ראשון לציון - ראשון לציון • מידת הקנאה - מגרעותיה ומעלותיה

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירויח.

הערב הזה יהיה לעילוי נשמת טליה אתלה בת וורקט, מנוחת עדן. וללידה קלה להדס בת מוקט וגנש וורקו בנות ברקה, לידה קלה. הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע: "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוהיכם ראשיכם שפטכם זקנכם ושטריכם כל איש ישראל".

מובא ברש"י: למה נסמכה הפרשה הזו, פרשת ניצבים, לפרשת "כי תבוא" בשבוע שעבר, שהיא פרשת הקללות. בפרשה הקודמת שמעו ישראל 100 קללות חסר שתיים. חוץ מארבעים ותשע קללות בתורת כהנים. פרשת "בחוקתי".

"והוריקו פניהם ואמרו: מי יוכל לעמוד באלו". כאלו קללות מי יכול לעמוד. הודענו לפני שתי הרצאות שאחת מהקללות, אחת מתוך כל הקללות, זה ההוריקנים. "אירמה". זה רק אחת. אז עם ישראל פחדו, אמרו מי יוכל לעמוד באלו. התחיל משה רבנו לפייס אותם ואמר להם :"אתם נצבים היום". מה אתם לא רואים שאתם נצבים היום? הרבה הכעסתם למקום ולא עשה אתכם כליה. והרי אתם קיימים לפניו.

ולכאורה קשה. איך ייתכן שהקב"ה מאיים ומזהיר בתורה בעונשים חמורים אם יעברו על התורה? ואח"כ בא משה רבנו וממעט בחומרת העונשים שבתורה. הוא אומר לעם ישראל: הנה, אתם רואים שאתם ניצבים היום, הרי הרבה הכעסתם למקום והוא לא עשה אתכם כליה ואתם קיימים לפניו. אז הוא ממעט כאילו בחומרת העונשים. איך זה יכול להיות? מה הוא עושה חס ושלום את התורה פלסטר?

אלא המדרש אומר: ראה אנכי נותן לפניכם היום קללה או ברכה, ברכה או קללה. אמר רבי אליעזר: משעה שאמר הקב"ה את הדבר הזה בסיני, באותה שעה 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב'. ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", מה פירוש? אני נותן לפניכם היום, לפניכם, תושיטו את היד, תרצו לקחת ברכה, ברכה, תרצו לקחת קללה, קללה. זה לפניכם. מאותה שעה הקב"ה מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. אלא מעליה הרעה באה על עושה הרעה, והטובה באה על עושי הטובה.

אם יש לנו תלונות על מה שקורה לנו, אנחנו אשמים. מי שמדליק את החשמל, יש אור. מי שמכבה את החשמל, הוא בחושך. אתה מחליט. אתה רוצה אור, אתה רוצה חושך, אתה רוצה חיים, אתה רוצה מוות, אתה רוצה ברכה, אתה רוצה קללה, אתה מנהל את החיים שלך! יש לך בחירה. תחליט מה אתה רוצה. אל תבוא בטענות להקב"ה שהוא שולח לך את הקללות, לא! אתה מזמין אותם. מה שאתה עושה זה מה שמביא עליך. עשית רעה, תקבל רעה. עשית טובה, תבוא טובה.

זאת אומרת, כל הרעה והטובה אינם באים בגדר של עונש או בגדר של שכר. אלא אם מתחדשים לבוא על האדם אחרי שהוא פעל פעולות או רע או טוב. אלא שיחד ובעת ועונה אחת עם הפעולות של הרע או של הטוב, אדם מושך בעצמו עליו בדרך סיבה ומסובב את העונש או את השכר. זאת אומרת, העונש או השכר לא יבואו ישירות, הם יכולים לבוא בדרך של סיבה ומסובב. זאת אומרת יכול לקרות מקרה א' ואח"כ יהיה מקרה ב' ומקרה גם יגיע אליך בין טוב או רע.

לדוגמה: הסופה שקרתה עכשיו בפלורידה, במיאמי, בכל האיים שמה, זה נחשב רעה, לא? אבל זה נחשב טובה. למה זה נחשב טובה? אתם יודעים כמה אנשים התעשרו? מכרו שמה רק בעשרים מיליארד בשבוע! את כל הדיקטים, את כל הפחים, לאטום את כל... כמו שאצלנו שמכרו את הסלוטייפ. התעשרו שמה אנשים, רוקנו את העולם! לא נשאר כלום! כלום! כלום! אז חלק באה עליהם רעה וחלק בא להם מזה טובה. אותו מקרה יכול לגרום לזה כך ולשני כך. יש אחד שעשה ביטוח ואז הוא יקבל יותר ממה שהיה לו הערך בתוך הבית. יש אחד לא עשה ביטוח והפסיד הכל. כל מה שעמל כל ימיו נשאר עני ואביון.

איך זה מתגלגל? כל אחד לפי מעשיו. אז יש מקומות שזה מדלג, יש מקומות שזה ככה, יש אנשים ניצלים, יש אנשים נצלים, יש אנשים מתים, יש אנשים חיים. מי גורם לכל זה? האנשים בעצמם. הם מזמינים את הבעיות. כי הרעה באה לעושה הרעה בדרך טבעית. והטובה באה ע"י עושה הטוב. עצם עשיית רע גוררת את הרע ועשיית הטוב מביאה את הטוב.

אז נמצא שבזמן ששמעו עם ישראל את הקללות והם אמרו "וואי! מי יכול לעמוד באלו", הוכיחו שלא הבינו מ המטרתם של הקללות. לא הבינו מה התכלית של הקללות והברכות והמשמעות. לכן קם משה רבנו והסביר להם ופייס אותם ואמר להם כך: "הרבה הכעסתם לפניו ולא עשה אתכם כליה. והרי אתם קיימים לפניו. אם היו עונשי תורה בגדר תגובה וענישה, אז לפי חומרת המעשים שלכם, העונש היה צריך להיות כליה. אם כל הקללות זה בגדר עונש, אז לפי חומרת המעשים שעשיתם כגון מעשה העגל או דברים אחרים, אז הייתם צריכים להתכלות מן העולם. כי איך יבוא ילוד אשה ויחטא נגד בורא עולם? בנוהג שבעולם אם אדם נתווכח עם בן גילו, מבזה אותו וכו', נו, תביעה עד 140 אלף שקל, תלוי. אמר לשון הרע, הוציא דיבה, פה ושם. אם בן אדם מבזה ומשפיל אדם שהוא הרבה יותר ממנו, אז ודאי שהפגיעה יותר חמורה והנזק יותר חמור. והעונש לפי המבייש ולפי המתבייש.

ואם אדם יבזה מלך, נגיד קינג קולנל, אם מישהו מוחא כפיים פה, יוצא להורג. חייב בגובה הזה מעל הראש. תראו כולם מוחאים בצפון קוראיה מעל הראש. למה? אם לא, יורד הראש. אם הורדת מתחת לראש, אין ראש. כולם. הם לא עשו כלום, הם רק לא כיבדו אותו מספיק. שאבא שלו מת לא היה אחד שלא בכה, אפשר הי למלא שקיות מכל אחד. מי שראה אתה התמונות, מי שראה את ההסרטות, כולם בוכים אותו הדבר, כאילו אבא שלהם מת. אני חושב שההורים שלהם מתו לא בכו ככה. רק מהפחד שלא ימותו. כי מצלמים, מתעדים את כולם. אם מישהו יעיז, חשש למרוד בו, חיבל את הדוד שלו ואת זה ואת זה, כל המשפחה, הוא מנקה את כולם. אם מישהו יחציף כנגדו, תראו טראמפ אומר לו "אנחנו... ", אומר לו: "אתה יודע מה אני אעשה לך! אני אמחק את אמריקה". כולה בן 34. זה בשר ודם. מישהו חייב לו משהו? כלום! הוא ברא אותם? לא.

אז אם אתה 70 מטר אפר עומד מול בורא עולם ואתה מורד בו, איך אתה מורד בו? עם הכלים שהוא נתן לך. הוא נתן לך עיניים, אוזניים, פה, ידיים, לב, ריאות, כליות, כל האיברים הוא נתן לך, ואתה משתמש בהם להחציף נגדו? למרוד בו, לצאת נגדו, לא להתייחס אליו... מה היה צריך להיות העונש? להתאדות! זה עבירה אחת. אז אם בן אדם עובר עבירות, אז אומר להם משה: אם לפי החטאים שלכם והקללות בגדר עונש, לא הייתם צריכים בכלל להתקיים. אבל הנה אחרי כל זה, אתם עומדים וקיימים, אתם נצבים היום. כולכם. אז ברור שזה לא בגדר עונש.

וכל העונשים שבאים על האדם ע"י המעשים שלו מטרתם לצרף אותו. לזכך אותו, לתקן אותו. בגד שהתלכלך כולנו יודעים ששמים בכביסה. והוא עובר סאלטות ושמים לו גם חומרים, ויש כאלה בתשעים מעלות. מסכנה החולצה בשביל כתם קטן כ"כ הרבה יסורים. אז בן אדם על אחת כמה וכמה. אם ההוא טמא את עצמו, קלקל את עצמו, לכלך את עצמו, לא רק את גופו, את נשמתו, מי יתקן אותו. באים היסורים ומתקנים. ואז האדם מתעורר, למה ה' הביא את זה עליי? ". לא הוא! אתה משכת עלייך את הצרות. ולכן, זה התיקון שאתה תתבונן, תתייסר, תחזור בך ממעשייך הלא טובים ומכאן והלאה הכל יהיה טוב. תעשה טוב יבוא טוב.

הפסוק אומר: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך". מה הפירוש? אצל המצרים כל המכות שהם קיבלו עשר מכות במצרים זה היה בתורת מכה. לא היה בזה שום רפואה. רק מכות. לא יצא להם מזה שום תועלת. ואדרבא, אצל פרעה נאמר שהוא הכביד את לבו. המכה לא הועילה לו להתרפא מהקשיחות שלו, מהגאוה שלו, אלא הפוך הוא עוד הכביד את לבו. אבל אצל ישראל אם חס ושלום הם נענשים המטרה היא לתכלית הנרצת לרפואת הנפש שלהם. כמו שכתוב: "כי אני ה' רפאך". המטרה שלי זה לרפא אותך. אתם ידועים שמגיעים לבית חולים לפעמים והרופאים לא מרחמים. ישר ניתוח. למה תחתוך את הבן אדם? למה תשים אותו על שולחם עם אזמל ותחתוך לו את הבטן או תפתח לו את הראש או תנסר לו את הראש, למה? הרופא אשם? הוא עשה את המחלה? אתה גרמת לעצמך שיש לך מחלה. הוא בסה"כ מנסה לעשור לך להציל אותך מהמחלה. אז לפעמים זה צריך יסורים. ניתוח, כימותרפי, ניסור, הורדת איבר, כל מיני צרות. אבל זה מתוך חמלה, מתוך רצון לעזור. "אני ה' רפאך", אומר, אתה מטריח אותי שאני ארפא אותך, מי אמר לך לחלות? אתה החלטת לעשות עבירות, הזמנת את הרעות, ואח"כ אתה רוצה להתרפאות, אז אני חייב לרפא אותך, איך אני ארפא אותך? יש דברים שרק ע"י יסורים מתרפאים. מה אני יכול לעשות?!

 אומר המדרש: חכמים אומרים: אמר הקב"ה: "אם ברכת את התורה, לעצמך אתה מברך. ואם תאמרו שמא לרעתם נתתי את התורה, לא נתתי לכם אלא לטובתכם, שמלאכי השרת נתאוו לה". שמשה רבנו עלה למרום להוריד את התורה, מלאכי השרת התנגדו ואמרו :"מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו, מה לילוד אשה פה". אמר להם הקב"ה: בא ליטול את התורה. הם לא הסכימו לתת את התורה, "תה עודך על השמיים", מה פתאום אתה נותן להם! משה רבנו ניצח את המלאכים. ניצח את המלאכים. תכף נראה איך הוא ניצח אותם. אבל אם תאמרו שאני נתתי לכם את התורה לרעה, כי זה מכביד עליכם ויש הרבה מצוות ויש הרה יסורים וכל הדברים, שמא תאמרו שאני נתתי תורה לרעתם, לא נתתי לכם אלא לטובתכם, שהרי מלאכי השרת נתאוו לה.

וכאן ראשית כל תוכחה נגד אלה שמקיימים את התורה, יש מקיימים את התורה, אבל עדיין יש להם בלב עליה , שהיא יותר מידי מקשה עליהם. איך אומרים בהצגות? "קשה להיות יהודי". והם אומרים שהתורה ניתנה לרעתם. ולא זכו להכיר את אושר התורה. ואת רוב הטובה לכל העולם כולו בזכות התורה. וכמה אושר היא מעניקה לכל אדם ואדם. זה אם הולכים בדרך התורה באמת, אם מחפפים, אז אתה נהיה מחפף. איך שאתה מתנהג ככה מתנהגים איתך. זה כמו אדם, שומר חוק לגמרי, לא תהיה לו שום התקלות עם משטרה, לא יובא לחקירות, הכל יהיה בסדר. יכול לשמוע ניידת הוא לא יתרגש, זה לא נוגע אליו, הוא נוסע כחוק, הוא מתנהג כחוק, אין לו שום בעיה עם אף אחד, לא פוחד מאף אחד. אבל אם אחד מחפף, כל דפיקה בדלת יש לו חשש, כל (קול סרנה) אולי זה הוא. כל זה שמע שעשו זה, אומר "יו, מתי יגיעו גם זה". כל הזמן הוא בחששות. למה? כי הוא לא שלם, הוא לא ישר, לכן הוא חי בחששות.

אבל ביאור העניין הוא ככה: אדם מורכב משני כוחות נפרדים וחלוקים, מצד הטבע שלנו, איך שנבראנו בתור גוף, בתור אדם, אנחנו דומים לבהמות ממש. "עיר פרא אדם יולד". כמו שנולד עיר ככה הילד נולד, בועט, חצוף, לא מכיר בשום דבר! רק שני, תנו לי, זהו. "ויצר לב האדם רע מנעוריו. שובר, קורע, משליך. עד שיחנכו אותו לאט לאט והלוואי שיגיע לאיזה משהו טוב. זה מצד הטבע.    

מצד הנשמה כל אחד מאיתנו זה חלק אלוקה ממעל. חלק של הנשמה שלנו הוא חלק נצחי, לא מת לעולם. אנחנו לא מתים. רק הגוף. הגוף הוא נגוף. "מאפר באת", הגוף, "ולאפר תשוב". זה  פיג'מה. האדם זה הנשמה, המדבר, החשוב, המבין. זה לא הבשר. בשר לא חשוב, לא מבין, לא ידוע, לא כלום. אדם מת יצא לו הנשמה, תן לו עם פטיש נציל, הוא לא מרגיש. הנשמה זה האדם. אז אדם מורכב משנים: מטבע ומנשמה. הטבע זה עיר פרא, תאות, חמדות, כמו בהמה. ומצד הנשמה, זה חלק אלוקה ממעל, שהוא שואף לדברים שכליים, דברים שהם למעלה מן החומר.

