ראשון לציון - להיות שלם ולא בעל מום

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

המלך המרוימון לבדוי, המרוימון לבדוי ביום

המלך המרוימון לבדוי, המרוימון לבדוי,

המרוימון לבדוי באוס המשובור והמפוי והמזנשא מבויזו אלוהו

אלוהיכי אוהלו ברחמך הורבים רחמים עלינו

רחמים עלינו אלוהיכי אוהלו ברחמך הורבים רחמים עלינו

חברים, הוא עבר פה איזה סיפרון של שאלות ותשובות

הוא נמצא פה אצל מישהו?

אם אפשר להחזיר אותו רק תודה.

המלך המרוימון

ולא ידעתי חור, ולא ידעתי חור,

ולא ידעתי חור.

פעם כוח אנחו, ולא ידעתי חור.

ביד ויהיה חור, בסווית עבודך חור,

דמיסו האדם, כבודו ידעך חור.

פעם כוח אנחו, ולא ידעתי חור, ולא ידעתי חור.

ביד נביא חור, כסוי דמו דחור.

דמיסו האדם, כבודו ידעך חור.

כתור נוסחות ותור נוסחות.

כאילו נסוי כפי,

נסוי כפי,

נוסחות ונוסחות.

נמלוו אוי, ספור ולאי, כפי, ישבו.

בעיה שבוכו נדאים על שחור.

אוי אוי, אם שילוך חוברו עם חזיונוי.

נחלחות, נחלחות, נחלחות, נחלחות,

וביעין נוי,

ביחס ובכל זקנות ובחלוקס.

מזמן מלסחות, איזה מלמוד של החנות.

חמורות ולא ידעו איתו ולא יראי שיחו אלא צורך עצמו ולא ידעתו איתו ויד

דרךו וסוי דעמו דרךו דמיתו עטר ווי דוי דרךו

ווי דעו לא חום וצור לא עושה דרךו כאילו לסוי כיף, כאילו לסוי כפיור לא עושה דרךו דמיתו

סלוי סלוי, כפייס סלוי אוי כפייס סלוי, כפייס סלוי כפסים כל ערבים עם העם לפגוע

עם סילוב הוא חובד לא יחזה או עדיין שלו

נחקור לחמורות, לחמורות, לחולות ולחובות

עירוקים שבשמיים, סך שערי שמיים,

בסיין לנו ברוחו עד בלי ידיים, עירוקים שבשמיים.

עירוקים שבשמיים,

עירוקים שבשמיים.

הוא לשכחו ולשכחו נוהל נוהל נזמר, איי, איי, כי לכו, כי לכו,

צועיק לאורידוס

הוא לשכחו ולשכחו נוהל נזמר, איי, איי,

כי מי אלון ויעדו ילום, התורה תוקף.

כאילו מלוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי ואילוי

אוי, גיל אחר, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי, גיל אחר, אוי

קימלו עילום�יה, הדויו לומם, עטו רק תורקבלם

קימלו אהה, קימלו אהה, קימלו אהה, טועי בליאו בוי דויסט בול לכו חולשים קדמורנו ולזמר על די,

קימלו וואי קימלו אהה,

דוי ויואוי דוי, אומר לשמחו, לשמחו, נו ונו ולזמון.

איייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, אוי, או

התורה צוקק פול קימי אוי לום ויד אוי לום

חסמים ימי חופוזון מוני יורים מוני יורים

מיסטרי נגד הסון מצלויץ חסמים חסמים ימי חופוזון מוני יורים מוני יורים מיסטרי נגד הסון

פורדוכנטו אסם פורדוכנטו אסם משמח חוסון וחוסון אם אתה לא רואה את המילה

ערב טוב בעזרת השם נעשה ונצליח והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב לעילוי נשמת דבורה בת יחיא ג'חם

במנוחת העדן.

להבדיל,

בריאות איתנה ופרנסה טובה לכל המשפחה

וזיווג הגון לדביר בן עזרא.

הערב גם לעילוי נשמת הוריי וחמים נוחתם עדן.

ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש מיוסף

היה במצרים.

רש״י שואל מה בא ללמד אותנו

אלא להודיעך צדקתו של יוסף

הוא יוסף הרועה צאן אביו הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך

ועומד בצדקו.

הפסוק אומר, ויהי כל נפש יוצאי ירך יעקב שבעים נפש.

ויוסף היה במצרים, גם הוא נכלל בתוך השבעים.

אז למה הפריד ואמר ויוסף היה במצרים?

אנחנו יודעים שהוא היה במצרים.

אלא רש״י אומר, מה בא ללמד אותנו שכתוב יוסף היה במצרים?

להודיע את הצדקות

של יוסף.

זה אותו יוסף

שהיה רועה צאן אביו והוא לא השתנה.

הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך.

ברגע שאדם מקבל שררה הוא משתנה,

משתנה בדרך כלל לרעה.

כבר לא נשאר אותו דבר.

סיפרנו פעם אחת שאחד העניים בעיירה

היה מישהו שדחף אותו, אמר לו, תעשה אולי הגרלה, פעם אחת תצא מהעוני שלך.

אז הוא אסף פרוטה על פרוטה בשביל שיקנה פעם אחת הגרלה.

וכמובן,

הוא נתן את ההגרלה ביד החבר הזה,

שילך לקנות לו, קנה לו את ההגרלה ויצא שהוא זכה בפרס הגדול.

ואז הוא בא והודיע לו באחד בלילה,

נפק לו בדלת

ואמר לו,

זכית, זכית,

אתה העשיר הכי גדול היום בעיירה.

אמר לו, אתה לא מתבייש?

לעשיר כמוני אתה דופק בשעה כזאת?

ורק הודיעו לו שהוא כבר התעשר, הוא כבר מתנהג אחרת, הוא כבר מדבר אחרת, הוא כבר...

ויוסף,

כתוב שהיה במצרים,

אותו יוסף נשאר והיה במצרים למרות שהמלך

עמד בצדקו.

זאת אומרת, לא חל בו שום שינוי כלל וכלל.

במדרש שנו ריבותינו בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל ממצרים שלא שינו את שמם

ולא שינו את לשונם

ולא אמרו לשון הרע ולא נמצא בהם אחד פרוץ בערבה.

אז זאת אומרת, בזכות מה נגאלו ישראל ממצרים?

שני דברים כתוב שהם לא שינו.

זאת אומרת, בגלל שהם לא קיבלו שום שינוי,

היה להם הזכות הזאת לגאולה,

בזכות שלא שינו.

מה לא שינו?

לא שינו את שמם

ולא שינו את לשונם.

זהו.

אנחנו לא נותנים מציאות לעניינים רוחניים.

רוחניות אצלנו היא רק כמו רוח,

בלבד.

כאילו דברים שפורחים באוויר.

כאילו אין להם מציאות

ואין להם לעניינים רוחניים כל מהלך.

ולכן יש אצלנו הרבה קושיות ופליאות שונות.

בדברים גשמיים אנחנו מבינים היטב שכל דבר ודבר יש לו את השלמות שלו.

וכידוע, מי שרוצה להעמיד בניין,

הוא יודע שצריכים לבנות אותו מתחילה עד סופו בשלמות.

זאת אומרת, צריך לחפור באדמה,

להעמיד יסודות איתנים, ישרים,

בשביל שאפשר יהיה להעמיד את הבניין.

ובונים בניין עם כל החלקים והפרטי פרטים למיניהם.

אם חסר משהו,

אז לא רק שהבניין יחסר, המשהו הזה יחסר בבניין,

אלא החסרון הוא בחולו.

סתם דבר שביקשו ממני לפרסם, אז אני מפרסם עכשיו.

אחד שעובד במשאיות שמובילות בטון

אמר לי, שאלה? שאל אותי.

אמר לי, אומרים לי למלא פי שלוש מים לערבב בבטון

נגד התקן.

ובשביל זה אחר כך נופלות מרפסות.

מותר לי לעשות את זה או אסור?

אמרתי לו, אסור?

אז הוא אומר, אז תפרסם את זה.

שככה מורים לנו.

מרפסות לא נופלות לבד.

התערובת,

הגזל, החיסכון, מה שהם קוראים אצלם.

אז זאת אומרת, דבר שחסר אפילו משהו,

זה לא רק שחסר את המשהו בתוך הבניין, כל הבניין חסר.

עכשיו, אדם נברא במציאות שלם

בכל האיברים.

רמח איברים ושסע גידים.

ואם יחסר לו איבר אחד,

הוא כבר נקרע בעל מום.

כל עצם מציאותו כבר נפסלת,

כי חסר לו שלמות.

ואם שלמות חסרה,

זה כבר שינוי בכל המציאות.

ואם ככה זה בגשמיות,

כל שכן וכל שכן ברוחניות.

כי הרוחניות היא ממציאת

כל המציאויות.

הרוחניות היא המציאות.

כשיוצאת הנשמה מהאדמה, הוא גוש עפר.

הרוחניות היא המציאות.

ויש לה איברים,

ויש לה גידים.

במהלך גדול יש לשכלל אותה.

ולקנות רוחניות.

צריך להיות בנאי,

לבנות מתחילה ועד סוף

על כל החלקים והפרטים ופרטי פרטים

עד גמר השלמות.

ואם אתה נעדר משהו,

לא נשלם הבניין.

בבניין שהוא עדיין לא גמור, אין לו שם של בניין.

קוראים לו שלד, קוראים לו כל מיני שמות.

המסילת ישרים לוקח אותנו מלמטה

ומעלה אותנו במדרגות השלמות

עד חיית המתים,

רוח הקודש ודברים הכי נוראים שאפשר להגיע בחיים.

הסבא מכלא מביא בעניין זה ראייה

למה שאמרנו עד עכשיו, ששלמות בלבד נקראת מציאות,

ומה שלא שלם

הוא גרוע.

גרוע זה לא במושג שכולם מבינים, גרוע זה לא טוב רק, גרוע זה חסר.

הוא גרע מהחשבון, גרע זה החסיר.

הסבא מכלא מביא ראייה מהלכה פסוקה

באורח חיים,

סימן כסח.

אם יש לפנינו

חתיכות של פת,

ופת שלמה.

צריך לברך על השלם,

אפילו אם הפת

היא פת קבר וקטנה.

לא פת קמח ולא פת סולת, פת קבר.

ואפילו אם החתיכות

זה פת נקייה וגדולה.

יש לך פת קטנה.

אז לדוגמה,

אם ניקח פת לחם לבן,

משקל קילו.

וזה,

מה זה לחם חבל על הזמן?

25 שקלים.

והפת השלם,

כמו פול.

פת בגודל של פול.

השלם עדיף לברך עליו.

מברכים על השלם, זו הלכה.

כי הוא חשוב מפאת שלמותו.

והחתיכה הכי גדולה,

אם חסר בה כלשהו,

כבר איבדה מעלתה, כי היא לא שלמה.

ככה ממש בעניין רוחניות.

החשיבות לא נמדדת לפי מידת הגדלות.

כמו שאנחנו מורגלים להתבטא על אנשים ולומר, וואו, זה, אתה יודע מי זה האיש הזה?

זה אדם גדול, גדול, גדול.

וזה,

וואי וואי וואי, זה עוד יותר גדול, גדול, גדול.

אבל לא ככה דבר.

השאלה אם יש פה שלמות

או אין פה שלמות.

אם חסר משהו מהשלמות,

זה לא רק חסרון

את מה שהוא חסר,

אלא זה חסרון בכל כולו,

בכל גדלותו אינה ולא כלום.

צריך להיות שלם.

היסוד של הדברים בסנהדרין פ'-ט'.

נאמר לאברהם אבינו, קח נא את בנך.

אמר רבי שמעון בר אבא,

קח נא.

נא זה לשון בקשה.

הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו,

ניסיתי אותך עד עכשיו בתשעה ניסיונות ועמדת בכולן.

עכשיו תעמוד לי בניסיון הזה האחרון,

שלא יאמרו אין ממש בראשונים.

שמעתם?

הוא עומד בתשע ניסיונות קשים,

והקדוש ברוך הוא יש עוד אחד,

אבל אם לא תעמוד בעשירי,

יגידו שאין ממש בראשונים.

למה? אבל הוא עמד בהם.

הוא עמד בכל אחד בפני עצמו עם השמי העוצר בחמישי,

אז הוא עמד בכל הניסיונות.

היו שישה ניסיונות, הוא עמד בכל השישה.

הוא אומר לו, לא, לא, לא.

העשירים, אתה לא עומד בו,

יגידו שאין ממש בראשונים.

והדברים מבהילים.

הלא כל ניסיון הוא ניסיון.

ועכשיו זה ניסיון אחד בפני עצמו, אחרון.

והוא כבר עמד בכל הניסיונות הקשים והגדולים.

וגם, אם לא יעמוד בזה הניסיון האחרון,

האם נוכל לקרוא לזה יותר מחטא לבד?

ומה הוא מאבד את כל הגדלות מהניסיונות שהיו עד עכשיו?

אבל זה היסוד של הדברים.

ודאי

ומבורר כי כל עשרת הניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו הם לא היו בסוג של בחינה בלבד.

אין המטרה של הניסיונות לבחון את אברהם אבינו

כי הקדוש ברוך הוא ודאי יודע מראש אם הוא יעמוד בניסיונות או לא.

גם אם לא היה בורא את אברהם.

והיה בדעתו לברור את אברהם, היה רואה מסוף העולם עד סופו והיה יודע בדיוק אם הוא יעמוד או לא יעמוד.

אתה לא מוסיף, אם אתה עומד בניסיון, ידיעה אצל הקדוש ברוך הוא.

אצלו לפני הניסיון, אחרי הניסיון, זה אותו דבר, אותה ידיעה.

אז מה העניין של כל הניסיונות?

אומר הרמב״ן,

עיקרי הניסיון מצד המנוסה.

הניסיון הוא מצד המנוסה, משותל עליו הניסיון,

לא מצד המנסה.

הקדוש ברוך הוא נותן ניסיון, הוא המנסה.

הוא נותן לאברהם, הוא המנוסה.

אומר הרמב״ן,

הניסיונות

נקראים

מצד המנוסה,

אבל המנסה, הקדוש ברוך הוא, מצווה להוציא את הדבר מן הכוח אל הפועל,

כדי שיהיה לו שכר מעשה טוב,

ולא שכר לב טוב בלבד.

השם יודע שאברהם, גם אם לא יגיד לו, הוא יעמוד בניסיון.

אז הוא יכול לתת לו שכר.

אבל איזה שכר הוא יכול לתת לו?

שכר על לב טוב, שהוא יודע שבלב שלו הוא כל כך טוב,

שאם הוא יגיד לו דבר כזה, הוא ודאי יעשה.

אבל השם רוצה לתת לו שכר על מעשה טוב,

שהוא מוציא את זה לפועל.

