אילת - אילת - מי מעלים לנו את השכל?

ערב טוב, בעזרת ה' נעשה ונצליח, וה' עלינו ברחמיו ירוויח. הערב הזה יהיה לחזרה בתשובה וחזרה לארץ של יצחק בן אדגה, אילנה ואורטל בנות אדגה חזרה בתשובה, אדגה גלית בת אסרף קניית דירה מהרה. הערב גם לעילוי נשמת הורי וחמי, מנוחתם עדן.

הרבה נקודות יש לנו ללמוד מפרשת השבוע. תהיו מרוכזים, החומר מיוחד.

"הירא את דבר ה' הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים". משה רבנו מודיע שהוא הולך לתת מכה שביעית, מכת ברד, ובעת שהייתה התראה על הברד, שיכניס כל אחד את הבהמות לבית, העידה התורה: "הירא את דבר ה' הניס מקנהו". זאת אומרת, רק הירא את דבר ה' הניס את מקנהו. לכאורה, קשה. הלא כולם ראו בחשו איך שכל התראות שבו עד עכשיו כולם נתקיימו ולא נפל שום דבר. שש מכות הם קיבלו, כל מכה במשך שבוע. דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין. עד לברד. אם כן, למה דווקא "הירא את דבר ה'" הכניס את הבהמות? הלא גם קל שבקלים היה צריך לפחד. שרואים בחוש כי יד ה' מכה בכל הארץ, לא נפל דבר מכל התראות, והעבר היה צריך ללמד אותם בינה שלא יהיו שוטים, ויאמינו לדבר ה' מצד שראו הכל במציאות. ומה מעידה התורה? שרק הירא את דבר ה' הכניס את בהמתו. יש אומרים שהירא זה יחיד. זה היה איוב. ויש שאומרים שהירא זה היה מיעוט אנשים שהיו יראים את דבר ה'.

אז זה קודם כל צריך להבין איך ייתכן שאנשים הרגישו על בשרם שש מכות, מקבלים התראה שביעית ולא יראים? דבר נוסף קשה: גם הירא את דבר ה' היה צריך להכניס את הבהמות מצד המציאות. לא מצד יראת העונש. והתורה אומרת דווקא הירא את דבר ה', הוא הכניס את הבהמות. רק בגלל שהוא היה ירא את ה'. לא בגלל המציאות שהוא יודע בטוח שתבוא המכה כמו שהיו המכות הקודמות. אלא, מצד יראת ה' הוא הכניס, ולא מצד המציאות. למה? אבל העניין הוא כך (תקשיבו טוב ותבינו איזה בעיה יש לנו):

יראת השכל הוא דבר נפסד. כי כאשר בא על האדם מחלה נעשה השכל מסוכן מאוד, ואובד ממנו אור האמת, עד שאינו יכול לראות כלל גם מה שהיה לו מקודם ברור כשמש שהיה בריא מתהפך שיחלה מסיבת הנגיעה להיות חשוך כלילה. אני שב ומסביר: אדם שיש לו יראה בשכלו, יראת השכל גם מה שאדם ירא והשכל מחייב שהוא יהיה ירא,ז ה לא דבר שעומד, זה לא דבר קיים, זה דבר נפסד. כאשר בא על בן אדם מחלה, אז השכל נהיה מסוכן. הוא מאבד את עשתונותיו, אובד ממנו אור האמת, עד שלא יכול לראות כלל. וגם מה שהיה מקודם ברור לו כשמש, שהיה בריא, התהפך במצב של חולי מהנגיעה שיש לו להיות חושך כלילה. לכן היה יכול כל אחד לדעת כי כל מה שהתראה משה רבנו הוא ברור כשמש, אבל רק אחרי המכה. רק אחרי המכה זה כמו שבן אדם קיבל ולא יכול להכחיש. אבל לפני המכה יש לו נגיעות. מה זה נגיעות? לא תאמינו! כקודם המכה כל אחד ראוה אחרת. כל אלה שלא הניסו את הבהמות חסו על ממונם. כי כל מכה זה שבוע. כל מכה שהייתה במצרים שבוע ימים. אם הוא יניס את הבהמות הביתה הוא יצטרך להאכיל אותם מהאבוס שלו מהבית. אם הוא לא יניס אותם אז הם יאכלו בחוץ מההפקר. אז זה לא יעלה לו כסף. הנגיעה הזאת מספיקה הייתה להחשיך את שכלם, ולא להניס את הבהמות לתוך הבתים. והנגיעה הזאת מבלבלת את המוח, מכסה את כל העובדות של העבר ולמראה שקר בצורת אמת, ועושה את הדבר שהוא ממש נגד המציאות והחוש. מבהיל! התהפכות ניסיון בעת ניסיון זה כמו ענן שמכסה את השמש. ככה נגיעה מכסה את השכל. השמש יש בכוחה להאיר עולם ומלאו. אבל אם יש בינן לבין השמש ענן שחוצץ, הוא יסור. אבל בינתיים הוא חוצץ, את הלא רואה את אור השמש. ככה השכל. השכל ברור, בהיר, מבין עניין, אבל אם יש לך נגיעה קלה כל שהיא, אינטרס מה שנקרא בלשוננו, כל שהוא, כבר מכסה לך את השכל. אתה חסר שכל, חסר דעת.  גם אם השכל יהיה שכל מנוסה מן העבר, דהיינו, יש לו ניסיון של שש מכות, אבל כיוון שאינו חי עליו אלא חי על רצונות, תמיד הרצונות גוברים על השכל של האדם, אז אינו יכול לעמוד עליו בעת שדוחקת את הנגיעה או שלוחץ עליו הרצון. אז מחשיך השכל והאדם הופך להיות סומא שאינו רואה אור כלל. לא יאומן כי יסופר!

אתן לכם דוגמה: יש בעיות כרגע עם תפילין, ספרי תורה, מזוזות. אדם שאוכל נבלות וטרפות, לא יכול לעבד תפילין לדוגמא, לא יכול לכתוב מזוזות, אסור לקנות ממנו. התפילין שלו פסולים וכו'. ויש בעיה כרגע. המצב של הבשר והעופות, כבר התפרסם, בעיה חמורה. עכשיו, כל אלה שמתעסקים בזה והם אוכלים נבלות וטרפות, ואפילו רק חשש נבלות וטרפות, אי אפשר לקנות. בוודאי שזה לא תפילין ומזוזות וספרי תורה מהדרין. אז פניתי לאחד בעל מפעל שמייצר המון, ואמרתי לו יש לי קהילה גדולה מאוד, אלפי משפחות שלא יכולים לקנות היום לא תפילין, לא מזוזות ולא זה, "בוא, תפסיק לאכול בשר ועופות, ואפ תפסיק לאכול בשר ועופות או שתאכל מתי שתהיה שחיטה שלנו פעם ב, אז אני אגיד לכולם שיקנו ממך". זה רווח גדול מאוד. אפשר להגיע בזה למיליונים. אז הוא אמר שהוא צריך לשקול את זה. נו, בסוף הוא חזר ומה אמר? שהוא לא יכול. למה הוא לא יכול? כי אם יבואו החתנים, ויבואו הכלות וירצו לאכול, אז מה? הוא לא ייתן להם לאכול?! במקום זה תן להם לאכול שטרות. תן להם. במקום. תגיד להם אתם באים לשבת, במקום שתאכלו בשר, אתן לכם אלף שקל. כמה שבתות הם יבואו? כמה הם? נגיד עשרה, תן להם עשר אלף כל שבת, וכבר כדאי לך. אתה תרוויח יותר. אבל הנגיעה של הלחמא, של הבשר, של חתיכת בשר, מכסה על כל הרווח הגדול. חוץ מהזכויות, חוץ מהכשלת הרבים, חוץ וחוץ, וחוץ. רווח ממשי! תרוויח! רואים שיש טיפה נגיעה, לא משנה טיפשית אפילו, טיפשית, מה אתה לא רוצה להכניס את הבהמות שלך בשביל שלא יעלה לך שבוע ימים שיאכלו מאבוס שלך, נו? כמה עולה היום תבן? חבילת תבן? 100 שקל, 200 שקל נגיד, הגזמתי, כמה יאכלו? באלף שקל של היום פעם? אז יותר טוב שכל העדר ילך? הרי אתה יודע שמשה כשאמר משהו הכל התקיים. איפה השכל? אין שכל! ברגע שיש נגיעה, אפילו טיפשית, אין שכל. כמו שענן מכסה את שמש הנגיעה מכסה את השכל. לא יאומן כי יסופר!

ויש קודם הנגיעה לאחר הנגיעה הבדל, כמו שיש קודם לידת הילד לבין אחר לידת הילד. מתהפך הטבע לגמרי. קודם הלידה הוא יכול לחיות בלי אוויר. אחר הלידה הוא צריך אוויר, ובלי אוויר הוא מת. ככה מתהפכת ההכרה של בן אדם אחרי נגיעה. שלא רואה מה שראה קודם ברור. תארו לכם עד כמה משבשת הנגיעה והאינטרס את שכלו של האדם. לכן, מדקדקת התורה ואומרת: שאלה שהכניסו את הבהמות, לא בגלל המציאות, כי אם זה בגלל המציאות, אז גם הם היו כמו האחרים. אלא מה? רק הירא את דבר ה'. התאמץ להחזיק בדבר ה'. כי הוא ראה שכל דבר ה' מתקיים. באופן שהוא לקח בחשבון מוטב שהיה שוטה ואל יהיה רשע. ואח"כ התברר לו שגם הוא היה חכם. ולא הפסיד בגלל שהיה ירא. מה אמרנו? אמרנו... תקשיבו: ירא ה'. הוא ירא מדבר ה'. משה בא בדבר ה' ואומר ה' אמר כך וכך. והא היה ירא את ה'. אבל כולם יצחקו עליו, כי הוא מהבודדים שמכניסים את הבהמות. הוא מהבודדים. ואתם יודעים שאחד עושה משהו שאף לא עושה, כולם מסתלבטים, צוחקים עליו, אומרים לו אין לך שכל! מה אתה מפחד? מה יכול לקרות? מה כולם טיפשים? כולם לא יודעים? כולם לא מבינים? אז הוא לקח בחשבון שהוא יהיה שוטה בעיני הבריות, הוא לקח בחשבון. אבל הוא העדיף להיקרא שוטה ולא להיות רשע, ואח"כ התברר גם שהוא היה חכם. למה? כי בסוף בא ברד ולא רק הרג את הבהמות, הרג גם את העבדים שנשארו בחוץ. והוא לא הפסיד בגלל שהוא היה ירא. אבל היראת שמים הצילה אותה. היראת שמים. אבל מי שלא היה ירא את ה'? אז חשכה הכרתו וגם אמונה אין לו. אז מה יחזיק לו אז? על מה יעמוד אז? כי שכלו התחלף ויראה אין לו, נמצא שהוא נופל בחשוך הנגיעה והיא פועלת עליו מה שירצה. ואז הוא מקבל את המכות ישר בראש. זאת אמרה התורה: "הירא את דבר ה' רק הוא הניס את הבהמות".אבל מי שאינו ירא החשיכה לו הנגיעה ולא ראה מה שראה גם בחוש.

מסדנה עד פה: כל אדם אפילו בעל שכל גדול ביותר, ברגע שיש לו אינטרס, יש לו נגיעה, יש לו רצון, שהוא לא מזדהה עם מה שהשכל אומר, הנגיעה תחשיך את השכל והבן אדם הזה יעשה את הטעויות הכי גדולות שיכולות להיות, שאם לא הייתה לו נגיעה, מעולם לא היה עושה כזה דבר.  לפעמיים אנחנו פונים לבן אדם שעושה טעות ואומרים לו: "תגיד, מה אין לך שכל?! איך אתה עושה כזה דבר?". מה אנחנו דורשים ממנו? "איפה השכל שלך היה באותה שעה שעשית את הטעות?". רבותיי, אין מקום לשאלה הזאת בכלל איפה היה השכל. הוא היה מאחורי הנגיעה. הנגיעה הסתירה את השכל. השכל פעל. אבל הנגיעה לא רצה להתייחס אליו. כי הנגיעה זה רצון. ואני רוצה משהו עכשיו, אז אני לא נותן לשכל לערער את הרצון. נמצא שאדם נשלט ע"י רצונותיו. ויהיה אדם הכי חכם וקיבל את המכות הכי קשות, מכה אחרי מכה, תאונה אחרי תאונה, מחלה אחרי מחלה, בעיות, צרות, הכל, הוא לא יתעורר.  למה הוא יתעורר? כי עדיין יש לו איזה תאוות. יש לו איזה רצונות שהוא רוצה עדיין. והשכל אומר לו: "לא כדאי לך! אל תתעסק עם ה', הוא גול, הוא חזק, הוא ייתן לך מכה אח"כ אתה לא תוכל לקום ממנה", אבל הוא דוחה את זה כמו פרה. כמו פרעה הוא דוחה, דוחה, דוחה. אחרי כל מכה חזור בו.

חוזרים שוב פעם לקושיה: כל המצרים ראו את הדברים והאזהרות של משה שמתקיימים, מתבצעים עד תום, למה הם לא חשו להכניס את המקנה? גם בלי יראת ה'. עוד דבר קשה: מה ראה הקב"ה להכות את המצרים בהדרגה? עד שהניחת עליהם את המכה הקשה ביותר מכת בכורות. ואז הם שלחו את ישראל בעל כורכם. היה מנחית עליהם מההתחלה מכת בכורות, והיו שולחים את ישראל מיד. אבל אם אנחנו מתבוננים היטב בפרשת המכות של מצרים וביציאת מצרים, רואים שיש אריכות גבוהה בפרשיות האלה. למה התורה מאריכה מאוד בזה? תשמעו איזה לימוד גדול מלמדת אותנו התורה בזה:

 לא הייתה מטרת הגאולה בלבד לעיני התורה הקדושה. אם אנחנו חשובים שהמטרה הייתה רק לגאול את ישראל, באמת הקב"ה בלי שום בעיה היה יכול להרוג את המצרים בלי התראות, בלי איומים, בלי שום דבר, ולהוציא את ישראל. מה הבעיה? למה צריך היה שנה שלמה עשר מכות? כל חודש מכה שבוע ימים, שלושה שבועות התראה. למה צריך? אלא ללמד לימוד גדול לדורות. לכל הדורות. בכל אדם מאיתנו טמונה עצת היצר שהיא מאין עצתו של פרעה הרשע. בכל אדם. כמו שאומר במסילת ישרים, וכמו שאומר הרמב"ם לבנו רבי אברהם שהיצר הרע זה פרעה. הפרשיות האלה מלמדות אותנו כיצד להינצל מעצת פרעה. עצת יצר הרע. והן מאירות לנו את הדרך בעבודת ה'. נעמוד על כמה נקודות ונתבונן:

צא וראה כמה כרוכה הטעות בעקבו של אדם. ובנקל אדם עשוי להיכשל בה בטעות. אמרו חכמים זכרונם לברכה בתנחומא: יעקב אבינו שהלך אצל פרעה, לא יצא מאצלו עד שברכו. ומה ברכה בירך אותו? שיעלה נילוס לרגליו. ומשחונן פרעה במידה זו, הוא היה יוצא לקראת הנילוס והנילוס עולה לקראתו. ברכה שבירך אותו יעקב. לא תלה את זה בברכתו של יעקב, אלא יחס את זה לעצמו, ואמר: "לי יאורי ואני עשיתיני". היאור שלי ואני בראתי את עצמי. שמעתם? עשה עצמו אלוה. ולא הועילו כל התוכחות שהוכיחו אותו על פניו. מה התוכחות שהוכיחו אותו על פניו? שה' אמר לו למשה רבנו: תלך בבוקר כשהוא יוצא המימה. הוא הולך לנילוס בבוקר שלא ידעו שיש לו גדולים וקטנים. אז הוא הולך שם לנילוס, נכנס לתוך המים ועושה את צרכיו. למה? כי אדם רגיל עושה צרכים. אלוקים לא עושה צרכים. ואם הוא חשוב שבוא אלוקים אז הוא לא צריך לעשות. אבל בשביל להסתיר את זה, הוא היה הולך לנילוס. הוא עושה את זה שם. אז הוא אומר לו לך תפוס אותו לפני שהוא נכנס, תיבש אותו ותתחיל לדבר איתו שם. אז הוא הוכיח הוא אותו שאתה חרטה ברטה. ולא עזר.

