ראשון לציון - ראשל"צ - הכל סיפורים - אמת יש רק אחת

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח, וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה לרפואת הנפש והגוף לשרה איריס בת ירדנה. פרנסה ושפע רב לינון אשר ושי שלום לוי בן חגית. לעילוי נשמת הורי וחמי מנוחתם עדן.

פרשת השבוע: "ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בלי אליאב, ואון בן פלת בני ראובן, ויקמו לפני משה".

כתוב: "ויקח קרח", לא כתוב מה לקח. אומר המדרש: ויחלוק קורח, וידבר קרח ויצב קרח, לא נאמר. אלא ויקח קרח. מה לקח? לא לקח כלום. אלא לבו נטלו. הלב שלו לקח אותו. כמו שאומר איוב: "מה יקחך לבך". זאת אומרת, יש מציאות שהלב לוקח את הבן אדם. כידוע רשעים מסורים ביד ליבם, וצדיקים לבם מסור בידם. "ויקח קרח", זה כאילו כתוב "ויקח לבו", את קורח.

נסביר את זה במשל מהמשלים הנוקבים של הסבא מנובהרדוק, זצ"ל, ונסיים בסיפור של הרב יעקב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא:

מעשה בגנב שהחליט לשדוד בנק. איך אפשר? בפתח עומד מאבטח ואינו מאפשר להיכנס עם כלי נשק. והוא עורך בדיקה קפדנית. מצא עצה: התחפש לשוטר. המאבטחים הרוסיים מוטבעת בהם חרדה שהם רואים לובש מדים. אז רק ראו אותו כשוטר, הניחו אותו לעבור בלי שאלות, בלי בדיקות. והוא פסע מעדנות, עקף את התור, שלף את האקדח ואמר: "זה שוד! את כל הכסף שבקופה". הפקידה קיבלה הנחיה- אין לסכן את החיים. ערמה לפניו את השטרות שבמגירה, פנתה לפתוח את הכספת, ולפתע ננעץ קנה אקדח בצלעותיו וקול סינן: "שמוט את האקדח וידיים למעלה". מאיפה הוא צץ? שמט את האקדח והרים את ידיו ואלכסן מבט, והוא רואה אזרח רגיל. החליק את האקדח לכיסו, הוציא זוג אזיקים, ואזק אחד בנקישה על ידו של השודד והשני בידו של הלוכד, ואמר לו: "בוא איתי". "לאן?", "לתחנת המשטרה כמובן". "מה? מי אתה?". "אני בלש בלבוש אזרחי. אני באקראי נקלעתי בשעת השוד, וסיכלתי אותו". השודד בלית ברירה השים עם המצב. נו, זה סיכון מחושב מקצועי, וזה לא הפעם הראשונה שהוא נתפס. הנוכחים פינו להם דרך, יצאו מהבנק פסעו ברחוב היער, ואנשים מביטים בהם בסקרנות אדישה. לא בכל יום רואים אזרח אזור לשוטר. לפתע בא לקראת אדם ונעצר מולם, לוטש עיניים, פוער את פיו בתדהמה, ואומר: "אתה? אתה?" זה היה השכן של הבלש מהקומה העליונה. מה הוא רואה? כל השכונה תסער, מר כהן , מהקומה מתחתיו מובל אזוק בידי שוטר ברחוב העיר כאחרון הפושעים! דווקא נראה אדם הגון, משפחה שקטה, בעל למופת, אב מסור. לך תדע, מי היה מאמין? עיני הבלש חשכו, הוא מכיר את השכן, פטפטן בלתי נלאה, ממש תחנת ממסר. חייבים לכבות את האש באיבה. לפני שאי אפשר יהיה להשתלט על הלהבות. עצר ואמר לוף "אל תראה אותי כך, האמת זה היה סוד. אני בלש סמוי בלבוש אזרחי, ועצרתי שודד שהתחזה לשוטר. בעיצומו של שוד, ואני מוביל אותו כעת לתחנת המשטרה". אורו עיניו של השכן מהקומה העליונה. אז מה יהיה לו עכשיו לספר? הלך הסיפור, אה? לא! יש לו סיפור. מר כהן זה שנראה אפור כל כך, הוא למעשה בלש מהולל. תפס שודד בשעת מעשה. יש לנו בבניין גיבור ישראל. מי היה מאמין?! השודד קלט מיד את המצב. נתפס, מה לעשות. אבל לפחות הוא יכול לנקום בבלש שתפס אותו. איזה נקמה מתוקה. מיד התערב ואמר: "אל תאמין לו! הרי אתה רואה אני שוטר, ותפסתי אותו בשעת הגנבה, התקשרו למוקד המשטרה, ואני הייתי בסביבה. אל תשאל כמה חיפשנו אותו את הגנב הזה!". השכן המבולבל מעביר מבטו מאחד לשני, אין להכחיש את מראה העיניים: שוטר מוביל אזרח אזוק. כולם מבינים מי הפושע ומי איש החוק. חבל! יש לו ילדים כל כך חמודים. חבל. הבלש הבין להיכן הרוח נושבת עתה. ומיהר להתערב בטרם תלבה את האש שוב. ואז אמר בבהילות: "תראה, תראה, אני טוען שאני בלש בלבוש אזרחי, והוא שוטר מתחזה. ואני אזקתי אותו. הוא טוען שהוא שוטר ואני גנב, והוא אזק אותי. תבדוק אצל מי המפתח. המפתח בידי". הוציא מהכיס ונפנף בו ואמר: "מי שהמפתח בידו הוא האוזק והשני הוא האסיר". נכון שזה עכשיו ברור והגיוני. עכשיו זה ברור והגיוני. זה המשל.

כלפי מה הדברים אמורים? אנחנו ויצר הרע אזוקים ביחד. "כי יצר האדם רע מנעוריו". אנחנו אזוקים ביחד. מהקטנות, מי שהיינו תינוקות, הוא כבר אזוק איתנו. ושננער לצאת ממעיי אמו כבר נאזק. קשורים אנחנו למידות שלנו, לתאוות שלנו, לחמדות שלנו, לתשוקות שלנו. אנחנו אזוקים.

נשאלת השאלה: אבל אצל מי המפתחות? מי שולט על מי? המבחן האם אנחנו מסוגלים להשתחרר ולהתנתק? האם אנחנו מובילים את היצר או שהוא מוביל אותנו? אצל מי המפתח? זה השאלה.

מי שעוקב אחרינו בתקופה האחרונה ויודע מה דיברנו על בשר ועופות ותבלינים וסלטים במסעדות, בתי מלון ואולמות, וכל המאכלים, אז יודע בדיוק עכשיו מי אזוק ומי נאזק, ואצל מי המפתח. אלה שלא יכולים להיפטר מכל זה, כל הדברים האסורים והפסולים וכו', הם אזוקים א"י היצר הרע בתאוות, בחמדות, בתשוקות.לא יכולים להשתחרר. לא יכולים. המפתח לא אצלהם. אבל מי שנמצא בקפ"ז, בקהילות פז הוא מחזיק את המפתח אצלו ביד. אין טחינה יותר? אין טחינה. אין חומוס? אין חומוס. אין שימורים? אין שימורים. אין בעיה. חלבה עושים לבד, שוקולד עושים לבד, הכל עושים לבד. אין בעיה.

 אלה דברי המדרש, בדיוק לשון הכתובים, והסבא מקלם, זצ"ל, כתב: שדקדוק לשון עמוק זה מוכיח שהתורה היא מן השמים. כדי לעמוד עליו זקוקים לרוח הקודש. תשמעו מה כתוב בפסוקים:

חכמים אמרו: הרשעים הם ברשות לבם. מה זה אדם רשע? אדם שהוא מסור ביד הלב שלו. הוא לא יכול נגד הלב שלו, אם הלב שלו אומר לו עכשיו, הרצון שלו כזה דבר, כזה עניין, הוא לא כיול. אומר אני לא יכול. איך אומרים החבר'ה? "בא לי, בא לי". מאיפה בא לך? מה זה "בא לי"? זה רצון. מאיפה בא הרצון? זאת אומרת אין לך שליטה. אתה אומר "בא לי". זאת אומרת בא לי ואני צריך לעשות את זה. אתה לא יכול להתמודד עם זה, כי בא לך. זה נקרא "יסורים רשעים ביד לבם". "אתה יודע מה בא לי עכשיו?". עוד פעם "בא לי"? יצר הרע קבוע.

אז כתוב בפסוק: "אמר נבל בלבו אין אלוקים כל מזימותיו". "אמר נבל בלבו", מה זה "לבו"? במאסר של לבו. הוא אסור במאסר של הלב ששם שוכן יצר הרע. יושב יצר הרע על מפתחי הלב, שמה הוא יושב. אז "אמר נבל בלבו", זאת אומרת, כל הנבל נמצא בלבו. מה פירוש? הוא קשור ואסור ואזוק ללב שלו.

פסוק אחר: "ויאמר עשו בלבו". עוד פעם רואים שעשו קשור ללב שלו.

"ויאמר ירבעם בלבו". עוד פעם רואים שהוא קשור ללב שלו.

"ויאמר המן בלבו". עוד פעם קשור ללב שלו.

כל אלה רשעים. אבל צדיקים כתוב שהלב שלהם ברשותם. הם שולטים על הלב. גם אם הלב אומר משהו, אומרים "תרגע, אתה לא קובע! אני מחליט. שמעתי מה אתה אומר, לא מעוניים. לא רוצה, יש בזה ספק. לא מעוניין. לא נכנס לספקות...". זה צדיקים ברשות ליבם.

כמו שכתוב אצל חנה: "והנה היא מדברת על ליבה". זאת אומרת היא מעל הלב. היא לא בלב, היא לא מסורה ללב, היא מעל הלב, שולטת עליו.

"ויאמר דוד אל לבו", הוא ולבו שניים. לא הלב קשר אותו. הוא אומר ללב מה. "ויאמר דוד אל לבו".

פסוק אחר: "וישם דניאל על לבו".

כל הצדיקים הם מעל הלב, הם מדברים ללב, אבל לא הלב שולט בהם. אז רואים מפה ראיה. שמי שמסור ביד יצרו, קושרים אותו ללב, והפסוקים יעידו עליו.

עכשיו נצטט את דברי המדרש: המדרש בקהלת רבה אומר: "הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל". כמה הבלים יש פה? שבעה הבלים שאמר קהלת. "הבל", זה אחד. "הבלים", זה עוד שתיים. ושוב: "הבל הבלים", עוד שלוש. "הכל הבל", שביעי. שבעה הבלים מוזכרים בפסוק אחד. כנגד מה אמר שלמה? כנגד שבעה עולמות שאדם רואה.

בן שנה דומה למלך. נותן בעריסה, כולם מחבקים ומשנקים אותו. בן שנתיים-שלוש דומה לחזיר. פשוט ידיו בביבים. כל דבר מושיט ומכניס לפה. כמו חזיר. בן עשר קופץ כגדי. בן 20 כסוס. צונף, מתייפה, מסדר תסרוקת, שם ג'לים, עשוה כל מיני קפיצים, שם סיכות בעיניים, באף, בנחיריים. צונף ומתייפה, כמו סוס. נשא אישה הרי הוא כחמור למשא. למה? צריך להביא פרנסה עכשיו, אז הוא כמו חמור למסע. תרד תביא שתי סלים, תרד תקנה משהו, תרד תביא זה. חמור, נושא משאות כל היום.

הוליד בנים, מעז פנים ככלב להביא מזונותיהם. כלב הוא עז פנים. הכלבים עזי פנים. בשביל להביא.."בואנה, הילדים שלי! הילדים שלי! אל תיגע באוטו! אל תגיע בהם, זה הילדים שלי, אני צריך לקחת אותם, הלו! אל תגיע באוטו"...

הזקין, הרי הוא כקוף. משמיע קולות לנכדים, עושה פרצופים, עושים לו גם.

כל זה מדובר במי? בעמי הארץ. אבל בבני תורה כתוב: "והמלך דוד זקן". אף על פי שהוא זקן, מלך כתוב: "והמלך דוד זקן". זאת אומרת אפילו שהוא זקן, מלך.

ודאי זה משנה, משנה בסוף קינים, זקני עמי הארץ כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם. מה זה מטרפת עליהם? מעורבבת, מבולבלת וכו'. שנאמר: "מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח". אבל זקני תורה אינם כן, כל זמן שהם מזיקים דעתם מתיישבת עליהם. שנאמר: "בישישים חוכמה ואורך ימים תבונה".

תראו לדוגמה הרב שטיינמן, יחיה ויאריך ימים, בן 103, 104, ועוד כל העולם באים לשאול אותו שאלות. הרב קנייבסקי 85 בערך. כל העולם שואלים אותו שאלות. כל גדולי תורה האריכו ימים. הרב קרליץ 100. שואלים אותו שאלות. כל גדולי התורה כמעט, כולם האריכו, הפליגו ימים ושנים, וככל שהם יותר מבוגרים, יותר נשמעים להם. ודעתם נשארת צלולה.

אבל עמי ארצות סופרים אוטובוסים. ישובים בגינה, 43, לא 42, 43 אני אומר לך! 42. עובר עוד אוטובוס, 44. וויכוח על אוטובוסים כמה עברו. מה הוא יכול לעשות? או יש כאלה ישובים בגינות ומשחקים דומינו, משחקים כל מיני קשקושים. תעברו ברוטשילד, תעברו פה, לא רחוק כאן, בכמה מקומות תסתכלו.

מכל מקום, אבל מה? האם בני תורה בזמן צעירותם היו גם כן כסוס, חמור וכלב? ודאי שלא. אלא מה? כל מה שעמי הארץ הם כגדיים, סוסים, חמורים וכלבים, זה משום שהם ביד יצרם וברשות לבם. הוא אומר להם לקפוץ כגדי, אז קופצים. לדהור כסו, דוהרים. אבל בני תורה, בני מלאכים הם. "מאן מלאכי, רבנן". והיא נותנת לו מלכות וממשלה על עצמו, יצריו ועל לבו.

כתוב: "ויקח קרח" אמרנו. מה אמרנו ויקח קרח? לקח אותו לבו? אז מה הוא? מה הוא? רשע! הוא אזוק, אזוק בלב, ליצר הרע. "ויקח קרח", לקח אותו לבו. מה הוא חשב? הוא חשב שהוא יתגבר על משה רבנו? הוא חשב שהוא יגבר על הקב"ה שהוא שלח אותו? אבל הוא היה אזוק! יש לו תאווה לכבוד, הוא רוצה גם כן כבוד. נתקנא בנשיאותו של אליצפן והקנאה הוציאה אותו מן העולם. הייתה לו ברירה? לבו לקח אותו, והוא נגרר אחריו.

אומר רבי יענקל'ה: אני אספר לכם מעשה שהיה איתי:

הייתי באיסט-סייד, בארה"ב, להתרים גביר נוגע להחזקת התורה. והודיעו לי: "בעל הבית איננו". "מתי יהיה?". "בעוד כמה שעות". טוב, היו בידי עוד כמה כתובות. כעבור שעות חזרתי לבית, שאלתי איפה בעל הבית. אמרו התאחר, לא נמצא. "מתי יהיה?". משכו בכתפיים, "לא יודעים". מה עשיתי? מצאתי טלפון סמוך, טלפנתי לביתו, ואמרתי: "ששלום, יש לי הודעה קצרה עבור בעל הבית". ופתאום אני שומע אותו: "הלו". הוא עונה! אמרתי לו: "על פי הדין אני חייב לבקש ממך מחילה. תסלח לי". "מחילה? על מה אתה צריך לבקש מחילה? למה עליי למחול?". אומר: "שהבנתי שאמרתם לבני הבית להודיע לי שאתם לא בבית, אז חשדתי אותך שאתה שקרן. אבל עכשיו הבנתי שחשדתי בכשר. כי בעל הבית באמת לא בבית. כי אתה באמת לא בעל הבית. אתה לא קובע ואתה לא מחליט. אתה מאלה שהם ברשות הלב שלהם, של היצר הרע. אתה לא בעל הבית! יצר הרע הוא בעל הבית האמיתי עלייך. לכן, אני מבקש סליחה שחשדתי אותך ששיקרת. אני מבקש שוב סליחה".

הבנתם יהודים יקרים? מי בעל הבית, מי אזוק, ומי נאזק. זאת השאלה.

כתוב: שכת ליצנים אינה מקבלת פני שכינה. מה זה הקבלת פני שכינה? זה גן עדן. והרי זה נורא. אדם עובר את כל ייסורי העולם הזה, עולה למרום עם שק מצוות והשערים נעולים. למה כי הוא נמנע על כת ליצנים. והוא תמהה: איזה איסור הוא עבר? איזו עבירה זו?

אומר רבי יענקל'ה: עד אותו יום שהייתי בביתו של מרן החזון איש זצ"ל, היה זה בעת סערת גזרת גיוס הבנות. החזון איש פסק שזה ייהרג ואל יעבור. אסור למסור את הבנות לצבא. והורה לאחותו שהיא אשת הסטייפלר, זצ"ל, שאם יבואו לגייס את בנותיה, שהיא תורה להן למסור את נפשן.