את הלב הוא מוציא לפועל.

בחכמים אומרים במדרש,

ניסיון אחר ניסיון,

גידולין אחר גידולין.

מה המטרה של הניסיונות?

שתתהווה ותתגדל קומתו השלמה של אברהם אבינו עליו השלום.

ניסיון זה מלשון נס להתנוסס.

נס זה דגל, מרימים את הדגל, מגביהים אותו למעלה.

נס להתנוסס.

כשאדם עושה מעשים גדולים,

ההוויה שלו משתנית לטובה,

והוא מתעלה מהניסיונות.

הוא מתנוסס.

זו המטרה של הניסיונות. לא בשביל שיש פה בחינה האם הוא יעמוד או לא יעמוד.

דוד המלך ביקש מהקדוש ברוך הוא

נשא אני ובחנני.

הקדוש ברוך הוא אמר לו, אתה לא תעמוד בניסיון.

בכל אופן הוא ביקש.

אמר לו, אתה לא תעמוד בניסיון. אני אגיד לך במה אני אנשא אותך ואתה לא תעמוד, והוא לא עמד.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא, כשהוא מנסה,

זה לא בשביל לבחון, הוא יודע מראש מי יעמוד.

המדרש אומר, זה כמו אדם שמוכר קנקנים.

כשהוא רוצה להשביח את הסחורה בעיני הקונה,

אז הוא לוקח קנקן ואומר לו, אתה רואה את הקנקן הזה?

תסתכל.

נותן מכות,

אתה רואה? לא נשבר.

נותן מכות,

אבל אם הוא יודע שיש קנקן רעוע,

הוא לא ייתן מכה, כי הוא ישבור את הרכוש שלו.

הקדוש ברוך הוא לא מנסה אם יש לו לעמוד בניסיון.

הוא מנסה רק מי שיעמוד.

אז מה זה מנסה?

אתה יודע אם הוא יעמוד או לא יעמוד, אז מה אתה מנסה?

לא בחינה.

לנסה אותו, לרומם אותו, שההוויה שלו תשתפר.

אז כמו שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם בעשרה מאמרות,

ככה בעשרה ניסיונות שעמד בהם אברהם נבנה האדם הגדול בענקים.

ככה מכונה אברהם אבינו בתנ״ך

האדם הגדול בענקים.

וכל הניסיונות יחד פעלו ועשו אותו להיות שלם בתכלית.

ועל כן אם לא היה עומד אברהם אבינו בזה הניסיון האחרון

לא היה חסר רק את הפעולה של הניסיון האחרון.

לא רק היה חוטא ומחטיא את הניסיון האחרון,

אלא שהיה מאבד את השלמות

של הבניין השלם של אברהם.

וכשאין שלמות

אין קול.

ולכן אמר לו הקדוש ברוך הוא,

ואז גם הראשונות אין בהן ממש.

בואו נראה מה אנחנו אומרים בתפילה.

ברוך אלוקינו

שבראנו לכבודו

וחיה עולם נטע בתוכנו.

הוא יפתח ליבנו בתורתו

וישים בליבנו אהבתו ויראתו.

ולעשות רצונו.

יש נוסחים שונים.

אבל בואו נראה מה אמרנו.

אנחנו אומרים שכל הבריאה שלנו, למה נבראנו? לכבודו.

בחיי עולם נטע בתוכנו.

כבר מבטן אימנו מלאך לימד אותנו את כל התורה כולה.

ואנחנו מבקשים עכשיו שהוא יפתח את ליבנו בתורתו

וישים בליבנו אהבתו ויראתו. מי שיש לו דרגות כאלה

של אהבה,

של יראה,

שהלב שלו פתוח לתורה ולעשות רצונו,

מה עוד אתה יכול לבקש?

לא.

אלה דרגות גדולות וגבוהות מאוד.

אבל מוסיף עוד ולעובדו בלבב שלם.

למען

לא ניגע לריק

ולא נלד לבהלה.

מה זה אומר?

אחרי כל המדרגות האלה,

אם לא נעבוד את השם בלב שלם, כי צריך שלמות, כמו שאמרנו,

זה נקרא להיגע לריק

וללדת לבהלה.

שמעתם?

איזה דרגות? אהבה ויראה ולב פתוח לעבודת השם, לעשות רצונו.

אבל אם זה לא בלבב שלם,

אז זה להיגע לריק

וללדת לבהלה.

וזה מביא לעניין, כי ייתכן

שאפילו אדם יעמוד בכל הדרגות היותר רמות,

אבל אם יחסר לו עבודה תמימה, תמימה זה שלמות, שלמה.

אם לא יעבוד את השם בלבב שלם,

הרי זה יגיע לריק ולבהלה.

עד כדי כך אפשר שכל מה שהוא עושה יתהווה לעין ממש.

וזה הדיוק של חכמים, זיכרונם רכה,

באבות,

ברבי נתן.

עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקדוש ברוך הוא,

ובכולן נמצא שלם.

זה הלשון.

שעל ידי עשר ניסיונות

שעמד בהם,

הוא נמצא שלם.

אם לא היה עומד בעשר,

לא היה שלם.

רק בעשר,

נמצא שלם.

מצד שני,

במקום של שלמות

יש פה יצירה

במציאות חזקה וקיימת.

במציאות של שלמות

לא ייתכן שהאדם לא יעמוד בניסיון

אפילו

הכי גדול וקשה.

כי מציאות

לא משתנית לעולם.

מציאות זה מציאות.

וזה מה שאמר לו,

עתה ידעתי כי ירא אלוהים עתה.

מי שהוא ירא ודאי שהוא טהור ועומד לעד.

מה שאמרו לנו חכמים, זיכרונם לברכה, שבזכות שלא שינו שמם בלשונם זכו לגאולה.

למה?

כי כשאדם לא מקבל שינויים סימן הוא לשלמות.

סימן שהיצירה שלו כבר גמורה ושלמה.

עובר

שנשלמה יצירתו,

יוצא ממחי אמו ובא לעולם.

ולכן,

כשיצאו ממצרים,

ודאי שיצאו אחרי שנשלמה צורתם.

וזה מה שהעמידה התורה לנס ולמופת.

ויוסף

היה במצרים.

בא להגיד את צדקתו של יוסף. הוא לא השתנה מהיותו נער אצל אביו.

ולמרות שהוא הפך להיות מלך

שמונים שנה

על כל העולם,

וכל העולם התפרנס מידו,

עם כל זה הוא נשאר אותו דבר בצדקתו שלם,

בלי שום שינוי.

זו המציאות של שלם.

הוא יוסף הרועה אצל אביו.

הוא יוסף שהיה במצרים ונעשה מלך

ועמד בצדקו.

ונשאלת השאלה,

איך לא פעל עליו כלום?

איך הוא לא הושפע?

הרי אנשים באים ומחניפים לו ומפרגינים לו והכול, ימצאו חן בעיניו והכול.

והאנשים שרק אומרים להם איזה מילה הופכים להיות כמו טווסים.

איך יכול להיות עולם ומלואו

והוא לא מושפע?

לא כשהיה במצרים ולא כשהיה מלך.

לא כשהיה עבד ולא כשהיה מלך.

איך?

איך לא משתנה אדם מכל המצב הזה?

כי צדיק שלם

בתכלית השלמות אינו משתנה.

והדבר מבהיל.

אם נתבונן על מצבנו,

שאנחנו מתחלפים כל הזמן כמו פלסטלינה,

אפשר לעשות איתנו מה שרוצים.

ביום אחד מתחלפים מספר פעמים.

ואין הסיבה כלל בהבנתנו.

זאת אומרת, קודם הבנתי כך,

ואחר כך הסכלתי והבנתי אחרת.

לא בגלל זה. שינויים אצלנו לא בגלל זה.

אלא יש בזה בחינה שאנחנו כמו בצק,

עיסה שלא נגמרה,

שכל רגע אתה יכול ללוש אותה איך שאתה רוצה. אתה יכול לפתוח את העיסה, אתה יכול לגלגל את העיסה,

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. כל זמן שעיסה אתה יכול לעשות במה שאתה רוצה, וככה אנחנו נראים.

מתפעלים מכל רוח ורוח שהוא.

מה אתה אומר על זה?

מה אתם אומרים על זה? שמעת את זה? וואו. ראית?

וואו.

כל דבר מתפעלים, כל דבר משתנים.

מתערערים באמונה בן רגע.

למה? שמעת?

אז מה יהיה?

אז מה נעשה?

אז מה יקרה?

מה קרה? מה שידעת קודם, מה השתנה?

מה קרה?

בגלל שמעת משהו, ראית משהו, אתה כבר משתנה.

זה ודאי סימן הכי גדול שאדם כזה הוא לא בגדר יצירה ומציאות בכלל.

ומה התקווה של אדם אם אין לו מציאות?

פלסטלינה.

עיסה.

כך מצינו גם באבות דרבי נתן, ל״ז, י״א.

שבעה דברים בחכם

וחילופיהן בגולם.

שבעה דברים בחכם.

חכם

אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו.

זה משה.

אחד שמדבר לפני מי שגדול ממנו זה גולם.

מה זה גולם?

גולם זה כמו חומר גלם שעדיין לא הגיע לגמר.

יש חומר גלם ואתה יכול לעבד אותו על מה שאתה רוצה.

זה גולם.

חכם זה אדם השלם

שהוא כבר גמור, שלם.

חכם אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו.

זה משה.

כתוב וטען רחל ולאה.

מי הגדולה?

לאה.

מי הקטנה?

רחל.

בגלל שכתוב וטען רחל ולאה הקדימה קטנה לגדולה, מתה לפניה.

חכם אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו.

מי זה? זה משה.

ואינו נכנס לתוך דברי חברו.

זה אהרון.

מי לא נכנס בתוך דברי חברו?

כל אחד מתחיל לדבר, השני כבר נכנס לו. תן לי לסיים.

תן לי לסיים. עוד לא גמרתי.

תן לי לסיים.

נכנס בתוך דברי חברו. מי זה החכם שלא נכנס?

אהרון.

מי שנכנס, איך קוראים לו?

גולם.

יש עוד את החמישה נוספים, אבל נסתפק פה. אני אתן לכם דוגמה.

הדבר הזה הוא מבהיל.

מי שלא נוהג בשבעה הדברים האלה,

הוא נקרא גולם.

לא תמיד.

אפילו פעם אחת.

הוא נקרא גולם.

חכם

אינו מדבר לפני מי שגדול ממנו בחוכמה ובמניין. אמרנו שזה משה, מאיפה לומדים?

וידבר אהרון את כל הדברים אשר דיבר אדוני אל משה.

ויעש האותות לעיני העם.

מי ראוי היה לדבר?

משה או אהרון?

משה.

כי מי שמע מפי הקדוש ברוך הוא?

משה.

ממי שמע אהרון? ממשה.

אז למה אהרון אומר ולמה משה לא אומר?

אמר משה,

אפשר שאדבר במקום שהאחי גדול ממני עומד שם?

לפיכך אמר לא לאהרון דבר.

וידבר אהרון את כל הדברים אשר דיבר אדוני אל משה.

אז תגיד אתה, למה אתה נותן לו להגיד?

לא, הוא הגדול.

אם הוא הגדול, אני לא מדבר במקום שנמצא גדול.

אינו נכנס לתוך דברי חברו זה אהרון.

כתוב, וידבר אהרון אל משה.

הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם לפני אדוני.

ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום.

הייתיו בעיני אדוני?

אלא

כל זה אחרי שהוא שתק

עד שסיים משה את דברו.

משה טעה פה בהלכה.

האם אונן אוכל בקורבן או לא?

טעה בהלכה.

וגער

בבנים של אהרון, ובעצם זה היה מכוון גם לאהרון.

בלי להזכיר את אהרון.

ושומע את התוכחת הזאת אהרון ובניו

והאהרון שותק עד שמשה סיים את הדברים.

ולא אמר לו, קצר דבריך, אני כבר יכול לענות לך על מה שאתה אומר.

ואחר כך אמר אל משה,

הן היום הקריבו את חטאתם ואת עולתם לפני ה' ותקראנה אותי כאלה

שמתו לו שני בניו.

ואנחנו אוננים.

אז זאת אומרת, רואים מפה

שצריך להיות חכם.

אם אתה לא חכם, לא שלם, אתה גולם.

ומי זה שאינו נבהל להשיב?

לא נבהל להשיב, פירושו לא ממהר להשיב. בהילות זה לשון מהירות.

אליהו בן מרחאל הבוזי,

שדיבר עם איוב,

שנאמר, ויען אליהו בן ברחאל הבוזי ביאמר.

הקדוש ברוך הוא סידר את הכול,

אחד לאחד להודיע לכל באי עולם,

שאין חכם מדבר לפני מי שגדול ממנו בחוכמה,

ואינו נכנס לתוך דברי חברו,

ואינו נבהל להשיב.

אלא זה היסוד של הדברים שלמדנו,

שיש שלמות בחוכמה.

לחוכמה יש עניין של תמימות,

לא תמים פתי.

תמימות זה שלמות,

ויש לה מהלכים קבועים.

ואלה השבעה דברים יוצאים משלמות החוכמה,

ואם חסר אחד מהם,

זה ראייה שהאדם הזה עדיין טפל ולא נגמר.

וזה עניין הגולם ודאי.

דבר שלא נחבד עדיין כל צורכו והוא לא שלם,

נקרא גולם,

כמו חומר גלם.

אז מה הפלא שמשבחים

את משה רבנו שהשיב

לקדוש ברוך הוא על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון?

סליחה.

מה הפלא שמשבחים כביכול את הקדוש ברוך הוא שהשיב למשה רבנו על ראשון ראשון

ועל אחרון אחרון?

הרי זה בדיוק מה שכתוב בשבעה דברים שהם בחכם.

וזה השבח של הצור תמים פעולו.

מה זה תמים פעולו?

שלם.

כל פעולותיו בשלמות.

וזאת המידה של הקדוש ברוך הוא.

אני, אדוני,

לא שניתי.

אינני מקבל שינוי. אין בי שינויים.

אני לא משתנה.

כי אין מציאות כמציאות ה'.

ואנחנו, שנבראנו בצלם אלוהים,

צריכים לשאוף לשלמות ולהגיע אליה.

כמו הדוגמאות שלמדנו.

אז שלא יחשוב בן אדם,

תשמע, אני לא כזה כמו שאתה זקן, זה לא,

לא אתה כלום.

אם אתה לא בדרך לשלמות ותגיע אליה,

גורנישט ותגורנישט.

חצי חייל זה לא חייל.

חצי שוטר זה לא שוטר.

חצי שופט זה לא שופט.

אבל היום במדינה הזאת

אתה רוצה להיות רופא,

גם אם תוציא במבחן 64,

אתה דוקטור.