רואים מכאן כמה טעות כרוכה בעקבו של אדם. זאת אומרת, אדם יכול לטעות בעצמו עד כדי כך שיחזיק מעצמו אלוה. תזכרו את הנקודה הזאת, אני עוד מעט אשאל אותכם שאלה. למי אתם חושבים אפשר יהיה לייחס את השלוש נקודות שאני אעורר עכשיו. אז זה נקודה ראשונה: טעות שיכולה להיות בעקבו של אדם. ויכול להיכשל בה בקלות.

נקודה אחרת: ככל אשר קשה לאדם לבחור בדרך האמת, קשה לו פי כמה לעזוב את הדרך של הטעות ולהודות שהוא חי חיי טעות. קשה לאדם לבחור בדרך האמת, זה נכון. אבל עוד יותר קשה לאדם זה להודות שהוא חי בטעות. גם זאת אנחנו לומדים בפרשה מחכמי מצרים. אין ספק שכל החכמים והחרטומים היו חכמים ונבונים עד מאוד, והמעשים שלהם יוכיחו שעוד היום בתקופתנו כולם מתפלאים מחוכמת החניטה שלהם, שאין אנחנו יודעים את סודם. וידיעתם הייתה מופלאה בזה. גם בכישופים, גם פרימודות. הרבה תחומים. והם היו חכמים גדולים. גם בלעם הרשע שהיה גדול שבאומות ונביא שלהם, גם חי באותה תקופה. ואם כל זה, מה גרם להם שהם הניחו את הבהמות והחיות והעבדים בשדה למרות האזהרה של משה רבנו? למה? הרי אתם חכמים לפחות, אתם יודעים שהוא רציני, ומה שהוא אומר בשם ה' מתקיים. אתם יודעים למה? "פן יתפרש הדבר כהודעה בכוחו ובטענותיו של משה. שמעתם? אם הם יכניסו את הבהמות אז יהיה פה הודאה שמודים שכוחו של משה גדול משלהם, שהטענות שלו הן צודקות, והם לא מוכנים להודות על האמת. אז הם מוכנים להפסיד את ממונם, את גופם, את נפשם, הכל, בשביל לא להודות על טעות שהם חיים בה. טעות שכבר הוכחה עשר פעמים. כל כך היו אדוקים בטעותם, עד כדי מסירת נפשם ואיבוד רכושם, בלבד שלא יודו על האמת. ולא יקבלו הדרכה ועלייה על דרך הישר מפי משה. אז זה דבר נוסף. שקשה לאדם להודות שהוא חי בטעות. יותר קשה לו מאשר להודות על האמת.

דבר שלישי, אדם מוצא עצמו חכם מכל, וכשאדם חושב שהוא באמת חכם מכולם וחכם מכל, הוא עשוי לשנות את כל הסדרים ולהושיב עליונים למטה ותחתונים למעלה.

היום שמעתי סיפור מעלף: בקורס מד"א בתחום מסוים שלא אנקוט בשביל לא לקלוט מי האיש, מעביר את הקורס אדם, שנכנסו לשמה מארגון הצלה להשתדרג בתחום מסוים. והוא אומר להם על הפתיחה: "רבותי, כל מי שאין לו פה ענווה לא יכול להישאר פה. מי שיש לו גאווה לא יכול ללמוד. למה? כי אם הוא לא יקבל את כל מה שאני אומר, הוא לא ללמוד. כי אני אף פעם לא טועה". שמעתם? הוא מזהיר אותם שהם יהיו העלי ענווה ולא גאווה. והוא בעל גאווה, שחצן שאין כדוגמתו, הוא אומר להם שהוא לא טועה. אף פעם הוא לא טועה. אדם מוצא עצמו חכם מכל, אז הוא עשוי לשנות את כל הסדרים ולהושיב עליונים למטה ותחתונים למעלה. החרטומים האלה חישבו בנפשם שאין חכמים גדולים מהם. למה?  כי גם הם יכלו לעשות כמעשה משה רבנו ולהביא מכה כיוצא בו. כיוצא בו. לא כמוהו. לא יכלו לחכות את משה בדיוק וגם לא יכלו למנוע מכה של משה, וגם לא יכלו להסיר מכה של משה. אז ממילא אתם פחותים ממנו. אבל זה לא שינה אצלם כלום. הם לא הרגישו שום חסרון בעצם בזה, ולא הרגישו נחותים ממשה, אפילו שרק הוא יכול היה להסיר את המכות שהוא נתן. די להם היה בזה שהם יכולים לחקות אותו במשהו. דבר זה בלבד היה למראה עיניהם ולא אבו להכיר בצד השני, ומשהחזיקו בטעות שלהם לא הרפו ממנה. ואפילו שהם בעצמם הודו ואמרו בפה מלא: "אצבע אלוקים הם", לא חזרו בהם. למה? כי אדם חושב שהוא מורם מכל, חכם מכל. והרי אם הם אומרים "אצבע אלוקים היא", אז הם אומרים שזה אצבע, והם אומרים שהיא אלוקים. כל בר דעת מבין שאם יש אצבע אז יש גם יד. ואם יש יד, אז יש גם בעל יד. ויש לפחות לצאת ולבקש את היד. והחכמים הללו הסתפקו בכך שהם חכמים בכל ולא אבו לדעת מאומה. יתר על כן, מדוע אדוקים בטעותם היו? כי חכמים הם בעיני עצמם.

אמרנו שלוש הערות: הערה ראשונה מי זוכר?

(תשובה מהקהל)

הרב: יפה! הערה שנייה?

תשובה מהקהל

הרב: נפלא! הערה שלישית?

תשובה מהקהל

הרב: מצוין!

הערה ראשונה שהטעות כרוכה בעקבו של אדם כמו פרעה שיכול לטעות בעצמו שהוא אלוקים. אפילו שברור לו שלא, יכול לטעות. אתם יכולים לייחס את זה למישהו שיכול לטעות ככה? כל אחד. מי עוד? אדם מפורסם. מי? נסראללה. אומבמבה. ביבי. דבר שני, קשה לאדם לעזוב את דרך הטעות שלו. קשה לו. מי? דבר שלישי, אדם שהוא חשוב שהוא מורם מכל. אומבמה, טראמפ, ביבי, דורעי, תמצאו הרבה כאלה שיתיאמו לזה. אבל בואו תשמעו עכשיו דבר מדהים:

אם אתם חשובים שזה היה רק אצל המצרים, אצל פרעה והחרטומים, אז מצאנו דבר כזה גם בישראל. חכמים זכרונם לברכה אמרו שהרשעים שבישראל 80 אחוז מבני ישראל מתו משלושת ימי אפלה במכת חושך. לפחות 12 מיליון איש מתו. למה מתו? כיצד ייתכן שבדור ההוא היו רשעים בקרב ישראל? הרי ראו את כל המכות שהניחת הקב"ה על המצרים למענם! למענם! כדי לגאול אותם ממצרים. איך ייתכן? והם ראו שישראל עומדים להיגאל וה' עושה חסדים על טבעיים, איך הם יכולים להיות רשעים. איך לא היטיבו דרכהם? עד שהיה הכרח להמית את כולם במכת חושך. רואים מפה שהטעות והשגרה כרוחות בעקבו של אדם. הטעות והשגרה כרוחות בעקבו של אדם. 

היום במלון אמרתי לחבר'ה שבו איתי: אתם חושבים שכולם מחכים למשיח? אמרתי אתם רואים איזה מלונות יש פה? נגיד עכשיו מודיעים שמשיח מגיע מחר, אתם חשובים שבעלי המלון רוצים שהוא יגיע מחר? הם יגידו לא! עד אחרי אוגוסט, חכה. אחרי אוגוסט שיעשו את הקופה. מה עכשיו הוא בא לנו?! אז זאת אומרת לא כל אחד מחכה לגאולה. אפילו שהגאולה תטייב עם כולם, ולא ייחסר לאף אחד כל, וכולם יהיו עשירים ויאריכו ימים אלף שנה. אבל אנשים לא מעוניינים! רוצים עכשיו! הבהמה שלי עכשיו תאכל על חשבוני? לא! מסכן אותה שתמות בחוץ. אתם שומעים דבר כזה? 80 אחוז מתו במכת חושך! רשעים מישראל. ראו את הכל, הכל היה למענם, ולא רצו. לא רצו לצאת ממצרים. לא רצו.

על פי האמור יובן הייטב: אז למה שאלנו הקב"ה האריך יותר מידי את המכות? למה לא נתן מכה אחת מכת בכורות, והיה משחרר את ישראל טיק טק? למה נתארכו שנה שלמה כל המכות? כי התהליך הזה חייב להיות לימוד לעם ישראל. ודבר שבא בבום, עף בבום. צריך להשריש את זה בישראל. שיתרגלו. שיתרגלו שמי שלא שומע מקבל מכה. מתראים בו עוד פעם, לא שומע? מקבל עוד מכה. לא שומע? מקבל עוד מכה. וכשרואים שזה הופך להיות דרך קבע, מתרגלים שזהו. אם יש התראה תהיה מכה. זה צריך להשריש. אותו דבר, למה היו בני ישראל 40 שנה במדבר? היו יכולים להיכנס צ'יק צ'ק לארץ. מקסימום שנה היו נכנסים. אבל כדי שתתיישב התורה בגופם, אז היו צריכים לשהות ארבעים שנה. אם הם היו זוכים והיו זכים ועומדים במדרגה שלהם שיצאו מצרים, כמו שהם עלו בארבעים ותשע יום ולא היו עושים את העגל, מספיק היה תוך שנה להיכנס לארץ. אבל  מי שקלקלו זה הוכיח שהם לא קלטו עדיין את התורה לתוך גופם, ונזקקו לתקופה ממושכת של ארבעים שנה לשקוד על הלימוד, כדי שיהיה מושרש בתוך נפשם. ואותם אלה שחטאו היו צריכים למות במדבר, ורק בניהם ייכנסו. אז תבינו כמה צריך לימוד והרגל כנגד השגרה והטעות שאדם חי בה. כדי להינצל מהטעויות, מהנגיעות, מהאינטרסים שהרצון והיצר מחשיכים את השכל שלנו.

מה שיוצא מדברנו: שכל אדם צריך לבדוק בעמקי נבכי ליבו להשתחרר מסבך המידות הרעות שבו. זה לא עולה בקל, ארוכה היא הדרך, ואיך להעפיל מיד לפסגת ההר, כי מטבע האדם קשה לקבל לשמוע ולעזוב את דרכיו. קשה. אומנם רבנו יונה בשערי תשובה אומר בפרק ב', סימן י', אומר שם, אחרי שהוא אומר שיש 20 דרכים לתשובה, 20 תנאים כדי שיהיה בעל תשובה אמיתי, אבל הוא אומר: שאם בן אדם יקבל על עצמו אחרי שהוא שומע את המוכיח, יקבל עליו את כל המוסרים ויחליט מרגע זה לשנות את דרכו באמת, מאותו רגע מעלים עליו את כל הזכויות העתידיות עד יום מותו. ואם הוא יפטר אחרי זה? יש לו זכויות של כל המצוות שהיה יכול לעשות עד שימות. אבל בתנאי שלא ירפה מן המוסרים האלה וימשיך אותם. אבל קשה! לא כל אחד מסוגל. אז לכן, צריך לדעת שהיצר הוא מטעה. פרעה הודה מספר פעמים. כמו שנראה תכף. ואמר "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים". אבל זה לא עוזר. זה לא עוזר! זה כמו התפעלות, התלהבות, ואחרי זה זה דועך. תכך נראה. לכן, קשה מאוד גם בפרט בעניינים ל ביטחון. לבטוח בה'. השגחה, לדעת שה' משגיח עלייך. גם אם יתרחשו לעינייך ניסים גלויים, לא יועילו. רבים חושבים שאם בזמננו היה הקב"ה עושה ניסים ומופתים כמו במצרים, אז היינו קופצים ואומרים: "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים", וגמרנו אילת הייתה חרדית. חארטה! הנה במצרים, ראו שמונה מכות שקיבלו המצרים, אותות ומופתית, ושמונים אחוז לא התפעלו בכלל. שנשארו רשעים ולא רצו לצאת ולא ללכת עם משה. מה יש לך יותר מזה? אז זאת אומרת שלא יחלום אדם שזה יבוא לו בבום. צריך עבודה. צריך להאמין מה אנחנו מדברים. השכל שלנו יכול להיות מברקי. את היכול להיות איינשטיין, אתה יכול להיות מבריק, אבל טיפה נגיעה, חתיכת שוקולדה יכולה לכסות את כל השכל. נגיעה קלה. אינטרס שהוא לא שווה כלום, הוא רק לרגע, ואחרי רגע תבכה, תגיד: "איך עשיתי את הטעות!". אבל יהיה כבר מאוחר.

