לונג איילנד - המידות המוציאות את האדם מאמונתו

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בעולם העליון כשתהיה לך בושה מה אתה הפסדת מה היה לך ביד והפסדת הפדיחה הפדיחה זה העונש הכי גדול זה לא צריך אפילו אש עוד בלי אש רק מהבושות אבל מה לעשות בעולם האמת זה אמת אין חרטור אתה יכול לספר סיפורים להגיד כן אבל הייתה לי תוכנית ועשיתי והתכוונתי וזה וזה לא יצא וזה התעכב וזה ופה ושם

כל הסיפורים לא יעזרו לך לא יהיה לך פתחון פה אפילו למילה אחת מילה אחת למה הקדוש ברוך הוא הוא הדיין והוא העד והוא ידין אותך ואין לך פתחון פה לכלום זה שמה משפט דין אין שמה רחמים בכלל אין מושג רחמים שמה זה דין מה היה בדיוק ועוברים על כל דבר ודבר שאדם עשה אז אם אדם מסכן

חובר בעולם הזה יותר מדי לחומר האדם הזה אבוד אבוד לעולם הבא אם הוא לא ישקיע את ימיו וחייו לעבודת הבורא ניסיון קשה הניסיון הוא קשה לכולם הניסיון קשה כל העולם הזה זה ניסיונות אבל השאלה מה הניסיון שנשארים אחרי זה עם רוחניות לא משנה מה הניסיון אבל אם נשאר לך משהו מזה רוחניות כי עם זה אתה הולך לעולם הבא אתה כסף אף אחד אפילו

הם יכניסו לך את כל הכסף מטילי זהב, יכניסו לך לקבר וירפדו אותו,

אתה לא תיקח איתך אגורה,

כלום.

למה אתה הולך?

רק עם הרוחניות.

וכמה יש לך? שם ינערו אותך.

הלוואי ותמצא גרביים, הלוואי.

לא פשוט, וגם בגרביים יריחו אותם.

כי בודקים גם את המצוות,

אם הם היו באמת כמו שצריך, יש כאלה עושים חפים בדלים, זה בכלל לא מצווה נחשב.

אם אתה, הכוונה שלך, ובאמת אתה פועל רק לכיוון הרוחניות,

אתה יכול להרוויח הכול. אבל אם לא,

רחמנא רצלן, אדם יפסיד את עולמו.

אז כדאי שכל אחד יעשה חשבון נפש.

לאן פניו מועדות?

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ורחמם ירוויח.

יש רעשים, כל אוזניה.

הערב הזה יהיה לרפואה והצלחה וישועה בהצלה במשפט להרסן אברהם בן יהודה ואלברט אריאל בן ישראל.

הרמב״ם כותב בפירוש המשניות כדברים האלה,

הקנאה והתאווה באהבת הכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

באלה המידות או באחת מהן אדם מפסיד את האמונה של התורה בהכרח.

ובכן,

הקנאה והתאווה ואהבת הכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

אז לא צריך שיהיה באדם את שלושת המידות

הרעות האלה, מספיק באחת מהן.

באדם יכול להפסיד את האמונה בתורה לגמרי.

הרמב״ם מבאר כי שלוש המידות האלה מוציאות את האדם מן העולם.

מה הכוונה?

מוציאות אותו מהאמונה.

כי עולמו של האדם זוהי אמונתו.

השאלה היא איפה אדם חי.

האם אדם חי בעולם של אמונה או שהאדם חי בעולם של הכחשה שהוא מכחיש?

אז ננסה להבין למה שלוש המידות האלה מפסידות את האמונה של התורה.

נתחיל בתאווה.

תאווה של אדם לחפצי הגוף,

אם הוא תעב לכל מיני דברים של הגוף,

זה מנוגד לאפשרות שהוא יהיה מושרש בעולם רוחני.

אם הוא נמשך אחרי הגוף,

אז הוא מנותק מהעולם הרוחני.

והעולם הרוחני זה בעצם אמור להיות מקומו של האדם.

וזוהי כוונת התורה,

שאדם ימשיל את השכל בכל התאוות של הנפש

ויגביר עליהם.

כל זה נכנס לשידור, אני מבין.

אז כל כוונת התורה זה להמשיל את השכל בכל תאוות הנפש,

ולהגביר עליהם.

אז הנה אנחנו מבינים שאמונת התורה היא האמונה במציאות של רוחניות.

הבורא

הוא עצם רוחני,

וגם הנשמה שלנו רוחנית.

אז כל אמונת התורה היא אמונה במציאות של רוחניות.

ואם אדם מחובר רק לגשמיות,

אז הלא מחובר בדבר הנכון.

יבוא יום

והמאמין ידע מכל הרוחניות הזו,

אבל ידע בבחינת ידיעה לא אמונה.

ממש הוא ידע את הדברים,

כי אז היא תיכנס לתחום השגתו.

יבוא יום

והמאמין ידע מרוחניות זו

בבחינת ידיעה

כי היא תיכנס לתחום ההשגה שלו,

אבל כל זמן שאדם לא מגיע להשגה הזאת הוא צריך להאמין באמונה שלמה במציאותה של הרוחניות.

מי ששואף לחפצי הגוף מפסיד את האמונה הזו.

מי שמשתית את החיים שלו על שאיפה כזו,

קנאת איש מרעהו, למה לא יש ולמה לי אין, למה לא יש יותר ואיך הוא השיג את זה וכל הדברים האלה,

אדם כזה סותם לעצמו את הדרך להשיג את השגחת הקדוש ברוך הוא.

הוא מפסיד במו ידיו את האמונה בהשגחת הקדוש ברוך הוא.

המאמין באמונה שלמה שהבורא עשה לו

כל צורכו

ואין מלכות נוגעת מחברתה כמלוא נימה,

הוא לא יכול להיות פרוץ בקנאה.

אם אני מאמין

באמונה שלמה שהבורא עושה לי את כל מה שאני צריך והוא יודע יותר טוב ממני מה טוב לי,

ומה אסור שיהיה לי,

הוא יודע הכל.

והוא יודע שהקדוש ברוך הוא יודע למי לתת כן ולמי לתת לא, ולמה לא כן ולמה לא לא,

ושאין אדם יכול לגעת

בשל חברו,

אפילו באגורה.

אי אפשר. אם השם לא גזר,

תעשה כל תחבולות שבעולם, לא תשיג את מה שאתה רוצה.

לא תשיג.

אז מי שמאמין באמונה שלמה שהבורא עושה את כל צרכיו,

ושאין מלכות נוגעת בחברתה כמלוא נימה,

הוא לא יכול להיות

פרוץ בקנאה. הוא לא יהיה קנאי.

אדם כזה לא יהיה קנאי.

מי שמבין ומכיר כי העולם הזה הוא עולם העבודה,

ושגמול הצדיקים שמור להם לעולם הבא דווקא,

נזהר מאוד מלרדוף אחרי הכבוד.

אז מי שמכיר

ומבין שהעולם הזה זה עולם שבאנו לעבוד את השם יתברך,

וששכר מקבלים רק לעולם הבא,

אז הוא נזהר לרדוף אחרי הכבוד. כי מי שמקבל כבוד, אז הוא מתפרנס כבר מהשכר של העולם הבא פה.

הוא מפסיד פשוט מאוד את העולם הבא.

ככל שהוא יקבל יותר כבוד, לא יישאר לו כלום.

וככה מזהיר אותנו הראש בספרו אורחות חיים,

ותירא שלא תקבל שכר בעולם הזה.

אדם ישתדל לברוח מקבלת שכר בעולם הזה,

כי אם הוא מקבל שכר בעולם הזה הוא אוכל מהשולחן שלו לעולם הבא.

עד היכן הדברים מגיעים?

מבאר רבנו יונה בספר היראה,

כשאדם נמצא בבית הכנסת

לא ידבר דברי חול עם בני אדם,

גם בשעת קריאת התורה,

ואם ישבו אנשים מדברים,

ישים עצמו.

כאילו הוא מתפלל אבל לא יתפאר ויאמר אני לא מדבר בבית הכנסת

כי כל מי שמתפאר

כמעט שהוא נוטל את שכרו

שמעתם? אדם רק מתפאר

זאת אומרת הוא דורש כבוד, הוא מתפאר, מגיע לי כבוד, אני לא מדבר בבית הכנסת

כמעט נוטל שכרו

אז מי שרודף אחרי הכבוד

ודאי שהוא רחוק מבהירות באמונה של העולם הבא.

אם כן יוצא שאנחנו לומדים מהפירוש של הרמב״ם

שעולמו של האדם המצוין, אדם שהוא מצוין,

העולם של אדם כזה יש לו השגה ברורה ברוחניות,

יש לו הכרה בהשגחה

ובאמת יש לו שאיפה לחיי העולם הבא.

וזוהי האמונה שלו.

הוא יודע שהעיקר העיקרים זה רוחניות,

הוא יודע שהוא מושגח מן השמיים,

הוא יודע שהשאיפות צריכות להיות לעולם הבא ולא לעולם הזה. זוהי האמונה האמיתית.

התאווה,

הקנאה והכבוד מוציאים את האדם מעולם כזה.

החינוך לאמונה הוא לשים לב תמיד לא לשים את החיים שלנו על קנאה,

תאווה וכבוד,

כי אז מפסידים עולם הבא.

יש דברים שאפילו בגדר עבירות קלות

אינם נחשבים אצלנו,

ובכלל לא נחשבים

איסורים.

והם רק דברים ככה בעלמא.

ואנחנו דשים אותם בעקב.

וביותר,

אם זה מהלך תמידי אצלנו,

אבל באמת הם חמורים מצד עצמותם,

כי ממקום לא טהור יהלכון,

והם נובעים מחסרון ביסודות האמונה,

גם התוצאות חמורות מאוד.

לגבי כמה עניינים שתופסים מקום חשוב בחיי האדם,

וביותר שהדברים האלה תלויים בשורשים של מהות האדם וגם מהווים את עצמותו.

לא הרבה הבנתם ממה שאמרתי,

אבל עכשיו תבינו.

לדוגמה, אדם שהוא חומד ממון.

חומד ממון.

מישהו רואה בזה שאדם רוצה שיהיה לו הרבה כסף וזה חטא?

אף אחד לא חושב שזה חטא אם יהיה לו הרבה כסף.

אבל באמת הרצון הזה,

השורש שלו זה חיסרון באמונה וביטחון בקדוש ברוך הוא.

כי הוא חושב שבלי כסף אי אפשר להסתדר, אי אפשר להשיג את כל הדברים.

אפילו הרוחניים, הוא חושב שאי אפשר.

ואין לו ביטחון שהשם ייתן לו את כל צורכו, מה שהוא צריך.

ואין לו אמונה שהכל מזומן בדיוק מה שצריך אדם לקבל.

וזה גם אב להרבה חטאים.

זה גורם להרבה חטאים.

אנשים משקרים,

גונבים, מרמים, הונאה,

מזייפים, הכול,

בגלל שהם רוצים להשיג ממון.

אז כל הדרכים כשרות.

כמה אנשים יכולים להתנהל בכשרות בממון בכל דבר ודבר?

ובפרט אם זה עסקאות גדולות,

מערימים, אומרים לשון הרע על השני,

אומרים על הדברים שלא כעוגן, בשביל שיפסיד את העסקה,

וכן הלאה.

בקיצור,

מי שחומד ממון הוא נכון לבעיות וצרות וייסורים.

תשמעו עד איפה הדברים מגיעים, לא יאומן.

בתוספתא בסוף מנחות כתוב שבבית שני

מכירים אנו בהם שהם עמלים בתורה וזהירים במעשרות.

ונשאלת השאלה, מפני מה גלו? למה יצאו לגלות?

אם הם היו עמלים בתורה,

ואם הם היו זהירים במעשרות, למה גלו?

התוספתא אומרת, מפני שאוהבים את הממון.

וזה גרם להם לשנאת חינם.

שמעתם מה גרם לשנאת חינם?

מה שגרם לשנאת חינם זה הממון.

כי רוחניות אינה מביאה לשנאה.

ורק אהבת החומריות היא שגרמה.

אנשים שהם רוחניים,

אף אחד מהם לא שונא את השני.

אם אני אוהב תורה, ואתה אוהב תורה, והוא אוהב תורה,

כולנו אוהבים אחד את השני. אין שנאה בין תלמידי החכמים.

מתי יש שנאה?

מתי שנכנס ממון?

ממון זה גם כבוד, ממון זה תאווה,

זה להראות, ושואו, וכל הדברים האלה.

מתחיל להכניס שנאה, לשון הרע, דיבורים לא כהוגן, וכו' וכו'.

כל אחד מסתכל בצלחת של השני ובדשא הירוק שלו.

אמרו בגמרא ביומת טובת ציפורנן של ראשונים מקריסן של אחרונים.

פרש הגאון מווילנה,

זיכרונו לחיי העולם הבא,

שהראשונים אפילו שהם עברו עבירות חמורות.

הראשונים,

בבית ראשון,

עברו עבירות של שפיכות דמים, עבודה זרה וגילוי עריות. יש יותר גרוע מזה? אין יותר גרוע. זה ייהרג ולא יעבור.

אף על פי שהראשונים עברו עבירות חמורות,

שאין בייהרג ואל יעבור,

אבל היה להם מעלת הביטחון,

כמו שמפורש שם בגמרא.

אבל האחרונים,

אף על פי שהם עסקו בתורה ובגמילות חסדים,

אבל הייתה בהם שנאת חינם.

מאיפה זה בא?

מחוסר ביטחון.

לא יאומן כי יסופר, כל שנאת חינם זה מחוסר ביטחון.

שאם אדם מכיר שאין אחד נוגע במה שמוכן לחברו,

אפילו כעובי של סערה,

אז הוא לא יבוא לידי שנאה. למה אתה שונא אותו? מה הוא עשה לך?

