באר שבע - חכמת שלמה סוגה בשושנים

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

הערב יהיה לתשובה שלמה ונחת מכל יוצאי חלציהם

של משפחות התורמים להרצאה,

ולא ייפלו בנבלות וטרפות.

זרע קודש בר קיימא לנעמי בתרינה ורחמים רושל בן אמה מזל ואלינור יפה בתרינה,

וחייה בן זילפה זינה,

ואלה עילוי נשמת יפה בתלאה,

הורי וחמים נוחתם עדן.

אמן.

אתם יודעים שהיו נפילות בתל אביב, בני ברק וזה, כן?

עכשיו, לפני כמה דקות.

אז אם יהיה זעקה פה או משהו,

תיקחו בחשבון.

הם קיבלו דולר. הם קיבלו דולר. הם קיבלו דולר, הם עלהם עליו.

כן, כן.

אלה פקודי המשכן, משכן העדות אשר פוקד על-פי משה.

אמר הקדוש ברוך הוא לישראל,

בשעה שעשיתם את העגל הכעסתם אותי באלה אלוהיך.

עכשיו, כשעשיתם את המשכן,

באלה אני מתרצה לכם,

אלה פקודי המשכן.

מה כתוב כאן?

כתוב שעם ישראל, כשעשו את העגל,

הכעיסו את הקדוש ברוך הוא,

כשאמרו אלה אלוהיך ישראל.

עכשיו,

אומר הקדוש ברוך הוא, כשעשיתם את המשכן,

כתוב, אלה פקודי המשכן,

באלה

אני מתרצה לכם.

באלה הכעסתם אותי,

ובאלה פקודי המשכן אני מתרצה לכם.

אומר הקדוש ברוך הוא לישראל,

בעולם הזה באלה נתרציתי לכם,

וכן לעתיד לבוא,

שנאמר, הנה אלה מרחוק יבואו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים.

אז רואים שגם כן בלשון של אלה,

לעתיד לבוא,

הקדוש ברוך הוא יתרצה לנו גם כן.

יש קצת פידבק, אני שומע.

קשה להבין את דברי המדרש.

מה היה הכעס של הקדוש ברוך הוא בעגל?

כתוב שהכעס היה, באלה אלוהיך ישראל הכעסתם אותי.

וכאילו שעצם עשיית העגל לא הכעיס את הקדוש ברוך הוא כל כך.

רק הביטוי שאמרו אלה אלוהיך ישראל,

זה שגרם לכעס.

כך כתוב במדרש, באלה אלוהיך ישראל הכעסתם אותי.

במה עם העגל?

לא הכעיס,

לא כתוב.

עוד יותר קשה,

מדברי המדרש

נראה שבעשיית המשכן לבד עדיין לא היה בזה ריצוי ופיוס כלפי הקדוש ברוך הוא.

רק אחרי שנגמר המשכן

אז נזכר הביטוי אלה פקודי המשכן, אלה המניינים

של נדבת המשכן וכלי המשכן.

אז זה היה הריצוי והפיוס.

בזה נסתיים,

אבל לא בעשייה עצמה.

אז איך אפשר להבין את זה? מה באמת הכעיס את הקדוש ברוך הוא?

אמר רבי אבהו,

כל מקום שנאמר אלה

פוסל את הראשונים.

כל מקום שכתוב ואלה מוסיף על הראשונים.

כשאני אומר אלה,

כל מה שדיברתי עד עכשיו נפסל.

ומתחילים עכשיו מאלה.

כשאני אומר ואלה, לא אני, הפסוק.

ואלה, פירושו מוסיף

זה וזה.

דהיינו מוסיף, וו שמוסיפה.

עכשיו נוכל להבין

מה אמר להם הקדוש ברוך הוא.

עשיתם את העגל.

זה מהווה חטא גדול.

אבל במה שאמרתם,

אלה אלוהיך,

בזה הכעסתם אותי ביותר.

למה?

כי אלה פוסל את הראשונים.

אז כל מה שקיבלתם עד עכשיו

בהר סיני,

וכל מה ששמעתם אנוכי אדוני אלוהיך בהר סיני,

כל זה נפסל.

כי אמרתם אלה אלוהיך.

כל מה שהיה קודם,

נפסל.

ולכן מצינו שהקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו כשהיה למעלה,

אמרנו, לך רד.

כי שייחת עמך,

שרו מהר מן הדרך.

עשו להם עגל מסכה.

אז על מה הקדוש ברוך הוא בעיקר מתלונן?

שרו.

שרו מהר מן הדרך.

עוד רק עכשיו היה גילוי בעשרת הדברות והכול,

וכבר שרו.

זאת אומרת, באה ההדגשה על כך שפסלו את הראשונים בזה ששרו מן הדרך,

כי עיקר העבירה בעשיית העגל היא הייתה

מה שהם עזבו כביכול את השם

ושרו מן הדרך שאמר להם.

לכן אמר להם עכשיו,

שעשיתם את המשכן,

אז באלה אני מתרצה לכם.

למה?

כי בזה יש תשובת המשקל.

בעת שאתם פוסלים עכשיו את העגל לגמרי,

קודם הם פסלו את עשרת הדיברות,

עכשיו הם פוסלים את העגל,

כי הם אומרים, אלה פקודי המשכן, רק אלה פקודי המשכן.

כל התרומות והכול שנתנו עכשיו זה רק למשכן,

ואין לנו שום קשר יותר לעגל.

אז התרצה להם הקדוש ברוך הוא. זאת אומרת, כמו שביטלו בהתחלה

את עשרת הדיברות,

עכשיו ביטלו את העגל לגמרי, באותה לשון.

אלה זה פוסל את הקודמים.

קודם פסלו את הקודמים, סרו מהר מן הדרך.

מה התיקון? תשובת המשקל, שיפסלו את מה שעשו, את העגל.

והם אמרו, אלף עקודי המשכן, אם כן

זה פוסל את הראשונים, אז השם נתרצה להם.

ככה צריך להיות עם כל אחד מאיתנו,

כל אדם ששומר תורה ומצוות,

בכל מקום שהוא נמצא.

בעצם הוא צריך להיות משכן

ומקום להשראת השכינה.

הרי ידוע שהקדוש ברוך הוא אמר, ועשו לי מקדש

ושכנתי בתוכם.

לא אמר הקדוש ברוך הוא, ועשו לי משכן ושכנתי בתוכו, בתוך המשכן,

אלא תעשו לי משכן,

אבל אני רוצה לשכון בתוכם של ישראל, בכל לב ולב של יהודי ויהודייה.

אז אני מבקש, תעשו לי משכן.

וזה המקום

שבו קונים את השלמות.

אז העיקר,

מה צריך להיות העיקר?

אם אנחנו רוצים להיות משכן שהקדוש ברוך הוא ישרה וישכין שכינתו עלינו ובתוכנו,

מה עלינו לעשות?

לפסול את הראשונים.

כלומר,

לעקור את כל ההרגלים הקודמים,

לפסול את העבר,

רק אז יכול להצליח.

אבל אם אדם גורר את העבר אל העתיד,

הוא לא יצליח.

כי אם אדם יש לו הרגלים לא טובים, מילדות, מנערות וכן הלאה,

והוא חוזר בתשובה

או החליט לקיים מצוות,

אם אתה לא עוקר את הקודם,

אם אתה לא שורף את הגשר מאחורה,

אתה כל רגע יכול לחזור בחזרה ובעצם אתה גורר אותך את הכול. זה לא פותר, אתה לא תוכל להיות אף פעם חרד על דבר השם.

לכן צריך לפסול את העבר ולהתחיל דף נקי חדש עם הבורא יתברך,

ואז יכול להשכין שכינתו עליך.

כך יהיה גם לעתיד לבוא.

ובזה יתרצה הקדוש ברוך הוא לעם ישראל,

אם יהיה האלה

שיפסול את הראשונים.

בזה תהיה הגאולה שונה מכל הגאולות הקודמות.

שהגאולה האחרונה,

כל הגאולות הקודמות הן כאין וכאפס לידה,

כי אז לא יהיה שום קשר עם העבר,

ולכן כתוב על זה אלה מרחוק יבואו מכל התפוצות שיגיעו.

יהודים הם לא יגררו איתם את תרבות הגויים שהיו שם את המנהגים את הטבעים הם יבואו חדשים ממש לקבל עול מלכות שמיים באמת

ואז יהיה השם אחד ושמו אחד דהיינו כולנו נהיה באחדות גמורה ואז נזכה לגאולה

אומר אור החיים הקדוש עוד דבר

הוא אומר כשאומרת התורה אלה

אלה פקודי המניין פקודי אומר את תרגום מניינייה מניין

סופרים מונים

אז

אומר אלה בא לפסול כל מניינים שבעולם

זאת אומרת כשאתה נותן כסף לצדקה

ואתה נותן את זה למשכן לבית כנסת לבית מדרש לתלמוד תורה לחזרה בתשובה לדברים

שהם רוחניים שהם רצון הבורא

אומר אלה

פוסלים כל מניינים שבעולם

זאת אומרת כל סכום

שיש לך בכל עניין, כל מניין שתמנה

כמה קרקעות, כמה דירות, כמה כסף, כל מניין שבעולם

האלף פקודי המשכן

פוסל את כל המניינים

כי כל המניינים הם קניינים מדומים,

אין להם קיום.

אחד,

יש לו 1,000 דונם ועוד יש לו מכוניות ודירות והכול, וכסף, מיליונים. נו, הוא מת.

יש לו מזה משהו?

כלום.

אז מה זה היה?

קניין מדומה.

זה לא שלו.

זה נשאר לאחרים.

אמרנו, מה לך יש? כלום.

אבל אם אתה נתת לדברים שבקדושה,

נתת צדקה, כמו שאמרתי,

למטרות שהזכרתי,

כל צדקה שנתת זה שלך.

זה עלה למעלה.

זה שלך.

אתה תגיע, תמצא כל פרוטה ופרוטה שנתת לצדקה,

למשכן, למקדש, בית כנסת, תלמוד תורה,

אברכים,

חזרה בתשובה.

כל דבר שנתת זה שלך.

כל השאר

שנשאר ברשותך כרגע,

זה לא שלך.

ייקחו ממך בלי לשאול אותך.

אתה תלך.

עירום בעירייה.

בלי כלום.