נכנס יהודי נכבד, אני לא רוצה לנקוב בשמו, כי הוא כבר לא חי, ואמר לחזון איש שילמדנו רבנו על מה הרעש? פריצות? מראות אסורות? מה אז ברחוב מותר ללכת? בראש חולשתו שכב החזון איש במיטה ולמד. וכששמע את מה שהוא אומר: התיישב במיטה ואמר בהתרגשות: "אכן, הצדק אתכם". ההוא נדהם.  והחזון איש הזכיר גמרא מפורשת היא, שואלא בתרא נז: אם אדם עובר בדרך שהיא בה מראות שאינם צנועים ויש לו דרך אחרת ללכת בה, אפילו עוצם את עיניו, רשע הוא. יש לך דרך ארוכה אפילו , שאתה יכול לכת במקום שאין מראות אסורים. ואתה הולך בדרך קצרה לחסוך זמן, אבל אתה אומר אני אעצום עיניים, ועוצם, רשע!  זה גמרא. אבל יש לו תקנה לרשע הזה. מה התקנה? יסתובב ויחזור. אם הגעת לדרך ואתה רואה מראות אסורות, אל תמשיך. אל תעצום עיניים ותמשיך, תעצור, תחזור ותלך בדרך אחרת. יש לו תקנה.

אבל מי שמוסר את הבת שלו למסגרת שהיא אינה יכולה לפרוש ממנה, שאינה יכולה לקום ולעזוב, במצב כזה הדין שלה כשבויה לכל דיניה. התורה אומרת מי שהיא נשבתה, היא תהיה אסורה לכהן. כי אם חיללו אותה, כהן אסור לה להתחתן איתה. ואם היא נמצאת במסגרת כזאת שהיא שבויה, יש לה דין של שבויה. עם כל הדינים.

והיום לא צריך להגיד כמה צדק החזון איש. רואים כמה מקרים. לא רק בוכריס, זה רק דוגמה קטנה. אבל מאות המקרים בשנה שמתפרסמים של מעשים שלא יעשו עם חיילות, אומרים בדיוק מה אמר החזון איש. זה דין של שבויה על כל דיניה. מנצלים את המעמד, את המרות, את הסמכות. גם אם הן רוצות קידום, שאר הדברים. יודעים בדיוק את התהליך. זה לא רק בצבא, זה גם במשטרה , זה בכל המקומות. יש גם שופטים עכשיו ברוך ה'. שלא לדבר על הנשיא. בקיצור, אז התורה אומרת מי שנמצאת במסגרת כפויה, שהיא לא יכולה בכל עת לקום וללכת, זה דין של שבויה. לכן הוא אמר זה ייהרג ואל יעבור. ואם הבנות שלך יבואו לקחת אותן שיימסרו את הנפש.

ואז הבנתי, אומר הרב יעקב גלינסקי, כי המסילת ישרים כותב: כמו מגן משוך בשמן אשר ישמיט ויפיל מעליו החיצים ולא יניחם שיגיע לגוף האדם, כן חוסם הלצון מפני התוכחה והתשובה. כי בליצנות אחת ובשחוק קטן, יפיל מעליו את ריבוי הגדול מהתעוררות וההתעלות לחשבון הנפש, ובכח הליצנות יפיל הכל לארץ ולא יעשו בו רושם כלל, שכח הלצון הורס כל ענייני המוסר והיראה.

פעם היו יורים חיצים, מה היה עושה אדם להתגונן? כמו שהיום המשטרות בפריס, בכל מקום, הולכים עם מגנים. למה? משליכים עליהם אבנים, בקבוקי תבערה, כמו בארץ גם. אז הולכים עם מגנים. זה מגן. מגן משוך בשמן הוא מחליק ולא נותן... לא היה פלסטיק אז, זה היה מתכת או עץ. אז היו מושכים בשמן את העץ ואז בא חץ,מחליק.

ככה הלצון. מחליק את היראה אתה אומר דברים ניחוחים, דברים טובים, דברים אמיתים, בא אחד ומגחן, ועושה "עזוב אותך, בחייאת!", ועוד עם שתי תנועות ביד, ומסתכל כולם וכולם מה יגידו שלא הבינו את מה שהוא אמר? אז כל המצטרפים ככה מחייכים בחצי שפה, ועבר. וכל הרצינות ירדה.

זה כולו של הלצון. לץ. לכן, "נכון הוא ללצים שפטים". עם לץ אי אפשר להתווכח, כי כל דבר הוא מתלוצץ.

אז מה התקנה שלו? אומר הקב"ה: יש רק דבר אחד- ייסורים. הוא יקבל מכה, ועם מכה לא צוחקים. אף אחד לא צוחק ממכות. אתם ראיתם מישהו מקבל מכות מתעלף מצחוק? לא. אז זה "נכון הוא ללצים שפטים". "אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם". ככל שתתלוצצו יותר, ה' יחזק יותר את הייסורים שהוא יביא עליכם.

זאת אומרת לצון זה בעיה. וליצנות אחת דוחה אלף תוכחות. בא אחד ומוכיח 100% דבר, בא עוד אחד מוכיח עוד פעם מכיוון אחר 100% דבר. באו 100 והוכיחו כל אחד בדרך אחרת את אותו דבר שזה 100%, ובא ליצן אחד ועשה בדיחה, והוריד את כל הרצינות מכל התוכחות. כי זה כוחה של ליצנות.

בזה היה מומחה קורח. איך אפשר להתגבר על משה רבנו?! שעשה עשר מכות במצרי, שקרע את הים, שהוריד את המן, שהקב"ה מדבר איתו כדבר איש אל רעהו, שעלה אל השמים והוריד תורה מה'. איך אפשר ללכת נגד אדם כזה? גם לא קטן, לא גמד, לא מטר עשרים. חמש וחצי מטר. משה רבנו. אז גם התפעלות לפחות. שום דבר! הוא עם ליצנות נלחם ומצליח לקחת 250 ראשי סנהדראות! זאת אורמת אנשים הכי, הכי חכמים, הכי צדיקים שיש בעם, ובמשך הלילה הוא דיבר ליצנות שעד הבוקר הוא כבר את כל העדה הקהיל נגד משה. משה ואהרון עומדים לבד מול כולם. איך הוא הצליח? להתמודד מול משה הוא לא העז. לבוא לדבר עם שמה הוא היה חותך אותו בשנייה, כמו שאומרים, שני דיבורים והכל היה נופל. הוא ידע שאין לו כח עליו. אז לאן הוא הלך? הלך לעם. התחיל לספר סיפורים של ליצנות. ועם זה הוא הצליח בגדול.

טוב, נמשיך:

הלץ שבוי הוא. במה הוא שבוי? בקלות דעתו. כמו מכונית שמחליקה על שמן או על שלג, היא לא יכולה לעצור. אפילו שיש מעצורים טובים, לא יכולה לעצור. ככה בליצנות, שבוי מחליק, לא יכול לעצור. אתם יודעים שמתחילים לצחוק, זה מדביק, זה מדביק, זה מדביק ומדביק, ויכולים רבע שעה, 20 דקות לצחוק, לצחוק. ושאחד רוצה לדבר ברצינות, אומר רגע, עוד יותר מעלף אותם מצחוק. זה כמו שמן שמחליק.

וקורח ידע את הסוד הזה והשתמד בו כדי לחלוק על ה' ועל משחו. ככתוב: "אשר הצו על שמה ועל אהרון בעדת כהן בהצותם על ה'". קורח נטלך אותו לבו כבר אמרנו, התקנא בנשיאותו של אליצפן,  וידוע שהקנאה והתאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם. אבל איך הוא הצליח לגרור עמו ולסחוף את כולם? עד שהקב"ה אומר למשה ואהרון: "הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אותם כרגע".

התשובה ניתנת במדרש: "ובמושב לצים לא ישב,. זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרון. כל זה הוא עשה בכח הליצנות. אז מי שישב במושב בלצים, גם אם לא השתתף בפועל, לא דיבר, לא צחק, הוא כבר נגרר, נסחף והחליק באין מעצור.

לכן כתוב: "ומשוב לצים לא ישב". לא כתוב "עם לצים לא ישב. אלא אפילו במושב של לצים. אז לא רק בחברתם. נגיד שיש איזה מקום שמתאספים שמה אנשים לצים, כל שבוע. ואתה תבוא לשם כשאין אף אחד, ותשב במקום שהם יושבים, המקום שלהם מושב לצים ישפיע עלייך. כמו שאם תבוא ותשב במקום שצדיק יושב תמיד, תשב בכסא שלו, המושב ישפיע.

מה אמר להם משה רבנו לקורח ועדתו? אמר להם: "בוקר ויודע ה' את אשר לו". מה התכוון בזה? למה להוכיח להם מיד שהוא צודק והם מרמים את העם? התכוון לדחות אותם למחר אולי יחזור בהם. במשך הלילה אותי יתעשתו ויחזרו בהם. יעשו תשובה. ומה? האם הוא הועיל בכך? בתחילה התייצבו לפני משה קורח, דתן ואבירם ו-250 ראשי סנהדראות. למחרת כתוב: "ויקהל עליהם קורח את כל העדה". איך הוא עשה את זה? בדברי ליצנות.

אתם יודעים מה הוא סיפר להם? תשמעו מה זה ליצנות! תשמעו מה זה ליצנות! אבל זה מזעזע! יש כאלה שיודעים לנצל, לנצל את התמימות של אנשים ולספר סיפורים ולגרום לאנשים להאמין, אפילו עד בכי ודמעות, שבעצם הכל ליצנות.

אמר להם כך: אלמנה אחת הייתה בשכונתי ועמה שתי נערות יתומות. היה לה שדה אחת. צריכים לאכול. כדי לאכול יש לעמול. רתמה את החמור והשור למחרשה. אמר להם שמה: "לא תחרשו בשור ובחמור יחדיו", ישר בא אליה משה רבנו. מסכנה האישה. שתי נערות יתומות איתה, רוצות לאכול, עושות עבודה קשה. יש לה חמור ושור רתמה אותם למחרשה, בא משה ואומר לה: "לא! אסור, התורה האומרת לא תחרוש בשור וחמור יחדיו". למה? זה צער. השור והחמור לא הולכים בשווה, ולא כוחם שווה, אז זה מצער. צער בעלי חיים. אז "לא תחרוש בשור וחמור יחדיו". מסכנה. ככה הוא תאר את זה. מסכנה. התירה את השור והחמור ורתמה את שתי היתומות ליצול וחרשה. אין לה ברירה, אין לה עם מה לחרשו. אז היא קשרה את שתי היתומות, שהן ילכו במקום השור והחמור וככה היא תחרוש.

טוב, עכשיו צריכים לזרוע כמה מינים, כן? צריך לזרוע בשביל שיצא משהו, שיהיה גיוון של יבול. מה אומר לה משה רבנו? ישר, אומר לה: "לא, שדך לא תזרע כלאים", את לא יכולה לערבב מינים. התורה אוסרת כלאים. מסכנה.

מה עשתה? זרעה רק חיטה. באה לקצור, אמר לה: תקשיבי רגע, את יכולה. תניחי לקט שכחה ופאה. את צריכה לשכוח חלק בשדה. מה שנופל לך אם זה לקט, את לא יכולה להרים. ואת צריכה להשאיר גם פינה, פאה, בשדה לעניים. טוב, הניחה, אספה את השאר. באה לעשות גורן, אמר לה "רגע, רגע, תני לי תרומה ותרומת מעשר ומעשר ראשון ומעשר שני". מסכנה! הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו. משה רבנו אומר, מה היא תעשה? ככה מספר קרח לכולם כל הלילה.

ראתה שמהשדה הזה היא לא יכולה להתפרנס, מכרה אותו וקנתה שתי כבשות, כדי לאכול מחלב וללבוש מהגיזה, מהצמר. כיוון שילדו, בא אהרון אחיו של משה, אמר לה: "תני לי את הבכורות. ככה אמר לי הקב"ה: כל בכור נותנים לכהן". הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו.

הגיעה הזמן של הגז, להוריד את הגיזה, את הצמר,  גזזה אותם. אמר לה: "הופ, הופ! תני לי את הגז. ראשית הגז לכהן. שככה אמר לי הקב"ה". אמרה, מסכנה, אין לי כח לאיש הזה! אני שוחטת אותם ואוכלת אותם. כיוון ששחטה. באה אליה אמר לה: תני לי את הזרוע, לחיים והקיבה. זה מתנות לכהן. שככה אמר לי הקב"ה. אמרה: למרות ששחטתי אותן, לא ניצלתי מידו! הרי הם חרם. אני מחרימה את זה. לא לי ולא לאף אחד. חרם! אמר לה: יופי, תני לי אותם, שכך כתוב :"כל חרם לכהנים".

אז הכל בסוף הלך למשה ואהרון. נטל אותם.. ככה מספר קרח... נטל אותם והלך לו, והניח אותה בוכה, היא ושתי בנותיה. תגידו לי ככה נאה לעשות לאותה דלה ומסכנה? וכך גרר אחריו 250 ראשי סנהדראות ואת כל העדה.

כבר עמדנו על זה מה כוחו של סיפור. אומר רבי יעקב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא: אם אני הייתי שם, אני הייתי מתקומם, הייתי אומר לקורח: שקרן! מה אתה מספר? על אלמנה בשכונתך שהייתה לא שדה? איזה שדה? אנחנו במדבר! איזה שדה? תגיד לי מאיפה אתה ממציא את ההמצאות האלה? מדבר זה לא מקום זרע, תאנה וגפן ורימון. והרי על זה התלוננו דתן ואבירם. וגם לא היה צריך להם. יורד מן מן השמים! זה ארבעים שנה ה' אלוהיך עמך לא חסרת דבר. ואף אחד לא חסר דבר! לא לשכנה חארטה ולא לך ולא לאף אחד! במה אתה מדבר? לקט, שכחה פאה, תרומות ומעשרות? הרי זה דינים שלא נוהגים במדבר בכלל! זה רק בארץ ישראל! אז איך אתה מחרט את כולם! על מה אתה מדבר?

אבל אני אומר לכם, אומר רבי יענקל'ה, אני יודע שאם הייתי שם, לא הייתי אומר דבר! הייתי עומד ככה, פעור פה, ועיניים נוצצות והייתי מאמין כמו כולם. כי זה כוחו של סיפור שמעביר את השומעים למקום אחר ולזמן אחר וחווים אותם ברגש עז. שעל כן נצטווינו לספר ביציאת מצרים.  כי כל המרבה לספר הרי זה משובח. זאת אומרת, כוחו של סיפור כזה חזק, כזה חזק, יכול להטעות עולם ומלואו. סיפור! סיפור בדים! לא היה ולא נברא!

שהייתי בגלגול הקודם, קראתי ספרים של שרלוקונס הבלש. היה כזה או לא היה כזה? לא היה כזה. אבל יש לו אנדרטה. אפילו שלא היה כזה. זה כוחו של סיפור. אתם שומעים?

עכשיו, בשבוע הספר מכרו ספר על הפלסטינים ועל מדינת פלסטין. ספר עם מאות עמודים. אתה פותח את הספר, כל הדפים ריקים. כי אין פלסטינים זה סיפור! לא היה ולא נברא! ויש החלטות באו"ם צריך לתת להם מדינה להחזיר להם את זה. כבשתם להם, לקחתם להם... של מי? מאיפה הם היו? לא היה כלום! זה פטנט שהמציא ערפת בזמנו ולגלגל על הישראלים. סיפור. והחלטות ומלחמות, הכל. וביבי, יתן להם גם כן מדינה. אחד נכנס לך לדירה אומר כל הדירה שלי, דירה כבושה ובסוף באים אומרים לך ייאלה תחלקו חצי חצי, שני חדרים לך, שני חדרים לו. ואפילו טראמפ שולח את החתן שלו ושולח את ההוא ואת ההוא ואומר ייאלה תתפשרו, ייאלה תגמרו, שאני אוכל להגיד שבסוף הצלחתי לעשות ביניכם פשרה וחלקתם לשניים את מה שצריך ושלום על ישראל. לא היה ולא נברא!

עכשיו יש שמה בפריז התקפות, מוסלמים, על ימין ושמאל. דריסות, קדימה ואחורה וזה. וואי! וואי! יש לי עצה אגב תחליקו! תנו להם את פריז, קחו את לאו, תסתדרו. בשביל מה דריסות? בשביל מה בטיח, טרור והכל? תסתדרו. יש לי גם הצעה לאמריקאים: תחזירו לאינדיאנים. זה כבוש. זה של אבא שלכם? מאיפה באתם? באתם מאירופה. מאיפה באתם? איך הגעתם לשמה? האצטקים היו שמה, האינדיאנים , המקסיקנים, הם היו שמה. באתם כבשתם את זה, נתתם להם בסוף עכשיו  לפני כמה שנים איזה שמורת טבע כמו לבדואים שנתנו בנגב, בשוד, בשוד, ותסתדרו. אני לא מבין מה הבעיה! תסתדרו. סיפורים. זה כוחו של סיפור. סיפור.