זה שיש לו יותר? זה שהוא השיג לפניך?

זה שהוא הצליח?

זה שאתה לא הצלחת?

למה אתה שונא אותו?

זה בגלל ממון,

ואין לו ביטחון.

וביותר שהדבר הזה נוגע לעיקר המהות של האדם,

כיוון שעניין חמדת הממון נובע מזה שאדם גשמי במהותו ובהול על ממון.

זאת אומרת, כל מה שמריץ אותו כל החיים זה להשיג עוד ועוד ועוד ועוד.

מי שיש לו מנה רוצה 200, יש לו 200, רוצה 400. ביל גייטס רוצה 8 מיליארד כפול 50 דולר על כל וקסין, כפול כל שנה,

לפחות.

זה רק מזריקה אחת.

יש לו עוד תוכניות.

אבל מה תעשה עם כל הכסף?

תכף אתה מת, לא נשאר לך הרבה זמן.

הקדוש ברוך הוא יטפל בך.

אבל מה אתה רוצה? מה אתה רוצה? להרוג אנשים, לדלל אותם וגם לקחת את הכסף שלהם.

זהו, זו חמדת הממון, זה שיגעון.

אמרו חכמים זיכרונם לברכה על בני גד ובני ראובן.

שני שבטים שרצו לשבת בעבר הירדן, מזרחה, לא להיכנס לארץ ישראל,

לא לעבור את הירדן.

למה שיש שם מרעה והיה להם הרבה צאן?

מה אמרו עליהם?

שלמה המלך במשלי אומר, נחלה מבוהלת בראשונה.

הם היו בוהולים על הממון. הם דאגו קודם כל

לצאן.

שיהיה להם מרעה לצאן.

ואחר כך הם יעשו ערים לתף.

קודם כל לצאן,

ואחר כך דואגים לילדים.

הם היו בוהולים על הממון.

הם עשו מהעיקר תפל, ומהטפל עיקר.

מה קרה בסוף?

הם גלו הראשונים מכל ישראל. השבטים שהוגלו מישראל הראשונים היו אלה, גד וראובן.

והם נטבעו גם,

למה ויתרתם על קדושת ארץ ישראל לגור בעבר הירדן? למה אתם רוצים להיות באמריקה ולא בישראל?

כי באמריקה יש ביזנס.

אנחנו רוצים מעבר לירדן.

רוצים ביזנס, רוצים כסף גדול.

בישראל אי אפשר לעשות כסף גדול.

שם כולם פיקחים, אי אפשר לעבוד עליהם.

קשה מאוד. גויים זה קל,

אבל לבוא לארץ ישראל...

להתמודד זה קשה.

אז הם נטבעו גם כשוויתרו על קדושת ארץ ישראל לגור בעבר הירדן,

ובוודאי הכוונה שלהם הייתה טובה,

לחזק את התורה, עבודת השם.

למה? כי המקום מתאים לפרנסה.

הם יוכלו להתפרנס בקלות,

ותהיה מזה תועלת לעסק התורה.

ככה אומרים כל העשירים. למה אני רוצה להשאיר אותה עכשיו בשבילי?

אני מתכוון לפתוח כוללים, מקוואות,

חוזרים בתשובה, הכול.

בסוף הוא לא נותן פינאץ ממה שיש לו לעומת מה שהוא היה צריך לתת,

אם באמת היה מתכוון.

מכל מקום הם גלו ראשונים עם כל הכוונות הטובות. הקדוש ברוך הוא זרק אותם הראשונים לגלות.

רואים מכאן שהחמדה שולטת באדם,

היא הופכת להיות עיקר צורתו.

ואז כשאתם נפגשים עם אנשים כאלה, על מה הם מדברים כל הזמן? כסף.

כסף, כסף. אני עושה, עשיתי, אני אעשה.

זה, יש לי תוכניות, יש לי פה, פה, פי, פה. כל הזמן. כסף, כסף, כסף. מדבר. עסקים, מציע הצלחות.

עשיתי, סידרתי, תכננתי.

שום דבר לא רוחני.

שום דבר לא רוחני. הכול גשמיות שבגשמיות.

זה מטשטש אצל האדם את כל הכוחות האחרים בכל ענייני המעשים,

ואז הכול נעשה חומרי,

ואנשים כאלה מידרדרים לשאול תחתית. למה?

כי סף הגירוי שלהם

כל הזמן עולה.

עכשיו הוא עשה יותר כסף, מה יעשה?

ילך עוד פעם ביחתא, כבר היה ביחתא.

מה, ייקח איזה בית מלון, שש כוכבים?

מה יעשה?

לאן ילך?

מה עוד?

אז הוא מחפש ספי גירוי נוספים, נוספים, נוספים.

וכשאין כשרים כבר, אין סף גירוי כשר,

כי אין הרבה כשר בגדול,

מה אתה יכול לאכול? סושי כשר, מה אתה יכול לעשות?

מה תעשה עם כשר? יש לך כסף? מה תעשה עם כשר? מה?

במצוות אתה יכול לתת ספר תורה מהודר.

נו, אז השקעת 100 אלף דולר, נגיד. נו, בתפילין מהודר.

עוד 20 אלף דולר, יאללה, ומה עוד? מה אתה יכול עוד לעשות עם כשר?

אבל בעבירות אין סוף כמה אתה יכול לבזבז.

ואז יורדים לטמיון.

אין אדם חושב שזה חטא.

אדם חושב שחמדת הממון זה לא חטא.

אבל האמת היא שזה יותר גרוע מחטא,

כי זה נובע מחיסרון אמונה אמיתית,

כי הוא חומד ממון.

הוא רוצה וחושב להיות בטוח בצורכי הקיום שלו על ידי ממון.

הוא לא בטוח שהוא יכול להתנהל בלי הרבה ממון.

אז הוא תולה ביטחונו לא בשם,

הוא תולה ביטחונו בממון.

זה בחינה של כפירה.

כוחי ועוצם ידי יעשה לי את החיל הזה.

אם אני לא מבריק בראש ויודע לעשות כסף,

אז מה, אני אחזור להיות אברך כולל?

מה אני אהיה?

אני לא בנוי לזה, חלאס, אני כבר במקום אחר. אני במקום אחר.

ככה הם אומרים, אני במקום אחר.

אבל אם היה מכיר בהכרה אמיתית שהשם משגיח עליו בכל רגע,

ואם האדם צריך להרוויח, אז הוא ירוויח גם בלי עמל, בלי גיעה,

בלי כלום.

היום שמעתי ממישהו שסיפר לי סיפור

שיש לו חבר שקיבל ירושה 50 מיליון דולר.

ממי?

מאדם זר,

לא מאבא ולא מאמא.

אחד שאב אותו והחליט להשאיר לו את הכול.

קיבל 50 מיליון דולר.

נו, הוא ידע או לא ידע?

פתאום הוא מקבל 50 מיליון דולר.

אז אפשר לקבל?

אפשר.

אפשר הכול.

הבורא יתברך נותן הכול לכל אחד, בדרך כזאת או אחרת.

אתה חושב

שאתה מביא את הכסף.

אתה טועה.

השם מביא לך,

רק אין לך שכל.

אני סיפרתי פעם את הסיפור, אני אספר לכם כי אתם ודאי לא שמעתם אותו.

איך זה עובד?

איך זה עובד?

הולך בן אדם ביפו,

ברחוב הראשי,

רעב שלושה ימים לא אכל.

הוא שואל מישהו,

אולי יש איזה מקום שיכולים לתת לי אוכל, אין לי כסף ואין לי כלום, לא אכלתי שלושה ימים.

אז הוא אומר לו, תשמע, אתה בדיוק נמצא ברחוב הנכון, ברחוב יפו, מספר 18.

יש שם מקום, אתה נכנס, הכל בחינם, אכילה, שתייה, לינה, הכל בחינם,

כמו אברהם אבינו, הכל בחינם.

טוב,

יש לו עוד כמה כוחות להגיע עד לשם, אז הוא הולך, הולך, הולך, מרוב שהוא מטושטש,

שלא אכל.

הוא לא שמע בדיוק, שמונה עשרה,

שש עשרה, עצר בשש עשרה.

עצר בשש עשרה, דופק בדלת,

פותח לו בן אדם, רואה את המצב שלו, מבין מה הוא מחפש.

הוא אומר לו, אתה רוצה אוכל בחינם,

ושתייה בחינם, נכון, ולישון בחינם. הוא אומר לו, כן, כן, כן.

הוא אומר לו, בכבוד, תיכנס.

תיכנס.

נכנס.

הוא אומר לו, תשמע, אני אתן לך הכל בחינם. כל מה שאמר, אני אתן לך בחינם.

אבל,

בשביל לקבל בחינם, צריך משהו לעשות.

יש לי כמה דברים שתסדר לי ותעזור לי פה,

ואחרי זה אני אתן לך הכל בחינם.

יש לי פה מכונת כביסה, יש כביסה קצת שמה שנשאר.

בגג למעלה צריך לשקול את העציצים,

יש שמה סמרטוט, תעשה לי ספונג'ה שמה בסלון.

אחר כך בכיור יש כמה כלים, תעשה ככה וככה.

והוא נותן לו לעבוד ככה במשך כמה שעות, ובסוף הוא נותן לו בחינם לאכול הכול.

זה נקרא בחינם?

לא.

הקדוש ברוך הוא אומר, אני נותן לך הכול. אז זן את העולם כולו בחן, בחסד, ברווח, ברחמים.

אני נותן לך את הכול. אני זן, פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון. זה אני.

אני זן את כל העולם.

אני.

אבל אתה טמבל. במקום להאמין לי ולהגיע למספר 18,

אתה נתקעת ב-16 מרוב שאתה מסובב וחושב שיש לך כוחות,

ואתה מבין הכול.

ואז מה קרה?

אתה נכנסת ב-16 אצל יצר הרע.

אז יצר הרע אמר לך, תשמע, מה אתה, השתגעת בחינם?

בזיעת אפיך תאכל לחם. כתוב מפורש בתורה.

אתה צריך לעשות השתדלות. בלי השתדלות אין כסף.

מי אמר לך את זה שבחינם?

אין בחינם. כתוב מפורש בתורה, בזיעת אפיך תאכל לחם.

אבל הוא לא אומר לך, זה קללה.

זה קללה בזיעת אפיך.

לפני כן אדם לא היה צריך בכלל לעבוד, הוא עשה עבירה, קילל אותו השם.

אז העבודה הזאת, ההשתדלות, זה קללה.

אז מה אתה עושה?

נתקעת ב-16 ואתה מבסוט, שאכלת בחינם, טמבל, עבדת בשביל זה.

אבל לא קיבלת את האוכל בגלל העבודה.

כי האוכל היה מגיע אליך גם בלי העבודה.

העבודה זה רק כשאתה פראייר,

כשאתה עבדת על מה שמוכן.

אתם רוצים לשמוע גנב חכם?

גנב חכם.

יש לו בכיס

אלף דולר,

בכיס השמאלי,

והוא רוצה לגנוב את הכסף מהכיס השמאלי

ולהעביר אותו לכיס הימני.

מה הוא עושה?

מכבה את האור,

אף אחד לא רואה, הוא מעביר את הכסף,

ואז מדליק את האור.

ראיתם איזה גנב?

טמבל, זה הכסף שלך, יא טמבל, זה הכסף שלך.

מה אתה מעביר מכיס לכיס בחושך?

כל מה שאתם תשיגו אחרי עבודה,

זה בדיוק בלי עבודה, בדיוק אותו דבר, אותו דבר.

אבל מה, בן אדם פיקח, הרי הוא אומר, מה, איך יכול להיות כזה דבר?

לא יכול להיות דבר כזה.

אם אני לא הולך לעבודה ועושה את העסקה וחותם אותה,

מאיפה יבוא הכסף?

חתמתי עם הסינים.

אם הם לא חותמים, לא יהיה כסף.

יש לו הוכחות. הוא קם בבוקר, מרים טלפונים, סוגר עסקאות, והכסף מגיע.

אבל אם הוא יישב בבית ולא ירים טלפון ולא יענה לאף אחד מאיפה יבוא הכסף?

הוכחה, לא?

הוכחה ברורה, הוא אומר.

אתם יודעים למה זה דומה?

שני החברים,

שני החברים למדו בבית ספר.

אחד עזב את בית הספר, הלך להיות

עובד בזהב,

ואחד הלך

לעבוד בפחם, מכרות פחם.

שניהם עובדים.

זה מה, פחם לא הצליח כל כך,

אבל יש לו פרנסה ככה, סוגר את החודש.

וזה מה, זהב נהיה עשיר מופלג.

מה זה עשיר מופלג?

לימים נפגשו.

החבר הזה שהיה בזהב אמר לאותו אחד, בוא נלך שנינו לעבוד בתחום הזה.

הוא אומר לו, לא, אני לא נראה לי שזה מתאים לי, ולא זה.

אני שמעתי מכרות, פחם, זה יש, וזה לפעמים מציאות, דברים גדולים.

הוא רואה עם איזה מכונית הוא בא, איזה בית יש לו,

מה זה, הוא השתגע.

איך הגעת על כל זה?

אומר לו, מה זהב?

אומר לו, מה המצב שלך?

הוא אומר לו, תשמע, אני אפילו לא במעמד הבינוני, אבל ברוך השם, יש מה לאכול.

יש מה לאכול.

אבל הוא אומר לו, תשמע,

אבל אני אומר לך,

אם אני הייתי הולך לזהב, המצב שלי היה יותר גרוע.

הוא אומר לו, למה?

הוא אומר לו, תשמע, אני עובד 40 שנה בפחם,

פעם אחת לא ניגש אליי בן אדם לבקש טבעת זהב.

תאר לך אם אני הייתי בזהב, לא היה ניגש אליי אף אחד.

הייתי עני,

לא היה לי מה לאכול.

אתה מבין כמה אני חכם? ידעתי שזה לא בשבילי,

לכן הלכתי לפחם.

