ציריך - דיסק 131 - להמיס את הכפור בשוויץ

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

בבקשה.

זה אמיתי, זה, עזוב.

פה הם מרמים כולם, מרמים, זה חייג.

תשמע, אני אומר לך את האמת, הכתבה ששיגעה אותי זה הקטע של הילד בעזה, עם האבא שלו שהרגו אותו.

כן? פה ראיתי את התמונות איתכם בכתבה, איך הם...

הולה, ערכו את הכתבה הזאת.

עבדו על כל העולם.

זה בעיניים ראיתי?

אני בן אדם חילוני, לא יודעת, היא לא רואה אותך.

תודה רבה.

היי, לשופר ניוז יש שבט חדש,

שופר ניוז טל.

רוצה לשמוע?

שלום לכם, מאולפני שופר ניוז טל.

ישראל מוספטת.

אם רוצים שירי תורה,

לוחצים כאן.

אומרת המשנה.

ממתי קוראים את שמע בערבית?

בשעה שהכוהנים נכנסים לאכול בתרומתם,

עד סוף השורה הראשונה.

דברי רבי אליעזר.

אם רוצים חדשות, לוחצים כאן.

מי שקיבלה שחרור מהשביתה היא שדרות,

שבה העירייה קיבלה את אישור ההסתדרות לפעול כרגיל.

זבל לא מצדבר שם הרבה בימים אלה,

אחרי שחלק גדול מהתושבים עזב את העיר.

אבל רסיסי הקסאמים,

שנופלים למרות הבזקת האש,

יפונו.

סוף סוף עדיפות על תנאי הזמן.

אם רצים טיסטוסים, לוחצים כאן? מה זה? ישן רציסטוסים, שהוא נאמר?

על הבוקר הוא פותח בכנסת, פורשה אמר וואיו עלו.

בשווייץ! בשווייץ! וואי! איזה עיר!

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נכון?

אם יביאו לו מאה אלף דולר, הוא ירקוד משמחה. הוא לא ישמח, הוא ירקוד.

אתה עושה עסקה, אתה תיתן לו ברכה, אתה תיתן אלף שעה.

לא מובן. גם אני לא.

יהיה בריא. גם אתה.

לא רוצה את הכסף?

לא רוצה את הכדורגל?

אני לא רוצה כלום.

שובת קודש!

שובת מבורא עולם! זה באמת לא בסדר, זה בנק שוויצרי.

שאלה יפה, לא הבנתי מילה.

אין לך הבעיות שלך, או של הארגון שלך, לי אין בעיה. או של הארגון שלך, אדוני הרצל.

הוא היה הבלוף הציוני.

הבן שלך נמצא על הקו עכשיו, עשיתי פה הטלפון.

ראש הממשלה הראשון,

בן גורגור, מנוחתו שדה בוקר, והוא טעה.

יש מיליון בעלי תשובה בסדר.

אי אפשר להגיד לי מס הכנסה, תשמע, לא בא לי לשלם לכם.

כשיבוא לי מבפני, על העיני ועל הרסי. אני גם הייתי יכול לעשות כסף, אתה יודע? שאלה יפה, יפה, יפה. עוד מצווה, עוד מצווה. אבל למה אני צריך להפסיד מתי?

שהוא יטרף אותך, אתה. לא! אל תדאגי לי, אל תדאגי לי. אתה לא, אתה. לא, אל תדאגי לי. אני אגיד ליארמון.

תשמע,

תשמע רגע, נשמע.

היום אני מלמדת.

שני ספים בית הגדול.

היום אני מלמדת.

ספים בלתי דבר.

ערב טוב, בעזרת השם, נעשה ונצמיח, והשם ענינו ברחמה וירוויח.

תודה לכל הקהל הקדוש שהתאסף כאן ביחד.

נקווה שנצליח למצות את הערב ולתת אפשרות לאלה שמעוניינים לשאול שאלות.

נקווה שיהיו לנו גם תשובות.

באתונה היה חכם יווני

שהיה מסתובב ברחובות ושואל כל אדם

שאלה אחת,

כיצד לחיות?

ועד סוף ימיו

היה שואל אנשים, כיצד לחיות?

זאת השאלה שהעסיק אותו.

כיצד לחיות?

קראו לחכם היווני הזה סוקרטס.

היה עוד חכם יווני

שהיה מסתובב עם אבוקה

באמצע היום,

נר גדול,

ושואלים אותו, למה אתה מסתובב עם אבוקה?

אז הוא אמר, אני מחפש בן אדם.

אני מחפש בן אדם.

קשה היה לו למצוא בן אדם כמו שצריך להיות בן אדם.

נו, אז מה התשובה? כיצד לחיות?

ואיפה מוצאים בן אדם?

זה השאלות של חכמי יוון.

ואנחנו שואלים

בשביל מה לחיות?

למה באת לעולם?

לפני שאני אדע כיצד לחיות,

אני צריך להבין למה אני חי.

ועל זה נסוג כל עניין החקירות של הפילוסופים מאז ומעולם.

אבל העם היהודי זכה

והוא לא צריך לחפש את השאלות ברחובות ולא לשאול אנשים

ולא להסתובב עם אבוקה בצהרי היום

ברחובות אתונה.

אפשר לפתוח את התורה ולראות מה בורא עולם שברא את הברואים רוצה בעצם מברואה.

ושמה התשובות כיצד לחיות,

במי זה בן אדם ובשביל מה חיים.

יש אנשים שתמהים,

אבל לא כולם מבקשים תשובות.

לא כולם מחפשים אותם.

הם עוברים לידם,

הם מתעוררים אצלם והם ממשיכים לחיות.

לפעמים מתעוררים מאוחר.

לפעמים זה מאוחר מדי בשבילם,

ככה הם חושבים.

אף פעם לא מאוחר.

אבל הערב הזה אנחנו ננסה

לתת אפשרות לשאלות למי שיש לו שאלה שמפריעה לו, מציקה לו,

שרוצה לברר בשביל לדעת

בלי להסתובב עם אבוקה.

פועל.

רק נקדים ונאמר שהעולם לא נברא מפיצוצים

ולא כמו התיאוריות שמנסים לתאר כל מי שמחפשים תשובות למציאות

העולם הזה,

אלא לכל משכיל ומתבונן מתחיל

ניתן להבין שהעולם הזה לא נוצר מפיצוץ

והוא יותר מחוקם

במנוהל בצורה מפליאה.

באחת ההרצאות שלי

הייתה עיתונאית שאמרה

שהיא באה מהקופים.

אמרתי לה, לפי מה שמסתכלים,

נראה שאת צודקת.

אבל,

האם את באמת מאמינה בזאת?

אז היא אמרה לי, כן.

כן.

ואיך העולם נוצר?

אבולוציה, פיצוצים.

היה ביג בנג

ונוצר העולם.

לאט לאט, לקח לו זמן, אבל הוא נוצר.

אמרתי לה, אני אשאל אותך שאלה.

תאמרי לי,

מפחיד זה, תאמרי לי.

תיזהר בסיבוב.

תאמרי לי.

אם אני אקח

כסף דיו,

צבע שחור,

אני אשים מפה לבנה

ואני אזרוק באוויר את הדיו

והוא יישפך על המפה.

כמה פעמים אני אצטרך להשליך את הדיו על המפה

בשביל שיצא לי פעם אחת

את האות א'

כתובה מדויק בלי ללכלך את המפה. כמו בדפוס,

א' אחת.

כמה פעמים עד שאני אצליח להוציא בפעם אחת

את האות א'.

כמה פעמים עד שאני אצליח להוציא בפעם אחת

את האות א'.

אז היא חשבה ואמרה לי מיליונים מיליונים מיליונים ניסיונות

יכולים להביא שבפעם אחת יצא האות א' כמו שאתה מבקש.

אמרתי לה, את בטוחה? היא אומרת, זה ההסתברות.

אמרתי לה, טוב,

כמה פעמים אני צריך להשליך עוד פעם את הדיו

על המפה.

אחרי שיש לי כבר את האות א',

אחרי שיש לי את האות א',

עכשיו אני רוצה ליד הא'

את האות מ',

באותו פונט

נקי

בדיוק כמו א'.

כמה פעמים אני אזרוק עד שזה יצא בדיוק.

טריליונים.

אמרתי לה, את לא הבנת כנראה מה אני מבקש.

אני רוצה שייצא לי האות מ',

בלי למחוק את האלף.

אם זה מוחק את האלף, אנחנו צריכים להתחיל מחדש, לא נגמור אף פעם.

אני רוצה, אחרי שיש א', מ'.

אמרה לי, אי אפשר.

אי אפשר.

למה אי אפשר? כי זה חייב לצאת בפעם הראשונה א'.

את המ', צריכה לצאת בפעם הראשונה, כי אם לא זה ימחק את האלף.

היא אמרה, אי אפשר.

אמרתי לה, ואם אני ארצה,

נגיד שאחרי פעם אחת

נהיה מ',

עכשיו אני רוצה

את האות נ'

ליד המ',

חייב להיות פעם ראשונה.

יכול להיות?

אמרה לי, לא.

never.

אף פעם.

אמרתי לה, את אומרת בעצמך שאי אפשר שא' ומ' ונ' יהיו באקראי, במקרה.

אי אפשר.

שיהיו אחד ליד השני?

אי אפשר.

א',

מ',

נ',

ו',

נ',

אמנון.

חמש אותיות.

יכול להיות מפיצוצים?

לא.

אמרת שלא.

אז איך אמנון,

מביליונים של ביליונים של תאים,

יכול להיות ככה מתואם בדיוק מפיצוצים?

יכול להיות דבר כזה?

אז איך את מאמינה בתיאוריה כזאת?

אבל אם יש תיאוריה כזאת,

אז זה פוטר אותה ממצוות.

לא צריך לעשות מצוות.

זאת אומרת,

אדם יכול לחיות, להחליט שהוא מהג'ונגל,

הוא מהקופים,

הוא לא נכנס לגן חיות, רק לבקר את המשפחה,

והוא הולך הביתה.

לא צריך תפילין, לא צריך ציצית, לא צריך כיסוי ראש, לא צריך שום דבר.

חיים טובים.

נו, ובשביל מה החיים האלה נועדו?

אז אתה נמצא פה בעולם, ואתה תחיה 70 שנה,

ואחרי זה, מה יקרה? אתה תהפוך להיות חול.

חול.

וכי היה חסר לקדוש ברוך הוא חול,

שהוא צריך להביא אנשים שיחיו,

יגדלו, יתפתחו,

ישכילו, יקנו מעמד, יהיו להם נכסים,

ובסוף יהיו חול.

אחר כך ילכו לבקר את החול ביורצייט.

מה זה?

זה התכלית? זה היגיון?

בשביל זה בא האדם?

אלא מה זה הפתרונות הקלים? בשביל שבן אדם לא יצטרך לעשות שום דבר.

אבל אם אדם מעיין בשכלו,

אם אין לו מסורת ואין לו ידיעה,

הוא יכול להגיע למסקנה הפשוטה שיש בורא שברא לכל הברואים,

והוא ברא את העולם,

והוא השאיר את העולם עם תוכנית,

ואת התוכנית הזאת הוא נתן במעמד הר סיני לעיני מיליונים בני אדם.

לא היו שם רק יהודים בני ישראל, היו שם גם ערב רב מיליונים של גויים.

וכולם ראו ושמעו את הקדוש ברוך הוא אומר,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים.

וזה אחרי עשרת המכות במצרים,

שבהן הראה הקדוש ברוך הוא

שהוא שולט בכל הבריאה כולה ויכול להכות את המצרים

בכל חלק מהבריאה שהוא ברא.

להפוך מים לדם.

מים לדם.

שונות

אההההההההה

להוציא מהמים צפרדעים ולכסות את כל ארץ מצרים?

שכל ארץ מצרים תהיה מלאה כינים

הוא שולט בחיות להביא אותם במכת ערוב למצרים?

הוא יכול לתת דבר מחלות בגופו של אדם?

שחין בכל הגוף

ברד הוא יכול להוריד?

מים ואש מתלקחת בתוכם?

ארבל,

כל המעופפים.

ארבל, כל המעופפים.

ארבל, כל המעופפים.

חושך, הוא שולט במאורות.

חושך, חושך, חושך, חושך.

הקדוש ברוך הוא משגיח על כל הברואים ויודע מי נוצר מטיפה זו או אחרת.

מי הבכור בכל משפחה כדי להרוג את כולם ברגע אחד?

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

סליחה

לההההההההההההההההההההההההההההההההההה

זה לא יכול לעשות אדם,

זה לא מקרה,

זה הכל בהשגחה וזה היה עם התראה.

לפני כל מכה נאמר מה יהיה וכך היה.

זה יכול לעשות רק מי ששולט במים,

בבריות שבמים,

בכל הרמסים,

בחיות,

בעופות,

במאורות,

בבני אדם, בכל דבר.

אחרי זה הוא מוציא אותם ממצרים,

מבית עמדים.

מבית עמדים.

מוזיקה

משחרר את העם,

גורר את העם המצרי אל ים סוף,

דואג שהם יקבלו את העונש המתאים להם

ומטביע אותם במים

כמו שהם הטביעו את הילדים של בני ישראל ביאור,

מוציא את עם ישראל לגאולה,

ואז מגיע מעמד הר סיני,

כשבינתיים הם זוכים לקבל לחם למים,

שזה נמשך ארבעים שנה,

מים מתוך סלע לכמויות של מיליונים בלי סוף,

ענני כבוד שמגינים עליהם,

ענן שהולך לפניהם

ביום להעיר,

ענן מאחורה לשמור עליהם,

גן עדן עלי אדמות במדבר,

ובאותו מעמד הוא מודיע,

אנוכי השם אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים.

אחרי שהרב מקבל את התורה,

בתורה הקדוש ברוך הוא נותן את החוקים שעל פיהם הוא רוצה שבני אדם יחיו,

והוא אומר בדיוק כיצד לחיות,

והוא אומר מה זה בן אדם,

והוא אומר למה נחיות.

והתורה אומרת שלמעשה כל העולם הזה הוא עולם של מעבר,

אנחנו צריכים מפה לעבור מן העולם הזה לעולם הבא,

ופה זה רק עולם המבחן שלנו.

כבר עברנו מעולם לעולם.

אם אתם זוכרים,

הייתה תקופה מסוימת שהייתם בבטן של אימא.

זו הייתה תקופה, פחות או יותר, של תשעה חודשים.

בתקופה הזאת נוצר האדם.

תשעה החודשים האלה

הוא מתרקב ונבנה מטיפה,

מיקרונית,

מתפתח ומתפתח ומתפתח,

ומנוזל הופך להיות בן אדם עם גולגולת, עם עצמות, עם ורידים,

עם ציפורניים, ידיים, מערכת מנופים, שרירים.

מה זה?

איך זה נעשה? מפיצוץ?

בלי פיצוץ.

ויוצא בן אדם לאוויר העולם.

כשהוא נולד בן כמה הוא,

אומרים היום, הוא נולד בן יום.

חברו יומיים, אומרים בן יומיים.

בגיל שמונה ימים, עושים ברית מילה.

למה שמונה ימים?

הוא תשעה חודשים גם היה חי.

בתוך הבטן הוא היה חי, לא מת.

למה לא סופרים את התשעה חודשים?

כיוון שהתשעה חודשים היו רק הכנה ליציאה.

נקודת היציאה היא המבחן.

כל זה שהוא התרקן ונוצר,

זה היה

השלב הראשון בשביל לצאת החוצה. זה היה יום הולדת לגוף.

והגוף לא מסיים את ההתפתחות.

עוברות עוד עשרים שנים,

ואז הוא מתפתח ונעצר.

הגוף נעצר.

זה לידת הגוף.

בתוך הגוף יש נשמה,

והנשמה הזאת נמצאת שבעים, שמונים, כל אחד לפי מה שמכינים לו.

לאחר מכן יש מצב של פטירה.

לא מוות,

אלא פטירה.

מוות זה לגוף,

כי הגוף מת, דומם.

אבל הנשמה ממשיכה לחיות.

הנשמה זה אני המדבר, השומע, המבין,

והיא נפתרת.

היא רק עוזבת את הגוף.

באותו יום של הפטירה,

זה יום הולדת של הנשמה.

אז מתחיל הזמן

של החיים האמיתיים.

זאת אומרת, שני שלבים מקדימים.

שלב ראשון

זה בבטן,

יוצאים מהבטן,

מתחילים חיים זמניים נוספים,

שבהם אנחנו צריכים

לעשות מצוות,

מה שהקדוש ברוך הוא ציווה,

עם כל האיברים שהוא ברא לנו.

והנשמה, כשעושה את כל המצוות האלה,

היא נבנית מבחינה רוחנית,

והאישיות של הבן אדם במשך כל שנות חייו מגיעה לרגע השיא ביום הפטירה,

וברגע שהוא יוצא,

כל מה שהוא הכיל בתוך הנשמה הזאת,

זה מה שהוא לנצח נצחינו.

ועם זה הוא עולה למעלה,

ועל זה הוא יקבל שכר, או ההפך.

זאת אומרת, העולם הזה הוא עולם של מעבר כמו הבטן של אמא. יש בטן של אמא ויש בטן אדמה.

ואנחנו עוברים את שניהם.

וכל העולם הזה רק בשביל לצאת למעלה.

הנשמה באה מלמעלה,

נכנסה בגוף,

והיא יוצאת אחרי 70-80 שנה החוצה.

זאת אומרת,

כיצד לחיות,

התורה אומרת, צריך לשמור תורה ומצוות.

אם אתה שומר את התורה והמצוות,

אתה עושה את המקסימום שרצה ממך הבורא,

על זה הוא ייתן לך שכר לנצח נצחים.

מי זה בן אדם?

מי שמקיים את כל הציוויים שהקדוש ברוך הוא מצווה בתורה ואת דפוסי ההתנהגות

שהוא רוצה שבני האדם יתנהגו.

מסכת אבות,

דרך ארץ, מידות ומצוות בין אדם לחברו וכולי, הכל כתוב בתורה.

כך צריך להתנהג

וכך ייראה בן אדם.

מי שעושה את זה בשלמות

נקרא צדיק.

דהיינו, הוא חי על פי אמות הצדק של התורה והוא האדם המושלם.

אדם כזה זוכה למעלה גדולה מאוד בעולמות העליונים.

כמו עוד טרם צאתו, כבר בעולם הזה הוא זוכה למעלה אצל הקדוש ברוך הוא, שמשפיע עליו,

סיוע מן השמיים,

מהשראת שכינה ועוד דברים טובים נוספים.

זאת אומרת, יש מצב שהאדם בא לעולם,

הוא לא בא בשביל למות,

הוא בא בשביל לחיות.

המוות הוא לא סוף,

המוות הוא התחלה.

המוות הוא התחלת הדרך האמיתית.

הלידה

זה תחילת הדרך וההכנה לחיי העולם הבא.

עכשיו, רוב בני האדם,

גם אם יודעים את מה שאמרתי ומבינים,

ואפילו שחיים בדרך

של תורה ומצוות,

גם במצב כזה,

עדיין לא יודעים לנצל את החיים כראוי.

זאת אומרת, האדם בעולם הזה בדרך כלל מסתפק במועט.

דהיינו,

תן לו לחיות טוב, תן לו פרנסה טובה,

תן לו עסק שמצליח,

זהו.

יכול להיות שהוא ילמד קצת,

יכול להיות שהוא יעשה מצוות קצת,

אבל בעיקר, בעיקר הוא מתפעל מחיי החומר, מהגשמיות.

מעטים האנשים שמשקיעים את כל חייהם ברוחניות.

זאת אומרת, אם בן אדם מבין שכל המטרה זה העולם הבא,

ואנחנו נצא מכאן,

בכל רגע שעבר אתה הפסדת, אם לא ניצלת אותו לעולם הבא,

אז איך בן אדם יכול להתפנק

ולבלות יותר מדי ולבזבז את החיים, שזה הדבר הכי חשוב שיש?

לדוגמה,

אם היו נותנים לבן אדם

מבנק שוויצרי מתנה,

יש הגרלה בשווייץ,

שבן אדם אחד שזוכה בהגרלה זוכה לכל החיים שלו,

כל ימי חייו, למתנה מהבנק השוויצרי,

סך 86,400 יורו

כל יום.

כל יום הוא יקבל 86,400 יורו.

וזה כמו בנק שוויצרי.

ב-8 בבוקר אתה יכול לקבל את הכסף,

עד למחרת בשעה 8 בבוקר.

והתנאי שהם אומרים הוא כזה,

אתה צריך למשוך את ה-86,400,

כל מה שאתה תבזבז במשך ה-24 שעות,

תהנה, תבזבז, תעשה מה שאתה רוצה, זה שלך.

כל מה שלא ניצלת מהכסף הזה באותו יום,

חוזר לבנק.

אם ניצלת רק 8,000, השאר חוזר לבנק.

ניצלת 80,

ה-6,400 חוזר לבנק.

ומחר,

ב-8 בבוקר בדיוק,

אתה תקבל עוד פעם 86,400 יורו.

אם תנצל אותם הכול,

הרווחת.

אם לא, מה שלא השתמשת, נשאר בבנק.

עכשיו תגידו לי,

אם אתם הייתם הזוכים,

איך הייתם מנצלים 86,400 יורו כל יום?

לבזבז.

נו, תגידו לי אם אתם מסוגלים לבזבז 86,400. כל יום.

על מצוות.

על מצוות. מה פירוש על מצוות?

לדאוג, יוידי תורה. לדאוג, מה תדאג? קיבלת 86,400.

מה אתה עושה?

להעניק ישיבות, להעניק יתומים,

להעניק את כל מה שאפשר.

יפה מאוד, רק לתת. אם אני מקבל, אתה לתת.

הבנתי, יפה מאוד.

היום אתה מרוויח?

פחות או יותר, ברוך השם. פחות או יותר, ברוך השם.

ברוך השם זה הכי חשוב, הפחות-פחות והיותר לא רע.

עכשיו תגיד לי,

והיום אתה באמת בחלק מהכסף הנכבד שלך,

רק יתומים,

אלמנות, בתי מדרש, תלמודי תורה.

או שרק אם הבנק השוויצרי נותן את הכסף אתה מחנן.

זה לא צחוק.

בטח שזה לא צחוק.

אבל אני שומר את זה לעצמי.

ברור שאתה שומר לעצמי. זה הבעיה, צריך לבזבז. אם לא מבזבזים, הפסדת.

חייבים לבזבז.

אם לא מבזבזים,

מפסידים.

רגע, אבל אם פה לא מדבר ככה, דרך אגב, עשרה אחוז מהרווחים אפילו לבז בישיבות בארץ. זה חייבים, תודה.

זה חייבים, זה לא חוכמה.

ועשרים אחוז הבנקים לוקחים עליהם את הכסף.

זה באמת לא בסדר, זה בנק שוויצרי.

הבנתי.

אז אני אסביר לך עכשיו משהו. בוא תקשיב, יהודי יקר, ותראה עכשיו למה אמרתי לך את הדוגמה הזאת.

אנחנו עשירים גדולים מאוד,

גדולים מאוד, לאין שיעור.

כל אחד מכם יסכים שמי שמרוויח את הסכום הזה שאמרנו כל יום הוא עשיר גדול מאוד.

עשיר גדול מאוד.

אבל אנחנו יותר עשירים מזה.

כל יום הקדוש ברוך הוא נותן לנו 86,400 שניות לחיות.

בכל 24 שעות יממה יש 86,400 שניות של חיים

והשעון דופק.

טו,

טו,

טו,

רגע, אתם צוחקים.

בינתיים החיים שלכם הולכים.

טי, טי, טי, טי, טי.

כל שנייה שעוברת ולא ניצלתם אותה,

הלכה, הפסדתם אותה לנצח.

כל שנייה שניצלתם

תהיה לנצח נצחים.