אז אומר אור החיים הקדוש,

דווקא פה אומרת התורה, אלה פקודי המשכן. זה המניינים היחידים שיש להם חשיבות.

כל השאר זה מניינים מדומים.

ולכן,

צריך להבין במה להשקיע בחיים.

האם להשקיע בהבלים שלא יישאר מהם שום זכר,

או האם להשקיע את החיים בדברים שקיימים ונצחים,

ושילוו אותך לנצח נצחים.

אספורנו, אחד המפרשים,

אומר שהתורה מזכירה את ההשתתפות של בצלאל בן אורי בן חור,

שמסר את הנפש

על שמו יתברך.

בישראל באו לחור ואמרו לו שיעשה להם את העגל. הוא לא הסכים.

הוא מחה בהם ולא הסכים. הרגו אותו.

רצחו אותו.

אבל הוא מסר את הנפש בשביל השם יתברך שלא לעשות דבר שהוא לא כהוגן.

ובצלאל,

יצא מזרעו, בצלאל הוא בן אורי בן חור,

בזכות שהוא מסר את נפשו חור,

הקדוש ברוך הוא זיכה אותו שיצא ממנו מי שהקים את המשכן,

הנכד שלו בצלאל.

ובגלל שבצלאל בנה בחוכמה,

בטהרה, בקדושה, בתבונה, בדעת,

בחוכמה,

את המשכן,

אז נשארו כל הכלים גנוזים,

ולא נפלו ביד אויבים.

זאת אומרת, המשכן נגנז,

והוא קיים,

וגם הכלים.

אבל זה לא קרה במקדש של שלמה.

מקדש שלמה חרב,

ובגלל שהוא נבנה על ידי זרים גויים,

אז ממילא לא היה לו קיום.

אבל בצלאל,

בן אורי בן-חור,

הוא

עשה את זה מכל הלב.

חכם לב היה.

הנדבות היו של נדיבים שנתנו מנדבת ליבם.

הכול היה בקדושה, בטהרה, עם כוונה גדולה לכבוד שמים, לכן זה התקיים.

אבל כיוון שבית המקדש הראשון נבנה על ידי זרים,

לא התקיים.

אז גם אנחנו, כשהולכים לבנות לעצמנו משכן,

מקום להשרות את השכינה,

אז זה יכול להיות ישיבה,

זה יכול להיות בית מדרש, זה יכול להיות בית כנסת,

כל דבר שבקדושה.

אז אנחנו צריכים גם כן לפסול את הראשונים,

את כל ההרגלים הקודמים, הקדומים,

את כל השקפות החולין

ואת כל ההתפארות

בדברים של מה בכך.

אז לפי אור החיים הקדוש,

המפקד של המשכן בא לפסול את כל המניינים שבעולם, כי כולם מדומים,

והמניין החשוב ביותר

זה דווקא מה שהולך לקדושה.

אם ככה,

אם אדם זוכה לעשות כן,

לא ייפול ביד אויבים.

אם בנית בית מדרש,

ישיבה, בית כנסת,

לא ייפול, לא בעירייה ולא על-ידי שכנים ולא על-ידי כל מיני מרעין בישין,

ואין לך מה להתפעל,

ולא תהיה לך התבטלות מחמדת העולם.

אל תחשיב את העולם בחמדותיו ואל תתפעל מהם,

ואם תהיה כזה,

הדברים שאתה עושה יהיה להם קיום,

וככה אתה יכול לזכות, להגביה את עצמך בדרכי השם ולהצליח תמיד

מעלה-מעלה.

אז

נסביר את דברי הספורנו יותר בביאור.

הוא אומר,

מה המעלות של המשכן

שזכה להיות נצחי ולא נפל ביד האויבים?

דבר ראשון,

הוא היה משכן אחידות.

היו בו לוחות העדות, הלוחות שהשם נתן ביד משה.

דבר שני,

עשו אותו על-פי משה.

אז זה כבר מעלה גדולה מאוד.

דבר שלישי,

הוא נעשה על-ידי עבודת הלוויים ביד איתמר

בן אהרן הכהן.

דבר רביעי,

בצלאל בן אורי בנחול למטה יהודה עשה אותו,

והוא היה אדם גדול שהיה יודע כיצד נבראו שמים בארץ,

וכעין למעלה

הוא עשה למטה.

וכל ראשי האמנים במלאכת המשכן והכלים

היו צדיקים שבדור,

ולכן שרתה שכינה במעשה ידיהם,

והוא לא נפל ביד האויבים.

אבל המקדש של שלמה המלך

שהיו עושי המלאכה מצור,

אף על פי ששרתה בו שכינה,

נפסדו חלקיו.

הוא הצליח לחזק את בדק הבית,

ונפל בסוף ביד אויבים.

מה זה לחזק את בדק הבית?

פה נהיה פרצה, שם היה סדק, פה נפלה אבן,

פה נהיה ככה.

כשאתה רואה דברים כאלה מתפוררים לך בבית,

וכל מיני דברים נשברים והכול,

השכינה לא שורה בשלמות.

אם הכול בשלמות,

לא יאונה כל רע.

אבל בית שני, כיוון שנבנה על ידי גויים,

אז היה צריך לחזק את בדק הבית, לעשות שיפוצים,

תיקונים,

ובסוף הוא גם נפל ביד האויבים. נחרב

הבית לגמרי.

בבית שני

לא היה בו גם אלה התנאים.

לא שרתה בו שכינה ונפל בסוף ביד האויבים.

כל הזהב

שהיה

העיד על קצבת הזהב

והכסף והנחושת

שנכנס במלאכת המשכן, 29 כיכר זהב,

זה היה דבר מועט מאוד.

בערך לעושר שהיה בבית ראשון. בבית ראשון היה מושקע זהב, כסף, הכול,

לאין שיעור יותר מהמשכן.

במשכן שרתה שכינה בכסף קטן, כמו שאומרים.

ובבניין שני, שזה נקרא בניין הורדוס,

הושקע עוד יותר עושר,

אבל עם כל זה

התמיד מראה כבוד השם במשכן של משה יותר ממה שהתמיד

מראה כבוד השם במקדש ראשון,

ובמקדש שני לא נראה בכלל.

מה לומדים מכאן?

לא קצבת העושר

וגודל הבניין סיבה להשראת שכינה.

אתה יכול להיכנס לבית כנסת ענק,

כולו זר.

מדהים.

אתה תגיד, וואו, וואו.

אבל יכול להיות שכל התפילות לא עוברות התקרה,

ואין חפץ להשם לא במתפללים ולא בבית כנסת ולא שום דבר.

למה? כי רוצה השם את ירייו ואת מעשיהם לשכנו בתוכם.

הקדוש ברוך הוא לא מתפעל בכלל מהעושר,

לי העושר ולי הכבוד אמר השם. מה אתה רוצה?

אתה רוצה לעשות עלי רושם עם קצת זהב שיש לך?

אתה רוצה לעשות ככה רעש כאילו מה?

כאילו אני בא בשביל הזהב?

בסדר אתה רוצה לפאר את בית המקדש הקטן, בית המקדש מעט?

אתה רוצה לעשות כבוד.

כן מקום בית אלוהינו בסדר יפה מאוד אבל איפה הלב?

איפה הענווה?

איפה הצניעות?

איפה יראת שמיים?

שם אני רוצה להיות.

רוצה השם את יראב.

הדברים האלה מספיקים בשביל לעורר אותנו גם

לדעת

שסוד השראת שכינה במקום שאפשר להתעלות בו,

זה לא תלוי בבתי כנסת מפוארים, בכוללים מפוארים,

מצופים זהב וכסף.

אלא במקום שיש בו יראת שמיים.

יש בתי כנסת

שהם בניינים רעועים וקטנים,

ספסלים פשוטים, ארונות שבורים,

ודווקא שם השורה שכינה,

כיוון שהכול שם

על טהרת הקדושה והיראה.

מי שהיה בצפת וזכה להיכנס לבית כנסת הארי,

אז בית כנסת הארי הגודל שלו זה חצי מהאולם הזה,

פשוט ביותר.

אין ספסלים ואין כלום, יש שם כמו בצד של הקיר, יש שם כמו חתיכת אבן

שהולכת לכל האורך שהיו יושבים עליה.

היכל לו משהו מיוחד,

ושמה שרתה שכינה.

מי היה שם? הארי הקדוש?

מרן הבית יוסף? האנשייך הקדוש? הרמק קורדוברו?

האלקווץ?

מה כל גדולי העולם היו שם?

ולא היה שם טררם.

אבל השכינה הייתה שמה.

אז זאת אומרת, לא להתפחל מחיצוניות.

הקדוש ברוך הוא רוצה לראות את הפנימיות,

ולא פנימיות סתם של האדם,

של האדם שנמצא שם.

ולכן אומר הפסוק בישעיה,

איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי.

ואל זה אביט,

אל עני ונכה רוח וחרד על דברי.

זה מה שאני מחפש.

אחד

שהוא עני,

נכה רוח,

וחרד על דברי.

לא צריך להיות אדם מסודר, שוויצר, מלא כסף,

כבוד,

מעמד,

חריד.

זהו, אל זה אני מביט.

אני

נכה רוח,

אבל חרד על דברי.

אוה, זה בית שתבנו לי,

עם אנשים כאלה.

ולא אכפת לי הגודל,

ולא אכפת לי איך הוא נראה.

איש שמתקדש,

מטהר את ליבו ואת מעשיו,

הוא בעצמו נחשב מקדש,

משכן,

ושכינה שורה עליו.

אז מה אומר השם?

אני לא צריך בניינים,

אני צריך בן אדם,

אפילו עני,

אפילו נכה רוח,

אבל שהוא חרד על דברי. כל דבר הוא חרד לעשות אותו לפי דברי.

אם הוא חי ככה,

אני משרה שכינתי עליו.

אני מסייע לו בכל דבריו.

אני משקיף עליו בעין חמלתי.

אני דואג לו בכל מכל ומושגח בכל רגע.

ויש לכם דבר יותר טוב מזה שהקדוש ברוך הוא מסתכל עליך בכל רגע ורגע.

והנה זכה בצלאל שהוא יעשה את כל מלאכת המשכן

בזכות אבי אביו חור שמסר את נפשו

בשעה שביקשו לעשות את העגל.

עמד, גער בהם והרגוהו.

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

חייך.