כן,

זה הטמבלים,

שמה הם עושים?

הוא אף פעם לא ניסה עם ביטחון

להישאר בלי לעבוד, לראות שהכסף מגיע.

הוא אף פעם לא ניסה. זה אומר, אתה רואה איזה מזל?

אם לא הייתי מרים טלפונים.

לא זה, לא היה יוצא שום דבר.

אתה רואה?

זה טמבל כמו הפחמים בדיוק.

אבל לא נותנים לקדוש ברוך הוא צ'אנס להוכיח שהוא זן ומפרנס את הכול.

אם היה מכיר בהכרה האמיתית שהוא מושגח בכל רגע מן השמיים,

וכל מה שהוא מקבל זה הכול

טובות מהשם,

ויש דבר אחד שהעשירים באמת לא יודעים, וזה הדבר הכי הכי גדול והכי נורא,

זה שהם לא יודעים שייתכן שהם מקבלים את כל שכרם בעולם הזה.

לא יישאר להם כלום לעולם הבא.

כי אם אתה לא צדיק,

על מה משלמים לך? למה יש לך הצלחות?

מה פתאום יש לך הצלחות?

למה צדיק צריך להיות מיוסר וחסר כול,

ואתה צריך להיות מוצלח? מה זה? מה הקדוש ברוך הוא עושה? אפליה?

אתה באמת מאמין שהקדוש ברוך הוא אוהב רשעים ושונא צדיקים?

באמת אתה חושב ככה?

אלא מה? צדיקים יודעים שהשכר עיקרו זה בעולם הבא,

ובעולם הזה נותנים כדי צורכו לעשות רצון השם. זה הכול.

אבל אתה לא מבין את זה, ואתה חושב שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך. הנה, אוהב אותי פה, אוהב אותי פה, נגעתי פה, נגעתי שם, הכל נהיה זהב.

מי אמר, אולי קיבלת את זכרך בעולם הזה ולא נשאר לך כלום?

הרי דוד המלך אומר,

איש בער לא ידע וחסיל לא יבין את זאת,

איך זה בפרעה רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי האוול? איך הם מצליחים כמו ציץ השדה, כל הזמן צומח, צומח, צומח, ירוק, ירוק, איך זה?

הוא אומר, להישמדם עדי עד,

כיוון שהם עתידים להישמד.

לא יהיה להם עולם הבא,

משלמים להם מלא שכרם בעולם הזה, על כמה מצוות שהם עשו, לא משנה כמה.

השם משלם.

גם לנבוכדנצר הוא רשע, הוא שילם.

על שלוש פסיעות שהוא פסח,

נתן לו ולשני בניו לשלוט על כיפת העולם, כל העולם כולו.

שלוש פסיעות, רק על פסיעות.

אבל אם מלך ששלט בכיפת העולם,

אדם כזה הולך לקראת הבורא, להחליף במכתב ולכתוב לכבוד השם, לכבוד חזקיה המלך, לכבוד ירושלים,

במקום שיהיה שם בסוף,

לכבוד השם הוא עשה שלוש פסיעות, מה מגיע לו?

גוי ערל שנשאר עובד עבודה זרה, רוצח המונים מישראל.

נתן לו הקדוש ברוך הוא שכר.

כי הקדוש ברוך הוא משלם על כל דבר ודבר שיעשה הכי רשע בעולם.

בלק,

בלק שרצה להרוג את ישראל על ידי בלעם,

כשהקריב 42 קורבנות,

זכה שמה? שיצא ממנו רות המואביה,

שממנה יצא דוד המלך,

שממנו יצא שלמה המלך, שהקריב אלף קורבנות ביום,

וממנו יצא מלך המשיח.

בשביל 42 קורבנות שהכוונה להרוג את ישראל.

אז הקדוש ברוך הוא משלם גם לרשעים הכי גדולים, ויש דוגמאות למכביר.

אבל זה לא אומר שהם מסודרים בעולם הבא.

זה לא אומר.

הקדוש ברוך הוא משלם לכולם.

הוא לא מפספס אחד.

אפילו שיחה נאה פעם אחת, שיחה נאה אחת, שמישהו אמר איזה מילה טובה ליהודי,

כבר מגיע לו המון שכר.

אבל ליהודים כתוב בהיה עלמא ליקה אגרא. לא משלמים ליהודים שכר בעולם הזה. אוי ואבוי,

אם משלמים להם שכר בעולם הזה, זה על חשבון העולם הבא.

מה כן נותנים להם?

פירות.

פירות.

לא את הקרן.

הקרן שמורה לעולם הבא.

נותנים להם פירות בשביל שיוכלו לעשות עוד יותר לכבוד השם.

זה כן.

עכשיו, כל מה שזוכה אדם זה מן השמיים.

אז למה לך להיות להוט אחרי הממון?

ואמרנו שהחמדה היא גם אב לכמה חטאים גדולים בכל ענייני חושן משפט,

והיא גורמת לשנאת חינם.

אני מכיר אנשים שהתגרשו רק בגלל ממון,

או בגלל חשדות של ממון.

עושים לי ככה, עושים לי קומבינה,

מכוונים עליי ככה, מתכוונים ככה, לא אומרים לי את האמת,

מסתירים ממני ככה ועושים ככה.

הממון, הממון גורם לסכסוכים, גורם לעבירות, גורם לחשדות,

גורם להרבה צרות.

ושנאת חינם

זה שקול כנגד שלוש עבירות חמורות,

כי בית ראשון נחרב בגלל שלוש עבירות חמורות,

שפיכות דמים, רוצחים ממש,

עבודה זרה וגילוי עריות,

אבל אחרי 70 שנה נבנה הבית השני.

בית שני חרב בגלל שנאת חינם,

זה חוסר ביטחון וחמדת הממון,

ולא נבנה כבר אלפיים שנה.

אז מה יותר גרוע?

כי זה במידות, במידות, החמדה הזאת זה מידות רעות. השנאה, אמרנו הקנאה,

התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם.

ככה, אותו דבר גם בחמדת הממון, זה גם אהבת הכבוד.

אדם שרודף כבוד.

מה זה, לא מכבדים אותי? לא מעריכים אותי?

אתה יודע מי אני? אתה יודע מה עשיתי? אתה יודע מה אני פועל?

אתה יודע מה אני זה? מה אני זה?

הוא רוצה כבוד.

אתם יודעים מה זה כבוד?

זו מחלה

שאין לה תרופה.

אין לה תרופה.

בשביל לצאת ממנה,

תכף אני אגיד לכם מה צריך לעשות.

אתם לא תאמין.

אבל היה אחד שאוהב כבוד מאוד, קראו לו המן.

המן הרשע.

כל העולם, 127 מדינות, חצי עולם,

כולם משתחווים לו כמו שטיח פרסי.

והתמונה שלו הדיוקן, עבודה זרה על החולצות של כולם,

כולם משתחווים לו.

יש אחד מכל העולם, 127 מדינות,

לא מוכן להשתחוות לו, לא יכרע ולא ישתחווה, קוראים לו מרדכי היהודי.

איי איי איי, מי שקוראים לו מרדכי, זה בעיה איתו.

הוא לא יכרע ולא ישתחווה.

והוא לא משתחווה.

והוא אומר, וכל זה איננו שווה לי.

תקשיבו טוב,

אז הוא מוציא גזרה להרוג, להשמיד ולאבד את כל היהודים,

מנער ועד זקן תווי נשים.

למה הוא עושה את זה?

שלא יהיו לו בושות.

נגיד הוא יהרוג רק את מרדכי. אתה לא משתחווה?

אני ארוג אותך, אני אתלה אותך על העץ, חמישים אמה.

זה לא מספיק לו.

למה?

מחר יצביעו.

הנה המן, זה שמרדכי לא השתחווה לו.

וואו.

אז הוא ישמע שיש מישהו שהוא יודע שהיה מישהו שלא השתחווה לו,

אז זה לא מכבד אותו.

אז אסור שיישאר אחת כזה, אז הוא צריך לחסל עם שלם.

זה הכבוד.

מה מוכן אדם לעשות בשביל כבוד?

אני לא רוצה להגיד לכם כמה דיפ סטייט חיסלו אנשים בשביל הממון,

שזה גם כבוד.

והפדרל רזרב,

מה הם עשו בעולם?

הטביעו אוניות בשביל לפגוע באנשים שלא רצו לשמוע להם.

אבל יהודים יקרים, תקשיבו, זה המן.

המן?

איך אפשר להיפטר מהכבוד?

הרמב״ם במשניות,

על המשנה,

רבי לויטס אומר, הביא מאוד מאוד שפל רוח בפני כל אדם שתקוות אנוש רימה.

אומר לנו רבי לויטס, תקשיב, תקשיב.

מי אתה? מי אתה בכלל? בוא תספר לי מי אתה.

אז אני אגיד לך מי אתה.

כל התקווה שיכולה להיות לך זה שתאכל אותך רימה. אתה ישכיב אותך בקבר,

ויעוטו עליך כל הנמלים, וכל הרמסים, וכל התולעים,

וכולם ייכנסו לך באף ובעיניים והכל,

ויכרסמו אותך ולא ישאירו ממך כלום רק.

עצמות בקושי, ואם היה לך קנאה, גם עצמות לא יישארו לך.

זה מה שאתה, זה מה שאתה שווה. כרגע אתה הולך, מנופח, הכול,

אבל זה מה שאתה.

אז מאוד מאוד הביא שפל רוח בפני כל אדם.

כל אדם זה הכי פחות ממך, לא כל אדם שמעליך,

כל אדם.

ומביא הרמב״ם, בפירוש המשניות, מעשה בחסיד.

שישב בירכתי הספינה ובא גוי מעליו, מהסיפון למעלה וחוץ מכבודכם,

עשה עליו קטנים, על הראש.

והוא לא זע ולא זז,

בא הוא גמר את שלו וקם אותו יהודי ורקד בצהל שהגיע להשתוות המידות,

שזה לא הזיז לו בגרם.

אתם יודעים מה זה? אפילו אם אחד ישפוך עליך מים קרים

או קולה,

שאתה יכול עוד לטעום משהו,

הוא עושה עליו קטנים כמו בשירותים, עושה עליו על הראש.

לא במקרה, בטעות, במכוון.

איך אדם לא יתפוצץ, איך בן אדם לא יתפוצץ. הוא אומר, אני הגעתי למצב

ששווה בשבילי, כאילו זה מים צוננים על רוח עייפה.

ויש אומרים שזה הרמב״ם מספר את המקרה שקרה לו הוא בעצמו על עצמו.

אז זהו אומר המשנה. המשנה אומרת, הביא שבל רוח בפני כל אדם, אפילו גוי שפל כזה,

שעומד מעליך ועושה דברים כאלה,

ואתה שפל. למה? כי תקוות אנוש רימה.

זה יותר מכובד ממה שתולעים נכנסים לך דרך

האף ונכנסים למוח ואוכלים בלי רשות.

בלי רשות.

אז מה אתה מתהדר בעצם? מי אתה?

מי אתה?

אז כל החמדות והתאוות של ענייני עולם מטביעים את החותם שלהם עד שהופכים את האדם להיות כזה.

ואז האדם הזה מזוהה עם כל המידות האלה, ויודעים, זה הבן אדם, אין מה לעשות. זה הבן אדם.

הנפש של האדם, וגם הרוח שיש בו,

שזה עיקר המציאות שלו,

הם בעצם חומר היולי. חומר היולי פירושו שזה חומר שהוא לא חומר גשמי פיזי,

אלא הוא מקבל את הצורה. זאת אומרת,

מה שתשים לתוכו הוא יכול לקבל,

הוא כמו תבנית רוחנית שזה נכנס לתוכו.

ולפי המעשים של אדם ומחשבותיו, ולפי התכונות שלו,

הטבעיות,

מה שהוא מניח לתוך החומר הזה, הרוח החיולי הזה,

זה משתלט על נפשו וזה הופך להיות מהותו.

והנה באמת כל פעולה ומחשבה עושה רושם,

אבל מה שעושה יותר רושם זה דברים שהם קשורים לתכונות של הנפש.

שם יש לנו רושם יותר חזק.

לדוגמה, זיכרון.

בעניין זיכרון, אם אדם שמע פעם

דבר שעשה עליו רושם גדול,

וזה דווקא מצד מידותיו,

נגיד הוא שמע שמשבחים אותו שבח גדול מאוד.

ואדם חשוב ומפורסם שיבח אותו בשבחים גדולים.

את הדבר הזה הוא יזכור לעד.

למה?

כי זה השאיר לו רושם עמוק בנפש, וזה עומד לנגד חיניו תמיד.

כאילו זה עכשיו ממש, אפילו שעברו עשרות שנים.

הוא יכול לחזור על המשפטים ולצטט מה שיבחו אותו.

זאת אומרת,

כל בן אדם מתרשם עמוקות מדבר שזה נוגע למידות שלו. אם זה נוגע למידות שלו,

שם יש לו התרשמות גדולה.

כל מה שאדם מרחיק את העניינים של העולם,

הוא מתמסר לתורה וחושב בתורה,

אז המציאות שלו הופכת להיות רוחנית של תורה.

תלוי מה אתה מעסיק את עצמך, לאן אתה שואף

ולאן פניך מועדות.

כשאדם נמצא בתפילה,

כתוב בשמואל, ואשפוך את נפשי לפני ה'.

מה פירוש ואשפוך את נפשי לפני ה'? אני צריך להסיר בשעת התפילה את כל הציורים

החומרים, עסקים,

התחייבויות, קניות, חשבונות,

כל הדברים.

ולהיות דבוק באותיות של התפילה,

כשאדם עובד בכוונה כזאת לפני המקום,

הוא פועל הרבה בשמיים,

אבל בתנאי שהוא החליש את כל הציורים של העולם הזה.