מה התכלית? מה רצה הקב"ה? הוא לא ברא אותנו מלאכים. יש לו מלאכים בלי סוף. הוא ברא אותנו למעלה מהמלאכים והמלאכים משרתים אותנו. "כי מלאכיו יצו לך לשמרך בכל דרכיך". הקב"ה ברא את הסגולה של כל הבריאה זה האדם. בחלק אחד הוא אלוקי, בחלק אחד הוא בהמי, וזה מחובר ביחד. אם תלכו על ארבע אתם ממש כמו בהמה, יתקעו לכם זנב, ישימו לכם ניבים, תוכלו לנשוך את כולם, כמו בעל חי.

אבל האדם נברא למעלה מכולם, כולל המלאכים. מה המטרה? לקיים את התורה עם הכוחות הטבעיים ולזכך אותם ע"י מצוות התורה ולנצח את הטבע ואת היצר הרע. זה המטרה. זאת אורמת, אנחנו צריכים לקחת את החלק הבהמי ולהפוך אותו להיות מלאכי. רוחני. כמו שאליהו זכור לטוב זיכך את גופו עד שהוא עלה עם גופו בסערה השמיימה, כי הגוף שלו היה כמו הנפש שלו השכלית. זאת אומרת, הוא עלה למעלה, תיקן את כל גופו. כל אדם יכול, מסוגל וצריך אם הוא מבין מה המתכלית. זאת אומרת, יש לנו תוואים לא טובים, חייתים ממש. באדם יש את כל הכוחות בטבע.  לכן אמרו לנו חכמים: "הוי עז כנמר קל כצבי גיבור כארי...", מה פירוש? איך יכולים לדמות אותנו? כי יש בנו את הכוחות האלו. יש אנשים עזים כמו נמר, והוא לא פוחד משום דבר. לא משנה מה הגובה שלו. הוא מתנפל על כולם. לא מעניין אותו בכלל. לא רואה בעיניים קוראים לזה. יש אנשים גיבורים כמו אריה, חזקים בטבע אפילו שהם לא נראים עם גוף גדול. חזקים. איך אומרים? "זה אריה זה". יש אנשים זריזים, קלים כמו צבי. יש עצלנים, ברדים. יש בכל אדם תכונות מכל בעלי החיים.

לכן כשהקב"ה אמר בבריאה "נעשה אדם", הוא אמר לכל הברואים בבריאה שכל אחד יתן משהו משלו ונעשה את האדם. ממה יהיה מורכב? מכל הכוחות שבבריאה. לכן אתם רואים הרבה ספורטאים, חלק מחקים את הקנגורו, קופצים קפיצה משולשת, חלק מחקים את הדגים. בשחייה. כל מיני מקצועות שמראים שבעצם יש פה את החלק החייתי שהם רוצים לתת לו ביטוי. כן. והם מוצלחים. מקבלים מדליות מזהב.. למה הם שוחים כמו דג. כל הכבוד. הגיעו למדרגה של דג, מגיע להם מדליה זהב.

אז מה המטרה שהתורה ניתנה לנו? שניקח את כל הכוחות שטבעיים שבאנו ונזכך אותם ע"י מצוות התורה. כשאני עושה את מצוות התורה, אני מתהפך להיות סוג אחר של אדם. מה פירוש? שקול, מדוד, חושב, מתנהג בהתאם, עשוה מה שהתורה אורמת, דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום. מה שהתורה אומרת. זה הופך את הבן אדם לסוג שנקרא צדיק. מה זה צדיק? הולך בצדק וביושר על פי התורה- צדיק.

אז אנחנו מצווים לזכך. כתוב :"אמרת ה' צרופה". "אמרת ה' צרופה", לא ניתנה תורה לישראל, אלא לצרף את הבריות. מה זה לצרף? כמו שיש כסף צרוף. מה זה כסף צרוף? לפעמים הכסף הוא מעורב עם עוד מתכות, סיגים, ואז מכניסים אותו למצרף ומצרפים אותו ונהיה לנו כסף צרוף או זהב מזוקק. זאת אומרת צריך לצרף. ועלינו לנצח את הטבע ואת היצר. אפילו אם אדם עושה רע ועובר על התורה ונענש על כך, ע"י העונש אם הוא מקבל עליו את העונש ומודה שהוא ראוי לקבל אותו, הוא מצורף ומתוקן עד שיבוא לתכלית להיות ישר ושלם. זאת אומרת רוב האנשים מתי הם מתעוררים בכלל להתבונן על מה ולמה הם פה? מתי שהם מסתבכים במחלה, בצרה, באיזה משהו. אז הם מרימים "אשא עיניי", רק אז הוא מתבונן מבקש את האלוקים. כל זמן שהכל שלו ונוח ומתאים, מי זוכר?! אבל שה' שולח לו את מה שמגיע לו לפי מה שהוא משך ע"י מעשיו, כמוש הוא הכין את הכלים האלה ופרסם אותם בקללות, אז הבן אדם מתחיל להבין.

זאת אומרת, הקב"ה, רוצה מאיתנו שאנחנו נתקן את החלק הרע, נכבוש אותו ונעדן את כל הכוחות שלנו הרעים. אבל הוא לא רוצה רק את זה. הוא רוצה גם שהתורה תהיה לטובתנו, גם אם ננצח את הטבע ונהיה צדיקים, מפה מתחילות מדרגות לעלות. ע"י קיום התורה מצד הטוב ואתה יכול להגיע למעלות גבוהות ביותר עד כדי תחיית המתים. שתוכל חיות מתים, שיהיה לך רוח הקודש, דברים גדולים ונשגבים.

התורה היא כלי שעשועים של הקב"ה. היא ארוכה מארץ מידה, והיא רחבה מיני ים. יש מאות מאות, מאות אלפי ספרים שנכתבו על התורה של האנשים הכי חשובים בהיסטוריה היהודית.. אני לא מדבר כמה ספרים של האנשים הכי חשובים ביהדות, מאות אלפים שמסבירים רק את התורה. מאות אלפי ספרים! שמסבירים. תפרסו את זה, דף אחרי דף, ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים, זה רק מה שאנחנו מסוגלים להבין.

ותמיד אדם נדרש להתעלות במדרגות התורה, אבל לפני שאתה מתעלה אתה חייב לגרש את המידות הרעות. אם תלמד תורה ויש לך מידות רעות, כל התורה שלך הולכת לסיטרא אחרא, ליצר הרע הוא השטן. למה? כי המידות הרעות הם יטו אותך לקיים את המצות מסיבות ונימוקים שמשתלמים לך. שנוחים לך. לאגואיזם שלך. אתה לא תעבוד את הבורא, אתה תעבוד את עצמך. כדי להשיג משרה, כדי להשיג כבוד, כדי להשיג מה שאתה רוצה. כי יש לך מידות לא טובות. אתה צריך לספק אותם. אז איך אתה תספק אותם?

אז קודם כל צריך לתקן את המידות. לישר אותם שהם יהיו על הצד הטוב ואז ללמוד את התורה ולקיים אותה. אם לא, הכל הולך לטמיון. זה צריך לדעת רבותי. זה הרבה אנשים לא יודעים ועובדים עבודה "זרה". כל המידות הם פרווה. ניטראליות. אתה יכול להשתמש במידה לטובה, אתה יכול להשתמש באותה מידה לרעה. והתורה אומרת כיצד משתמשים בכל מידה לטובה או לרעה.

שנאה, שנאה כולם יגידו לך זה דר רע. נכון, אבל זה גם דבר טוב. למה? מצוה לשנוא את הרע. אם לא נשנא את הרע וניתן לרע להתקיים, הרע יקום נגדנו. אפשר לאהוב את דא"עש?!

קמצנות, כולם יגידו לך זה מידה רעה מאוד. אדם עני, נזקק, מסכן, אין לו מה לאכול ואתה מתקמץ, הוא יכול למות. אבל זה גם מידה טובה. אם אדם יקמץ בשביל לא להוציא על מותרות, על דברים שהם יתרים, שאין בהם שום צורך, רק שואו ודברים כאלה, זה דבר טוב.

פזרנות, מידה הפוכה. פזרנות זה גם לא טוב. לפזר את הכסף על שטויות והבלים, לפתוח שולחנות וכו', על חשבון הממשלה או לא על חשבון הממשלה. בכל אופן, פזרנות זה לא טוב. אבל לפזר לצדקות, לפזר למצות, זה טוב מאוד! תלוי למה משתמשים.

קנאה, תכף נלמד את הקנאה באופן רציני, כי זה חולה רעה אצל רוב האנשים ורוב האנשים בעולם משתמשים בקנאה לרעה. בודדים בעולם, בודדים, יודעים להשתמש במידת הקנאה לטובה. תכך נראה.

אב לכן לא ניתנה התורה למלאכים, למה? משה רבנו השיב להם: "כלום קנאה יש בכם?". בשביל מה אתם צריכים תורה? יש לכם קנאה? יש לכם שנאה? יש לכם מידות רעות שאתם צריכים לתקן אותם ע"י התורה? אין לכם! אתם נבראתם מושלמים. ולכן, לא ניתנה התורה למלאכים וניתנה לנו. כי עם התורה אנחנו נתקן את עצמנו.

אתם מכירים כולם "וטהר לבנו לעבדך באמת". מכירים. מה זה "וטהר לבנו"? מה הוא טמא? כן! מהמידות  הלא טובות. הפחותות והמושחתות. צריך לטהר את הלב כי משכן המידות הוא בלב. ברגשות. ואז נוכל לעבדך באמת. אם המידות לא נוקו, אנחנו לא עובדים את ה', עובדים את עצמנו.

אז לכן, אומר לנו פה דבר מדהים, חובות הלבבות: שהתורה היא באה רק כתוספת אחרי העיקר. מה העיקר? העיקר קודם כל לתקן את המידות. אחרי שתיקנת את המידות, אז תבוא התוספת- התורה. איך הוא אומר את זה בלשונו הזהב? הוא אומר: "אם אין תוספת אין חובה, ואין מקבלים את התוספת עד שמשלמים את החובה".

אדם הולך למסעדה הוא מבקש תוספת, אומרים לו שילמת על ארוחה קודם? לא שילם על הארוחה, אז מה אתה מבקש תוספת? קודם תשלם את העיקר ואח"כ אני אתן לך תוספת. מה העיקר פה ומה התופסת?

התורה ניתנה לנו לצרף את הבריות, לגרש את המידות, כמו הקנאה והשנאה שזהו העיקר. כל המלחמות, כל הסכסוכים, כל המריבות, בבתים, בשכנים, במדינות, בכל, קנאה ושנאה. צריך לתקן את זה. זהו העיקר.

רק אחר כך אפשר לזכות גם לתוספת שהיא התורה. והתורה היא בשביל הנשמה. אז קודם צריך לתקן את המידות, שזה בטבע, שזה בחלק הבהמי, ואחרי שאתה מתקן את זה, תקבל את התוספת התורה בשביל הנשמה. בזה המלאכים נתקנאו בנו. וזה מה שאמר להם משה- חסר לכם העיקר, אין לכם עם מה להילחם בטבעיות, אין לכם שום מידה רעה, ולכן אינכם זקוקים לתוספת, לתורה. וכך ניצח אותם.

אז ברור לנו מכל מה שלמדנו עד עכשיו אנחנו ברואים משניים: חלק בהמי, חלק אלוקי. אנחנו צריכים לקחת את החלק הטבעי, להרים אותו למדרגה אלוהית, ואנחנו צריכים אחרי זה ללמוד תורה ולעלות במעלותיה ולזכות לעונג שנקבל על כל דבר ודבר. לא נכנסו לחלק הזה, רק אמרנו. וכל הקללות והצרות והיסורים, הם באים בגלל שצריך לצרף אותנו ולזכך אותנו מהעבירות שאנחנו עושים ברצוננו, בבחירתנו. אף אחד לא אונס אותנו לעשות עבירות.

עכשיו נבין מה זה הקנאה שצריך להרפא ממנו באופן דחוף, בהול. אם אנחנו רוצים בראש השנה לעמוד לפני הקב"ה ולהגיד לו: "ריבונו של עולם, הנה אנחנו משתנים!". אם נצליח לעמוד בדבר הזה, אנחנו מסודרים.

אז בואו נתחיל:

הקנאה היא ענף מן הכעס, והכעס הוא ענף ממה? מהגאוה. הקנאה היא ענף מהכעס ואין אדם נמלט ממנה! אין אדם שאין לו קנאה. אין ילוד אנוש שאין לו קנאה. כי אנחנו רואים, כל בני האדם נמשכים איש אחר רעהו, זה רואה שהחבר קנה קניין מענייני העולם, אם זה מאכלים, בגדים, בנה בית, אוסף ממון. גם הוא טורח להגיד כמותו. כי הוא חושב "מה, לחברי יהיה ולי לא?!". ואיך האשה אומרת: "ראית מה קנו? למה אתה לא קונה לי? תראה איך הם התקדמנו, תראה איך הם עברו דריה, תראה איך אנחנו פדלאות נשארים באותו מקום, מתי תחליף את האוטו? כולם הגיעו כבר ל-2017,עוד מעט 18. איפה אתה?". קנאה. "יא! איזה עוגה! איך עשית? תביאי את המתכון". מביאים לה את המתכון. איפה קנית את זה?" איפה.. כל הזמן! מהבוקר ועד הערב קנאה. ואת הדבר הזה רמז שלמה המלך בקהלת ד, ד: וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו. שלמה היה חכם מכל אדם, הוא  בחן את כל מה שמתהלך בעולם ואמר סיכום: "ראיתי אני את כל העמל, כל מה שעמלים אנשים, ואת כל כשרון של המעשה, שזה הלך להיי-טק, וההוא הלך לפה, וההוא הלך לפה, וההוא הלך לפה, וכולם וכלום וכולם, גם זה רוצה להיות עורך דין, גם זה רוצה להיות זה וגם זה רוצה זה וגם זה, כל זה קנאת איש מרעהו.

עכשיו, מי שהמידה הזאת מתגברת עליו, הוא מגונה מאוד, כי הקנאה מביאה לידי חימוד. "לא תחמוד", חמדנות. קנאה מביאה לידי חמדה. שאדם חומד מה שיש לשני.  אדם שלא נותן אל ליבו מה שיש בידי אחרים, אז הוא לא חומד, לא אכפת לו מה שיש לאחרים, מסתפק במה שיש לו. איזהו עשיר? השמח בחלקו. אבל התורה מזהירה: "לא תחמוד אשת רעך וכל אשר לרעך". זאת אומרת אן אדם חומד אשת רעהו,י שלך אשה? אין לך, תתחתן. אבל למה אתה חומד אשת אחר? ואחרי זה מה כתוב: "וכל אשר לרעך". יש אדם לא מסתפק באשתו, גם בכל אשר לרעהו. והתורה מזהירה בעשרת הדברות: לא תחמוד".

ואדם, תקשיבו מעשה לא יאומן כי יספור! אדם אשר החמדה עליו, עלול לעבור על עשרת הדברות. שתבינו, עשרת הדברות זה השורשים של כל תרי"ג המצוות. כל התרי"ג מצות, 613 מצות שיש בתורה, כולם יוצאים מעשרת הדברות. ומי שעובר על אחת מאלו עובר על עוד כמה וכמה מתוכם.

