ניו יורק - כחה של עין הרע וכיצד להנצל ממנה

- - - אין זה התמלול, אלא עיקר הדרשה מהספר של המהר"ל מפראג זיע"א על פרשיות וישב ומקץ - - - 

פרשת מקץ 

בעניין מהות ה"עין רעה"

"ויאמר יעקב לבניו למה תתראו וכו', ויבואו בני ישראל לשבור בתוך הבאים"

"בתוך הבאים, מטמינין עצמן שלא יכירום לפי שצווה להם אביהם שלא יתראו כולם בפתח אחד אלא שיכנס כל אחד בפתחו כדי שלא תשלוט בהם עין הרע שכולם נאים וכולם גיבורים" (רש"י)

נושא זה של כחה ויכולת שליטתה של ה"עין רעה" נתון "ברחובותינו" במין מחלוקת סמויה, יש את הפלג שחושש  ומאמין בכחה של העין הרעה, אותם אנשים יתלו כל מיני "קמיעות" ויעשו כל מיני סגולות ורפואות לסילוק ודיחוי של עין הרע, הם יתהלכו בפחד תמידי שמא מישהו ידע או יודע על מה שיש או אין להם, הם ישתדלו תמיד לא לבלוט הן בלבושם הן בהליכותיהם כיון שלדידם כל משיכת תשומת לב ולו הקטנה ביותר מיותרת ואף מזיקה ובקיצור נדמה שחייהם של אותם האנשים הינה מסכת אחת ארוכה של הליכה זהירה בין הצללים של עצמם...

ומאידך גיסא קשה לומר אך זו המציאות הקבוצה השניה ממש מזלזלת בכל מה שנודף ממנו ריח של "חשש עין הרע" (לכל הפחות כך זה נראה כלפי חוץ) לדידם זה נראה כאילו לא היה ולא נברא כלל המושג הזה של ה"עין רעה", ואם נשאל את אותה קבוצה רבותי היקרים הלא יעקב אבינו בכבודו ובעצמו חשש ואף הזהיר את בניו מפגיעתה הרעה של העין רעה אז איך אתם לא חוששים ואולי אף נראים כמזלזלים, וכאן אנחנו נוכל למצוא "אוסף" של תשובות מאוד מענינות הם יתרצו לנו שחלה "ירידת הדורות" גם על כחה ויכולתה של העין הרעה, הם יגידו זה היה פעם אך בדורנו המודרני והעדכני זה כבר לא כל כך תופס ועוד כל מיני תשובות כאלה ואחרות כיד הדמיון הטובה עליהם...

אז מה האמת יש "עין הרע" או אין? לפחד או לזלזל? להאמין או לא? להתחיל לאסוף קמיעות או להוריד את כל השומים והברזלים המעוצבים למיניהם?

והאמת שסתירה זו נמצאת כבר בגמרא ידועה הגמרא בברכות (נה,ב) שאומרת "אחד בדרך ארץ ותשעים ותשעה בעין הרע" וכן רב שהיה הולך לבית הקברות היה אומר תשעים ותשעה אחוז מן המתים כאן מתו מעין הרע ורק אחוז אחד מן המתים מתו בדרך ארץ, ומצד שני אותה גמרא שם אומרת "האי מאן דדחיל מעינא בישא לימא אנא מזרעה דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא" משמע מגמרא זו שרק מי שמפחד מן העין רעה עליו להזהר ממנה אך מי שלא חושש ממנה אינה שולטת היא בו, וקשה לומר שהפלג הלא מפחד נמנה רק על אחוז אחד שהוא זה המת בדרך ארץ.

במאמר שלפנינו ננסה לשפוך קצת אור על סוגיא זו על פי מקורות חז"ל.

ובכן ברור הדבר שעין הרע הוא מושג שקיים בעולמנו ואל לנו לזלזל או לכפור בו ח"ו כשרב מגלה לנו שתשעים ותשעה אחוזים מבני האדם מתים מעין הרע זוהי לא השערה או מדע בדיוני ח"ו זוהי תורת אלוקים חיים שאין חולק או מערער בדבר, זוהי מציאות קיימת, וכן כשיעקב אבינו מזהיר את בניו לא להתראות במקום אחד כדי שלא לבלוט זה לא בכדי, הברכה שיעקב נותן לבנו אהובו יוסף היא "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" שלא ישלוט בו עין הרע יעקב אבינו לא היה מקדיש ברכה לבנו האהוב עליו ביותר אם לא היה רואה הוא צורך חשוב ונעלה להגן עליו מפגיעתה הרעה של אותה "עין רעה", אם כן ברור איפה שאותו כח מזיק נמצא בעולם אך באמת במה כוחו?