עכשיו, כשאתם יושבים פה ושומעים דברי תורה,

כל שנייה שלכם מנוצלת,

והיא תהפוך לחיי נצח

בשכר של לומדי תורה שאין שיעור כמה מצוות אדם יכול לעשות בדקה.

יש חשבון שלם שאני לא אכנס אליו עכשיו,

אבל אדם בשעה אחת של לימוד יכול להגיע לביליונים של מצוות,

של תלמוד תורה.

שעה אחת.

אבל אם אדם לא מנצל את הזמן, הוא יושב, מטייל, מפהק, קורא, שטויות, עיתונים, עניינים, קשקושים,

הזמן שלו

טיק-טק,

טיק-טק, הולך לפח.

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק.

הכל הולך לפח.

הוא זורק את החיים שלו לפח.

נתנו לו חיים, והוא מבזבז אותם.

אדם צריך להיות בלחץ,

איך אני מספיק לעשות עם הזמן את המקסימום שאני ארוויח מהזמן.

נו, מי יכול למלא כל רגע בחיים שלו,

שהרגע הזה יהפוך לנצח?

הרגע הזה יהפוך לנצח,

שכל רגע הוא יעביר לעולם העליון. מי יכול לעשות כזה?

מי יכול כל הזמן להעביר? אפילו את השינה להעביר לעולם הבא.

אפילו את האכילה להעביר לעולם הבא.

הכול להעביר לעולם הבא. מי יודע את הנוסחה הזאת?

מי יודע את הנוסחה הזאת?

היתה מדינה אחת שהיה להם

חוק מוזר מאוד.

מה היה החוק הזה?

הם היו ממליכים כל שנה מלך חדש,

והמלך צריך להיות אדם זר.

ואיך זה מתבצע?

בתקופה מסוימת,

בתאריך מסוים,

היו מחכים בשערי המדינה.

מי שהיה מזדמן ראשון בשעה שמונה בבוקר,

היו שמים לו כתר על הראש ומכתירים אותו להיות מלך על המדינה למשך שנה.

נו,

יום אחד עובר בן אדם, פתאום מתנפלים על הקבוצה של אנשים, שמים לו כתר על הראש

ואומרים לו, אתה המלך, יחי אדוננו המלך.

ההוא פחד? מה זה? קניבלים?

רוצים לאכול אותו? מה זה?

מי קופץ על בן אדם באמצע הרחוב? תאר לך, אתה הולך פה בציריך,

ופתאום מישהו קופץ, שם לך כתר על הראש, ואומר, יחי אדוננו המלך.

זה לא נורמלי.

מכניסים אותו לבפנים, הוא רואה שדרות של אנשים ממתינים וצועקים כולם, יחי אדוננו המלך.

הוא אומר, בטח לוקחים אותו למרכז העיר לתלות אותו שם.

אבל זה לא קורה.

מכניסים אותו לארמון,

הוא נכנס לארמון, מושיבים אותו על הכיסא,

והוא מקבל פחד, פחד, כולו רועד.

נו, מה עושים?

הוא רועד מאוד מאוד,

הוא פוחד לבקש אפילו לשתות מים,

שזו לא תהיה סיבה שיעשו לו משהו.

אז הוא מחכה, מחכה, מחכה, לראות מה יקרה,

ושום דבר. עומדים לפניו עבדים בשרים וממתינים למוצא פיו, מה הוא יגיד?

אז הוא מנסה ככה בשקט, אומר, אם אפשר לקבל כוס מים?

אומרים לו, אפשר לקבל יין, אפשר לקבל שיבס,

אפשר לקבל מה שאתה רוצה.

לא, מים.

נותנים לו כוס מים, הוא שותה,

רואה שזה עבר בסדר.

שואל אם אפשר לקבל בייגלה.

בייגלה.

אומרים, מה בייגלה? עוגות, אתה יכול לקבל דברים?

לא, בייגלה.

נותנים לו בייגלה אוכל, רואה איזה עבר.

אחרי זה הוא אומר, אפשר אולי לטייל קצת?

אולי אפשר לטייל קצת?

אמרו לו, בטח, אפשר לטייל.

הזמינו את הכרכרה, לקחו אותו, מלווים אותו פרשים.

לאן אתה רוצה לטייל? תראו לי את המדינה.

מתחיל להסתובב, רואה איזה רציני.

רציני. מה שהוא אומר, הם עושים.

טוב, הוא ראה שהחיים הם ככה.

התחיל

לנצל את המעמד שלו, והתחיל לבקש.

תביאו לי אוכל,

תביאו לי שתייה,

תביאו לי זמרים,

תביאו לי ניגנים,

תביאו לי תזמורות.

והתחיל לענות ולבזבז כספים, ולנסוע, ולטייל, ולאכול, ולשתות.

ניצל כל מה שהוא רק יכול.

טוב,

הגיע תום השנה,

בתום השנה באו אליו.

באותו בוקר

אמרו לו, בבקשה, אדוננו המלך ייכנס לכרכרה.

לקחו אותו לשערי המדינה,

הורידו לו את הכתר באותו מקום,

נתנו לו שתי בעיטות,

ואמרו לו, ביי ביי.

עבר שם מישהו אחר,

תפסו אותו, שמו לו כתר על הראש, ואמרו לו, יחי אדוננו המלך.

וזה חוזר על עצמו, מכניסים אותו וזה.

אבל זה היה פיקח.

זה בירר ישר.

אני המלך? אמרו לו כן. מה שאני אגיד יקרה? אמרו לו כן.

אמר, תזמינו לי את כל השרים לפה.

שר האוצר,

שר החקלאות,

שר הביטחון, את כולם תזמינו.

הזמינו אותם אחד-אחד.

מי אתה? אתה שר האוצר? כן. תגיד לי, כמה יש לנו כספים במדינה?

אמר לו, יש לנו ככה וככה וככה וככה.

שואל את שר החקלאות, תגיד, כמה יש לנו יבול ותבואות וזה?

אמר לו, ככה וככה וככה וככה.

ואתה, כמה יש לנו מיסים מהאנשים והכול? אמר לו, ככה וככה וככה וככה.

אמר, טוב, אני רוצה שתקנו לי אי,

איילנד,

על השם שלי.

אומרים לו, אין בעיה,

אדוננו המלך אומר, נקנה אי, נקנה אי.

קנו לו אי.

אמר, עכשיו אני מצווה אתכם להעביר את כל הבנקים לאי.

להעביר את כל היבול לאי.

עכשיו אני רוצה את כל הזמרים הכי טובים לאי.

את כל האופים והטבחים הכי טובים לאי.

התזמורות כולם לאי.

והתחיל להעביר לאוויר, רוקנת כל המדינה.

אחרי תשעה חודשים השאיר רק את הנכים, מה זה, מה זה, גם זקנים, וזהו.

ושלושה חודשים ישב על הכיסא, מחכה,

מתי ייתנו לו שתי בעיטות?

הגיע הזמן.

באו אליו, אדוננו המלך, בוקר טוב,

תיכנס לכרכרה,

הכניסו אותו, הביאו אותו לשערי המדינה,

הורידו לו את הכתר,

נתנו לו שתי בעיטות, והוא עף.

לאן הוא עף?

לאי.

הוא עף לאי.

מי היה יותר חכם, הראשון

שניצל את השנה עד הסוף ואכל ושתה על חשבונם,

או זה שהעביר את הכול לאי?

מי היה יותר חכם?

מי היה יותר חכם?

הראשון?

למה הוא היה יותר חכם?

הוא היה ישר, לא?

הוא היה ישר, נכון?

ישר בעטו בו והוא הלך תפרן.

באמת הוא היה ישר.

אין יותר עקום מזה.

אמרו לו את המלך, בזמן שאתה מלך אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה.

אם אתה מלך זה ישר, אם אתה רוצה לקחת אי, תיקח אי.

מה, אם אתה רוצה לבזבז את הכסף, בזבז את המלך, תעשה מה שאתה רוצה.

אני הייתי השני.

אתה היית השני?

היית רוצה להיות השני.

החכם זה השני,

הוא העביר,

הוא ידע שכרגע אם הוא יאכל, כמה הוא יכול לאכול? כמה? שני ניצלים ביום.

כמה הוא יכול להיענות? כמה מכוניות הוא יכול לקחת? כמה כסף הוא יכול לבזבז? כמה?

אבל הוא אמר, לא, אני אעביר כשאני אצא מפה.

אחר כך ילד כל הזמן, לא שנה,

כל הזמן יעני את הכול.

יש אנשים שנמצאים בעולם הזה כמו המלך הראשון.

יש להם קצת כסף, יש להם קצת זה,

מבזבזים, נוסעים, מטיינים, אוכלים, שותים, מבסוטים.

כן, אבל זה נגמר.

אחר ה-70 שנה שמים אותך שם בכניסה, שתי בעיטות, פינג, לבפנים.

סוגרים עליך, ביי ביי.

אבל אם אתה חכם,

אם אתה חכם,

אתה כל רגע מעביר לאי, כל רגע מעביר לאי.

עוד מצווה, עוד מצווה, עוד מצווה, עוד מצווה, מנצל את הזמן, הופ, מעביר, מעביר, מעביר, מעביר.

יום אחד ייתנו לך שתי בעיטות,

אתה הולך, הכול מוכן.

הכנת הכול, הכול מחכה לך. מה שהכנת, מוכן ומזומן.

איי, איי, איי, איי, אז כמה יש אנשים באמת חכמים,

שאתם רואים שהם כל הזמן בהעברה,

כל הזמן מעמיסים, מעמיסים, מעמיסים. כמה אתם מכירים?

רוב בני האדם חיים רק את הרגע,

והם מבסוטים, מבסוטים. בשווייץ, בשווייץ, וואי, איזה עיל.

גן עדל, גן עדל.

כן, אבל הזמן, מה עם הזמן?

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק. לפח, טיק-טק,

טיק-טק.

שום דבר לא יישאר לו מזה.

יום אחד הוא יצא,

אין לו כלום, הוא לא הכין.

הוא רק אכל פה, שתה פה, נהנה פה,

הכול.

אבל הוא השאיר גם את הכול פה,

והוא הלך בלי כלום.

אתם חושבים שהתורה אומרת שזה מספיק?

שבן אדם רק יהיה חכם כמו המלך השני?

שלמה המלך אומר לנו לא.

שלמה המלך אומר,

הוא היה החכם מכל אדם.

הוא אומר לנו פסוק אחד,

שיכול לשנות את כל החיים שלנו לגמרי.

מה הפסוק הזה אומר? לך אל נמלה עצל,

ראה דרכיה בחכם.

רוב בני אדם קורא להם, שלמה המלך, עצלים.

עצלנים.

אז הוא אומר, תלך אל הנמלה,

תראה את הדרכים שלה, איך היא חיה, ותהיה חכם. תלמד ממנה.

יש מה ללמוד מהנמלה.

הנמלה חיה בסך הכל שישה חודשים.

כמה היא אוכלת במשך כל ימי חייה?

חיטה וחצי.

שישה חודשים היא אוכלת

חיטה וחצי.

אומר רבי שמעון בר יוחאי,

פעם מצאו בחורה של נמלה,

נמלה.

300 קור זה כמות אדירה, פי מיליונים ממה שהיא צריכה לאכול.

אתם יודעים מי שראה פעם נמלה?

נמלה, יש בכוחה לגרור חיטה שלמה.

אם היא גוררת רק חיטה אחת,

היא יכולה כבר חצי שנה לשבת בשווייץ.

זהו, היא לא צריכה כלום. למה?

יש לה אוכל כבר חצי שנה.

אז למה היא אוספת כל הזמן?

למה נמלה אף פעם לא נחה?

ראיתם פעם נמלה נחה ככה?

אין דבר כזה. היא כל הזמן רצה.

אין מצב, אין מצב. תנסה לחסום אותה, או שהיא עוקפת אותך או שהיא עולה עליך.

אין מצב.

למה?

אומרת הנמלה,

שמא יגזור עליי השם חיים.

נכון, אני אצלך לחיות שישה חודשים.

אבל שמא יגזור עליי השם חיים.

מה יקרה אם הוא יגזור עליי חיים,

ואני אסתפק רק בחיטה וחצי, לא יהיה לי מה לאכול.

אז היא מכינה ומכינה ומכינה ומכינה.

טוב, אם יגזור עלייך הקדוש ברוך הוא חיים יותר,

כמה הוא יגזור?

פי שתיים?

זה כמו בן אדם,

חי 70-80, פי שתיים, 160. זה יפה מאוד, לא?

אתם מכירים כאלה?

אז כמה הוא יכול לתת?

פי מיליונים היא אוספת.

אז מה יש לי ללמוד מהנמלה?

מה יש לי ללמוד?

שולח אותי שלמה המלך, לך, לך אל נמל העצל.

לך.

ראה, בעיניים תראה, ראה דרכיה ותהיה חכם.

אני מבין מה אומר שלמה המלך.

שלמה המלך אומר,

אתה חושב ששנייה זה שנייה.

טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק. לא.

תלמד מנמלה.

שנייה יכולה להיות שעה,

ושנייה יכולה להיות שבוע,

ושנייה יכולה להיות שנה.

אתה בתוך שנייה יכול לקפל פי מיליונים.

עכשיו אני שואל אתכם שאלה.

אם אני הייתי בא אליכם עכשיו עם נוסחה,

נוסחת חיים,

שאני יכול להפוך

דקה של חיים שלכם לחודש.

כל דקה של חיים, אני אלמד אתכם נוסחה,

שהדקה של החיים שלכם תהיה חודש.

12 דקות

של חיים שלכם יהיו שווים שנה.

כמה הייתם מוכנים לשלם על הנוסחה הזאת?

בן אדם אומרים לו, נשאר לך יום אחד למות.

נשאר לך יום אחד למות.

כמה זה? זה 24 שעות.

24 שעות כפול 60 דקות זה הרבה זמן.

הרבה זמן.

תכפילו את זה בחודש,

תראו כמה שנים הוא עוד יוכל לחיות

אם אני אביא לו את הנוסחה,

כשהודיעו לו שנשאר לו רק יום אחד לחיות.

כמה מוכנים לשלם על חיים?

כשאומרים לאדם, יש לך שעה אחרונה לחיים,

כמה הוא מוכן לשלם בשביל להמשיך לחיות?

את כל מה שיש לו, כל מה שהוא אסף כל ימי חייו,

הוא מוכן לתת, תן לי חיים.

אם שעה אחרונה של החיים שלך

שווה את כל הכסף שעזב, שאתה אספת כל ימי חייך,

למה כל שעה שהייתה לך קודם לא הייתה שווה ככה?

למה בזבזת אותה?

למה נתת לה זמן טיג-טג, טיג-טג, ללכת?

אם על שעה אחרונה אתה מוכן לשלם הכל,

כשהיה לך את כל החיים,

מה עשית איתם?

מלמד אותנו שלמה המלך שאפשר להפוך את זה למיליונים.

עכשיו בואו תראו.

אני יושב כאן ומדבר איתכם.

יש פה מאות יהודים.

באינטרנט כרגע רואים אותנו אלפים יהודים.

אז זאת אומרת,

כל רגע שאני מדבר זה כפול האנשים שמקשיבים ושומעים את הדברי תורה שאני אומר.

אתם רואים את המצלמות עכשיו?

אתם רואים את הרחף הזה שמרחף כל הזמן ועובר לידי ככה?

זה מתעד את הערב הזה.

זה יהפוך להיות DVD,

CD,

MP3,

קלטות והכול.

זה יופץ במאות אלפים לציבור.

ישמעו את כל השעה, שעתיים, שלוש לדבר.

תכפילו את זה במספר האנשים שישמעו ויראו.

תגיעו שאני בשעה, שעתיים, שיושב פה, הופך אותה למיליונים של שעות.

מיליונים של שעות משעה אחת.

זו הנוסחה שלימד

שלמה המלך.

לך אל נמלה עצל, ראה דרכיו החכם.

אתה יכול להפוך זמן לכפולות,

לשיעור.

זה רק הזמן שצברתי עכשיו.

הפכתי זמן והכפלתי אותו בכפולות לאין שיעור. זה זמן.

וכמה זה שווה עכשיו?

עכשיו נכפיל את כל זה,

כמה שעה

של תורה שווה.

טריליונים של מצוות.

אז תכפילו את כל זה.

זה עובר לאי.

זה עכשיו עובר לאי.

אחרי 120 שנה יצאים מפה וכל האוצרות הגדולים האלה שאספת הכל מחכה לך שעה.

וואי וואי וואי.

כמה הקדוש ברוך הוא מוכן לתת לנו להרוויח בעולם הקצר שבו אנחנו נמצאים.

חושבים שזה קצר.

זה לא קצר.

אם יודעים לנצל את הזמן וואי וואי וואי כמה אפשר לעשות.

כמה אפשר לעשות.

יש עשירי עולם

שהם יודעים בדקות,

בשעות,

לעשות כל כך הרבה מיליונים, ביליונים.

למה?

הם כבר משופשפים בעניין.

שיחת טלפון שלהם היא לא בחינם. הוא כבר קונה גורד שחקים,

מוכר גורד שחקים.

עושה זה, מוכר זה, עושה ככה צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'יק, צ'.

אבל מה הוא עושה? כמו המלך הראשון.

אוסף פה, אוסף פה, אוסף פה. יום אחד הוא יצא,

הוא לא לוקח כלום,

לא נותנים לו חדר,

נותנים לו בדיוק מטר שבעים, כמו כולם, סוגרים, פאק, שלום.

מקסימום יכולים לכתוב, פה נקבר העשיר הגדול שתפרן עני עכשיו, אין לו כלום, זהו, שלום.

זל, זל, זל.

אפילו אם הוא ירצה שיקברו אותו את כל הכסף, אין מקום.

נו, אז מה הוא עשה כל החיים שלו?

אסף כמו הנמלה.

חכם היה אסף, אבל לא לקח את זה.

הוא כמו המלך הראשון.

התורה מלמדת אותנו, לא,

העולם הזה מעבר, תהיה חכם, נצל את החיים ותהפוך את כל החיים להכנה ליציאה,

כי אתה יוצא,

אין מה לעשות,

יוצאים מפה.

מכיוון שאתה יוצא, תכין את הכל למקום שאליו, אתה הולך.

זה לימד אותנו שלמה המלך, עליו השלום,

בפסוק אחד.

תראו מה זה פסוק אחד בתורה.

עכשיו,

הברירה נשארת לנו.

האם אנחנו מסוגלים לעשות דבר כזה או לא?

תראו, יש פה יהודים שיושבים פה,

ברוך השם,

שומעים דברים,

אבל יש פה יהודי אחד

שטרח

במשך החודשיים האחרונים עם צוות של יהודים טובים נוספים,

וביחד החליטו להרים את ההרצאה הזאת פה בשווייץ.

היהודי הזה, כל מה שאמרתי את החשבון,

שייך לו.

קוראים לו הרב וינמן.

זאת אומרת, הוא השקיע,

הוא טרח,

הוא יגע,

הוא עמל,

הוא הפסיד לכאורה זמן,

הוא כאילו בזבז זמן בשביל להכין את הערב.

הוא לא בזבז,

הוא ניצל את הזמן.

כל רגע שעבר בחודשיים האחרונים להכנת המצווה הגדולה הזאת,

נזקף לזכותו ולמסייעים לו,

וכל זה עכשיו יהפוך להיות לתורה מרובה בכל העולם כולו לאין שיעור.

וכל ההצלחה וכל מי שיקבל עליו עול תורה ומצוות וכל מי שיתחזק וכל מי שיישם,

הכול נכנס לחשבון שלו ושל כל המסייעים לו.

זה נקרא חוכמה.

החוכמה היא איך מנצלים את החיים בשביל לעשות דברים שיהפכו להיות נצח.

לא שעברו ונגמר, אין להם זכר בעולם,

אלא שיישארו לעולם.

אנשים

כל כך דואגים

שאחרי שהם ייפטרו, יעשו להם מצבה יפה,

נהיה שיש ירוק, ירוק.

הוא אוהב ירוק.

הוא אוהב ירוק.

ושישימו לו פרחים, יכתבו כמה מינים וזה וזה.

יש כאלה שעושים אפילו כאילו בית כזה

מסביב לקבר.

הוא בא לנוח, עושה בית.

ונו,

נו, אז מה, יש בית ויש ירוק ויש הכול. נו,

זה נקרא שאתה עשית משהו בחיים?

אתם הייתם פעם בקבר של הארי הקדוש?

קבר שטוח, בלי מצבה,

בלי כלום,

קצת מעל הקרקע, ככה, זהו.

זהו.

אבל שוכב שם

האדם הגדול, הגדול בענקים.

בן אדם שזכה, עד גיל 38 הוא חי בסך הכול

לדברים גדולים ונוראים שאין להם שיעור.

שהיה יודע להסתכל על כל בן אדם ולהגיד איזה גלגולים הוא עבר, ואיזה עבירות הוא עשה, ואיזה מצואות, ומה התיקון שלו, ומה צריך ל...

דברים שלא שמעה אוזן אדם.

בן אדם שהקדיש את כל חייו לתורה היה יוצא לשבוע ימים,

לומד ביער,

חוזר שישי-שבת,

יוצא עוד פעם.

הוא זכה ללמוד שבע שנים מפיו של אליהו הנביא.

למה?

כי הוא החליט,

אותי לא מעניין העולם הזה, אותי מעניין העולם הבא,

והוא השאיר תורה במשך שנה וחצי-שנתיים שהוא העביר את זה לתלמיד שלו,

המערכות, כל תורת הסוד שיש לנו זה מה שהוא העביר לו בשנה וחצי-שנתיים.

מה בן אדם יכול להספיק?

אתם יודעים מה הוא הספיק?

פעם נכנס אליו אחד מהתלמידים, הוא היה ישן בשבת,

והתלמיד ראה שהוא ממלמל

בשפתיים שלו,

אז הוא הטה את אוזנו לשמוע מה הארי הקדוש ממלמל.

פתאום התעורר הארי הקדוש ואומר לו, מה אתה עושה?

הוא אומר לו, שמעתי את כבודו.

הוא אומר, רציתי לשמוע

על מה כבודו מדבר.

אז הוא אמר לו, תדע לך,

בשעה שאני נמנמתי פה,

לימדו אותי

את אחד מהסודות של פי האתון של בלעם שדיברה.

ואם אני אצטרך להסביר לך

את מה שלימדו אותי

עכשיו בשמיים,

בסוד האתון, פי האתון,

ייקח 80 שנה להסביר לך.

אבל כשבן אדם הוא מחובר

לעולם העליון, השפע נשפך אליו,

כמו ב-FTP,

ישר.

זה לא צריך ככה אחד אחרי השני.

היום במחשבים

נותנים לנו דוגמאות מזעריות ליכולת שלנו לספוג, לעקל, לנתח, להבין.

אנחנו הרבה יותר משוכללים מזה.

אבל יש לנו מחסומים, החסמים שלנו הם מחסומים של הגוף.

אבל אם אדם מתנתק קצת מהגוף, פחות גשמי, יותר רוחני,

ההשגות שלו הן עליונות בצורה מדהימה, מה שאדם יכול להגיד.

כל זה התורה נותנת.

לנו

הוא אומר לנו בואו תעשו כמה מצוות

טלית

תפילין

קריאת שמע

תפילה

ברכת המזון אם אתה אוכל

וללמוד תורה כל יום

אשריך

זהו אתה מקיים תורה ומצוות

יום שבת תנוח תאכל פיצוחים

גרעינים פיסטוק חלבי

תשיר קצת תקרא קצת

תנוח

הנה עוד מצווה

אוכלים

שרים מצווה

יפה

פעם בשנה יש ראש השנה

שומעים שופר קיימים מצווה

יום כיפור צמים מחפרים על העבונות עם התשובה

סוכות יושבים בסוכה תענוג ארבעת המינים נפלא

חנוכה סביבונים

פורים רעשנים

איזה יופי סופגני הון

חיים טובים

למה אנשים לא מקיימים תורה ומצוות כמו שצריך? בשמחה בשמחה

שאלו אותה אריה הקדוש

איך זכית למעלה הגדולה הזאת שהגעת למה ששום יילוד אישה לא הגיע?