 מעשה באדם אחד שהיה לו שכן, והכותל הפסיק בינהם. והרשע הזה חמד את אשתו וגם את חפציו. ויום אחד שמע שהוא אומר לאשתו: "אני הולך לסחורה". מה עשה? המתין הרשע עד השבת, בליל שבת שבר את הקיר בינהם, עבר על "זכור ושמור את יום השבת", ואנס את האשה, עבר על "לא תחמוד", ושכב עמה, עבר על "לא תנאף". אחרי זה התחיל לגזול את הממון, צעקה עליו האשה, הרג אותה, עבר על "לא תרצח". גזל את הדברים, עבר על "לא תגנוב". עמדו אביו ואמו והוכיחו אותו, עמד עליהם והכה אותם, עבר על "כבד את אביך ואמך". הביאו אותו לפני בית דין, חרטט להם חרטוטים בלשוננו, ועבר  על "לא תענה ברעך עד שקר". בכל מקום שהוא בא נשבע שהוא לא פשע, עבר על "לא תשא את שם אלוקיך לשוא". בסוף התגלתה רעתו והתפרסמה רשעתו, מחמת הבושה יצא לתרבות רעה, כפר באלוקים, עבר על "אנכי ה' אלוהיך", ובסוף נהיה אדוק בעבודה זרה, השתחוה ועבד לה, ועבר על "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תשתחוה להם ולא תעבדם". עשרת הדברות בגלל החמדה.

אתם רואים מה אפשר להתגלגל מדבר אחד? מי גרם לו? החימוד. נמצא שמי שחומד קרוב לעבור על כל התורה כולו. זה הביא אותו לכל העברות. זה פן אחד להתבונן על העניין של הקנאה והחמדה.

יש דרך אחרת להשכיל ולהבין, כמה הקנאה והחמדה מקולקל מאוד. שלמה המלך במשלי אומר: "אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום". שאדם מקנא בחוטאים ורואה שהם עשירים ומצליחים, מצד שני רואה צדיקים מדולדלים ומתייסרים ביסורים. מתוך כך תגאל נפשו ביראת האלוקים במשפטיו ובחוקיו וממואס בלומדי התורה ומקיימה. כמו שאמר מלאכי הנביא לעם ישראל: "חזקו עליי דבריכם אמר ה' ואמרתם מה נדברנו עליך".

אומר להם הנביא בשם ה' :"אמרת שוא עבוד אלוהים", מה יוצא לי מזה שאני עובד את האלוקים, "ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדורנית מפני ה' צבאות, ועתה אנחנו מעשרים זדים גם נבנו עושי רשעה גם בחנו אלוהים וימלטו. אנחנו רואים שאין טעם לשמוע את המצוות, הנה כל הרשעים, הם עושים, מאושרים כל הזדים עושים במזיד, הם נבנים ויש להם וילות ויש להם הכל והם בחנו את האלוקים ולא קבלו עונש ונמלטו. אז למה לעבוד?

הדרך הזאת מביאה הוללות בדעת בני האדם ומשיב את לבים אחורנית, כי רואים רשע וטוב לו וצדיק ורע לו. מתוך כך הולכים בשרירות לבם ואומרים: פלוני  ופלוני עושים כך והם עשרים, אז נעשה גם אנחנו כך, ומה שיקרה להם יקרה גם לנו. כל זה למה קרה? בגלל שהם מקנאים קנאה גדולה ברשעים ובהצלחתם. והם חומדים את עושרם ושלוותם. לפי כך פורקים מעליהם עול מצוות.

אבל הצדיקים לא מקנאים ברשעים ולא חומדים את ממונם וגם לא את שלותם, כי הם יודעים שהאושר שלהם שמור להם לרעתם, ושלוותם להאביד אותם מרוב טוב הצפון לצדיקים, "איש בער וכסיל לא יבין את זאת, איך זה בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי עול? להשמידם עדי עד. כי להם אחרית. הם פה מקבלים שכרם על מיעוט המצות שעשו ושמה הם יקבלו את מלוא העונש.

הנה אתם רואים, אנשים בנו במיאמי ובפלורידה, בנו ובנו, בנו, שלווה ומנוחה. פתאום ה' החליט להפעיל וינטלטור עם קצת אבק וקצת מים ושחרר אותו. סע, סע, סע, סע. 300 קמ"ש, 250, 180. סופה טרופית, סופה איומה, סופה ככה, מחליפה שמות כל רגע, ומה עשתה שם הק ירחם! מה עשתה שם! מיאמי שוחה. חצי הבתים מלאים מים, חוץ מההרס וחורבן. איים שלמים נמחקו, ועכשיו תחזור, תבנה את הבית מחדש. שמה הבתים מעצים. הכל רקוב שם. שלום! אתה חייב להחריב את כל הבית והכל. נכנסו המים לארונות, נכנסו לתנורים, נכנסו לכל. רק תביא דגים יש לך אקווריום מוכן. לא אחד, לא שניים, מיליונים! מיליונים, מיליונים בני אדם סופגים נזקים לא יואמנו. מה זה? מה זה?  

ביום אחד אדם יכול לקרוס. אין לו רכוש יותר, אין לו כלום, אפס אפסים! מתחיל מחדש. בן כמה אתה? בן 70, ואתה? 54, וזה? וכל אחד עם המצב לשו. לך תבנה מחדש את הכל. וכל שנה יש להם ביקור. פעם סופה קטנה, פעם סופה גדולה, פעם... אבל מידי פעם יש להם ביקורים. מה עם זה? מה לא רואים את זה? מה לא רואים שהקב"ה קוראים לזה "איתני הטבע". כן.. איתני הטבע. נכון, להקב"ה קוראים לו "הטבע", גימטריה אלוהים, אלוהים זה גימטריה טבע. והוא מפעיל את הטבע. כתוב: "עושה מלאכיו רוחות, משרתיו אש לוהט", הרוחות זה מלאכים שלו. מי שראה את הסופה, היא הייתה כמו שופר. ראיתם תמונות? כמו שופר, לפני ראש השנה.

זאת אומרת הקב"ה רואה, יש שלוה לרשים, עד גבול מסוים. תראו כמה עשירים התמוטטו. פה בישראל. תראו כמה נתפסו, פה בישראל. תראו אנשים, אישים, בכירים במערכת הביטחונית  ואחרים, כולם בחקירות, מעצר בית, עד שיוחלט כתב אישום, לא כתב אישור. אפילו שטייניץ, חקירה, חקירה באזהרה. לא פשוט חבר'ה. לא פשוט! בכלל לא! זאת אומרת זה שהולך בינתיים הכל על מיני מנוחות זה לא אומר, "לא לעולם חוסן", אדם לא חסין לעולם. אדם מזומן למקרים, לפי מה שהזמין. לא התייחסת לה', יום אחד הוא התייחס אלייך. לא שילמת חודשיים חשמל, שלושה חודשים, תגיע ההתראה. לא ראית אותה? יגיע ניתוק. שיגיע הניתוק, אז תדע שהייתה התראה. "לא ראיתי". זה עוזר? אין חשמל. אין חשמל. "לא ראיתי".

היה אחד שבאמת מצא פטנט. אתם יודעים פעם לפני רש השנה, תיבות הדואר היו מלאות בשנה טובה, עם זהבים כאלה ועם ציורים, מי שזוכר, לפני 40 שנה, 50 שנה. היום אין דבר כזה. היום מקסימום שלוחים לך באימייל או בוואצאפ תמונות ממאגר כזה, כולם שולחים לך אותו הדבר. וגם לא שולחים, לא מתאמצים. מה ששלחו להם, שולחים לך. זה ככה עובר. בקיצור, פעם זה היה ככה. אז אדם היה מגיע לפני ראש השנה, אומר: מי מהמשפחה שלח לי, מי מהחברים. ואני זוכר היו שולחים אותי ההורים לקנות שנות טובות והיינו כותבים בפנים ומאחלים לכם.. לא היה מודפס אז, היינו צריכים לכתוב. אח"כ הדפיסו כבר את הברכה, דאגו לך. היום אתה רואה שנה טובה? אין דבר כזה שנה טובה! יש רק חשמל, מים, גז, ארנונה, הדואר זה רק לצרות. אין בשורות טובות. אין דבר כזה!

אחד החליט: "אני לא רוצה להסתכל יותר! לא מסתכל, לא מעניין אוצי, מה שיש בדואר, לא". כל פעם הוא עולה במדרגות שורק, מבסוט, עולה, לא עוצר. לא עוצר. השכן שלו שואל אותו: "תגיד, איך אני רואה אותך שמח בתקופה האחרונה וזה, מה קרה?כל הזמן אתה משרקק וזה, מה?". אומר לו: "תשמע, אני הבנתי מה הבעיות שלי, למה אני בדכאון: בגלל התיבת דואר! כל פעם אני פותח, רק צרות, רק חובות, רק תשלומים, רק זה... החלטתי לא מתייחס אליה, מאז אני חי פנאן. אחרי כמה שבועות, ניידות, שב"ס. מורידים אותו בשרשראות. מה קרה? היי, לא התייחסת, בתי משפט פנו אלייך, זה, הזמנות לדין, זה.. שום דבר! הוא לא התייחס.  בסדר, זה יכול לסחוב כמה חודשים, עד שבסוף יאזקו אותך ויורידו אותך מהבית. נו, תשרוק, תשרוק עכשיו.

אז זאת אומרת, אפשר להתעלם מהקב"ה, לא לשמוע מה שהוא אומר, כן, לא ללכת לבית כנסת, לא לשמוע פרשת השבוע, לא מצוות, לא יודע, לא שמעתי, לא ראיתי, לא יודע. אבל יום אחד שזה יגיע, אתה תחפש אותו! אתה תחפש את אלה שאתה לא אוהב, את הרבנים שיתנו ברכות, סגולות, משהו. פתאום אתה תעמוד בתור אצלהם ותחפש "מה עושים? מה עושים? כי הרופאים אמרו אין להם מה לעשות, הם הרימו ידיים. ואז את מי אתה תחפש? לא חבל? אם היית צדיק מההתחלה היה לך טוב גם בעולם הזה והיה לך גם טוב לעולם הבא. מה חסר? מה בשביל כמה ברכות להגיד שאוכלים ושתים, לא מגיע להקב"ה להודות? להגיד, הרי לימדו אותנו תגיד תודה רבה, תודה רבה, למה לבן אדם אתה אומר תודה רבה, ומי שנתן לך פה לשתות ונתן לך מעיים להכיל ונתן לך את המשקה, למה אתה לא יכול לברך? "ברוך אתה .... שהכל נהיה בדברו". מה הבעיה?! מסובך? ברכה קשה? אתה לא קולט? מה הבעיה? לא, אתה דעתן, אתה לא נכנע, לא נכנע. כמה ברכות, כמה תפילות.. מה זה תפילה? שאתה בא ומבקש מהבורא שיתן לך חוכמה, בינה ודעת, שיתן לך בריאות, שיתן לך פרנסה. הרבה דברים טובים אתה מבקש. סידרו לך בדיוק מה לבקש ואם אתה רציני ומתכוון ברצינות, הוא גם ישמע לך. מה הבעיה? זה מסובך? והוא מבקש ממך יום אחד "תפסיק, תפסיק כבר לעמדו, תפסיק! אני זן את כל העולם כולו! תראה את הנמלים, לא אוכלים? אתה הבאת להם אוכל? הם אוכלים בלי לשאול אותך. תראה את התיקנים, אוכלים או לא ואכלים? ג'ירפות אוכלות? פילים אוכלים? כל בעלי החיים אוכלים? מיליארדי מיליארדים אוכלים? מי מספק להם? "אני! לך אני לא יכול לתת סנדוויץ? כל השבוע אתה עובד ועוד שעות נוספות. טוב, אז לפחות בשבת תנוח. שבת תקנה דברים טובים, תקנה חלות גדולות, תדליק נרות, כמו במסעדה צרפתית ותשב על שולחן עם מפה לבנה, תכין לך שירון שתוכל לשיר בתום האוכל, תעשה בישולים, סלטים, דברים טובים. כל המשפחה, תדברו סוף סוף, תכירו אחד את השני. היום תמונות שמראים, משפחה שלמה, כולם עם הפלאפון. אף אחד לא רואה אף אחד, אם הוא רואה זה בתמונה שהוא שלח לי, "שלח לי תמונה". הוא מולו ואומר לו "שלח לי תמונה". מה אתה רוצה להגיד? תכתבו לי, תכתבו לי. אין קשר יותר עם אנשים. כל אחד מחובר למנגנון הזה וזהו!

רבותיי, בורא עולם אומר לנו למה אתה מחפש בעיות? שמע מה שאני אומר לך, אני בראתי אותך, בסוף אתה תגיע אלי, אליי אתה תגיע, מה תגיד ל. מה תסביר? מה תאמר? לא הכרת אותי? לא שמעת עליי? לא?

אז לכן זו דרך הוללות בדעת בני אדם שהם רואים רשע וטוב לו וצדיק ורע לו, לכן הם אומרים אנחנו נעשה כמו העשירים ונהיה כמותם, מה שיקרה להם יקרה גם לנו. זה קנאה שמקנאים ברשעים, חומדים את עושרם ושלוותם, לפי כך פורקים עליהם עול מצוות.

אבל צדיקים לא מקנאים ברשעים, לא חומדים ממונם וגם לא שלוותם, כי הם יודעים שהעושר שמור להם לרעתם! ושלוותם זה להאביד אותם מרוב הטוב הצפון לצדיקים. גם יודעים הצדיקים שהעוני והדוחק שלפעמים מנת חלקם של הצדיקים, זה כדי לצרף אותם, ללבן אותם ולהגדיל את מעלתם לעולם הבא. ובפרט שאם אדם מקיים את המצוות מתוך קושי ועוני, שכרו הוא פי מאה על כל מצוה. לפום צערא אגרא", לפי הצער משתלם השכר. אדם שקל לו לעשות מצוות, מקבל פר מצוה. אדם שקשה לו לעשות מצוה, מקבל פי 100 מאדם רגיל. תראו איך הקב"ה מתחשב עם כל קושי!

אז לכן, אין ספק שמי שיודע כך את הדברים, כמו הצדיקים, לא חומד ולא מקנא. מתי הוא שמח? הוא שמח בראות שלוות הרשעים, למה הוא שמח שהרשעים שלווים? כי הוא אומר: "אם ככה הקב"ה משלם למכעיסיו, לעושה רצונו על אחת כמה וכמה שהוא ישלם שכרם". אתם שומעים?

אם רשעים שעוברים על רצונו מקבלים יאכטה ובוכטה ושחטה, והכל חארטה, הום מבסוטים ומאושרים, זה המכעיסים שלו! וככה הוא נותן להם שכר פה. מה מחכה לאלה שעושים את הרצון שלו? כמה הוא יתן להם! אז הם שצחים שהם רואים את השלווה של הרשעים.

והקב"ה לא קמצן חס ושלום. כתוב: "ויתן לך אלוהים מיתה לשמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש ויעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים, הוי גביר לאחיך", וכו', וכתוב ברש"י: יתן ויחזור ויתן. הקב"ה נותן ומוסיף ונותן ונותן, אין גבול כמה הקב"ה יכול לתת!  רק תהיה פתוח לקבל בשביל להיות פתוח לקבל, תקן את המידות הרעות שלך, עשה מצוות ותראה כמה הקב"ה לך יתן.