אבל יש עוד שאלה.מה השאלה? בכל עם ישראל לא היה עשיר,לא היה עשיר כמו קרח. אמרו עליו בסנהדרין קי, פסחים קיט: שלו נתגלה מטמון של פרעה. יוסף קיבץ את כל הכסף והזהב שבעולם למצרים. וכולם נמכרו עבדים למצרים בגלל הרעב שהיה בעולם. ומצרים נתברכה בזכות יוסף. וכולם הוא היו משביר לכל, לכל העולם. אז כל הכסף נאסף אצל פרעה והוא החביא אותו. והוא מצא את זה קרח. קרח מצא את זה. והוא לקח ויצא ממצרים עם 300 פרדות לבנות שנשאו את המפתחות של האוצרות.

אם כן, אתה בוכה ומתבכיין ואומר :"מסכנה האלמנה ושתי הבנות...". תן לה מזוודה אחת עם דינרים, עם דולרים, עם יורו, תן לה שתי מטבעות זהב ותעזוב את הסיפור! תפתור לה את כל המצוקות. למה אתה בוכה? למה אתה נותן לכולם לבכות? אתה כזה עשרי, קרח, תסגור את הסיפור! ככה זה. וככה קהל השומעים.

הרי אמרו בבכרות ה': לא היה לך  אחת מישראל שלא היו עמו 90 חמורים לוביים טעונים מכספה וזהבה של מצרים. גם היא, זאת שהייתה בסיפור כאילו, שלא נבראה ולא נולדה. אז עד שהם מצקצקים בלשונם על מצוקתה של האלמנה, תערכו מגבית בזק ותושיעו אותה.

הנה, אפילו זה העיתונאי שקיבל פסק דין לשלם 100 אלף לביבי, שהוא אמר שאשתו של ביבי זרקה אותו מהאוטו באמצע הנסיעה, והשופט חייב אותו במאה אלף. אמר לו לא הוכחת דבר כזה. תשלם. גם איש ציבור מגיע לו שם טוב. אי אפשר להגיד עליו מה שרוצים. אז הוא עשה עכשיו התרמה שהוא יוכל לשלם על הרדיפה שרדפו אחריו. והוא הצליח לגייס כבר 80 אלף. יפה! נשאר לו עוד שבועיים. עבר כבר? יש לו עודף, יכול לדבר מחדש, נחמד.

אז זאת אומרת אתם רואים לא יאומן כי יספור! חסר כסף? ציבור לא יכול לעזור? סיפור כזה עם אלמנה כזאת מסכנה, לא יקום משיהו וכולם מאמינים לקרח ואומרים: "וואו! אם משה רבנו כזה דבר עשה, אין אנחנו כולנו איתך! אנחנו איתך". אבל זה סיפור! לא היה ונברא! ואם היה, מה הבעיה? כמה ג'ובות, כמה עולה שני כבשים? כמה עולה חיטים? קחו. לילה שלם הוא מחזיק את כולם! וכל זה להילחם עם מי? עם מי שהושיע אותם! מי שהוציא אותם, מי שנתן להם 90 חמורים מלאים זהב! לצאת נגדו, למה? כי אתה קנאי! קנאי! "למה הוא נתן ג'וב לאליצפן? למה לא לי?". אה, בגלל הקנאה. הקנאה מוציאה את האדם מן העולם. פתחה האדמה את פיה ובלעה אותו ואת כל משפחתו ואת כל הסנהדרין, ראשי הסנהדרין ואת כל העדה כולם, כולם נשאבו לגהנום ועד היום הם צועקים מן האדמה: "משה אמת ותורתו אמת".  

והאשכנזים עשו על זה שיר: "משה אמת ותורתו אמת.... אי, אי, אי, אי, יאה, יאה"

תגידו לי, לאשכנזים חסר מילים? למה הם חוזרים כל פעם על אותם מילים ובסוף אומרים: "אי, אי, אי, אי, יאה, יאה"? תגיד עוד פעם, למה אתה אומר "אי, יאה"... למה? לא! זה השיר? הם אומרים שמה: "משה אמת ותורתו אמת" ומהגחלים בגהנום אי, אי, אי, אי, יאה, יאה! זה השיר!

בקיצור, סיפור. עכשיו כל אחד מאתנו, גם אם הוא לא עשיר כמו קרח, אבל הוא ודאי עשיר בכישורים רוחניים למכביר. כל אחד יש לו בינה, דעת, השכלה, תפיסה, זכרון, הבנה, עיון. אנחנו מבינים, משיגים, יודעים, משננים. כמה צריך ללמוד וחייבים ללמוד! כתוב: "מרבה תורה מרבה חיים". וכתוב ש"חיי בעלי חוכמה ומבקשיה בלא תלמוד כמיתה הם חשובים".

הרמב"ם אומר שחכמים ותלמידיהם בלי חוכמה, הם נחשבים כמתים. ועם הארץ על חייו לא חס. למה? כי הוא חי בהבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל, וילכו אחר ההבל ויבהלו, נהיה אהבל. מרוב הבל.

אבל אנחנו כל יום בתפילה מעתירים ומבקשים: בתפילה ובתחנונים. תבואו מחר תשמעו את התפילה של יהודה חדד בבית כנסת קפ"ז בבני ברק. איזה סלסולים! איזה תפילה! אבינו, אב הרחמן, המרחם ,רחם עלינו, ותן בלבנו בינה להבין, להשכיל, לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך". שזה אומר כל הש"ס: זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים וטהרות. מעשה מרכבה, הויות דאביי ורבא. כל זה באהבה אנחנו מבקשים. "והאר עינינו בתורתך".

מה הבעיה? אתה מבקש את זה כל יום. נו, נגשת לארון, איפה שהספרים, לקחת את הספר שביקשת לדעת את כל התורה וללמוד? כמו בדור המדבר, יש ענייה כזאת מסכנה וכו'? גש לפרדה הלבנה תוציא ממנה כמה מטבעות ותיתן. אותו הדבר אתה. אותו הדבר אנחנו. אנחנו מקשים מה'. מה הבעיה? אם אתה מבקש, יש לך ארון ספרים, תפתח את הספר ותקרא. בקשת, מה? "תן בלבנו בינה להבין, להשכיל, לשמוע, ללמוד", גם "ללמד, לשמור, לעשות ולקיים את כל...", את כל! אתה לא רוצה לפסוח אפילו על ספר אחד. "את כל דברי תורתך באהבה". באהבה! "והאר עינינו בתורתך". תפתח את הספר, נו? אני הולך לתת לך. תפתח! כמה זמן לא פתחתם ספר? אז מה מבקשים מהקב"ה? עושים צחוק.

גם אנחנו, גם אנחנו כמו קרח. כמו קרח. קל לדבר, קל להעביר ביקורת, קל להבין מה צריך לעשות, אבל חובקים ידיים. לא עושים מה שאנחנו אומרים לאחרים לעשות. מה שצריך לעשות. ועל זה אנחנו מצווים גם כן: "ולא יהיה כקרח ועדתו". לא רק בעניין מחלוקת, שלא נהיה כמו קרח ועדו בכל המובנים. אפילו אתה רוצה להעביר ביקורת, קודם כל תבדוק את עצמך, ודבר שני, גם אם הבערת ביקורת, תעביר גם על עצמך, ותראה איפה אתה אוחז. אתה רואה רק מומים באחרים, אבל בעצמך אתה רואה? לא רואה. כתוב: "אין אדם רואה נגעי עצמו". זאת הבעיה.

אז הפרשה הזאת מלמדת אותנו דברים רבים, יש הרבה צדדים לפרשה. אומר רש"י: פרשה זו נדרשת יפה. ככה הוא מתחיל את הפרשה רש"י. פרשה זו נדרשת יפה. יש עליה מדרשים בלי סוף. בלי סוף! כמה צדדים יש לכן ולכן רק ללמוד מכל המאורעות שהיו פה בפרשה. אבל הנה, אנחנו רואים שאנשים לכאורה נשמעים כאנשים, מה זה, קרח היה פיקח, היה לו רוח הקודש. אתם יודעים מי יצא ממנו, מזרעו? שמואל הנביא. שמואל הנביא! הוא היה בטוח שהוא צודק, כי הוא לא הרגיש את הנגיעה שזה הכל הטיה בגלל הקנאה. כמו שאחים של יוסף לא הרגישו שזה בגלל הקנאה הם רודפים אחר אחיהם. קנאה קטנה. קנאה קטנה. זה לא יאומן כי יספור!

יש אחד, עוד מעט יצא עליו סרט מצחיק, מעלף, משהו מדהים! מדהים! הוא עם הארץ כשרץ. זה כל בר דעת מכיר, הוא רק פותח את הפה, כולם יודעים שהוא עם הארץ כשרץ. אבל הוא חשב שהוא תלמיד של הרב עובדיה יוסף, והוא מגן עליו וכו', ופתאום נודע לו שאחד הרבנים ניצל אותו לרעה בגלל שהוא עם הארץ. כי הוא אמר "אני לא יכול לעשות דברים שהוא מסוגל לעשות, כי רק עמי הארץ מסוגלים לעשות כאלה דברים". וגילו לו שזה מה שאמרו עליו. איך הוא נפגע! "אני אנקום בהם! אלה בני... אמר מילים, איזה מילים! תלמיד של הרב עובדיה יוסף. לא יאומן כי יסופר! למה? בגלל שהוא אמר. למה מה חשבת? מי אתה? מי אתה? למדת פעם? אתה לא יודע כלום, אתה מקריא מהספר טעויות. אתה לא יודע לקרוא אפילו. ברכת המזון בעל פה אתה לא יודע. והוא נפגע "איך הוא אמר לי כזה דבר! אני אראה לו". אתם מבינים? הוא מעביר ביקורת על כולם! על כולם הוא מעביר ביקורת. אבל הוא חושב שהוא האדם השלם. אבל מישהו אמר לו באמת מה הוא חושב עליו, שהוא עם הארץ. רק בגלל זה הוא נותן לו לדבר ככה. למה? נותן לו חומרים שיתלכלך הוא. מה הרב יתלכלך? אז הוא יתלכלך. "אני אראה לו! אני אפרסם מה הוא עשה..", ומה היה ומה מו... ככה זה אנשים. אנשים יודעים ביקורת על כלום, אבל הם בעצמם שום דבר, הם שלמים מושלמים.

לא תאמינו יש טיפש אחד מבלגיה, טיפש, קורה. אתם יודעים העולם מחולק, טיפשים, חכמים. טיפש. טיפש, והזמין אותי פעם לחו"ל להרצאה, ונשאר חייב לארגון שופר עשרת אלפים דולרים. לא שילם. טוב, לא התקוטטנו. אמרנו לו: אתה צריך לשלם. צריך לשלם, צריך לשלם, צריך לשלם... לא רוצה לשלם, לא משלם. לא עשינו לו כלום. לא בית דין ולא משפט ולא כלום. לא משלם, לא משלם. עוונו יסלח. הבן אדם לומד את כל הדרשות שלי, כל ההרצאות שלי ומדבר עם אנשים בכל מקום ממה שאני מדבר, ויש לו ביקורת עליי. מה הביקורת? למה הוא לא מקבל קהל? שמעתם? אני עובד אצלו, למה אני לא מקבל קהל? משלם לי משכורת, איך אני לא מקבל קהל. שמעתם טענה? זה גאווה אם הוא לא מקבל קהל. אולי הפוך, מישהו שמקבל קהל חושב שהוא משהו, וזה גאווה? למה את המקבל קהל? כי אתה חשוב שאתה משהו, לא? למה אתה מקבל קהל? כל אחד יכול להתחיל פה לקבל קהל? רק אחד שנחשב משהו מקבל קהל. לא ככה אנשים מבינים? לא מקבל קהל. אבל עונה למאות אימליים, וואטסאפים, אסמסים. בשניות! לכל שואל ומבקש. מברך אנשים, נותן עצות וכו', וכו'. רץ בכל הארץ 40 שנה, חו"ל, לתת הרצאות, הוא לא מקבל קהל, ראית? בעל גאווה. אולי אין לי זמן? אולי אין לי כח? אולי אני לא רוצה להיות מרותק למקום ואז אני לא אוכל לפעול לציבור? אולי יש שיקולים כאלה ואחרים? אולי שאלתי דעת תורה ואמרו לי לא? מה אתה קובע? אבל הוא החליט! אבל הוא כן מקבל. הוא מקבל קהל. גם ברחוב שהוא הולך הוא מקבל קהל. אתם יודעים איך? הוא עובר לידך ואומר לך: "אתה פגמת בברית היום". בממוצע נגיד 20% עושים את זה. קלע! אצל אחד קלע. "וואו! איך אתה יודע? איך אתה יודע". עכשיו הוא יכול לקבל קהל. עכשיו יבואו. יש לו אח גם כן פותח ספרים ואומר לך ככה ואומר לך ככה... אתה מבין? והוא מקבל קהל. זה לא גאווה. מה פתאום! זה ענווה. מרוב ענווה הוא מסתגר בבית שיבואו אליו. אדם לא רואה את נגעי עצמו. אדם לא רואה את נגעי עצמו!  אז לכן תדעו כמו שתדונו אחרים, ככה ידונו אתכם.

היה בן אחד כולם מכירים אותו, היום הוא כבר מפורסם מאוד, מאוד, מאוד. עוד מעט הוא כמעט היה מפורסם עוד יותר. קוראים לו "הזמיר". והוא החליט להוציא טמבלויזיות ולמכור אותן לציבור הרחב כולל כולם. החרדי, הדתי לאומי, חילונים, לכולם. ככה זה מפורסם גם. יש להם שמה באתר כתוב במפורש למי זה מיועד וכמה זה עזר וכו'.

והרב בן ציון מוצפי אמר עד כאן! דעתו הייתה שלילית כמו כל גדולי ישראל נגד הארגון הזה. שהם עושים דברים שלא יעשו, מחדשים חידושים שאינם ביהדות, אינם בתורה וכו'. ודיברנו עליהם כמה פעמים. הבן אדם הזה פתח את לועו כנגדי באיזה שהוא קטע מסוים לעושת טובה לש"ס כדי שיקדמו אותו, וקידמו אותו מיד אחרי זה. והתהפך עליו הכל.

והתפרסם ב"כיכר השבב" מה אומר הרב בן ציון, והיום יצא עליו עוד פעם ופרסם דברים קשים. ואומר "וראיתי, הביאו לי דיסק וראיתי שמה אחת שמדברת עם פאה בלונדינית והיא מחנכת חינוך לבנים ולבנות. זאת תבוא ותלמד תורה לבנות ישראל? מה חסר לנו? כל הזמן הם ממציאים דברים מליבם, מראשם. במקום להביא את המקורות הגאון מווילנא והבן איש חי והכל, ממציאים כל מיני תורות...".

אבל ככה זה עובד. לא רואים את נגעי עצמם. אדם לא רואה את נגעי עצמו. תכנסו לאתר שופר, תראו שמה את כל החומרים בשביל לא להלאות אתכם. אבל שמה שומעים את הדברים, והם קשים! הרב בן ציון מוצפי בוכה! בוכה! מוריד דמעות על מה שהם עושים. הבד"צ העדה החרדית יצאו נגדם, אמרו זה ארגון של הסטרא אחרא, הרב בנימין וואזנר יצא נגדם, גירש אותם מאנגליה. דברים איומים ונוראיים! ומי שמכיר את החומר שלהם, זה חומר של נצרות פרוטסטנטית כמו שאומר דב ברקוביץ. והוא הולך לתת הרצאה בנושא הזה. על מה זה מדובר. זה לא יאומן כי יסופר! אבל אין אדם רואה נגעי עצמו. למה? כי הוא שקוע במה שהוא עושה, יש לו מוטרה, הוא רוצה להשיג אותה. כל מי שמפריע לו במטרה, אז הוא כתובת בשביל לדבר נגדו.

העולם הזה מלא שקר. מלא שקר! אין אנשים רבים שיגידו את האמת בפנים. אין אנשים שיהיו מוכנים לאבד קהלים. אין אנשים שיסכימו להגיד דברים שיגרמו לאבד תורמים. אין אנשים כאלה. כולם משתדלים להיות עם הציבור טובים ונחמדים.

אתם רוצים שאני אראה לכם משהו מזעזע? אז אני אראה לכם עכשיו חתונה של זוג בחו"ל ותראו רב עם טלית מברך אותם ברכת כהנים על החתונה, ותראו דוגמה לאן יכולים להידרדר שהכסף, הכבוד והקהילה חשובים יותר מכל.

הקרנת סרטון החתונה.

ראיתם? חתן וכלה. רק הוא שכח להוריד לה את ההינומה. מגעילים! מגעילים! למה הפסקת? יש שיר אחרי זה. שיר חשוב...

(מישהו מהקהל העיר הערה)

הרב: מי מקדש?

(תשובה מהקהל)

הרב: שתהיה בריא!  ומי עושה גיורים בכסף, 5000 שקל לגויים בלי גיור? ומי נותן הכשר בירושלים עכשיו שתפסו אותו שנתן למפעל שלם של ערבים הכשר, הכשר, ואין הכשר. מי עושה  את זה? מפקח מטעם הרבנות. מי עושה את זה?

מה השיר שהם שירים עכשיו (בסרטון של החתונה): "מזל טוב וסימן טוב..."

ה' ירחם!