רבא אומר, כי גדול עד שמיים חסדך,

וכתוב גם כי גדול מעל שמיים חסדך.

איך זה? מתי זה?

כשעושים לשמה,

כשעושים מצוות לשם שמיים בלי חיבור לגשמיות,

אז מעל שמיים חסדך.

אבל אם עושים לא לשמה, זה עד שמיים. אתה תקבל שכר רק בעולם הזה, לא תקבל בעולם הבא.

זאת אומרת,

הכול תלוי איפה אתה נמצא.

אם אתה רוצה לעבוד את השם או אתה לא רוצה לעבוד את השם. אם אתה חושב שאפשר לעבוד את השם קומסי קומסה גם וגם,

אתה טועה טעות גדולה.

אי אפשר.

נגיד שפה הרוחניות

ופה גן עדן,

ונגיד שפה הגשמיות וגיהינום,

ואתה באמצע.

אם אתה הולך לרוחניות,

מוכרח שאתה מתרחק מהגשמיות.

אם אתה הולך לגשמיות, מוכרח שאתה מתרחק מהרוחניות.

אי אפשר גם וגם, זה בא על חשבון זה,

אין דבר כזה.

עכשיו, אם אתה רוצה לדעת מה מעלתך ביחס לחברך,

לעניין השמיים,

תסתכל כמה שעות ביממה אתה משקיע לעולם הבא,

ותסתכל כמה אתה משקיע לעולם הזה.

אם אתה משקיע לעולם הבא רק שלוש תפילות ועוד איזה ככה רבע שעה,

אתה לומד משהו,

ונגיד, אז זה מה שאתה שווה.

ואם אתה משקיע יותר, ככה אתה שווה.

ואם חברך משקיע יותר,

מדרגתו יותר גבוהה למעלה. דברים פשוטים.

פעם אדם הגיע לעיר,

ובכניסה לעיר היה בית קברות.

בכניסה לבית הקברות הוא הסתכל על המצבות, והוא ראה שעל אחת המצבות כתוב,

כאן נטמן הצדיק פלוני אלמוני בן שלוש שנים.

התפלא, בן שלוש שנים אפשר לקרוא לילד כזה קטן כבר צדיק?

מסתכל על מצבה שנייה, רואה שכתוב, כאן נטמן המקובל האלוקי בן ארבע שנים.

בכלל נדע, מה זה עיר של גמדים.

הוא מסתכל על עוד מצבה, הכי מבוגר שנפטר בן שמונה שנים,

והוא רבן של כל בני הגולה, התיאור הכי הכי גדול שאפשר להגיד.

טוב,

נכנס לעיר, הוא רואה אנשים מבוגרים, זקנים,

הולכים למקל סבא, הכול.

עיר רגילה.

אז הוא שאל, סליחה, אפשר לשאול אותך שאלה? תגיד לי, בכניסה ראיתי בבית קברות

דבר מוזר. מה, נפלו האפסים? האפסים נפלו?

במקום שלוש, שלושים, כתוב שלוש? במקום מישהו גנב את האפסים? מה הולך פה? איך יכול להיות דבר כזה?

אמר לו, אני לא יודע להסביר לך,

אבל יש לנו רב בקצה העיר, שם הוא יושב בבקתה.

תיגש אליו, תשאל אותו.

ניגש, שואל את הרב, אומר לו, מה זה?

הוא אומר לו, תשמע, אני מסביר פה לאנשי העיר כל הזמן, השכם והערב,

שלא מספיק שמתפללים שלוש תפילות ולומדים שעה ביום. זה לא מספיק.

צריך אדם להשקיע את רוב ימיו בשביל התורה. בשביל זה באנו, לא באנו לאכול חומוס ולנגב משהו אחר. אנחנו באנו בשביל...

אז הוא אומר לו, אז מה פשר הדבר?

אז הוא אומר, אני החלטתי תקנה,

לא תקנות של ביבי דיקי, תקנה שלי.

מה התקנה? התקנה היא

שלא יכתבו בין כמה אדם מת,

אלא יכתבו כמה זמן הוא חי.

אז אומר לו,

כמה זמן שהוא חי זה גם הזמן שהוא מת, לא?

אם הוא חי שלוש שנים, אז הוא מת בין שלוש שנים.

מה זה לכתוב כמה זמן הוא חי ולא לכתוב באיזה גיל הוא מת?

אז הוא אמר לו, לא,

אנחנו אומרים כי הם חיינו ואורך ימינו. מה זה חיינו? התורה והמצוות.

הם חיינו ואורך ימינו.

אז אנחנו בודקים כמה בן אדם חי וכותבים על המצבה.

זה שראית בן שלוש?

זה היה קובע כל יום שיעור שעה.

לא מוותר.

שעה.

שעה מתוך 24 שעות.

זה 1 חלקי 24.

72 שנה הוא חי.

תחלק ב-24.

זה 3 שנים. זה מה שהוא חי.

אז כותבים במצבה שהוא בן שלוש שנים והוא היה צדיק. למה צדיק? כי הוא אף פעם לא פספס את השעה.

אותה שעה תמיד קבוע.

לא משנה, חתונות, בר מצווה, בריתות, שום דבר.

איזה שעה? צדיק.

אבל בין כמה הוא?

שלוש.

הוא מגיע לעולם האמת,

קראו לו צדיק.

מגיע, אומרים לו, תיכנס

אחרי הווילון.

יש שם את החליפה שהכנת.

כתוב שיש חלוקה דה רבנן, כל אחד שמגיע לעולם האמת

נכנס לשמה והם מלבישים אותו, את החלוקה שלו מהמצוות שלו.

מחכים שהוא יצא,

לא יוצא, שולחים מלאך, המלאך מתפוצץ מצחוק.

הוא מבין למה הוא לא יוצא.

אז אומרים, מה קרה?

הוא אומר, הוא לא יכול לצאת.

למה?

הוא מצא שם רק גרביים.

אין כלום.

תחלק את הבן אדם ל-24, מה נשאר למטה? גרביים, זה מה שיש לו.

איך הוא יצא ככה לבית דין?

אין לו כיסוי.

בושה וחרפה.

יש כאלה שיש להם גרביים עוד עם חורים.

כי הם גם לא למדו את הרצוף את השעה.

זה שהיה מקובל אלוקי, בן ארבע,

זה למד גם חוק לישראל, ובחוק לישראל יש שם קצת זוהר הקדוש.

וזה שלמד שעתיים, הוא בן שמונה רבן של כל... זה כל העיר.

והם חשבו שהם כבר מגיעים לעולם האמת, מה זה כבר תהלוכה תלווה אותם עם סוסים אבירים לבנים,

במלאכים, עם כנפיים משיקות.

ככה הם חשבו.

אבל מה לעשות, בעולם האמת זה אמת. אין חרטוט. אתה יכול לספר סיפורים ולהגיד, כן, אבל הייתה לי תוכנית, ועשיתי, והתכוונתי, וזה, וזה לא יצא, וזה התעכב, וזה, ופה ושם.

כל הסיפורים לא יעזרו לך, לא יהיה לך פתחון פה אפילו למילה אחת.

מילה אחת לא יהיה.

למה הקדוש ברוך הוא הדיין, והוא העד, והוא ידין אותך,

ואין לך פתחון פה לכלום.

אבל מה לעשות, אנשים חושבים שהממון יציל אותם, כי הם יעשו צדקות.

והם חושבים שהצדקות יכסו עליהם. טעות.

צדקה תציל ממוות זה בעולם הזה, לא בעולם הבא.

אפשר שאם אדם יש דין מתוח עליו, אם הוא ייתן לצדקה, כמו שכתוב, ותשובה,

ותפילה וצדקה,

מעבירים את רוע הגזירה. כן, זה אפשרי.

אפשרי.

אבל לא מחייב.

אבל לעולם הבא אין דבר כזה.

זה שם משפט, דין. אין שם רחמים בכלל. אין מושג רחמים.

שם זה דין. מה היה בדיוק?

ועוברים על כל דבר ודבר שאדם עשה.

אז אם אדם מסכן ומחובר בעולם הזה יותר מדי לחומר,

האדם הזה אבוד.

אבוד לעולם הבא.

אם הוא לא ישקיע את ימיו וחייו לעבודת הבורא,

לעבודת הבורא,

רבי היה עשיר גדול.

הוא נהנה משני שולחנות.

רבי היה קדוש עליון. אבל לפני שהוא נפטר, הוא הרים עשר אצבעות לשמיים ואמר, ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שלא נהניתי מהעולם הזה אפילו באצבע קטנה.

הוא עשה עם זה צדקות וחסדים ודברים אדירים.

הממון לא שימש אותו לצרכים גשמיים.

הוא היה קדוש, קדוש. רבנו הקדוש קוראים לו.

כמה אנשים יכולים להשתמש בכל הכסף שלהם באמת למטרות כאלה וכאלה?

לא יאומן כי יסופר.

זה ניסיון

גדול מאוד.

גדול מאוד הניסיון של עושר, ואת זה צריך להבין.

הייתי באנגליה.

אני לא אספר סיפור ארוך, כבר סיפרתי פעם, אבל אני אזכיר.

הייתי באנגליה. פעם אחרונה אמרתי, אני הולך לבקש

צדקות

בשביל להחזיר יהודים בתשובה.

והגעתי לשם,

בית כנסת של עשירים,

ונתנו לי חמש דקות לדבר.

חמש דקות.

לא משנה מה היה שם, היה מצחיק מאוד, אבל הסכמתי.

אמרתי, חמש דקות, אין בעיה. אני אסגור חשבון עם כל העשירים עכשיו, סופית.

אז התחלתי להגיד שיש שני ניסיונות קשים בעולם.

יש ניסיונות של עניים, יש ניסיונות של עשירים.

הניסיונות של עניים זה בושה וכלימה,

וכיתות רגליים, וביזיונות, וכסף קטן,

ולפעמים לא משיגים את הכסף לחזור בחזרה, אפילו כרטיס הם לא משיגים לחזור בחזרה.

ומסתובבים ואומרים, Not Available,

וביזי,

ו-Make a appointment, וכל מיני קשקושים, ודחיות, וזה, ותלך, ותשוב, והוא בדיוק לא עוזב, והוא עכשיו אוכל, ותבוא אחר כך.

מה לא, מה לא, מה לא, מה לא? ביזיונות, ביזיונות.

ובכל אופן, הם עומדים בניסיונות האלה, וזה קשה.

קשה.

הניסיון של העשירים הוא הרבה יותר קשה.

ואז כולם עשו ככה,

כבר התחילו להנהן, מסכימים.

אמרתי, מסכן העשיר, עבד,

עבד, עבד, כולם רוצים לקחת לו את הכסף. כולם דופקים בדלת, דופקים בחלון, מחכים לו להיות בית כנסת.

מלווים אותו, לא נותנים לו מנוחה, הוא לא יכול להכניס כפית,

כבר דפיקות, טלפונים, זה, לפה, למשרת שלו.

אין לו מנוחה, בן אדם הזה מסכן.

ואני מתאר להם תיאורים, תיאורים, תיאורים,

וכולם מסכימים, מעניינים.

עכשיו יש לי שאלה אליכם.

מה עכשיו, לפי מה שאני סיפרתי,

מה יותר קשה, הניסיון של העניים או של העשירים?

כולם אמרו, של העשירים.

אמרתי להם, תשמעו, אני באתי לפה לעזור לכם.

אני מתפלל עליכם שכולכם תהיו עניים,

ושיהיה לכם ניסיון קל, ושתוכלו לעמוד בו,

ולא תצטרכו שיפריעו לכם, ולא שום, לא, לא, לא, כל הזמן.

ניסיון קשה. הניסיון הוא קשה, לכולם ניסיון קשה. כל העולם הזה זה ניסיונות,

אבל השאלה, מה הניסיון?

שנשארים אחרי זה עם רוחניות.

לא משנה מה הניסיון,

אבל אם נשאר לך משהו מזה, רוחניות, כי עם זה אתה הולך לעולם הבא. הכסף, אף אחד, אפילו אם יכניסו לך את כל הכסף מטילי זהב, יכניסו לך לקבר,

וירפדו אותו,

אתה לא תיקח איתך אגורה,

אפילו כשם שיניים לא תיקח,

כלום.

אימא אתה הולך?

רק עם הרוחניות, וכמה יש לך? שם ינערו אותך.

הלוואי ותמצא גרביים, הלוואי.

לא פשוט, וגם בגרביים יריחו אותם.

כי בודקים גם את המצוות,

אם הם היו באמת כמו שצריך, יש כאלה עושים חפיף דליל,

זה בכלל לא מצווה נחשב.

אז לכן כל בן אדם צריך להכין את עצמו ולדעת. אם אתה הולך אחרי הקנאה, תאווה והכבוד,

שזה עניינים גשמיים, זה יוציא אותך מן העולם, לא יעזור לך.

אתה יכול להגיד דברי תורה, ואתה יכול להגיד פלפולים,

ואתה יכול להגיד, גורנישט מיד גורנישט, לא יישאר לך כלום, כלום, כלום.

אפס נקודה אפס.

אבל אם אתה,

לא משנה באיזה סיטואציה אתה נמצא,

עני או עשיר,

אם אתה, הכוונה שלך, ובאמת אתה פועל רק לכיוון הרוחניות,

אתה יכול להרוויח הכול, אבל אם לא,

רחמנא ליצלן, אדם יפסיד את עולמו.

אז כדאי שכל אחד יעשה חשבון נפש.

לאן פניו מועדות?

עכשיו אנחנו בראש חודש אלול,

ואנחנו מתחילים עכשיו את חודש הרחמים והסליחות,

והקב' ברוך הוא מוכן לקבל אותנו אפילו שאנחנו לא בסדר,

ואפילו הכי גרועים שבעולם.

הקב' ברוך הוא מצפה שהבנים יחזרו אליו הביתה.