עוד דבר אנחנו לומדים פה ביראת שמים: המצרים נקראו בתואר "הירא את דבר ה'", אלה שהיו יראים. רואים כמה זה נקל להיות ירא שמים. היראה שלהם הייתה פשוטה. מה היא יראה שלהם? הם ראו שיש מכות, אדם שראה שיש מכות, כמו נגיד בדרום. אלה שחוו את כל האזעקות ואחרי זה את הטילים ,אז  הם לא צריכים להיות חכמים מחוכמים. ברגע שהם שומעים אזעקה אף אחד לא שאנן, כולם רצים.ץ למה? הם ראו כמה נגעו שלא רצו. אז בן אדם שכבר מלומד כמו שאומרים, אין בעיה. מה זה בעיה להיות ירא אחרי שש טילים שנפלו בסביבה שלך. אז כשאתה שומע את האזעקה מיד אתה רץ. אז היראה של המצרים הייתה פשוטה. כי אחרי שש מכות שהם קיבלו, שכל אחד פגע בול, ופגעה בכולם, לא שהיה שטחים פתוחים, אין שטחים פתוחים במכות של משה. כולם נפגעו! אז כל אחד הרגיש על בשרו. אז היראה שלהם פשוטה. והנה כאן עומד משה ומתריע בשם ה' על הסכנה שעומדת כנגדם במכת הברד, אז הם לא ייראו? ותשמעו דבר מדהים ונראה אם אנחנו עומדים בו:

הגאון רבי ישראל סלנטר זצ"ל, עומד בעניין יראת שמים שבאדם משל: אם אדם מוצא כוס מים, ורבים מגידים לו שהמים האל המכים ובריאים. אף על פי כן, אם איש אחד, אפילו משוגע, יגיד לו: "אל תשתה! בכוס הזה יש סם המוות". הוא יחדל מלשתות את המים. אפילו שזה נגד השכל הישר,ש הרי סוף כל סוף רבים האנשים וגם פיקחים שמבטיחים לו שאין כלום במים, למרות הכל, הוא יפחד על חשש כל שהוא. פן ואולי האמת אצל המשוגע. אולי המשוגע צודק. אדם עם שכל למה שיסתכן? למה שיסתכן? הוא לא במדבר שאין לו מים, ואם לא, הוא ימות בלאו הכי. מה הבעיה? אומרם שהמים יש ספק , אחד אומר רק? תשתה קולה. אל תשתה. מה הבעיה? ומסיק מזה הגאון רבי ישראל: איך אדם הולך בעולמו בריא ובטוח כרגע, ולא מפחד ולא דואג כלום על אחריתו, ולא חושש שהוא על ספק אפילו. אולי, אולי ענוש ייענש, רע ומר על משהו שהוא עובר על פי ה', ומתעלם ממי שברא אותו? אולי. רק אולי. הרי אפילו אם לא ברורים הדברים במאה אחוז, חמישים אחוז, שלושים אחוז, עשרה אחזו, בכל אופן עלייך לחשוש ולפחד, אם אתה עובר על דברי השולחן ערוך. יראת המצרים באה מסיבות מאוד פשוטות: פחדו על נפשם וממונם. כי משה הזהיר ואתם מפני סכנה, והסכנה הייתה מצויה וקרובה.אבל אף על פי כן שזה יראה פשוטה, הכתוב קרא להם "הירא את דבר ה'". ורואים שאפילו על יראה של עשרה אחוז נקראים "ירא את דבר ה'", כי סוף סוף הם יראו. אז אפשר בקלות להיות ירא שמים. אבל מצד שני אנחנו רואים את ההפך: מי שאינם יראים מה נאמר עליהם? "באשר לא שם ליבו אל דבר ה'". לא כתוב שהיה חסר להם יראת שמים, כתוב שלא היה להם התבוננות ושימת לב על הדברים שאמר משה. אתם שומעים מה ההבדל בין ירא ה' לבין לא? זה שם על ליבו וזה לא שם על ליבו. כמה אנשים אתם מכירים שלא שמים על ליבם את הדברים הנוכחים והמוכחים שאתם אומרים להם?  רוב הציבור. לא חסר להם יראת שמים, אלא מה הם לא שמים את הדברים על הלב. לא מתבוננים.

ותשמעו מה הוא אומר הרמב"ן, הפסוק אומר על הקב"ה "ואותו תיראו", אנחנו מצווים ליראו את ה'. מסביר הרמב"ן מה זה "ואותו תיראו"? "שתאמינו בלבבכם כי הוא אשר בידו נפש כל חי ובידו להמית ולהחיות". מי לא מאמין? בזה שה' הוא מחיה וממית, ממית ומחיה, מי לא מאמין? מעטים הם האפיקורסים בעולם, וגם זה אפיקורסות של שקר, כדי להצדיק את דרכם מה יגידו? שהם מאמינים ולא עושים? אז הם מעדיפים לומר שהם לא מאמינים. אבל רוב העולם מאמינים. נו, ומה אומר הרמב"ן? מה זה "ואותו תיראו"? שתאמינו בלבבכם כי הוא אשר בידו נפש כל חי ובידו להמית ולהחיות. הנה אדם זה שמאמין כי בידו נפש כל חי, כבר יש בו בזה משום "ואותו תיראו". הנה האדם הזה הוא כבר ירא. רואים שבקלות אפשר להיות ירא שמים. אבל גם בקלות אשפר להפסיד את אותה יראת שמים. מתי. שלא שמים לב. אם לא שמים לב , נופלי מיראת שמים ונופלים מן ה עולם הזה. רוב האנשים  לא שמים על ליבם. זה הכל. שמגיעה צרה, שמגיעה מחלה, שמגיעה בעיה, או! עכשיו הם נזכרו יש אלוקים, בטח זה אלוקים שלח. עכשיו הם מחפשים עצה דרך האלוקים. אבל מה קרה שהם קיבלו את המכה? לא שמו לב, שפוט לא שמו לב. שכחו. אפילו שהם אומרים "מודה אני לפנייך..", זה הכל אמריה. "ברוך ה'", "תודה לאל", כל זה מילים. שגרה. זה בלי משמעות.  זה לא עם כל ההבנה. לא! זה רק פליטות שכבר התרגל להם. שגור על לשנו. מפה אנחנו רואים כמה אנחנו טיפשים. שאפילו לדרגה של היראה של המצרים, עדיין לא באנו. ואנחנו נמצאים בדרגה של "לא שם אל ליבו". בהעדר שימת לב, ואפילו אחוז אחד, לא.  כי מי שיש לו יראת שמים, לא יעשה טעות אחת עם הקב"ה. טעות אחת לא יעשה. למה?  כי אם אתה עושה נגד ה', אתה לא תוכל להימלט מהעונש. אי אשפר. כי הקב"ה אלוקי המשפט. ועל כל דבר תצטרך לבוא חשבון.

עוד דבר אני רוצה לעמוד עליו: מצינו אצל פרעה שבמכת הברד הוא התעורר להתוודות. ואמר חטאתי הפעם. "ה' הצדיק". בשאר המכות לא מצינו אותו אומר כך. למה דווקא במכה הזאת הוא התוודה ואמר זאת? לא תאמינו איזה הבחנה הייתה לפרעה! בכל המכות היה סבור פרעה שהקב"ה נוקם בו ומעניש אותו. אתם רואים מיסטר טראמפ הוא מעניש ישר. נשיא מקסיקו לא מוכן לשלם על החומה? אוקי, אין טעם להיפגש, אתה תשלם 30 אחוז מיסים עכשיו, מכס על כל דבר שייכנס וכו'. אה, אתה באוסטרליה שמה, אתה לא שומע מה שאני אומר? טראח! סוגר לו את הטלפון. זה ככה וזה ככה, וזה ככה. נוקם על המקום. חשב פרעה שגם ה' נוקם, מעניש. אה, אתה לא שומע שלח את עמי ?אני אתן לך מכות. אבל כשהוא שמע שמשה רבנו אומר לו במכה השביעית "שלח העז את מקנך". מה זה "העז"? אסוף את מקנך. תאסוף את המקנה שלך. הוא התעורר לראות כמה גדולים הרחמים של הקב"ה שהוא חס על הממון של הרשעים, המצרים שלא שומעים בקולו כבר שש פעמים. כולל פרעה. אחד שלא שומע לך, אפילו אם אתה נותן לו התראה ואח"כ אתה נותן לו מכה, ואפילו את העושה לו את זה בדחילו ורחימו, כמו שאומרים, ולא נותן לו... אבל אחרי כמה פעמים שהוא מזייף ואתה מלך העולם, הוא איזה אזער כולה קומה של אמה, היה שישים ס"מ, אתה עומד מול הקב"ה ואתה אומר לו: לא, לא, לא? ופתאום הוא שומע שהקב"ה שולח התראה עם משה רבנו: תכניסו את הבהמות, כי אני הולך להביא ברד ואם לא תכניסו הם ימותו , חבל תכניסו אותם. שמעתם דבר כזה? הוא רואה רחמים שהקב"ה מרחם אפילו על הממון של הרשעים. וגם אלה שנקראו "הירא את דבר ה'", גם הם היו רשעים. הם היו אינטרסנטים. שלא ימותו להם הבהמות, אבל הם שנתנו את הבהמות שלהם לרדוף אחרי ישראל בים סוף. הבהמות שנשארו הם השאירו אותם ואח"כ רדפו אחרי ישראל. וה' חומל עליהם ואומר תכניסו. אז הוא אמר: חביבי! הקב"ה הצדיק ואני ועמי הרשעים. שמעתם? פרעה הרשע מתפעל מה' הרחמים. ואחרי זה מה קרה? קיבלו מכת ברד, ומה הוא השתנה? חזר להיות פרעה. אמרנו שפרעה זה היצר הרע. אף פעם הוא לא ישתנה. צריך להבין. לכן, לומדים מפה: אם על בהמות של רשעים כאלה חס הקב"ה, אז על בהמות של מי שהם צדיקים הקב"ה חס או לא חס על ממונם? ואם על אלה שהיו יראים רק פעם אחת חס הקב"ה עליהם ועל ממונם, מישהו ירא שמים תמיד, ודאי שהקב"ה חס עליו, על בני משפחתו, על ממנו, על כל אשר לו.

עוד נקודה חשובה: יש אדם שדוחה את היצר הרע. אבל לא מבטל אותו. לא זובח את היצר הרע, לא נלחם בו עד כדי גמר. דוחה אותו. על כן, אם גם לפי שעה הוא מתגבר האדם עליו, אז זה כמו שמי דוחה קפיץ. כמה שהוא דוחק אותו יותר, הקפיץ מתגבר יותר. זה החינה "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". מה פרעה אומר? פרעה אומר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים". הוא באמת חשב שהוא אומר את האמת. הוא ודאי לא חשב לרמות את משה. והתורה לא מוסרת שקרים כאמת. אבל מה כתוב אחרי זה? "ויכבד את ליבו". עד שיצאה מגדר התשובה לגמרי, כמו שאומר הרמב"ם. כיון שפרעה לא ביטל את היצר הרע, אלא רק דחק אותו. על כן, העקשנות שבו דחקה אותו עוד יותר והכבידה את ליבו. וזוהי ההתאמצות של הקפיץ. כשאתה לא מבטל את היצר, אתה רק דוחק אותו ממך, לא, הוא לא נעלם. הוא נדרך עוד יותר והקפיץ כמו שאומרים, נהיה חזק יותר, ואם זה ישתחרר, חביבי, זה יבוא עלייך בבום, חבל על הזמן. זאת אומרת, העקשנות שלו דחקה אותו עוד יותר והכבידה את לבו, וזוהי ההתאמצות של הקפיץ.

תשמעו מה כתוב ברבנו בחייה, פרשת קורח: הפסוק אומר: "וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה". קורח וכל עדתו ירדו בחייהם, האדמה פערה את פיה והם נבלעו חיים לשאול, לגיהנום. ומה כתוב בפסוק בתהילים ט'? "ישובו רשעים לשאולה". לא כתוב "ירדו רשעים לשאולה, אלא "ישובו". מה בא לרמוז? אומר רבנו בחייה, על תוקף הייסורים שאין להם קץ. אחרי שהרשעים נאכלים באש גיהנום, חוזרים ומתחדשים כבתחילה, כדי שיהיו עוד למאכלת אש, וכך חוזרים חלילה לדורי דורות. וזה הלשון שאומר דוד המלך: "ישובו רשעים לשאולה". דהיינו, הולכים וחוזרים, הולכים וחוזרים למצבם הראשון וחוזר חלילה. מה אומר ביאור? ביאור הדברים של רבנו בחייה: לא רק בעולם הזה יש פעולה של הקפיץ, אלא גם אחרי שנאכלים באש גיהנום. אחרי שנשרפת הטומאה ולא נשאר לכאורה כלום, אבל עדיין נשאר השורש, והוא חוזר ונאורו, וכך חוזר חלילה בלי סוף. מי שהייתה לו בעולם הזה קשויות עורף, היא לא תעזוב אותו גם שם. כי אדם נפטר מן העולם הזה עם המידות שהיו בו. הוא נשאר אותו בן אדם עם אותן מידות למעלה. פה אפשר לתקן. שם אי אפשר לתקן. זאת אומרת, כל הטומאות נשרפות בגיהנום, נאכלות ומתבטלות, אבל לא עקשנות . היא נשארת למרות השרפה, והיא מצד הטומאה כמו אותה עצם שיש לנו פה מאחור. עצם קטן שאינו נרקב וממנו יש תחיית המתים של הקדושה. אז צריך להיזהר שאדם לא יהיה עקשן לרעה. אמרנו היום בבוקר בדרשה: עקשנות לטובה שעורף לטובה, שאדם לא משתנה מאמונתו, מדבקותו בה', אי אפשר להזיז אותו זה מצוין. זה עקשנות לטובה. אבל כשאתה עקשן בצד של היצר הרע, הוא לא ישחרר אותך. אתה תהיה עבד נרצע שלו. אתה רק תדחוק אותו והוא הקפיץ שיחזור עלייך בומרנג. זאת אומרת, אדם צריך להיזהר לא להישאר עקשן אלא צריך להבין. פרעה היה עקשן. לכן, מתו בסוף כולם בים. מי גרם להם? העקשנות. אבל הם ראו, הם חשו. אבל למדנו היום הרבה, כמה טעות כרוכה,כמה אגו מנופח, כמה מחשבה שאתה לא טועה, כל הדברים האלה, הם באים משורש הגאווה ועקשנות, והדבר הזה לא נמחה. וזה מה שמחייב שרפות בלי קץ. לכן, גדול ונורא הוא המאמץ שצריך אדם להתאמץ לשבור את גאון נפשו, להיכנע ולומר תכף ומיד "חטאתי". אבל לא כמו פרעה שכבר כשהוא אומר חטאתי, הוא אומר לא רק אני, לא רק אני. "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים". דבר על עצמך, למה אתה מוסיף אותם. הוא לא מודה עד הסוף. זאת אומרת מסכן הוא היה. הוא לא יכול היה להשתנות מכבלי הטבע שלו. ואחרי כל ההתראות והאזהרות ושקיבל עונשים, בסוף הואיל להוציא מהלב שלו את המילה  "חטאתי". אבל לא כתשובה שלמה, אלא צרף גם את עמו ואמר "אני ועמי הרשעים". במכות הראשונות שהוא קיבל לא היה ריח של הכנעה. לא היה רגש של תשובה אמיתית. במכת ארבה הוא הועיל כבר להיכנע וצעק מצרת ליבו ואמר: "חטאתי לה' אלוקיכם ולכם". כל הכבוד! אחרי שקיבל מכות דם צפרדע, כינים, ערוב, ארבה, אז הוא כבר הוציא "חטאתי לה' אלוקיכם ולכם". אבל הוא לא הכניע עדיין את העורף הקשה. למה הקב"ה השאיר אותו? היה יכול למעוך אותו. למען ספר שמי שבכל הארץ. כל זה בשביל שפרעה יפרסם, וכשיתפרסם בכל העולם מה שעשה הקב"ה עד שיצאו ישראל ממצרים, תובלט העקשנות של פרעה שהיא הייתה שורש לכל העלילות והמאורעות, העקשנות הזאת בטבע יסודה, היא נמצאת אצל כל אדם, והיא גרמה לכל העונשים שה' שלח על המצרים. והלקח הזה ישמש דוגמה לדורות הבאים לומר "חטאתי" ולעזוב. לא תעזוב? אתה פרעה. פרעה נמצא אצלך בדיוק כמו שאצלו. כל שהייה שאתה משתהה פוסלת. כל התחמקות שלך מלומר "חטאתי", ולהשתנות לטובה כטובל ושרץ בידו. צריך להיטהר, לשוב בתשובה שלמה, כי זהו רצון הבורא. לא להתעקש, אלא להתוודות. וכידוע אומרים שבזמן יונה הנביא, המלך שהיה בנינוה זה היה פרעה מלך מצרים, והלקח שהיה לו במצרים, כי אותו השאיר ה' יחידי, למען ספר שמו בכל הגויים. לכן הם למדו לחזור בתשובה שלמה תכף ומיד. שבא יונה מיד הם קראו את בגדיהם ושבו בתשובה וחזרו בהם ממעשיהם הרעים. זה לא החזיק הרבה זמן, אבל לפחות את הלקח הזה הם עשו במהרה.

