצא, מה הוא הבין?

שאין ברירה. נישט בריירר, נכון?

יצא.

עכשיו אני אשאל אותך שאלה.

ואם אתה חוזר עכשיו בגלל ששמעת את המלאך,

הרי אתה תחזור לאותו מצב שאין מצב,

אז איך אתה חוזר?

והנה הוא חזר, ולא מספרים לנו יותר על האוכל.

מספרים לנו שם שהוא באמת נהיה האדם הגדול.

אז זאת אומרת, יש מקום שאדם לא מצליח לעמוד בניסיון, וזה לא שייך בתנאים, אמוראים, זה יכול להיות בכל מצב.

אז לכן אמרו,

הרבה עשו כרבי שמעון,

ולא עלתה בידם.

אבל מעט עשו כמוהו, וכן עלתה בידם.

רובי דעלמא לא יכולים.

לא יכולים, כי אין להם מידת הביטחון המספקת.

הנה רבא, אנחנו שומעים על רבא.

ענק, רבא.

אומר לו, אתה לא דוחק את הציבור? תגיד, אתה לא מתבייש?

אתה מבקש ממני תרנגולת פתומה?

הוא אומר לו, עני, סתם עני. לא כתוב שהוא חכם וחסיד, ולא כתוב עליו כלום, שום תיאור.

סתם עני.

אומר לו, מה זה, אני אוכל משלך? אני אוכל משל הקדוש ברוך הוא. והשם שולח לו.

אז רואים שמידת הביטחון לא תלויה בגדלות.

במה היא כן תלויה? בעבודה על ביטחון.

אז לתנאים, אף על פי שזה היה יותר נס בגלל שזה לא היה מצוי,

אבל בשבילם,

הרי זה, כמו שאתה אמרת, זה בכל דור הזה נס גלוי.

לא.

כי בדור הזה משלמים לאנשים שילמדו תורה.

בדור הזה משלמים. יש כוללים שמשלמים.

יש פחות ויש יותר.

יש כוללים שמשלמים אפילו 1,000 דולר, או 2,000 דולר, תלוי.

תלוי מה דורשים, מה לומדים.

אבל יש היום, ולא רק זה,

יש מודעות גדולה מאוד לתמוך באברכים.

יש לי אברכים בכולל,

והם

מקבלים 2,000 שקל.

אבל רגע, פנו אליי כמה עשירים, אמרו, רוצים להחזיק אברך.

אמרתי להם, 7,000 שקל.

והם נותנים להם 7,000 שקל.

אז יש להם 2,000 ועוד 7,000.

ואם האישה קצת עובדת במשהו,

אז הם מרוויחים די טוב, אבל הם שוקדים על התורה וגמילות חסדים להפסקה. צריך רק סבלנות.

כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימא מעושר, אני עד.

זהו, צריך לעמוד בניסיון של העוני,

והקדוש ברוך הוא מבטיח את ההמשך.

תודה רבה. תהיה בריא.

כן, שאלה נוספת.

כן, תעמוד.

תעמוד.

אגב, אני מנסה עם אנגלישה.

לאחרונה אתה נתן לי ברכה על ההצלחה ועל הדברים שעובדו.

ויש לי שתי דברים בפייפליין.

גמלתי שאני רוצה להגיע ללכת, עבודה וחולים, ודברים רק לא עובדים.

ואז קורונה נתנה והרב נתן לי ברכה וכל הדברים עובדו.

אז תודה.

כן, שאלה נוספת.

הינה היהודי באמצע, תעמוד.

תודה, כבוד הרב, על הערב.

יש לי שאלה ושני חלקים בשאלה.

האחד, שיש לי אחי שהוא לא שומר תורה ומצוות בכלל.

אני רוצה לדעת, מצידי, מה אני יכול לעשות בשבילו?

האם יש משהו שהוא יכול לעשות, לעזור לי עוד יהודי? למה הוא ירד מהדעת?

הוא לא גדל בזה.

איפה הוא גדל?

סליחה? איפה הוא גדל?

מקנדה. אני מקנדה.

לא הבנתי. אחיך לא גדל בבית איפה שאתה גדלת?

אני גדלתי גם בקנדה.

אבל עוד פעם.

אה, לא, לא, לא, סליחה, זה כן. אז זה אחי מאבא שלי.

