אשקלון - אשקלון - עשה דינך מלמטה ולא ידונוך מלמעלה

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה לרפואה שלמה ליהודה מנחם בן נתנאלה, לזיווג הגון יוסף אסף בן איריס. ולעילוי נשמת שמואל בן סעדיה, הורי וחמי, מנוחתם עדן.

בפרשת השבוע כתוב: "צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארת אשר ה' נותן לך". אנחנו בחודש אלול בדרך לראש השנה, יום הדין. כתב הרמב"ן וזה לשונו: אמרו חכמים זכרונם לברכה: "צדק", זה מידת דינו של עולם. שנאמר :"צדק צדק". מה כתוב אחריו? "למען תחיה". "אם תדין עצמך, תחיה. ואם לאו, הוא ידין עליך ותקיים באל כרחך".

אומר הרמב"ן: שצדק זה מידת דינו של עולם. הקב"ה דן את העולם בצדק, במידת המשפט. למה כתוב פעמים "צדק צדק"? "צדק צדק תרדוף למען תחיה"? אז הוא אומר: אם אתה תדון את עצמך, אל תחכה שידונו אותך מן השמים. תפשפש במעשיך, תדון את הדברים שאתה עושה אם הם ראויים או לא. אם תדון את עצמך, תחיה. "צדק צדק תרדוף", אתה לבד, את עצמך, למען תחיה. ואם לאו, אתה לא תדון את עצמך, הכל תגיד שאתה בסדר ואתה מצוין ואין שום בעיה, אז ידונו עלייך מן המשים ואז תצטרך לקים באל כורחך.למה שיכפו אותך אם אתה יכול לבד להחליט לבד?

עכשיו העניין הוא יהיה מבואר: עלינו לדעת כלל גדול שמבואר בספרי המקובלים זכרונם לברכה בדורות הראשונים. לא היום. היום אין מקובלים. שכל ענייני עולם הם בדרך השתלשלות. זאת אומרת, כל דבר שיש בעולם הוא משתלשל אלינו מן העולם העליון.

ומזה נבין שכל המידות העליונות הן נמצאות פה בתחתונים. דהיינו, בבני אדם שנמצאים כאן. כמובן שהמידות העליונות כשהן למעלה הן רחוקות מהמידות שירדו למטה, בתכלית הריחוק. כמו שאומרים: "יבדל שמים וארץ". 

זאת אומרת, אם למעלה יש מידת החסד כשיורדת למטה ופה משתמשים במידת החסד, אז לדוגמה: אפילו מידת החסד של אברהם אבינו עליו השלום, שנאמר עליו "אהבת צדק ותשנא רשע", "אהבת צדק"- אהבת לצדק בריות. היה מכניס אורחים גדול בעולם! כל אורח אפילו עובד עבודה זרה היה מאכיל אותו ושוחט לו שור לכל אחד. שוחט לו שור ונותן לו את כל השור, את הלשון. בחרדל. להטעימו הכי טוב!

ומה שנתן אברהם אבינו, היה בהרבה יותר ממה שהאכיל שלמה המלך עליו השלום, בכל יום על שולחנו. והכמויות האדירות ששלמה המלך היה מאכיל, אין לנו לשער. אבל הוא לא הביא את מה שהביא אברהם אבינו. שהרי עם שיראל בזכות זה שהוא האכיל את שלושת המלאכים, ה' שילם לו שבניו במדבר 40 שנה יואכלו את המן בזכות שהוא האכיל את שלושת המלאכים שהיו נדמים לו כערבים, עובדי עבודה זרה.

אז תארו לכם איזה לב היה לאברהם אבינו שכשהוא נתן לשלושה, מדובר ביום שהוא היה כואב אחרי ברית מילה בגיל 100! והיה עומד פתח האוהל כחום היום. שום בן אדם לא יכל ללכת בחוץ. והוא מחכה לאורחים. חולה. בן 100 לעושת ברית, אתם יודעים מה זה? ביום השלישי זה הכי כואב! והוא מחכה לאורחים וה' שלח לו במיוחד מן השמים. והוא רץ אל הבקר ושוחט ונותן להם לשון וחרדל ומריץ את שרי אמנו, "מהרי לושי ועשי עוגות", הכל בזריזות. זאת אומרת, הוא אהב לצדק את הבריות. בשביל שיגידו "ברוך הוא ברוך שמו, ברכו את ה' המבורך", הוא היה משקיע שור! שור! בשביל שבן אדם יגיד שיש בורא לעולם. חסד או לא חסד?

ואפילו מידת החסד שבאברהם אבינו שעליו נאמר "אהבת צדק", בכל זאת היא כמו צל מוצל מחסדי העליונים. צל מוצל. זאת אומרת, החסד כשהוא במקורו בעולם העליון, הוא פי כמה וכמה לאין ערוך ממה שאנחנו יכולים להבין. למה?

אברהם אבינו האכיל שלושה ערבים כאלה, הוא פתח אוהלים בהרבה מקומות עם ארבע פתחים לארבע רוחות השמים, שלא יהיה קשה לאנשים שצריכים אפילו להסתובב באוהל לצד השני. כמה זה כבר אוהל? להסתובב? אז כדי לחסוך להם, שיוכלו לראות שיש מקום שמאכילים וסועדים את האנשים, אז הוא היה פותח אוהלים בכל מקום. עושה אש של אכילה, שתייה ולינה וגם לוויה. היה מלווה אנשים. זאת אומרת חסד גדול מאד!

אבל הקב"ה זן את כל העולם כולו, מיליארדים! כולל הרשעים שמורדים בו. אז מה זה החסד של אברהם ביחד לחסד האלוקי? זה כמו צל מוצל. ומאיפה הוא למד לעשות את זה? מה'. הוא ראה אומה, ה' מפרנס את הרשעים האלה כך וכך, אז אני גם. הוא נדבק במידותיו של הקב"ה. אבל מה היכולת של בשר ודם לעומת יכולתו של הקב"ה?!

ועל זה יש דבר מדהים ונפלא! שחכמים אמרו לנו כך: מאמונתו של בשר ודם אתה יודע אמונתו של הקב"ה. אם נסתכל מה זה אמונה של אדם בשר ודם, אתה יודע אמונתו של הקב"ה.

מעשה ברבי פנחס בן יאיר שהיה דר בעיר אחת בדרום, והלכו אנשים להתפרנס שם והיו בידם שתי סאין של שעורים והפקידו אצלו. ושכחו אותן והלכו להם. והיה רבי פנחס בן יאיר זורע אותם בכל שנה ועושה אותם גורן וכנסם. לאחר שבע שנים הלכו אותם החברים לשם לתבוע אותן לתן להם. מיד הכיר אותם רבי פנחס בן יאיר. אמר להם: "בואו, תלו אוצרותיכם".

מה כתוב? הם באו השאירו אצלו שני פחים של שיעורים. פיקדון. הם הלכו לעשות קניות בשוק, לא לסחוב את זה על עצמם, הניחו את זה אצלו, אמרו אנחנו נחזור ניקח ושכחו. מה הוא עשה? הרי אם הוא ישאיר את השיעורים ככה הן ירקבו. אז מה צריך לעשות בשביל שהם לא ירקבו, בשביל לשמור להם? פודים את זה בכסף, כמה זה שווה מוכרים ושומרים את המעות, את הכסף, עד שהם יבואו ויבקשו. ואומרים קחו, לכו תקחו עכשיו שעורים. ככה צריך לעשות אדם נורמלי.

מה הוא עשה רבי פנחס בן יאיר? הוא לקח את השיעורים, הלך וזרע אותם, יצא מזה תבואה, כינס את הכל לגורן ואח"כ לקח מהם וזרע עוד פעם, וכמובן שכל פעם זה מתרבה ומתרבה. ואז הוא צריך עוד שדות. ואז הוא לקוח עוד ועוד וזה עבודה וזה פועלים וזה לקצור, וזה לאסוף ולהכניס לגורן עוד פעם. שבע שנים! הם חזרו אחרי שבע שנים, אומרים "איפה השעורים שהשארנו פה?" אמר להם: "בואו ותיטלו אוצרותיכם".  נתן להם פי כמה וכמה לאין שעור.

אז רואים מפה מה זה אמונתו של בשר ודם. זאת אומרת, כמה הוא היה נאמן. אז אם בשר ודם יכול להיות נאמן ככה, שאנחנו מפקידים אצל הקב"ה מצוות, הוא זורע אותם, "זורע צדקות מצמיח ישועות אדון הנפלאות". אז פי כמה וכמה ממה שהפקדנו בידו, הוא יתן לנו?! אז זאת אומרת, רואים מפה דברים גדולים! מה היחס בין מה שאנחנו ליחס של הקב"ה. ותכף נשמע עוד דבר מדהים.

אבל הנה עוד מעשה אחד ברבי פנחס בן יאיר:

הוא הלך לעיר אחת והיו העכברים אוכלים בתחומה של אותה העיר. באו, ביקשו המנו. זאת אומרת, אמרו לו: "תשמע, יש פה מכת עכברים שמחסלים הכל". מה עשה רבי פנחס בן יאיר. אמר להם: "למה אין אתם מפרישים מעשרותיכם כראוי? והתבואות שלכם מכל מה שיש לכם אתם לא מעשרים כראוי. מעשרים, אבל לא כראוי. אמר להם : "אתם מבקשים שנערוב אתכם? אתם רוצים שאני אבטיח לכם? שלא יהיו עכברים? שאם אתם מפרישים מעשרותיכם כראוי, אין עכברים אוכלים עוד". אמרו לו: "כן, אנחנו מוכנים". ערב אותם, זאת אומרת, הבטיח להם והתחייב שאם יעשו כך יהיה, והלכו העכברים ולא נראו עוד.

תדעו לכם, כל נזקים שיש לכם בבית ובכלל, זה בגלל שלא מעשרים. אתה לא מפריש את המעשר אז מעשרים לך מן השמים. זאת אומרת, אם אדם מפריש מעשרות, כתוב:"כל המעשר מתעשר". פעם בביתו של הרב חיים קנייבסקי שליט"א, נפלה כוס במטבח. אז החברותה שלמד איתו רצה לקום לראות מה נשבר. אז רב חיים אמר לו :"שב". אומר לו: "אבל נפלה כוס שמה, שלא יהיה היזק, יכול לפצוע מישהו, לא ישימו לב". אמר לו: "אל תדאג, היא לא נשברה". נלך לראות, היא לא נשברה. שאל אותו: "איך אתה ידעת?". אמר לו: "מי שמעשר, לא יקרה לו נזק בביתו".

אדם חושב שהוא פיקח, הוא לא מעשר. הקב"ה אומר לך עצה: "ובחננו בזאת". תבחן אותי, דבר אחד אני מתיר לכם לבחון אותי? תבחן אותי בזאת. לתת את המעשרות. ואני אברך אתכם עד בלי די, עד ששפתותיכם יבלום מלומר די.

זאת אומרת, ה' נותן לך 1,000, תתן 100. זה המינימום. הנכון זה לתת חומש. 20%. אבל אתה נותן זה כמו בן אדם, קצרת את התבואה מהשדה, אם תיקח את הכל הביתה, מה יהיה לך לשנה הבאה? אתה חייב מהתבואה שקצרת, לזרוע שוב פעם. אם לא תזרע עוד פעם, איפה יצמח עוד פעם. אז מה שאתה נותן מעשר זה בשבילך! אבל לא כולם חכמים להסכים. מקבלים ולא רוצים להחזיר שום דבר.

מכל מקום, רואים מכאן מה זה אמונתו של בשר ודם. אבל שמתם לב מה אמר? מה אמר להם? "אני ערב לכם אם תשמעו למה שאני אומר. אם תשמעו למה שאני אומר ככה יהיה".

לפני כמה ימים בא אליי בן אדם ואבא שלו נורה כדור בראש ושוכב בבית החולים, בקומה. ואמרתי לו מה לעשות, תעשה תשובה שלמה ותעשו כך וכך, תקבל עלייך 40 יום. כמה דברים, אבל תקפיד על מה שאני אומר, בדיוק.  