אז יש ללמוד מכאן: ייתכן ואדם יזכה לראות את האמת, להכיר את האמת. ולומר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים",  ולמעשה זה לא נוגע לו מאומה. כמו שכתוב: "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא". איך? איך? איך? תסבירו לי ! איך? אתם מאמינים שבן אדם שנסע על אופנוע, ועשה ככה סיבוב חד והתרסק מתחת למשאית, ונשברו לו הרגליים. ואחרי זה הוא יוצא עוד פעם וחוזר לעשות סלאלום ועוד פעם עלתה עליו משאית. עוד פעם הוא יצא משמה וישב בגבס שנה, ואחרי זה ילך עוד פעם לאותו מקום, ועוד פעם יעשה? אתם מאמינים שיש כזה דבר? זה כלום הדוגמה שנתתי. מה שפרעה והמצרים עברו אי אפשר להאמין! זה הכח של יצר הרע. הוא נמצא בכל אחד. בכל אחד! אותו יצר הרע קוראים לו פרעה. מה שהקב"ה הקשה את ליבו זה היה בשביל להאזן את הבחירה שלו. כי אחרי שאתה מקבל כל כך הרבה מכות, בהתחלה הוא הקשה בעצמו חמש פעמים, אחרי שהוא הקשה בעצמו ולא רצה, אמר הקב"ה אין בעיה, אני אמשיך איתך הלאה את הסדרה. אבל אחרי מכות יכול להיות שהוא כבר ירצה לחזור בו. מכוח המכה. לא בגלל בחירה. כי אם אני מכופף לך את היד, אז אתה אומר:" אהה! טוב, טוב, טוב". אתה מסכים, למה אתה מסכים? לא בגלל שאתה מסכים, בגלל שהיד עקומה. אבל אם משחררים לך את היד, אז אתה חוזר ואתה אומר "בוא הנה". למה? כי חזרה לך הבחירה. אבל אם ה' יתן לו מכות כאלה שלא יחזור לבחירה שלו? אז הוא כפה אותו? אנס אותו. אז זה לא פרעה מדעתו שחרר את עם ישראל. מה עשה ה'? איזן לו את זה. חיזק, כמו שאומרים, שהמאזן במשקולת, במאזניים, יהיה שווה. ששוב פעם הוא לא יחוש ויפחד מחמת המכה, עכשיו יהיה לו להסתכל עוד פעם מחדש אם הוא רוצה לשחרר או לא רוצה לשחרר. לכן הוא חיזק. חיזק זה לא ביטל. הוא לא ביטל לו את האפשרות להחליט. הוא רק השווה. שאתה לא תתפעל מהמכה עד כדי שתחוש ותפחד ממנה. אלא תחליט. "שלח את עמי" מרצונך. כמו במכה האחרונה הוא אמר להם קמו צאו מתוך עמי. הוא לבד. הוא שילח אותם, הוא ליווה אותם. הוא! הוא! זה מה שרצה ה'. להכניע אותו מרצונו.

אבל ככה הם הרשעים. תקשיבו טוב טוב! זה לא הוא היחידי, ואנחנו גם בפנים. הנה שיש צרה והיא עוברת, חוזרים לקלקול. תראו מי היה שולט בכל העולם נבוכדנצר הרשע. ה' המליך אותו אפילו על החיות. על כל העולם כולו! נבוכדנצר. וכתוב עליו.. אני מתרגם לעברית: "עתה אני נובכדנצר משבח ומרוממם ומפאר למלך השמים אשר כל מעשיו אמת". מתי? הקב"ה הפך אותו לבהמה לשבע שנים. שבע שנים. הפך אותו הקב"ה בהמה. בהמה בג'ונגל. בהמה. אני לא אתאר לכם מה עשו לו החיות שהוא היה בג'ונגל. אח"כ החזיר אותו הקב"ה בחזרה. והוא שיבח להקב"ה שבחים נוראיים. אח"כ שהוא חזר לגדולה עוד פעם מה הוא אמר? תשמעו מה הוא השתנה: הרים המלך את קולו והיה משתבח בעצמו, מתייהר ואומר: "הלא זאת היא בבל הגדולה אשר אני בניתי אותה להיות בבית במלכות בחוזק כוחי ולכבוד תפארתי". אתם שומעים? שכח.  היה בהמה!  וה' החזיר אותו להיות בשר ודם בן אדם, וחזר למלכותו ומה עשה? שכח מכל זה וחזר בחזרה להיות אלוקים בפני עצמו. גם פרעה עשה כך: "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות ויוסף לחטוא".

בואו ונראה את עצמנו. אדם שיש לו חולה בתוך הבית מרבה בתפילות ומעשים ושמיד שהצרה עוברת, נשכח הכל. אין תפילה, אין מחשבה. טבע הזה שייך ליצר הרע. שנמשל לפרעה כמו שאמר הרמב"ם. גם להיפך.  בשעת תוקף שמחה של אדם, עורך סעודת הודיה, קורא הלל, אחרי כמה ימים חוזר למסלולו הרגיל, בלי לקלוט בעצמו שום התעלות כל שהיא. לא רק לאחר שעת צרה, לא רק לאחר שמחה, אלא גם בשעת מעשה. יחד עם האמונה השלמה אפשר לאדם להיות רשע. עם אמונה שלמה יכול להיות רשע. איפה מצינו? אצל בלעם. באותה שעה שהוא אומר: "לא אוכל לעבור את פי ה'", באותה שעה עצמה הוא חושב איך יוכל לקלל את עם ישראל נגד רצון ה'. הוא אומר "אני לא אוכל לעבור את פי ה'". ה' רוצה שיקללו את הבנים שלו? ומה הוא חושב בליבו? איך אני מצליח לקלל אותם נגד ה'? שמעתם? מאמין בה', יודע דעת ה', נביא גדול שבאומות, בשעה שהוא אומר אמונה, הוא כופר. גם אם יש לאדם ראייה בהירה, עדיין הוא לא נזנח מטבעו הרע. יש בנו מידות רעות. אם לא נתקן אותם אז אנחנו יכולים לשמש בערבוביה אור וחשוך. ובערבוביה. אנדרלמוסיה. אתה לא מבין את עצמך.מצד אחד אתה כזה, מצד שני אתה כזה.

היום ניגש אליי בן אדם, אומר: "אני חייב לדבר איתך שתי דקות". שתי דקות, בבקשה. אומר לי: "כבוד הרב, אתה לא יודע מה קורה איתי. נכשלתי בגויה ולא אחת". אמרתי לו: "איך? אתה מזכה הרבים, אתה עושה דברים, אתה זה...". אומר: איזה מזכה הרבים, אני לא מצליח, נכון אני עושה כל מיני דברים, אבל זה לא מצליח, זה לא..". אמרתי לו: "אה! גם יצר רע כבר מוכיח לך שלא משתלם מה שאתה עשוה. כאילו מה שאתה עושה. הרי הסברתי כבר כמה פעמים שגם אם אתה לא מצליח, אין הצלחה גדולה מזאת". הנה אתם רואים האולם לא מלא. זה לא סתם לא מלא. הרבה הודיעו בוואטסאפים עכשיו שאני לא מגיע היום, זה מחר. יש כאלה הודיעו להם זה מתבטל, יש כאלה שתלשו מודעות. כידוע לכם מי עושה את זה ולמה. נו? זה שארגן והשקיע ותרם והתרים, ופעל ולא ישן, מה אתם חשובים שהוא יקבל שכר על מי שהגיע? הוא יקבל שכר גם על מי שלא הגיע. כל הכיסאות הריקים זה כאילו יושבים אנשים, והאנשים האלה שמעו וקיבלו, הוא מקבל שכר במאה אחוז! איך זה עובד? כמו שאדם שהסית לעבודה זרה, כתוב שהוא חייב סקלה. אדם הסיט לעבודה זרה והשני שהוא הסית אותו לא שמע לו בכלל. צחק לו אמר לו: "טיפש! אני אלך לעבוד עבודה זרה? השתגעת?!". מה דינו של המסית? אפילו שהוא לא הצליח? סקלה. עונש בפועל סקלה. מידה טובה מרובה ממידה רעה. פי 500. אדם שניסה להשפיע על בן אדם לטובה, והוא לא שמע לו, צחק עליו, צפצף עליו, הוא זכה בו! זכה בו במאה אחוז! כאילו הוא שמע וקיבל וסבר והכל בסדר. אדם שהתכוון למלא אולם והשקיע בשביל זה ולא באו, לא משנה מה הסיבה, הוא מקבל שכר כנגד כולם. ומי שעקר מודעות והונה את האנשים ושיקר אותם, הוא מפסיד את כל זרעו וזרע זרעו על מה שגרם לאנשים שלא יגיעו.

זאת אומרת, אדם צריך להבין הקב"ה מסתכל על הלבבות  שלנו. והלבבות שלנו זה לא דבר חלק. לכן אנחנו אומרים "וטהר ליבנו לעבדך באמת". מה יש לטהר שמה? מה כל כך טמא שם? המידות הרעות. אם לא מטהרים את הלב מהמידות הרעות, הן שולטות על האדם למרות שהשכל מבין אחרת לגמרי. הוא אומר: "אין לי כח! תאמין לי שאני מבין, אני רוצה, אבל לא יכול". למה אתה לא יכול? המידות משגעות אותו. זה לא המידות רק, זה יצר הרע. פרעה רוכב עליו ואומר לו תעשה כך, תעשה כך, אתה תפסיד, אתה תפסיד, תעשה אחרי זה, יש זמן לזה, אחרי זה, קודם כל זה, קודם תרוויח, קודם זה, קודם תתבסס, קודם תיקח, קודם תעשה... הוא משגע אותו! אבל אם בן אדם יחליט החלטה אמיצה "אני הולך עם ה'". מה ה' אומר? מה יש לך יועץ יותר טוב מה'? אם היינו יכולים להרים טלפון לה': "ה' מה אתה רוצה שאני אעשה עכשיו", הוא היה אומר לי מה לעשות, הייתי הכי בטוח בעולם." ה' לא יקרה לי כלום? הכל יהיה בסדר?". אומר לך: "הכל יהיה בסדר", אתה יכול לסמוך? אם לא עליו אז על מי? כל מה שה' היה אומר לי הייתי עושה. זה מה שאני עושה! כל מה שכתוב בשולחן ערוך, אני עושה. אם אני עשוה כל מה שכתוב, כל מה שהוא הבטיח בתורה, הכל הוא מקיים. "אני ה' לא שניתי". ה' אמת ומה שהוא אומר אמת.  אבל האנשים לא חכמים מספיק.

אז זאת אומרת בן אדם צריך להבין שלמעשה גוג ומגוג כבר קיים אצלו לבד. כתוב שכל בן אדם שבבית הילדים שלו לא מתנהגים כראוי, לא הולכים בדרך התורה, כתוב שקשה תרבות רעה בביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג. בגוג ומגוג. שני שליש ימותו, מלחמה עולמית. כל הפצצות שהביכנו שראיתם בחדשות, הכל מוכן ליום פקודה. הכל ישלח. נהרות של דם. ואומרים לנו חכמים שתרבות רעה בבית קשה יותר ממלחמת גוג ומגוג. מלחמת גוג ומגוג כשתהיה  אז אתם יודעים מי שימות ימות. כמה זמן לוקח למות? צי'ק צ'ק. בפרט עם פצצות אטום, אתה אפילו לא יודע שאתה מת. אבל מה יהיה אחרי זה. אחרי זה לא רק מתפוצצים ועולים למעלה או יורדים למטה. מה אחרי זה? אחרי זה יש דין וחשבון. אז מ שהכין את עצמו, הנה מה טוב ומהנעים. כתוב שמי שסועד שלוש בשבת, מקפיד לסעוד שלוש סעודות בשבת, אז מובטח לו שהוא ינצל במלחמת גוג ומגוג. כתוב שמי שלומד תורה ועוסק בגמילות חסדים, הוא ינצל ממלחמת גוג ומגוג. זאת אומרת, אפילו אם אתה תהיה בתוך 11 אלף איש, כולם ימותו, ואתה עשית מה שה' ביקש, הם ימותו ואתה תישאר עומד בינותם. "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אלייך לא יגש". אתה תישאר חי. בתוך 11 אלף! הם ימותו ואתה תחיה. איך זה?  איך זה היה במצרים? במצרים כל מכה פגעה רק במצרים ולא בבני ישראל. דם, שתו. היהודים שתו מים המצרים באותו כוס שתו דם. שתו בקש,  זה מוציא מים,  זה מוציא דם. כינים, מכת כינים, כל מצרים רוחשת כינים. הישראלים הולכים כינה אחת לא עליהם והמצרים מתגרדים, כל הזמן  מגרדים אחד את השני. נו, איך זה? מכת חשוך? ליהודים אור בכל מושבתם ולמצרים לא. היהודים נכנסים לבתים של המצרים מחפשים להם בתוך הבתים, בתוך הארונות מסתכלים, איפה יש להם כסף, איפה יש לך זהב, איפה יש להם הכל, לא לוקחים אבל מסתכלים. בודקים את הכספות הכל, והם רואים אור, והמצרים לא רואים כלום. אחרי זה שהם באים לשאול מהם מכל אישה, מכל איש, לשאול מהם כסף וזהב, אזה הוא אומר אין לי. אומר: מה אין לך?! יש לך בארון למעלה, מה אתה אומר אין לך? אני ראיתי. מכת חשוך. יש לך פה, יש לך שמה, הכל אומרים להם. אז זאת אומרת, רואים כשהקב"ה רוצה יכול למנוע מאדם אחד בתוך אלפים ורבבות שיחיה ואחרים לא.