מהצד הזה. הבנתי, הבנתי.

והוא יותר גדול ממני, הוא שלושים וש... שמעת, הוא כופר או שהוא סתם לא בא לו להיות דתי?

לא חושב שהוא כופר, הוא יגיד שהוא מאמין באשר, אבל הוא לא אכפת לו, כמו הוא...

הוא בא לקול השטויות, הוא בא לקול הגשמיות. טוב, טוב, תשמע, יש לי קלטות באנגלית.

מבראשית זה אחת הקלטות,

שאם יש לו בעיות באמונה והוא חושב שאפשר להגיד את מה שהוא אומר,

לא אכפת לי ולא אכפת לי, אם הוא יראה את הקלטות האלה שיש לי, מהראשונות,

הוא יכול להשתנות.

אבל הוא צריך לראות אותן.

כן, והוא ודאי לא יראה את זה. למה שהוא לא יראה? לא, לא אכפת לו. יש לו הכול, כסף. לא אכפת לו מכל זה. אז בוא נגיד ככה, שמישהו יתערב איתו.

אם תוכל להפריך

את מה שהוא אומר,

אני מתערב איתך על אלף דולר שאתה לא תוכל.

אם תוכל להפריך,

תקבל אלף דולר.

יש לו כסף, לא אכפת לו מזה. אז תמצא פטנט אחר. לא, זה אני שואל. אני לא מכיר אותו. אתה אומר לי כל פעם משהו חדש. לא, לא. אם אני יכול לקחת משהו על עצמי, אין לי אפשר.

לא, לא. אנשים כאלה, זה לא עוזר, פטנטים כאלה.

הוא צריך להגיע אליו להכרה באיזה טריק בשביל שהוא ישמע.

בין שהוא רוצה להיות נגד זה, בין שהוא רוצה להיות בעד, בין שהוא לא רוצה.

צריך למצוא את העצה.

איך הוא יישב. אולי

חבר שלו יגיד לו, אני לא יודע מה, בוא תשב איתי לראות את זה כי אני לא מבין מה הוא מדבר. נראה לי שהוא מדבר שטויות וזה פה ושם.

תסביר לי מה הוא אומר.

איך הוא אומר דבר כזה?

איך יכול להיות? הוא יישב איתו, נשמע,

ויסביר לו.

ואולי הוא יבין שבעצם זה צודק.

אוקיי, תודה רבה. וגם... ימצא עצה. בקיצור, חייבים למצוא עצה להושיב אותו לראות. זהו.

אוקיי.

וצו החלק השני שהרבה פעמים הרב נותן ברכות לאנשים וזה נותן סתם שיהיה ברכה והצלחה בלימוד, בפרנסה וזה וזה וזה.

הרבה פעמים שמעתי הרב אמר לבן אדם לקחת לעצמו שלושה חודשים בשערי תשובה או לכיסוי ראש או משהו.

לא, סליחה, שלא תהיה לי חוספה, אבל מתי זה מעניין. מתי הרב נותן ברכה סתם ומתי הוא נותן ברכה עם תנאי?

כן.

יש רופאים לפעמים שהם, נכנס אחד, אתה שומע?

נכנס אחד, אומרים לו אתה צריך ניתוח.

יש אחד נכנס, אומרים לו אתה צריך ללכת לאחות לעשות תחבושת.

יש אחד נכנס, אומרים לו תהיה בריא.

כל אחד אומרים לו משהו אחר. למה הרופא בכל פעם משנה? שניהם כולם עמדו בתור,

כולם משלמים אותו דבר.

למה רופא אומר לזה ככה ולזה אומר ככה?

מה יענה לך רופא?

כל אחד צריך משהו אחר.

כן, אבל מאיפה הוא יודע, הרופא?

שהוא בקיא במה הבעיה שלו. זה מה שאני בקיא.

אוקיי.

אין בעיה. תודה רבה. תהיה בריא.

כן.

הנה, שורה ראשונה.

תודה רבה. שלום לכם. תודה רבה. התחזקנו מאוד בשבוע שעבר. תודה רבה לכם.

אהבתי ברירה בנושא של הביטחון. אני מאמין שכל מילה זה קודש-קודשים,

אבל

ריאליסטיקלי. אבל, אבל השאלה אם אנחנו, אבל. כן, נכון.