אמר כל מצווה שעשיתי

עשיתי אותה בשמחה גדולה

מצווה זה המתנה הכי גדולה שיכול לתת הקדוש ברוך הוא לאדם שכר מצווה, מצווה

מה השכר הכי גדול על מצווה? זה עוד מצווה

מה זה מצווה? במצווה קונים נצח

עושים מעשה קטן פה וקונים עם מעשה קטן נצח

אושר ועושר ושמחה לעולם העליון, רוחני כמובן

נו

אז העולם הזה נפלא.

למה אנחנו לא שואלים את עצמנו כמה שאלות?

אם היינו שואלים

אפרוח בתוך הבצע,

אפרוח,

מי שם אותך בתוך הבצע?

הוא היה יודע לענות?

מי מכניס לך את המזון לתוך הבצע?

הוא היה יודע לענות?

יש מישהו מחוץ לביצה?

מאיפה הוא יודע?

הוא לא יודע כלום.

חשבתם פעם

איך ביצה נרקמת

ובפנים פתאום נהיה אפרוח והביצה גודלת

ויש בפנים אפרוח?

ומגיע רגע שהוא מנקר מבפנים ויוצא החוצה.

האפרוח יכול לדעת?

הוא לא יכול לדעת. אין לו השכלה, אין לו הבנה.

גם אנחנו היום אפרוחים בתוך ביצה.

כדור הארץ הוא אליפסה, ביצה.

יש בפנים הרבה אפרוחים.

הנה, חלק מהאפרוחים.

נמצאים כולם בתוך זה, ונוסעים עם מכוניות וזה, חוזרים.

איזה ביצה גדולה זאת.

שי!

יש אפרוח עורך דין, יש אפרוח בנה, יש נדלן, יש זה, יש כל מיני.

כל מיני אפרוחים.

נו, והם לא שואלים איך נכנסנו לבצע?

ומי שם אותנו בבצע?

ולאן הולכים כולם?

לאן יוצאים כולם?

מה זה, סתם?

אני אמרתי את הפתיחה שלי

למי שיש שאלות,

אני אשמח לענות.

בבקשה.

כבוד הרב,

ערב טוב.

רציתי לשאול אותך,

אתה אמרת שצריך להרוויח בחיים בשביל החיים הבא,

בשביל העולם הבא.

אבל כתוב פה בקערות שלא על האדם לחיות על מנת לקבל פרס. זאת אומרת,

שאנחנו לא עושים את זה בשביל השכר ובשביל להרוויח משהו, אלא אנחנו עושים את המצוות בשמה, שאני נותן צדקה.

אני לא עושה את זה בשביל עצמי,

אני נותן צדקה בשביל הבן אדם, בשביל שזה דבר טוב,

ולא כי אני רוצה להרוויח משהו בעולם הבא. אז רציתי לשאול לך איך אתה, מה התגובה שלך לזה.

תודה. רגע, אל תשב, רק שנייה, חכה רגע,

צלמו אותך יותר ברור.

עכשיו,

תגיד לי משהו.

אתה היום מקיים את כל המצוות שלך, כמו שאתה אומר שכתוב בפרקי האבות?

לא, אני לא חושב שזה אפשרי, בסוף הדבר. אז למה אתה מציע לי קודם כל?

סליחה? למה אתה מציע לי מה שאי אפשרי?

לא, אבל אני אומר ש... אני יודע מה אמרת.

שזה לא צריך להיות... אז לכן אני מדבר לאלה שלא יכולים לעשות את זה לשמה,

שזו הדרגה האמיתית והגבוהה ביותר,

והלוואי שנעשה את זה על מנת לקבל שכר.

הנותן צדקה ואומר, על מנת שיחיה בני,

הרי זה צדיק.

נכון, הוא לא חסיד,

אבל הוא צדיק.

אתה צריך להבין דבר אחד,

גם אם אני אעשה בשביל לקבל שכר,

לא שכר בעולם הזה,

אלא שכר שהשם רוצה לתת לי,

וזה ודאי שאבא שלי שבשמיים מעוניין שלכל בן שלו,

לכל אפרוח,

יהיה הכי הרבה שכר, כי הוא הכי נצח, נצח של שכר לתת לנו.

הוא לא רוצה להתקמצן,

הוא רוצה לתת.

לכן הרבה תורה ומצוות, כדי שיהיה לנו הרבה שכר. רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל,

שיהיה להם הרבה זכויות, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.

אז אם אני עושה,

אחרי שאני מבין שמקבלים על זה שכר,

וזה הרצון האלוקי,

שהבנים שלו יקבלו שכר,

ואני עושה לו בזה נחת רוח,

זה גם נשם שמיים.

זהו.

מהיום תתחיל לחשוב על זה.

כן, למי יש עוד שאלה?

אני. כן, איפה את?

זה קשור לעבודת

ועדת הכלכלה.

צ'רקס כדי שתום לדבר על העולם,

אז זהו.

כמה פסטות כדי שפיינו בעזרת תרומה של האוניברסיטה?

אז כמה פסטות שתום לדבר על העולם?

שאלה יפה, לא הבנתי מילה.

תודה רבה.

תכף יתרגמו לי, רק רגע.

פוטיתא פוטי לא יאזוף יסודי.

הרב אמר שלא טוב לבזבז את הזמן. נכון. אז היא שואלת אם הוא עושה דברים מבסיסים,

כמו לשחק את בסקיפוול ודברים כאלה,

שזה דבר שהיא אוהבת,

אם זה בכלל אסור שתבזבז את הזמן.

תראי,

כל מה שעושים בשביל בריאות,

שהגוף יהיה בריא ונוכל לעשות את המצוות מתוך בריאות,

זה גם מצווה.

כתוב ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, אומר הרמב״ם

בעלקות דעות פרק ד', שחייב האדם לשמור על בריאותו.

אז אני, לדוגמה, לא משחק בסקטבול,

אני משחק טיניס

ושומר על הבריאות.

זה גם מצווה.

הבנת?

הוא לא מבין למה. כן, שאלה הבאה.

בן אדם רוצה להרגיש שמחה

בשער לימוד התורה או בשער עשיית המצוות

או במשרת תפילה.

הוא רוצה להרגיש שמחה,

וזה לא עלה בידו.

מה יכולים לעשות, אז איך צריכים

להתנהג

בשביל להגיעו.

שמחה כשעושים מצווה, כשלומדים תורה.

פיקודי השם ישרים משמחי לב.

זאת אומרת, אם בן אדם לא היה טרוד

בענייני העולם הזה ומודאג מהם,

והיה בעל ביטחון, בשם יתברך,

שאת הכול הוא עושה רק לטובתו,

והכי טוב שרק אפשר בשביל בנו,

ושהוא מצפה מהבן הזה שיעשה לו נחת רוח,

אז היה הבן הזה שמח שיש לו את ההזדמנות להחזיר לאבא שבשמיים בכל מצווה ומצווה,

על זה שהוא מאפשר לו לעשות אותה בכלל בריא ושלם,

והוא אפילו חולה כשזה ממרק את הייסורים,

אבל עם ביטחון מלא,

שמה שהשם עושה בשבילו,

אין יותר טוב מזה בשבילו לאותו זמן.

כשאדם יתבונן בדברים האלה,

ישמח על כל רגע שהוא חי, לא רק בשעת מצווה,

כיוון שחיים זה מתנה מאוד יקרה.

אם נבקר בבתי חולים,

נראה כמה אנשים היו מוכנים לקפוץ משמחה, שיבטיחו להם, רק שהם יצאו מפה בריאים ושלמים.

וכשאנחנו בחוץ, בריאים ושלמים.

למה אנחנו מודאגים?

למה אנחנו כל הזמן טרודים?

בגלל שחסר לנו דבר אחד חשוב,

ביטחון בשם יתברך.

מלדעת שהוא משגיח עלינו ורואה במעשינו ודורש את שלומנו וטובתנו יותר ממה שאנחנו חושבים על עצמנו.

הבנתי.

אבל אם בן אדם שלם עם הקדוש ברוך הוא,

והוא שמח,

ויש לו ביטחון ואין לו שום בעיות בחיים שלו.

אם כל זה מן התפילה,

או בלימוד,

או בעשי המצוות,

אין לו סיפוק נפש,

הוא רחק משמחה.

שמעתי.

בוא נשאל. עוד רגע.

ויש דברים בחיים שמגישים שמחה.

זה אני יודע. אם זה בן אדם שאין לו שום שייכות לשמחה,

הוא חלק.

הוא מרגיש שמחה, אבל לא מדברים שהוא צריך.

היהודי הזה לצערנו הרב הוא מחובר לחומר ולא לרוח.

לכן הוא לא שמח.

אם יביאו לו מאה אלף דולר, הוא ירקוד משמחה. הוא לא ישמח, הוא ירקוד.

למה הוא רוקד? כי הוא קיבל מאה אלף דולר.

מה עושים עם מאה אלף דולר? קונים הרבה שניצל.

מה עושים?

הוא לא הולך לחלק את זה עכשיו, כן?

הוא לא הולך לחלק.

הוא שמח שיש לו מאה אלף דולר.

אבל מצווה שווה יותר ממאה אלף דולר.

מצווה שווה נצח.

זאת אומרת, אין לו הבנה מה זה מצווה.

הוא אדם דתי, אבל מלידה.

וכשאדם דתי מלידה,

אז זו מצוות אנשים מלומדם.

וממילא הוא עושה את זה כמו שצריך לאכול,

אז הוא אוכל.

צריך לישון, אז הוא ישן.

וכן הלאה. אז זה עוד דבר שהוא צריך לעשות.

אבל לדוגמה, תראה בעלי תשובה שחזרו בתשובה,

ובפרט בהתחלה,

עד שהם הופכים להיות דתיים.

אז בהתחלה, כשהם חוזרים בתשובה, הם שמחים כל כך לקום בבוקר, לרוץ לבית הכנסת, להתפלל,

לדקדק במצוות, לעשות כל דבר. באיזו השתוקקות.

למה?

כי הם מבינים היום את הערך של הדבר,

עד שזה הופך להיות אצלהם ערך.

רגל,

ובדיוק כמו זה שאתה שואל עליו.

הבנת?

אבל אם אדם מתבונן מה ערכה של מצווה,

נפל בידו אוצר,

איך הוא לא שמח?

הוא חושב שהוא מבין מה זה מצווה. הוא חושב.

הוא מבין מה זה מאה אלף דולר,

אבל הוא לא מבין מה זה מצווה.

אם הוא היה מבין מה זה מצווה,

הוא לא היה נוגע במאה אלף דולר כשיש לו מצווה.

אתה יודע מי היה כזה?

משה רבנו.

כתוב חכם לב,

ייקח מצוות.

מי זה?

משה רבנו.

למה?

בשעה שעם ישראל יצאו ממצרים, כל אחד לקח 80 חמורים לובים מלאים כסף וזהב,

ומשה רבנו היה יכול לקחת יותר מכולם, לא?

הוא לקח את עצמות יוסף על שכמו במקום לאסוף כסף.

הוא לקח את העצמות של יוסף הצדיק לעלותם לארץ ישראל.

הוא דאג שיהיה לו לאי, לעולם הבא.

הוא לא דאג לכסף.

הוא היה חכם לב,

והוא ייקח מצוות, לא כסף. הוא לקח מצוות לעולם העליון.

מי שמבין, זה מה שהוא עושה.

אני גם הייתי יכול לעשות כסף, אתה יודע?

יכולתי לעשות כסף.

אם הייתי יוצא לעסקים,

אני חושב שהייתה לי הצלחה גדולה.

אבל אני העדפתי לא לעסוק בעסקים,

אלא בעסק אחד של התורה,

זיכוי הרבים להציל יהודים בכל העולם. ואני רץ ממקום למקום,

טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק.

למעלה, למעלה, למעלה, תעביר עוד, עוד, עוד,

וכל הזמן אני מחייך.

אני מבין שכבוד הרב יש לו סיפורי איפה שקדם. מאוד. רואים בבתי כנסיות, בבתי מדרשות,

פני האנשים כמו שאכלו מלון.

לא מלון, לימון, לימון. נכון.

ואני מרגיש אולי זו בעיה של הרבה בני אדם,

איך יכולים להגיע בדרך ריאליסטית, על דרך ריאליסטית,

לשמחה של ליצוה, שמחה מלימון לתורה, שמחה מלתפילה.

אמרתי,

כנראה שאתה לא שמת לב, חשבת שאתה מכיר את התשובה, אבל צריך לעשות את התשובה הזאת בפנים.

אם זה לא עובר מהראש ללב,

זה לא עובד.

יש עצה פשוטה, לוקחים כדורים של צחוק וצוחקים.

זה לא.

אתה לא מתכוון ריאליסטי כזה.

ריאליסטי, שאני מדבר על זה מפה, מפה, מה שאני הסברתי,

להעביר לפה ולוותר על החומר.

לוותר.

ולא לדאוג מהחומר.

כולם באים לתפילה, כמו שאתה אומר, מודאגים מה יקרה כשתיגמר התפילה.

הולכים לביזנס, הולכים לזה, יש בעיות, יש חובות, יש צרות, יש לשלם ארנונה, יש גז, יש חשמל, יש מים, יש טלפון.

זה הבעיה.

הם טרודים, טרודים בעניינים של העולם הזה.

אבל אם היו מפקירים את כל הדברים האלה ואומרים בורא עולם,

לא יעזוב ולא ייתוש את מי ששמח במצעותיו.

תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובטוב לבב,

מרוב כול, יש לאנשים גם הרבה, טוב, הרבה,

אבל לא עובדים את השם בשמחה. למה?

כי החומר תופס אותם, והם טרודים.

אבל אם הראש היה מכוון רק לשם אושר גדול.

תודה רבה.

תהיה בריא ושמח.

כן, הנה פה יש שאלה. שורה שלישית, מרים את היד, בבקשה.

הוא קיים בעתיד, הוא קיים עכשיו. זאת אומרת, האם אפשר לחיות על גן עדן עכשיו?

ומה העיקר של גן עדן?

גן עדן

קיים מאז הבריאה.

וגם

אני לא רוצה להפחיד, בשוויץ שמעתי שאנשים בהדים.

אז

גן עדן ככה, יש שני גן עדן.

לא גן עדן של שוטים,

מה שחושבים פה שמי שנמצא בשוויץ הוא גן עדן. לא, זה לא גן עדן.

זה לא גן עדן.

יש גן עדן תחתון, שזה בעולם הזה,

רוחני, בלתי נראה לעין של אדם,

אבל נשמות, כשיוצאות מן העולם הזה, נפתרות, יודעות

אחד מקומו.

זה אותו גן עדן שהיה בו האדם הראשון, שהוא היה פה.

גן עדן ששם הקדוש ברוך הוא האדם הראשון, זה נקרא גן עדן תחתון.

ויש גן עדן עליון בעולמות העליונים,

שהוא גן עדן

רוחני בדרגה גבוהה ביותר, לאין שיעור מהגן עדן התחתון.

אלה שני גן עדן שיש.

לא כל צדיק וצדיק זוכר גן עדן עליון,

רק בעלי מדרגה גבוהה ביותר.

לא ניכנס כרגע לחילוקים, יש על זה ספרים.

מי שלא מגיע לשם,

אז הוא הולך

לצד ההוא.

ושם עושים לו תיקון,

מרוק והכנה כדי להשתחרר מכל הפסולת והלכלוך שנדבק בו לפני שמכניסים אותו לגן עדן, כי בגן עדן לא נכנסים לשמות מלוכלכות או טמאות.

אז צריך לנקות אותם, להעביר אותם זיכוך.

יש כאלה לתקופה קצרה, יש ארוכה, יש אלפי שנים.

תלוי כמה לכלוך נדבק בו.

עכשיו, על מה אתה שואל?

האם זה במציאות?

קיים.

והאם מגיעים לשם? כן.

מי?

מי שמגיע לו.

ומה העיקר של גן עדן? מה העיקר של גן עדן? או, עיקרו, מהותו של הגן עדן

הושלה מחנה

והכשרת הנשמה לחיי העולם הבא.

זאת אומרת,

יש חמישה עולמות.

יש עולם הזה,

שווייץ,

יש עולם הנשמות,

זה השני,

גן עדן, ויש עולם השלישי,

שזה עולם ימות משיח,

שזה גם יהיה בעולם הזה בתקופה הקרובה בעזרת השם.

ארבעים שנה אחרי משיח שיתגלה במהרה בימינו אמן,

יהיה תחיית המתים,

זה עולם רביעי שבו יקומו כל הצדיקים שנפטרו במשך כל הדורות,

ויחיו יחדיו ביחד פה.

ויש עולם חמישי אחרון, קוראים לו עולם הבא,

שהוא השכר הנצחי האין-סופי לעולם ולעולמי עולמים במדרגה שהאדם זכה להגיע אליה.

יש לי קלטת שנקראת חמשת העולמות,

שבה אני מבאר באריכות כל עולם ועולם מה תפקידו,

מה יעודו ומה אדם יכול לעשות ולהספיק

בכל העולמות, ומה יכולים לעזור ולסייע לו גם אנשים שנמצאים כאן,

אם הוא כבר נתקע שם.

זה נקרא חמשת העולמות. אם תרצה גם תוכל לראות את זה באתר שופר.net בחינם,

קלטת חמשת העולמות.

אז העניין של בן עדן

זה שהנשמה מגיעה לשם,

היא מתרגלת לאור האלוקי,

שהיא לא הייתה רגילה לו, כי כשאנחנו נמצאים בגוף אנחנו מנועים

מלראות שכינה כמו שאנחנו לומדים עליה וכו'.

כשאדם יוצא, כשאדם חי לא זוכה, אבל כשהוא יוצא יכול לזכות לראות שכינה.

ואז היא מתרגלת ומסתגלת שם,

ושם היא נמצאת לפי גודל הזכויות שלה,

כמו רוב חוכמתו וגודל מעשיו שהוא עשה, הוא זוכה שם.

בינתיים בקבר הגוף

עובר את תהליך העיכול במקומות שהוא חטא בלבד,

מקום שהגוף לא חטא,

או שהגוף חזר בתשובה שלמה, זאת אומרת האדם חזר בתשובה והגוף היה נקי,

אם יפתחו את הקבר, ימצאו את הגוף שלם.

דין התולעים בקבר זה עונש ומירוק.

אז בינתיים הגוף,

אם הוא צריך לעבור את התהליך הזה,

רושם החטא שהיה בו מתפורר.

הנשמה עברה את הזיכוך והגיעה לגן עדן,

אז היא מתכוננת לקראת החיבור בתחיית המתים.

הנשמה תרד מגן עדן ותיכנס לגוף בתחיית המתים.

אדם יקום ונקב,

ויהיה במדרגה של אדם הראשון לפני החטא,

כמו שהיה בגן עדן.

נקי וזך.

אז יהיה אלף שנה ימות משיח,

ואחרי זה זוכה אדם לחיות לחיי העולם הבא לנצח נצחי.

את היום?

יכול לאדם לחיות היום את גן עדן?

בעולם הזה? כן.

לא.

אין אפילו שמץ של כלום, למעט

שבת היא מעין עולם הבא, אבל תלוי כמובן כל אחד איך הוא מכין את השבת.

לא הצ'ונט קובע את השבת.

צ'ונט זה טוב.

אבל איך אדם מקבל את השבת?

איך ההארה של הנשמה שלו בשבת? איך השמחה שלו בעבודת השם? איך לימוד התורה שלו?

איך הוא מנצל?

השקט, יש אדם שנכנס לשבת,

פתאום מנותק.

אין חובות, אין בעיות, אין דאגות. מנותק.

אתה יודע, כמו אנשים באים לשוויץ,

פתאום אה, הרים, שלג,

פשש, אוויר צלול.

בשבילהם זה גן עדן, זה כלום, זה גורנישט,

מיד גורנישט.

זה כלום.

זה גשמי.

אומנם ההנאה בראייה היא רוחנית,

אבל זה נקרא גשמי עדיין.

כשיש הארה פנימית בתוך הנשמה,

אין לזה שיעור. אדם מרוב שמחה יכול למות מאושר, למות ממש מאושר.

אנחנו לא מכירים את העונג הזה של גן עדן.

אתה יודע שאדם זוכה לחיות באמת,

אם אדם זוכה להכיר את האמת ולחיות בה,

זה אושר שאין כדוגמתו.

אדם שלא צריך להתפתל עם שקרים ועם כל מיני תככים וכל מיני דברים,

אתה יודע, זה אושר שהוא חי ישר,

שלם עם אלוקיו ועם הסביבה שלו,

זה אושר שאין כדוגמתו.

וזה עוד כלום, זה רק דבר אחד.

אדם שזוכה לעמות השם, שיודע שהוא עושה נחת רוח לשם,

וכל זה בחינות רוחניות,

וזה עדיין כלום.

האם אלוהים צריך את זה שנעבוד אותו?

לא.

הקדוש ברוך הוא לא חסר עבודה כי הוא עשה את הכל לבד, הוא לא צריך אותך.

אז בשביל מה אתה מטיף לי לעבוד לאלוהים? בשביל מה אתה אומר לי לעשות את הדברים האלה, אם הוא לא צריך את זה? בשביל מה אתה יושב פה עכשיו ואומר? בשבילך, לא בשביל. בשבילך. אבל הוא לא צריך את זה. הוא לא צריך את זה, אבל הוא אוהב אותך,

הוא ברא אותך בשביל לתת לך,

להעניק לך.

והוא רוצה שיהיה לך טוב,

אז כיוון שהוא רוצה שיהיה לך טוב,

אם אתה חכם,

תנצל את כל האפשרויות שהוא נותן לך בעולם הזה

כדי שיהיה לך טוב.

הרי לפני שאתה באת לעולם הוא היה, נכון?

גם לפני שבאת הוא היה. אז הוא לא צריך אותך.

ואם הוא הביא אותך,

ואחרי זה הוא לוקח אותך, אז הוא גם לא צריך אותך.

אז בשביל מה הוא הביא אותך? בשבילך, לא בשבילו.

עכשיו, כיוון שהוא הביא אותך כבר בשבילך, תהיה חכם.

תגיד, הוא נותן לי?

אז אני אנצל את הזמן,

אני אעשה את המקסימום בשביל שבאמת

אני אשכה לקבל את מה שהוא רוצה לתת לי.

כשאומרים שיש מפעל לפיס,

אתה רוצה לזכות בפרס? אם אפשר.

אם אומרים לך,

לא צריך לזכות בפרס,

אתה תהיה אחד מתוך 5 מיליון שיכולים לזכות.

אומרים, אם רק תקנה הגרלה,

תקבל את הפרס.

כדאי או לא כדאי?

אתה מכיר מישהו שיגיד,

רגע, רגע, אני לא מוכן לזכות בפרס.

מה האינטרס שלו שהוא רוצה שאני אזכה בפרס?

בשביל מה הוא נותן לי בכלל פרס?

למה הוא צריך לתת לי פרס?

בשביל מה הוא צריך פרס?

יש מישהו שישאל? הוא יפחד שיאבד את הפרס.

הוא הלך לקחת ישר את הפרס.

אתה צריך להבין, נתנו לך הזדמנות, קח.

הוא לא צריך אותך.

אתה צריך אותו.

ולך יש אפשרות להרוויח, ובגדול.

אשריך.

כן, לפניך, תן לו, יש לו שאלה?

כן.

כבוד הרב,

ישנו מצב מאוד מאוד רגיש ליהדות שיש היכוללות בנישואי תערובת.

הייתי רוצה לשמוע ממך בנושא איך הבעיה היהודית הזאת נפתרת או לא נפתרת או תיפטר.