עכשיו, מה זה התפילה על גוג ומגוג? אני בראש השנה האחרון התפללתי שכבר יהיה גוג ומגוג. אני לא הראשון שהתפללתי, גם הגאון מווילנא כבר התפלל. הוא אמר: "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים". והוא שאל שאלה: איך יכול להיות שקבענו לנו "ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים", הרי כתוב במפורש בפסוק :"ציון במשפט תפדה". זאת אומרת חייב להיות משפט וחייב להיות דין, ורק אז היא תפדה. אז איך אומרים "ברחמים"? הוא אומר שברחמים פירושו תרחם עלינו שכבר יבוא המשפט! שתגמור עם זה. זאת אומרת, זה מה שהתפללתי. די! גם אתה ריבונו של עולם רוצה שתבוא הגאולה. גם אתה שכבר כולם יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך, תשבע כל... די עם החארטות של כל הרמאים, שזה מאמין בזה וההוא מאמין בזה, וההוא בזה... הרי האמת היא צריכה להתברר. למה אנחנו אומרים: "יתגדל ויתקדש שמא רבא"? כל הזמן אנחנו אומרים מתי יתקיים הפסוק: "ויתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני ה'. זה מה שכתוב שתהיה גאולה. שכל העולם יכירו, אפילו איכר פולני, רועה חזירים, ידע שה' הוא האלוקים. אז זאת אומרץ, אנחנו מחכים מתי זה יקרה. ודי! די! היה לנו מספיק עם אומבמבה, עכשיו יש לנו טראמפ.  הוא בחור זריז, תוך שבוע שבועיים כבר חתם על צווים נשיאותיים. כמו שלושה נשיאים בשלוש קנדציות. צי'ק צ'ק הוא חותם. "מה? מה הוא אמר? תביא נייר!" חותם עוד חתימה. זה שופט טמבל זה, מה הוא אומר לי? אני אמרתי שלא להכניס~! מה הוא רוצה? מה הוא עושה? ייאלה מגיש ערעור. נראה, לא יסכימו לו על הערעור, מה הוא יעשה? עוד צו. נגד בית משפט. אין לו בעיה. יש עט, יש נייר, חותמים. יושב בכיפת עולם, חביבי מעצמה. והוא בחור איש עסקים, זריז, ומריח את העסק. העסק טוב לא טוב, ככה הוא עובד. יכול להגיד לפוטין היום כך, מחר יגיד לו כך, אין לו שום בעיה! כמו בעסקים. חוזר בי  מהעסקה. מה קרה? עסקה לא טובה,חוזר בה. שלום! הולך להיות מעניין איתו. מאוד! מאוד! ואני מקווה שהוא יצליח בעזרת ה' להביא כבר לגמר. שיסתכסך קצת עם כמה ויעשה קצת בלאגנים. ובפרט האירניים. הוא לא אוהב בפרט שמוסלים מאיימים עליו. הוא לא אוהב אותם בכלל! והאירניים עושים לו עם טילים כל מיני פוזות, טילים כאלה מקרטעים וכו', הוא לא אוהב את זה בכלל. ושמאיימים שיחסלו לו גדודים ובסיסים וכל מיני דברים, נראה לי שהוא יעשה איזה משהו בקרוב איתם. ככה יעשה להם איזה משהו שיבינו שהוא בחור רציני. אבל בכל מקום, אני מתפלל. אתם גם צריכים להתפלל. הרי אנחנו רוצים שתחזינה עיננו בשובך לציון. מתי ישוב ה' לציון ויבנה בית שליש, ושכינה תחזור לשרות בינינו, והכל יסתדר, מתי זה יהיה ? רק אחרי גוג ומגוג. וזה חייב להיות! אז חבל להמתין. צריך להתפלל על זה. ממלא יבוא מלך המשיח ויגאל אותנו ויהיה לנו כייף. לא טוב?

שאלה:

שואלת: למה מחכים?

הרב: למה מחכים? לתפילות של כולם שיהיו אמיתיות, רציניות ועם שינוי המעשים לטובה, כמו שלמדנו הערב.

שואלת: שלום לך.

הרב: שלום, שלום.

שואלת: שמי כהן סיגלית. השאלה שלי בסוף, באתי במיוחד היום, חיכנו לך שעתיים ברוך ה' הגעת. ומה שאמרת על זה שאנשים שאינם אתה צודק במאת האחוזים! הפירוד והשנאה חינם, מה שקורה כרגע בין מפורסמים של שקר, בין רבנים, בין אם ישבו מאחורי הסורגים או לא, או בין אם יושבים בכנסת או לא, הכל מעובת. וכשאתה אומר תתפללו, אז אנחנו מתפללים. כל אחד כפי רמתו והקפדתו, והריבוי מעשים וחסדים שהוא עושה או לא עושה. אבל שאתה רואה רבנים מי רב ראשי לעיר מסוימת, מדינה או מה שזה לא יהיה, אתה רואה את הרמות של הלכלוך והעיוות של לאין הם לוקחים את דבר ה', וחזרי יראת ה', וחלילה לא לקטרג על אף יהודי, והזוועות והחולאות שהם עושים ומשפיעים על אחרים, זה בעצם כמו מעשה בלעם. גם הסיטרא אחרא והקדושה הימיני הבחירה.דיברת על בחירה, יש לנו בחירה, זה הכל משופע מאותו מקור, אבל איך אתה שאתה בא ואנחנו מקשיבים לך ויוצאים מכאן וכל אחד לוקח על עצמו שיוסיף עוד קצת או ישנה טיפה מהדרך שלו, אז אתה ברוך  ה' בסדר, אבל כ השאר האחרים, רק יוצרים עוד יותר שנאה אתה אומר בעצמך שתלשו מודעות והיה כמה אירועים ביום, דרך אגב, באותו שעה בדיוק לאירוע הזה שלך. איך מצפים שאני אסתכל על איזה רב או על איזה רבנית או על אישה מישהי שעושה הפרשת חלה במרכז תיירות, בשיא הפאבים והגועל והשיכורים והלא יודעת מה, וגוררים לשם נשים עם קערות קמח שלהן, "בואו הפרשת חלה" כי היא והיא מגיעה. עולה רק 25 שקל. לשיא הטומאה לקחו אותן, את כל השנים הצדקניות האלה. אז זה דברים קטנים שזה דברים גדולים. אז מחכים למשיח, תתפללו על גוג מגוג. אנחנו, בינינו בבית  הכנסת  כל הלשון הרע, וכל הדברים האלה, אז זאת השאלה שלי אותך. בסדר, לחכות למשיח, כל אחד יתפלל בד' אמותיו, גאולה פרטית, סבבה. יש אורות , יש זה. איפה הגאולה הכללית? האיחוד בין עם ישראל? בינינו לבין עצמנו, זה המחלוקות הכי גרועות.

הרב: טוב. אני אסביר לך: קודם כל, יש תעשייה של כסף סביב אלה שקוראים לעצמם רבנים רבניות, מפרשי חלות ומפרשי צ'קים. זה לפי מה שאת רואה איפה שזה נעשה ואיך שזה נעשה, אז את מבינה בדיוק מה המטרה. דבר נוסף, גם בפעם הקודמת שאני באתי, אותו ארגון בדיוק ארגן הרצאות של מרצים בדיוק בתאריך שלי, וקבעו בדיוק בשביל שיבואו פחות לפה. לא שמנה, אין בעיה. אני משדר בשידור ישיר לכל העולם, כך שזה לא חשוב כמה יושבים כרגע ממול. וכמה יראו אחר כך זה כבר בלי גבול. תסתכלי ביו-טיוב 300 אלף סרטונים. תראי כמה אנשים צפו. אז תביני שהם לא מצליחים אפילו לגרד כלום. הנקודה החשובה היא ככה: לא יהי פה אחדות. לא יהיה האחדות. כי האינטרסים הם שונים. כל אחד רוצה את האינטרס שלו.

שואלת: ברגע שיודעים שיש בורא אחד, מסכימים על שבת...

הרב:: רגע! רגע!

שואלת: מסכימים על מינימום של דברים, כן יכולה להיות אחדות.

הרב: רגע! רגע! כולם מסכימים שיש בורא, אבל הם לקחו אותו קורדום לחפור בו.זאת אומרת טוב שיש בורא. אז יש מצוות חלה, אין מצוות חלה, יש פתיחה במזוזות...

שואלת: זה עבודה זרה.

הרב: לא משנה עכשיו הגדרה. זאת אומרת כל אחד מצא לו משהו. מה יש בהפרשת חלה? לא הבנתי. תקני קמח בשתי שקלים, תפרשי בבית. למה 25 שקל בזול להיכנס בשביל שהיא תפריש ותיקח ממך עוד הוראת קבע. אז לא מבין מה זה. מה המעלה של הפרשת חלה? תפרישי בבית! עוד מעט יהיה מבצע דפיקת מזוזות בדלתות. יביאו משקופים לאחד המלונות פה ויתחילו לדפוק על מזוזות.

שואלת: משיהו כן צריך לחשוף את השקרים האלה. ברגע שסתם אני או חברתי או מישהו אומר את זה, אומרים  "אה! אתה מקטרגים, מה אתם זה, מה אתם רוצים לעשות? שלא יעשו? עדיף שילכו לשם בשיא הטומאה, ישלמו, ישדדו, יעבדו עליהם...

הרב: זה שטויות...

שואלת: ולא יבינו את המשמעות האמיתית אפילו מה זה אומר הפרשת חלה. לתקן...

הרב: תקשיבי! מי שנופל בזה זה מי שלא מבקש את האמת. מי שמבקש את ההווי, מי שמבקש את הפאן, מי שמבקש את הערב בידור, מי שמבקש את הרב המצחיק, מי שמבקש את זה, הוא הולך לשם. זה לא אנשים שמבקשים את האמת. אם היו מבקשים את האמת היו רואים אותה. הרי חילונים רחוקים רואים בדיוק מה כן אמת מה לא אמת. אפילו אם הם לא מסכימים עם האמת, לא רוצים להשתנות. אבל להבדיל בין אמת לשקר הם יודעים. אבל אלה לא רוצים לראות את האמת? נוח להם בזיוף. כי הזיוף לא מבקש מהם כלום. את תשמעי דרשה כמו שאמרתי היום ממישהו מהם? אם תראי לי אחד שידרוש דרשה כזאת, אני אתן לך מה שאת רוצה. ואם תראי לי אחד שמקיים את מה שהוא אומר בכלל. אז זאת אומרת, הנקודה היא לא זאת. לא רוצים להטיף לציבור. רוצים למרוח אותם. אומרים להם הכל מותר, הכל בסדר, אין לחשוש, לא לפחד, אל תהיו קיצונים, כוחה דהיתרא, כוחה דהפקרא, כל מה שאת רוצה לשמוע ישמיעו לך. העיקר שתגמר שלושת רבע שעה, הוא קיבל  את כספו, הלך הביתה, שלום, ביי! הוא רץ להרצאה אחרת למקום אחר. זה המצב. לכן, לא תהיה אחדות. רק גוג ומגוג. יבוא גוג ומגוג יסדר הכל. כי כשתהיה מלחמה כולם ידבקו בה'. יודעים שאין מי שיעזור מול טילים או מול זה או מול זה. אף אחד לא יכול לעזור. לא צה"ל...

שואלת: ????

הרב: אחרי גוג ומגוג אין יותר. מתגלה ה', נגמר. אין יותר. בילה המוות לנצח. הקב"ה שוחט ליצר הרע. זהו! הגאולה סופית זה סוף פסוק של האנושות. אחרי זה אלף שנה ימות המשיח, נגמר הסיפור. זהו! בשביל זה מחכים לסוף. די! די! הבנו, הכל הולך, מדרדר. הדור הזה הוא דור גדול מאוד, היו בו מיליון, מיליון וחצי בעלי תשובה, חרצו את זה לא מזמן, ועכשיו נשאר רק לחכות שהקב"ה יגאל אותנו. עשינו את כל מה שרק אפשר בשביל שהעם הזה יעלה את הדרך. ואכן יש אנשים שחוזרים בתשובה אבל באים אלה שהיא הזכירה ומורידים אותם. אומרים לא חייבם, לא צריך זה, אל תרוץ מהר, לאט, לאט, לאט, לאט, לאט... למה? כי אם אתה הולך מהר ואתה תבין מהר, אז אליו  אתה כבר לא תבוא יותר. אז לאט, לאט, לאט, לאט. שתצטרך אותי תמיד.

יפה בת נז'מה נז'ימה כוכבה. תזכה לרפואה שלמה, תוצאות תקינות של הבדיקות!

שאלה:

שואלת: ערב טוב.

הרב: ערב טוב.

שואלת: שמי ענת מישורי. רציתי לשאול.. קודם כל, הבאתי לך שם פרחים ושמו על הרצפה אפילו לא ראית.

הרב: ראיתי משהו יפה. כן.

שואלת: זה עם התמונה שלך שם.

הרב: כן. מה זה?

שואלת: פרחים, ברכות. עם ברכות. תודה!

הרב: צלם...

שואלת: זה בכייף שלי.

הרב: כן. חלק מהפרחים השארת על הראש אני רואה.

שואלת: כן! ברור! תמיד! גם פה יש הרבה. תמיד. זה ה..

הרב: אה! יפה, יפה!

שואלת: זה חלק בלתי נפרד ממני.

הרב: אוקי.

שואלת: אני אוהבת לשמח אנשים עם זה. רציתי אבל לשאול דבר אחד: לפני שבאת היו סרטים שראו שם כל מיני ירקות עם התולעים. ובדיוק אנחנו התחלנו דיאטה, אני והמשפחה שלי, ועכשיו אני כבר לא יודעת איך נאכל את הירקות וכל זה אחרי סרט כזה.

הרב: הפוך! זה טוב לדיאטה, כי תאכלו פחות תולעים. זאת אומרת מותר...

שואלת: לא, אבל ירקות זה דבר שחייב...

הרב: חייבים!

שואלת: אבל אתה מראה לי את כל התולעים...

הרב: את חייבת...

שואלת: ואני לא יודעת מה לעשות.

הרב: את חייבת, את חייבת לאכול ירקות, אבל לבדוק אותם בשביל שלא יהיה בהם תוספת. כי אז יש בעיה עם הברכות. מה מברכים על הבעל חי או מברכים על הפרי. אז לכן עדיך שלא לאכול את בעלי החיים. צריך לנקות כמו שצריך. באתר שופר נקודה טי-וי, שמה תוכלי לראות על כל ירק ועל כל פרי, כיצד בודקים ונזהרים.

שואלת: טוב. אוקי. ורציתי להגיד שאמרת שלא לאכול במסעדות. נראה לי שאם יש בעלי מסעדות, זה קצת יוריד להם את פרנסה, אם אתה אומר דברים כאלה.

הרב: נכון! נכון! עדיף שיסגרו אפילו אם הם לא יכולים לעמוד בקריטריונים שהתורה מחייבת. אם לא ישימו, לא משגיח כשרות העיקר שיהיה תעודה, אם לא ישימו אחד שיטפל בירק, אם הם עושים ירק, פטרוזיליה, כוסברה, בצל, כל מיני דברים, אם הם לא ישימו מישהו שיבדוק באמת כמו שצריך, עם שולחן שיקוף ושטיפות כמו שצריך וכו', הם מאכילים את האנשים איסורים, שקצים ורמשים, והם מתחייבים עליהם. אז מה שהוא ירוויח הרבה ובסוף יגידו לו אתה החטאת את עם ישראל באכילת שקצים ורמשים, מה זה שווה לו? אנחנו גם עושים קייטרינג אבל לוקח לנו שלושה ימים לפני כל אירוע להכין את זה עם ארבעה עד שמונה אנשים. שלושה ימים.

שואלת: אוקי...

הרב: מה לעשות? ככה זה.

שואלת: לפני שאתה ...דבר אחרון שעכשיו בא לי לראש, שאתה אומר לא תהיה אחדות, זה נשמע מאוד קשה. חבל! כי סה"כ אני חשובת שכאן בארץ ישראל...

הרב: במלחמה.

שואלת: כל היהודים חייבם להיות...

הרב: במלחמה!

שואלת: אה, במלחמה.רק בזמן קשה. במלחמה אתה אומר. רק בזמנים טובים אין... גם אני אמרתי את זה האמת.

הרב: במלחמה. אין מה לעשות!

שואלת: כשיש משהו רע אז פתאום כולם אחד עם השני, שהיו הפגזות...

הרב: במלחמה. רק במלחמה.

שואלת: אני מקווה שגם בזמנים טובים  תהיה אחדות.

הרב: איפה? איפה? אם יהיה כזה דבר, משיח כבר נמצא. את יודעת פעם הלכתי לרב שלי ואמרתי לוש אני רוצה לעשות איזה פעולה מסוימת עם רבנים, מהגדולים ביותר, אז הוא ככה צחק, ואמר לי: "ימות משיח, ימות משיח". אמרתי לו: "למה? הרב, אתה לא מאמין שאני אצליח אם אני אלך לרבנים האלה ואני אגיד להם כך וכך". אמר " "נו, נו. ימות המשיח". לא הבנתי מה הוא אומר, כי חשבתי זה קל. וכשהלכתי לאותם רבנים, ראיתי כמה זה קשה. ואני מדבר איתך על הקודקודים.ז את אומרת, אם הם היו מסכימים ארבעה, אנחנו היינו באחדות כולם. ולא, ולא צלח. עם כל ההסברים הנכונים והכל.