ריאליסטיקלי ספיקן, אתה מאמין?

ריאליסטיקלי, בוא נדבר תכלס, in our business.

אבל אני רוצה להשתתף.

איך אדם בונה כזה ביטחון להאמין שאני נסגר בחדר סגור, הרמטי, אתה זורק את המפתחות לים, אתה חי פה, ועוד שנה אני מגיע אתה נמצא שם. עכשיו, יכול הרב יכול להביא לי הרבה סיפורים מהמקראות וכולי,

אני מאמין, אפילו בתו של שלמה המלך אמר לו מי תתחתן,

אבל תכלס, איך אדם בונה כזה, כאילו,

self-chance, כזה אמונה חזקה כזאת,

להאמין שבאמת, תכלס, this was going to happen, זה מה שיקרה, יפרנסו אותך, אתה תקבל את הכסף, אתה לא תעשה שם, רק תשב ותלמד.

אני אתן לך דוגמה.

הייתה השואה הנוראה.

יצאו ממנה מאות אלפים שניצלו אחרי שש שנים של תופת.

והם עברו דברים שאי אפשר לתאר אפילו בשכל, וכל הזמן ניסו להרוג אותם.

איך הם אצליחו במשך שש שנים להתחבא ולאכול מינימום ולהיות שלד ולצאת מזה חי ובריא בנפשו וברוחו?

זה יותר נס ממה שאתה שאלת.

כשיש רודפים אחריך להרוג אותך ומשעבדים

אותך על מנת שתמות מהעבודה ואתה שורד ואתה שורד ויכול לספר אחר כך את כל הסיפור הזה.

זה נס פי כמה וכמה ממה שאמרת.

כי מה שאמרת, סיפרתי לך מהביצה.

אם הקדוש ברוך הוא, כל הביצים, אותו נס,

כל הביצים, אותו נס,

איך הוא יכול לעשות את זה במיליארדי מיליארדים של ביצים כל הזמן?

איך הוא יכול?

למה הוא לא יכול לעשות עם האנשים? מה ההבדל בין ביצה?

מה, יש לו מגבלה?

אנשים זה מפריע לו? כאילו, מה הבעיה?

ללא ספק. אתה יודע שבזמן התאומים

הוציאו תינוק אחרי שמונה ימים חי,

שהיה קבור מתחת להריסות חי?

הוא לא אכל שמונה ימים.

הוא גם נשם את כל האבק,

איזה אף קטן יש לתינוק?

והוא נשם את כל האבק והוא לא מת. איך זה יכול להיות?

כשהיה בהאיטי 250,000 מתו, נכון?

בצונאמי,

מצאו בן אדם אחרי שמונה ימים על גזע עץ בים,

מה הוא שתה, מה הוא אכל,

איך הוא ישן,

איך הוא נרדם ולא נפל למים,

איך הוא החזיק מעמד,

הוא היה ער או העשן, איך אפשר?

על קרש, קרש עץ, לא סירה, קרש.

איך יכול להיות?

11 בחורים,

עם מאמן שלהם, נכנסו באיזה מערה לפני כמה שנה בערך,

שהוציאו אותם שם עם צוללנים מתחת להר,

ששטפו אותם מים 11 יום בלי אוכל.

איך הם החזיקו מעמד?

הקדוש ברוך הוא, אם הוא רוצה,

מה שהוא רוצה, הוא עושה.

ללא ספק, אבל אני שואל, כאילו, איך אני בונה את זה? כאילו, אז ככה, בלי שום דבר, האם יש איזה דבר שאני צריך לעבוד עליו, לחשוב עליו, ללמוד אותו? אתה צריך ללמוד חובת הביטחון

במאה אחוז, עם הבנה וקבלה.

ולקבל שמה שכתוב זה אמת לאמיתה יותר מכל השכל שלך.

פססס, יחזק. תבטל את השכל שלך לגמרי ותאמין שרבנו בחייה, שחי לפני אלף שנה,

שהיה קדוש עליון,

והוא נאמר עליו שמה שהוא כתב הוא קיים,

אז תהיה בטוח שיש לך על מי לסמוך במאה אחוז.