הייתה ועדה, רצו לעשות ועדה, ולהחליט אם לנתק אותו מן המכשירים. אמרתי שלא יסכימו בשום אופן. והנה פתאום, תקפידו אבל על מה שאני אומר, ופתאום הוועדה החליטה לא להתכנס ולהשאיר אותו. מה התברר? הוא התחיל תענית 40 יום, הוא היה חילוני, הבן, התחיל 40 יום, אבל ביומיים הראשוניים הוא שתה מים. או שהוא חשב שמותר או שהיה לו קשה. אז מישהו אמר לו: "תקפיד לא לעשות". אז מיד הוא הפסיק עם המים ומיד הוועדה התבטלה. ובינתיים הוא נשאר.

אבל זה אנשים שיש להם כסף. אז אתם יודעים יש הרבה יועצים שבאים לייעץ מה לעשות. כולם נהיו יועצים. וגילו להם שיש מישהו שהוא יכול להעמיד אותו. איך הוא מעמיד אותו? צלצלו אליו, אז הוא אמר : "אם אני בא 200,000 שקל מוכן, ישר שאני מגיע. ותקנו 10 טליתות ואני הולך לשים אותם על כל מיני ילדים בתוך כל מיני גנים וכו'.

ואני אמרתי להם אתם צריכים להסכים, אבל בתנאי שאם לא יקרה כלום, הוא משלם 400,000. ושיחתום. אין בעיה! למה לא? כדאי להשקיע 200,000 שבן אדם יחיה, לא? אבל אם לא, אתה תשלם קנס, 400,000. על מה אתה לוקח 200,000? על זה שאתה בטוח שהוא יקום? לא. בלי המאתיים הוא לא יקום. אם אתה מקבל מאתיים הוא יקום. כמה מחריטים יש! זה לא יאומן כי יספור! ומנצלים את האנשים.

יש אנשים שהולכים לבתי אבלים, מחפשים מודעות אבל ונכנסים. יושבים מהיום הראשון, לפני שכולם באים, הם הראשונים, לפני המשפחה. ואז ישר הם רואים מה אפשר להוציא מהם, מהמשפחה, ואז הם אומרים, הדירה שהייתה לו תתנו לי ואנחנו נבנה לו ככה ונעשה לו ככה, דירות! הולכים על דירות! לא הולכים על דברים קטנים. וזה עובד!

יש כאלה הולכים לבתי חולים ומברכים את החולה בלי שהוא ירצה. ואח"כ כמובן צריך לשלם על הברכות ועל החארטות. ואנשים תמימים הם במצודה. לכן הם הולכים לכל "הבמבות" האלה, והם עושקים אותם.  

אבל פה ראיתם רבי פנחס בן יאיר הוא לא ביקש כסף על זה שהוא העשיר אותם. זה אמונה של בן אדם! נאמנות של בן אדם. ואז עוד בעיה הייתה בעיר אחרת. עכברים אוכלים, זה הפסד, הפסד גדול! היה אומר להם תשמעו, תנו לי כך וכך אני אפתור לכם את הבעיה. לא! אמר להם מה תעשו וגם נכנס ערב! אומר להם אני ערב לכם שלא יהיה יותר. וכל העכברים ברחו.

בכל זאת, למרות שאנחנו רואים איזה גדלות אברהם אבינו, איזה גדלות רבי פנחס בן יאיר, בכל זאת הם רחוקים, רחוקים לאין שיעור ואין סוף מהמידות העליונות בעולמות העליונים שמשם הם משתלשלות לפה.

וכך כל המידות, כל המידות שירדו מהעולם העליון אלינו, כמו נדיבות, רחמנות, אהבה, כל המידות. כל מה שירד, זה אצלנו במינון קטן, אפילו שהוא עצום בעיננו, הוא אפס אפסים לעומת המידות העליונות.

ולכן כתוב: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו". כ..., בכ"ף הדמיון. זאת אומרת, אנחנו רק בגדר צל של המקור. כמו שיש מקור ויש לו צל. אנחנו בחינת צל של המקום. אבל עלינו לקיים ולשמור את כל מה שמוטל עלינו.

כמו כן, מידת היראה במידת המשפט. עלינו לשמור רק המוטל עלינו כפי יכולתנו. כפי יכולתנו, זה עם 100% מאמצים לעשות ככל יכולתנו. לא כמו האנשים שאומרם "מה אני אעשה, זה מה שאני יכול". מה זה?! אתה עצלן, מה זה 'זה מה שאני יכול'?! אתה לא רוצה לעשות. אומר "זה מה שאני יכול". לא! מדובר ככל יכולתנו!  

חסד, אמונה, יראה וכל המידות הם כפי יכולתנו בזה אנחנו יוצאים ידי חובה. אבל אם חס ושלום אנחנו לא שומרים מה שמוטל עלינו, לא מקיימים את המידות האלה. חסד, אמונה, יראה, אמת וכו', אם חס ושלום אנחנו לא שומרים מה שמוטל עלינו, דהיינו, את כל המידות האלה לפי השיעור והגבול שלנו. אז נשפעים הם המידות ומשתלשלים ממידות שלמעלה, ואז כבר לא כדאי זה לפנינו. לא כדאי לנו. לא כדאי!

אם אתה לא תירא במידות שאתה צריך לירא את ה', הוא יירא אותך, יפחיד אותך פחד מוות! למה לך? אם אתה לא תשפוט את עצמך במידה הראויה "צדק צדק תרדוף" אתה בעצמך, לשפוט את עצמך, אז ישפטו אותך מלמעלה. כלים שיש למעלה לעומת מה שיש פה, וואי! וואי! מה מחכה לך! אל תהיה טיפש! אל תתן להם! אל תתן שמשמים ישלשלו עלייך את המידות.

זאת אומרת, אם אדם לא ידין את עצמו ולא ילך לפי מידותיו כפי יכולתו שעד ידי זה הוא יזכה לחיות, כי צדק צדק תרדוף למען תחיה! כדאי לך. תרדוף אתה את הצדק לבד פה, כדי שתחיה. אם לא, חס ושלום זה יכול להיות גרוע ביותר.

כמו שאמרו חכמים :"פתחו לי פתח אפילו כמחט של סדקית ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם". זאת אומרת, אם אנחנו נפתח את הלב שלנו, לעשות את רצון הבורא, כמו פתח של במחט יש שמה פתח, נכון? שמכניסים את החוט, כזה פתח, אפילו קטן, בלב, אבל מצד לצד מפולש. אם נעשה ככה כנגד כל פתח כזה שנפתח, הקב"ה יפתח לנו סייעתא דשמיא, נקבל סיוע מהשמים כמו פתח של אולם. אתם יודעים כמה זה? זה פי מיליונים! פי מיליונים!

וזה מידה כנגד מידה, כידוע, מה שאמרו חכמים. תקשיבו טוב! יש גמרא בסנהדרין ק', תבדקו שמה, זה קצת ארוך, יש שמה עניין של הפסוק "בסאסאה בשלחה תריבנה". זאת אומרת, "בסאסאה" זה מידה. סאה. משמה לומדים שהקב"ה משלם מידה כנגד מידה. אבל מה זה מידה כנגד מידה?

אומר רש"י: אתה פותח מלוא חופנך ונותן לעני, הקב"ה פותח מלוא חופניו ונותן לך! כמה זה מלוא חופנך? הנה, תסתכלו, שני טפחים. זני טפחים. הכנסתי פה זהב, באתי לעני נתתי לו זהב בשני חופניי. מה ה' יתן לי? מלוא חופניו. במלוא חופניו אני מקבל.

כמה זה חופניו של הקב"ה? כתוב שבזרת שמים תקין. איך הוא ברא את השמים? בזרת. אז כמה זה שמים? וואי! וואי! זה זרת. ואם הוא מוסיף עוד? קימצה, ועוד אמה ועוד אצבע ועוד בוהן ועוד שתיים. אז כמה זה? וכל זה הוא נותן לך תמורת מלוא חופניים שלך. זה נקרא מידה כנגד מידה במידות של הקב"ה.

מידה טובה ברובה, אבל אין אפשרות פה לקבל את כל זה, אין! כל זה מחכה לך למעלה. ואיך בן אדם יכול לסבול את כל זה, את כל זה, את כל זה? ה' נותן לו כח לסבול. כמו ביסורים. הקב"ה נותן לאדם כח לסבול יסורים, הרי גהנום זה משהו איום ונורא, אני לא רוצה לתאר לכם את זה. אבל הרי בעולם הזה אדם לא כיול להכניס את היד שלו לאש. אש קטנה. קטנה! הוא לא  יכול, היא תישרף, הוא מרחיק את היד. אז איך בן אדם יכול להישרף בגהנום ולא יום ולא יומיים, אני לא רוצה  להגיד כמה.

איך זה? ה' נותן לו כח לסבול. גם לטובה הקב"ה נותן כח לסבול. כי אדם לא יכול. כמה אתה יכול? אנשים שמרוב אושר יכולים להתפלץ. לקבל שבץ לב. מרוב עושר. מודיעים לבן אדם הרווחת 400 מיליון! הוא יכול למות. כי ברגע שנכנסת לו הכרה, בבת אחת, הוא יכול למות. הוא לא יכול לסבול.

אז הקב"ה, תקשיבו טוב! כמה הקב"ה רוצה לתת לנו. וזה לפי הערך כמה שאדם מודד, לפי ערכו ולפי מידתו. אפילו האדם הגדול, הגדול בענקים, אברהם אבינו, עליו השלום, שהמידה שלו בחסד הייתה מידה יותר גדולה, הוא כאין ואפס כנגד החשבון המופע שבגמרא בסנהדרין, לפי מה שאמרתי לכם כרגע, והחשבון הזה הוא בדקדוק עצום! בלי תוספת ובלי גרעון, ומודדים לו מלמעלה גם לשבת וגם לחסד. אם אתה עושה טוב, ימדדו לך לפי מה שאמרתי. אם אתה עושה רע, גם כן תקבל במידה פי כמה וכמה וכמה.

כמו שכתוב שם שה' פתח את ארובות השמים והביא מבול על העולם. למה? כי הם עברו על הגזל. הם גזלו בני אדם וגדשה הסאה שלהם וה' שילם להם ומחה את כל העולם. מחה אותו!

תראו מה זה, עכשיו היה הוריקן בארה"ב, תראו איזה בלאגן. עבר רק ככה, עבר, פירק עיר שלמה. יקח שנים לתקן מה שזה עשה להם בכמה שעות. "עושה מלאכיו רוחות". הקב"ה לוקח קצת אבק, רוח, מפעיל ונטילטור, קוראים לזה "הוריקן", והוא סוחף איתו הכל! מפרק הכל! "עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט".

זה רואים פה בעולם הזה, אז תראו לכם מה הולך להיות בעולם הבא. אז מי שזכה ועשה דברים טובים והא בצדק צדק רדף לעשות דין בעצמו, לבדוק את עצמו, לבחון אם הוא עושה את רצון הבורא או לא, אשריו למען תחיה. תחיה העולם הזה ותחיה לעולם הבא. אבל אם בן אדם לא דן את עצמו, ידונו אותו מן השמים. חבל! חבל! כי פה בקטנה אתה פותר את עצמך. אם תניח את זה שבשמים ידונו, ה' ירחם מה מחכה לך.

ולכן "הבא לטהר מסייעין אותו". אדם בא לבד, החליט מעצמו, "אתה יודע מה, אני רוצה לחזור בתשובה, גמרנו! מספיק, די, מה שעשיתי עשיתי, אני מבין, אני רוצה לחזור בתשובה". מה זה "הבא לטהר"? פשוט מאוד הוא החליט לבחור בטוב. יש לאדם זכות בחירה, אתם רואים, אתם רוצים לעשות כך, אתם עושים, אתם לא רוצים, אתם לא עושים. מה שאתם רוצים, אף אחד לא אונס ולא מכריח אתכם. אז יש לאדם כח הבחירה. ואין לך מצוה קלה מזו. כתוב: "ובחרת בחיים". מצוה קלה יותר מזו אין! מה פירוש? מה צריך לעשות? צריך להרים משהו? צריך להתאמץ? צריך ללכת רחוק? לא! אתה עכשיו מחליט לבחור. מה זה הטריח אותך? עצם זה שבחרת בטוב, הבא, הבא לטהר כבר מסייעין אותו מן השמים! יש מן השמים. שולחים לו מלאכי עזר. ומסייעין אותו תכף! וזה גם עניין המידה שאדם בחר בה מידת הבחירה מודדים לו מידה כנגד מידה. רוצה לומר, אתה בחרת בטוב, אז ה' גם כן בוחר בך.