סיפרתי בהרצאות האחרות, אני לא מספר את זה שוב, אני רק מזכיר בקצרה: שבע שנים ראשונות שחזרתי בתשובה, הייתי עני מרוד! אוכל רק פת לחם עם מרגרינה, פעמים עם ריבה, פעמים עם דבש. זהו. ככה שנים. והילדים שלי. ואפילו רצו לקחת לי אותם, בגלל שהיה להם בהרות בפנים מחוסר תזונה. שבע שנים.

כתוב: "כל המקיים את התורה מעוני, סופו לקיימה מעושר". ברוך ה' היום אני לא חסר כלום, אני גם לא צריך כלום. אם אני אגיד שאני רוצה משהו, מיד אני מקבל. עכשיו אני רוצה להיות בפריז, עכשיו אני בפריז. אתם רוצים הרצאה בפריז? כן, רוצים הרצאה בפריז. בסדר, אני מוכן לבוא. מה שאני רוצה אני יכול לקבל. בלי שום בעיה, בלי שום מאמץ, שום דבר. מי גרם? תעבוד על מה שכתוב פה, תקן את המידות שלך, תעשה מצוות, תקן את המידות שלך, תעשה מצות, תעשה חסדים, תזכה את הרבים, הקב"ה יתן לך כלים בלי סוף. כלים, כלים, כלים בלי סוף! אדרבא, הוא שמח, אתה מפרסם אותי בעולם, אתה מגדל את שמי בעולם, למה שאני לא אתן לך? אז למי אני אתן? אם יש לך בן מוצלח, לא תשקיע בו יותר? אם הבן שלך למד והוא הצליח לא תרצה שהוא יהיה מדען? לא תרצה שהוא יהי הגאון? ודאי! במי אני אשקיע? בטיפשים או בחכמים? אז רק צריך להשתדל להיות מה שה' רוצה.

הקנאה באה מגרעות הנפש. אדם שמשתמש בקנאה לא טוב, זה בא מנפש גרועה. הוא מקנא ביופי של אדם, מקנא בגבורה של אדם, מקנא בעושר של אדם. הרי הינו חפץ במה שגזר הבורא יתברך. וואו! תשמעו מה כתוב פה! כתבו פה שאם אדם מקנא באחרים, זאת אומרת הנפש שלו גרועה, כי הוא לא מסכים עם מה שגזר הבורא. "למה הוא", "למה הם", "למה יש להם". ה' נתן להם, לך הוא לא נתן.

פעם בא מישהו ואמר למישהו: "אתה יודע מה, אני אגיד לך בגלוי, אל תכעס, אבל תדע שאני מקנא בך חבל על הזמן! אמר לו: "לא כדאי לך לקנא בי". אמר לו: "למה?". אומר: "אתה רוצה את המחלה שיש לי גם?". ההוא נרתע.

אתה מקנא לפעמים בטובות של השני, אבל אתה לא יודע מה הצרות שיש לו, אתה לא יודע מה המחלות שיש לו. סתם אתה מקנא. בורא עולם יודע מה לתת לכל אחד לפי שהוא. מה אתה מקנא? אז אתה מערער על הגזרה שהבורא גזר? הוא גזר שזה יהיה עשיר, והוא גזר שזה יהיה עני, והוא גזר שזה יהיה חכם, וזה יהיה טיפש. והוא גזר וגזר וגזר. הוא יודע מה הוא עשה.

אנחנו הבנים והבנות שלו בשווה, והוא יודע מה לעשות. והוא אומר לנו: מה המצב שאני הבאתי אותך תתחיל לטפס. תטפס. אבל בן אדם לא רוצה, הוא רוצה רק שיהיה לו כבר מה שישי לההוא וכבר מה שישי לההוא וכבר מה שישי לההוא. זאת אורמת, אתה לא חפץ במה שגזר הבורא, זה דומה לעבד שיש לו תלונות על המעשים של האדון שלו, והוא לא מתרצה בענייני אדוני, זה נקרא עבד לא נאמן. וכל שכן שאין להתרעם על הבורא. שהרי כל מעשיו ישרים ונכוחים. ואיך אתה יכול להרהר אחריו?! אתה יודע את החשבונות של כל אדם ואדם. אתה יודע איזה גלגול הוא בכלל? אתה יודע מה הוא עשה בעולמו? אתה יודע מה הוא עושה במסתרים? אתה לא יודע מה מעשיו של האדם. אז למה אתה דן? אתה חושב שאתה רואה את המעשים אז אתה מבין אותם כבר?!

אז לכן זה נקרא גריעות הנפש. מי שיש לו קנאה ולא מרוצה במה שהקב"ה מחלק בעולם ונראה לו שהחלוקה לא לפי טעמו, זה אדם שיש לו נפש גרועה.

עוד דבר גורמת הקנאה,ש היא מביאה מחלוקת. כמו שתראה בקרח. בקרח קינא בכבודו של אליצפן בן עוזיאל ובגללו נאבדו הוא וכל עדת קרח. אלפי אנשים, נשים וטף, כולל יונקים. כולם מתו בעון הקנאה שהוא התקנא במשרה שקיבל אליצפן בן עוזיאל. מקנאה בתפקיד תראו מה יצא.

אני לא צריך להגיד לכם מה בחדשות מתפרסם כל פעם שבגלל עניינים של קנאה יש רציחות, כן. אתם רואים שיש כל פעם עולם התחתון מחסל עם אופנועים, אתם ידועים למה זה? קנאה על שטחי מחייה. אתה נכנסת לתחום שלי? אתה נכנסת לפה, אתה לוקח משם, אתה מרוויח מפה, אני אומר לך אתה לא זה, זה אתה זז, זה שלי, זה אנשים שלי, זה ככה, זה ככה... אתם רואים כמה התנכלויות. אתה רוצה לפתוח, אתה רוצה לעשות תוספת בבנייה, שנהו, נגיד מרפסת להרחיב אותה קצת, כל השכנים "מה פתאום! לא, חנק אותי, אני לא נושם, אני לא רואה, כבר לא מכנס לי אוויר, עשה לי חושך ". מה אכפת לך! בן אדם רוצה להוסיף מטר, לצאת מטר, לעשות ככה, ככה, ככה. מה אכפת לך! לא בצד שלך בכלל. "מה פתאום! הוא מכער את הבניין".  למה אתה קנאי? תן לאנשים מחייה, תן להם , תן להם. תבואו אצלנו בבני ברק, בלי עין הרע, בין בניין לבניין יש עוד בניין, אצלנו אין, כולם מוצאים סוכות בלי סוף, סוכות לילדים, למשפחה, לכולם יש סוכות? אין הגבלה. בחזית אפילו מוצאים לך. באים ביום שישי, מביאים לך קוביה, מלבישים על החזית, טאח! יש לך עוד חדר. צ'יק צ'אק.

אבל מה, תראו מקומות אחרים, מסוקים למעלה, בודקים, מצלמים. הופ! פה יש תוספת, קדימה, תניח את הפקחים, ייאלה, להרוס את הבית, טרקטורים. טאח טיח! אין דבר כזה! הלשונות מהבוקר עד הערב. מה הקנאה?! מה קרה? מה אכפת לך? מה אכפת לך! מריבה על חניות. על חניות! יריות. חניות! חנויות! תחנה ותן לחיות. שום דבר.

אז זאת אומרת, קנאה מביאה מחלוקת. והקנאה לבני אדם היא כמו חולי הגוף ומביאה שחפת. אמר החכם לבן של: "תשמר לך מן הקנאה, כי היא נכרת בך שפניך משתנים מרוע לב ולמה ישמח שנאיך וינקום בך".

שומעים? אבא חכם מזהיר את הבן, אומר לו: אם אתה תהיה קנאי, יראו את זה בפנים שלך. רואים אדם שהוא מקנא, איך העיניים שלו, איך הוא מסתכל על האנשים וזה וזה. ויראו שזה מרוע לב. ואז ישמח השונא שלך שאתה קנאי, מתפוצץ. איך היום כותבים במכוניות מאחורה? "שלא ימותו הקנאים, שיחיו ויתפוצצו". אז זה מה שכתוב פה. והוא ישמח השונא שלך וגם אח"כ ינקום בך. למה הוא רואה שאתה מקנא בו. בשביל מה לך? אתה מסגיר את עצמך עם הקנאה.

 מי שמקנא חומס את נפשו, כי הוא מתאבל תמיד, שכלו מתחסר ברוב קנאה הטמונה בקרבו. אין לבו פנוי ללמוד ולהתפלל בכוונה, הוא לא יכול לעשות מעשים טובים, כי היא מטרידה אותו הקנאה כל הזמן איך השני מצליח. בפרט בעבודה. קידמו מישהו, ואתה חושב שאתה היית צריך להתקדם. תסתכלו אפילו בצה"ל, אנשים שנתנו 30 שנה, שלושה אמורים להיות רמטכ"ל, בסוף בוחרים רק אחד. מה לעשות?! זה לא כמו בש"ס שלושה מנהיגים. אחד רק, רמטכ"ל. נו, מה עושים השניים האחרים? פורשים.  אה, לא בחרתם אותי? ביי! הולכים לאזרחי. למה ? הם נעלבו. כי לא בחרו ותם. ומה לעשות, מתוך שלושה צריכים לבחור אחד.

המקנא חומס את נפשו, הא מתאבל תמיד, השכל שלו מתחסר מרוב קנאה, הלב שלו לא פנוי, הוא לא יכול לעשות מעשים טובים. כל בן אדם יכול למצוא טעם ערב במאכלים שלו. חוץ מהקנאי. שהוא לא יכול לטעום טעם טוב במאכל עד שתסור הטובה מחברו. כזה קנאי הוא אוכל את עצמו, הוא לא יכול להנות רגע בחייו, עד שהוא יראה שהשני סרה ממנו הטובה שהוא קינא בו. שמע שההוא היה לו תאונה, "או! מגיע לו! איך חיכיתי לזה!".

לכל שנאה יש תקוה. אם אדם שונא חבר שלו שגזל אותו, שהוא ישיב לו את הגזלה תסור השנאה. אז זאת אומרת לשנאה יש גם תקוה. כמו בציור הזה. כל שנאה שהיא תלויה בדבר אחר, אם יתקנו את הדבר ההוא, תתבטל השנאה. רק שנאה אחת לא מתבטלת- שנאה מחמת קנאה. שנאה מחמת קנאה לא מתבטלת!

אמר החכם לבן שלו: "אל תקנא באחיך על אשר יש לו, כי הוא ינעם בחייו ואתה תשבע דאגה וצער". מה יצא לך מהקנאה? שאתה תתפוצץ והוא יהנה. מה מועיל לך שאת המקנא בו? זה לא שלך מה שיש לו. אם אתה מקנא בו, אתה לא פוגע בו, הוא ימשיך להיות מאושר במה שיש לו, רק אתה תתפוצץ. המפסיד היחידי זה אתה.

ואמר החכם: "לא נברא המקנא והחומד אלא לכעס". כל ימיו מכאובים בכעסים. חכמים ראשונים היו מתפלים כך :"שלא תהא קנאתנו על אחרים, ולא קנאת אחרים עלינו". למה בדבר הזה היו מתפללים על אחרים יותר ממידות אחרות? דווקא בנושא הזה של קנאה?

אלא העניין הוא כך: יש הרבה אנשים מאיתנו שגורמים שיקנאו בנו ויחמדו אותנו, לכן הם היו מתפללים על אחרים, כי אולי הם גורמים להם לקנאה. והתורה אמרה: "לפני עיור לא תתן מכשול". אל תוציא לו את העיניים! לכן מידה טובה מלמדים אותנו חכמים: "לא ילבש בגדים נאים ומשובחים יותר מידי", אתה תוציא את העיניים, יש אנשים שיש להם עין רעה, והיא פוגעת באנשים. עצם זה שהם מסתכלים על בן אדם בלי שום כלום, רק מסתכלים, פוגעים בבן אדם. יש אנשים אם העין שלהם יכולים לחתוך שיחים. הייתה לנו שכנה בבן יהודה, הייתה פותחת את הדלת , "יו! איזה עציץ יפה", היא הולכת, אחרי כמה דקות הוא נחתך. לא יאומן כי יספור! בעיני ראיתי מספר פעמים אמא שלי הייתה אומרת "אל תפתח לה את הדלת". היה לנו כזה מנגנון, אתם יודעים, רק תפתח ככה, "מה את רוצה?" ותת לה... ככה.

זה כתוב בחכמים זכרונם לברכה. אתם יודעים 99 בבית קברות קבורים מעין רעה, ורק אחד, אחוז אחד, משאר מחלות. ככה כתוב בגמרא. אז לכן אל תביא עלייך את זה. אם אתה הולך נוצץ יותר מידי, אז לא ילבש בגדים נאים ומשובחים יותר מידי. לא הוא, לא אשתו ולא בניו. גם לעניין המאכל ושאר העניינים. כדי שלא יקנאו בו אחרים.

אז מה לעשות? תשמעו: מה יעשה אחד שהקב"ה השפיע עליו הרבה? יש לו הרבה דברים טובים, עושר וכבוד והכל. מה יעשה אחד כזה? אדם השפיע עליו עושר ונכסים, אז יהנה מהם לאחרים. יהנה גם עשירים, גם עניים, יתנהג עמהם בנחת, יעשה עמהם חסד. ככה הוא לא יגרום שיהיה עין רעה, כי הוא לא נותן להם, אז אי אפשר להסתכל על בן אדם רע אם הוא מטיב לך וכבר למדנו שכמה טובה בזה שאדם יהיה נאהב לבירות, וכשהוא נאהב לכל אדם, אז לא יקנאו בו ולא יחמדו משלו. שיהיה לו, שה' יוסיף לו, שיהיה בריא, כמה הוא נותן, כמה הוא מחלק, כמה הוא עוזר. אנשים הפוך, רוצים שיהיה לו. אבל אם אחד קמצן, יבש, אי אפשר להוציא ממנו כלום, רק מקללים אותו. שתהיה לנו מהרה בכל נכסיו.

אבל מה כן כדאי? כדאי שכל אחד יעלה למעלות טובות ואז יקנאו בו ויחמדו לעשות כמוהו. זה טוב. טוב. "קנאת סופרים תרבה חוכמה".

עכשיו תקשיבו מה תוצאות של הקנאה: מי שנזהר של יקנה, אין הגוף שלו כלה בקבר, ואין התולעים שולטים בו. ככתוב: "ורכב עצמות קנאה". כל מי שיש לו קנאה בלב, עצמותיו מרקבים בקבר. תפתח את הקבר, לא תמצא גם עצמות. כל שאין לו קנאה בלב, אין עצמותיו מרקבים. שמעתם מה זה גורם? הקנאה חודרת לעצמות וכל האיברים מתפרקים.

לכן יתרחק האדם מן הקנאה ומן החמדה, ולא יחמוד שום דבר ממה שיש ביד אחרים. ולא יאמר: "אחמוד בענייני חברי ואתן לו מעות עבור אותו עניין שאם אין דעתו למכור ענייניו...", אז אסור לזה האיש להפציר בו. כי זה יתבייש להשיב את פניו ריקם והוא יתן את זה כמו אונס. זה נקרא חמס.      