בית המשפט לא נתן לשתי אמהות להיות אמא, ילד אחד לשתי אמהות, שתיים נשאו גם כן ולקחו ילד והילד נרשם שהוא הבן של שתיהן. של שתי נשים. בחו"ל כבר יש חתונה משולשת. שלושה! והרפורמים עושים גם בר מצווה לכלב! כנסו ליו-טיוב תכתבו בר מצווה לכלב. ונותנים לו גם "מי שברך" והכל, והוא נותן דרשה "הב- הב, הב-הב". כן, נותן דרשה. מקבל דורון חתן.

העולם נדפק! אם בן אדם לא יהיה מפוקס, אנחנו בסוף, אנחנו בסוף. אם בן אדם לא יחזיק באמת באמת, הוא בקל יפול. בקל, בקל. אני אומר לכם. אם יושב קרח, תקשיבו! קרח יושב מול משה רבנו, מול אהרון, שה' מדבר עם שמה כל רגע, כל רגע, והוא מסתלבט עליו, ליצנות, עושה ממנו פושע לאומי, גוזל אישה מסכנה, יתומות, קשרו אותן ועשו מהן שור וחמור ולוקחים להם את כל הכסף ואת הכל, ובסוף היא זורקת את הכל, חרם, יופי! עכשיו זה שלי ולוקח.. איך אפשר? וכולם הלכו אחריו! לא מדברים אנשים סתומים, מדברים מדור דעה! הדור הכי גדול שהיה בכל הדורות ולא יהיה כמוהו. רבי שמעון בר יוחאי, עליו השלום, אומר: אין כמו דור המדבר, דור דעה, לא היה ולא יהיה. אז איך זה? כי זה כוחה של ליצנות. 

ליצנות זה לא צחוקים, בדיחות. ליצנות זה יכול להיות גם עם בכי. בכי! קרח בוכה, כל העדה בוכים. כולם "איך עשה כזה דבר? מה זה? לא יאומן! כזה דבר, אני לא מאמין..לא מאמין, אבל מה לעושת, אתה יודע אני נופלים, אנשים נופלים...". אתם שומעים? ככה זה עובד.

(שאלה מהקהל)

תשובת הרב: כי יש לך את האפשרות כמוני לראות את האמת. אבל בתנאי שאתה מראש אומר: אני נכנע לתורה במאה אחוז, גם אני לא צריך לאכול ולא לשתות ולא לישון וצריך להיות משועבד, אם אני מוכן בכל התנאים קבל את התורה ומצוותיה, לא יהיה לי שום בעיה להכיר את האמת. אבל אם אני אומר: אני מוכן להכיר את האמת, בתנאי שהיא לא תגביל אותי, אם אתה אומר לי זה אסור וגם זה אסור, לא! לא, אני התכוונתי רק זה. לא אל תתקיף. אם אתה לא מוכן, אתה אומר זה לא, מי שאומר רק בדבר אחד לא, אם יאמר העבד לרבו, הכל אני עושה חוץ מדבר אחד, כבר פרק עול אדוניו מעלו. אתה כבר אדון לעצמך.כי אם אתה יכול להגיד "זה לא", אז אתה כבר אדון עכשיו. אם אתה אומר להקב"ה: הכל אני מוכן חוץ מדבר זה, אם תגידי לי לא לעשן בשבת, זה אני לא יכול. אם תגיד לי בלי כדורגל, אני לא יכול. אם תגיד לי בלי.. לא יכול. הכל אני מוכן אבל זה לא. פרקת עול שים מעליך.

אחד שאין לו מגבלות, מה הבעיה?! מה שיגיד ה'. מה אכפת לי מה הוא יגיד. יגיד לי ללכת למדבר, אני הולך למדבר. יגיד לי לישון, ישן. לעבוד, לעבוד. לאכול, לאכול. מה שיגיד! מה שיגיד! מה זה משנה?! אני בסוף צריך לעבור את השבעים, שמונים, תשעים בעולם, אחרי זה הוא לוקח אותי אליו, אני מגיע אליו צריך למסור דין וחשבון. ישאל אותי עשית מה שאמרתי? בוא נפתח את הספר. אתה מכיר את הספר? מתחיל בראשית, נכון? בוא, תגיד לי: פרו ורבו קיימת? בוא נעבור מצוה מצוה. גיד הנשה קיימת? זה עשית. זה נזהרת? זה קיימת? זה עשית? זה נזהרת? אה, לא? מה לא קראת את הספר שלי? בשביל מה שלחתי אותך? לאכול בחומוסיה? מה תגיד?

אז לכן, אדם צריך לדעת: צריך לקיים את מה שה' אמר. אם אתה מתבטל לה', אין לך שום בעיה! אתה תכיר את האמת, כי אין לך שום רגע של היסוס. מה, זה אסור? כתוב? כתוב. אם כתוב גמרנו, אם כתוב אני מסכים. שלום. אבל אם לא, אז ודאי שאתה לא, אתה אף פעם לא, אתה תמיד תנטה להקלים. אלה שמקילים. למה? זה רק על הכיפאק, תראה הוא לא אומר כמוך, והוא לא אומר ככה, הוא בסדר עם כולם. מה ,ז ה לא רב?מה אין לו זקן. כן יש לו, גם להמן היה זקן. אז מה?

זאת אומרת, אדם צריך לדעת: אמת זה אמת בתנאי שאתה מתבטל.אם אתה לא מתבטל, אתה לא תחיה באמת, אתה שקרן והרב שלך שקרן וכולם שקרנים. מי שלא הולך על פי האמת ומוכן לוותר על הכל למען ה', מה שהוא אומר, הוא בחיים לא יכול לקיים. גם אם הוא מקיים חלקית, זה לא הרבה יועיל לו. יכול להיות שאם הוא התכוון באמת, אז הוא יקבל שכר בסופו של דבר בגן עדן. בסופו של דבר. אבל עד סופו של דבר הוא יצטרך להזדכך הרבה הרבה בגהנום, גלגולים, עניינים, בלגאנים. זה לא קל להגיע נקי לשמים. לא קל.

רק ה' ברא מנגנון שעוזר לנו להגיע לשמים קל ונקי, קוראים לו תשובה. אבל תשובה זה דבר האמתי, שאתה מחרט על כל העבר שלא היה טוב, ואתה מקבל מהיום לקיים הכל, ואתה מתוודה על כל הדברים ולא חוזר. אם אתה עושה כזה דבר, אתה כל רגע יכול. אבל מי מבטיח ל שתחיה עד מחר.

עורך דין מפורסם היום נסע עם האופנוע ופתאום הסתובבה משאית והוא יכול היה לעצור והוא נהרג. מאוד מפורסם. נו, הוא ידע? הוא לא ידע. מישהו ידע מה יהיה איתו? אף אחד לא יודע.

לכן צריכים לדעת יהודים יקרים, "שוב יום אחד אפנה מיתתך". יום אחד אפנה זה היום. כי מי אמר שתחיה מחר? מי אמר שקמים בבוקר? יש אנשים לא קמים.

אני מחובר ליהודי שהוא נמצא ב"הצלה", אתם מכירים, אלה שמחוברים למגן דוד אדום, והוא סיפר כל לילה איזה קריאות הוא מקבל. חלק הוא מגיע וכבר איחרו את הזמן, חלק הוא מגיע ומצליחים להציל. אבל אנשים בלילה, כשאנחנו ישנים, גומרים. והוא רק אחד מתוך אלפים בכל הארץ פרוסים שכל ערב מוזעקים לבתים בגלל מקרים. זה דום לב, וזה פה, וזה נפל, וזה שבר, וזה ככה, וזה תאונה. כל יום. כל יום. מי שמחובר להם, לאסמסים שלהם ושומע או קורא את הקריאות, מה עוברים אנשים ביום, אתם לא מאמינים. זה נס שאנחנו חיים.  

אתם יודעים כמה מתאבדים ביום? זה לא מתפרסם. צריך עיתון שלם רק בשביל זה. אבל מה, אנחנו מחייכים, קמים, מבסוטים, יש נס קפה, יש עוגה, יש זה, יש פה... הולכים לבית כנסת מתי שמתאים לנו וזה ופה ושם, וכן, עודים קצת מצוות. באה השבת קונים פירות וזה. מבסוטים. עבר עוד שבוע, עוד שבוע. שבוע הבא יש חתונה אל תשכח, כן? בר מצווה גם, אחר,כ כן, אח"כ אנחנו יוצאים לחופש. צימר לקחנו שמה, זה.. תוכניות. הכל מסודר. אבל יום עובר ועו"ד יום עובר והחשבון פתוח.

בסוף שואל אותך הקב"ה: בוא נעבור על סדר היום שלך ובוא נראה מה קיימת, מה לא קיימת. עכשיו בוא נראה איך קיימת. איך קיימת? גם צריך לדעת איך קיימת. בזלזול, ברצינות, בשמחה, איך? בוא נראה? מה ישאר בסוף?

 70 שנה נתנו לבן אדם, אני מאמין שאין פה הרבה אנשים שלומדים שעה כל יום קבוע. אבל גם אם תלמד שעה כל יום קבוע, תגיע לעולם האמת, יגיד לך הקב"ה: צוציק. אני צוציק? אני בן 72. אתה 72? אצלנו אתה רשום בן שלוש. שלוש? כן! כמה למדת? שעה. שעה מתוך 24, זה אחד חלקי 24. חלק 72 מה-24, אתה בן שלוש. התורה היא חיינו ואורך ימינו, נכון? כמה תורה למדת? שעה. זה היה חיינו. שלוש שנים. צוציק. 

יגידו לו כנס למלתחה, תלבש את החלוק שלך שעשוי מכל המצוות שעשית. נכנס, לא יוצא. שולחים מלאך, המלאך ראה אותו, צוחק כמוכם, מתפקע. אומר לו: "תצא, מחכים לך בית דין". אומר: "איך אני אצא ככה? י שלי רק גרביים". מכל המצוות יש לו רק גרביים. כמה הוא עשה כבר. ולא גרביים כמו שאתם יש לכם. רשת. הכל חורים.

לכן אדם צריך להיות ערני, לדעת העולם הזה בר חלוף. יש הרבה קרקס פה. יש קרח ושי משה. הם נראים דומים. זה חכם וזה חכם, זה עם זקן, זה עם זקן. אבל תדעו לכם: אחד זה קרח ואחד זה משה. שמה יש רק אחד. אין יותר. אבל קרח ועדתו יש תמיד. והבנים שלו לא מתו. בני קרח לא מתו. יש לו המשך. ממשיכי דרכו, ממשיכים עם הליצנות. ואומרים הכל מותרים לכם, הכל מוחילים לכם, הכל, אתה רשאים, אין שום בעיה, תאכלו, תשתו, תהנו, תבלו, הכל בסדר. רק אל תשכחו לברך בסוף.

אבל כתוב שאם אוכלים נבלות וטרפות אסור לברך. אסור!"בצע ברך נעץ ה'". אם אתה אוכל דבר שהוא לא בדוק, לא בדקת, לא כלום, אתה אוכל תולעים, אתה אוכל חרקים, אתה אוכל נבלות וטרפות. עלמה אתה מברך? אתה צריך להגעיל את הכלים בבית. המטבח שלך טרף. אבל אנשים מה אכפת להם! מי חושב? מי מבר? מי... לא מעניין! כולם אוכלים.

אתם רואים שבן אדם הגיע לחתונה, תראו את הרבנים יושבים שמה עם החנג'ורי ו"תביא, כן, מזה גם, גם מזה, כן, תוריד...", מוריד. כולם אוכלים! מישהו נכנס למטבח? הלך לבדוק איפה המשגיח? בדק מי בדק את הפטרוזיליה? את הכוסברה? מי בדק את האורז, את החומוס, את הכל? כמה היה פה אנשים? 500 איש? כמה זה חבילות פטרוזיליה? כמה זה כוסברה? כמה קילו חומוס? כמה טחינה. כמה זה? כמה זה? משגיח אחד יכול להספיק לבדוק את הכל? איזה שטויות! עשרה אנשים לא יכולים!

אנחנו עושים סופי שבוע, שלושה ימים לפני שמונה אנשים יוצאים שלוש פעמים בשביל לבדוק יום שלם את כל הירק ואת כל הדברים, לקראת. ומכשירים ומגעילים את כל המטבח, ואת התנורים ואת הכל, והסירים והכל, והגסטרונומים. הכל! איך אפשר לאכול?

והיום אתם שומעים כל יום, נתפסו 12 טון בשר גמלים וחמורים, נתפסו 10 טון זה, ביצים רקובות הגיעו ממקום ככה ללא אישור. כל יום! לא אני. הטמבלויזיה מראה. כיום! כל יום, כל יום.

(מישהו מהקהל העיר הערה)

הרב: לא שווה שום דבר! אי אפשר לסמוך על ההשגחות האלה. ואני אומר לך במפורש שתבלינים לא בודקים. טוחנים את זה עם התולעים. אי אפשר לבדוק טונות. טונות. כמה אתם אוכלים? כל אחד אוכל 20 גרם, 10 גרם תבלינים ביום. 10 גרם! תעשו מיליונים. כמה הם צריכם תבלינים? כל יום, כל יום. מי בדק להם את זה? צריך את הסינים פה.

אנחנו בודקים, אני אומר לכם, לוקח לבדוק פלפל שחור,שעה 100 גרם. שלושת רבע שעה לזריז. למהיר כמו מטוס, חצי שעה. 100 גרם. קילו חמש שעות. מי בודק? איפה יבדקו? יש לך את התמונות החדשות מהיום שבדקו מקפ"ז? פפריקה שעמדה במשך חודשיים, תולעים קטנים, זה נקרא כיני ספרים, אלה שהם כמו כינה של ספר, קטנים, קטנים, כמעט ולא רואים. מלא! נגוע. תסתכלו, בקושי תראו. זה פפריקה אדומה מתוקה. תקפוץ לקראת הסוף, שמה רואים את זה. זרקנו עכשיו שני שקים.

(הקרנת הסרטון)

זה לדוגמה. וזה מנוגע שקים שלמים. בכל פפריקה יש אחד או שתיים. הנה תסתכלו עוד דוגמה מהיום. יושבים בערך 10-20 איש בודקים כל יום שעתיים לפחות, חוץ מצוותים אחרים, בשביל לנקות תבלינים שאנשים יוכלו לאכול. כי כל מה שאוכלים אנשים זה עם זה טחון. ואסור לבטל איסור לכתחילה. אסור!

הקראנו את הפסק של הרב אלישיב: אפילו בתי חרושת שהטרחה היא גדולה, בתי מלון, מסעדות, חייבים לבדוק הדק הדק. אין מדגם!

(שאלה מהקהל)

הרב:  לא, הפוך. לפני צריך לבדוק. אבל לא בודקים! ישר שופכים עם הגבעולים, עם העובש, עם האבק, ועם התולעים.

(שאלה מהקהל)

הרב: ודאי! ומה חשבת? איך....נכון, תקנה אבל תבדוק. ברור. תקנה ותבדוק. גם אנחנו קונים.

(שאלה מהקהל)

נכון! תקנה את התרנגול, אבל אתה תמצא שוחט. אני רוצה לראות שתמצא שוחט שהוא בקיא בכל ולא אחד. רק שוחט לכוד ירא שמים ובקיא ומומחה. צריך בודק סכינים שהוא בודק ביבש והוא מומחה ובעל הרגש וירא שמים מרבים. ואח"כ לבדוק את הראיות, ואח"כ צומת הגידים, ואח"כ צריך את צרירות הדם, ואח"כ צריך מליחה.

השבוע שעבר, שעבר זה נכון? שעבר. שחטנו 45 בקר יצא שנים. שניים. בארץ... בחו"ל יוצא הרבה יותר כי הכל נבלות וטרפות.. אני יודע, אני יודע.... תכף...אני יודע! כבר שמעתי! תקשיב! תמתין.. אני קובע.. שכחת אבל אני.. שמעת? בסטרי.. גם אני.. אבל תן לי לדבר.. תן לי לדבר. אם אתה רוצה כבר ופתחת שאי אפשר להוציא לעז על רבנים ושוחטים, אני אגיד לך יותר מזה: שיותר מעשרים אחוז מהשוחטים הולכים לנשים שמה, יותר מזה אנשים שבכלל לא נמצאים במשמרות, ואם אני אפתח עוד יותר יהיה יותר גרוע. יותר טוב שאני אשתוק... לא רוצה. אני אתן לך לדבר אבל כשאני אתן לך. שאני אתן לך. תמתין. תמתין.

עכשיו היינו במקום, ושמה במשך שלוש שעות האדם היחידי שהיה שם, האדם שלנו וכל הסודנים הם עושים את המליחה והם דואגים לכל הבשר ואין אף אחד. אף אחד! אף אחד. שלשו שעות אחרונות כולם עזבו, מי שנשאר זה רק אדם שלנו ששמר על שתי הבקר האלה, וכל השאר זה סודנים. יש דין של בשר שנתעלם מן העין. בשר שנתעלם מן העין, הוא אסור באכילה! גוי הוא לא נאמן, והגוים האלה הם עושים את הכל. אתה יכול לסמוך על מליחה של סודני? סודני אכפת לו מההלכה שלך? חפש יהודים שמדקדקים קודם במצוות, לפני שאתה מגיע לסודנים. אבל זה עבודה סיזיפית, קשה, לא כל כך קלה, אז נותנים... זה יותר זול, החומר האנושי הזה משלמים לו פחות וככה כאילו מוזלים את ההוצאות.