אני פורע לך.

בנים שיצאו ממך אני מגדלן בעולם.

מה אומר משה רבנו? ראו קרא השם בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה.

ראו, כל העולם רואים.

קרא השם

בשם בצלאל בן אורי בן חור.

אבל עוד לפני המעשה של חור

נאמר ותראינה המיילדות את האלוהים ולא עשו כאשר דיבר עליהן מלך מצרים ותחיינה את הילדים.

פרעה גזר

שהמיילדות העבריות,

יוכבד ומרים,

הן

כל אישה הרע שהן יהרגו את הילדים.

ומה כתוב? שהן לא עשו מה שהוא אמר להן,

והן חיו את הילדים

תוך סכנת נפש. אם פרעה יודע שהם עשו ככה הוא הורג אותם.

אבל כתוב שהם ירעו לא מפרעה

אלא ותראינה המיילדות את האלוהים

ולא עשו כאשר דיבר עליהן מלך מצרים.

מה פרע להם הקדוש ברוך הוא? מה שילם להם?

עשה להם בתים.

איזה בתים?

בתי כהונה ובתי מלכות.

יוכבד,

זו אמא של מרים,

נטלה כהונה ומלכות.

זכתה לקבל שני בתים.

אהרון בנה כהן גדול וכל הכהונה ממנו וזרעו

ומשה מלך.

בזה היא זכתה.

ומה שכר נטלה מרים?

היא הייתה שותפה. כתובה תראינה שתיהן.

מה היא קיבלה?

חוכמה.

שיצא ממנה בצלאל.

שהוא היה ממש בצל אל. כאילו כל הזמן יד השם יודע מה השם רוצה.

אז כהונה ומלכות, ודאי שאלה כתרים יקרים ונכבדים.

וידענו שהקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר של שום ברייה.

והרי מרים עמדה באותו ניסיון,

יחד עם יוכבד, אימה.

על שתיהן העידה התורה ותראינה המילדות,

ותחיינה את הילדים.

אז אם היא קיבלה את השכר חוכמה,

ברור שערך החוכמה לא נופל מערך החשיבות של הכהונה והמלכות ביחד.

חוכמה

זה שקול

כנגד מלכות

וכהונה ביחד.

נאמר בשלמה המלך

בגמעון נראה אדוני אל שלמה בחלום הלילה, ויאמר אלוהים שאל מה אתן לך?

בחלום הלילה

שלמה המלך

שומע את הקדוש ברוך הוא שואל אותו

שאל מה אתן לך?

אמרו חכמים זיכרונם לברכה משל למלך שהיה לו אוהב

אמר לו

שאל לך פרוקופי

תבקש לך שררה, כבוד, מה שאתה רוצה אני נותן לך.

המלך אומר

לאוהב

מה שתבקש אני נותן לך.

האוהב הזה היה פיקח הרבה,

אמר אם אני אבקש ואשאל ממנו שיעשה אותי פרקוס או דוקוס

דהיינו תפקיד של שר

זה יוצא מיידי

אלא הריני שואל דבר שכל הדברים תפלים לו

והכסף והזב תפלים לו

אז אמר לו למלך, אמר לו מרי,

הואיל והגזת ליבי שאשאל לפניך

שואל אני ממך

תשיאני את בתך

ועשה חתנך

אמר לו חייך כך אני עושה

כך שלמה המלך

אמר לה קדושה

ברוך הוא

על השאלה שאל מה אתן לך

ביקש חוכמה

לכאורה

נשאלת שאלה אם יש צורך בפיקחות יתרה להבין שלקחת את הבת של המלך

זה יותר חשוב מלבקש תפקיד

ברור זה יותר חשוב

אבל מה החוכמה פה?

מה אתם אומרים מה החוכמה פה?

מה החוכמה?

מה?

פעם אמרתי

שעשרות שנים אני נותן הרצאות אף אחד לא ביקש ממני ברכה לחוכמה

אפילו שיודעים

ששלמה ביקש חוכמה והיה חכם גדול אף אחד לא ביקש מבקשים כסף בריאות

זרע חי וקיים כל מיני דברים מעולם לא ביקשו

אחרי שאמרתי התחילו לבקש

אבל

אני שואל את השאלה מה החוכמה הגדולה לבקש חוכמה

מה זה חוכמה כל כך גדולה לבקש חוכמה?

אם חוכמה הוא השיג את השאר אז פירושו של דבר שזה לא חוכמה לבקש

לב חכם

מאה אחוז אז מה החוכמה בזה זה ברור

מה יותר טוב מזה אם השם אומר בעצמו שאם תשמע לי אני אתן לך הכל והכל מכל כל אז מה יותר פשוט מלבקש שאני אוכל לעמוד בזה וזה הכל

מה הייתה החוכמה?

שקיימת תורה נו אבל גם בן אדם יכול לבקש את זה מה החוכמה של שלמה שהיה חכם שביקש חוכמה?

זה שמענו קרוב למלך נכון אז מה החוכמה?

אתם יודעים מה החוכמה?

לא תאמינו מה החוכמה

אתם לא תאמינו מה החוכמה

הטבע של הבן אדם

שהוא תמיד רוצה משהו נהנה ממנו עכשיו

יותר ממה שהוא ייהנה בעתיד

מי אמר ככה?

הגשש החיוור

מה הם אמרו?

טוב בננה אחת ביד ושתיים בננה על העץ

זה חוכמה

של גשש חיוור

אבל בני אדם מה רוצים? רוצים עכשיו טענה של עכשיו

אומרים לך אתה רוצה

עכשיו מאה אלף דולר או מיליון בעוד עשרים שנה?

אני חושב תן תן תן את המאה אלף תן עד אז נראה מי יחיה מי ימות עזוב

רוצים טענה? עכשיו!

אבל הוא היה חכם

למה?

כי הוא ידע אם הוא יקבל תפקיד עכשיו

אז הוא ייהנה מכבוד ייהנה מכסף

אבל מי שנכנס להיות בבית של המלך להיות חתן

אף על פי שהשלטון גדול בידו

אבל לפעמים המלך מחליט לא לתת לחתן הזה,

לתת לחתן אחר

או לבן שלו

ולא תמיד מקבלים את השררה ואת המשרה מיד

אבל פיקח מבין שכדאי להמתין

כדאי להמתין ולהתאזר בסבלנות

כי הוא יודע שבסוף סוף הכבוד לבוא

זה חוכמה

למה אנשים מפסידים את העולם הבא?

כי הם רוצים עכשיו לענות,

אכול ושתו כי מחר נמות

אז עכשיו הוא רוצה אבל שכל מה שתאסוף עכשיו יותר מצוות נכון שעכשיו לא תיהנה מאה אחוז

אבל אתה תצא מפה עשיר גדול יהיה לך שכר לנצח נו איפה החוכמה שלך?

אתה אמרת שהוא חכם שלמה אתה הבנת את זה כאילו אז למה אתה לא חי ככה?

כי אתה לא חכם

חכם

זה מי שיודע במה להשקיע ולמתי

אבל אם אתה רוצה הרגע הכל הרגע הרגע זה כל הטיפשים רוצים לא צריך להיות בשביל זה חכם

אז לכן

גם לנו הקדוש ברוך הוא אומר תקשיבו טוב מה הוא אומר שאל

שאלי

מה אתן לך?

כל אחד הקדוש ברוך הוא שואל אותו בלי חלום

השאלה שהוא שאל את שלמה שואל גם אותנו מה אתה רוצה?

השאלה עומדת

מה אתה רוצה?

אז הכתוב אומר

הרחב פיך ואמלאהו

אני כשראיתי את הפסוק הזה

מאז התחלתי לדבר

למה?

כי כתוב הרחב פיך ואמלאהו אתה רק תפתח את הפער

ואני אמלא אותו דברים

ואתה תדבר

מה זה אתם חושבים שזה קל לבוא

מול 100, 200,000,

2,000, 24,000 איש לעמוד מולם ולהגיד יש שאלות?

בטח יש שאלות

ומי אמר שאתה תענה?

על מה אתה סומך כשאתה תענה?

אמר השם

ארחב פיך ואמלאהו

מה אתה דואג? אתה רק תן לי את הפה שלך

ואני דרכו אדבר

מה זה עניינך?

אז כמה אנשים מוכנים?

לא זה לא רק לשבת בבית ולעשות ככה אתה צריך לקום וללכת לבאר שבע טילים בבני ברק

ואתה צריך לבוא ולדבר.

אז אם אתה מוכן להפקיר את החיים כמו שאומרים ולתת את הפה שלך

לקדוש ברוך הוא,

לייצג אותו,

להגיד את דברו

ללא חת,

להגיד את כל האמת בפנים,

לא למרוח,

לא לעשות תותים מהחיים

אלא להגיד את האמת בין אם היא נוחה או לא נוחה,

נשמעת או לא נשמעת

אתה תגיד מה שאני אומר ותלך הביתה וזה הכל

יצליח או לא יצליח

יהיו מבסוטים או לא יהיו מבסוטים, מה זה עניינך? אתה תגיד

מה שאני אומר וזה הכל

ארחי פיך עז ועמליהו

אז לכל אדם יש רשות נתונה לבחור באיזה דרך שהוא רוצה, דרך החיים,

דרך המוות, הוא רוצה לזכות

לכל ההצלחות, לכל הטובות המובטחות,

כל אלה שמיועדות.

אין בעיה, אתה יכול לזכות בכל. מה שהבטיח ה' הוא מקיים.

אבל לא הרבה חכמים לענות לקריאה של הקדוש ברוך הוא

שאל מה אתן לך.

שלמה אמר ונתת לעבדך לב שומע לשפוט את עמך להבין בין טוב לרע

כי מי יוכל לשפוט את עמך הכבד הזה.

לך טפל בעם ישראל. זה לא עם קל.

אז בשביל זה צריך לב,

לשמוע, לדעת,

להאמין, כדי לשפוט ולדעת מה טוב,

מה רע,

כדי לשפוט את העם הזה.

מועטים בני אדם

שמוכנים להשליך אחר גוון רדיפה אחרי כבוד מדומה.

אם יש להם אפשרות להשיג כבוד מדומה,

אז הם רודפים אחריו.

באחד הראיונות האחרונים שעשו לי

שאל אותי,

נו, אתה מתכוון לרוץ עוד פעם לבחירות?