ואם יגיעו חולים

ויהיה להם חולים מה-36% שאתה לא הצלחת,

הרגת אותם.

אבל אתה דוקטור, יש לך הגנה מבית החולים,

יש ביטוח גם, שאם אתה הורג אנשים הם ישלמו.

אבל אתה לא מאה אחוז.

אבל מי שפוסק הלכות,

אם הוא לא מאה אחוז אסור לו לפסוק.

החזון איש, זכר צדיק וברכה, למרות שידע מה הוא הולך לפסוק,

היה פותח את הספר ואומר מתוך הספר.

שלם! צריך להיות שלם.

אז זאת אומרת,

אנשים לא מבינים את המציאות הזאת שדיברנו, כי זאת המציאות היחידה.

יוסף היה במצרים, מה זה היה?

מה אנחנו לא יודעים?

לא.

הוא בדיוק נשאר אותו יוסף שהיה רועי צאן, גם מלך.

בלי להשתנות.

זה נקרא שהמציאות שלו קבועה,

הוא לא פלסטלינה.

הוא לא עיסה.

שום תמורות לא משנות אותו.

עבד, הוא היה צדיק.

אם נסה לפתות אותו, הוא אומר לו, איך אני אעשה את זה?

אדוני לא בבית, הוא סומך עליי.

אני אחראי, אני נאמן.

איך אני אעשה כזה דבר? וגם חטאתי לאלוהים.

אין דבר כזה, אני לא משתנה.

לא משתנה.

הוא מלך.

לא משתנה.

מה זה לא משתנה?

הוא לא מחלק אוכל למשפחה יותר מהמצרים.

אוכל לפי הטף.

נותן לכל אחד מהמשפחה בדיוק מה שצריך.

לא שונה מאחרים.

לא משתנה.

לא משתנה.

לא כמו בעיריית בני ברק.

אם אתה מקורב,

יש לך בנייה חריגה.

אם אתה לא מקורב,

אסור לך לבנות.

אז איך זה בבני ברק, בין כל בניין לבניין יש עוד בניין?

זה מקורבים.

אם זה מקורבים,

אז אפשר.

אם זה אחרים,

לא, כי צריך גם לשמור על החוק מדי פעם.

מי יסבלו?

מי שלא מקורבים.

וימות יוסף

בכל אחיו,

בכל הדור ההוא,

כתב אור החיים הקדוש,

שבה כתוב לומר,

כל זמן שאחד מן האחים היה קיים,

היו המצרים מכבדים אותם.

ואפילו כשהיה אחד מהדור ההוא קיים,

היו חשובים בעיניהם.

והמצרים, לא היה להם פנים להשתעבד בעם ישראל.

כל זה היה בזמן שאחד מהאחים,

משנים עשר השבטים היה קיים.

כשמת יוסף

ירדו מגדולתם,

שקודם הם היו מעולים יותר מן המצרים,

ואחרי שמת יוסף ירדו מגדולתם ונעשו שווים למצרים.

במיטת האחים

ירדו למטה ממדרגתם

שהיו בעיניהם כבר נבזים,

אבל עדיין לא היו משתעבדים להם,

ורק אחרי שמת כל הדור ההוא,

התחילו להשתעבד להם.

מה למדנו מכאן?

שאף על פי שהמצרים היו רשעים מעולם,

מכל מקום לא יכלו להשתעבד בישראל,

כל זמן שעם ישראל היו חשובים ונכבדים בעיניהם,

ורק כשהם ירדו ממדרגתם

ונעשו מבוזים בעיניהם,

התחילו לשעבד אותם.

ונראה

כי יש שני פנים לדבר.

דבר אחד,

המצרים שלא היו מסוגלים לשעבד בני אדם

בשעה שהם נכבדים וחשובים.

ומצד שני,

מצד בני ישראל עצמם,

כל זמן שהיו חשובים

ונכבדים בעיני עצמם,

לא יכלו המצרים לשעבד אותם.

ורק כשהם הושפלו מחשיבותם,

נעשו בני שעבוד.

אז אנחנו צריכים לראות

איך אנחנו בעיני הבריות

ואיך אנחנו בעיני עצמנו.

וכך דרכו של יצר הרע כשנלחם עם האדם.

בהתחלה הוא משתדל להשפיל אותו,

בתחומים של ההיתר.

וכשהדבר עולה בידו,

אז כבר האדם ברשותו להכשילו כי הוא נשמע לו,

ואז הוא יכול להעביר אותו על כל דבר חטא ועוון.

מה העבודה המוטלת עלינו?

להתעלות, להגיע למדרגה של נכבד וחשוב.

אם אתה תהיה נכבד וחשוב,

אתה לא תעשה עבירות.

אם אתה בזוי ומבוזה בעיני עצמך, אז אתה יכול לעשות עבירות.

כי אתה מבין שאתה נקלה.

אבל אם אתה אדם חשוב,

מה פתאום שאתה תעשה עבירה?

אדם חשוב עושה עבירות?

אז מה העבודה מוטלת עלינו?

להתעלות, להיות נכבדים וחשובים.

וככה נשמר מן החטא.

כי אדם שמכיר במעלתו ובחשיבותו הגדולה,

הרי הוא נמנע מלאכתו

כדי שלא ירד ממדרגתו.

אדם שחוטא,

ודאי שזה אדם שפל.

הוא יורד ממדרגתו.

ועוד, בגלל שרוב העבירות כרוכות בביזיון לעובר.

נגיד אדם שקרן משקר.

הרי זה ביזיון שאין כדוגמתו. כשתופסים אותו משקר,

אז אם זה פעם אחת שיקר,

פעם שנייה שיקר,

נגיד אז נפלט לו ככה, לא ידע איך לצאת מהמצב.

הוא לא יציב.

אז הוא...

אבל אם הוא משקר מספר פעמים, המהות שלו נשתנתה והוא כבר נקרא שקרן.

זה כבר לא שיקר,

זה כבר מהות של שקרן.

אדם שגנב פעם אחת,

אולי זה בגלל שהיה רעב.

לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו.

אולי מסכן, היה רעב, עבר ליד בסטה, לקח שני תפוחים והמשיך.

רעב.

אבל אם הוא כבר גונב תמיד, הוא מקבל שם של גנב.

המציאות משתנה.

אז מהעבירות יש ביזיונות.

אבל אם תהיה לו הרגשה של נכבדות וחשיבות,

והיא תהיה מושרשת בקרבו,

הוא יימנע מלעבור עבירה.

ובדרך כלל אחרי עבירה אדם מרגיש כמה הוא בזוי.

עכשיו,

כל מה שאמרנו

מעוגן

בהלכות הבאות.

בדברי החכמים, זיכרונם לברכה, בסנהדרין ל״ז.

שתי הדרכים האלה כתובות במפורש.

כיצד מאיימים על עדי נפשות.

יש עדים שבאים להעיד שפלוני רצח,

אבל יש חשש שהם עדי שקר.

יש חשש שהם ישקרו ויהרגו נפש מישראל.

יש חשש.

אז איך מאיימים עליהם לפני שהם ימסרו את העדות?

אומרים להם, לפיכך נברא האדם יחידי.

ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא.

לפיכך,

כל אחד ואחד

חייב לומר בשבילי נברא העולם.

שמעתם?

כל אחד מאיתנו פה,

גם אם הוא לא מעיד,

צריך לשנן לעצמו בשבילי, לבד,

נברא העולם.

השמש, הירח, הכוכבים, כל הציפורים מיליונים, כל הדגים בים,

כולם שוחים לקראתי, הכל זה בשבילי.

כל העולם נברא בשבילי. למה?

כי הקדוש ברוך הוא ברא את האדם הראשון לבד.

ואת כל העולם הוא ברא בשביל אדם אחד.

היה יכול על הפתיחה להביא מיליארד.

למה צריך שיהיה אחד ואחר כך יהיו שניים וארבע ושמונה וכן הלאה?

למה צריך להמתין? הוא יכול, כמו שהוא ברא את כל הצמחים בבת אחת, את כל הבהמות בבת אחת,

את כל הדגים בבת אחת, את כל הכוכבים בבת אחת.

היה יכול לראות את כל בני האדם בת אחת. למה ברחת?

בשבילי לאחד נברא העולם.

כל אחד ואחד.

והרמב״ם

בפרק י״ב בסנהדרין אומר שכל מה שקראתי קודם

זה דברי האיום שמאיימים על העדים.

שמעתם פה איום?

אני לא שמעתי איום.

אני חוזר,

אומרים לו,

לפיכך נברא האדם,

יחידי,

ללמדך שכל המאבד נפש אחת מישראל

מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא.

לפיכך,

כל אחד ואחד חייב לומר,

בשבילי נברא העולם.

וזה אומר הרמב״ם,

דברי האיום שמאיימים על העדים.

ורש״י אומר,

כלומר,

חשוב אני כעולם מלא.

לא אטריד את עצמי מן העולם

בעבירה אחת

ואמשוך ממנה.

ברגע שאדם ידע כמה חשיבותו,

שהוא ממש חשוב כמו עולם מלא, איך הוא ילך למכור

את החשיבות הזאת בשביל עבירה להעיד עדות שקר

ולהרוג נפש מישראל.

אז מה מפמפמים לו?

לא את החשיבות של מי שהוא הולך להעיד עליו, את החשיבות שלו.

תדע כמה אתה שווה.

ואז הבן אדם הזה אומר, מה, אני משוגע?

כזה חשוב אני, שאני נחשב כעולם מלא ואני אטריד את עצמי מהעולם ואפסיד את הכול בשביל עבירה אחת?

רואים מפה שהרגשת הגדלות של האדם

בשבילי נברא העולם.

חשוב אני כעולם מלא,

תביא אותו למשוך את ידו מן החטא

ולשמור את עצמו לא לרדת ממדרגתו.

וגם עדים הללו

שעומדים להעיד עדות שקר

והיו מתוכננים לשפוך דם נקי כיוון שהתבוננו

בגדלותם גדלות האדם

יימנעו מן החטא ויחזרו בהם מלהעיד שקר.

לא יאומן כי יסופר

איך הדברים פועלים על נפש האדם.

איך מאיימים על עדי ממון?

אי אפשר לאיים עליהם

שבשביל העדות שלהם, עדות שקר, הגשמים יעצרו

ויבוא דבר ומחלות לעולם?

על כל זה הם ימצאו דרך לא להתרשם מן האיום?

אלא מה אומרים להם?

לא תאמינו.

ארבע מילים

והעד שהולך להעיד עדות ממון שקרית בשביל להפסיד את חברו?

לא יעיד.

ארבע מילים.

צהדי שקרי

אגורייהו זילי.

זילי.

רשי אומר,

עדים שקרנים,

אלה שסחרו אותם מבזים אותם והם כלים בעיניהם.

מי שקנה אותך, שילם לך, שכר אותך

בשביל שתלך להעיד עדות שקר, שהוא ירוויח את הממון של חברו,

אתה יודע איך אתה נחשב בעיניו?

בזוי ומשוקץ.

אתה מזולזל בעיניו

כי אתה סמרטוט.

אתה מוכן למכור בן אדם להפסיד לו ממון.

מיליון שקל בשביל שתקבל 500 שקל.

אז איך אומרים לו לפני שהוא הולך להעיד?

תדע לך שאם אתה עד שקרן,

אלה ששלחו אותך מזלזלים בך,

בתקל בעיניהם.

אז העדים הללו שאנחנו חושדים אותם,

להעיד עדות שקר

בחומר האיסור, חומרת האיסור,

לא מרתיעה אותם,

וגם אם תאיים עליהם בעונשים,

לא משפיע עליהם,

כי הם יש להם דרך להגיד לא מגיע לי עונש ולא הגיע לי עונש.

איך משפיעים עליהם? תשמרו על הכבוד העצמי שלכם.

ואומרים להם,

גם בעיני הסוכרים אתכם,

לעדות של השקר אתם בזויים.

רבי, רבנו הקדוש,

כתוב בגמרא בבבא מציעו שהלך

להחזיר את הנכד של רבי שמעון בר יוחאי,

שהיה מקולקל.

מקולקל.

מה הוא אמר לו?

הוא אמר לו,

החברים שלך הם מקולקלים כמוך.

מה אם ילבישו אותך, בטלית של כבוד?

איזה כבוד יש לך מחברה כזאת?

בוא תהיה בן תורה,

ילבישו אותך בטלית של חכמים?

וככה דיבר איתו. העלה לו את הערך העצמי

של עצמו,

והוציא אותו משאול תחתית.

והגיע הנכד הזה למדרגת אביו,

שמדרגת אביו רבי אלעזר הייתה כמדרגת רבי שמעון בר יוחאי.

שאם יש שני בני עלייה בדור,

אמר רבי שמעון בר יוחאי זה אני ובני.

הוא היה ראוי לקבר איתם.

הנכד הזה המקולקל.

אני לא רוצה לספר לכם אפילו על מה הוא היה מקולקל.

אבל היה ראוי לקבר איתם. אבל למה הוא לא זכה לקבר איתם?

בגלל שלא היה לו צער מערה כמו שהיה לאביו ולסבו.

הם היו במערה 13 שנה

רק עם חרובים ומים.

בשבת היה להם תמרים.

התחלף העץ, יוצא להם תמרים.

כל השבוע חרובים.

ככה 13 שנה קבורים בתוך האדמה ולומדים תורה. שם יצא הזוהר הקדוש.

אז זה נקרא צער מערה. הם הצטערו מאוד.

הוא לא הצטער בצער מערה, אבל הוא הגיע למדרגה גבוהה כמותם.

אבל לא היה ראוי לקבר איתם.

אתם רואים מה זה?

איך עשה את זה רבנו הקדוש?

רומם אותו.

אמר לו מה החשיבות שלו?

מה הצלם אלוקים שבו?

לאן הוא צריך לשאוף?

לא להידרדר עם חברת המקולקלים.

אם היו יודעים הצעירים

לאיזה מדרגות רמות יכולים להגיע במקום להסתובב במקומות שיורים בהם אחר כך,

היו קצת יותר חכמים.

אבל מה לעשות, יצר הרע תופס אותם

ומושך אותם בציצית ראשם או בקרחת מחליק להם.

האיום הזה שלמדנו עכשיו,

יש בכוחו להשפיע יותר מכל,

וזוהי התועלת הנוספת

בהרגשת הנכבדות שהיא מונעת האדם מחטא.

וככה אמר לנו שלמה המלך, החכם מכל אדם.

אל תוכח לץ

פן ישנאיך,

הוכח לחכם

ויההבך.

לא הבנתי. אז מי להוכיח?

כתוב, הוכח, תוכיח

את עמיתיך.

אם את הלץ אתה אומר לי,

אל תוכיח.

למה הוא ישנא אותך?

מה אתה אומר לי? תוכיח את החכם

והוא יאהב אותך.