ויש מדרש תשמעו מה המדרש אומר: "אשרי תבחר ותקרב. אשרי מי שבחרו הקב"ה אף על פי שלא הקריבו". ה' יכול לבחור באדם מסוים אפילו שהוא לא הקריב אותו.

"ואשרי איש שקרבו אף על פי שלא בחרו". במי זה מדובר? איזה זה שבחרו? זה אברהם. שנאמר בנחמיה ט: "אתה הוא ה' האלוהים אשר בחרת באברם". אז ה' בחר באברם, אבל לא קרב אותו. אלא אברם בעצמו קירב את עצמו.

יעקב בחרו הקב"ה. כמו שכתוב בתהילים קלה: "כי יעקב בחר לו יה". זאת אומרת הקב"ה הקדים לבחור את אברהם ואת יעקב וכן נאמר בישעיה: "יעקב אשר בחירתך", אבל הוא לא קרב את יעקב. אלא יעקב עצמו קרב את עצמו אל ה'. שנאמר: "ויעקב איש תם יושב אוהלים".

משה גם כן הקב"ה בחרו. שנאמר בתהילים קו: "לולי משה בחירו". אבל הוא לא קירב אותו. "אשריהם אלו שבחרם הקב"ה אף על פי שלא קירב אותם". הם התקרבו מעצמם.

אבל באו ותראו: יתרו קרב אותו הקב"ה, אבל לא בחרו. רחב הזונה קרבה, אבל לא בחרה. אומר המדרש: "אשריהם אלו שקרבן אף על פי שלא בחרן".

ויש עוד לדבר בזה, אבל מה רואים מפה, תקשיבו טוב! יש נבחר ולא נתקרב. למה הוא נבחר? מפני שאדם בוחר בהקב"ה, אז הקב"ה בוחר בו. אם אתם תבחרו בהקב"ה, לא בבשר ודם, לא בטובות של אנשים, לא בכלום, לא תסמכו על כלום, רק תבחרו בה', הוא יבחר בכם גם כן. אתם תהיו מהנבחרים שלו. כמו שהוא בחר באברהם, ביעקב במשה, הוא יבחר בכם.

זה מה שכתוב "אשר בחרת באברהם". ולכן כתוב: "אתה בחרתנו מכל העמים". וכתוב "והבחור בעמו ישראל באהבה". נו, מי יכול להתבונן בזה? כל זה בזכות מה? מפני מידת הבחירה. שאדם בחר בהקב"ה. מה הבעיה לבחור בהקב"ה? יש דבר יותר טוב שאפשר לבחור בו? יש לו הכל לתת לך. בכל העולמות. דבר איתו! תהיה מחובר אליו.

אבל גם ההפך. גם ההפך חס ושלום, כמו שמבואר ברמב"ן: אם לא תדין את עצמך, הוא ידין אותך ואתה תצטרך לקיים את המצוות והתורה בעל כרחך. בשביל מה להגיע עד שאתה מקבל כדור או עד שאתה חולה במחלה או עד שאתה סובל יסורים או עד שנופלים עלייך כל מיני אנשים רעים. למה אתה צריך? למה? אל תניח שמהשמים ידונו אותך. תדון את עצמך לבד! כי מודדים לך גם כן מידה כנגד מידה. ובמידות של למעלה, מי יוכל לשער ולערוך. ולכן אשרי אדם שפוטרים אותו מן המשים במידה של מטה. תכף נראה מה זה. זה לא יאומן!

כידוע בדבר הרמב"ן בשער הגמול: כל יסורי איוב לא יספיקו ולא יאריכו נגד היסורים שלמעלה על עבירה אחת.אדם שעובר בעולם הזה עבירה אחת, היסורים שעבר איוב, מתו לו עשרה בנים, היה עשיר אדיר ונהיה עני מרוד, והיה לו שחין במשך שנה, כל גופו מתגרד, יסורי איוב לא היו כמוהו, כל זה על עבירה אחת בעולם העליון. אז לא כדאי פה להתייסר או לצדק על עצמנו את הדין ואנחנו נדון את עצמנו במקום שידונו אותנו?

מפני שמידתם כמובן היא מידה יותר גדולה ומי יכיל אותה. לכן אנחנו צריכים להתפלל על עצמנו שהרחמן יציל אותנו ויפטור אותנו על ע"י המידות שלנו בעבודה שלנו ואז יהיה אשרינו.

החלק השני, תשמעו היטב! "צדק צדק תרדוף", אמרנו, לומדים מפה "הלך אחרי בית דין יפה למען תחיה וירשת את הארץ". על אותו בסיס. אתה צריך לדון את עצמך, אבל יש דברים שיש לך דין ודברים עם השני, ואז אתה צריך ללכת לבית דין שידונו בין שניכם. אז לאיזה בית דין ללכת? "הלך אחרי בית דין יפה". אם אתה הולך אחרי בית דין יפה שמוציא דין אמת לאמתו, אז בזכות זה אתה "תחיה וירשת את הארץ"! בזכות זה אנחנו נירש את הארץ ולא יהיה מי שיערער עליה ויגיד שאנחנו בכלל אורחים פה. או שודדים.

אמרו חכמים: כדאי ומינוי הדיינים הכשרים להחיות את ישראל ולהושיב אותם על אדמתם. כל זה בתנאי שבחרנו דיינים כשרים. יש רחמנא ליצלן דיינים שלוקחים שוחד. לכן התורה מזהירה "לא תקח שוחד כי השוחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים", אומר רש"י: הדברים המצודקים. אפילו דברים שכל בן אדם אומר שהם צודקים, הם יעוותו אותם. בגלל השוחד.

אז הדיינים צריכים שישפטו את העם משפט צדק, אבל גם אתה צריך לרדוף אחרי הצדק תמיד ותלך ממקומך אל מקום חכמים גדולים, כמו שאמרו בגמרא: "אחרי רבן יוחנן זכאי ליבנה ואחרי רבי לבית שערים". הם היה להם בתי דין יפים ומצוינים. אז אנחנו רואים מה זה משפט. ואנחנו רואים מה זוכים ממשפט. רואים שאם עושים משפט צדק, בית דין צדק, זוכים לחיות ולירש את הארץ! זה דבר אדיר! רק ע"י העמדת דיינים ראויים לכוד, כבר כדאי שהדיינים הכשרים יחיו את כל ישראל ויושיבו אותם על אדמתם.

עכשיו, בכל מקום שכתוב "משפט" כתוב לידו גם כן "צדקה". משפט וצדקה. כתוב "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית". כתוב: "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". כתוב: "ככל דרכיו משפט צדיק וישר הוא". להורות לנו שמשפט וצדקה היינו אח. זה אותו דבר.

אבל במדרש של רבי נחוניה בן הקנה, דרשו בו סוד. אמרו: צדק, כמו שפתחנו בדברי הרמב"ן שמביא משם, צדק זה מידת דינו של העולם. העולם נברא בצדק. שנאמר: "צדק צדק תרדוף". מה כתוב אחרי זה? "למען תחיה וירשת את הארץ". אם תדין את עצמך, תחיה. ואם לאו, הוא ידין עלייך ותקיים בעל כרחך.

ומה זה  "צדק צדק" פעמיים? אומנם יאמר הכתוב תשפוט אתה בבית דינך ותרדוף צדק צדק ותשיג אותם, למען תחיה בעולם הבא, בצדק השני, שהוא בצדק העליון, והוא האור הגדול הצפון לצדיקים לעתיד לבוא והוא עוזו של הקב"ה. מכאן שמה שכתוב למען תחיה, זאת אומרת, למען תחיה גם בעולם הזה וגם לעולם הבא, זוכים רק ממידת הדין. כל סוד חיי עולם הבא, הוא רק מידת הדין.

עכשיו, ידוע שרצה הקב"ה לבורא את עולמו במידת הדין, שהרי כתוב "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ". "אלוהים" זה מידת הדין. וראה שאין העולם יכול להתקיים, אם הוא יעמוד לפי הדין על כל בן אדם, לא ישאר פה אף אחד. רק בודדים. לכן שיתף את מידת הרחמים.

"ביום עשות ה' אלוהים ארץ ושמים". הקדים "ה'" שזה רחמים, "אלוהים" זה מידת הדין, שיתף, ביום עשות שמים וארץ. למה? כדי שהעולם יתקיים. וזאת גם המסקנה. המסקנה היא שרצה הקב"ה לברוא אותו וגם ברא אותו במידת הדין. כל העולם הזה, כל העולם הבא, הכל זה רק דין. כל סוד הנצח נצחים כולו רק דין. ובמידת הדין שיתף הקב"ה את מידת הרחמים, אבל מידת הרחמים אינו אלא אופן אחד. אי אפשר לזכות כלום רק בדין. העולם הבא נצח, זוכים רק במידת הדין. זה סוד גדול כל כך מידת הדין שהכל כרוך בו.

"צדק צדק תרדוף", אם תדין את עצמך, תעשה בעצמך דין, אם תחיה כל הזמן בחיים של דין על פי המשפט האלוקים, מה שה' מצוה בתורה, תחיה. ואם לאו, הדין יתקיים בעל כרחך. אתה לא יכול לברוח מהדין. אז המסקנה אחת היא, רק מה, יש חילוק בין אם אתה מרשיע את עצמך, בין אם ירשעון אלוהים.

אתה רוצה אתה? טפל בעצמך, תדון את עצמך על פי האמת של התורה הכי טוב לך. אם לא, ירשעון אלוהים, זה דיינים או שירשעון אותם מן השמים.

עכשיו נבין למה הגדולים כמו רבי עקיבא רצו תמיד לחיות דווקא בדין. לא רצו חסד ורחמים מה'. על פי דין! להיות נקי פה. בלי רחמים. שהם ידעו שכל סוד הנצח יוצא דווקא מדין. ואי אפשר לזכות בדבר מה רק ע"י דין. היינו, לחיות חיים של דין. מה הם? אם תדין את עצמך תחיה.

עכשיו תשמעו כמה, כמה טובות הקב"ה עושה לנו! לא יאומן כי יספור! אמרנו שאם נדון זה יעלה לנו בזול. אם אנחנו נדון את עצמנו זה יה בזיל הזול. אבל אם אנחנו לא נדון את עצמנו, נגיד שאנחנו בסדר ואין בעיה, ואני זה וזה, אז ידונו מן השמים בעל כורחנו ושמה זה ה' ירחם מה אנחנו נקבל.

עכשיו תשמעו מה זה דין של פה שנפטרים מהדין שלמעלה. תקשיבו מה ה' עשה: הגמרא מביאה: "עד היכן תכלית יסורין, אמר רבי אלעזר: כל שארגו לו בגד ללבוש ואינו מתקבל עליו". אחד הלך לחייט, דוד החרטט ואמר לו לתפור לו גמיס. בא למדידות, זה ארוך, זה קצר, זה לא נסגר, זה רחב, זה ככה. ארגו לו בגד ולא מקבל עליו, אז מה? צריך עכשיו לתקן עוד פעם, אז הוא פושט אותו. זה נקרא יסורים. זה נקרא יסורים!

אומרת הגמרא "גדולה מזו אמרו אפילו נתכוונו בחמין ומזגו לו בצונן בצונן ומזגו לו בחמין". "תעשה לי כוס קפה", מביאה לו כוס מים. "תביאי לי כוס מים", עשתה לו קפה. אז מה? צריך לעשות עוד פעם והוא ימתין את משך הזמן הזה. זה נקרא יסורים. זה נקרא יסורים!

  "מר בריה דרבינא אמר אפילו נהפך לו חלוקו". לבשת את החולצה או לבשת את הגופייה והכל הפוך, צריך לפשוט רק ולהחזיר. זה נקרא יסורים. במתניתא תנא אפילו הושיט ידו בכיס ליטול שלוש, שלוש מטבעות, ועלו לו שתיים".  זאת אומרת, אני רוצה להוציא שלוש מטבעות, יצאו לי שתיים. מה אני צריך לעשות עכשיו? להכניס עוד פעם את היד להוציא עוד מטבע אחת שחסרה לי. להכניס את היד לכיס פעם שנייה זה גם יסורים!