שואלת: אמרת  אולי אפשר להתעקש, אולי בסוף זה יצליח.

הרב: לא. לא. תראי היום כולם רבים עם כולם. לא נשאר חוג, פלג, משהו שלא רב עם השני. אין דבר כזה! אפילו במפלגות, בתוך עצמם, אפילו ליכוד עם ליכוד, ומערך עם מערך, ובנט עם בנט. כולם עם כולם. אין אחד! אפילו בבית. אפילו בבית. "אויבי איש אנשי ביתו". בלאגן. זה אחרית הדור. בעקבו של משיח. זה נאמר במפורש. בן קם באביו, בת באמה, כלה בחמותה. אויבי איש אנשי ביתו. זה מה שיהיה. תרבה מחלוקת.

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב. אני רוצה להודות לך...

הרב: תודה.

שואל: בגלל כמה דברים. אחד מהם : שנה שעברה נראה לי שדרשת פה. הייתי כאן עם בן דוד שלי שהוא מאורח חיים. דיברת על הבשר. באמת שיננו קיבלנו שלא אוכלים יותר בשר. אבל אז הוא נשא אישה והיא בדעות מאוד...

הרב: בשריות.

שואל: קשות עלייך. כן... והיא הלכה לרב אלבז והוא אמר לה שלא להקשיב,  בוא נגיד ככה בעדינות, ובאמת הוא חזר לאכול בשר. והוא כאן בכולל באורח חיים. מחילה שאני אומר את זה, אבל אני חייב לומר את זה. הוא התחיל לאכול בשר, כמובן הוא לא קעקע שום דבר שאמרתי לו והכל בזכות מה שאתה אמרת, אז היו לי תשובות. גם אני שומע תשובות מרבנים די גדולים שאמרתי אם אני כזה אידיוט, עם הארץ, יכול להוכיח אותם, והם מביאים לי תשובות כאלה...

הרב: טיפשיות.

שואל: ממש! אז המצב דיי עגום עד שיום אחד הוא תפס את הראש כולל שלו, הולך לחדר כושר מעורב. ואני בעצמי הוכחתי אותו, והוא לא הסכים לשמוע. וזה אמת ויש את זה גם, אם תרצו. והוא הלך ושאל את ראש הכולל שלו על עניין של החדר כושר. הוא כמובן הודה שזה נכון, אבל מאז הוא שינה את דעתו וברוך ה' הפסיק לאכול בשר. אבל עכשיו הוא בפלונטר כי הרב אלבז צריך להגיע שבוע הבא. לאילת. ואשתו מתכננת לרב אלבז את כל מה שהוא כביכול עושה עכשיו, שהוא לא אוכל בשר. וכמובן ראש כולל שלו זה המנהל של השלום בית של שניהם. והוא, מה שנקרא נפגש איתו, עם ראש הכולל. והראש כולל אמר לו: "מה קרה אתה כבר לא אוכל בשר? הרי הוכחתי לך כביכול שאפשר לאכול בשר"... למרות שאי אפשר לאכול בשר, אמר לו איזה דעת חוקה, שיש איזה פוסק. חארטה בקיצור. והוא גם המשגיח במלון דן פה במלון. הוא אמר לי: "נכון, הרב אמנון יצחק דיבר, אני משגיח, אבל באמת שאני עכשיו נמצא ואני באמת רואה איזה דברים הולכים במטבחים, אז אני באמת יודע שהוא צודק". אז זה דבר אחד שאני ממש רוצה להודות לך עליו.

הרב: כן. אבל שבוע הבא כשיבוא.

שואל: בדיוק.

הרב: שיגיד לו. איך יכול להיות ש...

שואל: הזמנתי אותו לפה כמובן, הוא...

הרב: לא, איך יכול להיות שהוא הולך למקום מעורב?

שואל: הוא אמר לי... אשתו זה בעיה.

הרב: לא, אולי יש היתר גם כן מראש הישיבה?

שואל: אתה רואה.

הרב: בשביל לחזק את הגוף.

שואל: מה אני אגיד לך?!

הרב: כן. הלאה.

שואל: זהו. הרב, תודה רבה שאתה אומר את האמת. כי אפילו בני האדם פשוטים כמונו רואים שאתה דובר אמת. ואם התורה היא אמת והם סוברים שהאמת בצד שלהם, אז תביאו תשובות. פשוט! זה כמו הגמרא. אחד מביא ראייה, אז אי אפשר בגלל שהוא הביאה ראיה טובה להגיד הוא אפיקורוס. לא! הפוך. אתה מהצד שלך תוכיח, תדחה אותו ואז נדע מי אמת. אבל לא, אסור לשמוע אותך כמובן, כי אתה לא דובר אמת. אבל זבה חארטה. כי באמת כל מי שיושב כאן נראה לי, ויש לו קצת שכל כמו שאתה אומר, והא מעיף את הנגיעה הקטנה, נכון זה לא נוח, הרבה גדולי דור כביכול יצאו על כבוד הרב, וזה באמת נראה מפחיד שהרבה באמת גדולים שחשבנו שהם גדולים , יוצאים על כבוד הרב.

הרב: לא, לא יצאו נגדי רק בגלל פוליטיקה.

שואל: נכון. פוליטיקה.

הרב:  רגע. ולא מצאו בי דופי ארבעים שנה.

שואל: אמת!

הרב: ולא יכולים להוכיח שדבר אחד לא אמרתי אמת.

שואל: אמת גם.

הרב: ולא יכולים להוכיח את ההפך ממה שאני אומר.

שואל: נכון!

הרב: זהו!

שואל: אז תודה רבה, כבוד הרב.

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואל: שלום כבוד הרב.

הרב: כן...

שואל: יש לי שאלה: להפסיק לאכול בשר? לא להפסיק לאכול בשר? יש כשרות שאתה ממליץ?

הרב: אין כשרות.

שואל: מה כל הרבנים הגדולים אומרים. מה הרב.. נגיד אני יודע שהיה מומלץ על הכשרות של הרב לנשאו.

הה: אני בעצמי הייתי ממליץ על הכשרות הזו 15 שנה, ואכלתי ממנה. כיוון שהייתה לה חזקה. חזקה פירושו של דבר שהם היו מוחזקים כאלה ששוחטים כראוי, כהוגן, בדיקות, הכל, כמו שצריך. מרגע שנודע לי שיש את הבעיות שמה בסכינים, והעידו לי האנשים. והאנשים שהיו בפנים וראו במו עיניהם. ויש לי הסרטה ממקום שחיטה אחת שלהם וכו', אז אני יודע כבר שזה לא כמו שהיה פעם, ממלא בטלה החזקה. עכשיו הם באמת היו  המקפידים יותר, לפחות במפורסמות, הם לא נותנים להיכנס לראות איך הם עושים. הם לא נותנים. רק בדרך לא דרך אנחנו נודע לנו הדברים וכו'. עכשיו אני שוחט כבר בכמה מקומות. התוצאות שלי עגומות. זאת אורמת אם לפני פעם אחרונה שחטנו 135 עגלים ויצא לנו שלושה בלבד, ובפעם האחרונה כחמישים עגלים ויצא לנו אחד, אז פירושו של דבר אני לא יודע מה מאכילים את האנשים. כי להגיד בכלל בשר בית יוסף זה שקר גמור, שכבר הראנו סרטונים בפעם הקודמת פה. שהרב עובדיה בעצמו אמר שרק 20 אחוז אולי יכול להיות שזה יהיה חלק בית יוסף. אולי. בלי סכינים עוד. בלי סכינים, רק שהבהמה, הבהמה עצמה לא תהיה טרפה מצד ריאותיה. סרחות ורירים וכל הדברים. עוד נוסף לזה אח"כ בדיקת הסכינים. אם שוחטים לא כהוגן או לא ראוי או שחלילה נפגמת סכין וכו', שזה גם מוריד מהעשרים אחוז. ואת הרב עמר שהניה הרב הראשי, הוא אמר בעצמו שבכל החוגים אין בשר בית יוסף. ואומרם שזה בית יוסף, וזה הכל טרף. אז הוא היה אוכל בית יוסף, כי הוא חשב שבית יוסף זה בסדר. ככה אמרו לי הבית. אבל אנחנו יודעים שזה אחד הדברים הגרועים ביותר. הלולים הכי דפוקים שיש היום, נמכרים להם. ולא זה, אלא שהם אפילו לא בודקים צומת הגידים, רק חותכים. חותכים בלבד. וזה אני יודע מעדות ראייה על ידי אנשים שלי שוחטים באותו מקום. זאת אומרת שקר וכזב! זה המצב כי אי אפשר לשחוט מיליון וחצי עופות לדוגמה ביום שהכל יצא, אתה מבין, חלק. אי אפשר לשחוט כמויות אדירות, אתה מבין? תראה בדיר אל-אסד, תראה כמה בטמבלויזיה מראים בדיר אל-אסד כמה יש שמה נבלות וטרפות וכמה יש שמה תפקידים שהתפקידים בניגוד העניינים עכשיו פיטרו, לקחו מהם את הכשרות של כרמיאל והעבירו אותו עכשיו למקום אחר. סבטוחה. ומי שהיה שמה, יצחק מלכה, הרב יצחק מלכה, אמר לי במפורש: אין חלק בית יוסף בכלל בכל הארץ. והבית יוסף שכותבים "בית יוסף" זה שקר. לכן הוא הוריד מהשקיות לתקופה מסוימת בכלל את מה שכתוב "בית יוסף, חלק בית יוסף". הוא הוציא קונטרס. יש אותו באתר שלי. אתה יכול לקרוא את הקונטרס. הוא רב בית המטבחיים. הוא כתב במפורש. אז זאת אומרת, הדברים הם ברורים וידועים. וכל מי שאומר לגם  "בכל בסדר" זה בגלל אנטרנסים שלהם. יש להם כשרויות.   

שואל: הרב קנייבסקי...

הרב: הרב קנייבסקי אוכל שחטיב פרטית ששוחט לו שוחט 20, 30 עופות בלבד. הוא לא אוכל משארית ומזה, הכל חאריט! שחיטה פרטית שעושים לו. בזמן מסוים אני שחטתי והוא לקח ממני עגל. חצי עגל. רבע. לא חצי, רבע אני חושב. רבע הוא לקח. מכל מקום, זה אני יודע מי שוחט לו, אני שוחט עם מי ששוחט לו. ואני מעורה בדיוק מה קורה בכל בתי המטבחיים. יש  לי אנשים בכמה מקומות שהם מעדכנים אותי, ויש אנשים שלי שהולכים אתה מבין למקומות מסוימים. ואני אומר לך מה שאני לא לוקח, לוקחים אחרים כחלק. מבחינתי זה טרף, והם לוקחים את זה כחלק. אז לכן, כל מי שיבוא ויגיד לכם שהכל בסדר, הוא לא יכול להגיד. אתה לא היית בכל המקומות, אתה גם לא היית איפה שאני הייתי. ואתה לא יכול להכחיש את העדות שלי אם אני הייתי נוכח אתה לא יכול להכחיש את זה.

שואל: אבל זה לא פיתרון לא לאכול בשר.

הרב: לא הבנתי.

שואל: חייב למצוא פתרון.

הרב: לא לא חייב. יש טופו. סויה.

שואל: ??????

הרב: היו כאלה שלא אכלו בכלל. הפלא יועץ אומר שעד המשיח לא יהיה בהמה אחת כשרה. בזמן החתם סופר הוא אמר שיצר הרע לקח את כל השוחטים, את כל החזנים ואת כל הסופרים ומשתמש להחטיא אותם את כל ישראל. והחת"ם סופר היה יורד שלוש פעמים ביום לבית המטבחליים לבדוק להם סכינים ולהסתכל מה קורה.

שואל: ????

הרב: מה פתאום! זה הבן שלו עדכן אותו במה שרצה לעדכן אותו. והוא מביא סיפור שמה, משה ואומר שאבא שלו בכה, בכה! ואמר: "אתה תבדוק שלא יחטיאו אותי, כולם סומכים עליי והכל, ואז הוא בא...ויש הסרטה בזה. תכנס לגוגל תסתכל. והוא אומר ואבא אמר לי שאתה זה ואמר להם והתרא בהם. מה אתה מתרא בהם? הרי אם אמרת שזה בסדר, למה אתה חושש? חושש זה לפני שאתה אומר בסדר, ואחרי שאתה אומר בסדר אין כבר ממה לחשוש. אבל אם אתה חושש אחרי שאמרת בסדר, זה בעיה. סימן שהגיעה שמועה.

שואל:??????

הרב: כי זה פוגע להם בפרנסה!

שואל: ?????

הרב: לא הבנתי. אני אשאל אותך שאלה. מה שמך?

שואל: רון.

הרב: רון. אניאומר שאין לאכול בשום מסעדה. יש פה מסעדנים נגיד, מישהו יסכים איתי?

שואל: לא.

הרב: למה שלא יסכים איתי?

שואל: ברור. אבל יש...

הרב: רגע! למה שלא יסכים איתי?

שואל: אתה פוגע לו בפרנסה.

הרב: אז זה הכל! ענית! אז זאת אומרת אני פוגע להם בכיס.

שואל: כן, אבל...

הרב: רגע! אבל אמרתי תתבעו אותי. אם אני אומר שקר תתבעו איתי. אני מוכן לבוא לבית משפט תתבעו אותי, אני אביא את הראיות שלי. אתם תספרו את הסיפורים שלכם ויחליטו.

שואל: כן, אבל יש רבנים שאין להם...

הרב: עוד פעם? עזוב אותי מרבנים. מה זה רבנים? מה אתה משתמש במילה רבנים? כאילו זה ספר תורה.

שואל: לא... בסדר...

הרב: מה זה רבנים? רבנים בעלי אינטרסים.

שואל: אבל יש הרבה שהם לא בעלי אינטרס.

הרב: מי שלא בעל אינטרס לא יגיד שטויות. מי שאומר שהכל בסדר, הוא שטותטניק. איך אתה יכול להגיד שהכל בסדר אם לא בדקת?

שואל: לא הכל בסדר. השאלה שלי אם אפשר לאכול בשר או לא. לא אמרתי...

הרב: לא הבנת! בטח שאפשר לאכול בסדר בתנאי שהוא יעמוד בכל התנאים. אבל אין דבר כזה...

שואל: ואם אני רוצה לעמוד בכל התנאים איך אני עושה את זה?

הרב: אתה לא יכול.

שואל: למה?

הרב: אני אגיד לך למה...

שואל: מה אתה אומר לי בעצם אתה לא יכול לאכול בשר...

הרב: אתה לא יכול?

שואל: ??????