אם הוא חכם.

אמרנו, חכם זה אדם שלם, אז מה צריך להוכיח אותו?

אלא אומרים כך חכמים. דוד, שלמה המלך אמר כך

אל תוכח לאדם, תגיד לו לץ.

אתה רשע.

פופופופופופ.

למה הוא ישנא אותך?

הוכח לחכם, תגיד לו אתה חכם,

אתה צדיק, אתה יכול להיות כך וכך.

למה לך להיות כזה שיקראו לו לץ, רשע?

אוה, הוא יאהב אותך.

מה, אתה מחשיב אותי ככה?

מה, באמת אני חכם בעיניך?

מה, אני יכול להיות כך וכך?

מה אתה אומר?

אוה, שם יש סיכוי.

אז רואים שהגישה איך מתייחסים לאדם

היא קובעת מאוד.

ואם אדם יעריך את עצמו,

מה שמעריכה אותו התורה,

הרי הקדוש ברוך הוא ברא אותך, אתה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא, הוא העריך אותך.

אתה יודע כמה הוא העריך אותך?

שהוא בחר בך מכל העמים.

יש שמונה מיליארד בני אדם,

והיום מפורסמים כ-15 מיליון יהודים.

והוא הוציא אותך עם פינצטה מכל הגויים, ואמר, הנה זה.

זה ישראל אשר בך אתפאר.

אני מתפאר בך שאתה בני בכורי ישראל.

אז איך אתה מחשיב את עצמו?

לבזוי,

לנקלה, לגולם.

למה אתה לא שואף לשלמות?

למה אתה לא שואף להיות

שלם ותקין?

כתוב,

ויבואו כל איש אשר נשאו ליבו לעשות במלאכם.

משה רבנו צריך אנשים

שיבנו את המשכן ואת כל כליו,

אבל מי יודע לבנות?

מי למד את זה? איפה למדו את זה?

במצרים כולם היו עבדים,

ביתית ולבנים.

כותב הרמב״ן,

על מי נאמר, ויבואו כל איש אשר נשאו ליבו?

על החכמים העושים במלאכה אמר כן,

כי לא היה בהם מי שלמד את המלאכות האלה ממלמד,

ולא היה מי שיאמן בהם את ידיו בכלל,

אז איך הם נהיו חכמים במלאכה?

אבל מצא בטבעו שהוא ידע לעשות כן,

ויגבה ליבו בדרכי השם

לבוא אל משה לומר לו,

אני עושה

כל אשר אדוני דובר.

למדת?

עשית פעם? לא.

איך תעשה?

אל תדאג.

כל מה שאתה צווה, אני עושה.

מאיפה זה בא?

נשאו ליבו.

אדם רגיל,

כשרואה איזה משימה כבדה,

אם יגידו לו, לך תעשה עכשיו צרפות,

בזהב, בכסף, בנחושת, בחרושת אבן,

למלות,

בחרושת עץ לעשות,

בכל מלאכת מחשבת, שזה אומנות.

והוא אדם פשוט,

לא נתנסה בזה מימיו, מרים ידיו בייאוש, הוא אומר,

איך אני יכול לקבל על עצמי דבר שאין לי בו שום מושג?

אני לא יודע להחזיק כלי אפילו.

אני לא יודע איך מתחילים עם זה.

מה עושים? לא יודע כלום.

ואיך אלה

שלא למדו כמוהו כלום,

איך נשאם ליבם לבוא לפני משה בעוז וביטחון

ולהגיד כל אשר אדוני דובר נעשה.

בלי חשש,

מקבלים על עצמם לבצע כל הצריך למלאכת המשכן.

על זה אומר הכתוב,

זה בגלל ויגבה ליבם בדרכי השם,

שאין גבול ואין תכלית מה יש בכוח האדם לעשות

ואינו חושש

שמא לא יאכל.

ואני אומר לכם, אני מכיר את זה מקרוב.

הכרתי הרבה אנשים בחיי,

והרבה היו קרובים אליי,

והטלתי עליהם משימות שבחייהם לא חלמו שהם יעשו,

והם היו לבעלי אומנות.

גם הצוות שאתם רואים על הבמה לא למדו בחיים שלהם את מה שהם עושים.

והם עושים,

עם מעט תקלות,

מדי פעם,

להזכיר להם שהם לא למדו את זה אף פעם,

אבל עושים.

אז

זה לא פשוט לשבת על קונסולה ולהיות ככה נתב ולתפוס את המצלמות,

בלי ללמוד את זה, בלי כלום.

בלי כלום.

כן, אז זה תלוי האם ויגבה ליבו בדרכי השם,

אבל בביטחון גמור

אומרים אני אעשה כל מה שאדוני דובר.

גם אצל בני תורה אתם מוצאים לפעמים,

שהם אומרים על עצמם מי אני, מה כוחי,

איך אני יכול להתעלות, מה, אני יכול להיות הרב קניבסקי, מה אתה מדבר?

אני יכול להיות הבן איש חי, מה אתה, מה זה?

ומתייאש ומושך את ידיו,

ולמה זה?

כי אין לו את המציאות ויגבה ליבו בדרכי השם.

אבל מי שהוא בעל מעלה מרגיש שאין גבול

ואין תכלית

למה שהוא יכול להגיע.

ויגבה ליבו בדרכי השם.

לומר אני אגיע למדרגות העליונות

ולכן אדם כזה יצליח ויתעלל אין שיעור.

יש אנשים

שלמדו

ואחרי שלמדו

ביקשו מהם שיגידו איזה דבר תורה.

אז בסדר, הם החליטו ללכת, להיענות.

יפה מצידם.

אם מזמינים, הם הולכים. אם לא מזמינים, הם לא הולכים.

בזה מסתיים כל חלקה.

אבל יש מי שלא מסתפק

ואומר אם אני כבר מדבר וזה משפיע,

אז אני אזום לדבר.

ואז הוא מייצר הרצאות.

ויש שלא מסתפק בזה ואומר לו, זה לא מספיק.

עכשיו שמעו אותי 100, 200, 300 איש,

אבל לא חבל שהדברים ילכו בחינם אחרי זה? הרי לא יזכרו פה אפילו עשירית ממה שאמרתי.

מי שלא תוך כדי הדיבור שלי מקבל על עצמו להשתנות לפי מה שאני אומר,

לא יישאר לו כלום מזה.

אז יהיה לו שכר על לימוד תורה שהוא שמע,

ואחר כך יגידו לו בשמיים, יופי, שמעת למה לא עשית? טוב, זה חשבון אחר.

אבל,

אז מביא מצלמות,

שגם יראו אותו עכשיו בכל העולם,

שהוא מדבר, אז הוא כבר לא מדבר למאות,

לאלפים ולעשרות.

והוא לא מסתפק.

אחרי זה הוא מוציא גם דיסקים.

ואחר כך הוא מעלה את זה ברשתות.

ואחר כך לומדים ממנו המרצים החדשים,

ומעתיקים ממנו

והיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיאיא

ועוד ועוד להשיג שלמות

כמה שיותר.

מה יותר שלם מאשר להגיע לכל עם ישראל,

לתוך הבית,

ולהגיד להם דברי תורה?

דבר גדול מאוד.

לא להסתפק.

וכך פעלו ביותר ריבותינו בעלי המוסר,

הגאון רבי ישראל סלנטר ותלמידיו ותלמידי תלמידיו,

הסבא מנובהרדוק, הסבא מקלם, הסבא מסלובודקה, כל הסבות,

שהייתה השכלה ארורה שהשפילה את בני התורה,

והם פעלו לנשא אותם ולהגביה אותם.

וידעו והרגישו שבדבר אחד מן התורה ובדבר אחת של חכמים מונח יותר מכל החוכמות של כל האומות.

ככה הם הגדילו את בני התורה בעיני עצמם

מול כל אומות העולם.

אחד הדברים שהשם זיכה אותי לעשות זה לרומם את קרן התורה.

בני הישיבות היו מבוזים,

היו נקלים בעיני הציבור. כשהיה מגיע מישהו הביתה מהישיבה עם מגבעת, לא היו הרבה פעם, לפני 40 שנה, 45 שנה,

מגיע אחד לשכונה עם מגבעת וזה,

זה חניוק, זה חרדי, זה ככה.

היו מזלזלים, מושכים להם בכובעים, עושים להם צחוק.

טיירה עושים להם הכובע.

והיו אומרים להם, למה אתם לא יכולים לרומת צבא? למה אתם לא עוזבים דם?

לא ידעו מה לענות.

מתחבאים היו.

מחכים שירד החרב בשביל להגיע הביתה, שלא ישימו לב.

היום הם יודעים לענות.

הם יודעים לענות, או-הו.

הם יודעים לענות.

המפסיד העיקרי לנכבדות של האדם,

מה גורם לאדם שהוא לא יהיה מכובד בעיני עצמו?

החיפזון והבהילות.

אפילו מי שהגיע למעלת נכבדות,

אם יש בו בהילות,

הפסיד נכבדותו ומעלתו.

אדם צריך להיות שקול,

בשיקול דעת.

כל דבר לשקול בכובד ראש.

לא להיות נחפז.

לא להיות נבהל להשיב.

שזה גולם

על זה נאמר על ראובן, הבכור של יעקב

פחז כמים אל תותר

בגלל הפחיזות

שהיית נחפז

הפסדת את הכהונה, את המלכות ואת הבכורה לנצח

אתה וזרעך

למה שבלבל את יצורי אביו

למה עשית מעשה נחפז

פחז

כמים כמו שמיים נחפזים ולא עוצרים,

יורדים במהירות,

ככה זה הבהילות והחיפזון.

וחכמים אמרו כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה

ובאמת לא היה שם חטא

אבל הייתה התערבות שלא במקום, לא בשיקול דעת

ולכן יעקב אבינו אומר לא על החטא

אלא אומר לא על הפחז

המידה הזאת של פחיזות, של מהירות, של בהילות

היא-היא הבעיה בעוכריך

ולכן הפסדת את הכהונה במלכות ובבכורה.

אז אם כן,

אנחנו למדנו שצריך לשאוף לשלמות.

השלמות זה הדבר הנדרש מאיתנו.

הקדוש ברוך הוא ברא אותנו שלמים באיברים,

בגידים,

ומי שחסר איבר אחד הוא נקרא בעל מום.

ככה, בשלמות הרוחנית,

אם אדם חסר, הוא נקרא בעל מום והוא עדיין לא שלם.

כמו שבניין שעוד לא גמור ולא מסרו לך את המפתח,

אז יש בניין, נראה בניין, אבל הוא לא שלם.

אי אפשר למסור את המפתח,

צריך טופס ארבע.

זאת אומרת, רק אחרי שאישרו

שהכול בשלמות,

יכולים למסור לך את המפתח.

אם אדם זוכה לשלמות,

מוסרים לו מפתחות שמיים ופותחים לפניו אוצרות שמיים וסודות שמיים, והכול נפתח לו.

הוא יכול לחיות מתים.

אז זאת אומרת,

שלמות זה הנדרש מאיתנו.

יוסף היה שלם,

ולא השתנה לא פלסטלינה ולא עיסה.

גם אנחנו צריכים להיות כאלה שלא כל רוח קלה וכל תזזית

תזיז אותנו ממקומנו,

ופעם אנחנו פה ופעם אנחנו שם,

וכן על זה הדרך.

פעם מאמינים יותר, פעם פחות,

פעם מסתפקים,

פעם ככה, פעם מתלהבים, פעם לא מתלהבים.

אדם צריך שיהיה לו מציאות, מציאות זה שלמות.

ודבר נוסף שאנחנו צריכים לשים לב,

שנהיה נכבדים בעינינו.

אם אנחנו לא, לא כבוד סתם שוויץ או דברים כאלה,

שבאמת אתה תחשיב את עצמך כצלם אלוקים,

כבן של הקדוש ברוך הוא,

שבשבילך נברא עולם שלם לבד.

אם תגיע למדרגת הכרה כזאת בעצמך על עצמך,

לא תתבזה לעשות עבירות או שטויות.

וראינו,

איך מאיימים על עדים

שבאו על מנת לשקר?

בנכבדות.

כמה אתה חשוב.

וגם שלא תהיה מזולזל בעיני חבריך, כי מי שסוחר אותך

יודע שאתה אדם נקלה ובזוי.

וכל בן אדם שומר על הכבוד שלו.

אם פוגעים בו הוא נפגע.

אם פוגע בך אדם, אתה נפגע.

ואם אתה פוגע בעצמך, למה אתה לא נפגע?

יש פגיעה יותר גדולה ממה שאתה פוגע בעצמך?

אם מישהו פגע בך, אתה יכול להגיד, לא מגיע לי, והוא אשם.

נגיד שזה נכון, זה לא נכון, אבל נגיד.

אבל

אתה צריך להבין דבר אחד, אם אתה פוגע בעצמך, אין לך טענה

ואין לך צידוק.

למה פגעת בעצמך ועשית עבירה?

למה השתמשת בכלים שהקדוש ברוך הוא העניק לך לטובתך,

לזכותך, להשיג מעלות,

ואתה גרמת לעצמך שפלות וירידה?

למה אתה עושה את זה לעצמך?

אז מי שחושב שמתאבד זה רק מי שקופץ מקומה חמישית,

מתאבד זה גם מי שעושה עבירות,

כי הוא מאבד חלקו לעולם הבא.

הוא מאבד חלקו בגן העדן.

וגם אם הוא יגיד להגיע בסוף לגן העדן,

הוא לא יקבל את המדרגות שהוא הפסיד,

שהוא איבד, הרי הוא איבד.

נגיד אדם עשה עבירות

וחזר בתשובה,

כל הכבוד.

אבל איזה מדרגה תהיה לך?

חסר לך הרבה עבודה, עבודה לא עשית.

עכשיו אתה חזרת בך מהעבירות.

כל הכבוד.

אדם ששולח חליפה

לניקוי יבש.

יש כאלה שקוראים לזה ניקוי יבש, אבל עושים להם,

במכבשה עושים להם את הכול

בניקוי רטוב.

רק קוראים לזה יבש.

משלמים יותר

על המילה יבש,

אבל עושים להם ברטוב.

ומה קורה?

הורידו לך את הכתמים והחליפה חוזרת נקייה.

אבל

אם היו הכפתורים תלושים,

אתה מקבל את החליפה ללא כפתורים.

אף אחד לא יתפור לך כפתורים.

המכבשה רק מכבסת.

הגיהינום מכבס.

אבל לא תופר לך את המצוות שהחסרת.

אז איבדת.

התאבדת.

הפסדת לעצמך.

לא חבל.

במקום להיות שלם

תהיה חסר לנצח.

בעל מום.