בגמרא שם בברכות מוזכרים ארבעה תנאים שנחלקו מה הגורם העיקרי שמביא את המחלות לעולם ל"ע, רב סובר שעיקר המחלות תלויות בעין הרע, שמואל סובר שהמחלות מגיעות מהרוחות שבעולם, ר' יוסי בר' חנינא סובר שהסבת המחלה היא הצואה היתרה שנמצאת בגוף האדם, ור' חנינא סובר שהסבה היא הקור, ידוע שהעולם מורכב מד' מרכיבים שהם: אש, רוח, מים, עפר, יסודות אלו מקיימים את העולם על מתכונתו בכל רגע, אותם יסודות מווסתים על ידי הבורא יתברך כל אחד לפי מתכונתו הראויה ביותר בשבילו לכל אחד מהם יש את הרמה והכמות המדוייקת בה עליו לפעול בעולם וכל סטייה או שינוי קל ברמה המותאמת לכל אחד מהם מביאה הרס וחורבן לעולם, ובעצם ארבעת התנאים הנ"ל כל אחד מהם התיחס למרכיב אחד ממרכיבי הבריאה שהשינוי בו גורר אחריו הרס וחורבן לעולם, ר' חנינא שאמר שרוב המחלות נובעות מצואה יתירה הוא התיחס ליסוד העפר ורצה לומר ששינוי ביסוד העפר מביא מחלות ל"ע, ור' יוסי בר' חנינא התיחס ליסוד המים ולכן הוא אמר שסבת החולי בעולם הוא הקור שכידוע מקורו מן המים שאחראים על הקור בעולם, ושמואל סובר שסבת החולי בעולם נובע משנוי ביסוד הרוח ולכן אומר שמואל שרוחות יתרות מביאות חולי לעולם, ולעומתם סובר רב ששינוי ביסוד האש מביא חולי לעולם ועין הרע הכח שלה הוא כח האש ששורף ומכלה, בעין טמון כח האש ולכח זה ישנו ויסות מסויים שאם לא עוברים אותו אז הוא לא מזיק אך בו ברגע שישנו מקום המשך אליו יותר מדאי עיניים כח האש שם רב וכידוע אש שורפת...

אך מצד שני מה נעשה עם הגמרא שאומרת האי מאן דדחיל מעינא בישא וכו' וכי זה תלוי באם הוא מפחד או לא הלא זוהי מציאות קיימת שבכח האש להזיק, אלא שכאן צריך להוסיף יסוד חשוב, הגמרא בתענית (ח,א) מספרת את המעשה הידוע אם אותו אדם שהציל אשה שנפלה לבור והבטיחו אחד לשני באותו המעמד שינשאו וכעדים לכך היו חולדה ובור היחידים שנכחו במקום, לאחר זמן שכח אותו אדם מהשבועה והלך ונשא אשה אחרת ונולד לו ממנה בן אך בו ביום אכלתו חולדה, לאחר זמן נולד לו ממנה עוד בן שגם הוא מת במתה משונה שנפל לבור, ואז שואלת אותו אשתו איזה מעשים יש בידיך שבנינו מתים במיתה כה משונה, אמר לה הבטחה יש לי לאשה פלונית, אמרה לו לך ושא אותה לאשה הלך ומצאה שהיתה עדיין יושבת וממתינה לו, אומרת שם הגמרא "אמר ר' אמי בא וראה כמה גדולים בעלי אמנה, מנין מחולה ובור, ומה המאמין בחולדה ובור כך, המאמין בקב"ה על אחת כמה וכמה". את המעשה הזה מסביר ר' חיים שמואלביץ (שיחות מוסר תשל'ב מאמר כו') החולדה וכ"ש הבור אינם ברי דעה ובכל זאת עמדו הם בעדותם והזכירו לאותו אדם את מה ששכח, ובאמת כיצד זה שהם לא שכחו, ומדוע קוראת להם הגמרא "בעלי אמנה"? אלא שכאן טמון יסוד עצום אותו כל יהודי חייב לדעת והוא: דבר שאתה מאמין בו באמונתך אתה נותן לו כח שישלוט עליך לטוב ומוטב, ישנם כל מיני "אמונות טפלות" שלפעמים נראות כמצליחות  או מוצלחות והאמת היא לא מיניה ולא מקצתיה אין בהם שום כח אלא האדם באמונתו בהם אפילו שהם דברים דוממים (דוגמת הבור) נתן הוא להם כח לשלוט בו ולהנהיגו.

שמעתי פעם על אדם שהלך ל"מגדת עתידות" (כהגדרתה, כמובן שהדבר כרוך באיסור חמור) ואותה אשה אמרה לו שהוא עומד לעזוב את העולם בעוד כשלושה חודשים, אדם זה היה בעל משפחה וילדים עמל לפרנסתו על ידי שניהל עסק מוצלח, ואותו אדם לסוף שלושה חודשים ציווה לביתו ומת... ישאל השואל כיצד היא ידעה במה כחה? והתשובה היא שגם אם יש לה "כוחות טומאה" מסויימים אין באותם כוחות קלושים לגזור החיים או המוות רק שאדם זה בהאמינו בהם הרבה והעצים את כחם עד כדי כך שיכלו הם להתעמר בו ואף לגרום לו את סבת המוות השם ירחם.

עין הרע הוא כח שאי אפשר להכחישו ולכן צריך האדם להזהר לא לנקר יותר מדאי את עיני הסובבים אותו, אך מאידך אסור לנו כיהודים מאמינים לפחד ולחשוש יתר על המדה מכח זה כיון שעצם הפחד והחשש המרובה יגרום להתחזקות והתגברות כח זה, אלא אדרבא עלינו לבטוח ולהאמין בה' שהכל ממנו יתברך ברצונו ממית וברצונו מחיה, ניתן את כל כח ועוצמת אמונתינו לו יתברך שהוא מקור הטוב והשפע בעולם ובכך נזכה לשפע של ברכה והצלחה ממנו יתברך, "ומה המאמין בחולדה ובור כך המאמין בקב"ה על אחת כמה וכמה"

(נ' עין טוב).