והוא מוכן גם לרדת, לרדת למטה לעולם הזה,

דרשו השם בהימצאו, כי ראוהו בהיותו קרוב.

והוא פושט יד ימין

לרשעים שישובו בתשובה.

ומי שלא חוזר בתשובה ולא מנצל את זה,

עוונו גדול מנשוא ואיסוריו יוכפלו בכפלי כפליים, בעולם הזה ולעולם הבא.

ואני אומר לך, כתוב ימינך פשוטה לקבל שווים.

אנשים לא מבינים את המשמעות.

כשהייתי פעם בארצות הברית, הייתי בבית כנסת פרסים.

היו שם מאות אנשים,

והיה שם תימני אחד בולט בשורה הראשונה.

וכל הדיבורים שאני מדבר,

אני מכוון עליו ומדבר ומסתכל עליו.

אחרי שעתיים שאני מדבר,

היה לי תה.

אמרתי לו, אתה,

אני רוצה לתת לך בבקשה את התה שהציעו לי תה חם,

בבקשה שתשתה.

אמר לי, לא, תודה, אני לא רוצה.

אמרתי לו, בכל אופן, תכבד אותי, אני נותן לך תה, תשתה.

הוא אומר, אני לא אוהב תה.

אמרתי לו, לא נורא, נו, אבל בשביל שאני מציע לך את זה, בוא,

כולם מחכים, מאות אנשים, מסתכלים, לא יפה.

קח את התה,

אבל אני לא רוצה תה.

טוב,

אני ממשיך בעקשנות, והוא גם עקשן תימנים.

בסוף אני עושה לו פוזה כזאת,

אני כבר לא יכול להחזיק את היד, כבר כואב לי היד.

קח את התה, שחרר לי את היד.

קח את התה.

לא היה לו נעים,

בא אליי.

אמרתי לו, תשתה.

בא לשתות, תעשה ברכה, חילוני, תעשה ברכה.

הוא ישב עם כיפה כמו כולם, זה היה בית כנסת.

ואז הוא אמר, תברך יפה, ברוך אתה ברך.

בא לשבת, אמרתי לו, רגע, רגע, רגע.

כמה זמן אתה מכיר אותי?

הוא אומר לי, שעתיים.

אמרתי לו, תראה,

פחות מדקה אני מחזיק את היד ככה, ואומר לך שכואבת לי היד,

קמת,

שתית מה שאתה לא רוצה לשתות, וברכת.

עכשיו תקשיב.

הקדוש ברוך הוא אומר, ימינך פשוטה לקבל שווים.

אתה יודע כמה עשרות שנים הקדוש ברוך הוא מחכה עם יד ימין, מחכה שאתה תשוב בתשובה ואתה ייבשת לו את היד?

אני, לא היה לך נעים.

דקה קמת.

ומה עם היד של הקדוש ברוך הוא?

הוא חזר בתשובה מזה.

היום הוא חרדי,

נמצא בארץ ישראל ברחובות, קוראים לו נגר,

תימני.

אם אדם מצייר,

אם אדם מצייר את מה שהוא שומע, אם הוא מצייר,

מבין את הציור,

יותר קל.

אבל אם הוא קורא דברים ואומר דברים ולא שם לב בכלל למה הוא מדבר,

לא בסידור ולא בפרשה ולא בשום מקום,

אין לו שום ציור. הבן אדם הזה לא יכלכל את מעשיו אף פעם.

הוא יחיה בדמיונות שהוא בסדר.

חייב בן אדם להפנים את כל מה שהוא אומר, משפט, משפט,

פסוק, פסוק.

חייב להפנים, להפנים ולצייר ציורים,

שהציורים יחייבו אותו לעשות.

אם לא, זה לא יועיל.

כשאומר רבי לויטס,

מאוד מאוד הביא שפל רוח, שתקוות אנוש רימה,

הרי כשאדם הולך בית קברות לפעמים לצורך מסוים,

ללוות,

לא נגיד קרוב, חבר.

והוא רואה את האפסיות של העולם, איזה תוכניות היו לו. אתמול דיברתי איתו, אתה יודע מה היו התוכניות?

היינו צריכים זה, זה, זה, זה,

והיום טומנים אותו באדמה, סוגרים אותו שם עם אבנים והולכים.

אז מי זה הבן אדם בכלל?

על מה הוא חולם חלומות?

הוא שוכח.

מה בעצם הוא עושה פה?

שימו לב.

השמיים מספרים כבוד אל.

תסתכלו לשמיים עכשיו חושך.

תארו לכם עכשיו שבן אדם יוצא מהעולם, הנשמה יוצאת מהגוף,

והיא עולה למעלה והיא נתקעת למעלה לבד בחושך.

זהו.

לא למעלה ולא למטה. לא גיהנום ולא גיהנום. רק ככה באוויר למעלה, בחושך,

לבד.

ומדי פעם היא שומעת,

היא לא יודעת מה זה, לידה.

ופתאום היא קולטת שזה שדים שרוצים להתקרב, לגעת.

ופתאום נוהמים לה באוזן.

זה רק בחושך.

זה עוד לא הגעת אל גיהנום.

עכשיו תצייר לך את הגיהנום,

כשאתה מגיע לשם, ויש שמה, וואי וואי וואי, לבא רותחת,

בהרי געש זה אפס אפסים.

לעומת, ואם זה רק לבא, רק לבא רותחת, זה הכול.

וזורקים אותך אל בפנים.

ומוציאים אותך עוד פעם, מחיים אותך, ועוד פעם.

וכל פעם, למה?

כי יש לך הרבה כרטות שאתה עברת, והרבה מיטות, והרבה כל מיני דברים. וצריך,

הרי זה לא הוגן.

אם אדם עשה עבירה אחת שיש בה כרט,

ואחד עשה אלף כרטות,

אז מה, יקבלו אותו עונש? זה לא הגיוני, זה לא צדק.

והשם הוא אלוקי המשפט.

אז צריך להמית ולהחיות, השם ממית ומחיה.

שמעתם איך הפסוק אומר?

צריך להגיד לפי הסדר, השם מחיה וממית. קודם חיים,

אחר כך מתים, לא כתוב.

כתוב ממית ומחיה.

מוריד שאול ויעל.

זאת אומרת, ממיתים את הבן אדם, מחיים אותו עוד פעם, מורידים אותו לשאול עוד פעם, ומחלים אותו עוד פעם, וכן הלאה.

אתם חושבים שזה טענוג?

פעם אישה אחת אמרה לי,

תשמע,

חשמל זה לא אש.

חשמל זה לא אש.

אמרתי לה, מה את אומרת?

חשמל זה לא אש?

לא אש?

טוב, תשבי על פלטה בשבת,

חמש דקות, נראה אם זה אש או לא אש.

זה לא אש, היא אומרת.

מה זה לא אש?

אדם צריך להבין.

חום לא צריך לנבוע מגחלים דווקא.

יש עכשיו מיקרוגל.

אתה יכול לחמם הכול בשניות.

יש עכשיו אלקטרומגנט 5G. גם זה הולך לחמם את האנשים.

בקיצור,

מי שלא יצייר ציורים להבין מה תהיה אחריתו,

לא ינצל מצרו הרע.

הוא ידהיר אותו עוד,

עוד, עוד, עוד, עוד, ללא תכלית, ללא תכלית.

וכשירצה יום אחד לעצור, לא יוכל.

וגם אם יעצור אי שם, מסיבות כלשהן,

יהיה כבר מאוחר.

כי לשנות הרגלים וטבעים והתנהגויות

ויכולות

קשה מאוד מאוד מאוד.

אז לכן,

כל אחד צריך לעשות חושבים,

מה אני עושה מעצמי?

נתתי לכם כמה דקות של מחשבה,

אולי נכנסתם לתמונה שאני מצייר קצת,

ואם קצת, זה יספיק.

אבל צריך לדעת,

תשקיעו כמה שיותר ברוחניות.

תשתדלו

למעט בגשמיות, ואם כן, במה שנצרך.

ואם יותר ממה שנצרך, רק לצורך עליון.

רק לצורך עליון.

ואם אתה עושה לצורך עליון,

אין גבול שהוא יוכל לתת לך.

כי כל מה שהאדם דורש מהקדוש ברוך הוא מבקש ברוחניות,

הקדוש ברוך הוא נותן.

כל מה שהוא מבקש בגשמיות לא מחויב הקדוש ברוך הוא לתת, אבל ברוחניות השם מתחייב לתת לכל בן אדם

מה שהוא שואל ומה שהוא מבקש, בתנאי שהוא יודע שהוא אמיתי,

והוא הולך להשתמש בזה למה שהוא אומר.

אז הקדוש ברוך הוא נותן.

כמו האבא שרואה שהבן שלו רוצה עוד מחברת לכתוב חידושי תורה, הוא לא ייתן לו,

ודאי שייתן לו.

אם הבן רוצה לטוס

לישיבה הכי טובה במדינה אחרת, הוא לא ייתן לו, ודאי שייתן לו, העיקר שיהיה עילוי.

כל מה שירצה האדם ברוחניות ייתן לו.

אפשר להשתמש גם בגשמיות לרוחניות,

אבל באמת להשתמש.

זו חוכמה גדולה שלא הרבה זוכים לה,

ואלה שיש להם הרבה והם לא נותנים,

העונש שלהם גדול ביותר.

ידוע שבחורבן הבית

הבנות של העשירים הכי גדולים אכלו מהגללים

שהיו תחת הרגליים של הגמלים.

היה רעב בירושלים, לא היה מלא לאכול,

וכל הזהב לא היה שווה כלום,

והיו צריכים לאכול מתוך הגללים של תחת כפות רגלי הגמלים. אתם מבינים לאיזה שפל?

ולמה?

בגלל שההורים שלהם לא נתנו כפי מידתם.

זאת אומרת, אדם יכול לתת, אני אתן לכם עכשיו דוגמה שיהיה לכם קשה לעכל,

אבל היא הדוגמה האמיתית.

אני

יכול לתת

פי כמה וכמה מהעשיר הכי גדול.

אם אני נותן לחברו

חצי פיתה שיש לו, יש לו פיתה, הוא חוצה אותה לשתיים.

הביליונר שיש לו, נגיד, 100 ביליון,

כמה צריך לתת בשביל להשתוות לעני?

50 ביליון.

אז כשנותן עני את החצי של הפיתה שלו, הוא פי כמה וכמה נותן יותר מהעשיר, והעשיר חושב שהוא נתן

כמה מאות אלפים או מיליונים, הוא כבר כבש את העולם.

לא,

מודדים את האדם לפי היכולות שלו.

ואם לאדם אומרים שייתן מעשר,

ולכתחילה חומש,

בשביל שלא יצטרך לבריות,

זה במי שיש לו משכורת, שבאמת, אם הוא ייתן יותר מזה, הוא בעצמו יצטרך לבריות.

אז אם הוא מרוויח 10,000 שקל,

או אני יודע, 3,000 דולר,

והוא ייתן 600 דולר, בסוף יכול להיות שהוא יצטרך לבקש גם כן קצת כסף לשבת.

אבל אם בן אדם יש לו הרבה כסף,

אז מה, מדברים איתו על מעשר ועל חומש? למה?

מה שיישאר לו לא יספיק לו לשבת?

זה ניסיון גדול.

ולא הרבה מבינים, ולא הרבה רוצים להבין, ולא הרבה אנשים מסוגלים לתת. הלב לא נותן, לא נותן.

אז לכן צריכים להבין, יהודים יקרים,

כל המטרה שלנו בעולם הזה זה רק לעשות רצון הבורא.

אני כבר 45 שנה משתדל

בשביל עם ישראל.

התחלתי עם אפס כסף,

וגם היום אני עם אפס כסף.

כל הכסף זה של הציבור,

ועם הכסף של הציבור הצלחתי לעשות הרבה הרבה נפשות לעם ישראל.

וכל הזמן אנחנו מחדשים חידושים איך להגיע לציבור.

ועכשיו זכינו לעמוד שוב פעם על רעיון נפלא,

זה הדבר הזה.

יש פה מאגר שאלות ותשובות גדול בעולם,

אלפיים שאלות ששאלו אותי

ואלפיים תשובות,

והן מוקלטות בתוך דיסק-און-קי. יש פה בפנים דיסק-און-קי קטן

שהוא נכנס על המפתחות שלכם,

ואתם לוקחים אותו באוטו, במחשב.

כל שאלה שתרצו לדעת תשובה עליה, יש תשובה מוקלטת.

אתה יכול לשמוע אותה,

להעביר אותה,

מה שאתה רוצה.

עבודה של שנים רק לרכז את זה,

ובחוברת שנמצאת פה בפנים יש את כל השאלות עם מספרים.

בכל הנושאים

אתה מקיש את המספר ואתה מגיע לתשובה.

זה פרויקט שעשינו,

ובעזרת השם הדפסנו מזה 12,000 חתיכות,

ועכשיו אנחנו רוצים נגלה שנייה כבר לעשות.

את זה התחייבנו לאנשים שתרמו בשביל זה,

ואנחנו רוצים להגדיל את זה.

אז אם יש יהודים שירצו פה להשתתף בדבר הזה,

אז כמה זה המנוי של 100 החתיכות?

1,500 דולרים למי שרוצה להיות שותף.

סתם ככה,

כל אחד בפני עצמו דיסק און-קי עולה 70 דולר.

אבל אם לוקחים את זה בהצעה שאנחנו אומרים,

אז זה 15 דולר.

זה פחות ממחיר של דיסק און-קי ריק.

ואתה מקבל פה 2,000 תשובות, 580 שעות

של דברי תורה,

הכל נמצא בתוך זה.

זה נקרא לקחת כסף

ולהציל יהודים מלרדת שחת

ולעשות נחת רוח לקדוש ברוך הוא. בשביל זה נועד כסף.

כסף נועד בשביל להרבות כבוד שמיים בעולם.

לי הכסף ולי הזהב, אמר השם.