"יא! איזה יופי! מאיפה קניתם? מאיפה הבאתם? יא! אני חייבת את זה! אני קונה! כמה? כמה עלה לך? כמה שעלה אני נותנת יותר". וההיא לא נעים לא, והיא תתן לה, כבר שמה עין על זה, אומרת לה: "טוב, תביאי". זה אונס. והאונס הזה זה נקרא חמס. גם אם אתה משלם עבור דבר שהשני לא רצה למכור, רק אנסת אותו, בגלל הפוזה הדומה הזאת, זה נקרא חמס. אסור דבר כזה לעשות. זה לחמוד מה שיש לחברך.

כל שכן אם זה שחומד הוא איש נכבד. ואם הוא שואל שאלה, בקשה, אז לא יפילו את פניו, יגידו לו לא. איך אפשר לסרב לאדם חשוב, גדול ונכבד?! אסור לאדם כזה לשאול מחברו מתנה. אם הוא לא יודע שהוא יתן לו אותה בנפש חפצה, כי אם לא, הוא מנצל את המעמד שלו בשביל להוציא ממנו כך וכך.

אמרו עכשיו בחדשות שיש איזה ראש ממשלה שהיה הולך עם הרופא שלו, רופא שיניים, למסעדה, ומזמין חברים ובסוף הוא קם, הרופא משלם. מה אתה תגיד לראש הממשלה תשלם את החשבון? לא נעים, לא? ראש של כל הממשלה. זה קשה. אז שאלו אותו היום שאלות, אז הוא התחמק, בסוף הוא אמר "לא, הוא שילם, אני שילמתי". שילמנו.

תשמעו עכשיו משל שמשלו חכמים: מי יותר גרוע, הקנאי או החומד? לפי מה שלמדנו מי יותר גרוע, הקנאי או החומד?

(תשובות מהקהל: החומד)

טוב, בואו תשמעו עכשיו: חומד וקנאי נפגשו עם מלך, אמר להם המלך: "אחד מכם ישאל ממני דבר ומה שישאל ממני אני אתן לחבר שלו כפליים". שמעתם איזה פטנט? מה שתבקשו ממני, לא משנה, תבקש ממני אי, אני אתן לחבר שלך שניים. תבקש ממני מטוס, חברך יקבל שניים. מה שתבקשו אני נותן לשני שתיים.

הקנאי לא רצה לשאול בתחילה. כי הוא מקנא. חבר שלו יקבל פי שתיים. החומד היה מתאווה לשניים. אם הוא יגיד משהו, אז ההוא יקבל פי שתיים. והוא חומד את השניים, כי הוא חמדן. הקנאי לא רוצה שלשני יהיה פי שתיים, והחומד רוצה שלו יהיה פי שתיים. דחק את החומד השני לשאול. החומד אמר לקנאי: "אתה, אתה תגיד. אתה יותר מבוגר.. אתה..". אמר הקנאי למלך: "תנקר לי עין אחת". בשביל שינקר לחומד שתי עיניים. שמעתם?  זה קנאי. יא בא ביי! לא יאומן כי יספור!

כמה רעות תלויות בקנאה? נחש הקדמוני, זה מספר בראשית, הנחש, קנא באדם הראשון. אתם יודעים שהנחש בתחילת הבריאה הוא היה הולך על שתיים. כן. הוא היה כמו אדם. הוא היה זקוף כמו האדם. והוא התקנא באדם. הוא ראה את חוה והוא קינא בו, הוא חמד אותה. קנאי וחמדן. ובגלל זה הוא גרם מיתה לעולם. כולנו מתים בגלל הנחש הקנאי והחמדן. שמעתם? ונגזר עליו "על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך".

ותראו, מי שמכיר קצת היסטוריה, לא נעמוד כאן על כל האישיים כי זה יארך מאוד. תראו מה קרה לכל הקנאים. לקין. חצי עולם הם מתחלקים, שני אחים, חצי עולם. והוא מקנא למה יש לו עוד חצי, הרג את אחיו. קרח, בלעם, דואג, אחיתופל, גחזי, אדוניה, אבשלום, עוזיהו. כל אלה נתנו עיניים במה שלא שלהם, לא די שלא קיבלו את מה ששלהם, מה שלא שלהם, אלה אפילו מה שבידם לקחו להם. זאת אומרת, הקנאי לא רק שהוא לא משיג את מה שהוא רוצה, של אחרים, גם את שלו לוקחים לו.

מכל זה ילמד אדם לפרוש מן הקנאה ומן החמדה, אפילו מה שבידו. אפילו מה שבידו אינו שלו. "מחר יבוא היום ואיננו שלו". אז מה יועיל לו מה שלא שלו עכשיו? הרי גם מה ששלך היום, מחר הוא לא שלך. תן לו משלו שאתה ושלך שלו. לא תתן לו הוא ישיל לו. הוא יקח לך את זה.

אדם לוקח משהו מן העולם? אספת בתים, קניינים, נכסים, תיקח משהו? מברשת שיניים תיקח? שום דבר! ערום באת וערום תשוב. זהו. אז מה אתה מקנא במה ששלך לא שלך. אתה רוצה גם מה שלא שלך יהיה שלך? לכן שכר גדול יש לאדם שנזהר מן הקנאה ומן החמדה. כי ברוב עבירות אם אדם עובר עליהם, אז יכול להיות שהוא יתבייש בהם, והוא ימנע את עצמו לפעמים מלעבור עבירות בגלל הבושה. הוא מתבייש.

הנה תראו אתה האנשים שתופסים אותם על עבירות, באים לבית המשפט, כולם מכסים עם הצעיף, עם הבגד... מכסים שלא יראו את הפרצוף שלהם. למה הם מתביישים? עשית עבירה, תעמוד בגאון. לא! אדם עובר עבירות, רוב העבירות אנשים מתביישים, וזה גם מונע אותם מלעשות. אנשים מתביישים. למה? פוחדים שיכירו אותם בציבור, ויפרסמו אותם ויהיה להם הפסד מרובה. הבעיה עם קנאה וחמדה שהם בלב. ואין אדם מכיר אם אתה חומד או מקנא. זה דבר שמסור ללב. לכן בזה נאמר: "ויראת מאלוהיך". הוא יודע בדיוק אם אתה קנאי ואם אתה חמדן, אתה לא יכול להחביא. מאנים כן, מה' אתה לא יכול!

עד כאן למדנו את השלילה שבמידה הזאת. אף על פי שהקנאה היא מידה רעה מאוד, יש מקום שהיא טובה מאוד. והיא מידת עליונים, זה שישים קנאתו על יראת שמים. כמו שנאמר: " אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום", במי מותר לך לקנא, אלה שהם יראי אלוקים. אם אתה מכיר כאלה, זה מצוה לקנא בהם.

הגם, אומר המלבי"ם: הגם שאדם רואה את החטאים, חוטאים מצליחים בעולם הזה, לא יקנא לבו בהם. יקנא ביראת ה', יתאווה למעשה של אנשים שהם יראי ה'. קנאה כזו תכנן בלבו כל היום. ומבאר שמידת הקנאה רעה אם מקנאים בחוטאים והיא טובה אם מקנאים ביראת ה'. והחכם לב לא תמשול בו מידת הקנאה, רק בצד הטוב שבה.

לכן אמרו חכמים: "קנאת סופרים תרבה חוכמה". אם אני רואה חכמים שזכו למעלה גדולה בחוכמה ואני מקנא בהם, אז הקנאה הזאת תרבה עוד חוכמה בעולם. זה טוב לכל העולם כולו. שאדם רואה אדם שלומד, יתפוס קנאה בלבו ויאמר: "למה זה זוכה ללמוד כל היום? גם אני רוצה לעשות כך!".  

כך גם לעניין מצוות, יקנא כל אחד בחברו שעושה מצות ויתפוס מעשה חבריו הטובים, זה קנאה מצוינת! ואם יראה רשע שיש בו מידה אחת טובה, יקנא במידה טובה זאת ויעשנה. הקנאה היא במעשה, לא באיש. אבל שימו לב, מי שמקנא בחברו, חבר שלו עוסק בתורה ומצוות, מעשים טובים, ואינו מקנא בו וחושב "זה עושה כך אז אני אעשה כך", שזה טוב, אלא חושב בלבו ומקנא: "למה יש בו מעלות טובות יותר ממני? למה הוא יותר נכבד בעיני העולם יותר ממני", ומחשב תחבולות איך לבטל אותו ולבלבל אותו מהתורה והמעשים טובים, זו קנאה רעה חולה! והוא חוטא ומחטיא, שותף של ירבעם בן נבט. אתם שומעים?

למה דומה הדבר?  עכשיו נגיד יש פה במה, אני עומד על הבמה ומשיהו עומד למטה, ועכשיו הוא מקנא, אומר :"הא, זה עומד על הבמה ואני עומד למטה". מה זה קנאה טובה? מה זה קנא הטובה במשל שאמרנו? מה קנאה טובה צריכה לעשות?

(תשובות מהקהל)

אני עומד על הבמה, הוא עומד למטה, קנאה טובה מה זה? שהוא גם יעלה למעלה. מה הבעיה? בוא יש מקום לכולם, בוא תעלה.

מה זה קנאה רעה? להוריד אותי למטה. למה תוריד אותי למטה, תעלה אתה למעלה! שנינו נהיה למעלה. לא! מה פתאום שהוא יהיה שמה למעלה! בואנה, רד למטה! זה קנאה רעה. הוא לא יכול לראות איך לשני מצליח. אז במקום לטפס אליו, הוא מחבל לו בכל הדברים, להוריד אותו, להשפיל אותו, לבזות אותו, לעשות לו כך וכך. זה לא בסדר. זה קנאה רעה. זה שותף של ירבעם בן נבט.

"לעולם יכבד אדם יראה שמים. באלה שעוסקים במצות, ויתן להם יד וייסע להם גם בגופו וגם בממונו. מה הוא יגרום בזה? שאחרים יקנאו בו ויחשבוהו אם גם אנחנו עושים כך, יכבדו ויעזרו גם לנו. הוא רואה שכדאי, מי שעושים תורה ומצות אז מכבדים אותם, עוזרים להם והכל, מזה שהוא רואה שכולם עוזרים להם והכל, הוא יגיד "גם אני אהיה ככה! וכולם יעזרו לי ויכבדו אותי". ומתוך שלא לשמה, יבוא לשמה.

ועכשיו לסיום אנחנו הולכים לשמוע את החלק של המידה הזאת שאין הרבה אנשים שמסוגלים לעמוד בה:

אמר הקב"ה: "קנא לי", מה זה "קנא לי"? מה אני אקנא בקב"ה? ואני אגיד :"יו! מתי אני אהיה כמוך". מה זה קנא לי? כתוב במדרש "שוחר טוב": "שאלמלא הקנאה אין העולם עומד. אין אדם נוטע כרם, אין אדם נושא אשה, אין אדם בונה בית".

הכל זה מהקנאה. אחד קרע ג'ינס, כל העולם קורע ג'ינסים. אחד עשה קעקוע, כולם עושים קעקועים. אחד עושה עגיל, כולם שמו עגילים. אחד קנה סמסונג, כולם קונים סמסונג. או אפל. כולם מסתכלים מה כולם עשו וכו'. אחד עשה תסרוקת של נאצי, כולם נאצים. זאת אומרת, העולם קנאי. מסתכלים מה הולך היום בעולם, מקנאים ועושים. מה אני אהיה פחות מכולם?! 

אז תשמעו מה אומר המדרש: אמר הקב"ה "קנא לי", שאלמלא הקנאה אין העולם עומד, אין אדם נוטע כרם, אין אדם נושא אשה ואין אדם בונה בית. כי כל אלה העניינים באים מחמת שאדם מקנא בחברו. אם יבנה בית גם אחר ישים דעתו לעשות כן. אם נשא אשה, כל אחד מקנא בחברו.

כיון שהקיום של העולם תלוי בקנאה, תשים את כל הקנאות שלך לשם שמים. איך? אם תבנה בית, קנא לה'. מה זה קנא לה'? תבנה חדר ללמוד בו תורה. שהקנאה תהיה לשם שמים. שיהיה הבית שלך בית ועד לחכמים. ככה אמר החפץ חיים, שאתה בונה בית תתכנן מראש שיהיה לך חדר לאורחים. שאתה תבנה עוד חדר שיהיה לך להכניס אורחים. מידת החסד. שיהיה ביתך בית ועד לחכמים. תכניס בו אורחים, תעשה בו חסד לבני אדם. הנה, קנאת, בנית בית, אבל תקנא לי! אל תקנא לו. תעשה מצוות בבית שאני נתתי לך ותכין שמה חדר ספריה לימוד, חדר אורחים הכנסת אורחים, חסדים.

וככה אמרו לנו חכמים: "אילולא שקנא אברהם, לא היה קונה שמים וארץ". מי פרסם את הקב"ה בעולם וגילה לכל העולם שהקב"ה בורא כל עולמים? מי עשה את זה? אברהם אבינו. כל זה נבע מהקנאה של אברהם אבינו. היה קנאי! אברהם אבינו היה קנאי.

במי הוא קינא? מתי הוא קינא? שאמר למלכי צדק, אתם יודעים מי זה מלכי צדק? מלך שלם, זה היה שם, הבן של נח. לנח היו שלושה בנים, שם, חם ויפת, הבן שלו שם היה בתיבה עם נח. כל הבנים היו שם, וכשאמר למלכי צדק: "כיצד יצאתם מן התיבה?". אמר לו: "בצדקה שהיינו עושים שם". כאילו, בזכות מה יצאתם מהטבע? כל העולם נמחה! מבול. אמר לו: "בזכות הצדקה שהינו עושים שם. אמר לו: "מה יש צדקה לעשות בתיבה? וכי היו שמה עניים? והלא היו שם נח ובניו, אם מי עשיתם צדקה?". אמר לו: "עם הבהמה והחיה והעוף לא היינו ישנים, היו נותנים לזה ולפני זה, כל הלילה, את המאכלים שהם רגילים. אותו שעה אמר  אברהם אבינו: "ומה אלו, אילולא שעשו צדקה עם בהמה, חיה ועוף, לא היו יוצאים מן הטבע, מכיון שעשו צדקה יצאו, אז אני אם אני אעשה צדקה עם בני אדם, שהם בצלמו של הקב"ה, על אחת כמה וכמה יהיה סחרי".

כי מה? הם הצילו עולם ומלואו! בזכות זה נברא עולם מחדש! אם לא נח, העולם נמחה! ה' לא ראה צדיק בעולם, רק נח. והבנים שלו נכנסו, ובראו עולם מחדש. אז הוא אמר: "אם הם בזכות זה שפרנסו חיה, בהמה ועוף, הם זכו לצאת מן התיבה עולם שלם, אני אעשה חסדים, כמו שהם עשו בתיבה, אבל עם בני אדם שנבראו בצלם אלוקים, אז מהי היה השכר שלי?! לכן נקרא אברהם האדם הגדול בענקים.

גם אני קנאי.