אומר

רבנו בעל החפץ חיים בהקדמה למשנה ברורה חלק ג'

שבתחיית המתים

יש מי שיקומו

אבל לדוגמה אדם ששמר תורה ומצוות אבל לא שמר שבת

הוא רק עישן עם נר נשמה במקום ארבעים שלושים סיגריות.

הוא לא עישן כל השבת ואת כל הארבעים.

אדם כזה לא יקום בתחיית המתים.

למה לא יקום? אבל אמרו לו שאם נר נשמה

אם אתה מדליק אותו מלפני שבת במקום המצת בשבת

הכל בסדר העיקר שהריאות יהיו בסדר.

לא חבל על הריאות?

הוא לא יקום אומר החפץ חיים בתחיית המתים. למה הוא לא יקום?

הוא אומר כי השבת שקולה באיברים של האדם כנגד הלב.

ואדם שיקום בתחיית המתים בלי לב לא יכול לקום, לא יכול לעמוד, לא יכול להתקיים.

כל מצווה היא כנגד איבר בגוף האדם,

שבת היא כנגד הלב.

בלי לב

אי אפשר לחיות.

אז גם אם מצד המעשים האחרים

אתה יכול לקום,

אבל אין לב.

הוא לא קם בתחיית המתים.

איך זה יכול להיות בן אדם עושה כשאר המצוות ושבת לא?

אחד זה שאומר אני לא יכול בלי סיגריות, לא יכול,

לא יכול,

לא יכול, לא יכול. ניסיתי, לא יכול, נגיד.

ואחד שסומך על הזמיר שאמר לו שאפשר להוריד

במקום 40 סיגריות, 30 עם נר נשמה.

גם זה לא יקום בתחיית המתים.

או כמו שניר שאומר שאם אתה

מוריד סיגריה שתיים בשבת, רוקדים בשמיים.

המלאכים יוצאים בהתפעלות.

הם לא מתפעלים משומרי שבת.

הם מתפעלים עם חללי שבת שהורידו סיגריה שתיים.

שם רוקדים.

אז יש הרבה ריקודים שם, בלי הפסקה.

כל השבת רוקדים למעלה.

צריך שלמות.

לא קשקושים, לא פלסטלינה ולא להיות בעל מום חסר.

צריך שלמות.

אפילו אם אתה עובד את השם, יש לך יראה ויש לך אהבה ועובד אותו והכל ראינו,

צריך בלבב שלם למען

לא ניגע לריק

ולא נלד לבהלה.

עד כאן. תודה.

למי שיש שאלות, בבקשה.

כן, הנה הבחור פה באמצע.

קח את המיקרופון.

תן לו לדבר.

רק רגע.

זה חלק מהחבר'ה שיצאו ממצרים ולא למדו איך מפעילים מיקרופון.

כן, גם השני לא למד.

עוד אחד שבא ממצרים.

את הבדיקות צריך לעשות לפני ההרצאה, לא אחרי ההרצאה.

שלום, כבוד הרב.

שלום, שלום.

אני ככה, קוראים לי שי.

יש לי סיפור שאני סוחב איתי כבר שלוש שנים.

יש לי ילדה שאף פעם לא ראיתי,

והיא בת שלוש.

נלחמתי על הילדה בכל דרך.

לפני שלוש שנים הייתי אמור להתחתן, היה אולם,

היה תאריך, היה הכול, החתונה בוטלה.

ומפה התחילו להעביר אותי איזשהו מסך וסרט של ממש עינויים,

בואו נגיד רוחניים, נקרא לזה.

עכשיו, כשאני פניתי לכמה רבנים לא קיבלתי תשובה.

אני יודע שהכול לטובה ושהכול מאת השם,

אבל שאלה שאני שואל, אני לא מוצא את התשובה כאילו.

איך אני בתור אבא,

לא ראה אף פעם את הילדה שלו

משום סיבה מוצדקת בעולם על זה שההורים של האימא של הילדה

לא רצו, על גזענות, כאילו,

על דברים שטותיים.

שלוש שנים שאני נלחם, אני פניתי לכל גורם אפשרי.

העבירו אותי ממקום למקום,

אף אחד לא נותן לי תשובה, שום דבר.

תשובה למה? מה השאלה?

למה אני לא... איך אתה לא רואה את הילדה? כן.

אתה יצאת עם הבחורה, אני מבין, ואהרת לפני החתונה. נכון.

נכון.

אז תחשוב רגע מה היה. בוא נעשה קצת

סיעור מוחות.

לקחת להורים שלה את הילדה שלהם בלי רשות,

והם עכשיו לקחו את הילדה שלך בלי רשות.

אז מה זה מידה כנגד מידה?

בערך בינתיים.

אוקיי. עכשיו,

מה עליך לעשות? מי אסר עליך לראות את הילדה?

האבא.

לא, אבל על פי חוק ביקשת.

לא, על פי חוק ביקשת.

פעלת משהו על פי חוק?

אני הלכתי, בטח. ביקשה ממך מזונות? לא.

ויתרה על המזונות, העיקר שלא תראה את הילדה. בדיוק.

הבנתי.

אתה צריך להתייעץ עם עורך דין, אם יש לך אבהות מוכחת שזה ממך.

מה אפשר על פי חוק לפעול?

אוקיי. זו שאלה שאני צריך בעצם לפנות לעורך דין. שיגיד לך אם יש לך באמת איזה משהו להישען עליו.

הבנתי. תודה רבה. תהיה בריא.

כן.

שאלה נוספת.

כן, פה יש יהודי בשורה 2.

שלום, כבוד הרב. שלום.

אני הייתי, סליחה, בכמה הרצאות. אני מחובר אליך כבר איזה 4-5 שנים.

ולא עוזב.

לא עוזב, לא עוזב בחיים. לא יעזוב גם.

תהיה בריא. אין דבר כזה בעולם.

לא אוכל בשר ועופות כבר איזה 5 שנים. והנה, אני חי פה, תראו.

אני חי ונושב, לא אכלתי בשר. אפשר גם בלי בשר ועופות, מה קרה?

5 שנים אתה לא אוכל?

4 וחצי שנים. יפה.

אני גם לא זכיתי עדיין להגיע לחנות שלכם שמה.

הגיע הזמן. בעזרת השם.

חנות רמדה.

חנות רמדה. אני מאמין שכן. אני רואה את התמונות בוואטסאפ וזה.

אני רוצה להגיד לך שאני מכובד. אני אוהב אותך מאוד. 24-6 איתך כל הזמן. מה עם 7?

ריחס ושלומה.

מוצאי שבת, כן? מוצאי שבת. איך שיוצאים מוצאי שבת. לא, חשבתי שאתה אוהב אותי 24. אני אוהב אותך. הלוואי והייתי. אני גם רוצה. אני חשבתי גם לבוא אליך להיות חסיד שלך.

כן. לא, לא כדאי לך. לא כדאי. אני עדיין אה.

אני לא שלם.

כמו שאמרת, בדרשה, עדיין לא שלם. יש לי עוד הרבה מה להשלים.

אני לא שלם בהשלימויות.

רציתי להגיד לך שאני אוהב אותך מאוד. רוצה לברך אותך.

שתמשיך להשפיל את השקר הזה.

להעמיד את האמת. להנשא את האמת למעלה גבוה.

אבל יש לי הרבה מה לומר לך.

הרבה מה לומר לך.

ואני אגיד לך, אני רואה את השקר, מרוב שאני מחובר אליך,

אני רואה את השקר בחוש.

פשוט בחוש. אני רואה את השקר בחוש.

גם אני חלק מהשקר.

יש לי איזה כמה אחוזים.

אני עובד על זה, ברוך השם, בזכותך.

אני רוצה להגיד לך שביום ראשון לקחתי תענית יום שלם לרפואתך.

ברוך השם. מה שאני בא להגיד פה זה שבגלל שלקחתי את התענית, איכשהו, לא יודע, המשכתי אותה עד היום, אני רוצה להמשיך אותה עד 40 יום, ככה קיבלתי את זה לימי השובבים, ככה, על הדרך, כל החטאי, עבונותי ופשעי שעשיתי.

אני מתרגש מאוד. תודה רבה שבאת קודם כול לראשון-לציון.

אתה יודע, זו העיר שאני חי בה,

ככה כשהייתי בבת-ים וברחובות ובמור-יהודה. עוד הייתי צריך לתרגם לי רכב, אבל עכשיו זה ככה ברגל.

השתבח הבורא. כן, השתבח הבורא.

מה עוד רציתי להגיד לך עכשיו?

אני, כואב לי, חורה לי.

חורה לי מה שקורה פה במדינה הזאת.

כמו שאתה רואה, אני אדם, אני כןה. כשאני צריך להגיד את האמת, אני אומר את האמת בפנים.

זה הכול בזכותי, בזכות ההרצאות שלך.

חורה לי משהו כבשבים במדינה הזאת.

איך יכול להיות שיש אחד בשם איציק,

איציק כזה,

שזה בלתי אפשרי, הוא אומר דברים שאי-אפשר להגיד,

הוא אומר בדרשותיו על פאות שהן בוקסות,

ואתה בדרשותיך אמרת, והבאת את הבן אישריי,

שאמר שפאות זה סימונים, זה הסמל של היהודי.

ועכשיו, אני, היו לי את הספרים שלו, גנזתי אותם.

גנזתי אותם. למה? כי אמרתי, תשמע, אי-אפשר, אי-אפשר. אני רואה אנשים,

חברים שלי פה בטח מכירים,

לומדים בספר שלו, בספר שלו,

תוך כדי שהם לומדים, הוא לורג עליהם, אבל זה שפאות זה בוקסות.

לא יודע, אולי יש לו איזה מערכת סטריאו בבית, ודי-ג'יי,

בוקסות שם, שם, לא יודע מה יש לו שם בבית. איך אפשר?

והוא בעל הגלימה, מה שנקרא. איך יכול להיות שהוא זה שמנהל פה את הדת?

הוא לא מנהל שום דת. הוא לא מנהל שום דת. הוא תפקיד מטעם הציונות. אתה מסכים איתי בשביל כולם, יש לו השפעה, יש לו השפעה מסוימת. ברור שיש לו השפעה. זהו, זה סוג של החטאת הרבים. אבל מה לעשות, זה הדבר הקשה.

הוא אמר על הבן איש חי, בגלל שהוא לא פוסק כמו אבא שלו,

אז הוא אמר שבגללו יוצאים ילדים שבאבניקים.

אתה מבין דבר כזה? יש לי הרבה דברים אמר עוד. הוא אמר שביטול תורה זה לבדוק תבלילים.

בדיוק, תולעים, לא תבלילים. תולעים, סליחה. תולעים זה ביטול תורה. אז זאת אומרת, אתה בא, עכשיו הוא לוקח תורה, לא אכפת לו, יש לו גם איזה שלוש-ארבע תולעים, דופק אותו. לא, אבל הוא חזר, חזר בו אחר כך. אה, הוא חזר בו אחר כך? כי אני אמרתי לו

שהוא, מה שאומר בפה זה לא מה שכתוב אצלו בספר, כי הוא שכח ממי הוא עתיק.

אז אחר כך הוא חזר בו, ואמר, אחר כך ראיתי, הראו לי שזה באמת... הוא גם לא רק זה, כבוד הרב, סליחה שאני קוטע אותך, הוא גם אמר, החכם לא קוטע את האדם באמצע דבריו.

אבל כמו שאמרת, אני לא שלם אל השלום, אני עדיין לא שלם.

אבל אני אגיד לך עוד משהו. הוא אומר,

הוא עושה גם פילוג בין האשכנזים לספרדים.

הוא אומר שאנחנו, הספרדים, יודעים שקובעים אותם קביעת מזוזה ישר.

אבל האשכנזים, יש להם ספק,

בזלזול הוא אומר את זה,

שים אותם אלכסון. כאילו, מה אתה בא להגיד פה? אתה... לא באלכסון, עכוּם. עכוּם.

מה אתה רומס פה? אתה בא לעשות פילוג ככה? כאילו, מה? אתה בחור מבין, אתה. זהו. עכשיו יש יותר מזה, יש לי עוד הרבה מה לומר לך.

כן. עכשיו,

קודם כול, אתם צריכים לדעת, כולכם, בוא, כל הקהל הזה פה. מישהו פה דרש לכם עד עכשיו את הדרשה הזאת, זה לא...

זה הרב אמנון יצחק שליטה. לא רק זה, הוא גם גדול הדור, שהרבה צדיקים...

הוא גדול הדור.

אמת, אמת שזה גדול הדור.

אני לא מבין את זה.

לא מבינים את זה.

גדול הדור, יש צדיקים, רק תתקן אותי. היום זה לא בעיה להיות גדול הדור, אני אגיד לך למה כולם גדולים.

כן, לא, אני יכול להגיד על השסניקים שהם לא גדולים, הם גדולים.

אז זהו, סליחה שאני ככה, אבל זהו, עכשיו פתחתי,

אז אני רוצה עד הסוף.

זהו, כן?

מה זה זה?

זה שטוי.

עכשיו אני רוצה להגיד, להוכיח לכם למה הוא גדול הדור.

אני יכול, בפרשת מקץ, כתוב על יוסף הצדיק,

שכל מה שהשם עשה בידו, כאילו מצליח בידו,

נכון?

אז זה כבוד הרב.

עכשיו כבוד הרב, תקשיבו רגע, בואו נעשה ריסטר דגע אחורה. הרב אמר, יצא על הבשר והעופות,

נכון?

אף אחד לא האמין לו, מי האמין לרב? מה זה, הרב סתם...

אחרי זה מה היה?

התקשורת באה, נכון, מה שהראינו שהתקשורת העלתה, הרי כולם מאמינו בתקשורת,

כן?

אתם בלוויזיה הוכיחה את דברי שאני צודק. הוא הוכיח את דבריו שהוא צודק,

כי כולם מאמינים בתשקורת, כן? ולא יאמינו לרב צדיק,

יאמינו לתשקורת, מה הוא יודע?

זה דבר ראשון. לאחר מכן היה את העניין הזה של התבלינים.

אני אולי עושה את זה לא בסדר,

ולפי הסדר, אבל אני אגיד ככה.

אחר כך היו את התבלינים,

ואז התשקורת עוד פעם הוציאה את זה,

כדי שיאמינו, כאילו, מאמינים לרב.

אז צריך לעמד את דבריו של הרב, כן? זה רק מראה כמה השם מצליח בידו.

עוד משהו,

היה את העניין הזה של ה... הלחמים, הלחמים.

מה הלחמים? שהראו את הלחמים, איך עושים אותם.

יש הרבה, הרבה, הרבה. יש לי הרבה על הראש. אני אגיד לך עוד משהו.

אני כתבתי את זה הכול במכתב,

רק העץ הרע בא על הדבר הזה, זה לי כזה,

גרם לי לשכוח אותו בבית, עם הארנק. אין לי פה את הארנק עליי.

מה עוד רציתי להגיד לך?