הרב: אני אומר לך וגם לי. גם אני לא יכול. לא רק אתה. גם אני לא יכול. לא רק אתה. אם אתה חושב שאני אומר לך, אני אומר לי קודם. אני שבעה חודשים אכלתי דגים. שחיתי איתם, היה נחמד. אתה יודע כמה סוגי דגים יש? בלי עין הרע. הנה עכשיו לאכול דגים. הביאו לי עכשיו.. איך קוראים לו? סלמון, מושט? כן.. הולך לאכול דגים עכשיו. מה הבעיה? אני אסביר לך משהו: יש דיסק שאני חילקתי לכם פה. נכון קיבלתם דיסק? דיסק על הכשרות. תקשיב, אתה תשמע. אני שנה מדבר על זה. לפחות. יש המון הלכות בשביל שאדם יהיה שוחט. הוא צריך להיות בקיא בשבעים טרפיות. הוא צריך להיות בקיא מאה אחוז. הוא צריך לדעת ללמוד גמרא בעיון. הוא צריך לחזור על לימודו כל 3-0 יום לפחות. הוא צריך להיות ירא שמים מרבים. הוא צריך שלא יהיה לו פלאפון. הוא צריך שישחט אלפים , אלפים, אלפים של עופות בשביל שיהיה מוכשר בכלל. עכשיו, אחרי כל זה צריך לבדוק סכין. בודקים סכין, אם הסכין פגומה זה פוסל את כל מה שנשחט עד עכשיו. אחרי כמה זמן בודקים? אחרי מה שבודקים. אם זה היה עשרות או מאות או אלפים, הכל יורד. אבל אם יש הפסד ממון או זמן, אנשים לא רוצים להפסיד. אז מתחילים סיפורים: לא זה לא היה פגימה, זה חוסר חלקות, זה היה שינוי קל, זה היה הרגש קטן. מתחילים עם שמות, כל מיני שמות להכשיר את הסכין בשביל לא להגיד שהיא פגומה. לא בודקים ביבש, בודקים ברטוב. בודקים ברטוב, אז זה שומני. כי אחרי שחיטה אתה יודע שהבשר הוא שומני. ואז ממלא אם אתה בודק על שומני ברטוב, אז היד מחליקה ומדלגת על פגימות קטנות שאתה לא תרגיש. גם צריך שאתה תהיה בעל הרגש. לא כל אחד שהוא שוחט הוא בעל הרגש. גם מישהו שוחט לא בודק, צריך משיהו אחר. כי אין  אדם רואה טרפה לעצמו וכן הלאה. וכתוב: הטוב שבטבחים, השוחטים, שותפו של עמלק. זה אומרת הגמרא. לא אני. לא אני. מה עושים עם זה? אז זאת אומרת, זה רק בחלק הזה, ואצרתי לך בקצרה רק. בקצרה. שאתה תראה את המהירות ששוחטים ואיך שוחטים, כמו שהראנו בפעם הקודמת, אני לא זוכר אם פה או מקום אחר, בכל אופן, בדיסק את התראה. אתה תראה שזה קטסטרופה. וגם לא בודקים כמה צריך לבדוק. אלא מקצרים בתהליך וכו'. אח"כ יש בדיקות, ואיך נעשות הבדיקות, ואח"כ יש צומת הגידם, ואח"כ יש צרירות דם, ואח"כ יש מליחה. יש מקומות שעושים את זה ערבים , במקומות אחרים משאירים אותם אח"כ והולכים. ואח"כ הם מכניסים את זה למקומות אחרים, והם אורזים. ואתה לא יודע וזה בשר שמתעלם מן העין ועוד כל מיני בעיות וצרות שאתה לא יכול לחשש. ניקרו? הלכנו למקום, עשינו שחיטה כראוי,  ובסוף היה מנקר של אותו מקום ולא סמכנו. הבאנו מנקר אחרי זה. יש לי הסרטות, הוא השאיר חלב דאורייתא! אתה מבין? זאת אומרת, הדברים הם לא פשוטים. יש מהירות עבודה, צריך הספק, הערבים דוחקים וכו'. הדברים לא פשוטים. ואלה שבאמת נמצאים בשטח יודעים מה המצב, אבל מה לעשות זה הפרנסה שלהם. מה אתה רוצה שישחררו את כל ששוחטים ואת כל אלה שבודקים ואת כל זה? במשחטה יש 50, 70, 100, 120, אנשים שעובדים. אם אתה אומר להם לסגור, אין להם פרנסה.

שואל: ?????

הרב: לא יכולים כי אתה לא תעמוד בקצב. צריכים.. תראה יש כשרויות, לנדא לדוגמה, בזמנו היית יכול להגיע לחגים לא היה בשר. לא. לא יצא.  אבל יש כאלה "בית יוסף", "יורה דעה", אין מצב שחסר. אין מצב! תמיד יש. איך יכול להיות? איך יכול להיות? על זה צעק הרב הראשי לאו, ואמר שהם שוחטים יותר משישים אחוז בחו"ל והכל... עשה שינויים שבסוף כפו אותו ההפך מהם. אותו דבר צעק הרב עובדיה, כמו שאמרתי. אותו דבר הרב עמר, אותו דברים אחרים.

שואל: אני אוכל עטרה בשר...

הרב: עוד פעם! אני מסביר לך זה שאמרו לו מה רצית שיגישו לו שהוא אוכל ומאכיל?

שואל: ?????

הרב: מה הדעה? הוא נמצא. שתהיה בריא!

שואל: ?????

הרב: אבל הוא נמצא בשחיטה לראות!  ההבדל זה שאני נמצא. הלכתי לבדוק, לראות, עמדתי תנאים, שמתי אנשים שיקפידו על התנאים. לא? אז זרקתי אץ העופות והלכתי!

שואל: לפני כמה זמן עלית על זה? על הבעיה הזאת.

הרב: מה זה כמה זמן? ברגע שנודע לי פרשת הסכינים, זהו. נכנסתי למצב שאני דורש מעבר לשחיטה, מעבר לתנאים, מעבר להכל. בודק סכינים שלי שבודק ביבש אף אחד לא רוצה לשחוט לי. אף אחד! למה? אתה מעיט את הקצב. הם לא יכולים להתפרנס, הם לא יכולים להרוויח. אף יבואן לא מוכן. אתה מבין?

שואל: חוץ לארץ...

הרב: חוץ לארץ? עוד יותר גרוע. למה? כי שם זה כמויות אדירות ואין מי שישגיח ואין שום דבר. שמעת מה אני אומר? אני אומר לך מה קרוה בחוץ לארץ. אלה שיוצאים מפה לחו"ל, זה הכי הכי גרוע! שמה שוחטים 120 ראש בשעה. כל חצי דקה עגל. פרה.אתה יודע מה זה? בקיצור, נו, זה תורה ארוכה. אתה צריך לזה... אני מביא גם פוסקים. פוסקים אשכנזים. שהם בעצמם ראשי בתי מטבחיים. כמו הרב יבורב, הרב שטרנבוך והעדה החרדית ואחרים. הרב נתן גישטטנר מביא פסיקה שאין לקנות משחיטה תעשייתית. כי אי אפשר להקפיד. אי אפשר! אי אפשר לעצור את הליין. לפני החגים מה את החשוב יכולים לדקדק? אי אפשר לדקדק. אז זאת אומרת הבעיה היא בעיה אמיתית. הלוואי... מה היה רע לי שהייתי אוכל מהרב לנדא לא הייתי צריך לדאוג לך ולא לו, ולא לאף אחד. האישה הולכת קונה את מה שצריך, שלום, אוכלים. מה צריך עוד? אבל מה אני אשם שהתברר שזה לא כך? יכולתי גם לדאוג רק לעצמי. מה הבעיה שאני אשחט פעם אחת עגל לאט , לאט, עד שיצא ל ולשמור אותו שנה. שלום, אני לא צריך יותר כלום. למה אני צריך לטרוח? למה אני צריך להתריא? למה אני פתחתי משחטה? לא! אז זאת אומרת, אחרת לי שאתם תאכלו נבלות. אני פתחתי ירקניה? אני מוכר ירקות? בצל? שום? לא מוכר. אז למה אני מודיע להם שיש בעיות של תולעים ומראה לכם? מה זה התורה שלי? זה הרב ויא, זה הרב דורפמן, זה אחרים. אני מראה לכם מחקרים, עובדות. מה קשור? אבל תראה לי אחרים שהולכים להתריא בשער על דברים כאלה. כולם אומרים "הכל בסדר". איך הכל בסדר אם אתה רואה שלא בסדר?

שואל: ?????

הרב: אמרתי לך! אינטרסים. הם יאבדו את הקהל. אתה לא מבין? אם אני אבוא כל יום ואגיד זה אסור, זה אסור, מי ירצה לשמוע? מי ירצה לשמוע? לא הבנתי, אז מה נשאר לאכול היא אמרה.

שואלת: ?????

הרב: בטח! בטח! בטח!

שואלת: ?????

הרב: בטח!

שואל: ?????

הרב: בדיוק. אבל רק אתה שוכח שאם אני פותח משחטה אני צריך שלחוט להרבה, לשחוט להרבה זה חוזר להיות שצריך מהר, כי אחרת לא תספיק לתת לכולם לאכול, חזרת לבעיה של כולם. אין?! אין מציאות כזאת! אין ! אין! לאט לאט. תאמין לי תתרגלו לאכול סויה. סויה. בריא, אין בעיות של כשרות. כל רגע אתה יכול לחמם את זה בדקה אתה אוכל.

שואל: ?????

הרב: לא היה תעשייתי! אשתך הייתה קונה עופות והולכת לנטף אותם עם הנוצות או אמא שלך והיו שוחטים אצל שוחט עוף אחד או שתיים. לא היה תעשייתי...

שואל: ?????

הרב: לא הם....

שואל: ??????

הרב: לא, היא צריכה שתהיה בריא. לא היא צריכה. הוא השוחט צריך לדעת, לא היא. היא צריכה רק למלוח הייתה. זה הכל. בתימן כל השוחטים היו יודעים 70 טרפיות בעל פה. בעל פה! לא היו מקבלים אישור לפני שיודעים 70 טרפיות בעל פה. כתבו על זה שירים. יש לי ספר זבח תודה ואחרים, אתה רואה שירים, חיברו שירים על השבעים טרפיות שלא ישכח להם. דברים מדהימים! אבל מה לעשות היום חביבי' אנשים רוצים הבטן... אומר בנו בחייה: "בטנהם אלוהיהם". האלוהים של האדם זה הבטן שלו. היא קובעת. אם הוא ג'אהו אז זה מותר. והוא כבר יגיד לך שאמא שלך גם הייתה לא יודעת כלום, הייתה מולחת ואוכלים. לא! השוחט היה יודע, הוא שחט והוא נתן את התרנגול ושלום. לקחו את התרנגול. דבר נוסף אתם צריכים לדעת, לפני 30, 40 שנה לא היו המחלות שיש היום. תרנגולים היו הולכים על הרגליים. לא היו במכלאות, בלולים כמו היום, אחד פוטוגני והם תוך שלושה שבועות הם מתנפים כאלו הם שלושה חודשים. מפטמים אותם, מפטמים, מפטמים, ואין... הרגלים שלהם חלשות ויש להם שמה אח"כ קרעים בוורידים, ושלום על ישראל זה טרפה. ואם נכנס וירוס, וירוס אחד, אתם רואים כמה השמידו. מיליונים בדרום, מיליונים בצפון. מה קרה? וירוס. מה זה וירוס? בלולים זה בשנייה עובר לכל הלול. כל הלול נדפק. אבל פעם מה היה? לכל אחד היה בחצר כמה תרנגולים, הוא היה רוצה לשחוט, הולך לשוחט, למורי בבית כנסת, אומר לו "תשחט"... ושלום על ישראל. מחזיר לו, הולך הביתה, אוכל. אבל היום זה תעשייה. אתה רוצה לקבל אותו כבר ככה וככה וככה. עם הניילון ישר לתוך הזה.  זה המצב רבותיי.

שאלה:

שואל:  שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואל: דבר ראשון רציתי להגיד...מקודם דיבר, הוא דיבר על זה שראש הכולל הולך לחדר כושר, יש שמה, יש חדר כושר שזה מעורב בעצם. אבל יש להם שעה ביום שהמשגיחים שמה הולכים שמה בבוקר. אז אני ראיתי אותו פעם אחת שמה, הוא בא לשמה בשעות הבוקר, ששעה שהמשגיחים שמה. אז לא יודע. אז אני ראיתי אותו בזה של המשגיחים... יש להם שעה.. בסדר, לא משנה. בכל מצב למה שהיה עם הדוד שלו, אשתו של הבן שלו עכשיו מוקדם לפני איזה שעתיים הייתה באה להיכנס להרצאה שנייה בשביל לרשום בנות למדרשה. יש מדרשה פה חדשה שפתחנו פה. אז חשבו שהיא קשורה לרב אמנון יצחק ולא רצו לתת לה להיכנס לשמה. אז המאבטח גם נגע בה ב... דלף אותה. אז היא התחילה לבכות וזה. והיא הבינה את..כמה האנשים האל.. לא משנה. אז אני מקווה שהיא תתחיל להבין גם מה ש.. הכשרויות כל מה שהרב אומר. בכל מצב רב, רציתי לשאול את הרב: אני יש לי הרבה פעמים כאילו... שנה שלמה הצלחתי לשמור על זה שלא אכלתי בשר ועוף, ונפלתי בעוף עוד הפעם. ואני רוצה עוד הפעם מחדש להתחזק בזה. אבל צריך מהרב ברכה.

הרב: ה' יציל אותכם ממאכלות אסורות שמטמטמות את הלב. והחפץ חיים אומר שחייבים להיכנס לגיהנום בשביל זה. למה? חילול שבת פחות חמור מנבלות וטרפות. חילול שבת אם חזרת בתשובה, אז התשובה מוחקת את העוון. אבל בנבלות וטרפות או שקצים ורמשים.. סליחה... אדם אפילו חזר בתשובה, אז עדיין הוא טמא. הטומאה לא סרה ממנו. אז ממילא הוא יצטרך להתנקות מזה. להתנקות מזה בעולם הזה זה לא כל כך פשוט, צריך הרבה תעניות. יש מישהו אומר שצריך 22 תעניות אפילו אם אכלת פעם אחת באונס. לא בשגגה. לא במזיד. אפיל ובאונס! אם דחפו לך בכח ואכלת באונס, גם צריך 22 תעניות על כזית אחד. אז תאר לך כמה העוון הזה הוא פלילי ומטמטם את השכל. למה אנשים מטומטמים אתה חושב. מטומטם זה אטום. אטום בלבו. הלב שלו לא מרגיש רגשי קודש. למה? בגלל אכילה. מה חטאת האדם הראשון? באכילה. למה כולנו מתים? בגלל אכילה אחת של איסור שאכל אדם הראשון. לא איסור של נבלות וטרפות. איסור לאכול, רק ה' אמר אסור לאכול מזה. בלי להסביר. לא נבלות וטרפות. וכולם מתים בגלל אכילה אחת. אתה מבין מה זה אכילה? זהו. אז זה לא פשוט וצריך להינצל מזה, והדור הזה יש לכם מזל שמישהו מעורר אותכם. כי אם לא, הייתם מגיעים אחרי 120 שנה למעלה והיו מספרים לכם שאתם אוכלי נבלות וטרפות, אוכלי חזיר ועכברים והכל. והייתם אומרים: "אני? קניתי בד"צ". והיו אומרים לך: "בוא תראה מי זה ראשי הבד"צ. בוא תראה! בוא תראה איך הם סופרים כסף. אתה רוצה לראות? הנה, הנה הסרט"...

שואל: העוון לא עליהם? העוון לא על אלה שמשגיחים בעצם?