(הערה מהקהל)

הרב: איזה שטויות אתה מדבר! מי רוצה לעבוד בסרחון הזה! אתה יודע איזה סרחון יש שמה? אתה יודע מה הולך שמה? אתה גולש על דם. אתה יודע מה קורה בבית מטבחיים. תכנס, נתז לך דם מכל מקום. זה לא דבר...

(הערה מהקהל)

הרב: לא? למה לא? שסודנים יעשו, אבל לסודנים. רק יהודים צריכים לעשות. לא הבנת! יש כאלה, אבל צריך לשלם להם. מי משלם? אז יעשו.. בטח! יהודים הם בני מלכים! שכחת? יהודי הוא מן מלך! אתה נגיד חשמלאי, נגיד עובד אצלך עוזר חשמלאי, עוד שנה הוא כבר חשמלאי לבד. למד ממך, פתח עסק. יהודי לא נשאר פועל, הוא ישר מתקדם. אז לכן אתה צריך להבין אנשים לא רוצים לעבוד בכסף קטן. ואנשים לא רוצים לשלם. כי מה? אתה רוצה להוזיל את המחיר, יש תחרות.

(הערה מהקהל)

הרב: נכון... מה אתה מדבר? אני מדבר... הכל יכול להיות. אני מסביר אם אין יראת שמים, אמר אברהם אבינו :"והרגוני על דבר אשתי". אתה שומע? אברהם אבינו לא פוחד מאף אחד, אבל הוא יודע: מקום שאין יראת שמים, יכולים גם להרוג אותך.

אתה יודע אני שחטתי בערב חג 10 אלף 500 עופות ובגלל ספקות זרקתי את הכל, והפסדתי 250 אלף שקל! אבל אתה צריך להבין, סיכמתי עם השוחטים שעד 12 הם עובדים, והייתה תקלה שמה והיו צריכים לשפוך את כל המים מהצ'ילרים, איפה שמעבירים את העופות במים ואח"כ מביאים אותם למליחה, וצריך בשביל לרוקן או להמתין עש שמפנים את כל העופות שהם טמאים גבר, טרפים כמו שאומרים, היה צריך להוציא אותם משם, לוקח זמן. אז היו צריכים להישאר עוד שעה. עמדו השוחטים ואמרו אנחנו באנו בשביל כסף. לא בשביל כשרות. תשלמו לנו את הכסף, אנחנו הולכים. אבל בן אדם מפסיד 250 אלף, תצילו לפחות משהו. לא! אתה שומע? זאת אומרת אתה רואה שאפילו אנשים שהם יראים והם באים בשביל זה ובאו ביום שישי ושילמו להם מחיר מיוחד ליום שישי בערב חג, ועשו את הכל, אבל שהגיע הזמן, לא מעניין אותם תפסיד מיליונים, תן לי את הכסף אני הולך הביתה. אתה שומע? בעל המפעל אחרי זה התחנן אליהם, אמר להם: "אני לא יכול להשאיר פה עופות חיים, אני אם אני אשאיר יסגרו לי את הבית מטבחיים, אני מבטיח לכם אני אתן לכם אלף שקל בשביל שתישארו עוד שעה. תעיפו אותם, רק תשחטו, לא משנה איך תשחטו, העיקר שאני אוכל להוציא ואתם שחוטים". הם נשארו. אתה מבין? זה בעיה. אם אתה לא יודע לבחור את הדברים הטובים, לא. אבל בגלל שהיה ספקות עם האנשים האלה, אפילו ששולשה פוסקים אמרו לי שמותר להשתמש בעופות, זרקתי את הכל לטרף. אתה שומע? 

אז אני אומר לך: אני כבר שוחט במשך שנתיים אולי שלוש, עשיתי אולי עשר שחיטות גדולות, גדולות זה אלפים בלבד. עשר. אבל הסתובבתי יותר מידי זמן כבר בכמה בתי מטבחיים, גם בשר וגם עופות. המצב על הפנים! על הפנים! עכשיו בבשר אני רוצה שתדע, תקשיב! בשר בכל העולם, בשר, אין חלק בית יוסף! מעבירים גם עם רירים וסרכות שלא כדעת הבית יוסף. ואני לא הראשון שמודיע. הודיע את זה הרב עובדיה בעצמו, ואמר שאין יותר מ-20%. זה שמוציאים 60% זה שקר ומרמה. הרב עמר שהיה הרב הראשי לישראל: "שאני ראיתי בכל החוגים אין חלק בית יוסף וזה טרף, בכל החוגים". בהיותו רב ראשי לישראל, הוא אמר. הרב לאו עכשיו אמר שכל הכשרות והמכשירים והמשגיחים הכל חארטה. לכן הוא החליט על משהו אחר, יותר גרוע, אבל הוא החליט משהו אחר. אין יותר, לא צריך משגיחים. מצלמות ובעל המקום יהיה נאמן כשרות. נאמין לו. כשרות זה נקרא.

אני רוצה לספר לכם לא בדיחה לצערי, הלוואי וזה היה בדיחה. אבל אחד מהמפורסמים שאני מכנה אותו בשם של ערבי, הוא יש לו השגחה גם שם מצלמה באיזה שהוא מקום שם מצלמה. אבל מספר בעל המקום, מספר לאיש שלנו: "כן, יש לי השגחה שלו, אבל אין לי אינטרנט בכלל". אז מה המצלמה עושה? איך אתה מפקח מבני ברק? שם את המצלמה, ואתה מפקח מבני ברק ואין אינטרנט, אז איך אתה רואה? זה השגחה. אז אל תאמינו לשטויות. זה המצב, מי שרוצה לסמוך, כבר אמרו כל אלה שמחטיאים את הרבים :"יאכלו ענוים וישבעו". מי שרוצה להאמין, בכבוד! זכותו.

(הערות מהקהל)

הרב: ככה הם אומרים. אין שום כשרות טובה. אין כשרות טובה. אין!

בגלל שזה המצב.. ה' ירחם יוצא ספר עליו 200 עמודים עכשיו. 2000 עמודים עליו. הוא הפסיק מזמן כבר הרב שלי, הרב שפירא והרב קנייבסקי, יצאו נגדו ופסלו אותו ואמרו שהשחיטה שלו פסולה לפני 18 שנה! אתה חי בדמיונות, נו אתה עוד טרי, טרי בשטח.  נבלות וטרפות והמטבחים טרפות!

לא, אתה לא חייב, אנחנו אוכלים גם טופו ואוכלים גם דגים, בלי תולעים. אתה יכול לרצות... אתה לא חייב בכלל, מה פתאום! אין בשר! אין! אין! אין בשר!

(הערה מהקהל)

אני מסביר לך עוד פעם: אין בשר! אתה לא שומע? אני מסביר לך עוד פעם.. אז אני מסביר אתה לא מבין? אתה שואל אותי שאלה, אני אומר לך ששחטתי לפני כמה חודשים מתוך 100 יצא 3. שחטתי אח"כ, מתוך בערך 50.. רגע! יצא אפס! שחטתי אחרי כמה חודשים 2 מ-45. אתה חשוב שאפשר לפתור בעיה של מישהו? אפילו רק הציבור הזה ירצה לאכול, אי אפשר לספק! אפילו לציבור כזה קטן. מה אפשר עם שני עגלים? זה ארבע רבעים. את האחורי לא לוקחים בגלל בעיות ניקור. עכשיו צריך לקחת מכל עגל שני רבעים, רבע. יד קדמית ועוד יד, שני רבעיים. ועוד שני רבעיים. זה יוצא בערך 280 קילו, 250, 320. זה מה שיוצא משני עגלים. כמה תתן לכל אחד. שתי קילו? נגמר. איפה כל אלה שרוצים לאכול? אין! במציאות לא יוצא! מתוך שחיטה שהבינו שוחט מעולה, והבינו בודק סכינים מעולה, שמונה סכינים נפסלו. בשחיטות ששוחטים בים 80 ל-100 ראשי בקר בשעה, כמעט ואין סכינים שנפגמות! אתה שומע מה אני מדבר? אנחנו שוחטים כל כך קצת וכל כך נפגם. ונזהרים לא להגיע למפרקת, לעשות הכל באיטיות, באיטיות. אתם לא מאמינים! זה לא יאומן כי יסופר! הכל מסחרה! זה רק כסף! דופק כסף, כף, כסף, מיליארדים, מיליארדים. זהו!

שאלה מהקהל:

שואל: משה היה מדבר עם בורא עולם, הכל היה גלוי אצלם. ושמה הם חטאו. אז מה אנחנו נגיד? אם אתם הרבנים רבים אחד עם השני, סתם נגיד אמרת "זמיר, אמרת לא משנה מה...

הרב: כן...

שואל: אני רואה הרבה שיעורים, אני ממש אוהב אותך...

הרב: הלאה, הלאה.

שואל: אבל אל מי אני אסמוך?

הרב: אני אגיד לך.

שואל: על מי? אני צריך לסמוך על עצמי?

הרב: אני אגיד לך..

שואל: לקרוא תהילים בבית, להניח תפילין עם עצמי. כי אני בא לשיעורים שלך...

הרב: שמעתי!

שואל: אני רואה עוד הרבה רבנים, לא קשור. אני..

הרב: שמעתי! גמרת?

שואל:  אני מת להתקרב תאמת אני...

הרב: גמרת?

שואל: כן. סיימתי בעררך.

הרב: עכשיו בוא תקשיב: כל מי שיגיד לך מותר, מותר, מותר, אל תאמין למילה אחת שלו! למה? בשביל להגיד מותר, אתה צריך לבקר בכל המקומות ולדעת שמותר. זאת אומרת, אתה צריך להיות שם נוכח בשביל להגיד שמותר, אבל אם אתה אומר כללית מותר, זאת אומרת אם אני  שבציבור הזה אין בן אדם שלא אמר קריאת שמע. אתה יודע על מה אני סומך? "ועמך כולם צדיקים. לעולם ירשו ארץ". כתוב. ועמך. אתה יודע מה? עוד אני אגיד לך: פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון. תביא לי את הכי פושע פה, מלא מצוות כרימון! אז כולם צדיקים, לא יכול להיות שמישהו לא אמר קריאת שמע. זה גישה של אנשים שמחפשים קהל. שמחפשים להיות יפים, מתיפייפים, מתחנחנים לציבור. אבל אם בן אדם מוכי בשער, עם עובדות, מוציא דיסקים, אומר על כולם ומחכה שיתבעו אותו ואף אחד לא תובע אותו, אפשר להרוויח ממני מיליונים! למה לא תובעים אותי? אני אם משיהו מדבר עליי משהו לא טוב, תובע אותו. למה? כי יאמינו לו שהוא באמת צודק. אז זאת אומרת אני חרד שלא יתבעו אותי אם אני אגיד שקר. אם אין לי ראיות, אני לא אגיד. לא תתפוס אותי שאני אגיד משהו שהוא לא בדוק. ובדוק שאני יכול להוכיח אותו בכל מקום. בבית דין ובבית משפט. אני לא אגיד דבר. אני 40 שנה מדבר. לא תבעו אותי פעם אחת! לא לשון הרע, לא הוצאת דיבה, לא שר, לא מרמה, לא הונאה, לא שום דבר. זאת אומרת, שבן אדם בא ואומר, עכשיו תבין, אני מפסיד כאילו, אני כאילו מפסיד קהל, מי רוצה לשמוע כל הזמן אסור, אסור, אסור? מי רוצה לשמוע כל הזמן זה... כאילו אני חשוב רק על עצמי דואג לעצמי ומגדיל את שמי. בדיוק הפוך. אני מקטין. אם הייתי סבבה עם כולם, הייתי בא ורוקד אתכם ישר ו.. (שר).

שואל: מממש לא...

הרב: מה? כולם היו מצטרפים. אדוני תקשיב, לסחוף קהל אם אני רוצה אני יכול. אבל זה לא מעניין אותי! מעניין אותי דבר אחד: אני אגיע אחרי 120 שנה, ישאל אותי הקב"ה: "תגיד לי, נתתי לך אפשרות לדעת ולהודיע, הודעת?", טוב, עכשיו הוא יבדוק. "מה ידעת? ידעת שיש מכשלה פה? פרסמת? הודעת?". "לא, כבוד הקב"ה, אם אני הייתי אומר הייתי מפסיד את הקהל, היו בורחים לי, אז מה, אז אני החלטתי לא להגיד להם. אם אני אגיד להם אז זה לא טוב. אבל ככה אני אוכל להגיד להם עוד כמה דברים, עוד כמה דברים אחרים. לא זה. למה אני צריך להגיד להם את זה?". "לא, לא ביקשתי ממך, אל תהיה לי קבלן קולות, לא. אתה תגיד מה שאתה יודע. מה שאתה יודע. נגיד, אתה יודע עכשיו שיש סלמונלה, כן, אתה צריך להודיע". "לא, אבל זה יכול לגרום לאנשים שימותו, כי אם יש בדגים, הם לא יאכלו דגים, יש כאלה רק דגים אוכלים, כי בשר לא אוכלים. לא יהיה להם מה לאכול, ימותו".

מה זה זה? זה שיקולים שצריכים לעשות? לא עושים כאלה. יש סכנה, מודיעים. מה ההשלכות זה לא עניינו. יש בורא לעולם. אבל אם הוא הודיע לך משהו, תודיע. אם אתה יודע שיש מחלת טיפוס, מיד תודיע! אמרו שחיילים קיבלו הרעלת קיבה, אמיתי או חארטה, עשו את זה לבד, לא שמנה, אבל מיד את כולם אספו, התחילו לבדוק את כולם. למה? סכנה.

שואל: אין בעיה. הבנתי. ועוד משהו: היה פה בסרטון איזה קטע שאמרו, היה שם איזה חיידק, לא יודע בתבלין או משהו, והוא אומר 7 חזירים או משהו כזה...

הרב: חמש.

שואל: חמש?

הה: כן.

שואל: סתם נגיד, שולחים את כולם לגהנום.

הרב: מה שלוחים? כולם הולכים לבד, לא צריך לשלוח אותם.

 שואל: אז זה... נו מה? מה אנחנו עושים...

הרב: למה מה חשבת? גם צדיקים...

שואל: מה אתה אוכל הרב?

הרב: בוא, בוא אני אסביר לך...

שואל: לא יודע, מה אנחנו עושים עם זה?

הרב: שמעתי. אני אסביר לך. קודם...

שואל: לא קשור לבשר. זה התבלין, החסות, על כורכום אתה הולך לגהנום. לא יודע מה.

הרב: תקשיב! אתה רוצה לשמוע אני אסביר לך. קודם כל, אתה צריך להבין שכולם כמעט, למעט צדיקים גמורים, גמורים, גמורים, שאין בהם שום דופי והם הצליחו גם לתקן בתשובה את כל מה שהיה להם על ספק, אלה עולים ישר לגן עדן. כל השאר, צדיקים שהם צדיקים, אבל לא גמורים, חייבים לעבור דרך גהנום. להתנקות חייבים. יותר מזה, מלאכים שירדו מעולם העליון לעולם הזה, חייבם לעבור את נהר דינור, שזה נהר של אש כדי להזדכך מחדש מטומאת העולם הזה. אין מה לעשות! אלא אם כן, אדם הספיק לעשות תשובה אמיתית ולהישאר בה, הוא מנקה את עצמו פה בעולם הזה. אז לכן אמרתי לך את זה קודם, חוזר עוד פעם: יש עצה. זה אחד.

שתיים: מה עם התבלינים? תקשיב: פעם לא היה תבלינים כמוש קונים היום. פעם אמא קנתה תבלינים והיה לנו עלי וריפות, והיינו דופקים בהוואן, קוראים לזה, היינו דופקים. אולי אתה לא זכית לזה, אבל אני זכיתי. כורכום וזנגוויל וכל דבר והיינו עושים. סחוג, לא היה מיקסר, היינו עושים עם מזחקה, עם אבן, על אבן ועושים ככה. פעם לא היה עוף מוכן. היו לוקחים את העוף לשוחט, שוחט, אנחנו מורידים את הנוצות ואח"כ אנחנו מטפלים בו וכו'. ככה היה לא מזמן. לפני 40, 50, 60 שנה. זה מה שהיה. היום נהיה תעשייה. נהיה סינטטי, נהיה מהונדס. היום אתה יכול לקבל אבטיח אדום, כתום, צהוב, ירוק, מה שאתה רוצה. זאת אומרת, תעשייה. אתה נכנס לסופר, יש לך מאה אלף מוצרים. מאה אלף, אני אומר מעט, מאה אלף. מה קרה? תעשייה. כסף. סוכריות בצבע כזה, כזה. זה פלסטיק, זה גומי, זה ככה, זה ככה. שוקולד. שוקולדים כזה, כזה, כזה.