יש לי הרבה מה לומר עליך. אני אוהב אותך מאוד, כבוד הרב. תדע לך, תשמעו טוב-טוב, קהל יקר.

הרב הזה אתמול היה בקריית-אתא.

צריכים להבין, זה היה בצפון.

והרב גם קם בבוקר,

בנצח אמר, שזה ארבע שלושים ומשהו, לא?

היום.

קצת יותר נכון. לא משנה.

סליחה, קצת יותר מאוחר. כן, סליחה.

אתם צריכים להבין

שהנסיעה לקריית-אתא מבני-ברק זה שעתיים נסיעה, משהו כזה.

בקיצר, הרב לא יודע מתי הוא ישן.

זה מלאך אלוקים מול העיניים שלכם.

הוא לא ישן.

חזר מקריית-אתא.

לפני יומיים היה לו ברעננה.

היום בראשון-לציון. כמו שמואל הנביא.

זה כמו שמואל הנביא המחטט רגליו בכל עם ישראל. כדי מה? כדי להחזיר את כל עם ישראל בתשובה.

ואני אומר לך, כבוד הרב, אני מוכן,

לא יודע מה לעשות בשבילך הכול.

מוכן למות בשבילך.

לא. כן.

אז מה אני ארוויח?

לא, רק בשביל שתביא את הגאולה.

לא, אם תישאר חי אז יעזור. כן, ברור. אני סתם ככה בשביל ככה לך.

עכשיו, אתה יודע, כמו שאתה שם לב, אני כבר בזה.

אבל, באורות, באורות. כן, לא אורות.

לא, אני לא מה...

לא משתבח הבורא, אני איתך.

יש לי רב שמלווה אותי אולי דרך האינטרנט. אולי אני חושב שאתה הרב שלי. אני יכול לקרוא לך כאילו את הרב שלי.

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. אני משתדל להיות חסיד שלך.

משתדל להיות כמה שיותר חסיד שלך.

מה עוד אצלי להגיד לך?

אני לא רוצה כבר לגזוג זמן לאנשים. בטח, יש אנשים פה, צריכים פה ברכות וזה ועניינים.

רציתי לברך אותך, כבוד הרב, ברכת אדיוט.

אני רוצה לברך אותך שתצליח, שתשפיל את השקר הזה כבר,

ותנסה את האמת למעלה,

ושכל האלה, המלכות הרשעה האלה,

שיפלו למטה.

ואין לי מה להגיד יותר מזה. רק אהבה גדולה יש לי אליך, ותמשיך בדרכך איך שהייתה. השתבח הבורא.

כן.

יש לי עוד הרבה מה לומר, אבל אני לא רוצה...

קח ממני גם את הקיאופון, שאני לא אמשיך ככה לזמר.

דרך אגב, זמיר כהן. שניה, זמיר כהן. הזמיר הזה,

זמיר. הנה עוד ראייה שהרב צודק.

גם זמיר.

רגע, הזמיר הזה. איך אני יכול לאמת את זה?

אני אגיד לכם איך אני יכול לאמת את זה.

בחדשות הראו איזה תלמיד חכם קראתי ספרים של הזמיר הזה,

ופקר והתחיל לצאת מהישיבה והתחיל לצאת מהישיבה והתחיל לפקור בתורה.

למה? כי הוא התחיל לקרוא את הספרים של הזמירוש הזה.

אז תבינו טוב טוב עם מי אתם מדברים, בקיצר,

בלי מחשבות, תהיו אמיתיים, אמת. תודה, תודה. יאללה, מספיק.

תן למחור שם,

בפינה.

אז ראשית כול אני חייב להגיד תודה רבה לבורא עולם ולרב שלי,

שבזכותו אני כבר עשר שנים חזרתי בתשובה.

זה דבר ראשון.

כיום אני לומד בפתח תקווה אצל הרב ישעיהו גרנימן שליטא,

שהרב בעצמו למד שם עם אחיו הגדול, אם אני לא טועה,

לפני 15 שנה.

אני קצת מתרגש.

הסיפור הוא כזה שאני חזרתי בתשובה לפני עשר שנים,

בזכות זה שניתן נכון, בעקבות המחלה של אימא שלי,

שהיא קיבלה את המחלה.

פשוט, איך אומרים, גלגלתי בגוגל כל מיני עצות,

מה לעשות, איך אפשר לצאת מזה, כמו כל בן אדם שמחפש איך לעזור לדבר הכי יקר לו בעולם.

וראיתי כל מיני רופאים וכל מיני כאלה אורן זריפים כאלה למיניהם, כל מיני כאלה

ופתאום ראיתי הרצאה של הרב אמנון מתווכח שם עם, לא מתווכח, סליחה, מתווכח שם נראה לי עם איזה אישה,

שהיא צריכה לשים כיסוי ראש, לא צריכה לשים כיסוי ראש.

ולא כל כך הכנסתי לזה חשיבות, אבל אני נכנסתי והוא אמר לה, אם אני לא טועה זה היה זה,

שקבלי על עצמך כיסוי ראש,

והיא אמרה שהיא לא רוצה, ואם את רוצה שזה יצא לך, המחלה הידועה,

אז היא אמרה, האם מוכן לתת סכום כסף? לא, אני צריך את הכסף, אני רוצה שתקלוי ככיסוי ראש, כי כיסוי ראש זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה.

יכול להיות שאם אני טועה במילים, אז אני מקווה שהרב יסלח לי, וגם בשמיים.

וזהו, אז היא קיבלה עצמה כיסוי ראש, אחרי איזה שבוע או שבועיים היא באה עוד פעם להרצאה של הרב, והיא אמרה שזה רק הולך ומחמיר.

אז הרב אמר, אני שם כיסוי ראש, אז הוא שאל אותה, את באה לכיסוי ראש להרצאה, או שאת באה לכיסוי ראש,

או שאת כל הזמן עם כיסוי ראש. אז היא אמרה, אני בשבתות עם כיסוי ראש, ובאתי להרצאה לכיסוי ראש. אני לא נתתי לך חצי ברכה, הרב אומר, נתתי לך ברכה שלמה.

אז אם את רוצה שהשפע באמת ישפיע,

אז את צריכה לקבל על עצמך כיסוי ראש מלא. אז היא אמרה, אז תברך אותי עוד פעם. אני לא צריך לברך, כי כבר בירכתי, רק צריך שהשפע ירד. כרגע יש דבר שמעכב, שזה כביכול שאת לא שמה כיסוי ראש מלא.

וזה דבר שמעכב, אחרי שהיא שמה כיסוי ראש מלא באמת, והיא בכתה וכו',

אז אחרי איזה כמה זמן עוד פעם, סתם נראה לי ה-MRI, וזה נעלם לה.

ממש, כאילו...

ואז אני התחלתי את התהליך שלה חזרה בתשובה, התחלתי להתקרב,

פשוט מאוד התחלתי, דבר ראשון זה לשמור שבת, כי הרב הרבה הדגיש את העניין של השמירת שבת, זה א', ב'.

ולא הודעתי כלום, אז הייתי נזהר מכל דבר, עד

נכנסתי לאט-לאט לעניינים, דרך קול הלב לאחים ברחובות,

ודרך הרב שוורץ, ושם התחלתי יותר להתחזק ולהתקרב,

ולאט-לאט אני ראיתי שגם אמא שלי התחילה להתרפות,

עברה טיפולים כימואיים, וברוך השם,

השם אחרי חצי שנה בערך, שאני כבר ממש ממש התחזקתי וכבר התחלתי יותר להיכנס,

אחרי שזה כבר היה בזמן סוף הצבא,

אחרי שהשתחררתי, כבר אני ראיתי שהתרפתה ברוך השם וזהו, אז יש לי הקראת הטוב לרב.

המוסר ההשכל זה שאדם צריך ללכת עם האמת עד הסוף,

ולדעת שהקדוש ברוך הוא רחמן והוא אוהב אותנו, אבל מצד שני הוא לא מוותר.

כשכתוב כל מי שאומר שהקדוש ברוך הוא ותרן, יוותרו חייו.

אז צריך לדעת את הדבר הזה שהקדוש ברוך הוא מאריך אפיים,

והוא אוהב אותנו, והוא נותן עוד הזדמנות, ונותן לפעמים,

פעמים שהוא נותן לבן אדם סימנים בממון שלו,

ולפעמים זה בעוד כל מיני דברים, בבתים, ואם הבן אדם לא קולט את המסר, אז לפעמים נאבד לו איזה משהו שהוא חשוב לו, ואם גם זה הוא לא מבין, לפעמים זה נקבע לו בייסורים קלים, ואם גם זה לא מבין,

לפעמים זה גם יכול להיות ייסורים של מחלות שהשם ישמור,

שבשביל לצאת מהן צריך הרבה זכויות.

ולהרבות בזכויות זה עכשיו להרים הרצאה,

ולא תמיד אדם יכול, יש לו את התקציב וצריך לגלגל זכות לדי זכאי, אז אני רק בא לקצר פה שאני גם בא להגיד תודה רבה לרב על הדברים האלה,

וגם אני גם מבקש על עצמי גם שאני אזכה בעצמי גם לרפואה שלמה וזיווג הגון.

מה שמך?

צבי הירש, בן תמר, הראש אישי והוסיף לי את השם, צבי הירש,

בן תמרה.

תמרה.

כן. שם ירפא אותך בכל איבריך וגידיך בבריאות שלמה ואיתנה,

ותזכה לאשת חיל זיווג הגון מהרה.

אמן, כן יהי רצון.

כן.

תן לו לידו, לידו.

שלום, כבוד הרב.

שמי בן.

מתרגש מאוד לדבר איתך. אני רואה אותך רק ביוטיוב.

אני גר בראשון, ואיך שראיתי הרצאה,

אמרתי, אני חייב לבוא.

אצלי שתי שאלות ממש קצרות.

אחת, כמובן, מה שהרב אומר זה קדוש,

אבל כשאני שומע על הרב זמיר כהן, או השני, שגם שמעתי על שאולוב,

הם מנסים כאילו לעשות לאנשים שהם בעלי תשובה, גם אני בעל תשובה,

כאילו להפחית את הסיגריות, נגיד, כאילו, אם זה לא בסדר.

שכאילו, במקום 40, תעשן 30. זה כאילו לא בסדר? לעוד עשר סיגריות פחות משבת?

זה הדבר הראשון.

קודם כול, מה שאדם מפחית בעבירות זה תמיד טוב,

אבל לא נותנים הוראה כזאת ברבים, ולא כפטנט, ולא על הריאות חסים.

אלא על כבוד שמיים ועל השבת,

וככה השיטה שלהם, אתה מבין, להקל, וזה מקלקל.

כי אנשים תופסים את השיטות האלה כשיטות כאילו, ככה אמר הרב.

ככה אמר הרב.

ברור שאם בן אדם יעשה פחות עבירות, הוא ישלם פחות.

אבל אתה צריך להוציא אותו מהבוץ, אתה צריך להוציא אותו מגיהינום.

אם אתה כבר יכול להגיד לו את זה, תגיד לו את הכול. תראה איך אני מתמודד עם אנשים חללי שבת,

הוא משכנע אותם בכמה רגעים.

למה?

כי צריך להגיד לו, תאם את מה שהשם רוצה. השם רוצה הנחות? הנחות, תוריד לו.

תוריד לו כמה גחלים? עדיף שירדו כמה גחלים.

הוא רוצה שלא יהיה בגחלים בכלל.

אז איזה מין רב זה?

תאר לך שאתה בא לניתוח ועושים לך חלקית.

חלקית. אומרים למה? כי אם נעשה יותר מדי, אולי זה יכאב לו,

יהיה מכוער,

יהיה לו תפרים,

יהיה לו, ומשחררים אותו, אז הוא ימות עוד מעט.

העיקר שתצא טוב.

שתהיה דוקטור שלא חותך לגמרי מההתחלה עד סוף הבטן.

אתה מנתח עדין,

קוסמטי.

זה ודאי. הבנת את הרעיון?

לפני שאני אגיד לנושא הבא, הייתי, שיש אנשים כופרים כמו ידען, שהרב יודע, הייתי, ממש הזדעזעתי איך שהוא דיבר לרב,

זה מטבריה, ימר שימוע,

שגם דיבר לו יפה לרב, אז זה... אתה מדבר על רוקנבי.

רוקנבי, שברוך השם הוא קיבל את מה שמגיע לו. עוד לא, עוד לא.

מי שפגע ברב, אני מאחל לו רק רע. עכשיו מאשימים אותו בשוחד.

ברוך השם, כן יהיה בכלא. כן, עכשיו יש לו תלונה במשטרה.

אני מקווה שיהיה לו,

עד שהוא יבקש סליחה מהרב, אם הרב יסלח לו, רק שיהיה לו רע. אני מקווה. הוא לא יבקש, אל תדאג.

דבר שני, גם שאלה מוזרה, אם הרב יודע,

אבי נפטר לפני 21 שנים, אני התחלתי לחזור בתשובה משם,

ורציתי לשאול אם יש איזו סגולה או משהו, איכשהו לראות אותו בחלום.

כי אני חולם על מלא דברים, ודווקא אותו, אבא שלי, אני לא מצליח לחלום.

סתם לראות מה איתו, עם השמיים, בסדר. ומי אמר לך שאם הוא יבוא אז הוא יגיד לך את האמת?

לא כל מי שבא מן השמיים אומר את האמת,

ואם גם בא מישהו, לא תמיד זה דבר ברור, זה יכול להיות רמז,

זה יכול להיות דוגמה, וזה יכול להיות משל.

זה משהו שאני יכול לעשות.

ואם הוא יבוא ואתה תראה אותו והוא יפחיד אותך, מה שווה לך? אין לי בעיה, אני יכול לשאול מה איתו. אתה מוכן, יעני, לפחד. הכל אני אעשה. אז אני אגיד לך מה אתה עושה, אפילו שאני לא נוהג להגיד דברים כאלה, וגם לא נכון להגיד דברים כאלה.

אבל אם אתה רוצה, אני אגיד לך. אתה רוצה?

כן. לא כדאי לך.

אולי בכל זאת, אם אשה אגיד לי הערה, אני אכבד. עזב, נו, בשביל מה? תגיד לקדוש ברוך הוא שיתגלה אליך, הוא בעצמו.

וינחה אותך בדרך אמת, עדיף. אל תדאג.

אני אברך את הרב מי אני הקטן, שרק הרב יזכה לאריך ימים. אמן. ובאמת, אני אוהב את הרב מאוד. אמן, ברוך תהיה. תודה, תודה.

תן לאישה שם באמצע, תרימי את היד.

תן לאישה שם.

שלום, כבוד הרב. שלום.

לא מזמן ראיתי אותך.

והנה, יש לי התרגשות אפילו. לאט-לאט, בסדר.