מאה אחוז. עכשיו, בעל מוסד, אדם שיש לו סמינר או ישיבה,

הוא בעל מוסד שיש לו בית הספר, תלמוד תורה או משהו כזה,

האם גם כן הוא נמצא בתוך אותם אנשים שהרב דיבר עליהם, בעל ביטחון, איך יהיה אוכל לישיבה, איך ישלמו את הלטרו-סירי, גז והכול?

נתתי דוגמה, נתתי דוגמה, הרב קנייבסקי, אין לו אפילו מוסד,

וכל המיליונים עוברים דרכו והכול.

למה זה?

כי מי שבחר הקדוש ברוך הוא שיהיה גזבר שלו, הוא יהיה גזבר שלו.

אם זה גזבר לישיבה, אם זה גזבר לישיבות.

הרב שטיינמן עבר דרכו מאות מיליונים.

למה?

ככה השם החליט, שהוא גזבר נאמן,

אז הוא העביר דרכו.

הקדוש ברוך הוא מחליט מי הגזבר הנאמן, והוא דואג לו, הוא מבין לו.

אני הכרתי את הרב פרדו,

מנוחתו עדן, שהקים את סמינר אור החיים.

הוא סיפר לי שאם הוא לא היה הולך שנה אחת לבקר, הוא היה יותר הולך לישיבה.

לחזק את האנשים העשירים,

להגיד להם דברי תורה יותר ממה של להביא כסף.

היו כועסים עליו למה הוא לא בא ומה היו נותנים לו?

או בניין או קומה או חדר.

התברנים חדר,

בינונים קומה, עשירים בניין.

הוא הקים עשרות אם לא יותר בניינים,

הוא העמיד עשרות אלפי בנות באורח חיים, חיתן אותן,

גידל אותן,

הכול בגלל שהוא היה גזבר נאמן. אבל הוא הלך אליהם.

אמרתי לך בשביל להגיד להם דברי תורה.

כן. זה אחת מהסיבות, תקשיב טוב,

זה אחת מהסיבות שאמרו חכמים,

למה צריכים כל ראשי הישיבות והכול ללכת בגלות?

מה, הגבירים כאלה סתומים, לא מבינים שאיזה אוצר נמצא אצל ראשי הישיבות, צריך להביא את הכסף לשם? יש לך השקעה יותר טובה?

לסין הם נוסעים בשביל לעשות הנחה בחצי דולר על מוצר.

אז אתה לא יכול לנסוע לארץ ישראל, לבדוק איזו ישיבה הכי טובה ולהשקיע שם? מה הבעיה?

מה, זה לא ביזנס טוב?

זה הביזנס האמיתי, מה שיישאר לך.

למה הם לא עושים?

הקדוש ברוך הוא רוצה שיפרסמו את התורה הקדושה בכל העולם.

הולכים,

נפתחה עוד ישיבה, נפתח עוד תלמוד תורה, פתחו עוד מקווה, עשו עוד זה,

וככה מגיע לגויים. אם לא היו הולכים ראשי ישיבות,

והלב שלהם היה נעול לגבירים,

מה היה קורה?

לא היה להם שום חלק בתורה.

אז ללכת או לא ללכת לגבירים? לא הבנת, מי שיש לו ביטחון לא צריך ללכת? נתתי דוגמאות.

שמעת שמות כמו הרב קניבסקי והרב שטרנמן? שמעתי, כן, שמעתי, אבל הרב אמר שיש עניין ללכת לדבר עליהם. אני לא אמרתי שיש עניין, אמרתי שזו אחת מהסיבות שהקדוש ברוך הוא גזר כך.

אני עכשיו הייתי רוצה,

אם לרב היה את הכוח,

נניח שלרב היה כוח

להגיד והעולם היה, everybody followed the rabbia.

אם היה בעל ידו של הרב לעשות דבר כגון זה,

האם הרב היה לוקח את כל הביזנסמנים בעולם, של היהודים, הדתיים, החרדים, פחות חרדים, וזה שתומכים בישיבות, ויגיד להם,

I was done a business, go to the ישיבה.

הרב היה עושה דבר כזה?

בטח.

ככה, בלי שום... למה הם מפרנסים את הישיבות? הקדוש ברוך הוא זאנו מפרנס את כל העולם. זה מה זה משנה? הם קוראים לך עשיר? הם קוראים לך עני?

הם קוראים לך ראש ישיבה?

מה זה משנה?

מה אתה חושב? הקדוש ברוך הוא רק עושה שידוכים, זה הכול.