אמרתי לו, אני סיימתי.

אני גמרתי.

אני לא הלכתי בשביל תפקיד,

בכלל לא הצעתי את עצמי לבחירה.

אני רציתי לעזור לציבור. הציבור אמר לי לא תודה.

קיבלתי בהבנה.

חזרתי למלאכת שמים הרגילה ולא קרה שום דבר.

אני לא מחפש לא תפקיד, לא שררה,

לא כבוד, לא משכורת, לא שום דבר.

אני ממשיך מאותה עבודה,

עבודת שמים,

להכיר ליהודים את יהדותם.

ולהזמין אותם להתקרב לבורא כדי להיות בנים

חשובים לפניו

ושיסייע להם כל ימי חייהם.

זה הכול.

זה הכול.

כן, תודה. Thank you, thank you.

אז עכשיו צריך להבין, אבל לא הרבה אנשים שמוכנים להשליך

אחרי גווהם את הרדיפה אחרי כבוד מדומה.

רוב האנשים מחפשים את הערב לשעתו לקיים את התאוות, את הרצונות,

לרדוף אחרי הבלי חמודות העולם המדומות,

ונוטשים את יקרת הנצח,

שזהו חמדת העולם.

רק פיקח ביותר מבין

שכדאית היא החוכמה,

כי בכללה יש את הכול.

ורק הפיקח מבין

והוא לא מתאבן לשולחן של שרים

כי שולחן התורה גדול משולחנם

וכתר תורה עולה על גביהם

וסוף הכבוד

לבוא אליו.

לכן אמר השם לשלמה אחרי הבחירה הנבונה,

אמר לו כך

וגם אשר לא שאלת

נתתי לך

גם עושר

גם כבוד

אשר לא היה חמוך איש במלאכים כל ימיך

וייתן אלוהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד ורוחב לב

כחול אשר על שפת הים.

מה זה?

אז הוא נתן לו עושר,

בימיו היה כסף הזהב

כמו אבנים, כמו חול שדורכים עליהם ברחובות.

מכל העולם הביאו לו זהב.

וכבוד אלו בכל העולם כולו.

כולם באו לשמוע את חוכמתו.

אבל כתוב שהוא נתן לו, הקדוש ברוך הוא, חוכמה לשלמה ותבונה הרבה מאוד,

וזה דבר תמוה.

ורוחב לב

כחול

אשר על שפת הים.

מה זה?

200 שקלים למי שיודע.

נתן לו רוחב לב כחול אשר על שפת הים. מה זה?

מחלק מה?

מה מחלק?

כסף. כסף. לא.

היה לו לב מבין. היה לו לב מבין, כן. אבל מה זה רוחב לב?

מה זה דימוי? דימוי כחול

אשר על שפת הים. את יודעת כמה חול יש?

נתן לו רוחב לב כחול אשר על שפת הים.

מה זה? מה זה הדימוי הזה?

סבלנות זה קשור לחול?

עד אין סוף. עד אין סוף. מה? רוחב לב עד אין סוף?

אז שיגיד רוחב לב עד אין סוף. למה צריך להגיד כחול אשר על שפת הים?

כן?

מה?

יכול לדאוג לכל האנשים. ממתי החול דואג לכל האנשים?

מה אם זה משהו אחר? דיברו על חול.

אז מה?

אז היה לו רב לחם.

לשים לב. מה זה קשור לחול?

חול שם לב?

מה זה חידון?

לא, אתה לא נקראתי לכל דבר לא נקראת מהחול.

כאילו, אתה אומר, מוחנן ת'חיבה, אני לא מכון, אבל אתה ענית לו, מה זה קשור לחול? בדיוק.

זאת אומרת, אני מאמין שעכשיו המילה הזאת, חול נמצאת בשבוע. אתה חצי חכם כבר.

כן?

שגם אם ידרכו עליו, אז זה לא ישפיע עליו.

פירוש יפה, זה לא זה.

לא, לא, לא, לא.

לא אמרתי, לא, לא.

הוא מכיל כל אחד והשם.

מה הוא?

מכיל כל אחד. היום יש לשון הכלה,

מכילים את הטילים, מכילים את הכול.

תשמעו, רבנן אמרין

נתן לו חוכמה כנגד

כל ישראל.

תודה.

אפילו שאמרתי את זה, את לא הבנת עדיין מה אמרתי.

נו, תגידי.

נתן לו חוכמה כנגד כל ישראל. מה זה אומר?

אבות והשלום בעצם הוא הצליח לעבוד את שבועם ישראל ככל הים.

נכון, כחול הים.

אז עם ישראל נמשלו לכל הים,

אז הוא נתן לו חוכמה כנגד

כל ישראל.

יפה.

רגע, רגע.

רבנן. רבנן. זה רבנן.

רבי לוי אמר

מה חול

גדר לים אף חוכמתו גדרה לשלומו.

אתם יודעים מי עוצר את הים?

גליים עצומים.

הם מגיעים לחול,

חוזרים בחזרה.

מי עוצר? מי הגדר?

לא סכר.

חול.

חול עוצר בכל מקום את הים.

אז החול הוא גדר.

ככה החוכמה שלו הייתה גדר.

גודרת אותו.

תקשיבו טוב עכשיו.

הים גועש, עגלים מתרוממים.

רוצים לפרוץ את כל הגבולות, לשטוף את המדינה.

מי מונע מהם?

אומר הקדוש ברוך הוא.

אשר שמתי חול,

גבול לים,

חוק עולם,

ולא יעברנו.

מתי שהשם מחליט בדיוק,

כשחורגים ממה שצריך, אז הקדוש ברוך הוא מוציא לשון ים

בשביל להראות

לציבור

שלא יחשבו שחוק זה טבע,

וטבע זה ככה תמיד.

אלא

אני, עם דבר שהוא לא טבעי, עוצר את הים,

כי מול אין סוף טונות

של מים,

חול זה אמור לעצור?

כן.

אבל כשאני מחליט, אז כבר היה בעולם.

כשהיה דור אנוש,

הקדוש ברוך הוא שטף את העולם, שליש עולם עם אוקיינוס,

שעלה אותם, צונאמי.

שליש עולם הלך.

במבול,

את כולם.

וככה מדי פעם הוא מוציא לשון ים, ככה, בררר, לוקחת את כולם, מחזירה אותם לדגים, למאכל.

ויתגעשו ולא יוכלו,

והמו גליו ולא יעברו נהו.

זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא עשה את המצב באופן זה.

ואומר עד פה תבוא ולא תוסיף,

ופה ישית,

בגאון גליך.

או,

זה מה שאמרת, כתוב פה. ופה ישית,

פה ישים,

בגאון גליך.

מדי פעם אני נותן שהגלים יגעו,

יצאו החוצה,

ויעשו את מה שאני מבקש, ויחזרו בחזרה למקומם.

אז בינתיים למדנו שהחול החלש הזה עומד נגד גלי הענק החזקים.

עכשיו תקשיבו טוב.

קשה יצר רע מאוד,

וכל מי שהוא גדול מחברו,

יצרו גדול ממנו.

איש מלחמה הוא יצר רע, הוא מלומד בערמימות.

הוא מתגבר על כל אדם ומתחדש בכל יום, בכל שעה. הוא לא חוזר עם אותו תרגיל. כל פעם תרגיל אחר,

כל פעם טענה אחרת,

כל פעם טעם אחר, כל פעם סיבה אחרת.

אז איך מנצחים אותו במלחמה הגדולה הזאת?

אמר הקדוש ברוך הוא, בראתי יצר הרע,

בראתי לו תורה תבלין.

רק התורה היא הרפואה.

אין רפואה אחרת זולתה.

בתורה יש ידיעת דינים והלכות,

ויש הבנה

מה המוסר של העונשים ומה השכר של המצוות.

כל זה נקרא חוכמת התורה.

הדינים, ההלכות, העונשים והשכר.

אבל מתי זה מדרגה בשלמות?

אם כל ידיעה שאתה למדת מהתורה משמשת לך כחול לים,

כמו שהחול,

אף על פי שהוא חלש,

בכל זאת הוא מסוגל לעמוד

נגד הזעף של הים הגדול,

וזה בלי גדר,

בלי חומות,

בלי סכרים,

ככה חוכמה.

אפילו שהחוכמה, מה זה?

זה רק ידיעה.

עכשיו קראתי,

כתוב בתורה ככה.

מה קרה?

אז אני יודע עכשיו שזה אסור.

זהו.

אז קניתי חוכמה עכשיו, קניתי ידיעה,

עכשיו אני יודע שזה אסור.

אבל איך ידיעה כזאת עכשיו שקראתי יכולה

לעמוד איתן מול ההסתערות של יצר הרע והתאוות והרצונות והדמיונות?

איך?

הרי המציאות היא חזקה.

הפיתויים הם חזקים.

ואתה, מה יש לך נגד?

ידיעת התורה.

אתה יודע מה דינים,

אתה יודע מה הלכות,

אתה יודע שאם תעשה את זה תקבל עונש,

ואתה יודע שאם לא תעשה תקבל שכר. זה מה שעומד ממול.

ויצר הרע עם כל חילותיו

בא ממול.

מציאות!

מציאות!

לא דמיון, מציאות!

ואיך אתה עכשיו עומד נגדו?

פרש רשי

סוגה בשושנים

פרש רשי

גדורה בשושנים. מה זה סוגה בשושנים?

סייג זה גדר.

לעשות סייג

זה גדר.

גדורה בשושנים.

זאת אומרת על ידי אזהרה קלה

והבדלה מועטת

על ידי אזהרה קלה

והבדלה מועטת,

נפרשים בני הזוג מן העבירה

ולא צריך גדר בשביל להפסיק ביניהם,

שאפילו אין

רחוקים מן העבירה,

אלא גדר שושנים מפסיק ביניהם.

לא יפרצו בה פרצות של הגדר.

זאת אומרת,

אישה

בזמן מסוים אסורה לבעלה.

אז היא רואה כמין שושנה מה שאנחנו קוראים,

ואז מה קרה?

אפילו אם תהיה גדר,

שהגדר היא משושנים, מה הבעיה להזיז את השושנים ולעבור צד?

אפילו זה מספיק

בשביל שלא יתקרבו לעבירה. בן רגע, הופ!

יודעים שיש הרחקה עכשיו לזמן מה?

וזהו.