תראה,

התבוללות זה מכה קשה ביותר לעם היהודי.

היא כבר הביאה עלינו את השואה.

השואה נבעה

מהתבוללות אדירה שהייתה באירופה וגרמה לאובדן רב של חיים.

ואז המצב היה יחסית

יותר קל מהמצב שבו אנחנו נמצאים היום, כי אחוזי ההתבוללות היום בעם היהודי, לצערנו, גדולים יותר לפי הסטטיסטיקות שנבדקו לאחרונה.

אבל כשאדם לא מחובר למקורות, לשורשים, לתורה הקדושה,

והוא חושב שהעולם הזה זה כמו המלך הראשון שבאנו לפה על מנת לחיות 70 שנה ולעוף,

ולא יודע שיש המשך ויש מטרה ויש תכלית לחיים,

אז מה אכפת לו בכלל אם הוא יהודי, אם זה גוי, אם זה פה, אם זה שם?

הוא לא יודע בכלל מה ה' נתן לו, איזה מתנה הוא זכה,

איזה ירושה מחכה לו, הוא לא יודע כלום.

אז הבן אדם הזה לא מבין בין ימינו לשמאלו, אבל הוא לא רואה שינוי בין זה לזה.

הקדוש ברוך הוא הציע את התורה לכל העולם.

אלינו הוא בא אחרונים.

הוא הציע את זה לכל אומות העולם.

הם לא רצו לקבל את התורה.

אנחנו אמרנו, נעשה ונשמע.

קיבלנו את התורה,

והקדוש ברוך הוא אמר לנו שאנחנו לא יכולים להתחתן באומות העולם.

התכלית של הבריאה כולה נמסרה ביד שלנו,

ואנחנו למעשה מנהיגים את כל הבריאה במעשה המצוות שלנו.

כל השפע בעולם שיורד, בזכות עם ישראל.

כל הצרות והמלחמות שבעולם, בגלל ישראל.

זאת אומרת, הכל נובע מישראל, כי להם ניתנה התורה שבה נברא העולם,

על פי התורה נברא העולם,

והיום היא נמצאת ביד שלנו.

ואיך שאנחנו מתנהגים על פי התורה, ככה אנחנו קובעים את המצב שלנו ושל העולם כולו.

אז כשהקדוש ברוך הוא אומר שלא לשאת בת אל נכר,

אז זה איסור גמור,

ואדם כזה מחלל ברית קודש שלו.

וזה עוון גדול מאוד מאוד מאוד, כי הוא מבזה את הקדוש ברוך הוא.

או הפוך,

או שיהודייה חיה עם גוי.

זאת אומרת, העונש על זה גדול,

והבעיות והצרות מזה הן גדולות ביותר לעם ישראל, וזה קטרוק גדול על כולנו.

יש דרך למנוע את ההתבוללות,

זה על ידי גרימה של הכרת היהדות לציבור הרחוק הזה.

וניתן לעשות את הדבר, וברוך השם, על ידי הפצת ה-DVD שאנחנו מפיצים בכל העולם, ועד היום הפצנו 14 מיליון קלטות, video, cd, חינם, בכל העולם.

אז הרבה אנשים מתעוררים להכיר את היהדות שלהם, הם לא יודעים בכלל שום דבר על היהדות שלהם.

וברגע שהם מתוודעים לדבר, והם מבינים את הערך שלהם,

אז הם מתעשתים ומחליטים לשנות דרך.

ורבים היהודים שזכו לשנות את דרכם ולהיפטר מהגוי או מהגויה,

ולחזור לחיק היהדות באהבה ובחיבה.

אבל לא כולם, לצערנו הרב, מגיעה אליהם האמת הזאת.

ועל כן אנחנו משתדלים מאוד, וגם הרב היינמן פה בציריך

משתדל בכל שווייץ להפיץ

קלטות ודיסקים ו-DVD לכל מבקש ושואל.

וגם לפני ההרצאה הזאת חילקו כמויות נכבדות מאוד שאנשים יתעוררו,

ואני מאמין שחלק מהציבור הגיע לכאן בעקבות חלוקה זו.

זה מה שצריך מבחינתי, אם תשאל אותי איך אפשר לתקוף את הבעיה, ובגדול,

זה פשוט מאוד לחלק כמויות אדירות של חומר כזה בשפות. יש לי את זה היום בשישה תרגומים,

את כל הקלטות, הדיסקים והכול בשש שפות.

לחלק את זה בקרב היהודים, כל מי שמכיר יהודי, לתת לו, לתת לו, לתת לו, לתת לו,

וככה להביא את האנשים להכרה.

אחוז נכבד,

אני מאמין שיחזרו בהם מהדרך הזאת.

תודה רבה.

תהיה בריא.

כן, הנה שם, עם חולצה תכלת.

בבקשה.

השבוע בארץ קרתה תאונה קטלנית ונהרגו רב ואשתו,

שהלכו להביא פרנסה לשמונת הילדים שלהם.

איך אתה מסביר לי שרב שכל החיים שלו התפלל ועושה מצוות והכול,

הולך ככה בשנייה אחת ואשתו, ומשאיר שמונה יתומים?

מה מפריע לך, שהוא מת או שהוא נהרג בתאונה?

שהוא הלך והשאיר את השמונה יתומים.

מה רצית, שהרבנים יישארו לעולם? מצד אחד הוא מקיים מצוות, עושה את הכול, והנה, קיבל כזאת מכה. אבל מי אמר שמי שמקיים תורה ומצוות לא ימות?

ימות, אבל למה עכשיו? אחורי שמונה ילדים עוד תינוקים. ובגיל 80, למה עכשיו הוא השאיר נכדים?

מה זאת אומרת, השאיר... ואם הוא ימות בגיל 80, אז יגידו הנכדים, למה עכשיו? בסדר, הוא ייתן אותם, אבל לא ככה, קטנים כאלה, וללכת.

הבנתי. הבעיה שלך כאילו שהוא שאיר קטנים.

הוא שאיר קטנים, וכשהוא עושה מצוות כל החיים שלו עד עכשיו, הוא היה צריך ללכת...

הבנתי. כן? בוא אני אגיד לך משהו. אתה יודע, היה צדיק גדול יותר מהרב הזה,

קראו לו רבי עקיבא.

אתה יודע איך הוא מת?

סרקו את הבשר שלו במסרקות של ברזל, עד שהוא נפח את נשמתו.

מה אתה אומר על זה?

קראו לו רבי עקיבא, והוא היה רבן של כל ישראל, הגדול שבגדולים.

איך סרקו את הבשר שלו, ככה, אתה יודע, עם ברזלים,

עד שהוא נפח את נשמתו?

איך עשרת הרוגי מלכות, כולם קדושים, תנאים קדושים,

מתו במיתות משונות?

אחד, דקרו אותו בשלוש מאות כידונים.

אחד, שרפו אותו עם ספר תורה ביד.

מה אתה אומר על זה?

איך יכול להיות שהוא קיים תורה ומצוות?

וככה עשו לו.

אלא יש חשבון שמיים

שידוע לפני הקדוש ברוך הוא,

והוא לוקח כל אחד לפי מה שצריך ובזמן המתאים.

עכשיו אני אסביר.

אם בן אדם עבר עבירה, נגיד,

שחייבים עליה סקילה,

סתם דוגמה, חילול שבת זה עונש סקילה.

והאדם הזה עבר על העונש הזה והחליטו מן השמיים שהוא צריך למות בסקילה.

פעם, איך הייתה סקילה? היו זורקים בן אדם מקומה שנייה על סלע ואז הוא היה מת.

זו הייתה סקילה.

היום, כשאין בית דין ולא דנים בכלל דיני נפשות,

אז מתים בתאונת דרכים.

או נופלים מאיזה מקום גבוה, או שנכנס בבן אדם דבר קשה,

וזה נקרא סקילה.

עכשיו, למה הוא מת?

הקדוש ברוך הוא יודע מה הוא עשה.

אם זה על עכשיו,

ואם זה בגלל גלגול קודם.

כמו שעשרת הרוגי מלכות הם היו גלגול של עשרת השבטים שמכרו את יוסף.

והקדוש ברוך הוא הביא אותם לעולם,

ופרע מהם לפי החשבון הזה.

אז או שזה על עכשיו,

או שזה על קודם.

אבל אין בן אדם שלא מת,

וכל המיטות פתוחות.

בן אדם שעושה מצוות והכול, מה אשמים הילדים האלה?

אתה שואל שאלה עכשיו על הילדים, לא על הילדים. אני נכון. די, די, די. ואלוהים לוקח אותו עכשיו. שמעתי. זה כאילו הביא אותם והשאיר אותם לבד.

הבנתי, הבנתי.

תראה, הייתה תרנגולת, הביאה כמה אפרוחים, שחטו אותם ואכלו אותם בארוח הצהריים. מה?

יש חשבון, תקשיב, תקשיב.

הקדוש ברוך הוא הביא אותו לעולם. הוא היה צריך להביא שמונה ילדים. זו עובדה, הוא הביא

שמונה ילדים.

אתה שואל עכשיו לא עליו, על הילדים. למה נשארו שמונה ילדים יתומים, נכון? הוא לקח אותו עכשיו. מי השאיר אותו? אותם. לא, אותו הוא לקח. בטח. הוא קיבל אישי. יתומים. כן. עכשיו,

נשאלת השאלה למה ילדים קטנים, לדוגמה,

נשארו יתומים, הם לא עשו שום עבון.

עד גיל 13 ילדים לא צריכים לקבל עונש כי הם לא חייבים במצוות, נכון?

כל מי שמקבל עונש עד גיל 13 זה לא על עכשיו,

אלא זה על גלגול קודם שלו, כי הוא לא חייב עכשיו,

מה לעשות?

אז הוא מקבל עונש על גלגול קודם.

מה הסיבה שהוא יתום?

יכול להיות שהוא גרם יתמות לאנשים אחרים והוא צריך לבוא לעולם הזה ולגדול כי יתום, מידה כנגד מידה.

אני לא מכיר את הילדים ולא את הגלגול הקודם,

אבל את החשבון אני מכיר.

כך כתוב בתורה,

שעד גיל 13 לא משלמים לבן אדם,

ועד גיל 13 זה על גלגול קודם.

לא רק ילדים שמתים.

כל מי שבא נכה לעולם,

בעל מום,

או שנייה בעל מום עד גיל 13 זה לא על עכשיו,

זה על גלגול קודם.

הבנת, היוני?

יש פה גלגולים, אתה מתכוון. סלטות.

צ'קליבה. צ'קליבה.

הבנת?

הנה, אפילו עכשיו אתה מתגלגל בצחוק.

כן, הנה פה יש שאלה אצל הנשים.

בקשר לתשובה שעכשיו נתת,

אז הרי לכל אדם יש תפקיד ותיקון בעולם הזה.

אז השאלה היא, האם אפשר לדעת מהו התפקיד והתיקון של כל אדם בעולם הזה,

ואם כן, איך אפשר להגיע לידיעה הזאת?

אי אפשר לדעת בדיוק מה התיקון של כל בן אדם,

אבל אפשר לדעת בדרך מסוימת.

אם אדם נתקל בקשיים מסוימים יותר מאנשים אחרים בנושאים מסוימים,

זה סימן שהוא צריך לתקן את הדברים האלה.

נגיד אדם, בדרך כלל יש לו משיכה לגזל.

הוא אוהב לשלוח את היד במה שלא שלו.

אדם כזה צריך לדעת שעיקר העבודה שלו היא לתקן את הנושא הזה של גזל.

אדם שכל הזמן יש לו משיכה להסתכל בדברים אסורים,

הוא צריך לדעת שעליו לתקן את הדבר הזה.

זאת אומרת, אדם שהיה כבר מתוקן מקודם

בדברים מסוימים, לא קשה לו לקיים אותם.

נגיד יש בן אדם שבא ויש לו נדיבות,

הוא אוהב לנדב כסף ולעזור לזולת והכול.

זה לא הדבר שהוא צריך לתקן,

זה דברים שבאים אצלו, דברים שקשה לו,

שהוא לא יכול לתת כסף.

שהוא לא יכול לעזור לזולת, שזה איפה שקשה לו,

שם הוא צריך לעבוד יותר.

זאת אומרת, זה סימן שאלה הדברים שהוא צריך לתקן יותר. לדוגמה,

כשהקדוש ברוך הוא ביקש ליתן את התורה לאומות העולם,

אז הוא בא לכל אומה ואומה, שאלו אותו מה כתוב בה.

אז לאחת הוא אמר, לא תרצח.

אז אמרו לו, לא, אנחנו לא יכולים לרצוח,

לא רוצים.

לאומה אחרת, אמרו,

מה, לא תגנוב, יש הצלחה בתורה? לא, אנחנו לא יכולים בלי גניבות.

לא יכולים.

למה הקדוש ברוך הוא, כששאלו אותו מה כתוב ב, אמר לכל אומה

את מה שהם לא יכולים?

היה אומר להם, תשמעו, בסך הכול צריך לשים טלית, זה הכול.

אז כולם היו מסכימים.

אבל הוא אמר לכל אומה ואומה, דווקא כשהם שאלו,

אמר להם את מה שקשה להם.

כי עיקר התורה היא לתקן את האדם במה שקשה לו ולעשות אותו צדיק.

אין דבר כזה שאדם לא צריך להתמודד.

אוקיי. עכשיו יש גם דברים אחרים ש...

כמו למשל, לדוגמה,

אם יש זוג ששנים אין להם ילדים, והם נושאים להילחם על זה שיהיה להם ילד

בכל הצרות האפשריות, והם לא מצליחים,

האם ניתן לנו להגיד שסימן שזה לא התפקיד שלהם שיהיה להם דלת, ולעזוב את המטרה הזאת, ולחשוב כאילו לקחת לעצמם ולסגר למטרות אחרות?

או שיש דברים שאדם כמו שכל החיים שלו צריך להילחם, כאילו הוא צריך

בכל דרך שהיא לנסות להשיג את הדברים האלה?

יש אפשרות

שאנשים באים לעולם שלא על מנת להביא ילדים.

זאת אומרת, בגלגול קודם שלהם הם עשו את התפקיד וקיימו את המצווה של פלו ורבו, והפעם הם לא באו על מנת זה.

יש מצב כזה.

אבל כל זמן שלא נודע לאדם שזה מצבו,

אז יש מצווה פרו ורבו,

אז הוא צריך להשתדל לקיים את המצווה.

אז אם יש עיכובים כאלה או אחרים,

הוא צריך לחפש עצות איך לקיים את המצווה.

עכשיו,

אלה שבאמת צריכים להביא ילדים לעולם, וזה לא בגלל גלגול קודם,

פעמים יש להם עיכובים בגלל חסרון במצוות מסוימות.

ואם הם היו עושים את המצוות המסוימות,

אכן היו נפקדים.

הרבה אנשים ניגשים ישר להפריה כזאת או אחרת ולעשות כל מיני ניסיונות פיזיים.

תדעו לכם כלל,

שורש כל המחלות, הצרות והאיסורים,

זה אי קיום מצוות.

אי קיום מצוות בא בדרך כזאת שבא לאדם חולי או איסורים או חסר בשביל לאותת לו,

אתה לא מאה אחוז, ועליך לתקן.

אבל אני מכיר, ברוך השם, מאות אנשים

שקיבלו על עצמם מצוות מסוימות ונפקדו.

המצוות פקדו אותם.

איך אפשר לדעת איזה מצוות חסר?

כי אם יש... אז בדרך כלל אני משתדל, במקרים כאלה,

לראות מה בעצם אנחנו עושים ומה לא,

ומחפש מצווה שאני חושב שבזה זה תלוי,

וגם שיש בה הכנעה לפני הקדוש ברוך הוא,

וכשאדם נכנע לפני הקדוש ברוך הוא,

אז זה הסיבה להצלחה.

אבל אם הוא בעל גאווה והוא לא מוכן להתכופף,

הוא רוצה להמשיך בדרכו,

אז זו אחת מהסיבות שהוא לא יקבל.

ואיך כל אחד יכול לעשות את התהליך הזה?

אם נדבר ספציפית על מישהו, אני אוכל לענות. אם זה מדובר עלייך, אני אענה לך.

איך כל אחד יכול להגיע לעשות את זה בעצמו?

אמרתי, אם תגידי לי על מי מדובר, אני אוכל לעזור. אבל אם אני מדבר וירטואלית...

לא רק לסוף את האפשרות לשאול אותך.

את שואלת על אחרים או את שואלת על עצמך?

ועלייך לא.

גם.

גם.

אז את נשואה.

טוב, אני שם לזה את הדברים האלה.

אולי.

תראי, היו נשים

שאמרתי להן לכסות את הראש

והיה קשה להן,

ואמרתי על זה שיכסו את הראש,

והן נפקדו.

כיסו את הראש ונפקדו.

היו כאלה של צניעות והיו כאלה של טהרת המשפחה

וכל מיני דברים כאלה.

ברגע שהם קיבלו על עצמם,

ברוב המקרים

היו נשים שנפקדו.

ונגיד,

נכון, לא נשואה ודתייה ששומרת שחייה לפי תואר למצואות כמו שצריך, ונגיד לא נפקדו בהן. איך היא יכולה להתפגש? לא. אה. יש שיכות חידושית.

כן. איך היא יכולה לדעת מה היא צריכה לקחת על עצמה?

למצוא שידוך, עכשיו אנחנו מדברים.

משה.

למצוא שידוך.

אם צריכים למצוא שידוך, צריך להתפלל להשם יתברך,

לעשות את המינימום המחייב, להיות קשורים לשטחנית בשביל למצוא את מה שצריך,

ועם תפילות וקבלה של מצוות כאלה ואחרות,

ניתן בעזרת השם יתברך להחיש את הדבר.

בשוויץ קשה מאוד.

אה, בשוויץ קשה? מי אמר להיות תקוע בשוויץ?

אחד מחפש זהב בסהרה.

נו, הוא אומר, אתה יודע, קשה מאוד פה למצוא זהב.

מה אתה מחפש פה? פה לא מחפשים בכלל.

הולכים איפה שיש הרבה גברים והרבה נשים,

מתחתנים, ואחר כך מחליטים איפה להיות, אבל אם תקועים במקום שיודעים שאין, אז איך אפשר לחפש?

כן.

זהו?

זהו?

מה, כאילו במקום, זה לא רלוונטי, כי כל המשפחה נמצאת כאן, למשל.

אז מה אם המשפחה נמצאת כאן?

אני לא רציתי כאילו לתת דעת איך...

מה אומר שהמשפחה כאן?

אם צריך ללכת

בשביל להתחתן, ארץ ישראל, לדוגמה,

אז הולכים בארץ ישראל על מנת להתחתן.

די מלכו, וגם בארץ ישראל, או איפה שזה לא יהיה, זה שנים מגבי שנים הדבר נסחר, ועושים את כל המצוות, את כל הסגולות,

את כל מה שיש לעשות,

ועדיין לא... את שוב פעם שאלת וירטואלית, או עלייך הפעם?

אני לא אוהבת לדבר ברצינות. אבל אין ברירה, צריך לתת ברכה למישהו בסוף.

חברי, אני אעשה איתך עסק קטן, בסדר?

תקבלי על עצמך ללמוד

כל יום חצי שעה ספר שערי תשובה של רבנו יונה במשך שלושה חודשים רצוף,

ובעזרת השם יתברך, יתן לך ברכה,

ואני מאמין שבזמן הקרוב תמצאי זיווג הגון.

אמן.

שערי תשובה של רבנו יונה,

שלושה חודשים רצוף, כל יום חצי שעה, כולל פסח.

מה השם בשם האימא?

ממש בסדר. תגידי לה, היא תגיד לי.

אורית מלכה? אורית מלכה. בת עופרה אילה.

בת עופרה אילה תזכה לזיווג הגון מהרה השנה.

ויזכו עימה

כל המבקשים למצוא זיווגה מהרה.

אמן.

שמחה תרצה, אמרת את עצמך, אילה.

שמחה תרצה בת עופרה אילה תזכה אף היא גם היא לזיווג הגון מהרה, מהרה. אמן.

כן.

שם יש שאלה.

נרים את היד, תעבירו לה את המיקרופון, כן, הנה.

יש לי שתי בנות

שיהיו בריאות, אבל אחת ירדה לחיה עם גוייף.

סליחה שאני אומרת ככה, תיתן לה ברכה ותחזור.

והשנייה לומדת, ואני רוצה,

היא בשידוך, אני רוצה בלימודים שהיא תצליח.

הבנתי.

מה השם של הבת שלך?

יש לי בעיה עם השמות, כי יש להן שמות גויים,

ויש להן גם שמות עבריים, אבל... מה זה שמות גויים?

זאת אומרת, אחת שעומתה בכחולים, ו... אבל הן יהודיות. הן יוביות, אבל בגלל שאני פה, אז רציתי לתת להן שם גוי.

לצערי זה היה ככה. מה פירוש לטעות האויב? קצת.

כן?

לא.

לא יודעת. זה לא גוייף, זה צרפתי, היא אומרת. טוב, אני, יש לי את השם של הבת הגדולה אישות, אז כמו בעברית שלי. רגע, רגע, אבל מי עם הגוי?

הגדולה.

שם שלה? שונטל. שונטל. בת?

אורלי.

אורלי. כן.

השם יזכה אותה... תתחילי לראות אותה, אני רוצה להתבקשת. השם יזכה אותה שהיא תשנה את הגול, אמן. ותזרוק אותו עם שתי מעיתות. אמן. אמן. תודה רבה.

רגע, מה עם השנייה?

השנייה לומדת.

מה? איך קוראים לה?

קרולין אסתר.

קרולין אסתר, בת? אורלי. אורלי.

השם יזכה אותה להצליח בלימודים, אמן.

תודה רבה. אני קריא לה מאחורה.

מה דרה?

כן. אני גם רוצה עסק.

הופה, כן, נו.

מה העסק?

ברכה לאחותי שלו, גם רוצה...

לילדים כבר שמונה שנים.

אני רוצה לקחת גם משהו על עצמי. רק שנייה, והיא לא פה.

לא, באמריקה.

הבנתי, היא שומרת תורה ומצוות?

כן. בעלה שומר תורה ומצוות? כן, היא סבירה שלי. הוא לומד תורה? כן.

טוב, תזכירי מה שאני אומר.

שהוא ילמד שעתיים תורה כל יום בתענית דיבור במשך שלושה חודשים.

רצוף.

היא תלמד חצי שעה,

שערי תשובה,

רבנו יונה, שלושה חודשים, כל יום רצוף.

ומה השמות שלהם?

מאיה ואברהם בן סימן. זה לא כך. מאיה בת? גילה. גילה.

ב? אברהם. אברהם בן? שרה. שרה. יזכו בעזרת השם יתברך לזרע חי וקיים מהרה.

שאלות, לא גורחות עכשיו. שאלות. שאלות.

כן. אתה יש לך שאלה? כבר שאלת. אבל הנה פה עם הכתום. תן לה כתום.

אני יהודי שהייתי נשוי ולא יהודייה, ויש לי ארבעה ילדים שלא יהודים.

כן. אתה יש לך שאלה?

כבר שאלת. אבל הנה פה עם הכתום. תן לה כתום.

אני יהודי שהייתי נשוי ולא יהודייה, ויש לי ארבעה ילדים שהם לא יהודים.

מתוכם שלושה בנות ובינה.

מה המעמד שלהם לפי התורה?

כיצד הם יכולים לקרב אותם אליו?

ובכלל, מה המעמד? הרי האלוהים הוא לא רק של היהודים,

הוא אלוהים של כל העולם.

מה המעמד של אלה שהם לא יהודים?

אשמח לשמוע את התשובה. קודם כל, הילדים שלך הם גויים.