"וכל כך למה?", פירש שרש"י, מה כל העניין הזה של הייסורים, כמה ואיך ומה ומו, "תנא דבי רבי ישמעאל: כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קיבל עולמו", אין לו עולם הבא. אם בן אדם עברו עליו ארבעים יום בלי יסורים, קיבל את עולמו. את כל המנוחה שתהיה לו לעתיד ליבוא, קיבל. אבל אם עבר עליו אחד מהיסורים האלה שכתוב, זה נקרא יסורים! ואז הוא לא קיבל עולמו, הוא לא הפסיד את העולם הבא.

אתם שומעים במה הקב"ה פותר אותנו כדי שלא נפסיד את העולם הבא בדין, איזה דין? יסורים. איזה יסורים? הכי קלים שאפשר לעלות בדעת, הוא מחשיב אותן יסורים. אז לא כדאי שאנחנו נדון את עצמנו?  אם נחכה רחמנא ליצלן שיפול מהשמים עלינו גזרות או משהו, ה' ירחם! למה צריך?!

רואים מזה מה זה יסורים שגם יסורים כאלה, סבל קל כזה, מידת הדין כל כך קלה כזאת, יכולים להביא את האדם לחיי העולם הבא לכל הנצח. כי אם עברו עליו 40 יום בלא יסורים, כאילו קיבל עולמו. ואם יש לו יסורים קלים כאלה, זה כבר לא בחינה שקיבל עולמו והוא יזכה לכל סוד הנצח, כל סוד העולם הבא. כמובן אם מגיע לו.

הרי שאי אפשר לזכות מאומה, אלא דווקא על ידי מידת הדין. ודווקא מחיים של דין. אם אתה חי על פי דין, זוכים לכל סוד עולם הבא. אם תדין את עצמך ומקבל עלייך מידת הדין ואתה מכניס את עצמך בסבל של קיום תורה ומצוות, עול תורה ומצוות. ואפילו סבל קטן כמו זה, תחיה. ותזכה לסוד החיים של העולם הבא, כי מתגדלים וגודלים דווקא מדין ויסורים.

ואם מסבל קל כזה שמושיט את היד לכיס ליטול שלוש מטבעות ועלו בידו שתיים, זוכה לעולם הבא, מה הוא, תקשיבו! מה הוא סבל יותר גדול אם אתה זוכה לשבור את הרצון שלך. מה הקב"ה ישלם לך שכר אם אתה תשבור את הרצון לא לאכול בשר ועופות טרף, בגלל שאתה תאוו. תאוו לבשר ועופות. אבל יש טרף. כי לא מדקדקים בסכינים כראוי, ואתה אוכל טרף.  אם תשבור את המידות, את הרצון שלך, וואי! וואי! מה ה' ישלם לך הקב"ה! איזה שכר! הרי כתוב: כל הבולם את פיו, בולם את פיו לא להכניס לפיו מאכל אסור, כמה שכרו בשמים! לא יאומן כי יספור! כמה שכרו בשמים!

שבירת המידות, הרצונות והתאוות זה עבודה קשה. אבל אצל הקב"ה זה הקורבן ניחוח הכי גדול, שאתה לא מתבהם, אתה לא נהיה בהמה. בהמה לא מעניין אותה, היא לועסת הכל, היא מלחחת הכל, היא כל הזמן עם הראש מורכן לאכול. אתה לא בהמה. אתה צריך לברר.

אמר הקב"ה: "היה כדאי לי להוציא את עם ישראל ממצרים רק בשביל שהם ישמרו משקצים ורמשים". אם הם לא יאכלו שקצים ורמשים, רק בשביל זה כדאי היה לי להוציא את עם ישראל ממצרים שהם יהיו עם הנבחר. רק זה! אפילו אם רק, אין שום מצוות יותר, רק זה! לבדוק את החסה, את הכרוב, את הכרובית, כל דבר לבדוק, לבדוק, לבדוק, שלא לאכול שרצים ורמשים, תולעים ומעופפים וכל הדברים. נבלות וטרפות. היה כדאי לי שיהיה לי עם שהוא רק נשמר מזה. שווה לי לעשות קריעת ים סוף, עשר מכות, הכל, הכל, הכל, רק בשביל זה!

ובזה לצערנו הרב, הרוב נכשלים, כי התאוה, אומר רבנו בחיה: "בטנם אלוהיהם". אנשים מאמינים באלוקים, אבל יש להם עוד אלוהים,ז ה הבטן. שמגיע לבטן, האלוהים שלו אומר "תאכל, אין בעיה, כולם אוכלים".

אז זה צריך להבין, רבותיי, סבל של שבירת הרצון, כמה האדם זוכה לפי זה ששובר את רצונו. מי יכול בכלל לחשב דבר כזה?! אז אם תדין את עצמך, תחיה. ולהפך, אם אדם לא רוצה להכניס את עצמו כלל תחת סבל ואפילו לא תחת סבל קל כמו אלה שמנינו עכשיו, הרי האדם הזה מופרח לגמרי. והוא אינו כלל במידתן של ישראל. כי מידת ישראל היא דווקא דין, כי היסוד הוא שהכל מסוף העולם ועד סופו, הכל רק דין. גם עולם הזה ין, עולם הבא זה דין, נצח זה דין. הכל זה רק דין. לזכות לעולם הבא אי אפשר רק מדין. אם תדון את עצמך, תחיה. תחיה במידת הדין פה, "צדק צדק תרדוף למען תחיה". תרשיע אתה את עצמך, תודה על האמת, נקבל את מידת הדין, כי ה' נאמר עליו: "ועוז מלך משפא אהב". הקב"ה אוהב משפט מדין וזה הצדקה הכי גדולה! שאדם יעשה עם עצמו, שידון עם עצמו. אל תמרח את עצמך.

"היה בעינך רשע", אמרו חכמים. אל תגיד אתה צדיק. אין אדם רואה חובה לעצמו. תמיד הוא מצדיק את עצמו. אתה תסבול מזה. אם אתה תצדיק ולא תבדוק את עצמך מה אתה לא בסדר ומה אתה צריך לתקן, יתקנו אותך בעל כרחך מן המשים. חבל! חבל! זה דברים קשים שנופלים בעולם. תשמעו מה קורה בעולם, תראו כמה צרות, כנסו לבית חולים, כנסו למחלקות, תראו מה זה!

זה אלה שלא רצו לדון את עצמם. אם היו דנים את עצמם, היו פוטרים את עצמם מן הדין. בקטנה, אתה יכול להיפטר. תקדים לשלם מס הכנסה לפני שהם יתנו לך שומה של מיליונים. תקדים. לפני שהם יכניסו אותם למאסר. תקדים. תקדים לשלם חשמל בזמן לפני שינתקו לך את החשמל, תקדים לשלם מה שצריך לפני שיקחו אותך למעלה. דכאי. תקדים. כדאי לחיות בדין. חיים בדין, "צדק צדק תרדוף למען תחיה".

אני מקווה שהבנתם מה אני אומר ותתחילו מהיום. לחיות על פי הדין.

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבודה רב.

הרב: ערב טוב.

שואל: השם שלי זה קובי מרדכי, ורציתי לשאול, הייתי שומע הרבה את הרב,  ובזמן האחרון הפסקתי לשמוע. כי שמעתי שהרב מדבר קצת על הרבנים וזה הפריע לי. רציתי לשאול מה הסיבה שהוא מדבר על הרבנים.

הרב: הבנתי. אני אף פעם לא מדבר על רבנים, אבל בזמן האחרון הזהרתי אותם שאני אתחיל לדבר עליהם אחרי שהם דיברו עליי, השמיצו אותי, קללו אותי, החרימו אותי, כתבו נגדי מכתבים וכו'. מאז הבחירות. ואמרתי להם: רבותי, אם אתם לא תפסיקו, נגמרו הבחירות, עברו שנתיים, והם ממשיכים והם שולחים אנשים לקרוע לי מודעות ושולחים אנשים להגיד עליי השמצות וכל מיני דברים. אמרתי להם: אני לא אשתוק יותר והתחלתי ככה קצת לזלזל בהם. והקטנתי אותם קצת לפי מידתם. זה כל מה שעשיתי.

שואל: לפי דעתי זה לא מכובד.

הרב: נכון. תגיד להם...

שואל: אפשר.. אנשים חילונים רואים את זה, אומרים...

הרב: נכון. נכון. תגיד להם את זה. תגיד להם למה הם עשו את כל מה  שעשו. כל מה שאתה אומר לי תגיד להם. כי הם עשו. לא אני. אני רק מגיב. ומותר להגיב וחובה להגיב ואסור לשתוק. כי הם רשעים.

שואל: אבל יש דרך איך להגיב, לא להגיב.. במקרה אני שמעתי את הרב.

הרב: לא הבנתי. מאיפה אתה יודע איפה הדרך ואיך הדרך? איפה למדת את זה? איפה הדרך?

שואל: מה שלמדתי, אני למדתי בישבה.

הרב: לא הבנתי, אבל איפה למדת שלא צריך?

שואל: לא אמרתי שלא צריך, אבל אם... אני שמעתי במקרה...

הרב: אתה יודע שכתוב בהלכה שאם התלמיד חכם לא נוקם ולא נושך כנחש, הוא לא תלמיד חכם? מה פתאום שיתירו לו לנקום? כי אם ביזו תלמיד חכם ועוד על חינם, הוא חייב להיות נוקם ונוטר כנחש. משעת כזה דבר? זה הלכה השולחן ערוך. איך ההלכה מתירה את מה שאתה לא מסכים? אני לא עשיתי, גם לא נקמתי ולא נטרתי, רק הקטנתי. במקום ראובן "רובי". זה הכל. מה זה זה אסון?

שואל: לא אמרתי שזה אסון...

הרב: אז מה אתה רוצה? בשביל זה אתה לא שומע?

שואל: זה נשמע כאילו שבן אדם בחוץ, זה נשמע כזה שאתה מזלזל...

הרב: לא אכפת לי.. לא הבנת! אני ודאי מזלזל! כתוב שהוא צריך להיות כקל, כקל שבאדם. אדם כזה, כתוב באותה הלכה, באותו מקום, באותו סימן רנג ביורה דעה, שהרי הוא כקל שבציבור. וקל שבציבור אם עושה דברים שהם לא ראויים, צריך לזלזל בו. וזה פסק הלכה בהרמב"ם. שאם בן אדם עושה עבירות ועושה עבירות שבין אדם למקום והוא לא חוזר בו, אז מצוה לפרסם, לחרף, לגדף, לקלל גם, אותו. זה מצוה. ולא עשיתי. לא קיללתי ולא עשיתי להם את מה שכתוב גם בהלכה. מאוד עדין אני. כי אמא שלי לא הרגילה אותי להיות כמוהם. הבנת?

שואל: כן.

הרב: עכשיו אם תרצה תשמע את אלה שמקללים שאמרו "ימח שמו וזכרו", ושאמרו דברים קשים יותר. או תשמע את זה שרק מקטין אותם על פי ההלכה. מי שתרצה אתה יכול לשמוע. יש לך בחירה.

שואל: אוקי. תודה רבה.

הרב: תהיה בריא.

שאלה:

שואלת: ערב טוב, כבודה רב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: היה לי חשוב לבוא לשאול אותך שאלה: יש לי ברוך ה' שלושה בנים, שהקטן בינהם בן שמונה חודשים. וכשהגעתי לחדר לידה, אז שנייה לפני כן, העובר התהפך והיה .. בצורה שחייבה לעשות ניתוח. אז רציתי לשאול על מה יכול להיות שזה בא? כי זה עונש וגזרה מן הסתם, ומה אני צריכה לעשות לעתיד, כדי להימנע מכזה מצב? כי מבחינתי זה משהו שיכול להגביל אותי במספר הילדים שאני יכולה להביא. כי אם זה שני ניתוחים, זה רק ניתוחים ואז זה כבר מוגבל.