תקרבי את המיקרופון.

כן.

לא, אני מתרגשת בגלל זה.

כן.

לא, לא, הלב שלי נוסף.

הלב דופק זה טוב. קודם כול, נגיד לכבוד הרב,

שבדיוק לפני שהגעת, היא קיבלה על עצמה כיסוי ראש. ברוך השם.

ואני רוצה,

אני רוצה, כבוד הרב, בבקשה,

לברך אותי. בבקשה.

בשמחה, בשמחה. למה?

בת מיכל בת מרים. סליחה. למה? למה את רוצה ברכה? בריאות הנפש וכאילו פחד ערדות יש לי.

ודופת לב, לא יודעת למה.

בסדר גמור.

מה השם עוד פעם? מרים? מיכל בת מרים. מיכל בת מרים. השם יזכה אותך

לרפואת הנפש והגוף בתוך שאר חולי עמו ישראל.

אמן. נהרה. אמן. ושהפחד שיש לך יעבור לנסראללה.

אמן.

את יכולה להירגע, גמרנו. כן.

אפשר, כבוד הרב? כן, כן. יופי.

השם יברך אותך. אמן. ורדבת מזל.

אני רוצה בבקשה, אני 21 שנה נשואה,

ופרי בטן, בעזרת השם, בלי נדר. אני, ברוך השם,

בשבעה של אבא שלי, אני קיבלתי על עצמי צניעות,

כיסוי ראש, שיזכה אותו למעלה בשמיים. בת כמה את?

אני בת 46.

עברת קצת את הזמן. עברתי, אני יודעת.

אבל בסדר, אני לא מפחד לברך.

כן? ורדה בת מזל.

השם יפתח את מזלך, אמן. ויוציא לך ילד כמו ורד.

אמן, אמן.

עוד משהו.

אמרת יפה, כי השם שלי ורד,

אבל אני הוספתי את שם השם והפכתי אותו לוורדה,

כי במקום זה ורד השם שלי. בסדר גמור. יפה מאוד. תודה רבה. שם יעזור. עוד משהו, בבקשה, כבוד הרב. כן. את למטה. מאיר.

מאיר, בבקשה.

מה לעשות? מה לעשות איתו? אני מבקש שיברך אותו. בבקשה.

מה השם שלך, מאיר בן?

בן ספירול.

ספירול?

השם יזכה אותך לכל טובה וברכה לעבודת השם יתברך.

אמן.

כן.

שאלה נוספת, תן לבחורצ'יק שם.

תעמוד, תעמוד.

שלום, כבוד הרב. שלום.

תקרב את המיקרופון.

על פי הסוד, ככה שמעתי שהשם מפעיל אותנו, נכון?

מפעיל? לא מפעיל. מה פתאום מפעיל?

הקב' ברוך הוא משגיח עלינו.

הוא לא מפעיל אותנו?

לא, מה פתאום? אנחנו רובוטים.

אנחנו מפעילים את עצמנו? בדיוק, הנה.

ככה? אני החלטתי עכשיו לעשות.

אבל ככה שמעתי, אתה יודע, על פי הקבלה.

זה נקרא פלסטלינה.

לא? שומע פה, שומע שם, משתנה פה, משתנה שם. מי שלומד טוב יודע, לא משתנה.

אשריך. תודה.

מה שכתוב שאין אדם נוקף אצבע,

זה פירושו שהאדם הולך בדרך,

והאצבע שלו נכנס בקוץ,

אז זה הולך על פי דין.

אין דבר שקורה לאדם שלא על פי דין.

כן.

שאלה לבחור פה עם הזקן.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב. יש לי שתי שאלות.

שאלה ראשונה,

אני רוצה בבקשה שתגיד לי בשלושה מקרים שונים שאני אגיד לך.

מה קורה עם בן אדם אחרי המוות?

כן.

מקרה ראשון,

בן אדם קופץ מבניין,

מתאבד, מת.

מקרה שני,

בן אדם קופץ מבניין,

באמצע מתחרט, חוזר בתשובה ומת.

מקרה שלישי,

בן אדם מגיל 35 עד גיל 70 רק שוכב במיטה,

לא לומד תורה, לא שומר שבת,

מוציא זרע לבטלה מדי פעם,

וככה מת.

בשלושת המקרים האלה, מה קורה איתו אחרי המוות?

זו שאלה ראשונה.

רגע.

מי שמתאבד על דעת להתאבד,

אין לו חלק לעולם הבא,

הוא נמצא בכף הקלע לעולם.

מי שהתאבד ובאמצע התחרט,

כבר לא עוזר לו.

הוא התאבד.

אז זאת אומרת,

אנחנו גם לא יודעים שהוא חזר בתשובה, כאילו באמצע הוא התחרט,

וזה גם לא חזרה בתשובה,

זה רק התחרטות על עצם הקפיצה.

להגיד לך בדיוק מה יהיה בסופו אני לא יכול להגיד,

אבל מבחינתנו, לדוגמה,

אם היה ידוע שהוא הולך להתאבד והשאיר מכתב שהוא הולך להתאבד,

אז המצב שלו כדין המתאבד הראשון.

מי שמגיל 35 נהיה טמבל כזה, כמו שאתה מתאר, עד גיל 70 ומת,

אז גם אם הוא עשה מצוות לפני כן,

זה נקרא שהוא תוהה על הראשונות ומפסיד את הכול.

ואז הבן אדם הזה ייענש בכל העונשים על פי מעשיו.

הוא יגיע לכף הקלע או לגיהינום?

זה יכול להיות

כך וכך, וגם גלגול, ותלוי.

זה תלוי, אי אפשר לדעת בדיוק,

כי זה מורכב.

גם מה האילוצים שגרמו לו.

המשקל זה לא רק עצם העבירות.

יש אדם, לדוגמה, עושה עבירה

ומתבייש באחרי זה, באמת מתבייש.

כתוב מוחלין לו.

יש בן אדם שעושה עבירה ושמח בא ושש מאושר

גם אחרי העבירה.

זה משהו אחר, שניהם עשו אותו עבירה.

זאת אומרת, יש

בין המדרוג,

בין זה שעושה עבירה ברצון ובשמחה לבין מי שעושה מתוך אונס או בשגגה,

יש מרחקים גדולים ומדרגות שונות.

זה לא הולך, תלוי בנסיבות גם.

תלוי גם בהכרה שלו, מה הייתה הכרתו,

מה הכרתו בכלל,

מה הכרתו בשעת המעשה.

יש דיונים בזה,

יש כללים.

לכן אי אפשר להגיד על בן אדם באופן ספציפי מה יהיה דינו.

אוקיי. שאלה שנייה.

שמעתי שהרב מדבר נגד ארגון ההידרדרות, ששמים תמונות של נשים באינטרנט ובטלוויזיה.

רציתי לשאול למה כשאישה מהקהל שואלת שאלה בהוצאות של הרב,

אז מצלמים אותה ושמים את זה אחרי זה ביוטיוב.

אני אגיד לך.

קודם כל, לפני שאני יצאתי נגד הידרדרות,

אז הזמיר יצא נגדי ופתח את לועו לדבר כנגדי שרה,

והוא גם חתם בבחירות הראשונות,

שכאילו אני דוקר את הרב עובדיה יוסף וכולי.

אני ניסיתי לגונן עליו להגיד שהוא לא חתם,

והוא ברוב טיפשותו אמר, כן, כן, אני חתמתי, מחוץ לארץ גם אפשר לחתום.

והוא חתם נגדי דברים איומים וקשים.

טוב, זה דבר ראשון שידעו הציבור שלא אני התחלתי איתו, הוא התחיל איתי ולא רק איתי, על כל עבודתי במשך כל 44 שנה.

אני בניתי אותו,

אבל ככה זה כשבנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי.

עכשיו,

הוא פתח אתר של זימה,

ששם יש אנשים ונשים שיכולים להתקשר בינותם אחד עם השני, ממלאים טופס שהוא חרטא,

ואחרי זה היא אומרת לו, צפה בי.

עכשיו, המטרה שהוא צופה בה לא תמיד קשרה,

וברוב המקרים זה לא כשר.

זאת אומרת,

יש לנו גם שיחות מוקלטות של נשים שנשאלות אם היא שומרת נגיעה או לא שומרת נגיעה.

זאת אומרת, הוא רוצה אחת שלא שומרת נגיעה.

אז זה אתר שידוכים או זימה?

וכאן נפלו גם נשים שהיו נשואות ואחרות,

והרב בן-ציון מוצפי מעיד שהגיעו אליו מקרים כאלה, אליו.

אז זאת אומרת, זה לא דבר פשוט.

זה אחד.

עכשיו, לזה שאנחנו מדברים בהרצאות

ומראים את הנשים ששואלות את השאלות.

זה על פי ההוראה של הרב שלנו, הרב שפירא, זכר צדיק וקדוש לברכה.

שאלנו אותו האם לעשות, להראות רק גברים או לא,

וגם האם להוציא את הדיסקים או הקלטות, שהיה אז וידאו.

אז הוא אמר, להוציא את זה כמו שזה. למה? גם נשים רוצות לראות מה נשים שואלות,

וגם הן רוצות לחזור בתשובה.

אם תעשה רק את הגברים,

הנשים לא יתקרבו, כי יגידו, זה חרדים,

כמו שהחילונים לדוגמה אומרים, הדרת נשים, כאילו.

אז זאת אומרת,

יש דברים שצריכים לראות את השואל,

מה הוא שואל,

איך הוא שואל,

וכו' וכו'. זה משפיע גם על הבן אדם המתבונן ושומע.

כמובן,

שמי שלא רוצה לראות נשים,

אז הוא משפיל את העיניים ולא מסתכל, רק שומע. יש לי כמה הרצאות.

כשדיברתי בציבור של חרדים בירושלים, לדוגמה,

ואתה תראה שמראים שאלה של אישה,

אתה תראה שחלק גדול מהציבור עושים ככה מראש.

אשריהם ואשריה חלקם.

הבנת?

תודה.

כן.

תן לבחור פה.

אעמות, אעמות.

לא, רגע. קודם הוא.

כן.

לא, השני אחריו.

כן.

שלום, כבוד הרב. שלום.

יש לי שאלה.

אני רואה הרבה כתלמידי חכמים,

אברכים, ראשי ישיבות, שמעשנים.

רציתי לדעת, כאילו,

יש הלכה פסוקה, כאילו,

שמרתם לנפשותיכם.

יכול להיות שיש כאילו גדולים,

מתירים את זה.

אני לא מתיר לעשן.

אני לא קניתי אף פעם חפיסת סיגריות למישהו.

אפילו שלפעמים אני בחוץ לארץ, פעם היו מבקשים ממני להביא קרטון.

אני לא עוזר לאנשים למות.

אבל יש כאלה שאומרים שאם מעשנים קצת,

אז זה לא כל כך מסוכן.

יש כאלה.

ויש כאלה שאומרים שקצת ועוד קצת נהיה הרבה.

אז לכן אני לא בעד,

אבל צריך לראות כמה האדם מעשן או לא מעשן.

עכשיו יש גם עוד דבר. יש מחקר שאומר שיש אנשים שיעשנו והם ימותו מסרטן הריאות.

60% מתים מסרטן הריאות בגלל עישון.

ויש מחקר שאומר שזה תלוי בכל אדם. יש אדם שעשן 100 שנה ולא יקרה לו כלום,

וזה תלוי

במשהו בתוך הגוף, במטאבוליזם שלו,

ששם זה,

פעם הגדירו את זה בתור X ו-Y, משהו כזה.

מי שיש לו את ה-X, נגיד,

אז הוא כן יכול להיפגע מזה, ומי שיש לו את ה-Y, לא. אבל אתה לא יודע, אתה מהמר על החיים שלך.

כי בן אדם לא יודע מה יש לו.

בכל אופן, זה דבר לא נצרך, זו תאווה מיותרת,

כמו שותה אלכוהול וכו'.

עוד שאלה.

אני, ברוך השם, כאילו, בזכות הבאה בחזרתי תשובה, ועברתי לישיבה בירושלים.

וזה קורה, אני בישיבה, כאילו, לא אוכל מהישיבה. מבחינתי לעצמי אוכל.

אבל קורה לפעמים שאתה יודע, אתה בא במוצץ, נגיד,

ואז אתה רעב, ואז פתאום אתה הולך לפיצה, אז כאילו,

כבוד הרב, הוא אומר שאסור לאכול את זה.

אז כל עוד לפעמים שאתה כאילו הולך ואפשר להגיד נופל.

בירושלים יש פיצה כשרה. כן, אני יודע, אני הולך לישראל, לחבר שלי. ישראל, כן. אבל לפעמים קורה שהוא סוגר והכול,

ואז אין לך מה לאכול.

אז תשמור במקפיא.

כן, לא, אבל אתה כאילו, נגיד, סתם, אני אתן לך דוגמה, אני, נגיד, בא מהבית,

מראשון לירושלים,

ואני כאילו מגיע, וכאילו, זה כבר מוצש, אז אתה רואה, ואז כאילו, קורה, נגיד, שאתה הולך לפלאפל. תבוא אלינו לחנות, תיקח. כן, אין לי זמן פשוט, אני כאילו בישיבה, ואז אני חוזר לבית.

כשאתה חוזר, תעבור דרכנו, תיקח לך שקית מלאה,

תקפיא,

ואחר כך תאכל כמוני, גם אני מקפיא.

כאילו, טופו וזה?

כל הדברים שאפשר, יש אצלנו מלא.

בסדר גמור, אני רואה בזה שם.

ואם יש שם ברכה, למשפחה שלי חזרה בתשובה.

ובאמת... משפחת?

משפחת אילהל.

אילהל.

אילהל? כן, אבל גם אני... שיחזרו בתשובה שלמה מהרה. אמן. ועוד דבר, בימי שישי יש כמה בחורים, אני ועוד כמה בחורים,

שעושים עונג שבת לבחורים צעירים, במקום שיצאו לחורות וישתו וישנו.

אז רציתי שתיתנו ברכה על המקום שיש... תצליחו בגדול. אמן, אמן, אמן, חזרתי.

תן לבחור פה קדימה.

ערב טוב, כבוד הרב.

ערב טוב.

יש לי קרוב לחמש-שש שנים.

קורה לי...

אני חולם חלומות אמת.

בסדר?

חלמתי שלושה חודשים לפני הגירושים שלי, חלמתי

על בית-דין.

שלושה רבנים שצועקים לי שהיא מגורשת.

אחרי שלושה חודשים התגרשתי.

חלמתי על ההעפלה שאשתי הפילה יום באותו ערב. חלמתי.

בעצם קמתי והלכנו לבדיקה עם אשתי השנייה.

לבדיקה,

וגילינו שהיא הפילה.

לא מזמן חלמתי גם על הבבא סאלי.

לפעמים זה חלומות טובים.