בוא אני אלמד אותך איך עושים שוקולד ממרח, מה שאתה קונה בחוץ, דוגמה כן, שוקולד. אתה לוקח 250 גרם טחינה גולמית, את הטחינה אתה בודק לבד. טחינה לבנה, אתה טוחן אותה לבד, לוקח רבע קקאו, טוחן את הקקאו, קקאו וטחינה גולמית ואח"כ אתה מוסיף לא סילאן, כי סילאן טוחנים בתוך התמרים גם את התולעים, אז אתה לוקח תמרים, אתה מריח אותם שעתיים,ש לוש, הם הולכים להיות רכים, אתה שם אותם במיקסר עד שהם נהיים סילאן, עכשיו אתה לוקח אותו דבר ושם את הסילאן עם הטחינה הגולמית ועם הקקאו, ומוסיף לזה טיפה רבע כוס מים, ואח"כ מערבב.. יש לך ממרח שוקולד.

עכשיו, אנחנו למדנו כבר לעשות מיונז, למדנו לעשות טחינה, למדנו לעשות חומוס. הכל. יש תפריטים ויש מתכונים באתר שופר, תכנס. מה שאתה רוצה. אנחנו עושים לחם לבד, פיתות לבד. הכל לבד. הכל!

שואל: זה כשר.

הרב: חוץ מחלב וגילה, גבינה 5%, 9%, וקוטג'. וזה ככה. מעדנים זה בעיה. תקרא כמה יש שמה, E,E.E... כל אלה צרות חבל לך על הזמן. "פרילי" וכל אלה טוחנים לך את התותים עם התולעים. אי אפשר לבדוק תותים. אתה יודע מה זה תותים? זה מלא תולעים קטנות, קטנות, צהובות כמו הצבע של הנקודות הצהובות. אז זה טוחנים לך את הכל. סמוך על סמוך ובלע. בתוך הפרי לי. לכן אתה צריך להיזהר. אבל אתה יכול לעושת את הכל לבד. אם אתה תיקח עכשיו תותים לבד, אתה תבדוק אותם, איך בודקים תותים, באתר שופר יש לך את כל הסרטונים, כל הסרטונים על כל הירקות והפירות איך בודקים ומה יש בהם וכו'. אתה לוקח מברשת ומריש את התות מכל צדדיו טוב, שוטף אותו, יש לך אחלה תות בלי שום דבר. פותח אותו לחצי רואה שאין תולעת ששוכנת שמה. תעשה במיקסר. תערבב את זה עם הגילה, תערבב עם השמנת, תערבב עם מה שאתה רוצה, תערבב שמנת וגילה ונהיה לך פרי לי, מעדן לי, שים מהשוקולד שלימדתי אותך גם כן בפנים, יהיה לך מעדן שחור.

שואל: טוב. משהו אחרון...

הרב: כן?

שואל: אני לא רוצה לגזול זמן.

הרב: טחינה, אתה יודע עכשיו למדנו לעשות חלבה? יניב היום לימד אותנו לעשות חלבה. אתה יכול לעשות חלבה. מה שאתה רוצה בקיצור. הכל אתה יכול לעשות בבית. אתה יודע איזה תענוג!

(מישהו מהקהל: כמו פעם)

כמו פעם בדיוק! חוזרים לטבע. עוזבים את ההנדסה הגנטית, עוזבים את כל הזה, זה רעלים. אתם רוצים אני אראה לכם איזה לחם אתם אוכלים? בקשה תראה להם איזה לחם הם אוכלים. נראה אם יש לך חשק לאכול מחר את הלחם.

שואל: אז מה גם להכין מחר בבית?

הרב: בטח! פיתות, סלוף, הכל, לחמניות, קובנה, ג'חנון, לחוח.

שואל: לחוח כן.

הקרנת סרטון על לחמים, בני ברק תראו לחמים ארבע בבוקר מחכים למכולת שיפתחו... והעכברים אתם רואים...

יפה? בתאבון! ארוחת בוקר על הכיפאק. עכשיו אני אספר לכם: כל העוגות שאתם קונים זה בג'ריקנים עם ביצים קלופות. יש כמה בעיות: לינת לילה, אסור להשהות ביצים קלופות לילה שלם, זה סכנה. דבר שני, פתוחים הג'ריקנים, נכנסים מעופפים. לפעמים תמצאו גם קצת נוצות. אבל זה שופכים לבפנים. עכשיו אתם יודעים יש הרבה אנשים מאחורי הקלעים שזה גויים, לא יהודים דווקא אלה שעובדים מאחורה, אלה שעושים את הבצק, הם גם אתם יודעים לפעמים יש להם פה משהו ופה משהו וכאן משהו, וכאן משהו, ואחרי זה הם עושים לכם אג'ינה. ויאג'ונו ואתם תאכלו. "יאכלו ענוים וישבעו". אתם מבינים? הם גם לא נוטלים ידיים בבוקר בכל המקומות ועוד כמה בעיות. ואם זה אפייה אז גם צריך שיהיה משגיח בשביל שידליק את התנור ואם זה בישול, אז שלא יהיה בישול עכו"ם. בלאגן! הכי טוב אני אומר לכם תעשו את זה בעצמכם. איך קוראים לזה היום? "סלפי". תעשה גם את זה בסלפי.

שואל: כבוד הרב, איך אני מתחיל, פעם אחרונה, רוצה באמת להתקרב.

הרב: תבוא אלינו מחר בבוקר בנץ, ואנחנו ניתן לך לטעום...

שואל: לאן להגיע? לאן להגיע? אני כולי באמת...

הרב: רחוב מתתיהו 10, בני ברק. אי אפשר להתבלבל. שופר.

 

שאלה:

שואל: כבוד הרב, מה לגבי דגים. מצאו תולעים בדגים.

הה: נכון. הנה תראה להם את הדגים עם התולעים. יש תולעים כאלה בדג. כאלה, בדג. טונה אל תאכלו. לא אני אומר. הרב לנדא אומר. אתם יודעים למה? בואו תשמעו. אלה שדגים את הדגים זה גויים בחו"ל, באוקיינוסים. שולחים משגיח, אלה ששולחים, יש כשרויות שהם לא שולחים לשום מקום כלום, רק מדבקות. אבל לנדא והבד"צ עדה חרדית הם שולחים.הרב לנדא שלח משגיח, המשגיח הגיע ללב ים, על הספינה של הדייגים, הדייגים גוים. עכשיו לספינה אתם יודעים שי גם מים בתוך הספינה, הם שולים את הדגים מהרשתות, מכניסים אותם, מה עולה ברשתות? דגים טמאים ודגים טהורים. אח"כ ממיינים אותם. אבל בינתיים הדגים הטמאים והטהורים נמצאים בתוך המים המלוחים,

(הערה מהקהל)

הרב: לא, זה לא אותו דין. אני אסביר, זה לא אותו דין. שהם נמצאים במקום אחד שהוא מכונס ויש בו מים מלוחים, זה נקרא כבישה. כבוש. כמו שאתה עושה מלפפון כבוש, חמוץ, אתה עושה כבישה, אתה שם אותו בכלי, משהה אותו, עברו 24 שעות הוא נקרא כבוש. אבל שמה 18 דקות אם שמים דגים טמאים עם טהורים במקום שהם מכונסים וזה, זה נכבש. זאת אומרת, כולם טמאים. עכשיו אתה עולה לחוף, תבדיל אותם, לא מועיל. אז הוא אמר להם השגיח של הרב לנדא, אמר להם: "רבותיי, אנחנו לא נקנה את הסחורה הזאת, אתם חייבים למיין באופן שלא יהיה מים בתוך הספינה או להגביה או למצוא איזה עצה, אבל אחרת אני לא אוכל לאשר את זה". אמרו לו: "אם תדבר עוד מילה, אנחנו מטביעים אותך כאן". אמר להם: "לא, לא, בסדר, טוב, בסדר. אין לכם ברירה, אתם לא יכולים, בסדר". הלך סיפר לרב לנדא. אמר: "אין לעולם יותר טונה". כי הטונה מספר הסוגים של טונה, הטמאים הוא יותר גדול מהטהורים, והם בדיוק אותו הדבר. בדיוק אותו דבר. זאת אומרת, אם אתה תקבל את הדג לא תזהה מה זה טונה טמא ומה זה טונה כשר. אבל כיוון שהם עוברים תהליך כזה, זה בעיה. זה כמו שבישלת זה כמו בישול. כבישה זה כמו בישול. בישלת, דג טמא עם דג טהור זה הכל טמא.

אז לכן, זה סוג הבעיות. לכן, צריך להתעדכן. אם אדם לא מתעדכן הוא לא יודע. אני החלטתי לפתוח את הנושא הזה של כשרות המטבח והבית, מה שלא דיברו איתו שנים. אני בהתחלת התשובה הייתי הולך עם ספרים, ומחלק ספרים מאכלות אסורים. אני הראשון שאמרתי איזה עכבישים יש, הגדלנו 250 פעם כל דבר קטן שבקושי רואים, שיגעלו, שיראו. אתה יכול להראות כמה צורות יש להם ממה שהם אוכלים. הנה תראו.. מצאנו עכשיו, דוגמה, בדג, שבוע שעבר, מצאו בדג.. אתם יודעים מה זה? זה רגל של תמנון. תראו בתוך הדג זה אחד מהזרועות של תמנון. בתוך דג! נו, איך זה? זה עבר כשרות, עבר בדיקה והבחנה, גם בבתי חרושת של הגויים עושים בדיקה להוציא תולעים. אתם יודעים? יושבים שמה מאות ואלפים של גויים ועם פינצטות כל דג נפרס לפניהם שהוא פילה, והם מוציאם את התולעים שנמצאים בדגים. אתם תראו סרטון ביו-טיוב תראו איך מוציאם את זה. אבל לפעמים השאר. מה לעשות?! לכן חובה גם בבית לאור פלורוסנט ולראות. אם זה שקוף. עם זה עם עור,ז ה בעי, אתה לא יכול לראות. אלא אם כן אתה פותח ומחטט.

אבל בואו תראו דוגמה: הנה, פותחים דג, תראו, לא רואים כלום, תראו איך הוא חודש עם הסכין ואז הוא מוציא את התולעת, תראו איזה אורך. זה נקרא דג פילה. תראו איזה תולעת, תראו איזה אורך. והוא יוציא עוד אחת משמה. עוד יש. לא רואים. כשאתה מסתכל מבחוץ לא רואים שום דבר. הנה, הוא יודע איפה לחטט, אז הוא מוציא.

זאת אומרת, אתם צריכים להבין: זה לא בעיה שלי, זה לא אני המצאתי. זה המציאות! אני רק עושה לכם טובה מודיע. תרצו להתייחס, תתייחסו. לא תרצו, כבר אמרנו. יש את אלה שמכשירים הכל, "יאכלו ענוים וישבעו". אין בעיה.

כן, מה עוד רצית לשאול?

שואל: תודה רבה, כבודו. בקצב הזה...

הרב: תהיה רזה.

שואל: או לחיות על אינפוזיות.

הרב: יש בדיחה על קפ"ז, עכשיו יצאה בדיחה על קהילות פז. אתה יודע מה הבדיחה אומרת? זוג מקפ"ז רעבים נכנסו למסעדה. הם יודעים ממה להיזהר לכן העל השאל מה אפשר להזמין? אז האישה ישר אמרה למלצר: "תקשיב, אנחנו לא אוכלים לא בשר, לא עופות, לא דגים, לא סלט, לא זה...". אז שואל הבעל: "נו, מה יש להזמין?" אומר לו: "תזמין מונית".

זה המצב, מה אני יכול לעשות? אבל אתה יודע אני זכיתי להיות עני 7 שנים, בתחילת הנישואים שלי, אתה יודע מה אני אכלתי? אכלתי רק ירק, ירק. עגבניות, מלפפונים ועוד משהו, לחם וריבה, לחם בדבש ולחם ומרגרינה. ונתתי דרשות והרצאות והכל, ואף אחד לא ידע שזה מה שאכלתי. ומה הייתי חסר? מי חשב על זה בכלל. אבל מה, היום אין בעיה, יש את כל אבות המזון בשעועית, באפונה... אבל תבדוק לבד. אל תסמוך. אפילו אתה קונה כי טוב, אתה קונה נגיד שעועית כי טוב, אורז כי טוב, אפילו זה בוואקום, תבדוק! למה? כי מצאנו. אתה קונה "חסלט", חייב בדיקה. כי מעופפים עפים לא שואלים אותם. ב"חסלט" יש לך רווח אחד, שאין שם זבוב המנהרות. כי זבוב המנהרות חודר לתוך העלה וגם בשטיפה לא יורד ולא כלום. והוא עושה מנהרה. אבל הוא בתוך העלה. זה הם דואגים שלא יהיה. אבל מעופפים מבחוץ, בכל זמן הם באים. לא שואלים אותך. ואני אראה אותך מה מצאו בכל מיני כאלה. אתה יודע מה מצאו? יש לך, נכון? מצאו עכבר, מצאו נחש, מצאו קיפוד! בתוך הירק שאתה קונה. חסה. לא רוצה להגיד לך של מי, תסתכל. הנה, מה רואים? תסביר מה רואים... זה מה שאתם אוכלים. הקטנים, פה זה קצת גדול, אבל זה קטן. אתם יודעים מה זה למצוא נחש בתוך חסה? נחש! "יאכלו ענווים וישבעו". הנה, צפרדע בתוך החסה. כרמל יבולים... עם חותמת יפה. הנה נחש. נחש, הנה למכירה. עשר ₪. נחש. עם תלכו לחנות של חיות יעלה לכם מאות שקלים. הנה, איזה חמוד! עכבר. הנה, מתוק! אתם יכולים לפתוח פינת מחמד. ואם הוא יצא? נגיד שהם יצאו, ברחו מהשקית, אתם אוכלים בטעם עכברים. איזה טעים זה!  מדהים!

רבותיי, יש הזנחה בכל המקומות, בכל המסעדות, תכנסו מאחורה, תסתכלו מה יש. אם לא תחליקו שמה מרוב הלכלוך והטינופת. אתם יודעים בדיוק מה יש? נו, בחיית! בבית שלכם אתם סטריליים, לא לא, לא לגעת, כן לגעת, כן לגעת, עובדים עם כפפות. אבל שאחרים מכינים להם? אין לכם שום בעיה.

אני לא אספר לכם מה היה בשוק בצלאל, שמה היה כמה דוכנים, והיו עובדים שמה עובדים זרים ומה הם היו שופכים לתוך החומוס וחמי וחמותי גרים מלמעלה במרפסת וגם אשתי, והם היו רואים מה הם עושים בלילה שמכינים את החומס שהיהודים יאכלו את זה. לא רוצה להגיד לכם איזה משקה הם היו מכניסים לבפנים.

אדוני, אתה לא יכול לדעת כלום. מה שתחת הפיקוח שלך והעניים שלך, בטוח, טעים, בריא, נקי וגם הרבה יותר זול. אתה לא חייב ללכת עכשיו לסופר למלא שני סלים. אתה יכול לבוא, לחם לבניה, חלב, להתראות! השאר עושים בבית. ומשרד הבריאות הוציא הרבה מווים של סגירה והכל. מה זה הוא כל הזמן עובד, אבל הוא לא מקיף את מה שיש. כל יום יוצאות משאיות מהשטחים אצל הערבים מלאות בתחתית, בגז, בדופן, בקר, בקר, עופות, עופות, כל הזמן. כנסו לאתר שופר, סרטים, לא אצלי, כנסי ליו-טיוב, גוגל. תכתיבי רק.

(הערה מהקהל)

הרב: מה אתה ורצה ממני? אני עושה את התפקיד שלי. יש לך ש... לך אליהם! מה אתה רוצה ממני?

שואל: אני לא אוכל.. בשר ועופות...

הרב: ברוך ה'!

שואל: ????

הרב: בוא אני אסביר לך.... קודם כל, זה לא נכון.

שואל: אני גם משכנע אנשים...

הרב: לא צריך לשכנע, צריך... בוא תקשיב! תקשיב! גם אני לא מצליח לשכנע. יש פה עכשיו נגיד 100 איש, אתה חושב שכל המאה מחר לא יאכלו שום דבר?

שואל: לא, אבל חלק.

הרב: אז זהו, גם אתה חלק. חכה. רגע.

שואל: לא, אני לא מצליח.

הרב: חכה. כי אתה לא יודע את העובדות בדיוק כמוני. אז אתה לא יכול להגיד אותו הדבר. תקשיב! עכשיו אני אסביר לך עוד דבר:

למה גדולי הדור לא מחזירים בתשובה?

שואל: אולי הם מחזירים, אולי אני לא יודע.

הרב: אז אולי הם גם אומרים שלא לאכול?

שואל: לא, אבל יש השגחות שלהם...

הרב: לא, לא. זה לא שלהם. אם אתה חושב שזה שלהם, תשכח מזה. זה לא שלהם. זה מנגנונים שעובדים ומבקשים מה ם להגיד שזה בסדר. והם סומכים על זה שאנשים אם יהיו אנשים..

שואל: אבל יש הרב לנדא, זה רשום, מה זה זה? זה חארטות? מה זה זה?

הרב: בוא מתוק, אני מסביר לך. הרב לנדא לא מתכוון להכשיל. אבל מה לעשות שיש מכשלות?! הוא לא שוחט. אם הוא היה שוחט, אולי היו אומרים...

שואל: אז שימחק את השם שלו. עם כל הכבוד. הוא גדול הדור.

הרב: אז הנה.. במקום...

שואל: הוא צריך למחוק את השמות...  

הרב: מקום ש...

שואל: צריך שלא יהיה שמות, נכון?

הרב: מקום...