הרב: זה לא נכון, קודם כל. יש אנשים שעברו שש ושמונה ניתוחים ואין להם שום בעיה וממשיכים. הרופאים יותר קל להם עם ניתוחים וגם ה מקבלים יותר כסף וכו'. אבל מכל מקום, את צריכה לגעת, אני לא יכול לדעת על מה הוא התהפך. תשאלי אותו, הוא יצא כבר, לא? תשאלי אותו למה הוא התהפך. אבל בכל מקרה, ודאי שזה נעשה על פי חשבון שמים, ואמרו עכשיו בדרשה: מי שעושה דין למטה לעצמו, לפני, אז לא יצטרכו לדון אותו מלמעלה. אני לא יודע מה. באמת לא יודע. אם הייתי יודע הייתי עוזר לך ואומר. אבל קבלי את זה באהבה, תנסי לתקן בכל מה שאת ידועת שצריך לחזק וה' יעזור שמכאן והלאה תלדי לידות טבעיות.

שואלת: אמן! יש לך להמליץ משהו ספציפי, משהו להתחזק, סגולה...

הרב: ללמוד חצי שעה ספר "שערי תשובה", שלושה חודשים רצוף.

שואלת: אשמח לברכה או שזה כבר היה כלול..

הרב: ה' יעזור לך בכל מיני דמיטב.

שואלת: אמן! תודה רבה!

הרב: תהי בריאה!

 

שאלה:

שואל: שלום לך, כבוד הרב.

הרב: שלום וברכה. שואל: כבר הייתי בארבע הרצאות שלך ושפוט אני לא יכול לעזוב אותך! ורק שומע אותך! רק אם אפשר ברכה, תודה רבה לך!

הרב: בשמחה רבה!

שואל: השם אביאל בן רחל.

הה: אביאל?

שואל: בן רחל. כן.

הרב: בן רחל, ה' יזכה אותך לעלות ולהתעלות אחרים בתשובה!

שואל: אמן! תודה רבה לך על השיעור, כבוד הרב.

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואלת: שלום לך כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: רציתי לדעת לגבי המעשר שאני יודעת שצריך לתת ממש מדויק, ואם אפילו אתה מחסיר שקל אחד...

הרב: אפשר להוסיף, כן. ולא לתת פחות. אם נותנים פחות זה נחשב צדקה ולא מעשר. אם נותנים מעשר ויותר, זה בסדר. אבל יש לי שאלה, שאני לא יודעת בדיוק כמה אני מרוויחה..

הרב: מהנטו שאת משתמש, צריך לעשר. אם לקחו לך מס הכנסה, ביטוח לאומי, מה שלקחו לך, מה שנשאר לך ביד, מזה לעשר.

שואלת: ואם אני מרוויחה יומית?

הרב: אז מה שקיבלת ביד, מזה לעשר.

שואלת: כל יום לעשר?

הרב: אפשר כל יום, ואפשר בסוף החודש, לחשבן ולהפריש. רק שישאר משהו עד סוף החודש להוריד.

שואלת: ועוד שאלה: זה גם חשוב לדעת לאן אתה מעשר, כי אם אתה מעשר שכאילו..

הרב: נכון.

שואלת: אז איך אני אדע?

הרב: למקומות שמזכים את הרבים או לתלמידי חכמים אמיתיים שלומדים תורה, זה הכי טוב.

שואלת: ואיך אני אדע מי באמת...

הרב: באמת זה קשה לדעת. קשה לדעת! אני לדוגמה תורם לשופר.

שואלת: אוקי. נתת לי רעיון טוב. ואמא שלי רוצה ברכה לאח שלה שהוא במצב סופני.

הרב: הוא דתי או לא?

שואלת: הוא לא.

הרב: לא...

שואלת: הוא לא זכאי לברכה בגלל ש...

הרב:רגע! רגע! מה מצבו כרגע?

שואלת: הוא חולה סרטן במצב קשה.

הרב: חי, בריא בינתיים באיזה שהוא מקום?

שואלת: ברוך ה'.

הרב: בהכרה?

שואלת: כן.

הרב: תגיד לו שיחזור בתשובה גמורה משתי סיבות: אם הוא יחזור בתשובה גמורה אמיתית, אמיתית, אמיתית, לא יפספס שום דבר וירצה לעשות את הכל, תראי את הסרט "ניסים התותח", מכירה את זה? תראי באתר, אז תביני. בן אדם שבוע לפני שהוא הולך למות, מ-110 קילו הוא הגיע ל-47 קילו, היה מר ישראל, חילוני גמור, אמרתי לו תעשה תשובה גמורה, אמר בהתחלה לא, לא, ואח"כ אמר: "אבל אני לא יודע לעשות כלום". אמרתי לו תקבל עלייך עכשיו שכל מה שתדע אתה תעשה ואני אצמיד אותך למישהו שילמד אותך, וכל מה שהוא אומר תעשה. הוא הסכים. הוא חי עד היום. עברו כבר איזה 15 שנה, יותר אולי. זאת אומרת, אם הוא יעשה תשובה שלמה, יש לו סיכוי לחיות. אם עוד אנשים מסביבו יעשו גם, כגון: אשתו, ילדיו, אחיו, אחיותיו, שאכפת להם, שהם רוצים שיחיה, ודאי שזה יהיה לזכותו. כי אם הם גרם במחלה שהם יחזרו בתשובה, אז הוא כבר מחזיר בתשובה. יש לו זכות של הנשמות האלה שהוא הציל אותם. זה אחד. ואם חלילה גזרה היא בדם, שאין מה לעשות, כבר הגזרה הזאת חתומה ואין מה לעשות, לפחות מיד השוא יצא מפה, ילך לגן עדן. אבל להפסיד אין לו מה להפסיד אם הוא יחזור בתשובה. הוא לא הולך יותר למועדונים, כבר אין. עכשיו במצב שלו זה או לבית הקברות או לבית הכנסת. מה עדיף?

שואלת: בית הכנסת.

הרב: זהו. אז צריך להגיד לו. אם הוא יעשה תשובה, אני אברך אותו גם שיעשה תשובה, בעזרת ה' יחיה.

שש: אז תברך אותו.

הרב: אמרנו אם ידין את עצמו פה, לא ידונו אותו מלמעלה. מה שמו?

שואלת: מאיר בן בת שבע.

הרב: מאיר בן בת שבע, ה' יזכה אותו לחזור בתשובה שלמה, בהכרה ובשמחה וגם האוהבים אותו יזכו לעשות תשובה ויזכה לחיים!

שואלת: אמן! תודה הרב.

הרב: "צדק צדק תרדוף למען תחיה".

 

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: בת דודה שלי חולה במחלת הסרטן.

הרב: דתיה או לא?

שואלת: כן.

הרב: כן מה? מה זה דתיה? חרדית?

שואלת: לא, שומרת שבת, כיסוי ראש...

הרב: צנועה 100%?

שואלת: שרוולים קצרים וחצאיות.

הרב: אז תגידי לה שתשתפר. זה אחד. ואיפה המחלה נמצאת?

שואלת: זה עבר עכשיו לכבד.

הרב: ואיפה היה קודם?

שואלת: אני חושבת שבמעי.

הרב: הבנתי. ולא הצליחו לטפל? מה אומרים הרופאים?

שואלת:היא הייתה מונשמת לא מזמן ועכשיו היא יצאה מהתרדמת...

הרב: מה אומרים הרופאים? אי אפשר לעשות כלום?

שואלת: היא עכשיו עוברת כימותרפיה.

הרב: כן. כמה זמן זה כבר.

שואלת: היא חולה שמונה, תשעה חודשים.

הרב: הבנתי. כמה ילדים?

שואלת: שתי בנות.

הרב: איזה גיל?

שואלת: האחרונה בת שניים עד שלוש, והקטנה... גילו לה את זה ישר אחרי הלידה, אז שמונה, תשע חודשים.

הרב: אז היא צעירה האישה.

שואלת: כן. 34-35.

הרב: הבנתי. והמצב שלה שהיא כרגע, היא יכולה לתפקד?

שואלת: ברוך ה', כן. עכשיו היא בבית.

הרב: בעלה חרדי או דתי?

שואלת: לא דתי.

הרב: לא דתי.

שואלת: שיחזרו בתשובה שלמה גמורה, היא והוא, כי גם לו זה עונש. אם היא חלילה תסתלק מהעולם, אז הוא נענש גם כן. אז העונש הוא גם כלפיו. יקבלו על עצמם תשובה שלמה מידית, בכל מכל כל, לדקדק בכל, והוא יתענה 40 יום תענית. זאת אומרת, חוץ משבת וחגים וראש חודש, הוא מתענה כל יום במשך 40 יום רצוף, מעמוד השחר עד צאת הכוכבים. לא אוכל ולא שותה. ורק אחרי זה, אחרי צאת הכוכבים, הוא יכול לאכול ולשתות וכו'. במשך 40 יום. אם יעשה כן עם שתובה והכל, אפשר שהם יבטלו את הגזרה.

שואלת: כן, אבל, כאלו... יש קצת בעיה עם בעלה. הוא לא הכי נמצא בתמונה.

הרב: ברור. הסברתי, הוא לא רוצה להימצא בתמונה, הוא ימצא בתמונה של אלמן. אם הוא רוצה להיות אלמן, בסדר. אם אשתו לא חשובה לו, והוא לא חשוב לעצמו, מה אני יכול לעשות? גם רופא יכול להגיד מה התרופות שצריך לקבל, הוא לא יכול לתת לבן אדם לתוך הפה את התרופה. לא יכול. הוא יכול להמליץ, זה התרופות. הבנת?

שואלת: כן.

הרב: זהו.

שואלת: יש אפשרות לקבל ברכה?

הרב: תשמיעי לו את הקטע הזה, יש את זה בשידור חוזר אח"כ. תשמיע לו את הקטע הזה. ואם יש לו רחמים כלפי האשה שהביאה לו ילדים, שיעשה מה שצריך לעשות. אני מאמין שאם המצב חלילה היה הפוך, והוא היה במצב הזה, אני מאמין שהיא הייתה מוכנה לצום בשבילו 40 יום. וגם לחזור בתשובה שלמה. אני מאמין ככה. אז אני אברך שהם יזכו לחזור בתשובה, ואם יעשו כן, ה' יעזור, כמו שלמדנו. אם ידונו את עצמם מלמטה, לא ידונו אותם מלמעלה. מה השמות?

שואלת: אפשר לקבל ברכה בשבילה בפרט?

הרב: שמעתי. מה השמות?

שואלת: מרים שמחה בת ויזל.

הרב: מרים שמחה בת ויזל, ובעלה?

שואלת: אני לא יודעת מה שם האמא, אבל קוראים לו אבי.

הרב: ובעלה אבי, ה' יזכה אותם לחזור בתשובה שלמה למען תינצל מן הגזרה.

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: יש לי אצל ההורים שלי אמא מבוגרת שהיא נפלה שירדה מרכב. היא הולכת למועדון של המבוגרים ונפלה. ויש לי עוד אח, קוראים לו דניאל, הוא כשהיה בריא נפל בעבודה ונחתך לו כל היד. אמרו לו שאתה הולך לאבד את היד. בא איזה פרופסור והציל לו את היד. אחרי כמה נשים, הוא קיבל את המחלה גם כן. הוא מיואש לגמרי, והילדים והמשפחה, כולם מיואשים.

הרב: אתם שומעים מה אתם אומרים לי כל רגע?

שואל: כן, כן, על..

הרב: אתם אומרים לי שמי שלא דן את עצמו, דנים אותו מן השמים וזה הרבה יותר קשה.

שואל: אבל הוא מתפלל הרב.

הרב: מתפלל זה לא מספיק! צריך להיות שלם! שלם בעובדת הבורא. לעשות הכל על פי הדין. יש שולחן ערוך, שם כתוב בדיוק מה כל אחד צריך לעשות. אם לא לומדים את השולחן ערוך לקיים את מה שצריך לעשות, ודאי שלא עושים הכל, אם לא עושים הכל, אז נתפסים על מה שלא עושים. כמו אחד, הוא נוסע הכל בסדר, אבל רק תמרור אחד הוא פספס, רק אחד. שנים הוא נוסע בסדר, אבל פתאום שוטר ראה אותו, בתמרור אחד. הוא יכול להגיד לו: "מה, אבל אני כל הזמן נוסע, עוצר בזמן, נוסע בזמן, הכל בזמן". אומר לו: "כן, אבל עכשיו תפסתי אותך, אתה עברת באדום". זהו.  