עכשיו,

הקדוש ברוך הוא אלוהים של כולם, נכון? הגויים צריכים לשמור על שבע מצוות בני נוח,

ואם הם מקיימים שבע מצוות בני נוח, הם זוכים לחיי העולם הבא.

איך אתה מקרב אותם אליך?

אתה צריך להתייעץ עם בית דין,

תיכנס לבית דין פה בציריך, תגיד להם מה אתה צריך לעשות,

והאם ניתן לעשות להם דיור או איך,

ואז מה שיגידו לך, תשתדל לעשות.

אחר כך איך הדרכים לקרב אותם, זה כבר יותר קל.

בסדר?

ואתה כבר לא מחובר ללא-יהודייה.

לא.

ואתה בטח רוצה להתחתן גם עם יהודייה.

חי זה לא מספיק, צריך להתחתן.

אני לא מתחתן, אם יהודייה.

מהר הוא רותק.

אתה באיחור ועושה עבירות.

אז לא לעשות עכשיו עוד פארטי, מה שנקרא.

צריך לכתוב דף חדש,

אמיתי, וקדימה.

השם יעזור לך, שתצליח.

כן.

פה יש שאלה עם אוזניות. פה, פה. תנו, תנו, קדימה.

המתרגמים, להיות מוכנים.

כן.

יאיר שבי, אייר נפארגה,

זוהר פולגנד,

איש בינתיים יארנסו, יום דום פיברית רייטנד,

ומפרק בינתיים.

אייר נפארגה עם צהייה.

בינתיים ומתרגמים.

הוא אנשים לא קונפיירים.

מרחוק?

באמת, אברד מארגן כן מסעוד וחבי.

אייר נפארגה דירקט אמצעי.

מי בדראכם זה דאס, דאס מאנשי ישיבת הרב הזו בישיבת לרנר?

אייר נפאעלה כתורה האבוים.

ודאח צריך גיגנצעי תקעיין ככל דתורה בנט פרנר.

אייר נפאעלה גיגנצעי גרמיינדן גיגנאי אנדר אופה עצן.

ודאמין שאייר נפאעלה כתורה בישיבת לרנדה האבוים צריך אוף גיגנ אנדר אופה עצן.

מי אכלס מרגלית?

מי אכלס את גיגנאי עמבות ואינן הרב נוגל?

מי אכלס את פרנר ומצאוק כפי יצופה שטיינג?

שאלה קצרה.

מה הוא אמר?

כן אפשר להסביר לי? הוא ביקש.

הוא סיפר על עצמו שהוא נמצא, הוא התגייר וחי כבר עשר שנים ביהדות, הוא מתקרב יותר ויותר ליהדות ולומן,

ושואל את עצמו מדוע אנשים יושבים בישיבות ולומדים תורה בשמחה,

אבל בכל זאת הם לומדים ישיבה והם

חיים בתככים עם קהילות אחרות,

במריבות ובתככים, ולמה יש תככים בין קבוצות וזרמים שונים ביהדות.

כן.

ומכל מקום,

לצערנו הרב,

אכן יש לפעמים מחלוקות בין קהילות כאלה לאחרות.

אם המחלוקות הן אמיתיות

על דרכים בעבודת השם,

אז זה לגיטימי.

אם זה בגלל סתם מידות רעות, זה לא טוב, וצריך לתקן.

ומי שלומד תורה לשם שמיים,

התורה אמורה לתקן אותו.

ואם התורה לא תיקנה אותו, סימן שהוא לא לומד תורה

לשם שמיים,

וממילא הוא ימשיך עם התככים האלה כל הזמן.

התורה מסוגלת לתקן אדם בתנאי שהאדם מוכן לתקן את עצמו.

אבל אם בן אדם לא מוכן לתקן את עצמו ולא עובד על עצמו,

הוא יישאר תככן כל הזמן.

נאום.

בנקיץ

די מנגידי שטרייט סוכט אמקלפט.

די סטייאת הקאמפט וממילאים תרחק על זיהו דמי דתורה עוד רגילים דיינשטייט נטרי פודרוס אביימר.

או בין מהם קינדרהלט די תפילה איכט

אינן אינן אינגווימס דיבלארכי פרלם.

דמוס מנציק יעזר בבריפלין.

ומודם כמי סיימן הזמן בתפילה איכט די שטרייט איכט.

אף בנקציהו כה פתאום דיכאים די חס ושאול בלאסטנקרנן או דניכטר.

יכול להיות שהאדם בעצמו נלחם נגד התככים ונגד הרצון שלו לדריבה, למדון,

ובכל זאת לאותו אדם יש ילדים שמובילים אותו לדרך הרעה והם יכולים לגרום לכך. איך אפשר להתעמת עם כזה מצב?

אדם לא צריך להיגרר לא אחרי הילדים ולא אחרי השכנים ולא על ידי אף אחד.

הוא צריך לקיים תורה ומצוות,

ואם הוא יקיים אותן,

אז הוא לא ייכשל במה שהם מנסים להכשיל אותו.

תודה רבה. תודה רבה. דנקר.

דנקר.

כן.

כן שמה?

בבקשה.

כל דבר. ערב טוב. אני שואל את עצמי אם לא מרגשים מיתר יותר מדי.

מיתרנו מרגשים שמקבלים את התורה, יש תרי״ג מצוות, תעשה ולא תעשה. אם אני מסתכל על האדם הראשון,

הכל היה מותר חוץ מדבר אחד,

והוא הכיר את ה' הוא ראה אותו והוא הרגיש אותו,

והוא לא החזיק מעמד לדבר אחד.

ומאיתנו מבקשים כל כך הרבה דברים, ואם אני מסתכל על כל העולם,

אני רואה שאנחנו לא מחזיקים מעמד.

זה פשוט יותר מדי מה שאנחנו יכולים לעשות.

שאלה יפה מאוד,

אבל אני אסביר לך.

אדם הראשון

אכן הצטווה מצווה לא לאכול

מעץ הדעת,

אבל אתה צריך להבין דבר אחד.

המדרגה של האדם הראשון בשלמות שהוא היה חי בה,

זה לא מסוג העבירות שהוא עבר עבירה. הייתה לו פה טעות,

והטעות הייתה כזאת

שהוא רצה להיות יותר טוב ממה שביקשו ממנו.

אמרו לו שלא לאכול מעץ הדעת טוב ורע,

והנחש פיתה אותם לאכול דווקא,

ואמר להם, ויהייתם כאלוקים יודעי טוב ורע.

פירושו של דבר,

אתם כרגע, יש לכם יצר הרע מבחוץ,

ואתם יודעים את האמת כמו באינסטינקט.

לא צריך אפילו להבדיל בין רע לטוב.

אתם יודעים מה טוב

ומה נכון

מעצם זה שנבראתם ככה,

אבל זה לא חוכמה

לעבוד את הקדוש ברוך הוא,

כשאתה כאילו מתוכנת לידיעת הטוב

והיצר רע מבחוץ.

אם אתם תערבבו

את היצר הרע והיצר הטוב ביחד,

ואז בכל דבר ודבר תצטרכו להבחין בין טוב לרע, ותפרידו תמיד

את הרע מהטוב,

זה יהיה דבר גדול שכל פעם תוכלו לכבוש את היצר הרע שלכם,

וזה יהיה באמת מלחמה יפה והישג גדול,

ותעמדו בניסיונות,

וזה יראה לקדוש ברוך הוא שאתם מסוגלים יותר למעלה.

שפעם אחת לא נעבור על דבר אחר, כל הזמן

להיות במצב כזה.

והוא חשב שהוא עושה יותר טוב,

וזה הייתה הטעות והכישלון שלו.

לכן,

ביום הכולך ממנו מות תמות, נגזרה מיתה על אדם הראשון וכל זרעו אחריו,

ואנחנו אמורים לתקן את מה שחטא אדם הראשון.

התרי״ג מצוות הן לא הרבה,

הן הרבה בכמות,

אבל בעשייה,

אם אדם מבין שכל מה שהוא בא לעולם

זה בשביל להרבות כמה שיותר מצוות כדי לקבל שכר, כמו שהסברתי בהקדמה,

אף אחד לא יכול להגיד

שאם הוא נכנס לבנק

ונותנים לו סכין

בשביל למלא מהכספת כמה שיותר כסף,

אף אחד לא יגיד, הגזמתם,

כמה שקים אני צריך למלא?

מספיק לי, 5,000 יורו, ואני אומר.

אנשים ישבו 24 שעות וימלאו שקים ולא ירצו לאכול אפילו ארוחת צהריים.

למה?

כי הם מבינים שהם אוספים זכויות.

לכן,

אתה צריך להבין,

המצוות זה עול למי שמרגיש שזה כבד עליו ולא מבין

שזה בעצם שכר אדיר.

אדם שסוחב בשק אבנים במשקל 100 קילו,

הוא מרגיש רע מאוד.

אדם שסוחב שק

עם 100 קילו יהלומים,

זה קל מאוד.

תלוי מה אתה מבין בשעה שאתה עושה.

כן.

אבל אם אני לוקח כסף שגנבתי ואני שם בבנק,

זה לא טוב.

נכון. זה לא כסף שלי.

נכון. אם אני עושה יותר עבירות ממצוות,

מה עוזר לי את המצוות? יש לי בעיה עם עבירות.

קודם כל, שכר מצווה, מצווה.

שכר עבירה, עבירה.

אז זה לא מערבבים אחד עם השני.

עכשיו,

עבירות אפשר לתקן.

אם עושים תשובה,

מתקנים את העבירות.

זה לא כמו פה.

אתה נסעת באדום,

אומרים רפורט.

הוא אומר, רגע, רגע,

אדוני השוטר, אני חוזר בתשובה.

הוא לא מקבל את זה.

אתה תקבל רפורט.

אצל הקב' ברוך הוא אומר,

אפילו אם עברת עבירות רבות

והרבה שנים,

אם אתה חוזר בתשובה אמיתית,

דהיינו אתה לא תעשה יותר את העבירות האלה.

אתה מתחרט עליהן.

חרטה אמיתית.

אתה נקרא בעל תשובה,

ואתה

נמחק לך כל העבר הזה.

אז מצוות תמיד נשארות מצוות,

ועבירות אפשר לתקן.

אז מה הבעיה?

מה לא טוב?

צריך רק להחליט.

למטה?

תהיה בריא.

כן, שם על ידך.

תודה רבה. שלום. שלום וברכה.

יש פה הרבה נוער צעירים, הרבה אנשים צעירים,

ואני בעוד כמה חודשים, בעזרת השם, אני אהיה בן שישי,

ורק לפני כמה שבועות,

אני חושב,

התחלתי להבין מה זה כיבוד על רעינו.

הוא אמר שבאותו יום יעברו לי באות מהעיניים.

מצווה פשוטה ומצווה קשה.

הייתי רוצה, מכבוד הרב, איך הוא יכול להביא עולמות,

ולא ב-hardware, ב-software, בקודש,

איך אפשר לתת פה לכל האנשים

גם אנו ההורים שמנסים לתת את הכי טוב שיש בהם

לילדים שלהם, ולא יודעים,

אפילו לא,

לא לומדים מספיק תורה, לפעמים עושים הרבה דברים בחיים,

והזמן עובר, כמו שאתה אומר, טיק-טק, טיק-טק, טיק-טק, ומתי שומעים את ההורים.

בהזדמנות הזאת, הקדושה באמת,

הייתי רוצה לשמוע מפי כבודו, איך הוא יכול,

איך הוא יכול לחבר גם את המשפט הזה, אלא הייתי מידם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזר בזרעו ומבקש לחם.

השאלה היא,

איזה לחם, לחם רוחני או לחם,

איזה לחם, ואני מקשר את זה עם לחם רוחני.

כבוד הרב, אם הוא יכול להעביר פה לאנשים, גם להורים, וגם לילדים הצעירים והיותר בוגרים,

לא את המצווה, לעשות אותה כעשייה, אלא כהתרגשות,

שנוכל לסטות הלאה ולבדל את הילדים שלנו בצורה הכי טובה. מה השם שלך?

יצחק, בן חיים אריאל, יצחק.

מתי אתה נתמדת על המצווה ובעקבות מה?

בעקבות היסטוריה ארוכה של גידול ילדים,

שזה לא משהו פשוט,

וחוסר ליהוד תורה,

שמביא את הבן אדם לאי-הבנות,

לאי-הבנות, זה תוצאות שהן בורות, הם עדיין, כמו שהולכים למכולת עם עשרה שקל וקונים במאה.

זה רק לפני כמה שבועות.

לא, אתה מדבר אבל מעורפלי.

יכול להיות.

תגיד לי רק משהו.

יש לך ילדים?

יש לי ילדים.

הבנתי.

הם חיים איתך?

לא.

איפה הם?

חלק פה וחלק בארץ.

ויש לך קשר איתם?

פחות.

מי לא מכבד את ההורים? הם לא מכבדים?

אתה לא קיבדת את ההורים? אני לא.

אני היום עם המודעות הזאת שנוצרה בי,

אני לא ידעתי לכבד את ההורים שלי.

הבנתי. והילדים שלך הם מכבדים אותך?

בעזרת השם.

בעזרת השם זה אומר לא כל כך.

הבנתי.

מצוות כיבוד אבה הם היא מצווה גדולה מאוד,

החמורה ביותר במצוות

עשה שבתורה.

נכתבה מעשרת הדיברות, כבד את אביך ואת אימך,

למען יאריכון ימיך. התורה תלתה את אריכות הימים של הבנים

בכיבוד אביהם.

ואם חלילה לא מכבדים אביהם,

אז ההפך מאריכות ימים.

זאת אומרת, זו מצווה קשה,

קשה,

עד שאחד מהאמוראים בגמרא אמר שהוא היה מעדיף

להיוולד יתום כדי לא להיכשל בכיבוד אביהם.

בעיה אחר, שנולד יתום והצטער מאוד שהוא לא זכה להיוולד כשההורים שלו בחיים,

לקיים את המצווה הזאת.

עכשיו, זה תלוי כמובן בכל אחד ואחד.

ההורים הם בעצם שותפים של הקדוש ברוך הוא להביא את הילדים. שלושה שותפים באדם, הקדוש ברוך הוא, אבא ואימא.

הם נותנים את הבשר עצמות וגידים,

והוא נותן את הנשמה.

הקדוש ברוך הוא לוקח זוג הורים ונהיה שותף שלהם בבריאה של אדם.

הילדים צריכים להכיר טובה על זה שהם קיבלו חיים מההורים,

וכתוב עד כדי כך שאפילו אם הבן ממזר,

ואבא שלו אשם שהוא ממזר, שיש לו מום כזה,

חייב לכבד את אביו.

אפילו אם אביו רשע צריך לכבד את אביו,

כמובן יכול לסור ממנו ולבקש מאחרים שיכוונו אותו לדרך הטובה.

אם האבא והאימא באים

והבן יושב בראש הקהל,

והם מכים אותו ומקללים אותו ומבזים אותו,

וקורעים מעליו את בגדיו לעיני כולם,

אסור לו לפגוע בהם כהוא זה.

רק דבר אחד הבן יכול לבקש מההורים,

זה את הפיצוי הכספי על קריעת המגדים.

זאת אומרת, עד כמה התורה מבקשת מאיתנו שיהיה לנו כיבוד ומורה מההורים,

כמו כיבוד ומורה מהקדוש ברוך הוא.

אני מבין שאתה קצת כהן,

אני שומע אותך כואב.

יש לך קשר היום עם הילדים שלך?

מעט מאוד.

הבנתי. וזאת בעקרות מה, אתה יכול לפרט או שלא?

מעדיף שלא.

מעדיף שלא, אבל אם מתחילים להבין קצת מהתורה,

כן?

אז אם מישהו לא למד מספיק תורה,

ומצווה וכנראה כנראה כנראה ותראו לך,

אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא?

בהחלט.

אתה שומע תורה ומצוות?

לא מספיק.

לא מספיק.

אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא? בהחלט. אתה שומע תורה ומצוות? לא מספיק. אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא? בהחלט. אתה שומע תורה ומצוות? לא מספיק. לא מספיק. אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא? בהחלט. אתה שומע תורה ומצוות? לא מספיק. לא מספיק. אתה אוהב את הקדוש ברוך הוא?

מה הילדים שלך?

מה היית רוצה, שהילדים שלך יהיו חילונים או דתיים?

שילכו בדרך השם.

תגיד לי משהו, ואתה תהיה מוכן ללכת בדרך השם?

לעזור לאלכם.

בוא אני אשאל אותך שאלה אמיתית וכנה. אתה אומר שאתה עוד מעט חוגג שישים שנה לחייך

ולא שמעת תורה ומצוות

מושלם, כמו שאתה אומר.

לא הבנתי.

אתה לא אשם, נגיד. אתה לא ידעת, כמו שדיברנו קודם, שיש אנשים שלא נתוודעו ליהדותם מסיבות כאלה ואחרות.

אבל האם אחרי הטיק-טק,

טיק-טק,

טיק-טק, שאמרתי הערב, הבנת יותר?

ברוך השם.

אתה רוצה להיות המלך הראשון או השני?

ברוך השם.

אז אתה מוכן לקבל עליך היום, לדוגמה,

עול תורה ומצוות ולהחליט שאתה את שארית חייך עושה על פי רצון השם, לעשות נחת רוח לאביך שבשמיים ובזכות זאת הקדוש ברוך הוא יעשה לך נחת רוח מיוצאי החלציך.

האם אתה מוכן?

אני מוכן.

אשריך.

רגע, שנייה, זאת אומרת, אם אני מבין אותך ואתה מדבר איתי בכנות, אתה מוכן לקיים תורה ומצוות,

ואני שואל אותך שאלה נוספת.

באופן מעשי,

האם תהיה מוכן הערב,

לדוגמה, לקבל עליך מצוות ציצית?

כן.

יפה.

בגלל שאתה יהודי טוב וכשר,

ומוכן לעשות שינוי, שזה קשה בדרך כלל בגיל מאוחד, בגיל 60,

אני הכנתי לך הפתעה.

אמרתי לך, אם אתה אוהב את השם, השם אוהב אותך.

מתי פעם אחרונה ראית את הילדים שלך?

למה אמרת?

מתי?

חלק מהם?

לא היה עשר שנים, לא הייתי חלק, כי לא שמונה ושמונה.

הבנתי.

יש לך בן בשם

שמואל?

כן.

מתי ראית אותו לאחרונה?

לא שמונה ושמונה.

אתה יודע מה מצבו?

לא. הוא דתי? חילוני? אתה לא יודע.

דתי. אתה חושב.

ראית את הנכדים שלך?

הרבה זמן לא.

הבנתי.

אתה רוצה לראות אותם?

בזאת השם.

הבנתי.

אני יכול להראות לך אותם?

בבקשה.

אתה מוכן?

כן.

בבקשה. תסתכל על המסך.

זאת הנכדה שלך.

זאת עוד נכדה שלך.

זאת הקלה שלך.

זאת המשפחה שלך.

הם היום שומרים תורה ומצוות.

הבן שלך לומד היום בכולל

והוא לומד עם רונן דהן,

שהוא שחקן כדורגל שחזר בתשובה.

זה רונן דהן וזה הבן שלך.

הוא חזר בתשובה, יושב שלוש שנים בכולל,

והם לומדים תורה.

והבן שלך

נמצא על הקו עכשיו אצלי פה בפלאפון

ורוצה לדבר אליך.

הלו?

הלו?

הלו.

שמואל, ערב טוב.

ערב טוב מאוד.

מה שלומך?

הלו.

שמואל, אתה שומע אותי?

אני שומע אותך.

אתה רואה את אבא באינטרנט?

כן.

אתה רוצה להגיד לאבא כמה דברים חמים?

אני רוצה להגיד לו שזה כל כך הרבה שנים

שיש חיים בשלה שקר ויתר את פרק רע.

וכאילו האמת

שומעים

דברים טובים ותגידו אותם בשוק.

שומעים טובים בחיים,

גם בשיר וגם בכל הדברים טובים מאוד.

הלו.

כן, כן, שומעים טוב, תגדיר את הכול.

אני אומר שעושים טובים יום בחיים וגיור האמת בפעם יותר קרה, פעם יותר קרה, פעם עשרה שעה.

אבל אנחנו יודעים שמי שעושים לא ישמע נכונו חייבה, אז יש משמעות שאתה שלם על חוק.

או שהוא לא עמוד תמוך ואו שקף התעורבותו.

אני חושב שאנחנו צריכים לו לעזוב את קורי רוט,

ולידי אני בכל עובד.

ואני לומד משתדל לברוש שלושה שעות ביום,

ולבין איפה חייבו בכלל.

ולבין שאין לנו כלום בעיה שלנו, אבל לא הילדים,

לא הילדים, לא הילדים, לא הכסף, לא הפציעות,

לא המחר,

והעבר שנייה.

היא שחדש יכול לראות את ראשון בלילה,

הילדים, שבה יש דורי צביעו,

רק לדעת שהוא תלוי איש,

וקורא עולם שאפרה, שיש לנו פה תורה קדושה,

נצטרך לעסוק אותנו אל תיכון, כמו שכל אירועות חדש מתכבדים,

כמו אירועות יפניות ומתכבדים אותו.

נראה לנו נמצא ומתכבדים אותו, כמו שהאחד או ראש מילה,

בעזרת השם.

הם הרבה יותר טובים,

הרבה יותר יפים.

נכבדים,

הרבה צרות, לעשות את הראש עד שמונים,

וכל הכסף עוד עוד עד הרגל.

ומילה לאבא, מה אתה אומר לאבא?

מה אני אומר לאבא?

אני הקטמתי את הרגל כמו פעם הקודמת.

אמרתי לו, השם, אין אבאים לגבי,

לא רק לעשות אותי, לא רק לעשות אותי,

נגיד לי, זה מילה כזאת נתונים שלנו,

אבל אם נציג כאן מלפס לכל הדברים עובדים,

אני טוען עם אוטומציותו, במילות לגבי גזע הצידה,

זה כוכלו ומיידי.

הוא היה אומר לגבי זאת, כוכלו ומיידי,

זה כוכלו ומיידי,

בדיוק,

על נקודת העבודה שאתה רוצה להגיד לך.

חוק שלי בטח הוא תורה או נקודת אוטומציה של דבר אחר כזה.

יש את עצמת העולם הזה.

יש בורא לעולם, שסובבת את הגבור הזה,

שמוטמת באוויר,

שזועק את המים של אותו מקום כזה ואת היתרונות.

באמת הוא נוגד את מדינה ומחיה על כל העבודות של תורה.

מעולם הוא סופר פה,

חוק של דבר אחר כזה,

חוק של דבר אחר כזה,

אם הוא לא מתבוסס לבן אדם,

שייעלו וחוק של דבר אחר כזה,

חייתי ככה, חדשתי ככה, חדשתי ככה, חייתי ככה, עולם של

רפעמים,

ומבא יתמוך ועדו,

שמואל,

אני רוצה לתת את האפשרות לאבא להגיד לך כמה מילים, אם אפשר.

תשמע בבקשה.

כן, אדוני יצחק.

נער הייתי וגם זקנתי ולא הייתי צדיק נעזר,

וזרעו מרקש לאחריות.

אדוני עוז לעמו יתן, אדוני יברך את אבנות שלו.

אמן.

מה אתה רוצה אבל להגיד לבן?

תגידו על זה מילים חמות קצת.

אני אוהב אותך, תודה לאם שזכים איתי.

תודה לאל שאנחנו יכולים לתקן, בעזרת השם.

עזר, עזר, עזר.

אני מזמין אותך לבוא לבמה, לשים ציצית ולצאת לדלת בעזרת ה' בדבריו להעביד נושא בשמיים.

שמולי, אתה תעמוד בפני שרמאבה ארבע וננה ונזכו למצוות כיבוד אבים ושמחה עלינו ועלינו.

שמולי,

תודה רבה.

תודה רבה.