מה קרה?

ידיעה.

ברגע שנודע שהשתנה המצב,

טרררר.

אבל הוא אוהב אותה, היא אוהבת אותו, וכו' וכו' וכו' וכו'. אין מה לעשות.

טרררר.

אז כוח,

כוח הידיעה

הוא עצוב.

ועם ידיעה אתה יכול לעצור ולבלום את עצמך מול התאוות הכי חזקות שיש בעולם.

כי נשמת ישראל,

נשמת ישראל, וזה רק נשמת ישראל,

די לה גדר של שושנים בלבד.

לא צריך. אם השם אמר משהו ליהודי זה מספיק.

ואני אומר לכם, אנחנו, יש לנו מקום שאנחנו שמה

נותנים לאנשים את האפשרות להשיג עופות ובשר מדי פעם,

ותבלינים וכל הדברים,

בכשרות מהודרת.

ואנחנו רואים שאנשים שמגיעים, חלקם חילונים,

ששבת הם לא שומרים,

אבל כשרות הם מקפידים, והם באים ממרחקים, נוסעים להגיע עד אלינו, לבני ברק,

בשביל לקחת את זה, וחוזרים בחזרה.

לא יאומן כי יסופר.

למה הם לא שומרים שבת? חוסר ידיעה. ככה אבא שלו, אימא שלו, כל הזמן הוא שמע

את הנושא של כשרות שאנחנו מדברים בה, הכול.

הוא לא רוצה להתגעל במאכלות אסורות,

וזהו, הוא מחליט שלא. ויש כאלה שבכלל לא אוכלים כלום, שנים כבר,

לא אוכלים ולא נוגעים ולשום דבר.

זאת אומרת, ידיעה בלבד, ידיעה יכולה

לבלום שצף של תאוות ודמיונות.

אבל זה רק נשמת ישראל.

זה העומק של כוונת הרמחל בדרך עץ החיים,

כי ידיעת האמת מחזקת את הנשמה ומרחיקה ממנה את היצר, ודאי.

ואם הייתה ידיעה שלנו רחבה והייתה עומדת על לב בני אדם,

לא היו חוטאים לעולם.

הבעיה שהיא לא מספיק רחבה, לא יודעים מספיק,

והיא גם לא נמצאת,

יותר נמצאת בראש,

אבל לא נמצאת על הלב,

אז לכן זה לא מחזיק.

אבל ידיעת האמת מחזקת את הנשמה ומרחיקה את היצר, ודאי. אבל אם מוכרים לכם תותים

ואומרים לכם שאפשר ככה וככה, אז אה אה אה ספק וספיק ספק כאן, ואפשר ככה, וזה וזה וזה.

בחיים שלכם לא תצליחו להימנע מעבירות.

וזה הביאור של הכתוב, נחזור אליו.

חוכמת שלמה הייתה כחול אשר על שפת הים,

כמו שהחול גדר לים,

ככה החוכמה של שלמה גדרה אותו.

כי אדם חכם,

אתם יודעים, ככל שאדם חכם הוא מרשה לעצמו יותר.

באמת אצל שלמה המלך,

בגלל שהוא היה חכם גדול הוא נכשל בשלוש עבירות.

מה היו שלוש עבירות?

השם אמר בתורה שלא ירבה לו נשים,

לא ירבה כסף וזהב ולא ירבה סוסים.

הוא אמר, אני חכם גדול, אני לא ארבה.

אני ארבה סליחה

ואני לא אעבור, אני לא אכשל.

ובסוף הוא נכשל בשלושתם.

אז זאת אומרת,

כשאדם הוא חכם גדול הוא יכול להרשות לעצמו יותר ממה שאחרים אחרים,

ממה שאנשים אחרים.

אבל אצלו

החוכמה גדרה אותו.

כי אנשים שהיו הרבה יותר טיפשים ממנו

הם התפרעו על כל העולם.

כל ראשי העולם שלטו בכיפת העולם.

לא היה חסיד אחד בהם.

למה?

כשיש לו את הכול הוא נהיה רודן,

דיקטטור,

ועושה מה שהוא רוצה,

ולא בוחל בכלום,

ועוד בלי חוכמה. ואם הוא חכם עוד יותר,

אז הוא יודע להתקמבן על כולם, ואף אחד לא ידע אפילו מה הוא עשה.

אבל פה מציינת התורה שהוא

החוכמה גדרה לו.

חכמים אמרו,

בדרך משל,

דעה חסרת,

מה קנית?

דעה קנית,

מה חסרת?

אם דעה חסר לך,

מה קנית? מה אתה יכול לקנות?

גם אם יהיה משהו בידך אתה תאבד אותו. אין לך דעה, חסר דעה.

גם מה שקנה לא קנוי לו.

אבל אם דעה קנית,

מה חסרת?

אדם שיש לו דעה

יכול לכלכל את חייו, את מעשיו, את הכל,

ואף פעם לא יחסר לו כלום.

הפסוק אומר,

עיר פרוצה

אין חומה,

איש אשר אין מעצר לרוחו.

עיר פרוצה, כמו שעיר היא פרוצה ואין בה חומה,

וכל אחד יכול להלך בה,

להיכנס ולצאת.

ככה איש אשר אין מעצר לרוחו.

הכל הוא יכול להתפרץ בן רגע, הוא לא שולט על עצמו, לא כלום.

אין בכוח

של החוכמה לשלוט

על הטבע ועל היצר,

ואין לו מעצור לרוחו.

אפילו אם יש לו ידיעות וחוכמות לרוב,

הוא נקרא חסר דעה.

אם כן, מה קנה?

בפסוק כתוב, ואמלא אותו רוח אלוהים בחוכמה.

מה זה ואמלא אותו בחוכמה?

זאת אומרת שהוא היה כבר חכם, הייתה בו חוכמה,

רק אני אמלא.

כשאני אגיד למישהו פה,

בבקשה תמלא לי את הכוס,

מה פירוש מלא? הנה, יש עד פה, ואני מבקש רק תמלא.

אם לא הייתי אומר תמזוג לי,

אין כלום, תמזוג לי.

אבל תמלא, אומרים על מה שהיה כבר,

ורוצים מילוי.

אז כתוב בפסוק, ואמלא אותו בחוכמה.

את מי?

מי שהיה בו כבר.

כי הקדוש ברוך הוא לא ממלא חוכמה, אלא למי שיש בו כבר.

איך יש לאדם חוכמה מקודם? צריך לעמוד על זה.

החוכמה הזה לומד.

אדם שלומד נהיה חכם.

תלמד.

אם תלמד

ותרצה ותשאף להיות חכם,

השם ימלא אותך, אל תדאג.

אתה תתחיל,

הוא ימלא.

אמר רבי יוחנן,

אין הקדוש ברוך הוא נותן חוכמה,

אלא למי שיש בו חוכמה,

שכתוב, יאהב חוכמתה לחכימין.

הקדוש ברוך הוא נותן חוכמה לחכמים.

אז המדרש שואל,

הקדוש ברוך הוא, שאלה מטרונית אחת,

שאלה,

מה הקדוש ברוך הוא נותן חוכמה לחכמים?

שייתן חוכמה לטיפשים.

אמר לה החכם, תגידי לי

למי התמלבה כסף?

לעני או לעשיר?

אמרה לו לעשיר.

אמר לה מה פתאום, העשיר לא חסר לו,

העני צריך לקבל.

אמרה לו כן, אבל העני מאיפה יחזיר?

לעשיר יש לו מאיפה להחזיר.

אם ייתן הקדוש ברוך הוא חוכמה לטיפשים,

יבזבזו אותה בדיסקוטקים, בכדור עגל, בכל מיני מקומות.

אבל אם הוא ייתן אותה לחכמים, ידעו להשתמש בה.

אני אקבל החזר.

אני ארוויח מזה שאני אתן להם חוכמה.

בכל זאת יש עוד כאלה.

שמה?

נכון, זה נקרא חמור נושא ספרים.

אם אתה שם על חמור הרבה ספרים,

הוא לא נהיה חכם, הוא נהיה חמור נושא ספרים.

כן, גם משקדמתה לו קצת חוכמה,

ובכל זאת השם נתן לך את זה. למי?

למי שיש בו כבר. נכון,

אבל לא.

אבל יש לנו משהו משלנו.

הקדוש ברוך הוא ממלא חוכמה לאלה שהשתמשו בה למה שהשם רוצה.

אז הכול מצחיק חינוך בבית, מי שהם למדים טובים. ואפילו לא היה לך חינוך בבית, אם תחליט לבד.

כן.

לפחות שאיפה. בדיוק.

אז הלשון באה מלא משמע שקודם היה בו גם כן אבל לא היה מלא ועכשיו השם ממלא אותו עכשיו נשאלת מהי החוכמה הראשונה

אז תשמעו איזה משל מביאים חכמים

מהי החוכמה הראשונה

נפלאים הדברים של חכמים

שהמשילו את זה לחנווני

אדם בא לקנות ממנו יין

או דבש

שמן

או מוריס

אם החנווני פיקח

הוא מריח בכלים

אם הכלי היה של יין

נותן לתוכו יין

למה הוא פיקח?

למה הוא פיקח?

מה?

הוא היה במוריס, היין יקלקל, והמוריס... נכון, יפה

אם הוא ישים יין איפה שיש ציר של דגים מוריס

אז זה יקלקל את היין, יהיה בו טעם של דגים

אם הוא ישים את היין בכת שהוא מכיל שמן

אז היין יהיה משומן

צריך לשים מין במינו

אז זה נתנו חכמים למשל

ככה הקדוש ברוך הוא, כשרואה באדם רוח חוכמה הכלי הזה הקנקן

יש בו רוח חוכמה אז הוא ממלא אותו מאותו מין

אתה חכם

אני אמלא אותך בחוכמה

רואים שהיסוד לחוכמה זה ההכנה שבאה מצד האדם

עם השאיפה שלך

עם התשוקה שלך

לדעת

מה אתה רוצה

מה אתה מבקש

מה אתה שואל

מה הבחירה הפנימית האמיתית שלך השם רואה ללבב והכל תלוי באדם

ואם השם רואה

כשאתה מבקש חוכמה באמת

מסייעים לו מן השמיים

וממלאים בו בבית קיבול שלו שהוא הכין חוכמה, תבונה ודעתו

כשאני חזרתי בתשובה

והבנתי למה שזכיתי שהקדוש ברוך הוא זיכה אותי להכיר את האמת

אז הבנתי את המעלה של מי ששב בתשובה

ואז שמעתי שיש צדיקים

התחלתי לרוץ אצל הצדיקים

ואז אמרו לי שיש רב שקוראים לו הבבא סאלי

והלכתי אצלו

וביקשתי ברכה

אז שאלו אותי מה הברכה הרב אלפסי היה אז, אמר מה הברכה?