ואם נתתי לכם,

אז תשתדלו גם לעשות למעני, אומר הקדוש ברוך הוא,

כי אני רוצה לגאול אתכם.

ומה מעכב את הגאולה?

תשובה.

אין ישראל נגאלין, אלא בתשובה. אם עושים תשובה, נגאלים, ואם לא,

שובו אליי ואשובה אליכם.

עד כאן הדברים,

בעזרת השם יתברך,

אם יש שאלות, אשמח לענות.

אם הדברים ברורים, זה נפלא.

תרשו לי לברך.

ברוך ה' אדוהינו,

מהלך העולם שהכל נהיו בדבורו.

אני קיצרתי קצת

בדרשה בגלל שאתם כולכם רטובים, וגם אני רטוב מהטל,

ואני נשען על הידיות הרטובות,

וגם הרמקול עשה בעיות בגלל שנכנס בו מים,

אז לכן, מה לעשות?

זה יום סגריר.

תודה.

כן.

כן, מה השאלה?

רצית לשאול?

כן.

תמונה, תקבל תמונה, אין בעיה.

תן לו לשאול.

תן לו לשאול.

מוזיקה לא מתאימה פה.

כן.

זה לא קשור כל כך למה שדיברת. לא משנה, אבל תקרב רק את המיקרופון.

יצא לי דיון עם אנשים, אנשים מהם גויים פה.

כן.

והוזכר, לא מוזכר המילה ירושלים, נגיד בקוראן,

לא מוזכר בכלל שום דבר, שום אזכור לירושלים.

אוקיי?

אז הם נתנו לי טיעון, שהוא ממש מעניין, שגם כן ירושלים לא מוזכר אצלנו בתורה גם כן.

כן. למה זה לא מוזכר? מי אמר לך שלא מוזכר? בחמשת חומשי תורה. חמשת חומשי תורה, למה לא? איפה זה מוזכר?

עיר שלם.

לא, אבל המילה ירושלים לא עיר שלם. זהו, זהו. הוא קרא לזה אברהם אבינו יראה.

אוקיי.

והיא נקראה שלם.

יראה ושלם ירושלם.

ככה נבנית המילה, ירושלים.

אוקיי. באיזה ספר זה בדיוק?

בבראשית.

אוקיי. אצל אברהם בשם בן עבר שהוא נפגש איתו, מלכיצדק, מלך שלם.

אוקיי. זה ירושלים.

אוקיי. אז רק פעם אחת זה מוזכר? מספיק.

אוקיי. מספיק. איך קוראים לך?

אונן. רק פעם אחת?

רק פעם אחת. רק פעם אחת. מספיק.

כן.

שאלה נוספת.

הנה הגברת פה יש לה שאלה.

שלום כבוד הרב. שלום.

רציתי לדעת בעניין היחס לגויים באזור שלנו.

יש לנו יחס מאוד, זה אזור יהודי אבל יש גם גויים,

ואני מרגישה שלפעמים אנחנו מאוד מבוגרים. אני מאוד אוהבת אותם ומאוד מכבדת אותם, ואני מפחדת שזה...

אני לא יודעת איך אני צריכה לפעול בעניין הזה.

אין שום בעיה.

מה הבעיה?

כי אמרו לי שאסור להתחנף,

אבל אני מרגישה, זאת אומרת, שלפעמים...

אם הם אנשים ישרים ותמימים, אין שום בעיה להיות בקשר איתם.

כך היה בכל ארצות הגולה, בתימן, במרוקו, בכל מקום.

מכבדים אחד את השני, אין שום בעיה. מותר להיות בשלום עם הגויים.

בסדר. אבל אסור להגיד שבחים.

שבחים להגיד על מעשים של גויים, על דברים של הגויים,

לשבח את הגויים בדברים מסוימים, זה אסור.

זאת אומרת, אם הוא עשה משהו... למה? זה גורם נטייה אליהם,

ואז מתחברים אליהם מעבר למה שצריך.

לצורכי שלום, אין שום בעיה.

אם הם, נגיד, משחקים, נגיד, עם מבוגרים, אבל הם שמחים עם הילדים,

או הילדים... אני אשתדל להרחיק ילדים, למצוא עצות איך לא לחבר ילדים עם ילדים גויים, כי קונים מהם את התרבות שלהם, ואת הדרך שלהם, ואת הדיבור שלהם.

אחר כך אוכלים מה שהם אוכלים, וכן הלאה, והחכמים הרחיקו מזהם. אל תאכל פיתם, שלא ייקחו את ביתם.

הבנת? כן, זה לא ילדים, זה מבוגרים יותר. זה... אותו דבר, גם המבוגרים בסוף נכשלים.

לא יותר מדי.

היי, בייי.

כבוד הרב, אני יכולה לבקש עוד ברכה?

כן.

ליאת בת רחל טימניאן.

ליאת בת רחל טימניאן?

טימניאן. טימניאן. טימניאן. טימניאן. תזכה לנחת מכל יוצאי חלציה. אמן.

כן. ומהבעל.

וגם הבעל.

וגם מהבעל. אמן. וכתיבה וחתימה טובה לכולנו. אמן.

תן פה לבחור, הנה הוא נזכר.

תביא את הזה.

פה תרים את היד, תרים.

יש שני בחורים, יאללה.

כן.

רציתי לדעת, קודם כל אני עוקב הרבה אחרי הרב באינטרנט וביוטיוב.

עכשיו אבא שלי בוא נגיד עכשיו נפטר לפני חודשיים.

אבא שלי נפטר לפני חודשיים.

והיה לו את המחלה הנוראי שלהרבה שנים יש הרבה אנשים שיש להם את המחלה הזאת.

היה לו את זה בלבלב.

עכשיו

גילו לו את המחלה ואחרי חמישה ימים הוא נפטר.

וזה קרה עכשיו לפני חודשיים, ולא מהווירוס הסיני.

עכשיו, רואים כך שפחד,

זה יכול להרוג את האדם.

לפי דעתי, שזה מה שזה... יותר מהמחלות. נכון.

שזה יותר מ-70-80% מהמחלה, זה מה שהורג את האדם,

הפחד.

עכשיו,

יש המון אנשים שמחזירים אנשים בתשובה,

והם עושים את זה בדרך קצת אחרת מהרב,

שאני אגב אוהב את הדרך של הרב, כי הרב מדבר דוגרי.

מספרים שפעם נכנס פריץ

בבית הכנסת של קרלין,

בפעם, והוא ראה מישהו משתולל שם,

דופק את הראש בקיר ומתפלל ככה, ואחד מתחת השולחן,

וכולם...

אז הוא שאל אותם, פעם ניסית ביפה?

כאילו, הסבירו לו שמתפללים פה.

אז שואלו אותו,

ניסית פעם ביפה? אני שואל את הרב,

האם הרב לא חושב

שבדרך

שהרב מקרב אנשים בתשובה,

שאפשר

אפשר להגיע הרבה יותר רחוק ואיך אומרים to be way more successful בדרך של

אני מבין עוד פעם שיש רופא בוא נגיד הוא חייב להגיד דוגרי לבן אדם

מה הבעיה שלו

כי אם לא הבן אדם לא ייקח את התרופה או משהו כזה

אבל הפחד זה שזה יכול להרוג

ואני מאמין שזה המציאות שיש המון רבנים ואני לא אכנס לשמות של רבנים

שיש להם המון המון אנשים שעוקפים אחרים ויוצאים מההרצאה שלהם

הרבה יותר מבסוטים מאשר רבנים שמפחידים את האדם

ועוד פעם, אני עם הרב ואני אוהב את השיטה כי אני אוהב את הסגנון הזה שמדברים פתוח

כתוב

זה התלמיד החכם שאוהבים אותו

בני העיר זה בגלל שלא מוכיח אותם

בדברי שמיים כי אנשים אוהבים לשמוע רק פאן ודברים טובים

ושהם צדיקים והם חמודים והם מתוקים וכמה השם אוהב אותם וכמה וכמה וכמה

כן

אבל אני אגיד לך דבר אחד קודם כל בוא נבדוק את התוצאות

מה שאני עשיתי תאסוף את כולם ביחד הם לא מגיעים לאחוז

ממה שעשיתי אז כנראה שהשיטה שלי יותר מצליחה זה אחד

שתיים זה לא נקבע גם בזה

אני בא עכשיו לערב ואני מדבר

אם עשיתי את כולם שמחים והלכתי הביתה אני אגיע לשמיים

ואז יגיד הקדוש ברוך הוא סליחה

אני נתתי לך חוכמה בינה ודעת

למדת תורה עזרתי לך שתבין משהו

לקחת את החוכמה שלי שמת אותה בצד הצחקת את האנשים אמרת להם כמה דברים יפים הם יצאו מבסוטים רוצים לבוא עוד פעם למה שאתה אומר והם עוקבים אחריך כל הזמן כי אתה מספר בדיחות זה יפה

אבל מה איתי אומר הקדוש ברוך הוא קרבת אותם אליי החזרת אותם בתשובה

השבת הקרובה הם ישמרו שבת הם ישמרו כשרות הם יחזרו בתשובה הם יבינו מה המטרה של החיים לא עכשיו אני שואל אותך

הציבור שיושב פה היום

מתי אני אראה אותם עוד פעם יכול להיות שאף פעם לא אותך אני רואה פעם ראשונה

אם לא הייתי אומר את מה שאמרתי עכשיו שזה מספיק בשביל להביא אותך לחיי העולם הבא מה שאמרתי פה אם הבנת מה שאמרתי אתה בשקט יכול להגיע לעולם הבא

אבל אם הייתי יושב מספר לך סיפורים יפים וסיפורי צדיקים וכל מיני דברים היית מתרשם איזה יופי איזה דיבור איזה תענוג תראה איזה אה כיף

נו אני הייתי הולך הביתה אתה מבסוט שנינו מבסוטים אבל הקדוש ברוך הוא עגום

הוא אומר מה יצא מכל הערב הזה מישהו דיבר בשמי משהו מישהו אמר משהו

אז היום יש שיטה שאומרים לך תשמע חבל אתה בחור טוב אתה מעשן בשבת לא כדאי לך לעשן 40 סיגריות תוריד כמה סיגריות הקדוש ברוך הוא ישמח שאתה מוריד כמה

סיגריות זה כמו שאומרים לך תשמע למה אתה רוצח 40 אנשים בחודש

תוריד 2-3 פחות תסתפק ב-37 רציחות

ורוצח זה פחות חמור משבת יש מישהו אחר שמציע תשמע חבל שאתה תחלל את השבת כל כך תחסוך בחילול שבת

תכין נר נשמה מערב שבת

ותדליק את הסיגריה מהנר כי אם אתה מדליק עם מצת

אז אתה עושה עוד איסור וככה אתה מפחית באיסור אתה מדליק מנר נשמה

זה נר נשמה כבר לבן אדם שמעשן אפשר הוא כבר מדליק את הנר נשמה שלו כבר מכירים את הרעב הזה בדיוק וגם של המרצה שלו

אז הוא מתיר לו הוא מתיר לו אתה מבין הוא נהיה בעל הבית על השבת

הוא אומר לקדוש ברוך הוא, תתאפק,

תהיה סבלני. אי אפשר לבוא לאנשים ולהגיד להם,

שמור את יום השבת, ואם לא, מחלליה מות יומת.

איך אתה כותב כזה דבר בתורה?

למה אתה כותב מחלליה מות יומת?

תגיד, שומריה, גן עדן, גן עדן. תגיד, דבר חיובי.

למה אתה מדבר שלילי?

לא הבנתי, הקדוש ברוך הוא פחות מהמרצים האלה.

הוא לא יודע לדבר, הוא לא עבר קורס מרצים.

אם היה עובר הקדוש ברוך הוא קורס מרצים, מה שהם מעבירים,

אז הוא היה כותב את התורה בשיטה אחרת.

הכל פוזיטיבי. למה להגיד את הכל נגטיב? למה? למה?

אני הולך בשיטה של הקדוש ברוך הוא, הם הולכים בשיטה של יצר הרע.

זה ההבדל.

תודה.

עוד פעם, עכשיו אני רואה שיש שם מיליון יהודים ש-returned to Judaism.

כן.

השאלה, למי יש את הסטטיסטיקות? סתם, עוד פעם, אני, מבחינה של העולם, אין שבעיה, כן, כן.

למי יש את הסטטיסטיקה של ה... ללמ״ס. אתה יודע מה זה ללמ״ס?

לא.

אז הם אמרו, אנחנו בדקנו, עשינו סקר, סקר ממש.

200 אלף משפחות חזרו בתשובה דרכנו.

זה היה כשעשינו לפני הבחירות

לפני שבע שנים.

הבאנו את כל הסקר.

אתה יכול למצוא אותו אצלי בהקלטות,

ורואים את הסקר,

בדיוק כמה חזרו,

איזה גילאים, איזה ערים, הכול.

השאלה היא, האם יש פחות אנשים שחוזרים בתשובה

מתוך רב שמחזיק, בוא נגיד, 250 אלף צפיות במכה אחת? שטויות, קונים את זה. אתה גם מאמין בשטויות? קונים את זה. קונים את המספרים.

אני מדבר, בוא נגיד שיש בלייב, בפייסבוק. אני עונה לך, אני עונה לך. שיש 200 אלף צפיות במכה אחת. אני עונה לך, קונים, קונים.

אבל תסתכל כמה סרטים יש לי.

אתה יודע כמה סרטים יש לי ביוטיוב?

כמה?

הרבה. כמה, כמה הרבה?

אני לא יודע, אבל אני יודע שזה עובד מאחד לאחר. לא יודע, אז אני אגיד לך. יש למעלה מ-700 אלף סרטונים שלי,

תקשיב,

ויש סרטונים, שאתה תסתכל כמה צפו, מיליון וחצי בסרטון.