יצחק בן מרים, השם ירפא אותך ברפואה שלמה בכל האמרים והגידים, הרוחניים והגשמיים, אמן. ותזכו לתאחד כמשפחה אמיתית, אוהבת עולם, קיימת מצוות, וזרעכם יפרה בארץ בהצלחה מרובה.

אמן ואמן. אמן!

ברוכים קיבלו לשם.

שמואלים קיבלו לשם.

היום שמואל

לומד בכולל

עם חברותה שקוראים לו רונן דהן.

רונן דהן

זה יהודי שחזר בתשובה וקיבל עור מלכות שמיים באיצטדיון טדי האחרון.

הייתה לנו הרצאה, 20,000 איש,

ושם הוא פשט את המדים מעליו.

הוא היה שוער בקבוצה נצרת עילית,

ושוער שהיה לו עתיד

טוב וויתר על הכול,

וזרק את הנעליים לעיני עשרות אלפים,

ואמר, אני מניח הכול, והולך ללמוד בכולל.

היום הוא החברותה

של המן

עם שמואליק הבן של יצחק.

אני רוצה לעלות לכם את הקטע המרגש של רונן מהאצטדיון,

ואחרי זה נחליף איתו מילה בטלפון, ואוקיי.

בבקשה, אם אפשר.

עכשיו זהו מסעודי, מול מתיש. תראו את העבודה הזו של מסעודי!

מה שלא תגיד שיש סביבי!

זה איך הכדור הזה לא נכנס!

בן דיין מחלץ את דור שבע, וזה עדיין לא נגמר.

הכדור אצל רודריגל, עוד הצבעה.

עוד מגבי אתה לא מצליח להצביע על דהן.

שתי ההצלות היו של רונן דהן. פשוט מאוד.

שתי ההצלות ענקיות, ולשוער הזה.

כן, אנחנו עכשיו ממש בשריקת הבטיחה כאן, באצטדיון טדי. 20,000 צופים פה.

בעידת הבטיחה של העשור השלישי של ארגון שופר, בין הקורות, שוער הבועל נצרת, שוער הנערים של נבחרת ישראל בעבר, רונן דן!

מול רונן דן! שחקן של מכבי נתניה.

שחקן נבחרת ישראל בעבר עם 20 הופעות, שיחק שם שבע שנים. אבישי ז'אנו!

אנחנו מחכים עכשיו לשריקה של הרב עמלון יצחק, לבעיטה של אבישי ז'אנו. הקהל מתבקש להיות בשקט.

אבישי ניגנץ בועדות! איזה עצירה!

רונן דן!

מחיאות כפיים, רונן דן!

שועה של הבועל נצרת אשתקל!

ערב טוב גרל גדול.

עם קדוש.

כמו שראיתם, חבר'ה,

שנים של כדורגל,

שנים של עמל,

כביכול עמל,

חיים שאת האמת, חבר'ה,

שלא חסר בהם כלום,

כסף, מכוניות, בתים, תקשורת, מה שאתם רוצים.

אבל שנים

של חושך.

חושך.

בזכות היהלום היקר הזה,

זה בזכות הרב ליאור כחלון שליטה.

אני רוצה להגיד לכם, חבר'ה,

ראיתי הכל.

הכל. מה שאתם תאמינים לו. מה שאתם רוצים להאמין שיש, ראיתי.

אומר לכם את האמת,

רק שבת קודש.

לא רוצה את הכסף,

לא רוצה את הכדורגל,

אני לא רוצה כלום.

שבת קודש!

שבת מבורא עולם.

עם ישראל ערב זה לזה,

בזכות הרב הקדוש הזה, בזכות כל הערב הנפלא הזה,

רפואתו של דניאל בן שרה,

דוד בן זוהרה וכל חולה עמו ישראל, אני את הערבות שלי נותן.

לא רוצה כדורגל.

רוצה בית כשר נאמן בישראל, יגלתי לעתיד רותם וטרינה.

אני רוצה שבת קדושה, אני רוצה בית קשר בישראל.

את הערבות שלי אני נותן. בורא עולם, תיגל את העם הזה.

די לייסורים, די למכות, די, תן לנו גורם.

על המגרש הזה עמדתי נגד ביתר ירושלים, משחקים, הכול.

ככה קהל, הכול שקר.

אני רק רוצה לעשות תיקון אחד ברשותכם.

תנו אחריי משפט אחד, שלפחות הבורא עליהם יסלח לי.

תחזרו אחריי למשפט אחד שיהיה לי תיקון.

אדוני הוא האלוהים!

תודה רבה, חבר הכנסת. רגע, רגע, רגע.

אני מבקש ממך, אם אתה מוכן, לזרוק את הנעליים לקיקו.

קיקו, בוא, הנעליים שלי פה, אני זורק לך עוד.

איפה קיקו? למגרש, איפה קיקו? קיקו, איפה קיקו?

לעובדך באמת, ותהר איבנו, לעובדך באמת, ותהר איבנו, לעובדך באמת.

תודה.

זה רונן דן,

שהיום לומד M-80, והוא נמצא איתנו על הקו.

רונן, ערב טוב.

ערב טוב, רבנו, מבטאתך, הרב המוניצה,

רק ערב טוב לכל אחינו היהודים שנמצאים באולם,

ערב טוב לכל הצפוי בבית, ובכל זאת הוא ממש את האינקרנט.

רונן?

כן.

איפה הוא מתלומד?

טוב או לא טוב?

אה, אני רוצה להגיד לאבי יצחק, שנמצא באולם,

שיש לו בן שיום-יום שוקד על סד הלימודים בערבות ובמציבות התורה,

הוא בתשוקה,

ואני שמח וכאה שיש לי חבר כזה שלושים ושנייה סדנטר הלימוד,

ואני רואה את כל הנכדים של רבי יצחק יום-יום לומדים במוסדות תורניות,

ויש לו להתקעות על כך שלפי היום-יום עומדים את השם, ויש טמחה וברינה.

יש לי בקשה, רונן,

שתקדישו כל יום

עליהם השעה ללמוד ללקוט כיבוד עם ועין.

אין בעיה, אבל מה זה שיותר מידי דיברנו על יום יום ונקדיש את

המודעה הזאת, כבידת השם?

רונן, אוהבי ברוך, תהיה בריא, חזק ואמץ,

תמשיכו לשחור על התורה ותצליחו, אמן ואמן.

הרבה זמן חכים עכשיו. בבקשה.

אני תובע, אני פונה לכל ראש בראשים הבית ולניחתנו ולאחינו שמצודדים אותם.

אני רוצה להודות, באמת להודות, ולחזק את יצאתה על יום יום יום יום, רגע רגע, שאתה מטייד בכל אחדות העולם להפזיר את אחינו שיעבדו שמו השמיים,

ואני פונה לכל אחינו שיש לידם,

לעזור ולזייע ולתת,

לערכוש נופר, כדי לחזק את היתום הזה, שיחזיר את אחינו הביתה,

כי ההוצאות יבואו שההוצאות הן מרובות,

שהבינוס ברוך הוא יחזק את ידך רבנו וייצא צוריו לאדירה,

ורב תוצאות לרבי שמיום, הרב יום יום יקבלו,

שעוסק גם בסיכוי אבים,

ולפתח איפוח, יחזק את ידכם להחזיר את אחינו הביתה.

אמן, אמן, והשם ישמור אתכם.

אמן, וברוך תהיה, וכל טוב.

טוב, לפני שאנחנו ממשיכים,

אם כבר אמר רונן והזכיר,

אז בואו נעשה את מצוותו עד כמה שאפשר. מי שחושב שהוא רוצה באמת

להיות מן הזוכים

ולזכות את עם ישראל, שיזכו באמת להכיר את היהדות,

מי שרוצה להפוך רגע אחד, דקה אחת,

לחודש, לשנה,

מי שרוצה לזכות לשכפל

את הזכויות והמצוות שלו כמה שיותר.

נבקש מכם תרומה קטנה,

ואפילו בתשלומים, למי שיכול,

בשביל שבעזרת השם יתברך נוכל להפיץ

דיסקים,

DVD,

ברחבי הארץ והעולם, ובמופרד בשווייץ.

כל בן אדם שיוכל לשאת

תרומה של 1,000 פרנקים

בתשלומים בוויזה בכל דרך אפשרית. יש בתוך השקיות שקיבלתם על הכיסאות בפנים את האפשרות גם על ידי תשלום בדואר.

יוכל למלא פה את הפרטים ולהעביר אותם פה אלינו,

ויקבל גם ברכה בעזרת השם יתברך, יכתוב את השם לשם האימא,

ויקבל ברכה,

ונברך אותו פה ברבים למה שהוא מבקש, לרפואה,

לישועה וכו'.

בכסף הזה נשתמש להדפיס

דיסקים,

DVD, ונחלק אותם בשביל שאנשים יתקרבו לעמיהם שבשמיים.

אז נעשה הפסקה קצרה ל-3-4 דקות.

תפתחו את השקיות, כל אחד מה שיוכל,

בעזרת השם שתהיה זכות גדולה ונוכל לנגל את זה הלאה.

מוזיקה 3-4 דקות למלא ולמסור את זה לברנקים, ומייד אנחנו ממשיכים.

כן.

כבוד הרב,

יש לי שתי שאלות אליך.

השאלה הראשונה היא טיפה טכנית.

רציתי לשאול בתפילה בבית הכנפת

מה קורה אם שליח הציבור שלנו חוטא ומחטיא את הציבור. מה קורה אתנו, המתפללים?

האם זה גורם לנו שהתפילות שלנו לא יתקבלו?

שליח ציבור שאינו הגון, לא מעלים אותו להתפלל בשביל הציבור.

אם זה מייצג את הציבור, המצב שלהם בכי רע.

אנחנו לא יכולים להחליף אותו מפני שהקהילה מאוד קטנה.

מה קורה?

עדיף ללכת לבית כנסת ולהתפלל או להישאר בבית ולא ללכת, ישראל?

מה סוג החטאים והחטאים שמחטיא את הרבים?

הרבה חטאים שידועים, פליליים, ובין אדם לחברו.

מה זה חטאים לחברו?

מה זה פליליים?

דרוע ביותר, ענייני משטרה וכאלה דברים.

מה למשל?

מכירה של סמים, כאלה אישית. או, זה שליח ציבור, משהו עולמי זה.

כן, אנחנו יודעים.

מה עושים?

מה פירוש, הוא אוחז בתיבה ולא יורד? מה זה?

מה כוחו? למה הוא, יש לו כוח מפני שאין לנו מי שיחליף אותו. תהילה מאוד קטנה.

מה פירוש? יש לנו גם רב. רק הוא יודע להתפלל?

אפשר להגיד שכן.

אז אם יתפללו כולם ביחיד בבית, איך יתפללו אם הם לא יודעים להתפלל?

אין לנו פשוט בן אדם שיודע,

כמה אתם בקהילה?

50-60 אנשים. זה המון.

יש לכם כסף להביא מישהו מבחוץ?

אנחנו מביאים רק בראש השנה.

ומה עם כל השנה?

יש לנו בקושי מניין,

והבית כנסת הוא רק פעם בחודש.

אתם אורתודוקסים או רפורמים?

לא זה ולא זה, אנחנו באמצע.

אה,

הם סמים ככה.

מרחפים.

איכשהו, כן. תראי, אם אתם רוצים ברצינות להקים קהילה אמיתית יהודית,

אותנטית, מקורית,

אין מה לעשות, צריך להשקיע משכורת לחזן

שיבוא וינהיג את הקהילה ויעשה את מה שצריך.

אין מה לעשות.

כבוד הרב, סליחה, אני חייב להיכנס

לדבריה של הפירטים פה.

המצב הוא אחרת.

הקהילה היא קטנה וכולם יודעים להתפלל,

אבל אנחנו נמצאים במצב שאי אפשר,

בוא נגיד, לוותר עליו. זאת אומרת, במילים אחרות, אנחנו רוצים להתפלל,

אבל אנחנו לא יכולים לוותר את הבן אדם הזה.

למה לא יכולים?

מפני שהוא נמצא בוועדה או בוועד או בהנהלה של הקהילה,

נוזמה. הוא תופס שם מנהל בית-כנסת.

נוזמה.

אז השאלה היא, מה עושים?

מה שאנחנו רוצים לעשות,

אם היינו יכולים ל... תעשו בחירות חדשות.

ניסינו.

ו?

לא הולך.

למה?

יש לקוח.

מה זה? פיזית?

השפעה.

השפעה.

תראה, אם זה ממשיך ככה, כדאי לפתוח קהילה חלופית.

זה רעיון.

אוה.

עכשיו, מה בקשר לתפילה עצמה?

אנחנו רוצים להתפלל.

אתה יודע להתפלל? יודע. תתחיל להתפלל.

אני מתפלל כל הזמן. אז תעמוד בטבע ותתפלל, אם אתה לא כמוהו, כמובן.

חס וחלילה.

אוה. אז אין בעיה. הנה, כבר יש לך קהילה חדשה. יש הרבה כמוך שחושבים,

תפרשו מהמקום, תיקחו לכם מקום אחר,

יכולים לסחור מקום או אפילו להתחיל באיזה בית.

על זה אני מדבר.

וזה הכול, ולהתחיל לנהל קהילה כזאת

עד שתצליחו לגייס כספים, תרומות, עניינים,

ותבנו את עצמכם כמו שצריך.

אבל העיקר צריך להיות מחובר, כמו שהיא אמרה,

לרב שיודע הלכות ושיגיד לכם בדיוק מה לעשות.

אנחנו מחוברים, וטוב לנו ככה,

אבל כמו שאמרתי קודם, היא אמרה שאין רב, אבל, יש לנו רב שבא פעם ב...

מה זה פעם ב?

איך אפשר להסביר את זה? זה... הבנתי.

יש לנו רק חזן שמגיע לראש השנה לארץ במיוחד, לראש השנה ביום כיפור.

הבנתי. אתם לא... אבל אין לנו רב.

בקיצור, אתם אוספים מצוות כל השנה, בראש השנה, ועם מישהו שיעביר אותם למעלה ולהתראות עד שנה הבאה.

אז רגע, רגע, תקשיבו, יש לי רעיון אדיר, תשמעו טוב.

יש פה את הרב החשוב, הרב שלום ויינמן,

שהוא ברוך השם, סביבו יש הרבה יהודים

שמחפשים דרך, מחפשים

להתקרב לבורא.

תפנו אליו,

הוא ייתן לכם את ההדרכה,

הוא יסביר לכם,

הוא יעזור במה שאפשר כדי שתוכלו להגיע לתכלית שאתם מבקשים.

הוא נמצא פה,

תיגשו אליו, קחו את הפרטים,

והשם יעזור לכם, שתצליח. תודה רבה.

תודה רבה.

כבוד הרב. עוד מעט, כן. יש לי עוד שאלה יותר אישית. בבקשה.

איך יודעים אם השידוק או ההיכרות שהקרנו,

איך אנחנו יודעים אם הבן...

המיזוג הזה מתאים לנו, אם כדאי לנו להתחבר איתו.

יש הרי הרבה אנשים טובים שמכירים, ולכל אחד יש את המעלות שלו.

האם יש זמנים כלשהם כדי לדעת האם הוא מתאים לנו או לא?

צריך לבדוק אם יכולים לחיות ביחד,

ואם אפשר להתגבר על החסרונות של כל אחד.

על היתרונות לא צריך להתגבר, זה בסדר.

החסרונות זה הבעיה,

ואם מזהים אותם מההתחלה ויודעים שאפשר להתגבר עליהם, אז יש על מה לדבר.

אם לא, חבל על הזמן.

עכשיו, אין סימנים ואין כלום.

צריך לבדוק טוב-טוב ולדעת,

ואז מחליטים להתחתן.

מה, צריך לנסות כל הזמן? מה פתאום לנסות?

מה זה לנסות?

אנחנו כל הזמן במיסיונא.

לא לנסות, צריך להחליט.

מכירים מספר פעמים,

מדברים,

מזהים

את המוקשים,

אם מצליחים, נטרל אותם מנהם הטוב, ויאללה, להתחתן.

החרדים לא מנסים כלום.

נפגשים חמש עד עשר פגישות,

השלום על ישראל,

וברוב המקרים הם לא מתגרשים. ברוב המקרים.

זאת אומרת, מיעוט הגירושין נמצא בציבור החרדי בכל העולם, ואף על פי

שההיכרות הייתה קצרה יחסית.

בעוד שאלה שרגילים

לנסות

ולהכיר חמש שנים ועשר שנים,

הרבה מהם מתגרשים.

בעשר הפגישו על זה גם היה ניסיון.

נו, בסדר, אז תחליט.

אז כל הזמן, נסית. תראה, כשאתה הולך לעשות עסקה,

אתה לא נפגש עשר פעמים עם אותו בן אדם.

אחרי פגישה שתיים כבר אתה מזהה אם יש על מה לדבר,

ואם המשא ומתן יעלה על סרטון או לא.

אז אם בעסק שאתה משקיע בו לפעמים מיליונים של דולרים אתה גומר את זה ככה,

אז גם בזה אפשר כנראה יותר מהר אפילו.

אבל מה לעשר פגישות? אני חושב שזה כבר למכביר בשביל להכיר את הצד השני.

כמובן שזה לא תלוי רק בהיכרות.

צריך לברר מאחורי הקלעים,

מה יודעים על הבחור, על הבחורה, סביבה שמכירה אותם,

שכנים, חברים, ידידים, משפחה,

מורים, הורים וכו'.

אדם שרוצה לקחת שותף לחיים צריך לעשות את הבדיקות לפני,

לא להתברר אחר כך.

ההיכרות זה רק השלב הסופי

שבו בעצם מכריעים אם אנחנו מתאימים ויכולים לחיות יחדיו.

תודה. בהצלחה.

כן?

רגע, הוא כבר עם מיקרופון, אחר כך לתת לו פה את השאלות לשאול.

כן?

I like your help and I have three things.

כמה שנים לפני כן אני נהיה שומר שבת,

תודה רבה לבתי אבי.

תודה רבה לבתי אבי.

אני רוצה להגיד כמה זמן,

בניסיון לתת לנו לאחר חמש שנה לתת לבתי אבי ולתת לבתי אבי,

ובשבילה עם ברוך השם ללכת לבתי אבי המשפחה של המשפחה של אבי כי היא צריכה להיות

אופציה להחזירה לבתי אבי המשפחה ולבשבילה את זה לתת לבתי אבי המשפחה ובשבילה עם פנאסטנה.

ואני רוצה לשאול אותך מה אני יכול לעשות, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להיות עכשיו בשביל כל אלה דברים.

בבקשה, בבקשה.

אבי המשפחה פה?

כן.

היא הולכה בצניעות?

כן.

היא תקבל את הבתיה?

אני רק יכול להגיד את זה.

אה, אתה לא יודעת?

יומאמר שלאי קברו מובינו.

אה, היי.

זה כובע בשביל הערב?

זה קצת

בשביל הערב?

זה קצת בשביל אולי שבת.

אה, אולי שבת.

תראי,

את מבינה עגרית?

צד. יופי, קל לי.

אם תהיי מוכנה, בעזרת השם, ללכת בצניעות

מלאה

בכיסוי ראש כל השבוע,

בלי שערות בחוץ,

הכול מכוסה,

אני אברך אותך בזרע חי וקיים.

את מוכנה אבל?

את מוכנה?

שתשווי סיליס, שתשווי סיליס. מה זה ההתקפה הזאת? מה זה?

לא צריך לנסות, תנסה. לא, לא צריך לנסות. זה לא בעיה.

שמים ולא מורידים.

מה יש לנסות?

את צריכה, יש לך בעל,

את רוצה ילדים,

ומה אכפת לך מהשכנים?

מה יש לנסות? אם את מחליטה,

זה מה שיהיה.

כדאי לך, אני אומר לך שכדאי לך.

כדאי. אוקיי. מוכנה?

אני נותן לך.

בבקשה.

בסופו של דבר.

כן, יש לך כבר עוסקים?

ברוך.

ברוך. ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם, אשר קראנו וקיימה ולהיגיענו.

אמן.

באתי רגע.

אתה מוכן ללמוד תורה כל יום?

אתם יכולים ללמוד תורה כל יום?

אתה יכול ללמוד תורה כל יום?

בליישר.

בליישר, ברוך השם.

אתם רוצים ללמוד תורה?

אוקיי,

בבקשה.

בבקשה

אמן. עכשיו אני רוצה לברך אתכם מה השם שלך ומה השם שלך.

בנימין בן

ירמדר,

בנימין בן לאה פרידה

ובתי בת פורטונה,

השם יזכה אתכם לזרע חי וקיים מהרה ותצליחי בניתוח בקלות ויבטח לכם השם שערי פרנסה טובה, אמן.

עוד אישה שבפניה נשים כיסוי ראש, איפה היא?

אני פה עד ארבע שנים ואני רוצה להגיד לך, אם אני אקח משהו על עצמי,

אני יכולה לקבל את הכיף יותר מהר.

זה פאה או שער?

פאה. את מוכנה ללכת עם כיסוי ראש מלא?

אפשר משהו אחר?

תראי, ארבע שנים...

אולי ביום שישי בערב?

תראי, את רוצה שעבר אני אעזוב אותך לתמיד, או רק שישי בערב?

תשמעי, תשמעי. אני אשכנזי. גם אני.

עכשיו,

אשכנזי,

יש אשכנזים שהולכים עם כיסוי ראש מלא,

ויש אשכנזים שהולכים כמו שאת הולכת.

תראי,

היהודי שאת חיה איתו קשר אותך

ולא נותן לך לצאת.

את עגונה.

תעשי קשר על הראש עם מטפחת

ותתירי את הקשר ממנו.

וכובע גם טוב?

כן,

כובע טוב מאוד שמכסה את כל השערות.

כובע אינפייה?

גם אפשר, אבל מכסה את רוב השערות.

לקמדו, לטובסה. עד לחתונה הבאה.

בסדר. בסדר.

בבקשה.

אחרי שהוא יראה אותך ככה, הוא כבר יגרש אותך נייד.

מה השם בשם האמא?

אלכה בת חנה.

אלכה בת חנה, השם יזכה אותך לגט פיטורים מהרה.

מה עוד? אני רוצה הברכה לבן שלי בבקשה.

הבנתי, חשבתי לחתן.

כן.

אחר כך, טוב. מה השם של הבן?

מוישה בן אפרים.

מוישה בן?

אה, בן ערכה. ערכה, השם יזכה אותו לגדול צדיק, תלמיד חכם, ירא שמיים.

אמן. ויש שתי אחר שצריכים סיווג. תודה. שם?

מלכה בת חנה ויהוד אספס חנה.

מלכה ויהודית בנות חנה יזכו לזיווג הגון מהרה.

אמן. כן. מי יחזיק קודם מיקרופון? כן, הנה.

יושב ירצוי לברך אותך על בואך אצלנו פה בצירי על המעמד הטוב הזה, ויפה שאתה מזכיר אותנו בדברי תורה.

תודה רבה. ולהודות גם לכל הצוות שהיה בהכנה על בואך הלכה.

שופר סוויצלנד.

אני מודה לרב איינמן, מורי ורבי,

שהוא נותן בי כמעט כל יום תורה ושאלות ותשובות.

מודה לכל החברים שמצטרפים איתו כל פעם בתורה ללמוד,

ומודה לכל הצד שהגיע היום בערב.

אבל השאלה שלי לעניין,

יש לי שאלה בנושא של תפילה.

דיברנו על שליח ציבור, היא דיברה אחרת,

ולי מאוד מאוד מפריע דברים חזקים מאוד, עד כדי כך שאני כועס בזמן התפילה.

שאלה הציבור שעומד בפני התיבה ומתפלל מהר ובולע את כמעט רוב המילים,

ואינם נאמרים בצורה ברורה,

ואנחנו בכל זאת עונים אמן,

האם המעינה הזאת היא אמן חטופה, וברוך השם הוא חטוף,

או בגלל שאנחנו לא שומעים לגמרי את כל ההברכות.