ומה אברהם אבינו עשה חסד וצדקה עם מי? עם עובדי עבודה זרה והוא זכה לקיים את העולם, אני אמרתי אני אעשה עם הבנים של הקב"ה! ואני אחזיר אותם בתשובה והם יזכו לחיי עולם הבא! מה יהיה השכר? אז מה יהיה השכר? זאת אומרת, זה קנאה חיובית! אדם צריך לראות איך יכול לשפר עוד יותר ועוד יותר.

באותה שעה כתוב באברהם :"ויטע אשל בבאר שבע, אכילה, שתייה, לויה ועל דרך זו ירבה כל אדם קנאה. זה קנאה מצוינת!

ויש עוד קנאה שאף אחד לא עושה אותה: יקנא בחטאים וברשעים להילחם כנגדם ולהוכיחם. זה קנאת אלוקים כמו פנחס, בן אלעזר בן אהרון הכהן. שהוא ראה שזרי בן סלוא עושה מעשה שלא יעשה עם המדיינית, והא קנא אל ה'. קנאה פה זה לשון נקמה. והוא צריך להילחם ברשעים, להוכיח אותם על פניהם, ואם אפשר לקרב אותו ע"י זה, מצוין! כמו שאמרו זכרונם לברכה: "בועל ארמית קנאים פוגעים בו".                                                                              

ומי עוד ראינו שהיה קנאי? משה קינא את המצרי, שנאמר: "ויך את המצרי". הוא ראה מצרי מכה עברי, והוא נחלץ לעזרתו והכה את המצרי. כך מצינו באליהו. שאמר: "קנא קנאתי לה' אלוהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל". כך נאמר בפינחס: "בקנאו את קנאתו בתוכם, וה' נתן לו גמול רב: "הנני נותן לו את בריתי שלום". פנחס הוא אליהו, והוא לא מת. זה בזכות הקנאה. קנאה לה'.

ונאמר: "לא תגורו בפני איש, לא לפחד משום איש! מי שהוא ירא שמים ימסור את נפשו על קדושת ה'. שנאמר: "מי לה' אלי" ויאספו אליו כל בני לוי. אחרי מעשה העגל, הוא אמר: "מי לה' אלי", וכל שבט לוי באו אליו ועמדו לימינו של משה וקיימו את רצון הבורא להעניש את החטאים. וכך נאמר: "וירא פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן ויקום מתוך העדה ויקח רומח בידו".

אומר פה "באורחות", כל מה שהקראתי לכם כרגע במידת הקנאה, זה מספר "אורחות צדיקם,, הוא אומר בסיום של הפרק הזה: חובה על כל ירא שמים אשר הוא טהור לב, להעיר קנאה. כי ירא והנה השרים והסגנים הייתה במעל. יד השרים והסגנים הייתה במעל. זאת אומרת, אדם שהוא ירא שמים והוא טהור לב, הוא גם יעיר קנאה אפילו שהוא רואה את החשובים שבעם שיד השרים והסגנים הייתה במעל ולא יפחד מהם ויאמר את האמת בפניהם.

אמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש רבא כו: "כל פרצה שאינה מן הגדולים אינה פרצה". פרצה שבאמת גורמת לפרצה זה רק שהגדולים עושים את הפרצה. כמו שכתוב פה: "ויד השרים והסגנים הייתה במעל הזה ראשונה". מה היה? זה בספר עזרא פרקט', כתוב שמה פסוק: "כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע קודש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים הייתה במעל הזה ראשונה".

מה פירוש? התחתנו עם גויות. מי היו הראשונים שעשו את זה ונתנו דוגמה שלילית לכולם וכולם הלכו בעקבותיהם? היו השרים והסגנים! בעלי התפקידים בעם ישראל. והם פרצו את הפרצה. כי אין פרצה שאינה מן הגדולים. רק זה פרצה. מה זאת אומרת, לקחו נשים מבנותיהם, ולכן כל בני ישראל הלכו בעקבותיהם ולימדו את יתר העם ולמדו מהם.

אתם מכירים את הפסוק: "שריך סוררים וחברי גנבים כלו אוהב שוחד ורודף שלמונים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם", מכירים את זה? "שריך סוררים"...

 יש פרשה עכשיו שהיא עושה רעש גדול מאוד בציבור החרדי ובפרט בציבור הספרדי. קרה מקרה לא יאומן כי יספור! שחבר כנסת מש"ס עשה מעשה שלא יעשה. והוא דיבר על זה בראיון ברדיו.  בלי בושה! בואו נשמע מה הוא אמר.

(השמעת הקטע)

שמעתם? חתונה של גבר עם גבר, חבר כנסת חרדי לכאורה, זקן וכיפה שחורה, הולך! חובה הוא אמר לילדים. "בדר"כ אני לא קובע להם, אבל הפעם אמרתי להם חובה". יש עוד הקלטה טיפה יותר ארוכה בגל"צ, עוד פעם העלו אותו, עוד פעם הוא חזור על השטויות. אבל אני אגיד לכם בקיצור מה היה:

קוראים לחבר כנסת הזה: גואטה, יגאל גואטה. מי שלא יודע הוא מזכ"ל ש"ס. והוא התראיין בגלי צה"ל וסיפר על ההשתתפות בחתונת התועבה של אחיין שלו, הוא אומר: "קחו סקופ, תחזיקו חזק. לפני שנתיים התקשה אלי אחותי מקיבוץ גינוסר ואמרה לי: 'יגאל, אני רוצה לשמח אותך, הבן שלי עומד להתחתן בעוד חודשיים'. אמרתי לה: וואו! ושמחתי מאוד! בהמשך הוא מספר שהאחיין דיבר איתי ואמר לי: 'אני רוצה שתקדש אותי בחופה'. אמרתי לו שאני לא מבין בזה אבל יש אנשים שמקצוענים בזה ויש להם קול נעים. ואז הוא אמר :'יש לי עוד משהו לספר לך, אני מתחתן עם גבר'. אמרתי לו: 'אתה יודע מה, אני עכשיו יותר לא מבין בזה. אבל אני רוצה לספר לכם, אומר גואטה לשדרנים: הלכנו כולנו לחתונה, אני, אשתי וכל הילדים שלי, אפילו שבדר"כ אני לא אומר לילדים שלי לאן ללכת, אבל הפעם אמרתי לכולם השתתפות חובה! והלכנו ושמחנו אותם. אבל הדגשתי לילדים שלי שחתונה כזו, זה אסור על פי ההלכה! 

מה? זה מה שאמרת להם? מה אמרת? שחתונה כזו זה אסור על פי הלכה? אז זאת אומרת אתה מכיר ומורד ומצפצף על ההלכה ומדגיש את זה לילדים והולך!

מה אמר עליו הדיין, הרב הגאון, הרב בוארון? שצריך לאשפז אותו בבית חולים לחולי נפש. ויש את ההקלטה בבקשה תראה להם. והוא אמר שגם מועצת החכמים צריכה להסיק את המסקנות ממעשיו של החבר כנסת. למה? זה כאילו הוא רואה קריעת ספר תורה ומוחא כפים.

(השמעת הקטע)

אחרי זה העלו אותו עוד פעם לראיון. שאלו אותו אבל מה אמר לך דרעי? הרי עשית סערה גדולה, כולם מדברים, מדברים. אז הוא אמר: "הוא לא אמר לי מאומה על כך". אז כאילו המעשה כשר,ז ה בסדר, אם דרעי לא אמר שזה לא בסדר, אז הכל בסדר.

מה אתם אומרים? יגנו אותו במפלגה או לא יגנו אותו? ראוי לגינוי או לא ראוי לגינוי? ראוי לגינוי!

טוב, בואו תשמעו דבר מדהים: אז אני רוצה להגיד לכם שהתפרסם אתמול איציק מן, "בחדרי חרדים, מביא בקשר לראיון המביך, שחבר הכנסת גואטה עלה להבהיר את עצמו בעקבות הראיון המביך בבתיהם של   גדולי ישראל ממעומת חכמי התורה, וקבוצת אברכים מאברכי הכולל של חבר מועצת חכמי התורה, הגאון הרב שמעון בעדני, פנו אליו היום בעקבות הראיון המביך, שמעורר סערה בימים האחרונים, ובו התגאה חבר כנסת יגאל גואטה בהשתתפותו בחתונת התועבה של בן משפחתו. על פי מקורבי הרב שמסרו את הדברים ל"חדרי חדרים", הרב בעדני השיב לאברכים כך: "כל מי שרודף אותו זה פשע! אנשים עושים עבירות של הלבנת פנים ולשון הרע בלי לשמוע צד שני. איך לפני שתקפו אותו לא בררו את הדברים אצל אחד מחברי המועצת של ש"ס". בהמשך דבריו אמר הרב בעדני: "יגאל היה אצלי היום, ואמר לי שהוא היה אצל חכם שלום כהן, (הוא מאמין לו), והשמיע לו את הראיון המלא, ששם הוא הצהיר שלמרות שזה אסור באיסור חמור, היה לו שיקול ללכת לחתונה בגלל שיש לו קשר של קירוב מיוחד עם המשפחה. ואף הצליח להכניס אחד מבניהם לישיבה וחשש שאם לא יבוא לחתונה, זה יגרום לניתוק הקשר והשפעה שלו עליהם תופסק".

שמעתם חארטה חדשה? וכזכור הסערה פרצה אחרי שגואטה התראיין בגלי צה"ל, ואמר שיש לו בני משפחה שאינם דתיים וכשאחד מהם קיים חתונה שאינה יהודית, למעשה נגד התורה, חייב את כל בני המשפחה להשתתף בשמחה.

עכשיו תקשיבו מה אומר: גואטה טען כי דבריו הוצאו מקשרם והראיון נערך ונחתך, ואולם משמעה חוזרת של הדברים נשמע בבירור כי הוא כמובן מסתייג מדרך בן המשפחה שלו מעצם החתונה, אבל בהחלט אמר והצהיר כי הוא הורה לבני משפחתו להשתתף באירוע.

עכשיו מה אמר הרב בעדני? שמי שמדבר נגדו זה פשע. שמעתם? הוא לא פושע. הוא "צדיק". אז מה נעשה עכשיו לפי דברי הרב בוארון הוא פושע. כי הוא אמר שהוא בכלל חולה נפש. וככה גם אתם הבנתם. אז גם אתם פושעים. איך אתם יכולים לדון בן אדם שהולך לחתונה של גוז הומואים? מה יש? מה יש בזה? דבר טוב, קירוב לבבות. בין גברים לגברים. עם כתובה. ממש יפה!

לא הבנתי, זאת אומרת היו צריכים לשמוע אותו. אז למה שהרב בעדני יצא נגדי ברדיו הוא לא שמע אותי? זה גם פשע! לפי דבריך זה פשע. צריך לשמוע את הצד השני. אבל אני לא הלכתי לחתונה של הומואים. אני נתתי שיעור לפני הנץ. מחזיר יהודים בתשובה, עושה רק מצוות. ודיברת נגדי ברדיו. והוא שעשוה עבירה, שכולם הולכים להקיא, החילונים בעצמם נדהמים, והוא אומר שלא, הוא בסדר גמור, הלך לקרב.

אתם שומעים דברים כאלה? אז בואו אני אגיד לכם עוד משהו:

בראיון של גל"צ שסיימו את הראיון, אומרים השארנו לך עכשיו שיעור של אום כולתום, אז הוא אומר: "מה אום כולתום"? שימו את הבת שלי!". אה, יש משהו חדש. אם אתה לא מכירים את השם שמחה גואטה, ביום יום היא מנהלת את רשת החנויות הממתקים בבעלות המשפחה והיא מחזיקה בטייטל של דוגמנית של מידות גדולות וחולמת להפוך את תחביב השירה למקצוע  שיקח אותה להופעה בקיסריה. החלטה שלה לשיר בתוכנית טלוויזיה, יכולה להרים לא מעט גבות, בעיקר לאור העבודה שהיא בתו של ח"כ ומזכ"ל תנועת ש"ס, יגאל גואטה. מי היא אומרת על אבא שלה? "אבא שלי מפרגן, תומך, ומאמין כך כך בתהליך הזה". והיא דואגת להבהיר שהמשפחה תומכת בבחירה שעשתה, למרות שזו נחשבת לצעד חריג ולא מוקבל בחרה החרדית בה גדלה. והיא אומרת :"אין זמרות במגזר הדתי, כי כביכול קול באשה ערוה, וזה אסור, אבל זה לא באמת המעניין. אני לא זמרת של מגזר ולא של מגדר, אני שרה לכולם". כך היא אומרת. התפוח לא נופל רחוק מן העץ, אלא יושב עליו.

לכן חובה עליי להוקיע את מעשיו של הגואטה ויותר להוקיע את שלוחיו ואת רבני ש"ס שלא מוקיעים אותו ולא מסלקים אותו מעל פניהם כמו שלא סיקלו את כל הגנבים שנתפסו בקלקלתם, ולא מחו על חילול ה' הנורא ע"י מפלגתם שזכתה בעשרות גנבים נשואי משרה בכירה. כמו שכתוב: "יד השרים והסגנים הייתה במעל הזה ראשונה". ומה קורה פה? מה שלא עלה כזאת, אפילו במפלגות החילוניות ביותר!

תראו לי מפלגה שיכולה להתחרות איתם? וזה למה? אתם יודעים למה? כי לא היה  ואין בהם אפילו אחד! מה שנאמר פה בשער הקנאה בסוף: "וחובה על כל ירא שמים אשר הוא טהור לב  להעיר קנאה, לקנא נגד אלה שעושים מעשה רשע וחילול ה'". אין אחד שיצא חוצץ!

ועל זה נאמר: "כל המחובר לטמא, טמא". רבי אליעזר אומר: "לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו, וכל אדם לדומה לו".

ועל יפתח כתוב: "ויבחר לו אנשים פוחזים", למה? כי הלך זרזיר אצל עורב שהוא מינו. מי מתחבר? טמא לטמא, טהור לטהר. אז לכן זה בעיה חמורה, ומצוה לקנא לה'.

וכתוב בגמרא: "מפרסמים את החנפים מפני חילול ה'". שהם יענשו, שהם יתפסו, אז יגידו: כן, הזהירו, אמרו, אז ימנע חילול ה', אבל אם מכסים עליהם ואח"כ יהיה עונש, אז יגידו "תראה את הדתיים האלה, נו, מה אתה רוצה שאני אהיה כמוהם? אתה רוצה שאני אהיה כזה?!". לכן מצוה לפרסם את החנפים! מפני חילול ה'. אם אתה מקדים ומוקיע אותם, אז אתה אומר שזה לא דוגמה, זה דוגמה שלילית, צריך להוקיע ולסלק אותם! יש כאלה, מה נעשה. בכל מפלגה יש. אבל לא שרשרת כזאת. זה שרשרת, אחד מדביק את השני. למעלה מאחד עשר כבר ישבו בכלא! חוץ מראשי מועצות ואחרים שנתפסים וכו'. מה זה?! ככה צריכה להראות תורת ה'? חובה עלינו לקנא לכבודו של ה'! מחללים שם שמים. זה נקרא קנאה, הקנאה הזאת היא מצוה והיא מעלה גדולה והיא לא נמצאת, רק במי שהם עם יראת שמים טהורה! אבל זו קנאה מותרת  והיא חובה.