שואל:  אם הרב יצחק יוסף יודע שיש את ההשגחה שלו, והוא רואה שהיא יוצאת לשטח, הוא יכול לקבוע, נכון?

הרב: לא הבנתי.

שואל: הוא אסור לו הרי לתת לציבור לאכול מזה. אסור!

הרב: תקשיב.. אני אגדי לך שני דברים..,

שואל: זה טרף! כמו שאתה כבוד הרב אומר זה טרף, נכון?

הרב: אני אגיד לך שני דברים:  קודם כל, במקום שהוא ידע ברור הוא אמר לא לאכול טונה בכלל! לדוגמה, הרב לנדא. דבר שני, אתה אומר על הרב יצחק יוסף, הוא אומר שבכלל לבדוק תולעים זה ביטול תורה. יש סרטון שלו שאומר זה ביטול תורה. נגד התורה. אז מה אתה מצפה? אבא שלו, הרב עובדיה יוסף, דיבר איתי בשיחה מוקלטת, תשמע אותה אצלנו באתר, שאומר לי: אל תצא נגד מחמו, למה? בגלל שזה לא התפקיד שלך, זה הרבנים הראשיים אחראיים". ועכשיו הבן שלו הרב הראשי והוא אחראי. והוא אומר שלא צריך לבדוק תולעים. למה? זה ביטול תורה.

שואל: ככה הוא אומר?

הרב: תראה לו את הסרטון. מה הבעיה נראה לך.

שואל: אני רוצה לראות.

הרב: כל מה שאני אומר, עובדות!

תשען, תשען, שתהיה ככה רגוע, ונראה אם תישאר נשען עד הסוף.

שואל: לא, אני רגוע גם ככה. אני לא אוכל בשר ועופות חצי שנה..

הרב: לא, עד עכשיו דיברת רגוע, זה ברור. זה המצב לצערי הרב, מה אני יכול לעשות?

שואל: גם אשתי והילדים לא אוכלים.

הרב: ישתבח בורא! זה חסכון. זה מאות שקלים. מאות! לפעמים אלפים. יש כאלה שעושים על המנגל כל הזמן. אתה מבין?

שואל: אני הייתי חולה "על האש" שלוש פעמים בשבוע.

הרב: אבל אני אומר לך לא בסתם קוראים לזה מנגל. כי בגהנום גם יש מנגל. ושמה ממנגלים את כל אלה שעשו על המנגל ולא בדקו מה הם אוכלים.

שואל: הרב, אתה יכול לתת לי ברכה?

הרב: אני אתן לך...

שואל: כבוד הרב..

הרב: אני אתן לך...

שואל: כבוד הרב, אתה יכול לברך אותי בבקשה.

הרב: ה' יזכה אותך לא להיכשל במאכלות אסורות, שתזכה ללמדו תורה, ושתזכה שהילדים שלך ילכו בדרך הישר ושהקב"ה ישמח בך.

שואל: אמן! תודה כבוד הרב. אשרייך!

 

שאלה:

שואלת: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: אני כבר הרבה זמן מהרהרת לא לאכול בשר, הבן שלי כבר שנה לא אוכל. אם בעלי עכשיו ישתכנע לא לאכול, אני לוקחת על עצמי.

הרב: יפה! אשרייך! אבל אם לא תקבלי על עצמך, את מבינה שאת אוכלת בינתיים נבלות וטרפות והמטבח טרף?

שואלת: אז מה עליי לעשות עם המטבח?

הרב: את צריכה להגעיל את כל הכלים.

שואלת: אוקי. ומה לעשות עם כל הבשרים?

הרב: לכלבים! לכלבים. יש מצווה...

שואלת: לזרוק הכל?

הרב: "לכלב תשליכון אותו". יש מצווה "לכלב תשליכון אותו". אצלנו יש סרטונים מלא, של כל החבר'ה שזרקו בארץ ובחו"ל, הכל לכלבים. בלי שום פקפוק. זהו. רוקנו את כל המקררים, זרקנו את הכל, הגעלנו את הכלים. הכל חדש. לא צריך להקנות חרס. חוץ מחרס ודברים כאלה אם היה בהם בישול בארבעים וחמש מעלות חום זה צריך לזרקו, אין מה לעשות. אבל אם זה סירים, אם זה זכוכית, אין בעיה. שטיפה. אם זה כלים שהם מתכת וכו', נירוסטה וזה, אלומיניום, צריך את זה להגעיל. עכשיו, אם את לא יודעת להגעיל, אז קודם כל את הסכו"ם את יכולה לבד. את לוקחת סיר גדול מרתיחה מים מבעבעים, ואת מכניסה את הכלים אחד אחרי השני ואח"כ מוציאה אותם, אלה כבר כשרים. אח"כ, סירים. אם יש לך סיר גדול גדול, את מכניסה  סירים קטנים ברתיחה, אותו דבר ומוציאה. ישאר לך הסיר הגדול בסוף, את הסיר הגדול תגעילי במקום אחר או שתוכלי לעשות לבד, אם תשימי שמה ותכנסי מתכת לוהטת לתוך הסיר ואז הוא יבעבע ויגלוש, אז הוא גם כן יוגעל ויהיה בסדר. אם את לא יודעת את כל זה, את תוכלי...

שואלת: בתחילת התשובה שלי...

הרב: רגע!

שואלת: ערכים היו אצלי בבית והגעילו את כל המטבח.

הרב: אז תבקשי עוד פעם שיבואו. ואם לא, יש בבני ברק פעמים בשבוע מקומות מסוים ששמה מגעילים את הכלים. אז אין בעיה. זה דבר אחד. בינתיים, אפשר לאכול בחד"פ. אם יש לך סיר פיירקס, שאת עושה אותו נגיד, מזכוכית, את עושה... מטבילה אותו במקווה קודם, צריך להטביל, כן? הטבלת אותו במקווה, את יכולה להשתמש בו לבישול, ואז אין לך שום בעיה. זה חדש ובו תעשי את מה שאת רוצה. עד שתגעלי. אם לא, תתאפקו יום, יומיים, שלושה עד שאתם תגעילו, ולא תאכלו בשרי או משהו כזה, ותאכלו יותר קר או משהו אחר,  שאפשר לעשות אותו בסירים שהם לא כאלה שנתקלקלו, הפכו להיות טרפה. הבנת?

שואלת: יש לי שאלה נוספת.

הרב: כן.. דרך אגב, אני רוצה שתבינו העוון הוא חמור מאוד, ולא רק שהוא עוון חמור מאוד, זה מטמטם את האדם, את לבו ואת מוחו. זה התורה אומרת, שאפילו אם חזר בתשובה, עדיין הטמטום נמצא בו. "ונטמתם בם". ואורח החיים הקדוש אומר על זה דברים קשים ביותר. חפץ חיים אומר זה יהיה הניסיון האחרון, בדור האחרון. ניסיון המאכלות האסורות, בזה יבחנו מי לה' ומי לא. כי זה בקישקע כל אחד זה מפריע לו. אבל זה הניסיון. האם אתה מוסר נפש. תחשבי שהיית הולכת עכשיו, לדוגמה, היית צריכה לגלות, חלילה, לגלות למדינה אוזבקיסטן, נגיד, ואין שם כשרות. אין בד"צים, אין בטיח, אין שום דבר. מה תעשי? מה תאכלי? תאכלי בשר שלהם? לא. תאכלי את התבלינים שלהם? לא. מה כן תאכלי? רק מה שאת יכולה להיות בטוחה שאת עשית או שאת יודעת מה נעשה. אותו הדבר, את נמצאת פה בגלות. את צריכה לדאוג לעצמך. לא לסמוך! שום דבר! מה שאת יכולה לבדוק, תבדקי בעצמך ותעשי לבד. זהו! פשוט. כן?

שואלת:ש אלה נוספת לגבי הירק.

הרב: כן..

שואלת: אתה אמרת מי סבון, אך ורק מי סבון?

הרב: המה?

שואלת: כי אותי לימדו...

הרב: מלח.

שואלת: מלח ואח"כ מי סבון.

הרב: זה טעות הייתה. חשבו שמלח גורם להם למות. גם תולעים מתות וגם פורחים מתים, כל זמן שהם בריאה שלמה, הם אסורים. מת וחי זה אותו דבר. עכשיו, הסבון גורם להם להחליק מהירק ואז עושים שטיפה חזקה במים קולחים ומשפשפים בידיים זה יוצא. אבל אני מציעה לך שירק שיהיה לך קל לבדיקה, אם יש לך פלורוסנט לפנייך או שמש, את לוקחת נגיד עלה חסה, את שמה מול השמש, ישר בולט כל מה שהוא לא עלה. אפילו אם יהיה לך עלה כפול קטן, זה יהיה ירוק חזק. ישר יהיה בולט. או פלורוסנט וזה , ואת בודקת. או שולחן שיקוף. יש שולחן שיקוף פלורוסנטי, ששמים כל עלה על זה ורואים. תקחי את הכוסברה והפטרוזיליה שהם יבשים, תנערי אותם קודם כל טוב מחול וחרקים, אח"כ תעבירי אותם מול הפלורוסנט או השמש, ואז תבחיני מיד. אז עדיי העלים לא מקופלים ודבוקים. קל לבדוק. אבל את שמה קודם במים, עם סבון ואח"כ שוטפת, ותרצי להתבונן אם נשאר משהו, תצטרכי אח"כ את כל הדבק, כל מה שנדבק מהמים, לפתוח. זה עבודה יותר מסובכת. אז לכן זה העצה. כל דבר שאת קונה, כגון: אורז, חומוס, ושאר דברים שם עגולים, צריך נפה. ולנפות קודם. לא ישר לבדוק. לא שמים לב, יש תולעים כמו שאמרתי, כינים של ספרים, קטנים! שאת לא תראי אותם. את תעבירי אותם עם האמצע. לכן, אם את לוקחת נפה, כל נפה מתאימה לסוג מסוים, לחומוס יכול להיות חורים יותר גדולים, לאורז יותר קטנים, לקמח הכי קטנים. אז לכן צריך לקחת כמה נפות. ואז מעבירים, עושים ככה, ואת תראי כמה נופל. קחי לדוגמה פלפל שחור, תקני, לא טחון, תשימי בתוך נפה, תעשי ככה, ותראי כמה תמצאי כאלה שחורים קטנים שהם מהסוג הזה שראית פה בגדול. כל אלה נמצאים בפנים. ואחרי זה צריך את הפלפל שחור לעבור עם האמצע, לבדוק. למה? או חורים או מתפרקים. יש כאלה מתפרקים. למה הם חלולים, כבר אכלו אותם בפנים. ככה בודקים, לאט לאט. כל יום תעשי לך בדיקה, חצי שעה, סוג מסוים. כורכום וזנגוויל קשה לך לטחון,רק בהוואן ואח"כ במיקסר קטן, זה תוכלי להשיג אצלנו בקלות. תקחי לך זה, טרי, טעים ושלום על ישראל.

שואלת: מה תבלינים טחונים?

הרב: כן. יש לנו תבלינים טחונים. יושבים הרבה אנשים ובודקים כל הזמן, כל הזמן, כל הזמן. אבל אני מלמד את האנשים שלא יצטרכו אותנו ויוכלו לעשות בבית. גם לא כולם נמצאים בסביבה. יש כאלה בטבריה, יש כאלה באילת, הם לא יכולים לבוא.

שואלת: כמה זמן זה צריך להיות במי סבון?

הרב: שלוש דקות עד חמש דקות.

שואלת: תודה!

הרב: אבל זה אחר כך אחר כך את תראי, את תמצאי, שתמצאי, את תירגעי, תביני, פה ניצלת מחמש חזירים, פה עוד פעם מחמש חזירים. זה חזירים ממש! כאלו אכלת כזית חזיר. חמש פעמים.

שואלת: תודה, כבוד הרב.

הרב: תהיו בריאים! בהצלחה.

שואלת: תברך אותנו כבוד הרב, בבקשה.

הרב: ה' יזכה אותך לא להיכשל במאכלות אסורות, ולהצליח במעשי ידייך ולהעמיד את הבית על איתן התורה.

שואלת: אמן!

(הקרנת סרטון על הרב יצחק יוסף)

הרב: שמעת? עכשיו, עלמי הוא צוחק? על הרב ויא שכתב בספר שלו. והוא בפסק שלו, העתיק מהרב ויא. הוא שכח שהוא כתב ככה. עכשיו בספר שלו כתוב הפוך ממה שהוא אומר. תפתח את הספר שלו, תראה שכל מה שהוא אמר עליו ולגלג כתוב אצלו בספר. לא רק זה...

שואל: ????

הרב: כן, אצלכם. ועוד דבר: הוא עכשיו הוציא מכתב, שאלו אותו על תירס, והוא אומר הפוך ממה שהוא אמר. "לכן כתבתי בספרי", הוא אומר. הנה, תוציא לו את המכתב שפרסמנו באחרונה. יש באתר, תכף תראה.

שאלה:

שואל: ערב טוב, כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה: תקן אותי אם אני טועה, אני מקווה שאני זוכר נכון, שאמרת פעם שהפלא יועץ אמר שבתקופה שלו, שמהתקופה שלו עד ביאת המשיח לא תמצא פרה אחת ש...

הרב: נכון.

שואל: אז איך שוחטים בכל מקרה? איך בקהילות פז שוחטים או...

הרב: הוא רצה להגיד עד כמה מצב יהיה קשה שאפשר יהיה למצוא אפילו עגל אחד.

שואל: אוקי. דבר שני, אומרים שהגלות האחרונה שלנו של בני ישראל זה יהיה גלות הערב רב. שיהיה. אנחנו רואים פה, זה הציונים זה כל מלכות הרשעה...

הרב: הכל. כן.

שואל: אז איך זה מסתדר שצריך להיות הגלות של ישמעאל שעוד לא הייתה, אז כאילו...

הרב: לא, לא הבנת. אנחנו בגלות ישמעאל כבר. עצם זה שישמעאל שולט בעולם כמו שאתה רואה, בטרור, בכל מה שעושה, זה גלות ישראל. כתוב שבאחרונה הם ילחמו, הישמעאלים בנוצרים. ואתה רואה היום שהם נלחמים. זה כבר הקראנו את הזוהר הקדוש מזמן, ואמרנו, לא אני, הזוהר אמר, אבל רק אמרנו את זה, שיבוא מדינה מקצה העולם ותלחם. ויהיה מלחמה שלושה חודשים בים, ביבשה וכו'. וכל זה יהיה באחרית הימים. אתה רואה את צפון קוראיה מאיימת על אמריקה, מאיימת על מדינות נוספות, ואתה רואה שזה על הפתח. כולם מדברים אטום, אטום, אטום. וכתוב שבגוג ומגוג ימותו שני שלישי מהעולם, ושני שליש מהעולם לא יכולים למות במלחמה קונבנציונלית. הנה, שש שנים סוריה מתו רק כמה מאות אלפים. בשביל להרוג 4 וחצי מיליארד, צריך פצצות אטום. שאלו את פוטין לא מזמן: מה יקרה אם תהיה מלחמה בין ארה"ב לרוסיה באטום? הוא אמר שכולם ימחקו מן העולם. זהו. וכל אחד מזהיר את השני. אתה רואה עכשיו בסוריה יש להם עימות. יורידו מטוב, לא יורידו מטוס. זה על כרעי תרנגולת, כל רגע יכול, אתה מבין, כולם שרירנים, גם טראמפ, גם פוטין. וזה הולך להיות התלקחות טובה, ובעזרת ה' נוכל סוף סוף נוכל לברך על גוג ומגוג, ולהגיד באמת "יתגדל ויתקדש שמא רבא". למה אומרים "יתגדל ויתקדש"? כי אחרי גוג ומגוג כתוב: "התגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וישעו כי אני ה'". אז זה נוכל סוף סוף להגיד קדיש הגדול.

שואל: בעזרת ה'!

 

טוב, הנה הוא מצא... רק תגדיל שנוכל להקריא להם מה כתוב. שמעתם אבל מה הוא אמר על התירס, כן? אין בעיה, תירס... עכשיו בואו נראה:

הקרנת סרטון על מה שאומר הרב יצחק יוסף על בדיקת תולעים.

הרב מקריא את מה שכתוב בספרו של הרב יצחק יוסף, שבוא הוא אומר שכל פרי שמצוי להיות בו תולעים שמהלכים בתוכו ודרכו להתליע במחובר, ואפילו אם הוא מיעוט המצוי, טעון בדיקה קודם האכילה".

אז זה ביטול תורה או לא? אתה כותב שטעון בדיקה.

הלאה... "ולדעת הריב"ש אם אינו מחצה על מחצה ומיעוט המצוי, ואיכה, אין לחוש לתולעים. יש מחמירים אפילו אם מצוי בתולעים רק בחמישה אחוז או חלק אחד מעשרה, ואם עבר ובישל פירות שדרכן להתליע בלא בדיקה ושעה מהם קומפוט, אף במין שהרחש מצוי בהם, שאסור לאוכלם בלי בדיקה, אם יכול לבדוק בודק. וכל מה שאינו יכול לבדוק, הן מהפירות והן מהרוטב, מותרים באכילה משום ספק ספקא. ומצטרך לספק ספקא בשביל זה.. ואף שלאחר שבודק ורואה שאין תולעים יניח התאנה במים. אתה שומע? לכן, אין לאכול תאנים קודם הבדיקה, למה? אחר שמצוי בהם תולעים ואף לאחר שבודק ורואה שאין נראה שם תולעים, אם יניח התאנה במים שהיא פתוחה, יראה שעל פני המים צפים כמה תולעים ולכן צריך לבודק היטב עד כמה שעין האדם רואה הדק היטב". ההפך ממה שהוא אמר והתלוצץ על הרב ויא.