זה דבר רצון.

זה לא אמן חטופה, זה שליח ציבור שחוטף את המילים.

האם אנחנו ממשיכים, או נמשיך להשאיר אותו שליח ציבור? יש לו בעיה בהיגוי, או שהוא סתם ממהר?

המהירות וגם היגוי. היגוי, אין לי בעיה, אבל המהירות היא הבעיה.

יש כאלה שאוחזים שלהתפלל מהר זה דווקא טוב, ותפילתם מהרה תקבל ברצון.

אני, כבוד הרב, נתן תשובה מאוד מאוד מהירה גם כן,

אבל ברוחי, אני עוד מתמודד על הדבר הזה,

ואני לא מקבל את זה. גם אני לא. בליעת מילים זה לא על פי ההלכה. צריך להגיד, ברור שפתיך,

ברור ימללו.

כמו בקריאת שמע, שצריך להפריד בין הדבקים.

ברוך וברוך לך על המילה הזאת.

עכשיו לשאלה לעניין שלי, אני חוזר לתשובה הרבה שנים.

אני לומד תורה, אני מרגיש זמנים קבועים לתורה.

אני מגדל משפחה די הגונה גם בדת וגם במצוות,

ולצער העולם אנחנו מגדלים דור, ולפעמים בגלל החברה או הסביבה שנמצאים בה יורדים מהפרק של התורה והולכים לדרכים אחרים.

האם אתה יכול לתת כמה דברים, איזה רצפט לאותן המשפחות, או לי גם,

איך נקרא באותם ילדים,

איתו נוער שימשיך לשמור את המצוות כמצווים בזמן שקיבלו את העול של התלילים? בדרך כלל הדוגמה האישית היא הקובעת.

נכון שיש השפעה שלילית מהרחוב,

אבל אם רואים בבית שההורים מקיימים את המצוות מתוך שמחה, מתוך הכנה למצווה,

ולא לוחצים יותר מדי במקום שלא ניתן ללחוץ, כי זה גורם הפוך,

ובאים באהבה ובחום לילדים.

זה יכול לסייע מאוד

להראות את החשיבות,

להעריך

תלמידי חכמים,

לדבר על תלמידי חכמים.

מאן דרכם רבנן

הביאן לבנין רבנן.

מי שאוהב תלמידי חכמים,

יהיו לו בנים תלמידי חכמים.

אז מה מפרשים אומרים?

שאם הילדים רואים שההורים כל כך מכבדים תלמידי חכמים, וזה הדבר הנחשב בעיניהם,

הם ירצו גם להיות כאלה שיהיו נחשבים מאוד גם בעיני הוריהם.

מכל מקום, הדוגמה האישית

היא הדבר הגדול ביותר,

ושהאווירה בבית באמת תהיה בקדושה ובטהרה.

לומר את הדברים המדויקים,

אנחנו שומרי שבת, מדברים הרבה על תורה. יש לכם טלוויזיה בבית? אמת. זה הבעיה.

בוא נאמר שבתקופות מסוימות התבילת סגורה, אמרתי שסגרו. כן, אבל זה לא עוזר, כי אם אתה מכניס את הרחוב לבית, מה אתה מבקש מהילדים שיוצאים לרחוב אם בבית יש להם רחוב?

לא חשוב, אני לא כל כך בעד הנושא הזה, כי אם ילד

הורג יש לו את הדרך, יתכוון.

ולתת דוגמא. לא עוזר. הדוגמא היא טובה כשהיא מושלמת, אבל אם הדוגמא היא לא מושלמת,

אתה אומר, אל תהיה כמו ברחוב, ואתה מביא לו את הרחוב לבית. למה שהוא לא יהיה כמו ברחוב אם אתה מחשיב את זה להביא את זה עד לסלון בבית?

מי אמר שאני אמר לו שאתה תהיה כמו ברחוב?

תראה מה שיש בבית. אמרתי, למד מה שיש בבית. כן, אבל אתה מתכוון, הוא לא מסתכל על מה שיש בבית. נכון, אבל אתה מתכוון, תהיה כמו בבית ולא כמו ברחוב.

והוא רואה את הרחוב בבית גם,

אז הוא אומר, אני כמו בבית,

אני ברחוב.

התשובות מדויקות, אבל אני עדיין לא מקבל אותן.

לא שלם ממה שאתה אומר. זה ברור, כי אתם בפלוויזיה בבית.

תזרוק את זה, אתם בפלוויזיה בבית.

בסדר. שיהיה מושלם.

בסדר.

שלום לכבוד.

או, הוא שואל שאלה יפה.

אם הוא יזרוק את הטם בפלוויזיה מהבית,

איך הוא יראה את ה-DVD?

מהקומפיוטר?

מי אמר שצריך? לא צריך. אפשר לשים דיסק ולראות.

חוץ מזה, אתה יכול לקנות סקרין

ולראות על סקרין בלי טם בפלוויזיה.

ויש גם DVD קטן, קטנצ'יק כזה מתקפל. אתה יודע, אתה יכול לקחת אותו אפילו בנסיעה.

שאלה פה על הבחור.

קודם כל הייתי רוצה,

לפני שיש לי כמה שקל דברים,

להודות לכל אחד ואחת מהנשמות שהגיעו לפה,

כי אני פחד פה כמה שנים,

והתחלתי להיות מודע שיש כאב

בלבבות של כל אחד ואחד מהאנשים שיושבים פה.

זה סוג של כאב שאי אפשר לתת לו נחמת מילים סטטיים, מכליים,

שכליים.

יש אנשים שפשוט מאוד הגיעו לפה היום בתקווה לקבל עידוד,

לקבל תמיכה לגב ולהגיד

כל הכבוד.

יש יהודים שחיים במדינה הזאת, שהם דור שני, שלישי ורביעי,

שעדיין יודעים מה זה כיפה,

ואפילו שלא שזו שבת,

ואפילו שלא עושים צנוע,

ואפילו שחיים גויים,

והם בתהום, בתהום, בתהום,

אבל הם מחזיקים במה שהם מצליחים. וזה בפני עצמו,

זה בפני עצמו מגיע לכל אחד ואחד

שמגיע מהחושך הזה ונשאר. ואנחנו עם,

בין אם אנחנו למעלה או למטה, כולנו אחים בדם,

בנפש ובמשפחה. ואני רוצה להגיד

לאב ולכל אחד ואחד פה תודה רבה, ואני ממש ממש שמח ומעודד אתכם, וכל הכבוד. דבר ראשון.

יש לי שאלה שמפריעה לי הרבה זמן,

ואני יכול לומר בשביל עצמי, ואני חושב שגם בלשון של כמה אנשים פה,

יש סיטואציה בעולם החרדי,

יש הרבה צאצאים בעולם החרדי שחזרו בשאלה.

התגלגלו בבית חרדי,

הלכו לישיבות,

שקדו וראו, ובאיזשהו שלב נזרקו,

ברחו, חתכו, לא משנה מה.

הנשמות האלה הן הנשמות הכי הכי גבוהות.

וזה לא מסתדר.

זה לא מסתדר שבן אדם שכביכול מבין משהו ורואה ונותנים אותו,

עושה אחרת. ואתה אומר, טוב, זה הבחירה שלו.

אבל יש משהו יותר עמוק.

ואני מבקש מכירה מהרב.

היה פה היהודי אמותו כזה שדיבר במבטא יפה ושאלת לרב איזושהי שאלה לגבי העולם הזה, פרס, לא פרס,

עושים לי טובה, לא עושים לי טובה.

לי אישית, אני הרגשתי שאני התחברתי לרגש שלו, לא לשכל שלו,

והוא בעצם רצה להבין מה רוצים בעולם הזה.

הרי אם העולם הזה הוא עולם של מכניות ופקודות,

ואנחנו רובוטים, אז למה העולם הזה נעברה מלכתחילה?

ומשהו ברח,

כביכול הבאנו תורה שהיא עוד איזושהי מסכת של מכניות והכל פקודות.

טוב שכלי והכל צריך להיות פרפקט, הרי אין שלמות ואין שום אדם שיכול להגיע לשמות כי יש רק אחד שמשלם.

אז איך אפשר בכלל מלכתחילה לחשוב שהשם יברך בצדקה שאנחנו נשלם? זה לא יכול, זה לעולם לא יגיע לשלמות.

הפרס הוא בעצם, שמה? שאנחנו באים לפה לעשות פקודות ואז מה? ואז הכל עולה לפי סדר, אנחנו רובוטים, יש תוכנית, יש מפה, ואנחנו פשוט לוקחים על הצ'ק פוינט של הדרך. והרבה אנשים לא מתחברים כי אין בזה שום רגש, אין לב.

האנשים, הרבה אנשים מרגישים היום שהתורה,

לקחו את התורה ולקחו את השם יתברך והפכו את זה למשהו אכזרי,

משהו מיכאלי, משהו של סדר,

משהו קר, משהו סטטי.

השם יתברך, לפני שהוא אחד שיושב על כיסא ומצביע על קול אחד, זה עונש וזה שכר, הוא אבא.

הוא אבא שלנו,

ואבא אוהב ברחמן.

הוא רחמן לפני הכול.

נו, אז מה אתה רוצה להגיד?

שאני לא מבין איך זה שהרב מצפה שעל ידי זיקוקים וסרטים ומוזיקה אנשים יכולים,

אישה שבאה ושמים אותה על הראש, שמעתי, אז מה אתה מצפה?

שהרב ינסה לבחון את הרגש, מה זה לבחון? נתחיל לרקוד? לא. אז מה נעשה? לראות את הפנימיות של הבן אדם, איך הוא זועק אליך.

מה קשור למה הוא זועק?

אתה רוצה שנשים את התורה בצד? לא,

אני חושב שיש איך שתשים כיסוי ראש היום, והיא מופעה רע, ונלכת הביתה, וקשה להם את זה, והיא מרגישה שקופאים אותה על זה, ולא מבינה את הפנימיות של הדבר, והיא לא צריכה מעצמה,

והיא עושה את זה בשביל איזה רב שיושב על הבמה,

ואז היא אומרת, אבל רק שנייה,

יש פה את הראשי של השמיים, וזה איפה אני והוא?

שמעתי. עכשיו בוא אני אסביר לך מה אתה אומר.

זאת אומרת, אתה אומר, בוא אני אתרגם את זה עכשיו לאישה, לדוגמה, ששמה כיסוי ראש, והיא רוצה שיהיה לה זרע חי וקיים, ויש לה גם ניתוח בכתף וכו'.

אתה אומר, תשמע, הרופאים האלה מכניים.

הם לוקחים אותה, שמים אותה על השולחן,

חותכים את הכתף ומתחילים לתפור, ועושים מכנית.

צריך שהיא תבין,

שהדוקטור יבין את הפנימיות שלה,

מה הכאב בכתף,

מאיפה הוא נובע,

שידבר על ליבה,

ולא צריך ניתוח אולי בסוף, כי עצם זה שהוא יבין בכלל,

שתחזור עם כתף שבורה הביתה, העיקר שהיא תבין.

והוא יבין את הפנימיות, זה העיקר.

זה לא מה שהקדוש ברוך הוא רוצה. הוא רוצה שאנחנו ננתח את היצר הרע שלנו.

יצר הרע שלנו זה גם הצגת הדברים שאתה מציג.

זה יצר הרע במאה אחוז.

כל השיטה וכל מה שאתה מדבר,

זה מאה אחוז יצר הרע.

למה?

כי השם רוצה,

כן, את הפקודות, הוא קורא להן מצוות,

ציוויים, חוקים,

משפטים, כן, פרשת משפטים, כן, זה מה שהוא רוצה.

והוא לא מבקש ממני שאני אחדור לפנימיות של אף אחד,

הוא רוצה שאני אתן הדרכה מה צריך לעשות.

וזה עובד.

נכון,

אדם ששם כיסוי ראש אף על פי שהוא לא היה מוכן לזה נפשית,

הוא נכנע.

והקדוש ברוך הוא רוצה את הכניעה, זה מה שהוא רוצה.

למה?

כי כשאדם חוטא, זה לא רק, שנייה, זה עובד מגאווה.

אין אדם חוטא מתוך ענווה, אלא מתוך גאווה.

ובשביל להוריד את הגאווה צריך הכנעה.

כשאדם אומר, אני רוצה קודם להבין,

אני רוצה קודם זה,

הוא שם את עצמו במקום שהקדוש ברוך הוא לא ביקש ממנו.

אל תבין ואל תעשה טובות, תעשה מה שאומרים לך,

וזו ההבנה הכי גדולה.

חייל שבא לצבא ויבוא עם טענות כמו שלך,

צבא כזה ילך לאיבוד עם כל העם שהוא יגן עליו.

למה? החייל יגיד לקצין,

דבר אליי ללב,

תסביר לי,

אל תיתן לי פקודות,

קפוץ, סע, תילחם, תירה, תהרוג, הלו,

בוא נבין מי זה ערבי,

מי זה אויב,

בוא נבין את ליבו, בוא נקשור איתו קשרים, בוא נעשה ככה.

עכשיו מלחמה, חביבי.

באמצע המלחמה אין זמן ללימודים כאלה.

עכשיו צריך להילחם,

מקבלים רק פקודות ועושים. את הלב שמים כרגע בצד ועושים מה שצריך.

זה שיש לב זה טוב מאוד, בטח שיש לב.

זה שאבא הוא אבא, כבר אמרנו, אבינו מלכנו.

אבל למה אומרים אבינו מלכנו?

כי אם אתה חושב שהוא רק אבינו,

אתה חוטא גדול.

הוא גם מלכנו ומלך. מה קודם למה?

אבינו מלכנו. אבינו קודם למלכנו.

זאת אומרת שאומרים כל אבא. לא ככה.

צריך לעמוד. אני אסביר.

צריך לעמוד את הקדוש ברוך הוא לשם ייחוד קודשא ברוך הוא בדחילו ורחימו.

ורחימו ודחילו.

בדחילו זה ביראה,

ורחימו זה אהבה.

זאת אומרת, צריך לעמוד את השם ביראה ובאהבה.

אבינו מלכנו.

אומרים לך הוא אבינו, נכון.

אבל אל תשכח שהוא מלכנו,

ומלך יכול להוציא להורג גם.

זאת אומרת, אתה צריך להבין.

הקדוש ברוך הוא האבא, אב רחום וחנון,

אבל עד שאתה תתחבר עם הלבבות ולהבין את הכול,

להגיע לדרגת אהבה זה לא כל אדם זוכה.

בגלל שיש עקמיות בספר של אהבה. לא, בלי קשקושים. אבל זו פשוטות. מה קשקושים? עזוב, עזוב. תלמד, הרמב״ם,

הרמב״ם, בעלקות תשובה, פרק עשירי, אומר שדרגת האהבה היא הגדולה ביותר והגבוהה,

ורק הצדיקים

זוכים להגיע לדרגה כזאת לאחר הרבה הרבה עבודה.

עיקר העבודה היא מתוך יראה,

והלוואי שנגיע לעבודה מתוך יראה.

הרב אולי יכול להסביר,

אז מה זאת אומרת שיש יראת שמיים לחיים,

ויש גם יראת שמיים למיטה?

יש הרבה חרדים שהולכים היום ברחוב ועושים את כל התורה,

והכול מפחד ומאיומים. הלוואי שאני מוזכר, הם לא עשו כלום. הלוואי שאני, איך זה שווה משהו?

איך זה שווה משהו? איך זה בורא עולם שיוצר נשמה שהיא חלק שלו? שמענו, שמענו. והיא כל-כולה פחד. היא לא מכירה את אבא שלי. שמענו, מכירה, מכירה. אם אני יודע ממי לפחד,

אם אני יודע לפחד,

הלוואי שאני אקיים את הכול מפחד.

הלוואי.

אז אני אהיה בטוח מסודר.

הלוואי.

הלוואי.

אדם שצריך לחצות את הכביש

לא צריך לאהוב

את הכביש,

לא צריך לאהוב את אלה שבנו את הכביש,

לא צריך לאהוב את העירייה.

צריך לפקוח עיניים שמאלה, ימינה שמאלה, ולעבור בזהירות.

העולם הזה זה כביש.

זה גשר צר מאוד.

לא מספיקים לעבור אותו, כבר נגמר,

וצריך לשים לב שלא ידרסו אותך בדרך.

אם תהיה שקוע באהבה כשאתה עובר את הכביש,

אחת מהמכוניות עלולה לעבור עליך, כי היית שקוע באהבה למי שעשה את הכביש.

אתה צריך להיזהר קודם כל, כי הרבה מכשולות יש בדרך.

אהבה זה מדרגה, הלוואי שנזכה לאהבה,

אבל זה יצר הרע גמור, כל מה שאתה אומר.

אני לא מסכים איתך. ברור היה מההתחלה שאתה לא תסכים. אבל אני יכול, אני רוצה להגיד. אתה גם לא שאלת שאלה.

אתה רצית להציג את הדברים שלך בפני הקהל. אם תן לי סיימת. אני אשמע אותך עד הסוף. בסדר. אבל אתה גם פנית ישר לקהל, הודית להם.

אמרת, צריך לשבח אפילו אדם שחי עם גוי על זה שהוא שומע. רגע, ככה אמרת, זה מוקלט. רגע.

כשאמרת, יש דור ראשון, שנייה, דור שני, שלישי, רבע. עוד זוכרים מה זה כיפה.

צריך להודות להם ולעודד אותם. אז זה בסדר, הם רוצים לקנות, הם יכולים למחוק אותם. לא, הפוך. אני באתי לציבור שביקשתי שיגיעו דווקא חילונים.

ועבדו פה מאוד מאוד הרבה בשביל להביא כמה שיותר אנשים שהם רחוקים ולא יודעים.

זה לא היה ערב לדתיים.

זה שהגיעו כמה דתיים,

זה הגיעו אשריהם.

אבל המטרה הייתה בשביל לקרב רחוקים.

זאת אומרת,

אני רץ בכל העולם בשביל כמה שיותר חילונים לקרב אותם.

אבל אתה מבין

שאם אני אשב לנתח את האישיות שלך עד שאני אענה לך,

יעבור הערב ויעברו עוד ערבים ולא נגיע לשום תכלית ובסוף לא תעשה כלום. ואני ואתה נרקוד ביחד ונלך הביתה. אתה תישאר כמו שאתה ואני כמו שאני, ולא עשינו כלום.

אין מה לעשות.

בערבים כאלה צריך להספיק, צריך לענות וצריך לעשות.

ולפעמים זה... זה אני מבין. זה לפעמים גם ניתוחים.

אבל אתה יודע,

ניתוח מטרתו לא לחתוך בן אדם,

אלא להביא להבראתו.

ומה לעשות? לפעמים צריך לעבור ניתוח.

אוקיי, אז הנה יש שאלה שאלה.

כן. השאלה היא כזאת. אבל קצר. קצר מאוד מייד.

למה אנחנו נמצאים היום במצב שבן אדם...

שהוא לא שכונת תורה מצוות,

והוא רחוק מאוד מאוד,

נמצא בכף המופניים למטה,

בערכיות למי שווה יותר, מי יותר קרוב למלך, מי המושלם והצרישות. פשוט מאוד, הקדוש ברוך הוא אומר,

מי צדיק ומי רשע,

מי שמקיים את מצוות התורה נקרא צדיק, מי שלא עושה אותן או שמורד בהן או זה, נקרא רשע.

אם יחזור בו, ייקרא גם צדיק. לא רק צדיק,

אלא מי שחוזר בתשובה,

במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד. הוא לא מפסיד את האפשרות שהוא יכול להעלות,

ואפילו יותר מצדיקים.

אבל מה לעשות שהוא בחר בינתיים להיות בצד של הרשעים?

אדם שאומרים לו, אני נותן לך חיים,

נותן לך בריאות, נותן לך הכול,

תעשה בבקשה מה שביקשתי, והוא עושה הפוך,

לוקח את החיים,

לוקח את הבריאות,

ועושה עם זה נגד מי שנותן לו חיים ובריאות.

אז מה נקרא לו? צדיק?

אני נותן לבן אדם נשק להתגונן,

והוא מפנה את הנשק אליי.

זה צדיק?

תודה רבה.

כן, הינה יש פה יהודי שעומד כאן יד המצלמה. תודה.

יש לי בן בישיבה,

ואמרתי לו שיש הרצאה של הרב אמוני יצחק,

אבל אני לא הולך.

הוא אמר לי, למה אתה לא הולך, אבא?

אמרתי לו, אני כבר מכיר את כבוד הרב, מה שהוא אומר זה עשר,

ואיך שאני נראה לי, אני לא אלך, כי אני כבר מכיר את הרב, וכל מה שהוא אומר זה מאה אחוז.

אז אין לי פה, אני לא בא להתווכח.

מה שכבודו אומר, אני מסכים,

וגם לפני 25 שנה עשיתי אצל כבוד הרב שבת בקרם התימנים.

חזק וברוך.

ואני לא מצטער על זה, באמת היא, היה טוב, וכבודו גדול מאוד. באמת כל הכבוד.

אבל. אבל. הבן שלי נמצא בשידוך,

והוא ביקש ממנו, אם אתה כבר הולך לכבוד הרב, הוא הולך גם בשבילי,

ותבקש ברכה ממנו.

כן.

ויש לו ברכות, אבל אני רוצה את כבוד הרב שייתן ברכה, ואני נותן 200 פרק תרומה לשופרנט.

יפה. תן ברכה לעד שלי.

הבנתי.

זאת אומרת, שמה יהיה לו?

הוא חרדי, דתי.

שמעתי ברכה, שמה?

זיווג טוב. זיווג טוב. ומתי פרק זה גזול?

האמת היא, אני לא רוצה הרבה להתפלסם ולהיות גאוותן. אל תתגאה. תהיה עניו, תהיה עניו. רגע. אבל בפסח לארץ שלחתי 20,000 שקל לתלמידים. זה אשריך.

ואני יכול להוכיח לך. רגע, רגע, רגע. אני חתום. רגע. די.

והם נתנו ברכה וזיווג?

אני מאמין שכן, אבל... אז לא צריך להשקיע.

לא, לא, לא. אני נותן. כי אני אף פעם נתתי לשופר לב. או! עכשיו אני רוצה... כבודו פעם אמר לי... אל תהיה קמצן, תן. היה לי מסעדה בתקווה. היה לי מסעדה בתקווה כמו דרשת המזוזה הראשונה. עכשיו, רגע, מתוק. אנחנו נעשה עסקה. אני אתן לו ברכה, אתה תיתן אלף פרק. לא מוכן.

גם אני נו.

יהיה בריא. גם אתה.

קדימה, תן לו שמה מאחוריו.

רגע.

לא, לא. הוא לא צריך. הוא יכול לכלכל את כולנו.

אבל לאט לאט אל תדאגו. בסוף הוא ייתן, כי הוא רוצה שהבן יתחתן.

כן.

בהתחלת הערב ראינו סרט על המסע פה, לפני שהייתה על הבמה. כן. ובאיזשהו שלב ראינו נגיד פסל של אדון הרצל נופל על הרצפה ומתפוצץ.

כמו שמזמן ראינו את הפסל דאב אליו ומישהו אחר. סדר חוסיין, אתה מתכוון. אכן. כן.

וזה מאוד דומה. אז רציתי לשאול, למה יש בסרט הרצל שנופל ומתפוצץ?

ומיקי, מזה אני לוקח, וגם מפלטות אחרות ששמעתי ממך,

שיש לך בעיות עם האדון הרצל.

יש לו בעיות. לי אין בעיות.

אז תסביר לי אז מה הבעיות שלו? או מה היו הבעיות שלו על העם השלום?

כן, על העם השלום.

ומה הבעיות שלך?

לי אין בעיות. או של הארגון שפנים אדוני ארצח. אז אני אסביר לך.