אמרתי לו תגיד לרב שאני רוצה שיברך אותי להחזיר בתשובה

הרב שמע

אמר אמן אמן אמן

כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו

ובדרך שהאדם רוצה ללך

במוליכין אותו ככה אמר לי

הוא לא שמע בחיים שלו בקשה כזאת שמישהו מבקש לחזיר בתשובה

אחר כך הלכתי

לרבי מיללוב זכר צדיק לברכה

אבא של שלושת האדמו״רים שהיו האחרונים

וביקשתי אותה ברכה

גם הוא אמר שלוש פעמים אמן אמן אמן

מעניין ששניהם אמרו שלוש פעמים אמן

ואחרי זה אמר לי כשיהיה לך אלף בעלי תשובה תחזור אליי עוד פעם

אחרי זמן חזרתי אליו אמרתי לו ברוך השם יש כבר יותר

אמר לי אני מברך אותך שתהיה כמו רב ארון הגדול

אתה יודע מי זה רב ארון הגדול?

רב ארון הגדול זה רבי אהרון מקרלין

זכר צדיק לברכה שעל הקבר שלו הציון שלו כתוב

שהחזיר בתשובה 84,000 איש

מה קרה לך? אני לא מבין

בקיצור

נתן לי ברכה

וכל פעם היה מברך אותי תזכה למלאכת הקודש, לעבודת הקודש, כל פעם שהייתי בא וזה ברור היה יהודי קדוש מאוד, ראיתי אצלו מופת

שהייתה לנו בעלת תשובה אחת שהיה לה סרטן בחזה

ורצו כבר לנתח אותה והיא צלצלה אליי

ואני אמרתי לה אל תעשי עוד כלום אני אלך לרבה

הלכתי אליו ואמרתי לו את הסיפור, אמרתי שצילמו אותה

וראו שיש גוש, גם נגעו וראו שיש גוש גדול

ורוצים לנתח, מה הרב אומר?

באה ככה למעלה למעלה ואמר

תגיד להם שיעשו עוד פעם צילום

אמרתי לו כבוד הרבה עשו צילום רעו וגם מרגישים

חשב עוד פעם עוד פעם

תגיד להם שיעשו עוד פעם צילום

טוב אמר אמר

יצאתי אמרתי לה תשמעי זה מה שהוא אומר

אמרה אם לא יסכימו בזה אמרתי אז תלכי

באמת היא אמרה להם שהיא רוצה עוד צילום אמרו לה גברת מה את חושבת פה?

מה זה צילומים לבקשתך?

אין דבר כזה כבר ראינו הכל יודעים מה עושים וזהו

את לא רוצה תחתמי ותלכי

אמרה טוב תביאו אני חותמת ואני הולכת

חתמה הולכת

איך שהיא ירדה רדף אחריה רופא צעיר ואמר לה תשמעי הם לא אמרו לך את האמת המצב שלך מסוכן אם את לא תעשי את הניתוח זה עלול להתפשט ואחר כך את יכולה להיות בסכנה וזה וזה וזה אמרה טוב אני ביקשתי בסך הכול

לעשות צילום נוסף אם לא אני הולכת עכשיו למכון

מור ברמת-גן אני עושה צילום ואחר כך אני אבוא.

אמר לה טוב בואי תחזרי בחזרה.

חזרה בחזרה

הכניס אותה לצילום

ואם לפרופסור לבדוק את הצילום

והוא שואל את מי צילמתם? אומרים לו את הענת.

אז הוא אומר לא זה לא, אמרו לו כן צילמנו אותה.

הוא אומר אין כלום.

בודקים אותה במישוש אין שום דבר נשאר משהו קטן,

קטן,

קטן, קטן, שלא רואים גם בצילום.

עברו מאז שלושים וכמה שנה היא חיה, בריאה, אין כלום, אין שום דבר.

מה השטריגה בוכה, תראה.

צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.

השאלה מה אתם רוצים להיות, צדיקים

שעל כל מוצא פיכם הקדוש ברוך הוא ישמע או שאתם רוצים להיות כאלה שהולכים לצדיקים

ומגשים ברכות וחוזרים להיות רשעים.

זה לא עובד ככה.

כל אחד מישראל יכול להיות משכן לקדוש ברוך הוא,

שנאמר,

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, בכל יהודי ויהודייה.

זה אושר גדול, מי שקרוב לשם

רואה אותו על כל צעד ושעל,

על כל צעד ושעל.

אין יום שאני לא רואה את הקדוש ברוך הוא.

אין יום,

אין יום.

כל יום,

כל יום אני שומע מעשים ונפלאות מאנשים

שדיברתי איתם, שאמרתי להם שזה ופה ושם,

איך השם סייע להם, איך הציל אותם, איך עזר להם.

לא יאומן כי סופר, זה עונג שאין כדוגמתו.

אתה רואה את הקדוש ברוך הוא בחוש,

אבל צריך להיות קרוב אליו, צריך לרצות להיות קרוב אליו,

והקדוש ברוך הוא ממלא את המשאלות שלנו לטובה.

כתוב שהוא גומל חסדים טובים.

מה, יש חסדים רעים?

מה זה גומל חסדים טובים?

חסד זה חסד, זה טוב?

למה צריך להגיד טובים?

כי יש אחד מבקש, ואומרים לו, תעשה לי חסד,

חסד, תעשה לי חסד. נדע שלא מגיע לי, תן לי אוטו כזה וכזה.

מי אמר שזה חסד טוב?

כמה אנשים מתו בגלל רכב טוב?

אז זה לא אומר שזה טוב.

השם נותן רק חסדים טובים.

שלא תיפגע. אתה יכול לרצות, והוא לא ייתן. למה? כי הוא יודע, יהיה לך רע מזה.

יש אחד אומר, אם השם ייתן לי עושר וזה, אתה יודע כמה אני אחלק?

אתה לא מכיר אותי.

אני אומר, לא נכון, אני לא מכיר אותך, אבל הוא מכיר אותך, לכן הוא לא נותן.

כי הוא יודע, אם יהיה לך כסף, הוא יודע על מה תבזבז, לאן תלך?

מה תעשה?

הוא יודע, הוא אומר, עדיף תישאר ככה.

תפרן, אבל פחות עבירות.

תהיה עשיר, מלא עבירות.

אז השם עדיף

שלא תסתבך.

אז הוא עושה חסדים טובים.

אבל אם בן אדם רוצה להתקרב לבורא, אין לו שום בעיה.

בכל רגע נתון, אתה רק מחליט.

הרגע מחליט.

מרגע זה ואילך, מה שהחלטת, אם אתה אמיתי,

אפילו עוד לא הספקת כלום.

הקדוש ברוך הוא נותן כבר תשלומים מראש.

מראש.

אז כדאי לכם.

אתם רואים? באתי עד פה,

משמח אתכם,

שיהיה לכם זכות להיות קרובים לקדוש ברוך הוא.

אמן ואמן.

למי שיש שאלות, בבקשה.

אפשר? כן.

תן לה פה גברת הזאת, פה שורה לשנייה.

תודה רבה.

רגע, רציתי לדעת אם בעלי יתקבל לחברת נץ.

הוא מחכה כבר חצי שנה לתשובה,

בעלי קבלן צבע, והוא יתקבל לחברת נץ.

לא הבנתי. אתה חושב שאני רטר?

רציתי לדעת האם בעלי, שמעון בן מרסל,

יתקבל לחברת נץ. הוא קבלן צבע והוא מחכה כבר חצי שנה לתשובה מהם.

אפילו נביא לא יכול להגיד לך תשובה כזאת. אה, אתה לא יכול להגיד לי תשובה? מה פתאום? זה רק רבנים בדרום שהם בבות,

שקוראים להם רנטגן, סיטי, רדאר,

כל מיני, יש כאלה, כל מיני שמות. אלה יודעים הכול.

לא תמיד הם קולעים, אבל הם יודעים, הם תמיד יודעים.

טוב.

אתה יכול לברך אותו?

כן, לברך אני יכול. בבקשה, כבוד הרב?

כן, למה לא?

זה מקום טוב?

מאוד. מה זה מצ? זה תנורים? חברה, חברה, לא. בטח, חברה, אבל של תנורים. ששולחים אותם לצבוע בתים וכאלה.

אה, לצבוע, להיות צבעי. בעלי צבעי, כן. צבעי, בסדר, למה לא?

מה השם שלו?

שמעון בן מרסל.

שמעון בן באסל? בן מרסל. בן מרסל. השם יזכה אותו לצבוע הרבה בתים?

לא, שיתקבל החברה. מי אמר שהוא חייב לצבוע דרכם?

הוא יכול לצבוע לבד, ותהיה לו חברה לבד.

אמן. למה הוא צריך את החברה שלהם? אמן.

כן.

תן לה גברת שם.

ערב טוב. כן. אני שואלת בשביל אחות של בעלי.

היא רוצה לדעת אם להחליף את השם.

השם שלה זה נועם.

נועם?

למה?

מה שאתה תגיד.

או ללכת ל...

נעמי.

נעמי.

נעמי כן.

אוקיי. ושאלה נוספת.

לפני שנתיים הייתי בהרצאה וביקשתי ברכה,

ואמרת לי לקרוא חצי שעה

כל יום תנ״ך.

עכשיו, קורה לי לפעמים שאני מפספסת יום,

ואז אני מתחילה מההתחלה.

את לא חייבת להתחיל מההתחלה.

את צריכה להשלים.

אבל אם את לומדת שלושה חודשים שערי תשובה, חצי שעה כל יום, צריך להתחיל מההתחלה,

הם מפספסים. לא, תנ״ך אמרת, אני מבין. אם זה תנ״ך, אז רק להשלים.

זאת אומרת, נגיד פספסתי היום, מחר, אני קורא, כן, אבל לא לעשות את זה קבוע. רק אם יש אונס ולחץ

בבית וכולי.