אתה חושב שהעשיר נותן מה שהוא רוצה?

אז תקרא רבנו בחי בשער הביטחון, תראה שהוא אומר שהקדוש ברוך הוא גוזר על העשיר כמה לתת.

הוא חושב שהעשיר שהוא נותן כי לא בא לו על זה, וכן בא לו על זה.

הוא חושב שהוא פיקח,

והוא לא יודע.

ירמיה קילל את ישראל שמה שיפלו בעניים לא מהוגנים.

מה זה אומר?

שבן אדם רוצה לתת, אבל הקדוש ברוך הוא, מה שולח לו? אחד לא הגון שלא יחשב לו אפילו צדקה.

אז מה הוא חשב? שהוא פיקח, הוא נתן, והוא זה, הוא תמך, וזה, וזה, וזה, והכול הלך לפח.

מה עם זה?

אז זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם בצדק ובמשפט, והכול מסודר. אל תדאג, גם אם לא ילכו,

הכול יהיה בסדר.

הכול יהיה בסדר.

אני שמעתי

דווקא לפני יומיים,

כשסיפרו לי על הרב מלכה,

משה מלכה, תנוחתו עדן,

יש לו ישיבה גדולה בבני ברק וזה, פה ושם,

שהיה לו חוב, חמש מיליון דולר.

והוא הלך,

לא יודע באיזה סיבוב, הלך למישהו פה ושם,

אמר לו, אם אתה תביא

שלוש מיליון דולר, אני מביא לך שתי מיליון דולר.

הוא סיפר את זה,

צ'יק צ'ק סידרו לו,

בנסיעה אחת, הביא חמש מיליון דולר.

בלי מאמצים. רק סיפר שהוא אמר לו, אם תביא, אז אני זה. אז הוא אמר ככה, ואמרו, אם ככה, אז אני גם וגם,

חמש מיליון.

נקרא שהם כולם ישבו וילמדו. כולם. הקדוש ברוך הוא ממש השלחת להם את הלחם מן השמיים. לא, לא, לא, לא.

אם כולם ישבו וילמדו,

המשיח יבוא וכל ההבטחות האלוקיות נגמר, לא צריך יותר שום דבר, לא גבירים ולא בטיח.

זהו.

הבנת? הבנתי, כן. תודה רבה. תודה רבה. דבר אחד אני רק רוצה להגיד לכם תודה רבה. לפני שישה חודשים הרב הגיע,

ישב איתנו בקהל אחד החברים שלי שהייתי לומד איתו, הוא כבר עזב את הישועה כבר כמה שנים, הוא פתח חברה, הוא היה עובד.

והיינו לומדים מדי פעם ככה בלילות.

והייתה איזה בחורה אחת ששאלה שאלה, היא אמרה מה לעשות כדי לקבל זיווג וזה.

אז הרב אמר לבחורה,

אם את לומדת תיקחה על עצמך שלושה חודשים של שערי תשובה ללמוד ואז את תקבלי זיווג.

אז הוא היה בקהל ולמחרת הוא בא ואמר לי לא, לא, הוא נע לומדים בכל מיני דברים אחרים וזה. הוא אמר לא, אהרון עלון שערי תשובה. הוא אמר דובר ביסס דובר ביסס הרב אמר רב אמר. הוא בדמיימות ככה.

אמרתי אוקיי, הוא ביסס טו דוגול נא תלוי. אבל אמרתי בוא נלך על זה.

והתחלנו ללמוד שערי תשובה, הרב לא יאמין, אפילו הוא נסע לפלורידה לחברים שלו באמצע החורף, היה לו טיול,

קניתי לו שערי תשובה, שמתי לו בתוך המזגר, אמרתי, he take it with you פלאורגה, לא יודע מה יש שם, מה, אתה זה זה, אמרתי, רגע, אני take it with you, והייתי מתקשר אליו ולמדנו בזה,

ממש פחות מחודשיים אחר כך, הוא יחכיר איזה בחורה אחת ממונטריאל,

וברוך השם,

שבוע שעבר, ביום חמישי, לא יודע, כל החברים שלי פה, היינו אצלו באירוסין,

נקדנו איתו, שמחנו איתו, אז אני אומר ממש,

איך ממש, מפיך מפי עליון, מה שהרב אומר זה קודש קודשים, והחלום שלי זה להיות כמו הרב, כזה קדוש וצדיק, הרב יתנו לנו את המתכון לזה.