שואל: הרב, עכשיו, הרופאים לא נתנו לו הרבה זמן.

הרב: הרופאים לא קובעים.

שואל: כן...

הרב: הקב"ה נתן הרבה זמן. כתוב פה: "צדק צדק תרדוף למען תחיה". אתה יכול להיות השופט של עצמך, ואם לא, ישפטו אותך משמים. עדיף שתהיה השופט של עצמך. מה עלייך לעשות? "צדק צדק תרדוף", תקיים את הדין מה שכתוב בשולחן ערוך למען תחיה!

שואל: אבל אם הרופאים אמרו לו: "תשמע אין לך סיכוי...

הרב: מי זה הרופאים! מי אמר שהם יחיו בכלל?

שואל: רגע, סליחה. אם הרופאים אמרו לו אין לך סיכוי להמשיך ככה הרבה זמן, אז הוא אומר להם אז אני לא רוצה לעשות שום טיפולים, תעזבו אותי ככה, אני אלך לבד ככה, בלי טיפולים.

הרב: למה הוא כבר הוא מוותר על עצמו? בגלל שהם אמרו לו שהוא צריך ללכת? לא הבנתי.

שואל: הוא מיואש ממש, כל המשפחה מיואשת.

הרב: לא הבנתי, אחד אומר לו "אני לא אתן לך יותר משכורת", אז הוא אומר "אם אתה לא נותן לי אז אני לא עובד יותר לעולם, לא צריך, אני לא עובד". מה זה אתה לא עובד?! לא הבנתי, אז הוא אומר, אז מה אם הוא אומר.

שואל: אתה אמרת שצריך ללכת בלית כנסת, לחזור בתשובה, הכל טוב וזה, אני מאמין באמונה שלמה שאח שלי הוא כן מאמין, הוא כן רוצה..

הרב: מי אמר שהוא לא מאמין?

שואל: רגע, אבל ללכת להתפלל...

הרב: מי אמר להתפלל?

שואל: הוא רוצה, הוא לא יכול להתפלל מהכאבים.

הרב: לא הבנתי. מי אמר להתפלל?

שואל: יש הבדל בין אדם שלא רוצה לבין אדם שלא יכול.

הרב: אבל מי אמר שהוא לא מתפלל.

שואל: אתה אמרת עכשיו ש...

הרב: תגיד לי, אתה יודע מה זה להתפלל? זה הלכה אחת מתוך אלפים! מה עם כל האלפים? צריך לעבור על שולחן ערוך להסתכל. הוא אף פעם לא דיבר לשון הרע? הוא אף לא שמע? הוא אף לא ראה ראיה אסורה? מה זה השטויות האלה?! אדם צריך לבדוק את עצמו, מה הוא בסדר, מה לא. יפתח את השולחן ערוך. לא יוכל את כל השולחן, יקח קיצור שולחן ערוך, יסתכל סימן סימן, ויראה זה לא עברתי, זה קיימתי תמיד, זה לא תמיד, זה כן, זה ככה, זה אף פעם לא, זה ככה, זה ככה. יתחיל לתקן. ויגיד: "אני הולך לקיים הכל! אני רוצה לחיות לקיים את הכל!". קדימה! הקב"ה ישמח! הקב"ה שמביא מחלות זה איתותים לפני ניתוק.

שואל: אז מה...

הרב: הוא לא רוצה לנתק. חברת חשמל לא רוצה לנתק חשמל. היא רוצה שתשלם. אתה לא תשלם? היא תנתק.

שואל: במה יתחיל הרב? במה אתה מציע לו להתחיל?

הרב: בקיצור שולחן ערוך. של הרב גאנצפריד, עם הרב מרדכי אליהו, ספרדי, יעבור סימן סימן ויראה מה הוא קיים בחייו ומה הוא לא קיים. מה הוא קיים חלקית, מה הוא קיים מלא. מה הוא קיים ברצון, מה הוא קיים בלי רצון. יתחיל לתקן, ויגיד מראש "אני הולך לקיים הכל!". בשמים יתפעלו מאוד! זה מה שרצינו! מה רצינו? שהוא ידון את עצמו לבד. אם ידון את עצמו לבד, אנחנו לא צריכים לדון. כי נתנו לנו אפשרות, אמרו לנו "צדק צדק תרדוף", לבד, אתה. תדין את עצמך, לא נדון אותך. לא תדין? נדון אותך.

שואל: עכשיו, עוד שאלה, אחד שפעם דיברת על בשר כשר..

הרב: כן...

שואל: לא כל בשר זה כשר, במיוחד...

הרב: אין בשר כשר בכלל עכשיו! אין!

שואל: כן. אז הלכתי עד המקום איפה שאתה נמצא שמה בבני ברק, ועשיתי מנוי בשביל לקנות רק אצלכם.

הרב: ואין בינתיים בשר גם לנו.

שואל: והחלפתי את כל הסירים בבית.

הרב: מצוין!

שואל: אבל מה קרה? שמתי את זה בפרייזר והתקע הייתה בחוץ, הלך כל הבשר.

הרב: מה שקנית אצלנו?

שואל: כן.

הרב: יא בא ביי!

שואל: זה היה לפני פסח. אבל הלכתי לקנות כבש במקום זה... תשמע, יש עוד בעיה אחת שאתה לא מתחשב באנשים.

הרב: אני לא מתחשב באף אחד!

שואל: סליחה כבוד הרב, באמת, אם הולכים לסופר מוציאים את זה במגשים. פה קיבלתי את זה בשקית גדולה, בניילון, הכל דבוק בקרח, לך תפרק אותם עכשיו, והאישה אומרת לי "מה הבאת לי פה".

הרב: עכשיו אני אסביר לה. אני רוצה שתבין קודם כל...

שואל: מה, לא נכון?

הרב: זה נכון, נכון. נכון. מה אתה אומר לי לא נכון? נכון.

שואל: לא, לא לך הרב.

הרב: לא, אתה אמרת לי וזה נכון. אני אסביר לך: אנחנו שמצליחים, דוגמה שחטנו לא מזמן, לפני שבוע, מתוך 40 בקר יצא אחד. עכשיו, תקשיב מה שאני אומר! יש כל מיני כשרויות שהם בכוונה לא נותנים לנו לעשות. לא רוצים שאנחנו נתקיים. כדי שיקנו את שלהם. אנחנו לא הולכים לעשות בשביל כל בציבור, כי אי אפשר לעשות לכל הציבור. זה שטויות! אי אפשר! אין דבר כזה! כי אם בודקים סכינים כמו שצריך, ועושים את הכל באיטיות ובודקים את הכל כמו שצריך, כמו שצירך, לא יכול לצאת יותר מזה, זה הממוצע. במקרה הכי גדול, הכי גדול, הצלחנו חמש. אז אני רוצה שתבין, אז אנחנו הולכים ואנחנו אסור לנו למכור בשר טרי. אסור לנו למכור בשר טרי. אז אנחנו חייבים להקפיא אותו במינוס 18. חייבם! זה החוק של משרד הבריאות. מינוס 18 מעלות. אסור אחרת. זהו! לכן אתה מקבל אותו קפוא באופן הזה. ומה הבעיה? מפשירים. אתה חושב שכל מה שמוכרים טרי, זה טרי? מביאים מחו"ל קפוא, מפשירים אותו לפני ומראים לך אותו כאילו הוא טרי. ככה מוכרים לך! אז אתה קונה קפוא, אבל אצלי אתה קונה קפוא טרי, טרי! שהיום שחטו בעוד יומים, שלושה, אז אנחנו נותנים לציבור. לא יותר מזה. אז זאת אומרת, הכל טרי, רק הוא קפוא, כי אסור להשאיר ואתו לא קפוא. הבנת? עכשיו שתבין, גם אין סדר. נהיה בלאגן. כולם באים, רוצים, נכון? עומדים בתור הרבה ורוצים לקחת. מסכנים, אין להם. כל כמה חודשים יוצא להם איזה משהו קטן, אבל זה בגלל שזה אמיתי. אם היינו רוצים להרוויח מזה כסף או זה, היינו קונים של אחרים ושמים מדבקות שלנו, כמו שאחרים עושים. לא צריך בכלל, יש לך כל מיני בד"צים שהם סומכים בכלל על הרבנות. והם רק שמים את החותמת. תראה, חסה אתה קונה, ארבע, חמש חותמות של כולם. מי נמצא שמה? אף אחד! רק מהרבנות אחד מידי פעם עובר לו. זה הכל. אז לכן אתה צריך להבין, זהו. עכשיו אתה צריך להגעיל עוד פעם בגלל הכבש הנחמד שהבאת...

שואל: למה?

הרב: למה? כי אי אפשר שזה יהיה 100 אחוז חלק. כמה שחטו?

שואל: לא, כבש אחד. אתה לוקח אותו לשוחט.

הרב: ויצא בול. חלק.

שואל: כן...

הרב: ממש מלאך ירד מן השמים.

שואל: אני לא מתמצא בזה, הרב.

הרב: ברור. ברור! אבל אתה צריך להבין, אם הסטטיסטיקה שמארבעים יוצא אחד, איך מאחד יוצא אחד, 100% הצלחה? אבל מה השוחט יגיד לך שזה טרף? אז אתה תבוא אליו עוד פעם? הוא יפסיד אותך, אלפי שקלים.

שואל: מה נעשה הרב?

הרב: אתה לא תאכל! תאכל טופו!  טופו, אתה יודע מה זה סויה? או תאכל גזר. גזר גם טוב. בריא. שעועית, אתה יודע שעועית זה במקום בשר. יש 24 תחליפים לבשר. אתה לא חייב בשר. יש צמחונים, יש ספורטאים מהטובים בעולם בכל מיני ספורט, שהם בכלל לא אוכלים בשר ועופות, והם בריאים חבל על הזמן!  התרגלתם. זה תאוה. קוראה לזה התורה: "בשר תאוה". ככה קוראה התורה לבשר. בשר תאוה. אם יש לחגים, לשבת, אם יש, הנה מה טוב. ואם אין, אז מה עם שבת עם טרף זה עדיף? אפילו אם זה היה ספק טרף, אסור לך היה לאכול! כי במקום שזה איסור דאורייתא, צריך להחמיר, לא לאכול. מה פתאום אתה תכנס לספק? אתה תשתה משקה עם ספק רעל?

שואל: לא.

הרב: נו, אותו הדבר.

שואל: אבל הרב,רבנים... אני הולך לפעמים לאולם ויש לך...

הרב: כולם אוכלים!

שואל: רבנים גדולים שמה ואתה...

הרב: מה זה רבנים?

שואל: ואתה רואה...

הרב: מה אין להם בטן?

שואל: אתה אומר להם "רגע, אבל הרב אמנון יצחק אמר ככה וככה". ואומרים: "תעזוב! לא, לא...".

הרב: בטח! יש להם בטן! אמרתי לך "בטנם אלוהיהם". יש להם אלוהים פה צמוד. המעיים. הוא יושב שם והוא מקרקר. מקרקר, רעב. אלוהים כזה רעב. ולא רק זה, הם מבקשים תוספת גם. ולרבנים באים עוד פעם סיבוב, אומרים להם: "אתם רוצים עוד משהו", "חסר משהו". כמה אתה חושב יש יראי אלוקים? כמה אנשים מוכנים לוותר על תאוה בשביל הקב"ה?

שואל:  טוב, אבל יש עוד משהו, שאם אני אלך לפי דרכך...

הרב: זה לא לפי דרכי! זה השולחן ערוך.

שואל: בסדר, לפי דרך השולחן ערוך, אבל אתה הסברת לי את זה עכשיו, אף אחד אחר לא.

הרב: נכון!

שואל: אם לא, לא הייתי יודע את זה.

הרב: נכון.

שואל: עכשיו, אם אני אבוא עכשיו לגברת שלי ואני אגיד לה הרב אמר ככה וככה, אתה יודע זה.. הסירים יעופו החוצה איתי ביחד.