אוקיי. תודה רבה. בהצלחה גדולה.

תודה.

כן.

תן לבחור שם, תקום, תקום.

כן. אתה מצביע ולא יודע שאתה מצביע?

תודה.

כן? תודה רבה.

אני שואל אם אני רוצה להתחזק,

איזה צעד ראשון לעשות?

צעד ראשון זה להחליט שאתה לומד תורה כל יום שעתיים.

איזה בדיוק נושא, כאילו?

מה?

מה בדיוק ללמוד? הלכות. ללמוד הלכות,

ללמוד פרשת השבוע וללמוד מוסר.

זה בשלב הראשון.

תודה. בהצלחה. תן לבחור לידך, כן.

שלום, כבוד הרב. שלום.

יש לי בעיה, אני כבר מתחזק 11 שנה.

תודה רבה, תודה רבה להשם, אני ואשתי.

לא מבין מה אתה אומר. 11 שנה, אני מתחזק. אני חוזר בתשובה. אני בא איתי מהתחתית.

אני ואשתי היינו חילונים גמורים.

אל תצמיד את זה יותר מדי, כן? אני ואשתי 11 שנה מתחזקים.

חזרנו בתשובה חזקה. תודה רבה להשם. הכרנו את רבנו.

הלכנו לעשות בדיקות לילדים והכול, ושם אחרי בעולמי.

אמרו לי שאשתך צריכה לעבור דיאליזה.

עד היום... מה לעבור? דיאליזה. כן?

היא עושה שלוש פעמים בשבוע דיאליזה,

ואני בא במדרש, הרב,

הראש שלי לא במקום. היצר הרע שם גובר עליי כמה ש... אשתך פה?

לא. אשתי, ביום חמישי, אני לא מזיז אותה מהבית,

כי אחרי ארבע שעות דיאליזה היא צריכה שינה ארוכה. שמעת, היא הולכת בצניעות מלאה?

מלאה לחלוטין. הבנתי. הבית שלנו בלי טלוויזיה, הורדנו הכל, הכל, הכל.

הקמתי בית מדרש שקוראים לו... טוב, טוב, טוב, די, די, די. שתדע מה היא עושה? די, די, די, די, די, די.

אבל בשר ועופות אתם אוכלים.

אוכל?

אכלת אותם.

מה?

אז אני לא אוכל? מה בעיה, אני אוכל רק עטרה? בדיוק. תקבלו על עצמכם לא לאכול בשר ועופות ולהגעיל את הכנים,

ובזכות זה, מה שמה?

לילך בת פני, עברי.

לילך בת?

פני.

פני. פני. פני.

השם יזכה אותה לרפואה,

לישועה,

ושלא תצטרך לדיאליזה.

אמן.

תודה רבה.

תן לבחור שמה בסוף.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב, זוז ימינה קצת.

כן.

זה כמה דברים, אבל קודם כל יש לי אח קטן,

שהוא בעל,

אחי נולד חודש חמישי

להיריון של אמא שלי.

ברוך השם, מזה חזרתי בתשובה, מזה כל האמונה שלי. אחי הקטן אמרו שהוא ימות מפה

ועד הודעה חדשה.

ברוך השם, היום הוא חי.

בן 17, ברוך השם.

לפני הכול הייתי רוצה לבקש ברכה ממך. אם צריך לקבל משהו על עצמי, אני אקבל את זה באהבה.

רק שיהיה לו רפואה שלמה, שיחזור ממך להשתלם. תלמד שעתיים בתענית דיבור כל יום.

לא שמעתי.

תלמד כל יום תורה שעתיים רצוף בתענית דיבור.

במשך שלושה חודשים רצוף תשעים יום בלי להפסיק.

כולל שבת וחגים.

ובזכות זה רפואה שלמה ל?

רפאל בן מזל פרץ.

רפאל בן?

מזל.

מזל. השם ירפא אותו ברפואה שלמה והחלמה מהירה. אמן. בתוך שאר חולי עמו ישראל.

אמן.

רציתי לשאול עוד משהו.

אממ.

בהרבה הרצאות שלך שראיתי,

שקודם כל בצעירותי אני ראיתי הרבה הרצאות שלך. מאוד מעריץ אותך, מאוד מעריך אותך.

רציתי לדעת, לפעמים אני רואה שאתה נכנס קצת לויכוחים או קצת לפינות לא נעימות עם אנשים. אפשר

לדעת בעצם ממה זה נובע לפעמים?

אני אף פעם לא נכנס לפינות לא נעימות. מכניסים אותי.

וכשמכניסים אותי, אני משתדל לצאת מהפינות.

רוקנבי, רוקנבי. רוקנבי, יאיץ.

תודה רבה, כבוד הרב. תהיה בריא.

כן, תן לבחור עם הפאות, כן, על הכיסא.

ערב טוב, כבוד הרב. ערב טוב.

אני הכרתי את הרב

בזה שמישהו דיבר איתי לשון הרע על הרב. לא הכרתי את הרב לפני זה.

התחלתי לשמוע את הרב בעקבות מה שדיברו איתי.

באותו זמן לא מחיתי, לא ידעתי מי זה הרב.

התחלתי לשמוע שיעורים ובזכות הרב גם חזרתי בתשובה והתחזקתי וכל יום אני משתדל לחזור בתשובה.

אז אני רוצה לבקש סליחה מהרב שלא מחיתי על הלשון הרע ששמעתי.

קודם כול, מחול לך.

תודה רבה.

ודבר שני,

אם אתה מכיר את זה שאמר לך את הלשון הרע,

לא מאוחר למחות בו.

אין בעיה.

וברכה אם אפשר לזיווג.

שמך ושם האימא?

אבי בן מאיה.

אבי בן מאיה,

בזכות שתלמד שעתיים בתחנית דיבור כל יום שלושה חודשים רצוף,

תזכה לזיווג הגון. מה ללמוד, הרב? אני לומד בכולל. מה ללמוד בדיוק?

תזכה לזיווג הגון מהרה.

מה תלמד?

מה שאמרתי לו.

הלכות,

פרשת השבוע,

במוסר.

אני אשמח ללמוד איתו ביחד אם אפשר. יאללה הנה חברו אותה, קדימה.

כן עוד שאלה?

תן לבחור מאחורה שמה עומד.

ערב טוב. ערב טוב.

אני בן אדם שעובד משבע בבוקר עד שמונה-שבע בערב וגם לא שעות מוגדרות

וגם לא יצא לי זמן ללמוד אפילו.

במה אתה עובד?

לוגיסטיקה.

לוגיסטיקה.

ובזמן העבודה אתה יכול להקשיב באוזניות לשיעורים?

לא כל כך.

כי לפעמים יש ימים של לחץ וזה לא מאפשר לך לשמור עליו הרבה.

אז באיזה שעה-דאיזה שעה אתה עובד?

אני יכול לעבוד עד שבע-תשע בערב, יש ימים שאני מסיים בשש בערב.

אתה עצמאי? לא.

שכיר.

ולמה אתה מסכים לעבוד כל כך הרבה?

אפילו לחמור נותנים לנו אחרי שמונה שעות.

אין לי תשובה לזה.

לא הבנתי, כמה התוספת שאתה מקבל?

אם אני עובר עד שבע בערב, שמונה בערב, אני מקבל תוספי בטן.

מקבל לזה.

מה אתה מקבל? אתה מקבל שעות נוספות מלא לפי החוק? כן, כן. טוב.

עכשיו השאלה,

האם בשביל עוד תוספת כסף

אתה רוצה לאבד את הצלם אלוקים ולהפסיד את החיים,

או שאתה רוצה להישאר בן אדם?

עצמאי, משוחרר,

שדואג לעתידו,

לסיבה שבאת לעולם. לא באת להיות עבד,

באת להיות יהודי שומר תורה ומצוות. אז אם צריך להפחית שעתיים

בשביל לך זמן ללמוד

ולהיות בן אדם שעומד עם ערך עצמי,

אז זה כדאי, אז תרוויח פחות מ-200 שקל,

אבל אתה קנית לעצמך סוף סוף את הייחוד שלך, שאתה יהודי עצמאי,

ועושה את מה שנכון לעשות,

לא כדאי.

כדאי, אבל הבעיה זה לא כל כך תלוי בי.

למה?

כי אמא, כשאני יוצא מחוץ לי לפסר ספקים וכדומה,

אז אני יכול להתעכב עד שבע בערב. כן, אבל אתה יכול להגיד, תראה, אף אחד לא יכול לחייב אותך לעבוד יותר מ-8 שעות 40. לא יכולים לחייב שעות נוספות.

נכון, אבל יש מצבים ש...

בסדר,

אז אם יקרו מצבים שאתה דואג לבוס ולא לעצמך,

אז בסדר, אז ויתרת מרצון על חלק מחייך בשביל שהוא יהיה עשיר.

בסדר, הוא יהיה עשיר, אתה תהיה עני, ברוח ובכסף,

וגם תהיה יותר משועבד.

בסדר, אם אתה רוצה, שים שרשרת גם,

ותן לו לקשור אותך לעמוד.

אבל אם אתה רוצה להיות בן אדם כמו שצריך, עצמאי, כמו שאמרתי,

בן חורין, אתה צריך להחליט.

אבל זה לא יסתור את האפשרות שאתה כן יכול ללמוד.

מה אתה מציע לי?

מה?

מה אתה מציע לי?

אני מציע לך להגביל את השעות, להגיד לבעל הבית, תקשיב,

אני חייב לעשות משהו עם עצמי, אני עוד מעט זקן.

ואני רוצה להספיק משהו, כי אתה יודע, בסוף אני יוצא מפה ואני לא רוצה לצאת עם לוקש,

כי עם לוקש לא מקבלים שם כלום.

אז אני רוצה לצאת מפה עם שכר?

אז לכן אני מבקש לעבוד עבודה רגילה,

במקרים של דחיפות, של זה וזה, בוא נגיד שאני אהיה מוכן פעם בשבוע לעשות איזו נישה כזאת לטובתך.

אבל תתחשב גם בי, אני בן אדם.

אז בבקשה, תעמיס עליי מה שאתה רוצה בתוך הזמן,

ואחרי הזמן תן לי ללכת לדרכי בשביל שאני אבנה את חיי.

ואתה עוד רבאק בטח, נכון?