 "וכן בתירס", תשמע, "מצוי בו מאות תולעים החבויים בין גלעיני תירס ותחתיהם. ואף שלאחר שבישלו את התירס, אף שהתולעים שבו מתו, מכל מקום נשארים שם, ולכן יש לאכול את התירס. רק אחרי שיפריד את הגלעינים מהקלח ויבדקם היטיב. וכן בתותים אין לאוכלם בלי בדיקה ושטיפה הדק היטב".

וכן הלאה, מספיק.

את הקטעים האלה שמעתם שהוא מלגלג. נחזור עליהם טוב, בואו נחזור עוד פעם. ועכשיו הוא הוציא תשובה על התירס עוד פעם. עוד יותר מחמיר. 

הקרנת הסרטון.

הערת הרב: ומה הוא כתב בספר? "צריך לבדוק הדק היטב".

מתוך הסרטון שיצחק יוסף מדבר: "זה לא בית יוסף בהלכות טרפות יודע שזה לא נכון ההלכה הזאת. חותכים את הראש, בודקים טוב טוב, לא רואים גמרנו. זהו. התראה נתנה לבני אדם. לא צריכים לקנות מיקרוסקופ לראות אם יש שמה תולעת או שמה תולעת...".

הערת הרב: ומה הוא כתב בספר? "צריך לבודק הדק היטב". הלאה...

המשך הקרנת הסרטון: "אסור לאכול תאנים, הוא כותב שמה. בשום פנים..."

הערת הרב: הוא אומר אסור לאכול תאנים. מי זה אסור לאכול? זה הרב ויא. הוא אומר אסור לאכול תאנים. איפה הוא כתב? הוא לא כתב. זה שקר! הרב ויא, צלצלנו אליו מוקלט גם כן, הוא אומר "זה לא נכון, אני לא אמרתי, תראה לי איפה אני כתבתי שאסור? אמרתי מה צריך לעשות בשביל לאכול. לא אמרתי אסור". אבל מה הוא אומר עליו? מעליל עליו! אומר "הוא כותב שאסור לאכול"...

 

המשך הקרנת הסרטון: "זה לא נכון, תאנים חדשים, תאנים טריים, לא עבר עליהם הקלח, פותח אותם, בודק טוב טוב, מסתכל עליהם.. רואה אין תולעים, מותר לך לאכול את זה.."

הערת הרב: אבל אתה אמרת לא טריים ולא ישנים, אמרת בסתם שצריך לבדוק הדק היטב וגם אחרי שלא מצאת כלום, אם תפתח אותם לחצי ותשים במים, תראה כמה תולעים יצאו לך. לכן ,צריך לבדוק הדק. ומה הוא אומר עכשיו? בדיוק הפוך! לא צריך.

המשך השמעת הסרטון: "תירס, גם כן. אם התירס הוא  נקי, אתה לא רואה.. טרי, אתה רואה.. לא רואה שחורים או כלאו, אם זה טרי, אתה יכול לאכול את התירס...".

הערת הרב: שמעתם מה הוא אומר? תירס, אם אתה רואה אותו שהוא טרי, אין שחורים, אתה יכול לאכול. אבל בספר מה הוא כתב? בגלל שמצוי בין התירס הגלעינים, אז צריך לחתוך את הגלעינים ורק כך אחרי בדיקה לאכול!

שואל: ??????

הרב: זה מה שאתה שומע, לא?

שואל: ?????

הרב: אני לא יודע מי זה אמר לך שהם גדולי הדור. אבל אני שומע אותו ורואה אותו וקורא את הספר שלו, וקורא את המכתב שלו, ואני רואה שיש פה כמה אנשים. זה לא אותו בן אדם. לא יכול להיות אותו בן אדם. רק שהוא לגלג על הרב ויא, הוא שכח שהוא העתיק מהספר שלו. עכשיו תפתח את הספר של הרב ויא, ותראה שהוא כתב אותו לשון! אותו לשון! אז דחילק, אתה יכול להסתלבט ולחוק על בן אדם שממנו העתקת ושכחת?

שואל: ??????

הרב: ברוך ה'! אבל אנחנו לא רוצים להעביר לו את העוונות, לכן אנחנו בודקים.

שואל: ????

הרב: כן, כן...

שואל: מתי זה?

הרב: מה זה מתי זה? זה כל הזמן. מה זה מתי זה. הרגע, תכנס תגיד לו לאן להיכנס.

שואל: אני רוצה להראות להם מחר...

 הרב: תגיד לו איפה. באיזה מדור, באיזה מה...

שואל: אני רוצה להראות את זה פשוט...

הרב:ש מעתי, רגע.. שמעתי.

שואל: להרבה אנשים ש...

הרב: שמעתי!

שואל: אני רוצה להראות. תגיד לי.

הרב: יש לך עוד שמה מלא, מלא. תראה בדיוק...

שואל: לא, לא, אני רוצה עכשיו שהם יראו שאני...

הרב: עכשיו, עכשיו. יש גם את הרב בן ציון מוצפי אומר הכל נבלות...

שואל: נכון, גם על הרב מוצפי אני רציתי לדעת,ז ה גם אני לא ידעתי.

הרב: הוא אומר הכל נבלות, הכל טרפות. הוא אומר, הרב מוצפי בקולו, ואומר בשיעור "הכל נבלות, הכל טרפות.. דרוזים מעבירים את הכל..", הוא אומר דברים איומים! מה שאני אמרתי זה אפס! ואחרי זה ברדיו, הוא אומר הכל הפוך. הכל מותר, גם רבנות, הכל... אתה מתעלף! משהו מבהיל! מבהיל!

אם אתה כותב אצלנו באתר, תקשיב, אם אתה כותב בגוגל, אתה יודע מה זה גוגל?

שואל: ביו-טיוב, אי אפשר ביו-טיוב?

הרב: זה שמה. גוגל. אתה נכנס, ואתה כותב "יצחק יצחק", ככה אתה כותב שתי מילים, "יצחק יצחק ביטול תורה". הסרטון הזה קופץ לך ישר.

שואל: תודה רבה.

הרב: בסדר?

שואל: לא משעמם איתך, כובד הרב.

הרב: תודה רבה!

הערה מהקהל:

שואל: ????

הרב: כי ככה הוא מכנה אנשים אחרים.

שואל: ???

הרב: בגלל שהם... בשבילך הראשון, בשבילו אחרון לציון. בקיצור... יש עוד שאלה, רבותי?

 

שאלה:

שואל: קודם כל, יש לי פה חבר שהוא שאל אם מבשלים את זה, אז זה לא בטל בשישים?

הרב: את מה מבשלים?

שואל: כל השרצים, תותים, כל הדברים האלה, אם יש לך איזה תולעת אחת ומאתיים...

הרב: ההלכה היא ככה: אסור לבטל, לבשל, לעשות כל דבר, לכתחילה. דבר שיש בו מיעוט המצוי, זאת אומרת חרקים וזה, יודעים שזה בדר"כ נגוע, יש דברים נגועים, לדוגמה יש דברים לא. לדוגמה מלפפונים אין תולעים ואין חרקים. לדוגמה: אבוקדו, בדר"כ אין חרקים . וזה נקרא שאין מיעוט המצוי. אבל יש דברים שיש בהם מיעוט המצוי. כל שיש בו מיעוט המצוי חייב בדיקה. חייב בדיקה, כמו שהוא כתב :"הדק היטב". לבדוק טוב טוב. אם אתה לוקח לך תחילה ואומר אני אבשל, קודם כל, אם נשארה תולעת או חרק שלם, אתה עובר על איסור מן התורה. אם היא נמחתה ולא נהיית או טחונה אותה, אז אתה עברת על איסור ביטול לכתחילה. כי אסור, אומר הש"ך בסימן צט, הלכה ה: שאסור לבטל איסור לכתחילה, לפי הש"ך זה איסור דאורייתא. אז אתה לא יכול לקחת תולעים, לטחון אותם, לערבב אותם, ושיהיה כנגדם שישים ולאכול. אם בדקת ואחרי זה טחנת ובישלת ונעלם מעיניים דבר מסוים, שאתה בדקת כראוי, ואז הוא נטחן, לא עברת. למה? כי אתה עשית את החובה. מה חייבה אותך התורה? לבודק. בדקתי. לא מצאתי. קורה שבן אדם לא מצא, התחבא לו מתחת ללא יודע למה, לא ראה, קרה, אז זה נקרא שוגג, אולי כבר אנוס. שלום. וזה נטחן, אז אין פה בריה , אז זה יהיה מותר. אבל לבוא לכתחילה, לקחת הכל לשפוך למיקסר, ולטחון על דעת שזה יתבטל כאילו, אין דבר כזה!

שואל: אבל לבדוק כאילו בשיטה שלנו. לברור את האורז, לבשל ו...

הרב: ברור! אם אתה בדקת את האורז, נפת בנפה, עברת על האורז ובדקת אותו היטב היטב שאין בו כלום, הוא לא מנוגע ואח"כ בישלת, מצוין! זה מה שצריך לעשות. לא ביקשו יותר. רק זה: לנפות, לבדוק. תבשל, תאכל, תעשה מזה אורז מנופח, מה שאתה רוצה. אין בעיה.    

שואל: אוקי. עכשיו שאלה שנייה שלא מצאתי עליה תשובה: זה בעצם כל הנשמות של היום, של היהודים זה בעצם שורש..

הרב: גלגולים. גלגולים.

שואל: גלגולים של הנשמות שהיו במעמד הר סיני, 600 אלף איש.

הרב: לאו דווקא, אבל גלגולים.

שואל: אוקי. עכשיו, כל העניין שלך, ואני אוהב אותך, אני שומע אותך, אנחנו גם שומעים על נושא של בשר ועוף בבית...

הרב: ברוך ה'.

שואל: אוכלים דגים, אבל עם כשרויות, אני יודע אין שום תולעים, כרגע לא הקפדנו בדגים, אבל כל הנושא הזה בעצם של החזרה בתשובה זה שאנחנו בסוף נגיע לגן עדן.

הרב: נכון.

שואל: יפה. אבל השאלה היא: אוקי, כל אחד חטא פה, חטא שם, גלגול, מזדכך במדור כזה או אחר, זכך חוזר בגלגול, לא זכך, נשאר בגהנום. כמו שאתה מתאר את זה בסרטונים שלך. אבל אין סוף בעצם. שאלה שלי היא: אין סוף נשמות יהודיות? הרי כל אחד...

הרב: יש סוף. אני אגיד לך מתי הסוף.

שואל: אנחנו כולנו גלגולים של 600 אלף, אז יש רק 600 אלף או שאנחנו גם יכולים להיות 60 מיליון?

הרב: אני אגיד לך איפה הסוף: ה' דואג שאלה שלא פרקו עול לגמרי, לגמרי, לגמרי, כמו שאומר הרמב"ם שיש כאלה שעובדים ונידונים לנצח נצחים. אבל אלה שלא פרקו עול לגמרי, רק נכשלו בגלל תאוות וכו', הקב"ה ידאג שלא ידח ממנו נידח. וכמו שאמרנו גלגולים, גהנום, כף הקלע, כל מה שצריך לעבור יעבור, כדי  לתקן אותו. כל פעם שהוא מתקן, החלק המתוקן נשאר, החלק הלא מתורן חוזר עוד פעם, וכן הלאה, עד שיזדכך.

משך הגלגולים אומר הרב הקדוש, הרב משה קורדובירו, בספרו "אילימה": שעד ארבעים שנה אחרי גילוי משיח, עדיין יהיה גלגולים ואז יהיה תחיית המתים. שיהיה תחיית המתים,אז נפסק הגלגולים. זה סדר הגלגולים, עד מתי יהיה לשאלתך. ואלה שראויים להינצל בזכות הגלגולים להגיע למקומם הראוי להם, זה ה' דואג שלא ידח ממנו נידח. חוץ ממה שפרקו עול מלכות שמים מעליהם לגמרי, ואלה לצערנו הרב לא יוכלו לזכות.

שואל: אז רקע, לא הבנתי איך מ-600 אלף...

הרב: אתה אמרת 600 אלף! אני אמרתי לך לאו דווקא.

שואל: אוקי.

הרב: אז אל תלביש לי את ה-600 איש.

שואל: נניח מספר X , 100, 200, לא חשוב...

הרב: מה זה משנה כמה?

שואל: לא, איך היום אנחנו פי כמה וכמה יותר, מכל נשמה יצאו עוד...

הרב: יש ניצוצות. לא כל פעם...

שואל: ואותו ניצוץ נידון עוד פעם לעוד גלגול ומתפרץ לעוד ניצוץ ועוד ניצוץ ועוד ניצוץ?

הרב: בטח! בטח! בטח! בטח!

שואל: אז הנשמה בעצם לא שלם.

הרב: בטח שלא! כל פעם חלק אחר...

שואל: אז כל אחד מאיתנו פה הוא בעצם חלקי ניצוץ, לפי מה שאני הולך להגיד?

הרב: ניצוץ או גלגול שלם, תלוי כל אחד מה שהוא. לאו דווקא כולם אותו הדבר. אבל יש. כמו שפלטי בן ליש בא בגלגול של מתיה בן חרש, נכנס בתוכו והיה בתוכו ונתקן. פלטי בן ליש. יש סיפורים, אנחנו..מהגמרא , מהזוהר, בכל מיני מקומות. תיקח שער הגלגולים להאר"י ותלמד שמה מי התגלגלו, במה, לפחות מהמפורסמים הגדולים, משך כל הדורות. ותוכל לראות. עשרת השבטים אתה יודע שהתגלגלו בעשרה הרוגי מלכות, ואחרי אלפי שנים. אלף שנה פלוס. זאת אומרת, גלגולים זה יכול להיות עד אחרית. הבנת? אז זה מה שה' יעד לתקן אותנו. כי אם לא היה נותן את האפשרות האת, היינו צריכים לסבול ייסורים, ה' ירחם! מי יודע כמה אלפי שנים. אבל אם אתה בא בדלדול ומתקן, אז גמרת את הסיפור. יש כאלה שבאים רק כעוברים. והם לא צריכים אפילו להיוולד, והם רק ימותו כעוברים, וגמרו את התיקון. אז לא יצטרכו לעבור עוד פעם גן ילדים וטיטולים והכל. ישר. הבנת? כי תינוק שנפטר, הוא  לא חטא. אין סיבה שהוא יפטר. זה רק גלגול. אין סיבה שהוא יפטר. על מה יפטר? לא עשה שום עבירה. ה' לא עושה אי צדק, הוא לא עושה עוול, אז איך ילד? מה אשם הילד? נגיד ההורים אשמים, אבל למה הילד? מה הוא אשם? אלא מביאים אחד כזה שהוא חייב גלגול כזה, נגיד הוא היה בעולם הזה, הפיל ילד או היא הפילה וכו', אז אח"כ הם יצטרכו לבוא בגלגול, להיות מופלים ויתקנו את ההפלה ההיא. עשו שתי הפלות? שתי הפלות יצטרכו להתגלגל בהפלות. ירצו לתקן? ישמעו את העצה של הרב קנייבסקי. כל שנה יתענו באותו יום, תענית צום. כל שנה. ויחזור בתשובה כמובן, והיום הזה כל ימי חייהם פעם בשנה יהיה למזכרת עוון ותשובה על מה שהם עשו. ואם רוצים להתנקות לגמרי, יפרסמו שהאנשים לא יכשלו בדבר הזה וכו'.

שואל: זה בהנחה שהם צדיקים גמורים, אבל רק עשו הפלה?

הרב: נכון! התחלת להבין. יפה!

שואל: צדיקים גמורים, מחר...

הרב: נראה שאתה בגלגול האחרון.

שואל: אם אפשר שתי בקשות: אמא שלי מונשמת כבר שנתיים, מצב מאוד קשה...

הרב: מה השם?

שואל: אסתר בת חביביה.

הרב: אסתר בת חביבה, ה' יזכה אותה לרפואה שלמה, בתוך שאר חולי עמו ישראל.

שואל: ובאמת יראת שמים לי ולמשפחה, לילדים שיגדלו..

הרב: תזכה אתה והמשפחה ליראת שמים טהורה אמן ואמן!

שאלה:

שואל: אני דיברתי על הרב, אני רוצה לבקש מהרב מחילה.

הרב: למה דיברת?

שואל: למה דיברתי? זה היה בזמן הבחירות...

הרב: כן?

שואל: והיינו מבולבלים...

הרב: והאמנת לקורח ועדתו.

שואל: והאמנתי לקורח ועדתו.

הרב: יופי ואתה מבקש...

שואל: מבקש מהרב מחילה.

הרב: מחול, מחול, מחול.

שואל: עכשיו, הרב תן לי ברכה לזיווג.

הרב: תזכה לזיווג הגון מהרה.