רוב הסרטונים הם מאות אלפים,

האחרונים יותר עשרות אלפים, והאחרונים אחרונים אלפים, עד שזה נהיה יותר ויותר ויותר.

אני חושב שזה מספיק. אני אגיד לך יותר מזה.

אני למעשה החזרתי בארץ ישראל את כל היהודים בתשובה,

גם אלה שנשארו חילונים.

אתה יודע איך עשיתי?

אני עשיתי אנציקלופדיה אינטראקטיבית.

כשאתה שואל אותי שאלה בדיסק ואני עונה לך תשובה בסרט.

חילקתי מיליון שבע מאות חמישים אלף. למה?

בכל בית אב בישראל חילקתי.

עכשיו, אם בן אדם שמע או לא שמע, אני החזרתי אותו בתשובה.

מאיפה אני יודע?

כתוב שאם בא אחד להסיט אותך לעבודה זרה,

זה נקרא מסית ומדיעה,

והוא לא הצליח.

הוא אמר לך, בוא, נלך לעבוד עבודה זרה.

אתה לא הסכמת, אמרת לו, משוגע, אני לא הולך.

אבל היו שני עדים ששמעו את זה שהוא הסיט אותך,

הוא לא הצליח.

מה העונש שלו? סקלה.

הוא לא הצליח.

זה מידה רעה.

מידה טובה היא פי 500. אם אני מנסה להסיט אותך, בטית, לא בתו,

להסיט אותך ליהדות,

והוא אומר לך, בוא נלך לבית כנסת, בוא נלך לבית המדרש,

בוא תיקח קלטת ותכיר את האמת,

ולא הצלחתי.

אני מקבל שכר 100%, כאילו החזרתי אותך בתשובה.

שמעת?

אז אני מסודר,

ברוך השם, עשיתי את כל הקומבינות שבעולם,

שכל היהודים יכירו. כמעט ואין יהודי בעולם שלא מכיר אמנון יצחק או לא שמע קטע מסוים או משהו כזה.

זה מספיק בשביל בן אדם להספיק בחיים שלו לעשות כזה דבר.

הבנת? כל אלה שאתה מדבר עליהם,

חלקם חזרו בתשובה דרכי. זה בטוח, זה אני יודע. זהו, וחלקם...

החקרתי את הכול. וחלקם אומרים, מה שאני אומר רק בשינוי קל, זה הכול.

זהו.

השאלה אם הם מגיעים לאותו כיוון של... לא, הם לא מגיעים והם לא מובילים את האנשים לאמת. אני מכיר אנשים ששנים שומעים אותם ולא השתנו.

רק אוהבים אותם, כן, אוהבים אותם.

אין בעיה, תמיד יאהבו.

גם זמרים אוהבים.

אוהבים מאוד.

אני אוהב את הרב, אבל... תודה רבה.

אבל מחילה, אני פשוט הוצאתי... אתה לא? אתה אמרת שאלה יפה, טובה.

אני מודה לך.

כן, הנה פה מאחוריו.

כבודו, אני רק רוצה לבקש ברכה לגיסי שלומי בן פנינה. הוא חולה. דתי או לא? הוא מתחזק.

מתחזק במה? בתרופות או במה? בתרופות. בתרופות. אז צריך להתחזק ברוחניות.

כן. תגיד לו שיקבל עליו מצוות שהקדוש ברוך הוא,

יהיה לו סיבה לרפא אותו,

כי החולי בא לעורר אותו.

אם הוא מבין למה בא החולי, זה יועיל לו. אם הוא לא הבין,

אז זה לא יועיל לו.

כן. אז לכן, אם הוא יתחזק,

השם יעזור, שיתרפא.

אמן. תן לו מאחורה.

אפשר עוד שאלה? אפשר, אפשר, אפשר.

אתה קודם דיברת על...

רוחניות. נכון. אתה אמרת, מתי שאתה מת, אתה לא לוקח שום דבר איתך. נכון, חוץ מרוחניות. חוץ מרוחניות. אחר כך אתה אמרת

שאמרת הרבה דברים, ואמרת, נשרפים בגיהנום. נכון. אוקיי. עכשיו, רוח, אם אתה רוח, אתה לא בתור רוח, איך אתה בדיוק נשרף בגיהנום? רוח, רוחנית, אש רוחנית.

עכשיו אני אעצבן אותך.

אוקיי.

ואתה תתפוצץ, תהיה אדום, אדום, ואתה יכול לקבל שבץ לב.

אוקיי. אני נגעתי בך?

לא. אז למה אתה מתפוצץ? למה נהיית אדום? למה אתה רותח? ממה אתה רותח?

מה רותח אצלך?

המחשבה. אה, רוחניות.

פגעתי בך בכבוד. מה זה כבוד?

רוחני.

לא פגעתי לך בבשר, לא נגעתי בך, אני במרחק.

אוקיי, אז איך בדיוק האש פוגעת ברוחניות?

אז אני מסביר, יש אש רוחנית.

כמו שאתה בעצמך מרגיש פה בגוף עכשיו,

שאני פגעתי בך פגיעה רוחנית, כי פגעתי בכבוד שלך,

כבוד שלך זה רוחניות.

אוקיי. אדם שותה,

שאין לו שכל,

תעליב אותו, הוא צוחק לך, הוא לא מרגיש.

שותה, לא מרגיש. אתה כן מרגיש, יש לך שכל.

אני פגעתי לך בכבוד, כבוד זה רוחני.

אוקיי. הבנת?

אז אתה רואה שזה יכול לפגוע עד שאתה תרתח, אתה ממש רותח, אתה נהיה אדום.

נכון?

אז זה עוד

רק בפגיעה פה, בעולם הזה.

בעולם העליון, כשתהיה לך בושה,

מה אתה הפסדת, מה היה לך ביד והפסדת,

הפדיחה,

הפדיחה זה העונש הכי גדול. זה לא צריך אפילו אש.

עוד בלי אש.

רק מהבושות.

רק עם הגרביים.

כן.

כן.

ערב טוב.

ערב טוב. שלום וברכה.

הרב דיבר בהתחלה, בתחילת הדרשה, על הנושא של כבוד בין,

שאנשים דורשים כבוד בינם. כן.

איך המושג הזה של כבוד בין, יחסים בין בעל ואישה,

האם זה גם כאן,

הדברים האלה גם כאן גורמים לנו כדרישה גם גבר שדורש, כאילו שהאישה תכבד אותו, או שהאישה דורשת מהבעל?

תכבד אותי.

אז בוא אני אסביר לך.

צריך לכבד כל אדם שנברא בצלם אלוקים.

הנשמה שלנו נקראת כבוד.

למען יזמרך כבוד

ולא ידום. מה זה יזמרך כבוד?

כבוד מזמר?

אלא הנשמה שלנו נקראת כבוד,

ולמען יזמרך, הנשמה שלי תזמר לקדוש ברוך הוא. אז הנשמה כבוד.

אומרים שלאדם יש כבוד עצמי. מה זה כבוד עצמי? זה הנשמה שלו.

עכשיו,

אתה צריך לכבד את אשתך, ואשתך צריכה לכבד אותך.

זה לא הולך במי יותר, מי פחות.

אבל בדרך כלל מי שמכבד, מכובד. כל המכבד את הבריות, גופו מכובד על הבריות, אומרת המשנה.

כל מי שמכבד, מכובד.

אבל מי שלא נותן כבוד, גם לא מחזירים לו כבוד.

וזה הבעיה.

זה מתחיל ככה ונגמר בסכסוכים,

בקטטות ובגירושים.

אז מה הבעיה לתת קצת כבוד?

הרי כמו שאתה רוצה לקבל, תיתן.

אם זוג, כל אחד יחשוב מה אני נותן לשני להשלים את חסרונו, גם השני יחשוב אותו דבר.

אבל אם הוא חושב מה אני רוצה, והיא חושבת מה היא רוצה,

מזה יהיה רק קטטות.

אז ודאי שצריך לכבד.

עכשיו תקשיב עוד משהו.

נשים,

בעיקר, מה שנשאר להן זה הכבוד.

לכן הן רוצות הרבה תשומת לב, קוראים לזה סומי.

הן רוצות, תן להן מנת סומי יותר טוב מסושי.

אתה תקנה לה אוטה ותקנה לה בית ותקנה לה הכל, בסוף היא תגיד, אתה נותן לי דברים שאני לא צריכה, אני רוצה אותך.

אבל אותך מכבד אותי, מעריך אותי.

לפרגן,

לעזור,

להבין,

לשמוע.

יש הרבה דברים, צריך ללמד את הגברים, הם לא יודעים כלום, כלום. הלכו להתחתן, ראו בחורה, יאללה, בואו נתחתן וזהו.

ואחר כך מתברר שהם לא יודעים איך לחיות.

זה אנחנו הבעיה.

בדרך כלל, בדרך כלל, בדרך כלל הגברים לא יודעים לפרגן. בדרך כלל.

ואם אחד תפרגן,

אומרים שהוא נחנח והוא זה והוא זה וזה וזה וזה, מה אתה זה וזה וזה וזה.

זה לא נכון, זה לא נכון.

גם נשים לא יודעות. הן חכות כבר,

מחכות ובסוף מתפוצצות, ואז הן עושות לו ברזים באוכל ובכל מיני כיוונים.

ואתה מבין? וזה ככה נהיה בלאגן.

אמרה אימא חכמה לבת שלה.

לקחה אותה לחופה ואמרה לה, בתי, שימעי לי.

אם תהיי לו שפחה,

הוא יהיה לך עבד.

אם תהיי מלכה, הוא יהיה עלייך מלך.

אז כדאי לך להנמיך את עצמך קצת,

ואז תראי שהוא ינמיך את עצמו גם.

אבל אם תדרישי כל הזמן דרישות וכולי וכולי, זה יהיה ככה. גם גבר.

אם אתה כל הזמן רק בא בדרישות וכל הזמן נותן פקודות, וכל הזמן טענות וביקורת והכל, מי יכול לסבול את זה כל הזמן? מי יכול?

זהו, מתפוצצים בסוף.

אז לכן צריך סבלנות.

ביחסים בין האנוש

חייב סבלנות.

סבלנות. אין לאנשים סבלנות.

אבל זה בגלל מה אתה יודע? מה השורש של זה?

מה השורש?

גאווה.

אדם שיש לו גאווה, הוא דורש.

דורש כבוד, תשומת לב. דורש.

וזה מפיל אותו, כי הוא מאוד רגיש, הוא פגיע.

והפגיעות הזאת הורסת את הכול. אבל זה סוג של גאווה, מולדת. זאת אומרת, אדם שגדל בתוך... נכון.

כולם נולדו עם גאווה. אבל אדם שגדל בתוך בית מסוים. כולם לא, בלי בית עוד. כולם נולדו עם גאווה. כולם נולדו עם קנאה. כולם נולדו עם כל המידות הגרועות.

כולם.

רק צריך להשתמש בהם לכיוון הטוב. גאווה מותר,

ויגבה ליבו בדרכי ה'. קנאה מותר. קנאת איש מרעהו, בדברי תורה, מותר.

אפילו אפיקורסות מותר.

להיות אפיקורוס, לא להאמין בעבודה זרה.

אבל לא לקחת את זה לכיוון השלילי.

לקחת את כל המידות האלה לכיוון החיובי.

אז צריך ללמוד הרבה מוסר.

צריך ללמוד ספר אורחות צדיקים.

שם הוא מפרק כל דבר ודבר.

ללמוד רבנו בחייה בחובת הלבבות.

שם הוא מפרק בדיוק כל דבר ודבר.

אבל אם לא, אם בן אדם, אתה מבין,

רק רוצה מה שהוא רוצה, הוא לא מתחשב בשני, לא מבין גם מה ניתן בכלל לבקש. יש דברים שמבקשים שבכלל לא בר-השגה.

מה אנשים מבקשים? מה העיקר מבקשים?

כן, היא רצתה לשאול.

בוא, תן לה רגע. אה, בבקשה, נו.

קודם כל, אנחנו רוצים להודות להרב.

היינו פה פעם אחרונה בשיעור היה אצל הרב,

פה אצל המרוקאים, תודה דרשה, בהחלט הבן שלי, הרב יוסף,

שהתחתן, התחתן, ברוך השם, לפני חודש, כמו שאמרת. ברוך השם.

ואני רוצה להגיד לכל הקהל הקדוש,

שרבנו מחזיק בתשובה, לא מיליון, מיליונים של מיליונים,

והרב הכי אמיתי שיש בעולם, וכל דבר הוא מדבר ואין אצלו לא פוליטיקה ולא שום דבר,

למרות שהרבה אנשים יוצאים נגדו, וכל אלו שדורשים אחריו, אלה התלמידים שלו, שלקחו בדיוק מה שהרב אמר, מילה במילה,

ולא אורחים בדרך שלו, מחפשים כבוד. זה מה שקורה היום בעולם. כל אנשים מחפשים כבוד, מחפשים,

לא מדרגמים את האמת. האמת נעדרת מהעולם היום.

ורואים את זה בבירור.

למשל, באמריקה כבר אומרים שההתבוללות כבר הגיעה לתשעים אחוז,

שמתוך היהודים, תשעים אחוז נישואים הגויים.

יותר גרם ממה שעשו בגרמניה.

כבוד הרב, ברוך השם, מכתת רגליו ממדינה למדינה, ומוסר את עצמו לעם ישראל, ומדובר אמת,

כל מילה במקום, וממש ממש מחזק אותנו כל הזמן.

אנחנו ממש גאים שיש אנשים כמוך בעולם, אמיתיים.

אין הרבה אנשים אמיתיים כמוך.

אתה היחידי, אתה, לפי דעתי, והרב ניסים יגן, הרב השלום, שהוא התחיל גם להחזיר בתשובה הוא ואתה,

הלכתם בדרך הישרה, והשם תמיד יצליח את דרככם.

אמן.