אז למדנו שנבראנו עם מדיות רעות ומושחתות, כמו בהמות וגם עם נשמה עליונה אלוקית נצחית. אנחנו צריכים לשפר את המידות ואחרי תיקון המידות ללמוד תורה ואז נעלה במעלות התורה. מה שמפריע לנו זה הקנאה השלילית, אבל אם נשתמש בקנאה חיובי ונקנא בטובים, בכשרים, אנחנו נזכה להיות במעלות הגבוהות ביותר.

תודה על הקשבה!

שאלה:

הרב: ערב טוב.

שואל: ערב טוב, שלום. אני מודה לך. לפני כן אני הייתי נברא... מה שאתה אמרת, אני חולה סרטן, ואחרי שבוע- שבועיים אני הרגשתי טוב. ויש שינויים טובים...

הרב: מה עשית? מה שאמרתי לך...

שואל: זה.

הרב: זקן.

שואל: ואני שומר שבת.

הרב: ברוך ה'.

שואל: לגבי שני ילדים, יש להם שינוי עכשיו הם לא באים בהחלטה סופית לטובותיהם. זהו.

הרב: לא הבנתי. שני הבנים לא באים לאן?

שואל: טובותיהם. לעסק.

הרב: הבנתם מה הוא אומר? לא הבנתי מה אתה אומר.

שואל: יש להם עסק, אחד לשני לא מסכים לטובתהם. אחד אומר "אני לא רוצה", אחד אומר "אני רוצה".

הרב: זאת אומרת הם לא מסתדרים בעסק.

שואל: כן. כן.

הרב: הם שני אחים שותפים בעסק.

שואל: כמעט 16 שנה.

הרב: הבנתי. הם חילונים כרגע?

שואל: אחד בבוקר מתפלל, השני גר בסין. עכשיו, הוא שומר שבת, אבל 100% לא יכול. אבל הוא שומר שבת.

הרב: זאת אומרת, אחד פה מוכר והשני מביא את הסחורות מסין.

שואל: נכו.

הרב: במה הם לא מסתדרים?

שואל: אחד מוריד את המחיר, הוא תמיד... מי שמוכר בארץ, הוא טובת ללקוחות.

הרב: הבנתי. בכל אופן...

שואל: השני...

הרב: שמעתי. העסק מרוויח בכל אופן?

שואל: היה מרוויח, עכשיו לא.

הרב: אז אם הוא יעלה את המחיר, אז פחות ירוויח. אם נשמע לאח בסין וירים עכשיו את המחיר, פחות ימכור.

שואל: כן. אבל יהיה רווח.

הרב: יהיה רווח אם נכנסים אנשים. אבל אם לא נכנסים אנשים, איך יהיה?

שואל: לא. הבעיה...

הרב: כמה אנשים נכנסים? ירד, למה ירד? פחות אנשים.

שואל: לא עניין, עניין את הסכסוך בין שני הילדים.

הרב: עזוב את הסכסוך. אני שואל עכשיו על עסקים. עכשיו ירד המכירות. נגיד הרוויחו 100,000 בחודש, מרווחים 50,000, נגיד...

שואל: לא. המחיר לא ירד.

הרב: אז מה כן ירד?

שואל: ירד את הקנייה.

הרב: קנייה?

שואל: כן.

הרב: והסכום נשאר אותו הדבר רווח?

שואל: לא.

הרב: בטח שלא!

שואל: אז אני שואל: אם ירד זה בגלל שבאים פחות אנשים?

שואל: כן.

הרב: ודאי! אז עכשיו אני שואל שאלה: אם באים פחות אנשים, וזה מסין רוצה שיעלו את המחיר, יבואו יותר אנשים לקנות בגלל שעלה המחיר? לא.

שואל: לא.

הרב: לא. אז זה שפה צודק יותר מההוא ששם.

שואל: אבל הבעיה המכירה, מכירה, הוא עלות.

הרב:אה, לעבוד על פארש זה לא טוב.

שואל: בגלל זה הוא מתנגד, מסין...

הרב: כן....

שואל: אני הפסקתי...

הרב: אז אני אגיד לך מה הוא צריך לעשות.

שואל: בבקשה.

הרב: הוא צריך לעשות מבצעים. מבצעים. מה זאת אומרת? נגיד יש לו 100 סוגי פריטים, הוא יקח נגיד חמש פריטים, ימכור אותם במחיר עלות, כמו שאתה אומר...

שואל: נכון...

הרב: רגע! אבל יגיד שצריכים לקנות מכל דבר שתיים במחיר עלות, ואז אנשים ינהרו, יבואו לקחת, לקחת, לקחת, בדרך הם יראו עוד כמה דברים, ושמה הוא יכול להרים טיפה, כל פעם טיפה, כל פעם טיפה. וכל שבוע יחליף את המבצעים. כל שבוע. אם יעשה חמישה או עשרה פריטים, זה ימשוך את האנשים כי כולם באים לקחת את המבצע. אבל הוא יכול גם לעשות שהמבצע יהיה אם אתה קונה את זה, אתה צריך לקנות נגיד בסך של 100 ₪, נגיד, שני פריטים עולים 80 שקל, צריך לקנות ב-100. אז הוא ירוויח בעשרים יותר. או שקונים פריטים שעולים 20 שקל וקונים ב-100, אז מרווחים עוד 80 שקל. מי שסוחר יודע איך לעשות, אבל זה יכול לגרום לאנשים להגיע. ולחלק פליירים, פליירים זה מודעות קטנות בתיבות דואר בכל האזור, ולהודיע על המבצע החדש.

(שאלה מהקהל: מה הוא מוכר?)

מה זה משנה?

שואל: לא, לא. מה שהוא אמר זה נכון, זה לא פריטים קטנים. זה קרמיקה, דברים מפורצלן, פורצלן.

הרב: מצוין! במקום שהוא ימכור ב-120 אחרים מהיתר, אז הוא ימכור ב-80? זה עולה לו 50. אני יודע. שימכור.

שואל: אבל הוא...

הרב: תקשיב רגע!

שואל: כן...

הרב: הוא ימכור ב-50 אפילו, סוג מסוים. סוג מסוים. ימכור אותו במחיר של העלות. ובאחרים ירוויח קצת. לא הרבה. עד שיתחיל להתרומם. למה? ככל שיכנסו יותר אנשים, אח"כ יביא סחורה שקשה למצוא פה, בסין יש כמה דרגות של אריחים. יש אריחים שזה זיוף מאפן ויש יותר טובים, יש קרובים לאמת, יש כאלה שכמו האיטלקי, ממש! הכל תלוי. והוא יכול להביא סחורה יותר טובה ולהוכיח שזה לא משתפשף וזה לא ככה. מי שמבין בעסקים יכול לעשות. אבל בלי מבצעים לא יבואו. אבל זה לא מספיק. כל מה שאמרתי זה בבחינת עסקית, אם הוא רוצים להרוויח שניהם עכשיו בבת אחת שיתהפך כל המזל שלהם, שניהם יחזרו בתשובה מיד! אם יחזרו מיד, אחרי ראש השנה, אתה תראה שהם ישגשגו. למה? עד סוף שנה זה כבר המזונות של שנה שעברה קבוע. אין מה לעשות. מה שהם יכולים לשנות זה רק מראש השנה. אבל אם יחתמו בראש השנה שהם חזרו בתשובה, מגיע להם להרוויח! כי הם יוציאו את זה על צרכי שבת, הם יוציא את זה לתפילין, הם יוציאו את זה לדברים טובים, אז ה' יתן להם.

שואל: אבל אתה מדבר הכי טוב. אף אחד... אשה של מי שמתפלל כל יום, היא לא רוצה לחזור בתשובה.

הרב: לא אכפת לנו ממנה. מה אכפת לנו ממנה? הם השותפים יחזרו בתשובה.

שואל: זה בסדר.

הרב: זהו. תגיד להם מה שאמרתי ושיראו מה שאמרתי, יש שידור חוזר, שישמעו מה אני אומר, ואתה תראה בעזרת ה' אם אני צודק.

שואל: אני מודה לך.

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואלת: רציתי לדעת מתי המלחמה שאמרו גוג ומגוג?

הרב: גם טראמפ וגם קינקלאל, שניהם לא יודעים מתי להתחיל ומי יתחיל ראשון. זה ממש בפתח, עומד להתפוצץ. אנחנו מחכים כולנו. זיקוקי דינור יהיה פה. פצצות אטום וחביבי מה שיהיה! י'חביבי! זה יכול להתחיל גוג ומגוג ממש, וצ'ק צ'אק תוך 7 שנים תבוא הגאולה לישראל ומי שישרוד, מי שישרוד, אז הוא יהיה מאושר כי כל מה שיתנבאו הנביאים דברים טובים לישראל, הכל יתקיים! בין הדברים שהם אמרו: שמי שישאר יחיה אלף שנים! ויהיה אושר ועושר ושלום ולא מלחמות ולא קנאה ולא תחרות ולא שנאה. אשה תלד בכל יום, כמו תרנגולת. בלי ניתוחים קיסריים, בלי כלום. משהו! עולם גן עדן עלי אדמות אלף שנה. זה אם נזכה כבר שיגמר הכל ונעבור את הכל. אם היינו חכמים, היינו עושים תשובה, ואז הקב"ה היה מקדים את הגאולה ולנו היה טוב מהתחלה ולא היה קורה לנו שום אסונות ושום מלחמות והיינו מסתכלים מהצד וצופים מן הצד. אבל אם אנחנו לא נעשה כך ונחכה עד שיגיע הזמן שנקרא "בעיתה", בזמן שה' קצב, אז זה יהי במידת הקשה, שני שליש מן העולם ימותו, זה 4 וחצי מיליארד לערך. זה לא פשוט. זה רק במלחמות לא קונבנציונליות. כל זה כתוב בספר יחזקאל לח, לט, ובזכריה יג, יד. הקראנו פרקים שלמים, יש קלטות על זה, אפשר לשמוע שם. אז מחכים. בינתיים הכל מתחמם. אתם רואים שכל העולם מתלקח. כל מקום מלחמות, כל מקום מלחמות. והמעצמות מעורבות פה ושם בכל מיני מקומות. והאינטרסים שונים ומשונים, הסינים והרוסים עם הצפון קוראני, והאמריקאים והיפנים והדרום קוריאנים מצד אחד, וכל אחד שומר על האינטרס שלו ולא רוצים שאמריקה יתקרבו שמה לדרום יותר מידי ובלאגן. אבל מה? זה הוציא מהפה שלו וזה הוציא מהפה שלו, וזה כבוד, כבוד לעיני עולם, או שאתה יוצא טמבל בעיני העולם או שאתה רק מדבר לא יכול לעשות כלום. וההוא חצוף, בן 34, אין לו בעיה! יש לו מלטה בעומק מספיק נגד פצצות אטום, ערים שלמות, הוא לא אכפת לא שימותו מיליון ,שתיים. מה הבעיה? הוא יגיד לעולם "תראו, אלה המערב הפרוע, תראו, תראו מה עשו". זהו. לכן הוא מתגרה ומתגרה. ומומחים אומרים שהוא לא טמבל ויש לו באמת כבר לפחות 60 פצצות אטום. רק הוא משחק אותה אהבל כאילו הוא רק מתאמן, בודק את המרחקים. פתאום שלף להם מימן. אתם יודעים מה זה מימן? מימן זה פצצה שהיא פי אלפיים יותר מהפצצת אטום של נגסאקי והירושימה. שמה היא הרגה עשרות אלפים ומאות אלפים שפגועים, אז תכפילו באלפיים. כמובן שאם תשלח פצצת אטום אחת, זה לא יגמר. זה אח"כ כולם ישחררו את הארסנל שלהם. כי כל אחד פוחד מאיום. ומי שיקדים יזכה, כמו שאומרים. למכה השנייה אי אפשר לחכות. יש מדינות שהם יחכו למכה שנייה, הם לא יהיו. עכשיו, תביני, לארה"ב ולרוסיה יש בסביבות 7,000 פצצות אטום לכל אחת. זה מהמפורסמות. אז לא חוויה פשוטה.

אבל אם תחזרו בתשובה, כתוב במפורש: "יפול מצדך אלף ורבבה מימנך אליך לא יגש". זאת אומרת, את יכולה להיות בין 11,000 שיהרגו ואת תישארי בחיים אם חזרת בתשובה. שמעת דבר כזה? זה נס ומופת! אי אפשר בתוך 11,000 להישאר חי. אבל ה' מבטיח! אבל את יודעת שזה היה כבר. במצרים, המצרים קיבלו מכות ובני ישראל לא. כל מכה המצרים לקו ובני ישראל לא. בני ישראל הלכו, ירד ברד מהשמים כמו אבטיחים, בפנים אש מתלקחת, נופל על הראש של המצרים, ישראלים עוברים, יהודים, בני ישראל עוברים בתוך זה, שום דבר! לידם. זה כאילו את תלכי בסופה שמה בפלורידה, ואת כאילו ביום קיץ. מסביבך עצים עפים, הכל עף, ואת הולכת מתקדמת איפה שאתה הולכת לא יורד טיפה! ככה היה במצרים במשך שנה. כל העולם ראה! זה מה שיהיה באחרית הימים. אבל למי שזכאי. עכשיו מה צריך לעשות בסה"כ? להגיד לבורא "אני מתחרט על העבר, אני מקבל על עצמי מעכשיו כמו שאתה רוצה ולהתוודות. אנא ה' חטאתי, עוותי, פשעתי....", מה שכתוב בסידור ושלום! את מסודרת! לא כדאי? אל תחכי לרגע האחרון כי הסופה באה פתח פתאום. אי אפשר לדעת.

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: קוראים לי כפיר, רציתי ברכה...

הרב: אתה נראה ככה, בלי עין הרע.

שואל: כן... רציתי ברכה כדי להתחזק. קשה לי ו...

הרב: מה קשה לך, בחייאת? מה קשה? תגיד איזה מצוה קשה?

שואל: הייתי מניח תפילין כל יום...

הרב: עם יד כזאת קשה לך?!

שואל: אני קם כל סוקר אבל מוקדם מאוד, לפני הנץ. אני עובד כמו כולם בבני ברק, משמרות 24 שעות.

הרב: שמעתי שמחליפים את זה עכשיו.

שואל: לא, את ה"זירו". רוצים לבטל אותו.

הרב: את ה"זירו". זה היה אפס, עכשיו החליטו לעשות משהו אחר. כן...

שואל: זהו. אני... קשה! עבודה והסביבה בבית...

הרב: אבל אם תיקח את הטלית והתפילין איתך, יש לך הפסקת אוכל, נכון?

שואל: נכון.

הרב: אז תניח בהפסקת אוכל.

שואל:זה כבר בצהריים יוצא.

הרב: עד אז מרעיבים אותך?

שואל: לא.. 12.

הרב: לא, לא, זה מוגזם. מותר לכם, חוץ מכבודכם, ללכת לשירותים?

שואל: מותר. בטח.

הרב: אז אתה תלך לא לשירותים, לפינה, ותניח תפילין. תגיד מהר מה שצריך...

שואל: קריאת שמע...