כן. אשתך גם לא תסכים שתעבוד עד שעות כאלה.

תבוא לעייף ותגיד לה אני לא אכול כלום ואני זה, מה הרגו אותי? אם אני רוצה להביא פרנסה עם זה, אז אני מוכן.

לא הבנתי. אז מה אתה תלך לעבוד נגיד 12 שעות, תביא לה את הפרנסה,

תלך לישון. תקום בבוקר,

תלך לעבוד 12 שעות, תביא לה את הפרנסה ותלך לישון. וזה פה ושם, לא הבנתי, מה אתה...

הבעיה שזה לא תלוי בי הדברים האלה. זה לא תלוי בי. אז במי זה תלוי?

בבעל הבית. מה, הוא קשר אותך עם שרשרת?

אין לי תשובה, לא, לא הבנתי. אתה יודע למה אתה דומה?

יצר הרע עובד על האנשים ואומר להם אתה לא יכול, אין מה לעשות אתה קשור.

פעם

אחד ראה גנב

ראה גנב

אמר לו בוא הנה, בוא הנה, תפס אותו,

תפס אותו,

קשר אותו

עם שרשרת

לגדר ואמר לו תחזיק,

תחזיק את השרשרת, אל תזוז,

אל תזוז, אני הולך להזמין שוטר.

הלך להזמין שוטר.

בא השוטר,

לקח אותו, אזק אותו והלך.

הגנב הזה אין לו שכל.

השרשרת היתה קשורה לגדר.

אמרו לו תחזיק את השרשרת.

הוא החזיק את השרשרת וחיכה.

מה הבעיה? תשחרר את היד ותלך.

אבל זה גנב טיפש.

אתה מבין?

אתה, מי יקשר אותך?

אתה ביד שלך, תשחרר, תגיד לו ביי.

לא בא.

או בא מתי שאני מחליט.

מה הבעיה?

חסר עבודות? מה יקרה אם מחר הוא יפטר אותך? תמות?

לא תמות, נכון?

תמות.

זהו, מסתבר. אז תשמע על מה שאני אומר ובעזרת השם תחלץ מברוך.

תהיה בכי.

כן, תן לו פה, לבחור שלנו, שורה שנייה תקום.

ערב טוב, תודה. ערב טוב, תן לו לדבר.

בלי לגעת.

ערב טוב, כבוד הרב. כן.

זוכרים אותך, מכירים. כן, הכול בסדר.

קודם כול, תודה רבה, כבוד הרב. באמת,

על החג שעשיתי ושזכיתי.

עכשיו, רציתי לשאול בקשר לבחירות גם ברשויות המקומיות. לא בחרתי.

לא לבחור בשום דבר. ברור שאין במי לבחור.

אני רק שואל, כאילו, גם שם אין,

זאת אומרת, גם

אין במי לבחור. אין במי לבחור. יש באחד, הקדוש ברוך הוא.

מה עשיתי?

כאילו, זהו. אתה רואה כאילו את המצב עם כל זה שאין במי לבחור.

אני אגיד לך מה הרווח.

לא, אני לא הולך לומר מה אני מכיר. לא, אני אגיד לך מה הרווח שלא בוחרים.

אז אתה לא אחראי לעבירות שלהם.

מצוות הם לא עושים.

נכון. אז רק עבירות. אם אתה בוחר והוא עושה עבירות מכוחך,

אם אתה רוצה להיות שותף בעבירות, בבקשה, אם אין לך מספיק לבד. לא, מה פתאום, חלילה, חלילה, חלילה.

כן.

כאילו, אז אני אומר, מה יהיה עכשיו עם הגאנץ הזה וכל הבלגן הזה? הגאנץ זה מייסא. הגאנץ זה מייסא. לא, הם רוצים להקים מדינה פלסטינאית,

ואם חס וחלילה זה יקרה, זה... אני, תשמע, חלמתי עליו בלילה.

אני בדרך כלל לא מפרסם חלומות,

אבל חלמתי עליו בלילה שימצאו עליו איזה תיק,

חבל על הזמן,

ויעיףו אותו.

הלוואי, אמן.

אמן.

באמת, למה לא עושים את זה?

אני אומר,

אולי באמת לא עושים מספיק כל אלה שבאמת צריכים לעשות. אם היינו חוזרים בתשובה,

היה בא משיח והיה נותן בחיטה לכולם,

והכל היה בסדר, ואנחנו לא רוצים אותו.

רק ביבי, רק ביבי. נכון, אבל...

במקום להגיד רק משיח, אומרים, רק ביבי, רק ביבי.

אמן, אני מסתכל לראות את זה בעיניים, יש מוכו... איווה.

וזה לא רחוק.

ממש לא רחוק, כן. טוב, בקיצור, אין במי לבחור, כרגיל. כן, בוא נעבור לנושא הבא. הלאה.

אני באמת אומר,

למה כבוד הרב באמת לא דואג לאיזה מקום, ככה

שיהיה לאנשים כמוני רווקים,

שרוצים כן לחזור בתשובה, ללכת לאיזה... אני מאוד רוצה.

וכמו שכבוד הרב יודע,

קשה לי.

עדיין, אני לא התקדמתי לאיזשהו מקום יותר...

לפי דעתי, מה שבשבילך טוב, אתה צריך חברותא אחד.

אין לי זה. זה הבעיה.

אני לא יכול לראות עם האנשים שיצאו נגד כבוד הרב. שמעתי.

תיכנס לכולל של אשכנזים,

או, הנה, יש פה יהודי, תרים את היד. הנה, הוא מוכן ללמוד אותך. תסתכל, תסתכל אחורה.

זה שדיבר קודם,

הנה עוד אחד מוכן ללמוד אותך. כן, אבל מה עושים עם המאכלות?

מה הפירוש מה עושים?

אני, בשר, הדבר היחיד שאני מתמיד, ברוך השם, כבר חמש שנים, זה הנושא של בשר, עופות וכל הדברים. שמעתי.

אבל אין לי תבליני גידול כזה, וקשה להגיע. שמעתי. תקשיב. אבל תקשיב.

קודם כול, יש משלוחים שמגיעים לדרום, לצפון, לירושלים וכו'. משלוחים.

אתה מצלצל,

אם אתה נמצא בקהילה,

אתה מעביר להם כרטיס אשראי, והם שולחים את זה,

הם אומרים לך באיזה יום, וזה יגיע למקום מסוים, משם אתה לוקח את זה. אין אשראי. זה צריך לבוא מזה פעם. אז תיקח של מישהו, תן לו את המזומן והוא יעביר את האשראי. לא בעיה.

אבל בכל מקרה אפשר שזה יגיע אליך. גם לפה, לדרום. כן. מגיעים מאילת.

מאילת? מאילת, כן.

וזה מגיע, תיקח לך לתקופה, וכל כמה חודשים. כן. אבל עכשיו,

ובכל זאת אני שואל אם כבוד הרב מכיר איזושהי ישיבה שכן מקפידים שם על הכשרות. לא מכיר.

לא מכיר. ואיך אני אוכל ללמוד שם.

יש ישיבה באלעד, אבל זה לבחורים. אני צריך להיות במסגרת,

אתה יודע, אינטנסיבית.

אבל אם תלמד עם חברותא יותר טוב, תשמע באמת. בעזרת השם. בהצלחה. תודה רבה, כבוד הרב. עוד שאלה אחת, כן. וברכה לבריאות. תזכה לבריאות הנפש והגוף. תן לו פעם. תודה רבה.

שורה ראשונה.

כבוד הרב, ערב טוב.

תודה רבה שזיכית אותנו. ערב טוב.

יש לי שאלה.

אחותי ילדה בן לפני...

מספר ימים.

בעלה הוא אפיקורס מוחלט. לביא מועל היה מלחמת עולם,

עד שהחליטו סוף סוף, ברוך השם, הביאו מועל,

אבל יקרא הילד אילון.

גדעון? אילון.

אילון? כן.

עגלון או אילון? אילון.

א', י', ל', ו', נ'. כן.

כמו חמוש אל עשו.

זה כמו, איך קוראים לו שם? חמוש אל עשו?

לא, איך קוראים לו שם? נתיבי אילון.

משהו כזה. משהו כזה, כן. האם היא צריכה להחליף את השם?

השאלה אם הוא יסכים.

אני קודם אשאל אותה.

בסדר, אם היא תסכים אז עדיף.

להחליף לגמרי או להוסיף? להעליף, להחליף.

להחליף לגמרי. להחליף, להחליף. ואם אפשר, כן?

ברכה לאשתי הצדיקה והיקרה. אשתך הצדיקה והיקרה, מה שמה? קוראים לה הדר.

הדר.

בצרה. בצרה תזכה בעזרת השם לאש. שיעברו לה כל ענייניה בשלום.

אמן.

מי שירצה, בעזרת השם, לעשות הוראת קבע לקרן ההרצאות ולהיות שותף בהרצאות שלנו ובזכויות,

50 שקלים לחודש, עשרה תשלומים, הוא בקרן ההרצאות.

זוכה בהרצאות

להיות שותף, ואם יוצאים חוזרים בתשובה, כמובן שאת כל הזכויות שלהם

הוא מקבל.

אפשר לעשות את זה מכספי מעשר,

כדאי, מומלץ.

אני מזמין אתכם לקבל פה ספרים,

דיסקים, קלטות,

ציציות, כיסויי ראש. תודה רבה על ההקשבה.

כן, כן, תזכי לכל טוב, בריאות והצלחה.

מה?

תזכי לכל טוב.

זה לא נכון.

זה לא נכון.

זה לא נכון.

יהודה בן תימה אומר,

ואז כנמר וקל כנשר,

ורץ כסבית וגיבור כרעי, לעשות רצון אביך שבשמיים.

הוא היה אומר,

אז פנים לגיהנום,

ובושת פנים לגן-עדל.

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית-המקדש,

בנהרה בימינו.

יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית-המקדש,

בנרה בימינו ותנחקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך

ותנחקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך ולעובדך בלבב שלם

יאיר רצון מלפניך השם אלוקינו ואלוקי אבותינו שתבנה בית המקדש במהרה בימינו

ותנחקנו בתורתך לעשות חוקי רצונך ולעובדך

בלבב שלם

יהודה בן תמה אומר,

ואז קנמר וקל קנשר ורץ קצבי וגיבור קרעי עשות רצון אביך שבשמיים