הרב: לא הבנתי. בסדר. יש לי עצה בשבילך. אתה רוצה לשמוע עצה טובה?

שואל: טובה אבל. טובה.

הרב: תלך לקיבוץ הקרוב, תקנה חזיר שלם...

שואל: חס ושלום!

הרב: למה אתה אומר לא? תבוא...

שואל: מספיק אכלתי חזירים...

הרב: לא, תשמע מה אתה אומר. תבוא איתו עם חבל קשור בראש ותכניס אותו, "הבאתי לך בשר חלק". והיא תגיד לך "תעוף מפה עם זה". אומר לך: "אז תעופי מפה עם הסירים! מה שאת מאכילה אותי זה חזיר". נבלות וטרפות זה בדיוק כמו חזיר. מה ההבדל? זה אסור וזה אסור. כתוב: "לא תשקצו את נפשתיכם", כתוב: "לא תטמאו את נפשתיכם", "ונטמתם בם", אתם נהיים מטומטמים מאכילת איסור. מה ההבדל?

שואל: בנוי מהאמונה שהכל פה כשר בארץ, אני אגיד לך את האמת.

הרב: הרבנות מפרסמת כל הזמן!

שואל: שאתה התחלת לדבר על זה, אף אחד לא ידע מהדברים...

הרב: ידעו. הרבנים בעצמם...

שואל: מהעם הפשוט אני מדבר. לא...

הרב: העם הפשוט הוא פשוט זה הבעיה. אני אסביר לך: הנקודה היא פשוטה: גם ברבנות מפרסמים שיש בעיות. היה צדיק אחד, קראו לו הרב יעקב יוסף, הוא היה הבן של הרב עובדיה יוסף, הוא פרסם המון קלטות בשיעורים שלו שמדברים על בדיוק מה שאמרתי. הכל הוא אמר והכל. והוא אמר יותר מזה: "מי שהולך לבית מלון או שהולך לאולם חתונות, הוא ודאי אוכל חלב". חלב זה דאורייתא, והעונש על זה, זה כרת! שמתים בין גיל 50 ל-60. למה? הוא אומר כי הרבנות בעצמה מפרסמת כל שנה היא מוציאה חוברת ומפרסמת נתונים על הכשרות בארץ, היא כותבת שבערך 15% חלב נכנס לארץ ומגיע לכל מקום. אז זאת אומרת, בית מלון או אולם חתונות, גם הם הגיע להם בטעות חלב, ואז כל הסירים, הכל, זה טרף. ותביא אחר כך את הבשר הכי כשר ותכניס אותו לתוך הסיר הטרף, הכל טרף! זה אומר הרב יעקב יוסף. כל הרבנים שמדברים בהלכות, אותו הדבר. אבל כשמגיעים לשלב המעשי, שצריך לאכול, רעבים, שוכחים מכל ההלכות. הבנת? אז שאלו את הרב קרליץ: איך יודעים אם שוחט ירא הוא ירא שמים? כתוב שצריך לקחת שוחטים מומחים ויראי שמים. איך יודעים?

שואל: איך?

הרב: הוא אומר: "תראה אם הוא אוכל בחתונות, הוא לא ירא שמים". למה? איך אתה יושב ואוכל בלי לדעת איך, מה, מו, מי, מה? איך? איפה היראת שמים שלך?

(שאלה מהקהל: דגים מותר לאכול?...)

הרב: דגים מותר לאכול. רק צריך לדעת באיזה  דגים יש חשש תולעים ולדעת גם איך לבדוק. וגם יש חשש לכמה דגים שהם יכולים להיות גם טמאים והם נראים כשרים. כמו הדג טונה. שיש טונה טרף ויש טונה כשר, והם דומים מאוד! ובפרט אם הם ללא עור. אז אי אפשר לדעת. רק אם אתה קונה במקום שהוא מוסמך ויש חותמת בד"צ העדה החרדית וזה בטוח שאין ספק.

שואל: הרב, שאלה לגבי הדגים שהוא הזכיר, נזכרתי במשהו...

הרב: עוד משהו?

שואל: כן. עוד משהו: יש דגים שהם כשרים, מעורבבים עם דגים שהם לא כשרים. נגיד בחנות של איזה ערבי יש דגים, אתה רוצה בורי, אתה יודע שהוא כשר, יש לו קשקשים וזה, ואם יש איזה תמנון על ידו...

הרב: אל תקנה...

שואל: זה פוסל?

הרב: לא...

שואל: אבל זה פוסל את הדג?

הרב: תקשיב מה שאני אומר!

שואל: את תקנה מחנות כזאת, כי קודם כל המוכר הוא לא נאמן. הוא פסול לעדות, הוא לא נאמן. אז יכול להיות שגם הדגים שהוא מחזיק יהיו כשרים הם לא חייבים להיות כשרים, כי אפשר להשיג דגים לא כשרים שהם דומים לכשרים בהרבה יותר זול. מסין אתה יכול להביא כל דבר. זה אחד. שתיים: אם שמים את זה במקום שיש נגיד מים ושי מלח והם נמצאים אלה ליד אלה באותו מקום, זה נקרא כבוש. אם זה שוהה זמן מסוים, זה נכבש אז זה הופך להיות בעצמו טמא גם כן. וגם אם הוא לוקח את הסכין שלו והוא חותך את זה ואח"כ חותך את זה, יכול לעבור מזה חתיכה לזה וכו'. בעיות, בקיצור. לא קונים במקום כזה אפילו יתן לך בחינם.

שואל: אני סיימתי, הרב.

הרב: אני מודה לך.

שואל: אני מודה לך גם. ואני רוצה בקשה אם אתה יכול לברך את אחי, החולה.

הרב: כן...

שואל: שיצליח...

הרב: שיחזור בתשובה. מה השם? לפי קיצור שולחן ערוך.

שואל: דניאל בן זיזט.

הרב: דניאל בן זיזט, ה' יזכה אותו לקנות ספר קיצור שולחן ערוך, לעבור עליו ולקיים מה שכתוב בו, מתוך החלטה אמיתית וברורה, ויינצל מכל מחלה ונגע רע!

שואל: אמן! ואימי, אמא שלי, זיזט בת אסתר...

הרב: זיזט בת אסתר...

שואל: אמלי.

הרב: אמלי, תזכה לבריאות שלמה ואיתנה לעבודתו יתברך.

שואל: דבר אחרון, הבן שלי שימצא זיווג.

הרב: מה השם?

שואל: אלישע מצליח בן ניצחונה.

הרב: אלישע מצליח בן ניצחונה, ה' יזכה אותו בעזרת ה' לזיווג הגון, עם אישה שלא אוכלת נבלות וטרפות.

שואל: אמן! אמן! תזכה למצוות, הרב.

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואלת: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: יש לי שאלה: אני חולה, קטועת רגל, ויש לי בבית מיטה חשמלית. ובשבת, האם מותר לי להשתמש בה?

הרב: למה? מה פתאום! מה פתאום! מה קרה? זה סכנת נפשות? פיקוח נפש?

שואלת: אני... המיטה היא בשבילי, כי אני קטועת רגל וקשה לי מאוד.

הרב: הבנתי, אז מה? אז מה עם קשה? אז מתאמצים או שמישהו יעזור או ששמים את זה במצב ביניים, איך שהכי נוח, עד שתעבור השב. אבל לא מפעילים חשמל בגלל שקשה.

שואלת: לא, כי לפעמים יש לי תנוחות שאני לא יכולה להסתובב...

הרב: יעזרו לך! אם לא, תתאמצי. ובזכות זה, ה' יקל מעלייך כל מכאוב. אבל לא משתמשים בחשמל בשביל דברים כאלה.

שואלת: טוב. יש לי עוד שאלה: קניתי מקרר ובשבת אני לא יכולה לפתוח את המקרר בגלל שיש מנורה שאני פותחת את הדלת היא מצפצפת. אז מה אני עושה?

הרב: יש בבני ברק ארגון שהוא בא הביתה והוא מנטרל לא רק את המנורה ולא רק את הצפצוף, יש עוד בעיות במקררים. יש מאייד, יש מאוורר, יש מנוע. היום האלקטרונים זה בעיה, יש חיישנים שבודקים כל הזמן מה המצב והם מנטרלים לגמרי את כל זה, ואת תוכלי לפתוח וסגור ולא יהיה לך שום חשש. זה עולה 600 שקל בערך. אבל פתרת את הבעיה לכל החיים. ככה אני עשיתי וככה עשו פה בני הקהילה אצלנו. אנחנו מזמינים אותם הם באים, יש את הטלפון בארגון שופר, או שיש לך פה? תכף הוא יתן...

שואלת: אפשר לקבל את המספר?

הרב: כן. הם באים הביתה, מסדרים לך את זה תוך 20 דקות, את נותנת להם את הכסף ואת מסודרת. אין יותר חילולי שבת. אנשים שלא עושים את ההתקנים האלה ויש להם מקררים ברוב המקרים הם מחללים שבת בלי לדעת.

שואלת: הבנתי. ואם נאמר אני חולת סכרת...

הה: כן?

שואלת: ואני כל שלוש, ארבע שעות צריכה לבדוק סוכר במכשיר, האם מותר לי?

הרב: מה פירוש? את צריכה להזריק או..

שואלת: גם להזריק אבל לבדוק.. אני דוקרת את עצמי...

הרב: סכנת נפשות מותר.

שואלת: כן. גם.ם. אז אפשר, נכון? כבוד הרב?

הרב: אמרתי, אם זה סכנה, אם את לא תקחי ולא תבדקי ותיקחי מנה יתרה או לא תיקחי, את יכולה חלילה לרדת ל"היפו" ואח"כ להסתכן, אז מותר.

שואלת: תודה רבה כבוד הרב, אני רוצה רק ברכה, אם אפשר

הרב: בשמחה!

"משמרת השבת", תרשמו לכם. שלא תחללו שבת במקררים. טלפון: 072-2164422

בהצלחה!

מה שמך?

שואלת: שמי זהבה גבאי.

הרב: זהבה גבאי...

שואלת: בת סימי.

הרב: בת סימי, ה' ירפא אותך ברפואה שלמה, יקל מעלייך כל מכאובייך, לא תסתכני ולא תחללי שבת ותהיה מאושרת ושמחה!

שואלת: אמן! תודה רבה, כבוד הרב.

הרב: תהי בריאה!

שואלת: תודה רבה!

 

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: אני וכל האחים שלי בחופש עבדנו בכל מיני עבודות ובאמצע החופש רצינו לתרום את הכסף להרצאות של הרב.

הרב: ה' יזכה אתכם לגדול ולעלות בתורה, ביראת שמיים והצלחה גדולה!

שואל: אמן!

הרב: תזכו למצוות! יפה! גם משלם על המקום. כל הכבוד! יפה מאוד!

 

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: השאלה שלי איך זוכים לתשובה שלמה אמיתית. דרך הישר באמת, בלי עיקופים, בלי...

הרב: דבר פשוט! הכנעה לפני ה' יתברך, ביטול האגו והמידות הרעות, עבדות לפני הקב"ה ולעשות כל מה שמבקש בשמחה. זה הכל. מזה תרוויח הכל בעולם הזה ולעולם הבא.

שואל: תודה הרב! אפשר להגיד עוד משהו?

הרב: כן.

שואל: כבוד הרב, אני יחסית חדש באשקלון עם אשתי, כמה שנים אנחנו גרים כאן. אשתי חלתה בסכרת, אנחנו... למעשה אני עובד יחידי, אנחנו בקשיים כלכליים מאוד גדולים. ולמעשה אין לנו אנשים פה, קרובי משפחה פה, אנחנו למעשה לבד פה. וקשיים מאוד גדולים. לא ידעתי, שמעתי שיש הרצאה של הרב פה והאמת שחשבתי לבוא וגם לשמוע את ההרצאה, לשמוע דברי תורה וגם לבוא לבקש מהרב או לפחות שהרב ידבר אולי עם הקהל, משהו, אולי יכלו לעזור, כי אני עובד יחיד והקשיים האלה פשוט זה.. אני לא יודע איך להסביר את זה. זה ממש ממש קשה!

הרב: במה אתה עובד.

שואל:  אני עובד במטבח.