מה חלמת על הבבא סאלי? חלמתי שאני נמצא באיזשהו מקום,

ובעצם נותנים לי מפתח ועליו יש תמונה של הבבא סאלי.

אני הולך לאיזה קופסה כזאת, חצי זכוכית,

פותח אותה, מוציא משם כסף,

והולך.

זה היה לא מזמן. הלכתי יום אחרי זה, הלכתי לקבר של הבבא סאלי, קראתי פרקי תהילים.

חוץ מזה, לא פתחו לך קופסה עם כסף? לא, הלוואי.

חוץ מזה, אבל כמה שיש גם חלומות טובים, יש גם חלומות רעים.

ועם חלומות רעים מגיעה גם

תקופה רעה.

אז מה אתה רוצה לשאול?

אני הלכתי לרב שלי, הרב שלי זה הרב הראשי של כרתים בחב״ד,

והלכתי גם לעוד רבנים, ולא נותנים לי תשובה באמת מה זה. חלק אומרים לי, אתה צריך לעשות תיקון,

חלק אומרים לי...

אתה, יש לך נשמה גבוהה,

אבל לא מקבל בסופו של דבר את התשובה.

למה אני צריך לעבור את כל זה?

קודם כל, אין פה בן אדם שלא חולם חלומות, גם טובים וגם רעים.

ויש גם כמה שחולמים חלומות שמתברר שבאמת יש בהם איזה עניין במציאות.

הדבר הכי חשוב בחלומות,

זה שקמים מהם.

אם קמת, אתה צריך להיות מרוצה.

זהו.

תגיד מודה אני לפניך,

שעזרת בי, כי יש כאלה שהוא לא מחזיר להם גם עם החלום.

זהו.

ועוד משהו.

הייתי רוצה ברכה

לבן זכר בריא, צדיק, שיכול להיות צדיק,

ובעזרת השם. עם שפם או בלי שפם?

עם זקן כמו אצל הבא. מה השם?

דוד.

דוד בן?

דוד בן חיים.

רותי.

ודוד בן רותי.

המציאות יותר קשה מהחלום. כן.

דוד בן רותי. כן.

מי אשתך?

אפרת.

אפרת בת?

רחל.

רחל. השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים,

בן צדיק

וירא שמיים.

אמן.

תודה רבה, כבוד השר. תהיה בריא. שאלה אחרונה לבחורצ'יק שם, כן?

תעמוד.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

רציתי להגיד לרב, קודם כול, אני שומע המון הרצאות של הרב, ואני מאוד מתחזק.

ברוך השם.

ובעקבות ההרצאות אני יודע יותר את האמת, כי הרב מדבר ישר ולא משחקים.

מה שצריך לעשות,

מה שצריך להגיד.

ובהרצאות ראיתי הרצאות שממש

פחדתי.

הרגשתי שאני,

במצב שנגיד אני, בטח שאני אגיע לגיל 120,

מה יהיה איתי בשמיים?

אז אה... זאת אומרת, הבנת את ההרצאות, אני רואה. כן, כן. אני שמתי אותן. ברוך השם.

כן. אז אני שואל את הרב...

מה יהיה איתך בגיל 120? איך אני יכול לדעת, מה, כן. אם אתה תתמיד ללכת בקו שאני אומר על פי התורה הקדושה, אתה תגיע הכי טוב לשמיים,

הכי מסודר. איך אני יכול לדעת איפה אני נמצא?

כרגע, איפה אתה נמצא פה? בראשון לציון, בעולם. כן, אבל איך אני יכול לדעת? לפי המעשים?

מה, אם אתה כל הזמן עושה רק דברים שהתורה מתירה, אתה מסודר.

ואם לא?

כי כל אין אמצע ולא יחטא על זה.

לא, לא.

כשאומרים אין צדיק ולא יחטא זה בשגגה,

לא שהוא עושה במזיד.

יכול להיות שבן אדם, נגיד, יפספס תפילה.

יכול להיות שהוא יניח תפילין והתפילין שלו יזוזו מהמקום וזה נחשב שהוא לא יניח תפילין.

יכול להיות שהוא יעבור ברחוב והוא ייכשל במראה אסור.

יכול להיות, זה בשגגה יכול להיות, בשגגה.

אבל צדיק לא חוטא במזיד, חס ושלום. מי שעושה במזיד,

הוא נקרא רשע.

הבנתי, ויש על זה חזרה בתשובה, גם במזיד, נכון הרב? מה?

אדם שחטא במזיד.

כן, יש תשובה על הכול.

ושמעתי מחילה, כבוד הרב,

שיש עבירות בתורה שהן הכי חמורות,

שהן לא עוברות על האדם, אלא אם כן הוא היה צריך לעבור ייסורים,

וזה כביכול מכפר לו,

גם על ידי תשובה וגם על ידי יום הכיפורים שעבר עליו.

נכון.

זה חילוקי כפרה של רבי ישמעאל, אבל יש את הפטנט הגדול

והנפלא של רבנו יונה, מה שאמר פה מי שאוהב אותי,

מה השם שלך? גם אני כבוד הרב. איך?

משה.

אז הוא אמר,

צריך לנשא את האמת ולהשפיל את השקר.

אם אדם

עושה את זה,

שתמיד הוא מרומם את אנשי האמת ומשפיל תמיד את כיתות השקר,

אדם כזה, לא יעברו עליו ארבעת חילוקי הכפרה ולא יצטרך ייסורים.

בחילה, לא כל כך הבנתי.

אם אני עכשיו רק משבח את הצדיקים האמיתיים... רגע, אדם שכביכול חס וחלילה עבר על העבירות ש... עבירות קשות וחמורות, שחייבים עליהן מיתה. כן.

והאדם הזה עכשיו מחליט לשנות כיוון.

הוא משבח רק את הטובים האמיתיים,

את הצדיקים האמיתיים, לא המזויפים, האמיתיים,

ומשפיל את כיתות השקר, אפילו אם נראים צדיקים, אבל הם לא צדיקים.

משפיל אותם.

זה תיקון גדול מאוד, כי הוא נקרא מקדש שם שמיים.

אי אפשר למרוח הכול,

לעשות את כולם בצבע אחד,

ועמך כולם צדיקים.

זה נכון שכולם בפוטנציאל צדיקים. במציאות, לצערנו הרב, לא כולם צדיקים.

לא, אבל לא הבנתי, הרב, איך זה קשור?

איך אדם שעבר אחד מהעבירות, מה זה קשור כאילו לשבח את הצדיקים? כנגד,

אתה רוצה הרי להעמיד את התורה. קודם חיללת שם שמיים בעבירות?

נגיד. חילנת.

אתה רוצה עכשיו לתקן את זה, נכון? כן. אז אם אתה מרומם את הצדיקים ואתה אומר שכדאי

ללכת בדרכם והם צודקים וככה צריך לחיות, וזו הדרך הנכונה. אוי, הבנתי. אז אתה מקדש שם שמיים, כי אתה אומר זאת הדרך של האלוקים. וזה מכפר. אבל אם אתה רואה את הרשעים או מתחזים לצדיקים,

ואתה אומר זה לא הדרך, זה שקר, זה לא נכון,

אז אתה לא נותן לאנשים ליפול בטעויות שנפלת קודם.

אז אתה גם מקדש שם שמיים.

הבנתי. אז אם אתה עושה את זה,

חידוש השם זה כנגד חילול השם,

שהכי גרוע בכל העבירות זה חילול השם.

ואם אתה עושה קידוש השם באופן הזה,

על שני הצדדים,

גם מרומם את האמת וגם משפיל את השקר,

זה קידוש השם שמוחל לך על הכול.

הבנתי.

עוד שתי דברים קטנים, הרב? בבקשה.

דיברתי עם חבר, עם מישהו,

הוא נסע, יש לו רישיון,

עשה תאונה,

מאשימים אותו שהוא לא נסע בסדר.

זה לא נגמר כל כך טוב, זה נגמר בדיונים, בבית משפט.

השאלה היא, והאדם הזה חוזר בתשובה.

השאלה היא למה זה קרה לו ואיך אני יכול דרך הרב, בעזרת השם, להגיד לו המלצות שהוא כן יעשה?

קודם כול, למה זה קרה לו אני לא יכול להגיד, אבל אני יכול להגיד עיקרון.

כן. העיקרון הוא שאם הוא פגע במישהו,

אז כנראה שמגיע לו את העונש הזה בגלל שמגלגלים חובה על ידי חייו,

ומה הוא היה חייב קודם הוא צריך לדעת.

זה דבר אחד.

כי ההוא נפגע,

ובאה לו חובה, כי הוא נפגע. ואם הבן אדם שנסע נפגע?

מי שעכשיו פגעו בו,

אם חבר שלך נגיד נסע ומישהו נכנס בו? כן.

למה זה קורה? כן.

אז כתוב שתאונת דרכים, לדוגמה, זה בחינה של סקלה.

אם אדם עבר על איסור שיש בו סקלה,

אז סוקלים אותו.

מה זה סוקלים אותו?

או שהוא נופל על דבר קשה,

או שמפילים עליו דבר קשה, או זורקים עליו אבן,

או שהוא נופל על אבן.

מכונית שנתקלת בבן אדם בתוך מכונית,

זה סקלה.

אז תלוי מה היו העבירות שהוא עשה בעבר לפני שחזר בתשובה.

הבנתי. עכשיו,

מה עליו לעשות?

תשובה.

להתחרט על העבר, על כל העבירות שהוא עבר,

לקבל לעתיד לא לעשות, ולהתוודות ולומר,

אנא השם, חטאתי, עביתי, פשעתי וכו'.

זה דבר אחד.

דבר שני, אם הוא באמת אשם,

צריך לפייס את הבן אדם שהוא עשה לו, גם אם יש משפט.

ולהתפלל לקדוש ברוך הוא שיוציא אותו מזה הכי טוב, אבל

שימחל לו הבן אדם.

האדם הזה, הוא לא, פגע בו, וכאילו,

הוא עכשיו בסדר.

ככה הבנתי.

הוא היה בבית חולים.

אבל צריך לפייס אותו.

כן, אי אפשר למצוא אותו. למה אי אפשר? יש תלונה, הרי. מישהו תובע אותו.

אמרת שיש משפטים, מי תובע אותו? אה, כן, כן. אז אפשר את הרגע... אז הוא יכול בבית משפט להגיד לו, אני מבקש מחילה על מה שקרה.

וזה הכול.

אבל טוב, זו הדוגמה וזו האפשרות. קדימה. שאלה אחת. שאלה אחת. אם הרב זוכר פעם, בשיעור הקודם, דיברתי עם הרב לגבי,

שקשה לי בבית, לגבי עם אמא שלי,

אז הרב אמר לי שאדם שעשה לך טוב,

לא להחזיר לו רע.

כי הוא יכול... לא להחזיר לו רע. לא להחזיר לו רע, כן.

ואז הרב אמר לי ללמוד מידת הענווה, מידת הגאווה.

יפה.

כן.

אה... הצלחת ללמוד.

תאמין לי, לא הצלחתי הרב.

אבל לקחתי על עצמי דברים אחרים, כי אמרתי, אם אני אקח את זה, אז אני אחסיר לי דברים אחרים.

אבל אתה צריך לטפל עכשיו בענווה ובגאווה.

כן, כן, נכון, נכון. אז קדימה, נו, לא צריך להגיד. אז הנקודה היא שאמרתי לרוב ש...

הסבלנות שלי היא לא הייתה כל כך ארוכה

כלפי ימי שלי,

אז הכל נהיה בלחץ, בכעס, ואין כאילו...

אתה גר פה? אתה גר פה? בראשון.

בראשון. תבוא אלינו לכולל אצלנו, תשב כמה ימים,

תלמד, נכניס לך קצת סבלנות.

איפה זה הרב? אני אשמח לבוא. רחוב מתתיהו עשר בני ברק.

שעה?

מתתיהו הגיבור, אתה זוכר?

באיזה שעות?

משעה ארבע וחצי בבוקר, פתוח עד אחרי ערבית.

והרב נמצא? אני צריך את הרב. אני נמצא, כן, בבוקר ובמנחה בערבית.

הבנתי.

רגע, אז משהו אחרון. אז אני אגיד לך, בתקופה האחרונה אני ראיתי שקשה לי מאוד, אז אני אשתדל לא להיות הרבה בבית,

כי אני יודע שזה נובע מידי ויכוחים, וזה ממש קשה. אז איפה אתה נמצא?

לא בבית.

ברחוב. כן. עם החברים, זה לא טוב. כן, אני יודע, זה גם, זה גם בבית לא טוב וגם בחוץ לא טוב, אז אני כבר לא יודע מה אני... לא, יותר טוב בבית.

אבל הנקודה היא שאני לוקח קשה, שאני יודע שכיבוד אוריין זה מצוות אחת. אז תשב בחדר ותלמד בספר.

קשה לי. יש לי עצה, כל פעם שאתה רוצה לכעוס על אימא,

תיגש אליה ותנשק אותה.

בעזרת השם, זה פשוט באותו רגע, ואחר כך, כן, אני מדבר. אז לכן אני אומר, גש, ישר תנשק אותה, במקום אחר כך לפני.

הרב יברך אותי בעזרת השם ש... שתצליח לחיות בשלום עם אימא.

אמן, אמן, ישר כוח.

ואני אוכל לדבר עם הרב בעזרת השם בפגישה,

שאני אבוא לבני ברק? תבוא, כן. ישר כוח, תודה רבה. כן, אני לא רוצה להאריך,

אבל מי שיודע על המבצע של הדיסק און-קי שאנחנו עושים,

מי שירצה לעשות פה מניה יוכל לעשות פה ערב אצל דניאל.

פה זכות גדולה.

כן, אני מחלק פה למי שרוצה ציציות וכולי.

פמוך אין לך ואילוי, אינו דום,

אינו דום, נוי גאה, עם אלוהים נמנה,

פמוך אין לך ואילוי.

מים דחוזילוך,

לוי, לוי, אוזיל מינוך.

מים דחוזילוך, לוי, אוזיל מינוך.

לה לה לה לה לה לה לדנב, מים, מים דחוזילוך.

לה לה לה לה לה לה לדנב, לוי, אוזיל מינוך.

מים דחוזילוך,

אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אלוהים אל

כאם אלוהים נלמור במוחנך ואלוהי אין עודום אין עודום אין לוי גאה

כאם אלוהים נלמור במוחנך ואלוהי אין עודום אין עודום אין לוי גאה

כאם אלוהים נלמור במוחנך ואלוהי מיינתך עוזי לוח, לוי, לוי, אוזיל מינוך

לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דליל לה דל

אהההההההההההההה

מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מים, מ

חוזי לו, אלה אלה אלה אלה אלה עולם לא יוזיל מינו לא יוזיל לא יוזיל מינו