בירכתי אותך בפעם הקודמת שתהיה יותר ממנו. אמן, תודה רבה. תהיה בריא, כן.

הגברת פה.

שלום. שלום.

פעם שעברה, כשבאתי להרצאה,

ביקשתי ברכה לבת שלי נחמה בת מזל,

שהיא צריכה בית ספר, היי סקול, בית ספר,

אז אנחנו עדיין מחכים לישועה, ובית הספר מתחיל בשבוע הבא.

מה את דואגת?

מה את דואגת?

בשביל מה פעמיים לקבל ברכה על אותו דבר?

לא לדאוג.

דואגים זה מוריד,

לא דואגים זה ביטחון.

ביטחון מגיע.

אוקיי?

תודה.

שאלה נוספת.

תן לבחור פה, תעמוד.

כן, תעמוד.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

לפני שנה ביקשתי ברכה מהרב לזבוג בשביל אחותי,

ועדיין היא לא נמצאת את זיווגה.

היא למדה שלוש חודשים? כן.

כל יום בלי הפסקה?

כן, כל יום, חצי שעה.

איך אתה יודע? בלי הפסקה? כן.

אמרתי במפורש, חצי שעה רצוף,

שלושה חודשים, תשעים יום, בלי לפספס יום.

היא צריכה לעשות עוד פעם? בטח.

אוקיי.

יש לי בעיה שישה בדברים שמפריע אותי ללמוד תורה בישוב הדעת.

מה מפריע אותך?

בריאות, עוד כמה דברים. בריאות?

ויטמין D וויטמין C. מה? תיקח ויטמין D וויטמין C. אוקיי. תהיה בריא.

אוקיי. חסר לך ויטמינים.

אוקיי.

אני מבקש מהרב ברכה בשבילי לזיווג.

בן כמה אתה?

עשרה ושלוש שנים.

אתה מוכן כבר?

כן.

אתה יודע מה התפקיד, מה לעשות, הכול בסדר?

כן. טוב,

מה השם?

משה אהרן.

בן קיילה.

אתה תהיה מוכן ללמוד שעתיים בתחנית דיבור כל יום 90 יום?

כן.

טוב, מה השם עוד פעם?

משה אהרן. משה אהרן בן קיילה. כן.

השם יזכה אותך בזכות זה לזיווג הגון מהרה.

אמן. תודה רבה.

שאלה אחרונה, הנה בחור פה, על יד העמוד. תעמוד.

וואלה, ראיתי אותך הרבה בווידאו וזה. אני רואה אותך פעם ראשונה באמיתי ומתרגש.

תודה.

יש לי שאלה פילוסופית קצת.

מאוד מעניין אותי איפה נמצא הקדוש ברוך הוא כרגע.

לידך.

לידך.

מעניין. אוקיי.

אני אגיד לך יותר מזה. בתוכך.

אתה נבראת בצלם אלוקים.

מה זה צלם אלוקים?

זה חלק אלוקה ממעל.

הנשמה שלך זה חלק אלוקה ממעל.

כתוב, ויפח באפיו נשמת חיים.

אז זוהר הקדוש אומר, מי שנופח,

מתוכו נופח.

אם אני לוקח בלון ואני עושה,

מה נכנס בפנים? הנפיחה שלי, נכון?

השם נפח בך, נשמה.

זה חלק רוחני לא מת.

חלק נצחי, חלק אלוקה ממעל.

הוא נמצא בתוכך.

אני מאוד מאמין באנרגיות חיוביות,

אז באמת תודה לך על כל מה שאתה עושה.

תהיה בריא ותצליח.

גם אתה.

לילה טוב לכולם.

כתיבה וחתימה טובה, בריאות והצלחה ונחת בכל מעשה ידיכם.

מלך אגב, האישה זאת, יש לה פעילה מופגעת לזה שהיא אחראית, בעל הצבל.

כלומר היא לא רוצה להכניס אותה, לא רוצה להכניס אותה.

מי לא רוצים?

מי לא רוצים להכניס?

מי לא רוצים? בית ספר לא רוצים?

יש בית ספר בדיוק.

אנחנו מבקשים ברכה, שייתנו להם מקום טוב.