בקשר למה שקורה היום בעולם, הרב לא דיבר על הקורונה וכל הדברים האלו. אז רציתי לשאול את הרב, היום בעולם יש פה, במיוחד באמריקה,

יש הרבה שנאה ליהודים.

אנשים לא מרגישים את זה, אבל רואים בבורפאג, בווילסבוג, הגויים ממש רוצים לאכול, אותנו חיים. סתם רואים ביהודי ברחוב,

באים ונותנים לו מכה בלי שום סיבה, עושים את האוטות, ומי שנוסע עם אוטו יורד לו, יש שתי יהודים, נותן להם מכות וממשיך.

וזה ממש מדאיג, זה לא צחוק. אנשים חושבים שאמריקה זה מקום בטוח, אבל מה שאני רואה היום,

מה שאני רואה בבורופאג, בווילסבוג, כפי שהיהודים אומרים בעצמם, הם מחכים שעכשיו אם דונלד טראמפ ירד,

הם יוצאו חוקים פה, יאכלו אותנו חיים.

בקנים, אומרים, אתם לקחתם את הכסף שלנו,

אתם עשירים, אנחנו עבדים שלכם, מה פתאום.

אז אני יודע, הרבה פעמים, לפני כמה זמן אמר, שאמריקה תהיה גז של מים.

אם אני זוכר, לפני כמה שנים, כבודו אמר, אז מה כבודו אומר בקשר לעניין הזה?

קודם כל,

מה שהם אומרים,

הם אומרים פשוט מאוד שאתם משתלטים על השכונות שלהם ודוחים אותם הצידה הצידה, ואתם קונים עוד ועוד ועוד ועוד, והם הולכים...

הפעטים וזה אחת הטענות כאילו הלגיטימיות שלהם לעשות פוגרומים כאלה ביהודים.

דבר נוסף הם באמת רואים את ההצלחה והשגשוג איך האנשים האלה הם לא שייכים למקום הזה לא נולדו בו פעם באו ממקומות אחרים התאספו פה וכולי אמנם כל אמריקה היא באה מתערובת של אנשים ממדינות שונות אבל הם כבר שכחו את זה הם חושבים שהם בעלי בתים

ולכן זה ככה וחוץ מזה שנאת עשם ליעקב זה הלכה זה לא צריך הסברים

אז הכל ביחד אני באתי לפה בנאסא או קולוסיאום אם אתה זוכר והזהרתי אתכם שהאנטישמיות תתחיל ותגאה ואתם בסוף יזרקו אתכם לכל הרוחות חבל רואים את זה היום ואמרתי ש-90% לא יגיעו בסוף לישראל ירצו ולא יגיעו ואמרתי לכם שיסגרו לכם את הגבולות והנה אתם רואים לא נותנים לצאת וכולי וכולי ואיזה סגרים וכולי וכולי אין מה לעשות זה התוכנית האלוקית הכתובה בנביאים אמרתי אותה מראש מי שרוצה לשמוע ישמע מי שלא לא אין מה לעשות נגד זה

זה לא ירד זה רק יעלה אז מי שרוצה יעלה לארץ ישראל וגמרנו לא שיותר טוב שמה עם ביבי דיקי

אבל לפחות אנחנו כולנו עם אחד במקום אחד נסתדר איכשהו

אבל פה מי יגן עליכם אין מי שיגן עליכם הם רואים מזוזה בדלתם יודעים יש פה יהודי

אתם מסוגרים אתם רואים הם שורפים חנויות הם עושים שיגעונות פה איפה שאני נמצא כרגע רצו הרי לבזוז את כל היהודים

רק הראו לי סרטון שהיהודים היו חכמים יצאו 300-400 יהודים ביחד ובאו אליהם ביחד והם נדהמו איך היהודים באים אז הם אמרו להם אנחנו איתכם אנחנו נגד בטח איתכם אז הם לא יכלו להיכנס לשכונה של היהודים לבזוז ולשרוף עשו להם תרגיל ליהודים וככה הם מנעו את הביזה אבל בסדר לא כולם תמיד חכמים ולא תמיד במקום ובזמן וזה בעיה

טוב אני רוצה ברכה על הבנות שלי לשידור שירה ושירה בנות אסתר גם אלה שתי בנים יונתן דקל בן אסתר ואליהו אהרון בן אסתר ואליהו אהרון בני אסתר ה' מזכה אותם לזיווגים הגונים תודה רבה כבוד הרב תודה

תן ליהודי שם בכחול תכלת מה שהוא רצה, לא, נגמר.

אז פה הגברת, אתה?

כן.

עכשיו, קודם כל,

זה כל הזמן כבוד לראות אותך, באמת.

תענוג לראות אותך, ואנחנו... אבל דיברנו על כבוד, עזוב את הכבוד. לא, לא. כן.

איפה שזה מגיע, זה מגיע.

כן.

אני מסתכל על כל הנושא הזה של הקורונה.

כן. גל ראשון, גל שני, כל העולם השתנה, העולם נעצר, החיים שלנו השתנו.

האם יש עוד איזשהו מסר שאנחנו מחמיצים פה,

שאולי מסר קצת יותר גדול ממה שאנחנו רואים?

כי ברמה הרוחנית אנשים יכולים לראות. לא קיבלנו את הקדוש ברוך הוא כריבונו של עולם. קיבלנו עכשיו ריבון, סדר עולמי חדש.

האילומינטי שולטים בעולם, והם רוצים להשליט את הסדר שלהם על כולם.

זה לקראת הסוף.

כתוב שבגוג ומגוג תהיה מלחמה של הכפירה באמונה, וגם תהיה מלחמה של 70 אומות העולם

נגד ישראל. את שניהם אנחנו רואים שזה מתבשל.

עכשיו,

מה קורה?

האילומינטי אמרו, אנחנו גוג ומגוג, אנחנו נילחם קודם נגד אלוקים

ואחר כך נגד ישראל.

זאת אומרת, עכשיו הם מכחישים את הבורא.

הם אומרים, אנחנו יכולים לשנות את האנושות.

אדם לא יישאר אדם,

לא יהיה יותר יומן בין כמו שאתם מכירים.

אנחנו נעשה אותו חצי מכונה, חצי אדם, סייבורג.

אנחנו נשלוט לו על המוח, אנחנו נשלול ממנו את הבחירה.

לא תהיה לך מחירה.

הם פשוט מאוד יעשו מה שהם רוצים איתך.

עכשיו, קראתי היום שעד 2025 אומרים שיותר לא יהיה, לא כסף מזומן,

לא כרטיסי אשראי ולא כלום. נכון, נכון, הכל יהיה וירטואלי.

אתה רק עובר עם הפנים. לפי תווי הפנים יודעים אם יש לך כסף, אין לך, מורידים לך, עושים לך הכל עם הפנים, שום דבר. וגם שליטה מוחית עליך, יכולים לפקוד עליך כל מיני פקודות והכול בתדרים.

זהו.

מה הם רוצים בעצם לעשות?

להכחיש את הבורא.

אתה רואה? השתלטנו לך על האנושות.

הפכנו אותם לעבדים שלנו, סייבורגים.

אתה כבר לא בתמונה.

אנחנו שולטים עם השטן, עם לוציפל.

הבנת?

זה מה שהם מתכננים.

אבל יושב השמיים ישחק,

השם ילעג למו ויטפל בהם בעזרת השם. בעזרת השם.

אנחנו מחכים.

ומה שהם מתכננים לחסל שני שלישים מהאוכלוסייה,

מתוך שמונה הם רוצים להגיע לשני מיליארד.

זה בדיוק מה שכתוב בזכרי הנביא.

והבאתי את השלישית באש.

שני שליש ימותו,

ורק שליש יישארו, ואלה יזוקקו,

ורק אלה יקבלו פני משיח.

אז זה יהיה במלחמה או שזה יהיה דרך הווירוס?

אמרתי, לווירוס זה חרטא.

לא, ה-5G וכל הדברים האלה שמסביעים. ה-5G זה בשביל שליטה על האנשים.

לזהות את האנשים בכל מקום ולשלוט עליהם. כמו בזין.

כן, ועל רגשותיהם. בסין הכניסו כבר לבתים, לדירות, מצלמות.

נכון, נכון. גם. השלטון רוצה לדעת מה בבית.

לא יאומן כי יסופר.

יש להם מערכות שיכולות לעקוב אחרי בן אדם ברחוב. מהרגע שהוא יוצא מהשדה תעופה, אם הוא זר, איפה הוא נמצא בכל מקום. עכשיו, למה אני אומר לא לעשות חיסונים?

כי בחיסונים מעכשיו יכולים להכניס לך ננו צ'יפ בתוך הזריקה שהתינוק מקבל מיום הולדתו,

והוא כבר מתוכנת על ידם בשליטה,

והם יחליטו אם הוא יהיה גאון, טיפש, אידיוט והכול.

אז מה נוכל לעשות? מה?

רק נתפלל. רק נבקש מהקדוש ברוך הוא שאנחנו חוזרים בתשובה באמת, ותבוא הגאולה והוא יטפל בהם.

אוקיי, אפשר לקבל ברכה?

כן. תזכה לעלות בתורה אווירת שמיים ולהינצל מכל הגזירות הרעות.

אמן. תן לגברת הזאת, היא כבר המתינה.

תודה.

חזק וברוך כבוד הרב, יישר כוח על הכל, באמת. אין מילים להודות.

מחילה, אם יש לי כמה שאלות.

כן. הרב הזכיר, בית ראשון נחרב

על שלושת העבירות, ובית שני על שנאת חינם.

ובגלל המידות, שנאת חינם בגלל המידות. אז בית ראשון זה גם נובע,

שלושת העבירות גם נובעות. כן, אבל הם לא עשו את זה בשורש המידות. לא מהמידות. הם לא עשו את זה. ככה אומרים חכמים,

שהם עשו עבירות בשביל שהם יתאבו לתאווה,

אבל לא בגלל מידות שהן היו, מידות כאלה.

אבל תראי מה יותר קל מאשר לא לשנוא את השנים, מה הבעיה?

ולא יכולים להשתלט על זה. אז אהבת חינם, אנחנו מחכים כבר, זה... אז זה מה שאנחנו משתדלים לעשות, להציל כמה שיודעים. אז כנישתחד, גם עד עכשיו לא זכינו אפילו... את רואה שלא, הנה עובדים, עובדים, עובדים, ולא. הנה, כנגד כל העבודה שעשיתי עד היום,

איזה שנאה קיבלתי בתמורה.

נו, איך את יכולה להסביר דבר כזה?

אנבל ליברוויץ. נו, אנבל ליברוויץ. זה המצב.

יש לי שאלה.

הרב הזכיר אתמול בשיעור בקווינס על עקידת יצחק.

כן.

ויש לי את השאלה הזאת,

גם רודפת אותי הרבה זמן בעקבות השאלה שבקווינס,

שבליקוויד האישה שאלה, אז אמרתי, אולי אני אשאל עכשיו גם. בבקשה.

שאברהם יצחק, אברהם אבינו,

עליו השלום, הוא אומר להרים שבו פה ולך ואשובה ברבים.

אז הוא ידע שהוא הולך להקריב את יצחק, את הבן שלו.

איך הוא אומר לנערים שבו עם החמור ונשובה עליכם?

בלשון רבים ולא,

הוא ידע שהוא הולך להקריב את יצחק. הוא לא צריך להגיד להם את האמת, שהוא הולך לעקוד. הרי הוא לא רוצה להגיד את זה. אם הוא יגיד ואשובה, מה הם יבינו?

מה הם יבינו?

הוא לא רוצה להגיד להם.

הוא ידע שהם לא יכולים לעמוד בדבר כזה.

אם הם יראו אותו שהוא עושה כזה דבר,

הם לא יוכלו לעמוד בזה.

וואו, תודה רבה, זה תשובה. Thank you very much.

וכשתמיד אני קוראת את זה, הרבה פעמים. בוכה.

כן.

נכון.

גם חמותי, כל פעם שהיא מגיעה לפרשה של יוסף, היא אומרת, יואו, שבת עוד פעם עם חירות.

כן, יש אנשים שמתרגשים מחדש.

ומותר לבכות בשמונה עשרה בשבת. מותר, מותר, מותר, מותר.

אבל לכוון את זה לגלות ישראל, ושנזכה להיגאל בחולי רחולים.

אמן.

אפשר ברכה לרפואה שלמה לבן, החתן של הרב שלנו.

אתמול גילו לו מחלה, תלמיד חכם עצום, שם

יששכר בן אביבה צינא.

יששכר בן אביבה צינא,

רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל, ויעתיק את המחלה ממנו לסורוס.

אמן.

ושנזכה לעלות לארץ ישראל. אמן ואמן, מהרה. אמן.

אני מודה לכם על ההקשבה ועל הטל תחייה שזכיתם לקבל הערב.

ערב טוב.

יהודי יקר, יהודייה יקרה,

הוצגה לפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולאמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10 בני ברק,

או לטלפון 036-77779 מייל שופר מיין שטרודלשופר.tv

תובתנו באינטרנט שופר.tv בו תוכלו לגלות עולם נפלא של זיכוי הרבים וחזרה בתשובה ברחבי הארץ והעולם.

ומסלולים מגוונים שתוכלו גם אתם להיות שותפים במפעל.

ניתן לצפות בחינם למעלה מ-1,300 הרצאות של הרב אמנון יצחק שליטא וכן ניתן לרכוש במשרדי שופר dvd לצפייה mp3 לשמיעה ניתן להוריד הרצאות לנגן mp3 ולעקוב אחרי השיעורים וההרצאות בשידור חי וחוזר בשופר קול גם בקומה הכשרה לשמיעת שידורים חיים 073-337-6900 ובשידור חוזר בטלפון

02-3724787. וכבר ידוע מה שפסק הרמב״ם, זכותו תגן אלינו אמן, וכבר הבטיח התורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותם ומיד הן נגאלים.