תראה, הבעיות שלו היו

זה שהוא

שנא את היהדות שלו,

הוא שנא את התורה,

הוא העדיף שכולנו נהיה נוצרים,

הוא פעל בשביל שנהיה נוצרים,

הוא לא מל את הבן שלו האנס,

הוא קרא לילדים שלו בשמות של גויים,

הוא הדליק את עץ האשוח עד יומו האחרון,

וגם כשאמרו לו שימול את הבן שלו כיוון שהוא רוצה להיות מנהיג של יהודים,

הוא לא הסכים בשום אופן,

וזה מקצת מהדברים הטובים שהיו לו.

הוא כתב גם דברים קשים שגרמו לאנטישמיות נגד היהודים.

יש סרט שנקרא הרצל ותות,

כדאי שתראה אותו סרט דוקומנטרי,

תיעודי, עם מקורות מתוך כתביו,

יומני הרצל,

ותראה, תראה מה אומרים עליו,

אנשים חילונים,

חוקרים, דוקטורים ופרופסורים.

מי היה האיש?

הוא מת ממחלה שלא הסביר אפילו מה היא בגיל מסוים.

הוא היה בעל מחלה שהיום עוצרים על זה אנשים ומכניסים אותם לבית סוהר הרבה שנים,

ולפי מה שאמרו עליו

גויים שהוא ניסה להתחכך איתם,

הוא היה קצת פסיכופת.

אוקיי, יכול להיות. אני מקווה שהוא לא היה בלי טעויות, ברור. לא בלי טעויות.

כמעט ולא היה דבר שהוא לא טען.

אוקיי, אני גם, אני, כמו שאמרת, אני גם קראתי את הספרים שלו, או כמה מהם.

אז איך אמרת עליו השלום?

כי, זו השאלה שלי, או חלק מהשאלה שלי. אני רוצה לשאול אותך, אתה מקבל, אבל,

את העובדה שהוא היה בן אדם חשוב בהקמת מדינה, מדינת יהודית. לא. בכלל לא.

למה? בכלל לא.

הוא היה הבלוף הציוני שהציונות רצתה לתת

צורה של אדם שיקימו מודל של יהודי חדש

שהוא נראה אוסטרי,

שהוא שומע את השירה והמוזיקה של וגנר,

ושהוא יהיה מודל כנגד היהדות

האורתודוקסית שהייתה אלפי שנים.

זה היה המודל שרצו להקים בארץ ישראל,

והציונות נכשלה.

היא לא הצליחה.

ראש הממשלה הראשון,

בן גורגור, מנוחתו שדה בוקר,

אמר שתוך 30 שנה לא יהיה יהודי חרדי בארץ ישראל,

והוא טעה.

יש מיליון בעלי תשובה בארצנו.

אני רק רוצה להגיד, אני לא אומר שהרצל היה גיבור,

אני לא מרים אותו על השמיים. גם הוא לא אומר, כן.

אבל אתה גם לא מקבל את ההודעה שהוא תרם?

הוא לא תרם, הוא לא היה אפילו חוזה. ניסו להציג אותו, שתבין.

ניסו לה... זה לא היסטוריון.

זה לא היסטוריון.

תשמע. הוא ירד עם אנשים שנתנו כסף.

תשמע, תשמע.

שנינו יודעים שבלי כסף, אתה לא יודע שבלי כסף לא קל. תשמע, תשמע.

הוא,

ניסו לצייר אותו כמו נביא, כמו חוזה, כמו...

אתה מבין? זה לא בסדר. זה לא בסדר. לא משנה, לא משנה.

אתה צריך לדעת דבר אחד.

את הבלוף הזה כבר חשפו חילונים, לא דתיים, חילונים.

כל שנה יש עכשיו בארץ יום חרצל.

אתה תראה מה הם יורדים עליו שם, החילונים,

אז תבין בדיוק, אתה מבין מי הוא היה.

היום כבר מותר להגיד. פעם היו מכסים, היום כבר לא מכסים,

אומרים את הכול.

היה מישהו שהיה יותר חשוב ממנו, אבל הוא היה ספרדי,

ולכן הציונות לא לקחה אותו, למרות שהוא היה בקונגרסים הראשונים,

וחרצל ידע שהוא יותר חשוב ממנו,

והוא אפילו דאג שיזרקו אותו מאחד הכינוסים האלה, השלישי, הקונגרס השלישי.

קראו לו ברוך,

ועל שמו יש היום,

כמו שהציונות יודעת לעבוד,

יש הרצליה,

הרצליה זה על שם הרצל, עם הפסל שלו,

הדמות שלו שם, מעל איזה דוד,

שמו אותו שם, קשור עם מזיקים,

ובפאתי בפאתי הרצליה יש על השם של ברוך את תל ברוך.

הבנת?

זה מה שהם יודעים לעשות.

אבל אם תקרא את ההיסטוריה טוב, אז תבין, תבין,

איך בנו את כל המודל הזה.

אני אומר שהם אין אפשרות באמצע.

אין בעיה, אתה יכול לשים אותה אפילו בהתחלה.

תהיה בריא.

כי הרב בן ארוץ... רק שנייה, שנייה, כן.

כשהרב ייתן לי ברכה, שיהיה לי מזל,

וגם חינוך קר, ובעזרת השם, עזיבות הנכון.

שם?

שושנה בת לאה. שושנה בת לאה, תזכירי, זיווג הגון הראוי לך מהרה.

תצליחי בחינוך הילדים כראוי.

בהצלחה ומעשה ידיך.

אמן.

תעשו, תעשו.

כן, בבקשה.

על הרופץ את

פורג'ירק, פורג'ירק לפרנסה לפי סדר ראש השנה, ראש השנה.

אני חושב שזה היה נורמלי כי זה היה דרישה כי זה דיז חרדי,

כי זה דיזו כי הוא חיפה את חומותיהם מארץ ישראל על כוס של הברמסה.

אני חושב שזה היה תיסוי של כל הברמסה לפי סדר ראש השנה, ראש השנה שקצה עונקסק מארץ ישראל גדולה, ווואלה.

כן, בבקשה.

אומרים שהשף נותן פרנסה מראש השנה,

אז אם זה ככה,

למה יש חרדים אפילו שאומרים שאי אפשר לעלות לארץ ישראל בגלל הפרנסה?

למה זה אומר שהפרנסה מראש השנה עד ראש השנה רק חוץ לארץ?

שאלה יפה, יפה, יפה.

ובכן,

כתוב בעיני כסיל בקצה הארץ.

מי שחושב שפרנסה נמצאת רק בחוץ לארץ הוא כסיל,

הוא טיפש,

כי הקדוש ברוך הוא מפרנס בכל העולם כולו.

הנמלים בארץ ישראל אוכלות כמו הנמלים בשוויץ.

והיהודים שנמצאים,

יש, יש, אתם לא יודעים, יש, יש.

אבל בארץ ישראל יהודים אוכלים, ובחוץ לארץ גם אוכלים.

רק הניסיון מטעה שאנשים חושבים

שבחוץ לארץ יש פרנסה יותר. הרי כתוב במפורש

שכל הדר בחוץ לארץ

דומה כמי שאין לו אלוקה,

כאילו אין לו אלוקים, חס ושלום.

למה?

כי כל שערי פרנסה של כל העולם כולו באים דרך השער של ארץ ישראל מעל הר הבית,

ומשם זה מתפזר לכל העולם.

והעולם למעשה מקבל את התמצית

ממה שצריך.

האדם נידון לפי זכויות ועוונות.

אחת מהעוונות גורמת שהוא יגור בחוץ לארץ.

אז זאת אומרת, לא כל מי שמתפרנס הרבה בחוץ לארץ,

זה מראה שהקדוש ברוך הוא חפץ שיישאר שם,

אבל פעמים היצר הרע אומר, תישאר אצלי ואני אתן לך יותר.

כי ארץ ישראל נקנית בייסורים.

להיות בארץ ישראל,

הארץ שהקדוש ברוך הוא היווה למושב לו, זה המקום החשוב ביותר.

משם יורד השפע האלוקי לכל העולם.

כל הנבואה בעולם באה דרך ארץ ישראל.

משם עולות הנשמות ויורדות הנשמות.

זה המקום שמחר הקדוש ברוך הוא.

אז מה?

הוא ייתן פרנסה לאלה שנמצאים בחוץ יותר מאלה שפה?

אם הם מקבלים יותר פה,

הם צריכים לדאוג,

אולי זה עונש בשביל שיישארו יותר פה במקום שיגיעו לארץ ישראל.

כי ארץ ישראל נקנית בייסורים,

וכל השפע והטובה האמיתית היא דווקא בארץ ישראל.

אבל בגלל שבייסורים,

אז לכן שם פעמים הניסיונות הם יותר קשים.

יש לי עוד שאלה.

אה, את יודעת עברית?

יפה. למה דיברת איתם צרפתי?

לא, אוקיי. אני לא מקווה קראנו.

אז אני אנסה להגיד בייגי. טוב, אני אנסה להגיד בצרפתית.

אז

דיברנו על הכיבוד עדיין.

אמרת כמה דברים.

ואני רוצה לדעת עד

כמה מישהו יכול,

כאילו צריך לכבד את ההורים שלו,

ואם הוא צריך לכבד,

גם אם זה עושה רע,

הוא ידע את שמו גם ככה. כן, אומרים ככה. אם זה עושה רע, למשפחה שלו, כאילו יש מישהו שמתחלטן עם ארץ'ים וזה,

וההורים שלו עושים לו בלאגן בחיים,

האם הוא צריך ללכת עם המשפחה,

כאילו האישה והילדים, או בדרך של ההורים?

אישה שנישאת לגבר

היא פטורה מכיבוד אב והאם,

בעל חייו.

לא שהיא פטורה לגמרי,

אבל רשות בעלה עליה,

והיא צריכה להישמע לבעלה.

כמובן שבעלה צריך גם לאפשר לה לכבד את ההורים,

ויש בזה הלכות איך וכמה.

מכל מקום היא צריכה לשמור על השלום בית שלה עם הבעל,

כמובן כשהולכים על דרך התורה, לא כשהוא רוצה לעשות.

עכשיו,

ואם ההורים,

אם זה גורם לכל מיני חיכוכים במשפחה,

צריך למצוא דרך בשביל הזהב להגיע להבנות עם ההורים

בדרך מנומסת,

בדרך ארץ,

ולהביא אותם להכרה שהחיים עם המשפחה הם העיקר,

וכמובן שלא מזניחים את ההורים.

יכול להיות שזה יהיה קשה,

אבל בדרך כלל במשך הזמן זה מסתדר,

אם מדברים בדרך ארץ ונימוס.

אבל לא, לא ההורים.

הילדים מדברים אל ההורים בדרך ארץ ונימוס.

ואם ההורים כל הזמן אומרים, תעשי ככה, תעשי ככה, תעשי ככה, תעשי ככה, נגד מה שהיא צריכה לעשות,

לא צריכים לשמוע בדברים האלה שהם נגד מה שהתורה מצווה.

ואין פה עבירה על כיבוד הבאים.

כן, עוד שאלה?

כן, בבקשה, קל.

מה קורה במצב שרוצים לעשות גישור בין קהילה שהיא חרדית

לקהילה שהיא חילונית?

איך עושים את הגישור הזה?

איך פותרים בעיות הלכתיות כמו להביא אנשים חילונים לבית כנסת ביום שבת,

אם הם באים עם הרכב,

אין אפשרות כזאת בעולם,

אסור לתמוך בדבר כזה,

ושיתפללו בבית אם הם רוצים,

צריך לקרב אותם,

אבל אסור לגרום לבן אדם שיבוא בשבת ברכב לבית הכנסת.

בשום אופן לא.

עד כדי כך

שאפילו אם יש ברית

שהתורה אומרת

ביום השמיני ימול את בשר עורלתו,

והמצווה היא דווקא ביום השמיני,

ונופלת הברית ביום שבת קודש,

ובעלי השמחה והמצווה

צריכים להזמין אורחים ממשפחה שהם יודעים שהם יבואו תוך חילול שבת לברית,

פוסקים שדוחים את הברית.

או שלא מזמינים אותם,

או שדוחים את הברית אם זה יגרום לחילול שבת, שיגיעו אנשים משבת לברית.

תאר לך עד איפה זה.

זאת אומרת,

זה לא נקרא לקרב אותם,

אלא הפוך,

זה להשתמש בתורה תמיד כמו שרוצים, כאילו למטרות חברתיות.

אין דבר כזה.

אבל צריך להשתדל לקרב אותם באמצע השבוע.

צריך לעשות מפגשים באמצע השבוע.

צריך להביא להם חומר שיראו,

אבל לא בשבת.

השבת לא תהיה קורבן לדבר הזה.

כן.

בבקשה.

רציתי לשאול לגבי חזרה בתשובה.

דיברתי עם אנשים שאמרו שהם ראו שעור מגלה להם,

ובעקבות זה הם חזרו בתשובה.

אני מחכה לאור הזה כבר הרבה זמן. הנה הוא מהאור, תסתכלי.

אני לא רוצה לעשות דבר לא בכפייה, לא בפחד,

לא במרמה.

אני לא רוצה לעשות את עצמי.

אני לא רוצה לעשות דבר שאני כאילו מרגישה אותו.

אני גרמתי גם לאנשים שיחזרו בתשובה. אני מעודדת את זה,

אני תומכת בזה, אבל יש לי מין רתיעה,

או אני לא יודעת, אני מרגישה כאילו,

יש דברים שאני אוהבת לעשות, כמו לשיר או ללכוד,

שאולי אחרי זה אני צריכה לוותר על זה. אני לא יודעת.

פשוט

זה צריך איזשהו אור?

לא, לא צריך אור.

צריך להבין דבר אחד, לשיר ולרקוד זה יפה וטוב, ואין בעיה, בפני נשים.

לא צריך לשיר ולרקוד בפני גברים.

אז לא יפסד שום דבר, רק את הגברים.

עכשיו,

דבר נוסף,

לא צריך לחכות שזה יבוא מבפנים.

חובות צריך לקיים גם אם זה לא בא מבפנים.

אי-אפשר להגיד למס הכנסה, תשמע, לא בא לי לשלם לכם,

כשיבוא לי מבפנים,

טעיני הוא על הרסי,

אבל כרגע לא בא לי, אל תקפו עלי,

אין דבר כזה.

חובות מצוות צריך לקיים,

והאור יבוא.

יש אור, כן, יש אור,

לא פלורסנטים,

יש גם אור רוחני שנשפע אל האדם, בפרט כשהוא עושה מצווה,

ואפילו אם הוא לא יודע ולא מבין, עצם זה שהוא יודע שהוא מתחבר למצווה

צווה בקיום המצווה והוא עושה את רצון אביו שבשמים,

אז זה כבר יוצר לו הארה פנימית כזאת

שגורמת לו להמשיך הלאה ולעשות עוד ועוד, והוא מבין את הערך,

וככה הוא הולך ומתקדם עד שאת אומרת שהוא רואה אור.

זה לא אור במושגים כמו שאנשים מבינים,

אבל יש דבר כזה.

תודה.

אפשר להתחיל, נכון?

כן,

אני עושה מצוות שהן, זה לא שאני לא צריכה ממך. זה ברור, אבל אני מדבר שאת, אולי אני הולכת לאט מדי.

בטח,

בת 12 היא צריכה כבר להיות צדיקה,

כבר,

אבל כשאדם מחליט אני רוצה להגיע לשלמות,

פירושו של דבר אני יוצאת לדרך.

אני לא בוחרת ובוררת בין מצוות,

כי אז את מקיימת את מצוות מצפונך ולא מצוות בורך.

את צריכה לקיים את מצוות הבורא.

ואם הוא אמר,

את אמא,

לא היית רוצה שהילדים שלך יבררו בין המצוות שלך.

את אומרת, תביא לי בבקשה את זה, הוא אומר, זה לא.

זה לא.

משהו אחר, אמא, לא זה.

מה אני אמה, מה אני אמה. אם אתה כל דבר אומר לי ככה וככה, איך זה?

אפשר אולי לקבל

ברכה על התחזקות. ודאי, בשמחה.

לזיווג.

שמחה רבה.

שם.

שלווה בת שרה.

שלווה בת שרה,

תזכי בעזרת השם מהירה לזיווג הגון,

להצלחה,

בריאות

וכל תום.

אמן.

והתחזקות.

אמן.

וגם שבני לירון סרץ' בן שלווה, שיהיה לו זיווג יהודי גם. לירון סרץ' בן שלווה, שיהיה לו זיווג יהודי גם. יזכה לזיווג הגון מהירה.

אמן. אמן. תודה.

סוגר על הלב.

אתה עושה לי חאווה.

סוגר על הלב.

סוגר.

שמע,

לקחתי שתי צפצים לשלם, אמרתי כבר לפני כן, לרב ויימן.

כן. לרב ויימן ומאתיים לשופרנק.

כן.

עכשיו, אז נעשה ככה. הוא תם מאתיים לקבל, אז כבוד יקבל 800. אבל בסוף יוני.

אין בעיה. אין בעיה. סוף יוני. אתה רוצה שנביא את זה לארץ? שנביא את זה לרב ויימן.

תיתן לרב ויימן. אני סומך עליו. כי אתה נותן לו את האלה.

רגע, אבל למה אני צריך להפסיד 200? שהוא יברך אותך גם. לא, אל תתחיל אתי.

יאללה, אני מבטיח. אתה לא, אתה. לא, אל תהיה לו פיוטין.

אני אגיד לירמון.

תשמע, נתחיל פער. תשמע רגע, נשמה.

אני חייב, אני אכבד אותך, אני עובד עליך. אני חייב, ואני רוצה את היכה לעזור בארץ ואתה לא יודע. רק שנייה.

אני חייב להכניע אותך הערב.

אתה חייב.

תצא בגדול, תשמע טוב.

ואני אגלה לך סוד אחרי זה.

אני אגלה לך סוד.

תקשיב טוב. תחליט שאתה תורם ליטא אלף

לארגון שופר ישראל. תקשיב טוב. סגרתי.

סגרת? סגרתי. זהו. עכשיו, איפה זה? אתה יכול להביא כבר?

חכה. מה עכשיו? עמדנו סוף יוני. אה, יוני? טוב. כן, מה? זה אגב היום היום. עכשיו, בוא אני אסביר לך.

כן.

כשאתה הולך לעשות עסק,

תעשה אותו פייר.

היא לפניך ביקשה ברכה לזיווג. ביקשתי כסף? לא. בחיים שלי ביקשתי כסף? לא.

אבל אתה אמרת, 200 פרנק אני נותן בשביל זיווג.

איך אתה מעריך את הבן שלך רק ב-200 פרנק?

כבוד הרב. איך? לא, תשמע, כבוד הרב.

תראה, יש לי מספיק תרומות בארץ.

20,000. לא, כן, אבל אי-אפשר, יש גם גבול, אז אני כבר עובר יותר. אז עברנו עד יוני. בסדר. בסדר, אז אני מעריך. עכשיו, זה כמה ברכות כבר.

אה. קודם כול, אני,

קודם הבן.

הבן, שם בריא.

אביר יעקב. וואי וואי, איזה שם.

אביר יעקב, כן. זו הברכה של הבבא סאלי.

אביר יעקב בן אליהו וסיסין.

אליהו וסיסין.

יזכה בעזרת השם יתברך לזיווג הגון הראוי לו מהרה השנה. אמן.

אליהו בן אסתר.

אליהו בן אסתר, שיצלח בעסקים

ולהתגבר על כל האוהבים,

איך אומרים? הקונקורט של הגלידות באגם.

יואו וואי וואי.

שעשי המלחמה אל תשאל.

בקיצור, חיים לא גלידה. אשכרה.

אליהו בן אסתר, השם יזכה אותך להצליח בעסקי הגלידה, אמן.

ללא מתחרים.

אמן.

עכשיו עוד משהו, ברכה לילדה שלי ולשני הנכדים שלי ולבעלה.

וואי וואי וואי וואי, יצאת בזול.

אליס בת סיסים.

אליס בת סיסים.

ושתי נכדים,

אליהו ושני.

אליהו ושני, בני אליהו. בני אליס.

בני אליס.

ואיציק בן מלכה.

מלכה יזכו לכל טוב בריאות והצלחה. אמן. אמן, אמן. ועוד ברכה לילדה שלי, שהשתתף ב-200 פרנק הזה. שתי אלה. חזק וברוך. אמן. יחזקאל קרווני בן יוסף.

יזכה לכל טוב בריאות והצלחה וזיווג

הגון מהרה.

אני רוצה לברך את הרב דיין,

שהולך, בעזרת השם יתברך, לארגן הרצאה נוספת בז'נבה,

והוא נמצא אתנו פה,

יושב פה, כבוד הרב.

הרב,

השם?

יצחק בן

סעדה.

השם יזכה אותו להרבות חיילים לתורה,

להצליח במעשי אדם,

בריאות איתנה,

ויזכה לעשות הרצאה גדולה, גדולה, גדולה.

כן, יש כמה פתקים בינתיים.

אלה פרנק,

אליהו בן אברהם אבינו,

יזכה לפרנסה, זיווג הצלחה ובריאות.

לעבודתו יתברך.

רבקה בטמינה מנדל, שעזרה שבועות רבות

להצלחת הערב,

תזכה לזיווג הגון מהירה השנה.

ברכה לכלול הבנות בציריך

שנמצאות כאן, ואינן נמצאות כאן, שימצאו זיווג הגון,

תרמו בשבילהן, יזכו לכל טוב.

בבקשה, ציציות,

מוזיקה ציציות ומוזיקה.

כיסוי ראש, תן לי.

כיסוי ראש.

ציצית,

ציצית,

בבקשה ציצית, ציצית.

מוזיקה, מוזיקה.

אהלן, נתראות. בבקשה, בבקשה ציצית, ציצית, בבקשה ציצית וכיסוי ראש. מי רוצה כיסוי ראש?

בבקשה.

כיסוי ראש, ציצית, תודה לכולם שהשתתפו הערב, תודה למאזינים,

אלה שצופים בנו,

בכל העולם כולו,

תשכו לכל טוב לעבודתו יתברך, בריאות והצלחה,

וכל טוב, להתראות בפעם הבאה, ושנאמן.

כיסוי ראש או ציצית?

בבקשה. ציצית, בבקשה.

כיסוי ראש, אשראי.

שיתברך שהחיינו, תנא.

ציצית, בבקשה.

מרים בת אסתר ברייטר, סיבוב עזבות לבריאות. נהירה.

כיסוי ראש, בבקשה.

נו, שיתברך שלוה, מברכת שהחיינו.

נו, שלוה, מברכת.

ברכה.

ברכה.

אמן.

מי רוצה כיסוי ראש?

מי רוצה ציצית?

ברוך הנמדר, תנגיד לבריאות שלמה.

ציצית, בבקשה.

רצית, בבקשה.

ברכה.

אמן. מה השם שלך?

בת שבע, בת שושנה, תזכי להתחזק. יראת שמיים, בריאות, הצלחה ונחת מייצא חרצייך.

כן, מי שרוצה כיפה יכול לקבל כיפה.

אתה אומר?

בן סיגלית.

בריאות שלמה.

פרנסה בשפע.

יראת שמיים טהורה.

חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק, חזק.

יהודי יקר, יהודיה יקרה,

הוצגה בפניכם טעימה מתורתנו הקדושה.

אם ברצונכם להמשיך לבדוק ולעמת את האמונה,

הינכם מוזמנים להגיע למשרדי שופר,

רחוב מתתיהו 10, בני ברק,

או לטלפן ל-03-677779,

וגם לפקסס ל-03-574-10,

3073. כתובתנו באינטרנט

www.sopar.net.

ברשותנו מלאי קלטות, וידאו, אודיו ודיסקים למחשב בכל הנושאים.

כל אדם המעיד על עצמו כאדם של אמת,

מחובתו לבדוק כדי שבחירתו בחיים תהיה אובייקטיבית.