הרב: כן. תפילה 18, שלום ביי!

שואל: בסדר גמור!

הרב: ה' יעזור לך שתעלה במעלות התורה וגם תניח לאחרים בעבודה!

שואל: אמן! הלוואי!

הרב: בהצלחה!

שואל: תודה רבה

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: לפני 17 שנה אני נוסע במונית ואשתי מתקשרת אליי ובוכה, צועקת, ושמתי על.. ככה מדבר איתה, אומרת לי "אני צריכה לעשות הפלה". אני חילוני גמור, מסתובב אלי הנהג מונית, אומר לי :"על הרב אמנון יצחק שמעת?". אמרתי לו :"לא". אומר לי: "מחר אני מביא לך קלטת". אז קודם אני רוצה להגיד לך יש לי ילד נפלא! בגלל הקלטת הזאת. הייתי רוצה ברכה על המשפחה...

הרב: לא, מה הייתה הקלטת?

שואל: למה לא עושים הפלות.

הרב: וואו! יפה! זה כתוב :"כי מלאכיו יצו לך", זאת אומרת, לא ידעתי עד היום שיש נהגי מנויות מלאכים.

שואל: כן...

הרב: שלחו לך מלאך מן השמים להציל את הילד שלך, זה לא יאומן כי יסופר! והילד, איך הוא? חמוד?

שואל: תודה לאל! שומר שבת, מניח תפילין...

הרב: בן 16 כבר.

שואל: כן.

הרב: וואי! שומר שבת והכל. ישתבח שמו! איפה הנהג הזה?

שואל: זו, אז אם הוא רואה את הקלטות שלך, רואה את זה בוידיאו, שידבר איתי? אני באמת לא ראיתי אותו מאז.

הרב: מה אתם חייבים לעשות מסיבה. מה זה?! מגיע לבן אדם.

שואל: כן, נכון.

הרב: גם אותי תזמינו.

שואל: בשמחה רבה!

הרב: כן. מה השם שלך ושם המשפחה?

שואל: לי קוראים שלמה.

הרב: שלמה בן?

שואל: בן רוזה.

הרב: רוזה. ואשתך?

שואל: מוניק בת ורה.

הרב: מוניק בת ורה, והבן?

שואל: אדם דויד בן מוניק.

הרב: אדם דויד בן מוניק...

שואל: כן.

הרב: ה' יזכה אתכם לכל מיני דמיטב, תעלו במעלות התורה ותנצלו במלחמה!

שואל: אמן! עכשיו... אשתו של אחי, היה לי אח, זכרונו לברכה, אלמנה, חזרה בתשובה. והקב"ה נותן לה מכות די חזקות. היא פה בקהל, היא קצת מתביישת. אז בזכותה האמת אני פה.

הרב:כן...

שואל: אז תן לה איזה ברכה או איזה שהיא עצה מה עושים.

הרב: בשמחה! אבל מה סוג המכות? אל תגיד הכל, תגיד ברמז אפילו.

שואל: יש לה את המחלה בגוף...

הרב: הבנתי.

שואל: באיברים הפנימיים.

הרב: הבנתי. אבל היא הולכת בצניעות גמורה?

שואל:כן.

הרב: כיסוי ראש, גרביים, שרולים אחרי המרפקים.

שואל: אני חושב שכן.

הרב: טוב, אם אתה חושב שכן, אז היא תלמד חצי שעה ספר "שערי תשובה של רבנו יונה", שלשוה חודשים רצוף. לא לפספס יום. מה השמה ושם האמא?

שואל: עדי, היא שינתה את השם לעדינה, בת עליזה.

הרב: עדינה בת עליזה, ה' יזכה אותה בעזרת ה' יתברך לרפואה שלמה ויעתיק את המחלה ממנה לאשתו של אסאד, מהרה!

שואל: אמן!

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: יש לי שתי בקשות בבקשה אם תוכל לעזור לי.

הרב: כן....

שואלת: יש לי משפחתון בהרצליה, זה גן קטן מאוד יחסית השנה. לפני שלוש שנים פתחתי אותו. זאת אומרת שזה השנה השלישית. עברתי ממקום למקום, ובעלת הגן שצמודה אליי, היא לא ברחוב שלי, היא ברחוב מהצד השני, היא לא נותנת לי להקים את העסק שלי ולקבל אישור. היא אמרה שהיא תעשה כל דבר כדי להרוס את העסק שלי. אני מפרנסת, אני בנישואים שניים, בעלי גם שמלם מזונות לילידם שלו.

הרב: מה הוא עושה? ביום? 

שואלת: בעלי עוסק בשמירה, ואחרי שעות העבודה אנחנו עובדים בניקיון כדי לפרנס את המשפחה.

הרב: טוב. תשמעי. אתם תלמדו כך: הוא ילמד שעתיים בדיבור דיבור כל יום תורה, שלושה חודשים רצוף, כולל שבת וחגים. את למדי חצי שעה ספר "שערי תשובה של רבנו יונה", כל יום חצי שעה, שלושה חודשים. ובזכות זה ה' יזכה אתכם שתקבלו אישורים ושהקנאה שלה תחול על ראשה..

שואלת: אמן! תודה רבה!

הרב: תהי בריאה!

שואלת: דבר שני, אני אבקש מכבוד הרב, אם הוא יכול לעזור לי. יש לי בידרה שלי, הגג הוא שלי בטאבו. ואני עדיין לא מצליחה לבנות, השכנים עשו קצת שרירים...

הרב: קנאה

שואלת: בדיוק!                                                                    

הרב: כן...

שואלת: כפי שסיפרת מקודם...

הרב: אבל אם תפצי אותם כל אחד תתני לו קצת כסף, יכול  להיות שזה ישתחרר.

שואלת: ואתה חושב שאני אצליח בגן?

הרב: אני לא חושב משחבות, כי אני לא רואה למרחוק, אבל מהניסיון שנותנים להם קצת, שהם ירגישו שגם הם הרוויחו, אז זה ישתלם לכולם.

שואלת: אוקי. תודה רבה.

הרב: בהצלחה!

שואלת: תודה.

 

שאלה:

שואל: ערב טוב, הרב.

הרב: ערב טוב.

הרב: אני בתשובה, כבר סיבוב שלישי שלי.

שואל: סיבוב שלישי שלי.

הרב: סיבוב שלישי? י'חביבי!

שואל: כן. בפעם השנייה זה היה עוד הייתי מחובר לארגון שופר, שהיה ח"י כפליים, הייתי בבר מצוה של שופר. אז היה פעם שנייה והיה פעם ראשונה, אז היום זה פעם שלישית קרוב לשנתיים אני כבר בתשובה ברוך ה'. ואתה יודע שהיום זה לא פשוט, התשובה היא לא קלה. התשובה היא...

הרב: אני אגיד לך מתי היא לא קלה: כשלא מתחברים סופית לחברה טובה, היא לא קלה. כי מי...

שואל: אני לא מתחבר מאף אחד, התנתקתי מכולם, התנתקתי מהכל, כי יש לי כבר ניסיון, ואני יועד איפה נכשלתי, ואני מכיר את כל הדברים שהפריעו לי פעמים קודמות. אז אני למדתי מהטעויות שהיו לי לפני כן, ודרך זה החזקתי שנתיים. עובדה שאני עדיין שנתיים.

הרב: אתה לומד אבל תורה קבוע?

שואל: לומד, לומד כל יום.

הרב: אז מה הקשים עכשיו?

שואל: עכשיו הקשים שאני לא מצליח להתמודד עם הדברים/ש אני רוצה לבנות, בית שני, וברוך ה' גם הבת זוג שאני נמצא איתה לקחה עליה כיסוי ראש דרך הלימוד שאנחנו לומדים ביחד את המסילת ישרים...

הרב: ועוד לא התחתנתם?

שואל: אז זהו, זה מה שרצית שיהיה לזה סיעתא דשמיא, הרב יתן איזה ברכה ככה...

הרב: רגע, היא רוצה?

שואל: מה רוצה? בטח! היא שמה כיסוי ראש.

הרב: שמעתי. ואתה אתה רוצה?

שואל: ודאי!

הרב: אז מה מעכב?

שואל: מה מעכב? אני לא יודע מה מעכב?

הרב: צריך לקבוע תאריך ולהזמין אולם.

שואל: לא. זה לא על...

הרב: אז מה כן? אז מה הבעיה?

שואל: יש מניעות.

הרב: מי? מי מונע?

שואל: המצב, החיים...

הרב: איזה חיים? שניכם רוצים!

שואל: נו?

הרב: נו?

שואל: נו?

הרב: לרבנות.

שואל: איפה....

הרב: מה.. לא הבנתי...

שואל: רבנות...

הרב: אתה רוצה כרטיס טיסה? כרטיס נסיעה? מה הבעיה?

שואל: לאף, לא צריך. בעיה יש יצר הרע...

הרב: יצר הרע? קח אותו גם לחתונה. תזמין אותו. תגיד לו תהיה שושבין, אנחנו הולכים להתחתן. מה הבעיה.

שואל: אתה...

הרב: איפה היא?

שואל: היא לא פה. אתה מביא את האנשים לתשובה ועושה ומביא את הדברים, אחרי זה שבן אדם מתקרב בכוחות עצמו. זה אף אחד. כי אני ראיתי את כל החארטות של הרבנים ואת כל מה שקורה ואת כל הדברים, אז אתה בא עכשיו בא בלהקטין את העניינים. זה לא בסדר מה שאתה...

הרב: מה מקטין?

שואל: אתה מנסה לצייר פה צורה לא יוצאת..

הרב: רגע, רגע...

שואל: סה"כ....

הרב: לא אמרתי דבר נכון?

שואל: בטח לא!

הרב: מה לא?

שואל: לך לא קשה, כי אתה כבר בתוך התשובה...

הרב: לא הבנתי, אבל אתה שנתיים!

שואל: שנתיים,...

הרב: והיא שמה כיסוי ראש.

שואל: שמה רק עכשיו.

הרב: והיא רוצה כאילו להתחתן ואתה רוצה!

שואל: אז רק עכשיו שמה כיסוי ראש.

הרב: בסדר, אז מחר תלכו  

שואל: זה לא עובד ככה.

הרב: מה לא עובד? מה לא עובד?

שואל: הדברים צריך סיעתא דשמיא.

הרב: אני אומר לך שה' רוצה שלא תישארו ביחד רגע אחד באיסור.

שואל: אז זהו, בשביל זה...

הרב: אבל הוא רוצה! הסיעתא דשמיא זה ללכת לרבנות מחר.

שואל: בשביל זה עשיתי דבר כזה: שהיא תשאר אצלה או בבית ואני ישאר פה אצלי בבית. היא לא מפה, היא לא מקומית...

הרב: אבל לא תתחתנו ככה. מחר לרבנות.

שואל: לא...דוקא לא... לומדים ביחד הכל בסדר...

הרב: תפסיק ללמוד! תתחתן אח"כ תלמד.

שואל: אז תתן ברכה...

הרב: בבקשה!  ייאלה! מה השמות?

שואל: מה ביקשתי ממך, ברכה...

הרב: מה השמות?

שואל: אני אברהם שרון בן ששונה.

הרב: אברהם שרון בן שושנה ו...

שואל: רינה יפה בת גרציה.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                 

הרב: ורינה יפה בת גרציה תזכו בעזרת ה' יתברך ללך לרבנות, לפתוח תיק, להתחתן...

שואל: תורה.. תורה...

הרב: בשמחה!

שואל: לא על להתחתן...

הרב: באושר!

שואל: לי להתחזק בתורה, שאני אתחזק.

הרב: ושתהיה חזק!

שואל: כן!

הרב: ושלא יהיה עוד סיבוב!

שואל: כן!

הרב: ועד הסוף!

שואל: אמן!

 

שאלה:

שואל: ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואל: קודם כל אני רוצה להגיד יש לך תשובות פצצות. ראיתי הרבה הרצאות שלך. ואני רוצה לשאול אותך כמה שאלות שכבר שאלתי אותך, רק אם אפשר לחדד קצת את הנושא, לתת תשובה יותר מחודדת.

הרב: אולי נעשה את זה אני ואתה אצלי בבית הכנסת? כי זה מסוג השאלות שהציבור הזה לא מתמודד איתם?

שואל: אוקי. אוקי. בסדר, אין בעיה.

הרב: תודה רבה. אתה יודע שאני מקציב לך זמן.

 

שאלה:

שואל: טוב, ככה הרב: אני מכיר מישהו, ההורים שלו התגרשו שהוא היה בן 12, ברוך ה' היום הוא מתחתן, בעוד חודש...

הרב: היום הוא מתחתן בעוד חודש..

שואל: כאילו הוא מתחתן בעוד חודש בעזרת ה'.

הרב: זה לא סיבוב שני, כן?

שואל: לא, לא. סיבוב ראשון. עכשיו מה שקורה שאבא שלו לא היה איתו בקשר מגיל 12. איתו וגם עם שני אחיו. עכשיו, הוא פשוט, הוא כועס עליו מאוד על זה שהוא לא בקשר איתו, ועכשיו הוא לא יודע אם להזמין אותו לחתונה או לא.

הרב: הוא יבוא?

שואל: לבר מצוה שלו הוא לא הגיע... הוא אמר שהוא יבוא...

הרב: אז בכלל מה הבעיה להזמין, הרי הוא לא יבוא.

שואל: הוא כאילו מפחד שעכשיו...

הרב: שהוא כן יבוא.

שואל: שלא יהיה פה את הכיבוד הורים, הבנת? כאילו, חייב להזמין את אבא שלו...

הרב: תקשיב. להזמין שיזמין.

שואל: אבל הוא לא רוצה. ומצד שני...

הרב: לא הבנתי. הוא רוצה כיבוד אב ואם או לא רוצה?

שואל: אז זה הוא רוצה, אבל הוא לא רוצה אותו.

הרב: אז שיזמין, ומן הסתם האבא לא יבוא.

שואל: גם אני אמרתי לו את זה, דרך אגב.

הרב: כן. שיזמין מה הבעיה. ואם יבוא, אז מה קרה? אז הוא יאכל מנה.

שואל: זהו.

הרב: למה מה חשבת שהוא יעשה?

שואל: זה התשובה?

שואל: כן. אם לא אכפת לו עד היום, האבא לא שואל על הבן לא כלום, אז מה אתה רוצה שבחתונה מה הוא יעשה? זהו.

שואל: תודה.

הרב: תהיה בריא.

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב. רציתי רק לשאול אם יש אפשרות לדעת מה הייעוד המיוחד של כל בן אדם ובן אדם. ידוע שיש ייעוד לכולם, עבודת ה', יראה, אהבת חינם לכולם. אבל יש ייעוד לכל אחד ואחד ספציפי, כגון למשה רבנו, להוביל את עם ישראל במדבר 40 שנה ועוד. איך כל אחד ואחד יכול לגלות על עצמו ספציפי את הייעוד?

הה: קודם כל אתה צודק, כולם חייבם לקיים את כל התורה כולה,ומה שאתה תראה שיותר קשה לך לעשות, שמה אתה צריך להתאמץ יותר, כי על זה באת לתקן, וזה המשימה שלך.

שואל: תודה רבה!

הרב: תהיה בריא