הרב: וכמה אתה משתכר?

שואל: 6 ברוטו.

הרב: יפה מאוד! בלי עין הרע. וכמה הוצאות?

שואל: הרבה יותר מזה...

הרב: למה שיהיה הרבה יותר?

שואל: היינו צריכים לעבור כמה דירות וגם ילד אחד איבדתי.

הרב: כמה חובות יש לך?

שואל: יש לי הלוואה שעומדת על...

הרב: הלוואות זה בסדר.

הרב: כמה חובות יש לך?

 שואל: המינוס שלי הוא היה עשר, עכשיו הוא בערך חמש, שש.

הרב: אסור להיות במינוס, כי זה ריבית וזה חטא גדול ונורא. צריכים לסגור את המינוס דחוף. לקחת הלוואה מאנשים טובים, בלי ריבית, לסגור קודם כל את הבנק, לתת הוראה בבנק, בשום אופן לא לתת אובר, אם מגיע משהו שהוא מעל למה שיש בבנק, פשוט לא לשלם ולהודיע לך, כי שתשלם מזומן. וצריך לצמצם בהוצאות עד שירווח לכם. אשתך לא יכולה לעבוד בשום דבר?

שואל: לא, היא באמת לא יכולה לעבוד.

הרב: למה? בבית היא יכולה לעשות מלאכות מסוימות, לא? נגיד היא תלמד פדיקור, מניקור, קוסמטיקה, דברים כאלה שאפשר לעשות בבית, לנשים.

שואל: האמת לא עלה בדעתי. אני יכול להציע לה.

הרב: הנה עלה עכשיו. להציע לה. היא חייבת! כי צריך לעזור. אחרת מה אפשר לעשות? אני אתן לך עכשיו 200 שקל פתיחה ומי שירצה לעזור לך עוד, בבקשה.

שואל: תודה כבוד הרב.

 

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: לא הבנתי לגבי מה שאמרת לו, מינוס בבנק...

הרב: אסור.

שואל: שזה איסור אמרת?

הרב: איסור גמור. כן.

שואל: הבנתי. הרב, רציתי לשאול אותך שאלה לגבי עניין שאני לא יודע איך להסביר את זה ממש טוב, אבל הרבה אנשים הולכים לרבנים ואומרים להם דברים, הם יודעים מה הם רוצים להגיד בעצם, כמו עניין ש.. אני לא רוצה להגיד רוח הקודש, אבל דברים דומים. האם יש דבר כזה בכלל?  קודם כל.

הרב: אין דבר כזה רוח הקודש בדורנו. דבר נוסף, רוח טומאה יש להרבה אנשים ושהם מבלבלים את המח לאנשים. ברוב הדברים שהם אומרים זה דברים שכמעט נמצאים בכל אחד. וגם אם אתה לא קלעת, כן קלעת, ואם הוא לא קלע, אז הוא יגיד לך שאתה אפילו לא מודע למה שאני אומר לך. אבל הכל חארטה! את המבין? זה כמו אחד שאומר לאשה: "יש לך בבטן בן". אז מתוך שתי אפשרות או בן או בת, הוא צודק. בחלק הוא הצליח, בחלק הוא לא הצליח, בסוף מי מפרסם אותו שהוא צודק? אלא שיצא בדיוק כמו שהוא אמר. ואז אומרים "זה תמיד מה שהוא אומר, קולע". הבנת?

שואל: כן. הבנתי. אבל...

הרב: אסור להאמין להם, אסור ללכת אליהם. ואין תפקיד של רב להגיד עתידות. כתוב בתורה: "תמים תהיה עם ה' אלוהיך", שלא יתשאל על העתידות. אסור!

שואל: אז הרב, מה שאתה אומר זה גורף. אם אנשים באים אלייך ואומרים שהם היו אצל רב והוא אמר להם דברים דומים, אז...

הרב: אמרתי גורף. גורף! גורף! "תמים תהיה", זה על כל בני האדם. נאמר לכולם ועל כולם.

שואל: הבנתי. תודה רבה, כבוד הרב!

הרב: תהיה בריא!

שואל: רק אפשר בבקשה ברכה לאשתי ולילדים?

הרב: תזכו לעלות בתורה ויראת שמים בבריאות שלמה ואיתנה.

שואל: אמן!   

 

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: עב טוב.

שואל: לדוד של אבא שלי, יש את המחלה בראש. ואני רוצה לבקש ממך אם אפשר שתברך אותו.

הרב: אתה היית פה מהתחלת ההרצאה.

שואל: לא מהתחלה.

הרב: שמעת מה אני מציע לאלה שיש להם חולים בבית?

שואל: כן, אבל אני לא כל כך זוכר.

הרב: כבר אתה לא זוכר? אז אם אני אגיד לך משהו, איך תזכור מה להגיד לו?

שואל: אני אזכור.

הרב: אז למה זה לא זכרת?

שואל: לא יודע.

הרב: לא ידוע. טוב. תשים לב עכשיו. הוא דתי או לא?

שואל: דתי.

הרב: מה זה דתי?

שואל: דתי, עם כיפה, הכל, וגם הוא היה תורם דברים לכולל.

הרב: יפה. ומה יש לו?

שואל: את המחלה בראש. לא יודעת איך קוראים למחלה.

הרב: בראש. ומה אומרים הרופאים?

שואל: לא יודע. את זה אני לא יודע.

הרב: בן כמה הוא?

שואל: 60 ומשהו או 60.

הרב: אשתו צנועה, הולכת עם כיסוי ראש.

שואל: אין לו.

הרב: אין לו אישה. הוא גרוש?

שואל: נראה לי.

הרב: אתה לא מכיר אותו?

שואל: הוא גרוש.

הרב: גרוש. טוב, אז תגיד לו שיחזור בתשובה שלמה, שלמה, שלמה, כמו שהסברתי עם קיצור שולחן ערוך... אני רואה שיש פה עוד כמה שמכירים אותו, אז המבוגרים לפחות ידעו...

(תגובה מהקהל: הוא לא יכול לדבר, כבוד הרב)

הוא לא צריך לדבר. הוא צריך לקרוא או להקריא לו.

(תגובות מהקהל..)

הוא לא צריך לדבר אמרתי!

תגובה מהקהל: הוא היה הולך לבית המדרש...)

היה. עכשיו לא צריך לדבר. מה צריך? קיצור שולחן ערוך, לעבור עליו, מישהו איתו ולהגיד לו זה קיימת או לא קיימת? זה צריך לקיים. קבל עלייך את כל מה שכתוב פה לקיים.

תגובה מהקהל...

לא, לא ככה. שתהיה בריא. גם אנשים מתחתנים אומרים אני מקבל עליי הכל ואחרי זה ההוא מתגרש. לא! מדובר שהוא יבין מה הוא חייב והוא יקבל על עצמו לקיים ברגע שהוא יהיה בריא. אם הוא יעשה כך, יש סיכוי, יש סיכוי, שהקב"ה יחון אותו. אבל אם בן אדם אומר סתם, בלי לדעת מה הוא מתחייב, אז זה בעיה.

אני מכיר בחורה שחשבו שיש לה, חוץ מכבודכם, "פיסורה", וצער גדול היה לה מאוד! מאוד! ואחרי זה אמרו שיעשו לה ניתוח, היא לא יכלה ממש לסבול את הכאבים. ובסוף, אמרתי לה: תשמעי, תקבלי עלייך צניעות בשלמות והכל והיא הסכימה. והיא הסכימה והתחייבה והכל. ועשו לה ניתוח, בסוף התברר זה לא זה, זה היה בכלל חוץ מכבודכם, טחורים, ועשו לה את זה, אבל אחרי זה גם קשה, אחרי הניתוח, יש זמן שצריך לעבור סבל כל שהוא. ופתאום אני רואה שהאשה הזאת שהבטיחה היא לא הולכת בדיוק לגמרי בצניעות מלאה. קצת משאירה פה פתוח, קצת פה וקצת שם. אמרתי לה "מה זה?". היא אומרת: "מה, זה לא עזר". "את יודעת כמה זה הקל? את יודעת מה היה יכול להסתבך הניתוח? את יודעת מה היה יכול להיות? את יודעת מה? אז זה הבעיה! שיש אנשים שעד ש... הם מוכנים הכל, ואחרי ש.. הם שוכחים.

הייתה אשה אמרה תציל את הילד, אני מוכנה לתת מיליון שקל! כל הכסף שיש.... וטרחתי ועשיתי הכל והיא עשתה בסוף מה שאני אומר והילד ניצל. והילד ניצל, ואחרי זה לא רק שלא אמרו תודה ולא קיימו מה שנאמר, אלא גם אמרו שזה מישהו אחר עשה את זה, הרבנית שלה היא הצילה את הילד. אתם שומעים?

ככה זה אנשים, מה לעשות?! לפני, מוכנים לקבל הכל, מתחייבים הכל, אחרי, כאילו לא היה שום דבר. רוב האנשים שהמחלה חוזרת אחרי שהתרפאו, בגלל שהם יורדים מההתחייבויות שהתחייבו.

מה השם?

שואל: יוסף בן חמדה.

הרב: יוסף בן חמדה, ה' יזכה אותו לחזור בתשובה לפי מה שאמרתי וה' יציל אותו מכל רע.

 

שאלה:

שואלת: שלום, כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: אני הרבה שנים אני לא יכולה לבשל.

הרב: לא יכולה לבשל, למה?

שואלת: לא טוב...

הרב: מה זה לא טוב.

שואלת: כל מה שאני קונה הופך בצבע אחר.

הרב: הופך מה?

שואלת: צבע, צבע.

הרב: מה זה הופך צבע?

שואלת: (אשה מתרגמת את דברי השואלת) היא לא מסוגלת להכין אוכל, כל אוכל שהיא קונה הופך להיות בצבע אחר.

הרב: נגיד היא קנתה מלפפון, אז הוא הגיע הביתה, נהיה אדום?  מה קרה?

שואלת: היא קונה מלפפון למשל, בבוקר היא לא מצליחה לחתוך אותו.

הרב: מה פירוש היא לא מצליחה? יש סכין או אין סכין.

שואלת: יש.

הרב: אין לה כח להרים את הסכין?

שואלת: היא אומרת שמחליף צבע.

הרב: את מכירה אותו? מי מכיר אותה?

שואלת: היא גרה פה שנתיים.

הרב: את גרה גם פה?

שואלת: כן.

הרב: נו, תשאלי אותה איפה היא גרה.

שואלת: ביאליק.

הרב: זה קרוב אלייך?

הרב: לא. את מוכנה לנסוע אליה בבוקר לראות אם המלפפון החליף צבע? תעשי לי טובה.

שואלת: בעזרת ה'.

הרב: לכי תבדקי מה קורה שלא יהיה לנו פה בעיה אחרת, ותעדכני אותי ולפי זה אני אחליט מה צריך לעשות. אם זה מתחלף הצבעים צריך להזמין את הטלוויזיה.

שואלת: היא אומרת.. היא טוענת אם היא קונה בגדים, הבגדים שלה הופכים להיות לכתמי דם, או שזה קרוע או שהיא לא מכינה מאכל אתיופי...

הרב: זה בעיה נפשית כבר. זה לא בעיה של ... אבל בשביל שנהיה שקטים, אם תוכלי ככה ביקור קצר.

שואלת: היא טוענת שיש לה משפחות והמשפחות  שלה לא יודעים שיש לה דברים כאלה.

הרב: לא מעניין אותי מי מהם, מעניין אותי שאת תלכי ותודיעי למשרד, אם יש דברים בגו. אם אין דברים בגו, נא להפנות אותה לאין שצריך ובזה נגמור את הספר.

שואלת: אין שום בעיה.

הרב: בסדר, אז תיקחי את הטלפון מאחד האנשים שלנו פה. ואחרי ביקור, ותבדקי היטיב את כל הדברים ותביאי איתך גם שני מלפפונים... תקשיבי מה שאני אומר. תביאי גם שני מלפפונים שלך, תני לה לגעת בהם, נראה אם הם התחלפו בצבע, ואם לא, אנחנו מבינים כבר מה צריך לעשות. בסדר?

שואלת: טוב.

הרב: ואז אני אברך לפי העניין.