הרב: ודאי שעל המשגיחים, ודאי שעל הרבנים, ודאי שעל הבד"צים, ודאי! מה פירוש?! כל מי שיש לו חלק בזה, אותו הדבר. אתה יודע בקהילות פז, ילדים לא אוכלים. ילדים קטנים לא אוכלים. אתה רוצה שאני אשמיע לך שיחה? יצחק נמצא פה? יצחק ברדה. תביא את השיחה של הילד שלך. יש לו ילד קטן. בן כמה הוא? בן 6 שנים. תשמע. אתה שומע? תשמע, הדוד שלו צריך להתחתן והוא מצלצל אליו והילד בן 6. ואומר לו מה צריך לעשות בשביל שהוא יוכל עם המשפחה לבוא עם החתונה. אתה לא מאמין! גם הרבנים שמופיעים פה לא יודעים להגיד את מה שהילד  בן 6 אומר.

כן? מה רצית עוד להגיד?

שואל: אם אפשר ברכה לרחל הדס בת מרים, לזרע קודש.

הרב: דתייה או לא?

שואל: כן.

הרב: ושהיא תלמד חצי שעה "שערי תשובה" של רבנו יונה, שלושה חודשים. שמה?

שואל: אתה חיתנת אותם הרב.

הרב: שמה?

שואל: רחל הדס בת מרים.

הרב: רחל הדס בת מרים, ה' יזכה אותה לזרע חי וקיים מהרה!

 

השמעת שיחה בין הילד אפרים לדוד שלו:

אפרים: דוד יוסי?

יוסי: אפרים, מה שלומך?

אפרים: הכל בסדר.

יוסי: איך אתה מרגיש?

אפרים: הכל בסדר. דוד יוסי, אם אתה רוצה שנבוא לחתונה, אז תעשה את זה בהפרדה ושלא אוכלים נבלות ושלא יהיה זמרים פסולים.

יוסי: הבנתי. בסדר. שניסים התותח יבוא?

אפרים: מה?

יוסי: שניסים התותח יבוא?

אפרים: לא!

יוסי: למה לא?

אפרים: לא, אני לא מכיר אותו. אני מכיר אותו רק בסרט.

יוסי: אה! הבנתי. בסדר. אין בעיה.

אפרים: הוא גר בירושלים.

יוסי: אוקי. בסדר גמור, אין בעיה. מתי אתה בא לבקר אותי?

אפרים: מתי שאבא ואמא יחליטו.

יוסי: אוקי, אז תדבר איתם.

אפרים: אבא, דוד יוסי רוצה שאני אבוא אליו. מתי? הם שואלים.

יוסי: מתי שאתם רוצים.

אפרים: הוא אמר מתי שאנחנו רוצים. הוא אמר "בעזרת ה'".

יוסי: אוקי בסדר.

אפרים: אז אתה תעשה בחתונה את הכל מה שאמרתי לך?

יוסי: לא הכל, אבל חלק.

אפרים: אז גם לא נוכל לבוא.

יוסי: הבנתי.

אפרים: אם תעשה הכל, אז נוכל לבוא.

יוסי: בסדר. אין בעיה. חחחה.

אפרים: מה חחחה?

יוסי: אתה צוחק עליי, נכון?

אפרים: מה אני לא חשוב לך?

יוסי: למה אתה חושב ככה?

אפרים: כי אם אתה לא רוצה לעשות הכל, כל מה שאמרתי לך ולא להחסיר בו אפילו חצי דבר, אז אם תעשה הכל משלם, אז נוכל לבוא.

יוסי: הבנתי. ואם אעשה רק לך מושלם ולכל השאר לא?

אפרים: מה?

יוסי:  ואם אעשה לך  מושלם ולכל השאר לא?

אפרים: אז ..לא, אני רוצה בכל היום שיהיה הפרדה בין נשים לגברים, ושאף אחד לא יראו.

יוסי: הבנתי. אבל זה לא יקרה.

אפרים: אז זה אומר שאתה לא... אז זה אומר שאתה לא, שלא אכפת לך?

יוסי: למה אתה חושב ככה?

אפרים: כי זה המציאות?

 יוסי: זה המציאות? לא. המציאות זה אתה אומר משהו, אני אומר את הדעה שלי ורק הדעה שלך קובעת?

אפרים: אז אנחנו לא נוכל לבוא לחתונה.

יוסי: למה אתה חושב ככה?

אפרים: כי אם הכל לא יהיה מושלם, אז אנחנו לא נבוא.

יוסי: הבנתי. מה אתה רוצה שאני אגיד לך עכשיו?

אפרים: שתעשה הכל ובאמת.

יוסי: זה אני אשתדל בעזרת ה'. זה מה שאני יכול להגיד.

אפרים: לא, לא, לא להשתדל. להשתדל זה לא התחייבות.

יוסי: להשתדל זה לא התחייבות?

אפרים: לא.

יוסי: למה לא?

אפרים: הרב אמר שזה לא התחייבות.

יוסי: כן?

אפרים: כן.

יוסי: אם אני אגיד לך אפרים תסיים עד מחר את כל המשניות, אתה תצליח?

אפרים: לא.

יוסי: למה לא?

אפרים: כי אני אגיד אני אשתדל.

יוסי: למה תשתדל? אבל אתה לא מתחייב?

אפרים: כמו שאתה אומר לי.

יוסי: אז הנה אז אני אשתדל בעזרת ה'.

אפרים: אבל אסור להגיד להשתדל!

יוסי: למה אסור להגיד להשתדל?

אפרים: כי זה לא התחייבות.

יוסי: זה לא התחייבות?

אפרים: כן.

יוסי: תגיד לי אנחנו מתחייבים לקום בבוקר?

אפרים: כן! אבא התחייב.

יוסי: אבא התחייב לקום בבוקר?

אפרים: כן.

יוסי: ואם ה' לא ירצה שנקום בבוקר, אז נקום בבוקר או לא נקום בבוקר?

אפרים: אבל... אבל אני מעיר אותו.

יוסי: בסדר. הוא משתדל לקום, נכון?

אפרים: לא!

יוסי: מה, הוא קם אבל.

אפרים: הוא קם. כן.

יוסי: נו? אבל.. ניסת להעיר אותו?

אפרים: אני כל פעם מעיר אותו.

יוסי: הוא לא יכול לקום לבד?

אפרים: לא, לפעמים קשה לו.

יוסי: נו, אז מה אתה עושה. אתה עושה השתדלות כזה שאבא יקום, נכון?

אפרים: לא, אני לא עושה השתדלות. עד שאני לא מסיים את זה, אני לא עושה.

יוסי: הבנתי. בסדר.

אפרים: כמוש אני אגיד לך עכשיו: עד שלא תגיד לי כן שאתה תעשה הכל, אני לא אפסיק לדבר איתך.

יוסי: אתה לא תפסיק לדבר איתי או שלא תדבר איתי? אה, אתה שואל את אבא מה לשאול אותי או את אמא.

אפרים: לא, היא אמרה לי משהו.

יוסי: היא אמרה לך משהו. בסדר.

אפרים: טוב. אם תשנה את דעתך, תתקשר להגיד לנו.

יוסי: בסדר גמור, אין בעיה.

אפרים: מזל טוב.

יוסי: תודה רבה, ביי, להתראות.

אפרים: ביי.

  

אתם שומעים? שיחה של ילד בן 6. הוא יודע בדיוק מה מותר, מה אסור. יותר טוב מהמבוגרים. ככה מתחנכים. אצלנו לא אוכלים בגנים. לא אוכלים בשר ועופות. מביאים מהבית. ילדים עומדים בזה, אז איך גדולים לא יכולים לעמוד בזה? אם רוצים, עומדים. אם לא רוצים, לא עומדים. ממציאים תירוצים.

שאלה:

שואל: ערב טוב כבוד הרב.

הרב: ערב טוב.

שואל: באתי היום להרצאה בזכות המשגיח שלנו  של הבית מלון, ה' יחיהו וישמרהו. הרב דוד שארגן גם את כל הערב הזה.

הרב: מי זה דוד, שירים את דוד. אהלן דוד.

שואל: רציתי לדעת... כיום אני בן 28, רווק. רציתי אם אני... לדעת מה אני יכול לעשות בנוגע למצוא איזה שידוך טוב.

הרב: ללמוד שעתיים בתענית דיבור כל יום, שלושה חודשים רצוף תורה. כולל שבתות וחגים. ואני אברך אותך שתמצא.

שואל: יש איזה משהו ספציפי שצריך ללמוד או ש...

הרב: כל דבר אתה יכול ללמוד. פרשת שבוע, משנה, גמרא, הלכות, אגדות, מוסר. חוץ מתהילים ושיים מקרא ואחד תרגום. כל השאר אתה יכול ללמוד. שעתיים רצוף בתענית דיבור, שלושה חודשים רצוף.

שואל: בעזרת ה'.

הרב: מה שמך?

שואל: נועם.

הרב: בן?

שואל: מרסל.

הרב: נועם בן מרסל תזכה לחופה בקרוב.

שואל: אפשר לקבל גם ציצית?

הרב: בשמחה רבה! בבקשה!

 

שאלה:

שואלת: ערב טוב כבו הרב. יש לי בבקשה שתי שאלות.

הרב: כן...

שואלת: אחתן מהן זה: רציתי לדעת על איזה חטאים הקב"ה לא סולח לנו. ואני אהיה יותר ספציפית. למשל היה את המקרה עכשיו במגדל, הרצח ההוא של המשפחה. כאשר זה היה בחור שבתשובה ולומד בישיבה, ובלב בלה. עכשיו אותו בחור ייכנס לכלא למשך 20, 25 שנה. יחזור שם בתשובה, יהיה לנו שם אדמו"ר, אני יודעת מה, כאילו איזה רב גדול בכלא. יחזור כאילו הוא באמת התחרט על כל החטאים שלו. מה זה אומר שהקב"ה יסלח לו על כל מה שהו אעשה?

הרב: אין דבר שעומד בפני התשובה, אפילו אדם כפר בעיקר, אדם יכול לחזור בתשובה.

שואלת:  מה זה אומר? שבן אדם יכול לרצוח, ללכת לשבת בכלא...

הרב: לא רק לרצוח, הוא יכול לרצוח 100 אלף איש. ויחליט לחזור בתשובה, אם התשובה אמיתית, וכתוב שעקירת הרצון כעקירת המעשה. אם החרטה שלו היא אמיתית, יש לנו פה אדם חדש. כתינוק שנולד.

שואלת: אוקי...

הרבף רגע, רגע. אז זאת אומרת אין דבר שאי אשפר לחזו רעליו בתשובה. זהו! זה קודם כל שתביני. היה אחד מנשה, היה רשע מרושע שאין כדוגמתו בכל עם ישראל. יותר גרוע מירבעם בן נבט שהחטא והחטיא את ישראל בעגלים. והאדם שהרג ומה לא עשה. ובסוף הוא חזר בתשובה. והיום הוא ראש ישיבת בעלי התשובה בעולם העליון. הקב"ה רחום וחנון. המלאכים התנגדו שהוא יחזור בתשובה. והקב"ה חתר חתירה מתחת כיסא כבודו, והחזיר אותו בתשובה. נתן לו לשוב בתשובה.

שואלת: אז בן אדם יכול להרשות לעמו מה שהוא רוצה בעצם.אם בסופו של דבר הוא יודע שהוא יחזור בתשובה, אז עד שאני אחזור בתשובה אני אעשה את מה שאני רוצה.אני ארצח, אני אגנוב, אני זה... כל דבר.

הרב: האומר: "אחטא ואשוב, אחטא ואשוב", אין מספיקין בידו לעשות תשובה.

שואלת: סבבה.

הרב: מדובר על בני אדם שלא תכננו לעשות את כל מה שאת אומרת. מדובר באנשים שחטאו, פשעו, לא ידעו, לא רצו לדעת, לא משנה מה. ויום אחד התעוררו באמת, באמת, לא משנה מאיזה סיבה. התעוררו. וחזור בתשובה אמיתית. הקב"ה לא סוגר דלת בפני בעלי תשובה. זה כמו את, אמא, ואם יהיה לך בן, והבן שלך עשה מעשים שלא יעשו, ויום אחד הוא בא בכה ואמר לך: "אמא, אני מתחרט", ואת מרגישה שהחרטה שלו אמיתית, את תישארי אמא שלו ותקבלי אותו.

שואלתף אמת.

הרב: מה את חושבת שהאמא של זה שרצח, היא כבר לא אמא שלו? היא גם יודעת להסביר למה הוא עשה, למה הוא לא עשה. אבל אבא שלנו שבשמים הוא אב הרחמים, והוא מוכן לקבל כל אדם שחוזר בתשובה אמיתית אבל. אמיתי זה שהוא קובע שהיא אמיתי. לא שאנחנו חושבים שהיא אמיתית. שהיא אמיתית שבשמים יעיד עלי ויודע תעלומות שהוא לא ישוב לכסלה עוד. זה נקרא תשובה אמיתית. כל זמן שהוא לא עשה תשובה אמיתית, אז הוא יתייסר בגיהנום כמה שצריך עד שיתנקה, וא ז הוא יוכל לעלות לגן עדן לפי מדרגתו.

שואלת: תודה רבה על התשובה.

הרב: תהיה בריאה.

שואלת: רגע! עוד שאלה קטנה.

הרב: בבקשה.

שואלת: ברוב ההרצאות שלך אתה אומר לקהל ללמוד מספר "שערי תשובה" של רבנו יונה.

הרב: נכון.

שואלת: אז ברוך ה' אני ובעלי קנינו את הספר,אנחנו לא מבינים כלום!

הרב: ברוך ה'! קודם כל ברוך ה'.

שואלת: ברוך ה'. אז הייתי רוצה ברכה לבעלי ש...

הרב: רגע! רגע! יש אותו מנוקד, עם פירוש.

שואלת: קנינו אותו מנוקד.

הרב: עם פירוש למטה.

שואלת: בלי פירוש.

הרב: לא, יש עם פירוש למטה שמבאר יותר ואפשר להבין. אבל אם קוראים לאט לאט מבינים. תקשיבי! ואם לא מבינים פסוק שהוא מסביר שזה בדר"כ דברים הקשים זה פסוקים שהוא מסביר, אין בעיה. פותחים את המקראות הגדולות, רואים את הפסוק. כי כתוב איפה הפסוק, מאיזה מקום, רואים את המפרשים. לאט, לא הכל חייבים להבין. אבל אם מבינים אפילו 40 אחוז, תאמיני לי שאת מסודרת.

שואלת: תודה רבה לך!

שאלה:

שואלת: ?????

הרב: אם הילדים שלך נמצאים בצהרון בחב"ד, ונותנים להם לאכול שם עופות, את לא יכולה לתת להם לאכול, תביאי להם מהבית.

שואלת: אוקי. ואני רחל. והספקתי לבוא, עוד לא ילדתי וזכיתי שבאתי.

הרב: ברוך ה'! ה' יזכה אותך ללידה קלה על דרך הטבע כתרנגולת.

שואלת: אמן!

שואלת: ?????

הרב: לא חייבים עופות. אמר הרב קנייבסקי לאישה שילדה ילדים, חודש אחרי הלידה היא אמרה לו הילדים שלי חלשים וגם אני חלשה. ואני לא יודעת מה לעשות. אמר לה: "לא חייבים לאכול עופות, לא יקרה לכם כלום". ובירך אותה. הרב קנייבסקי. יש לנו חמש תשובות ממנו. חלקן מצולמות, חלקן מוקלטות. אין לאכול משחיטה תעשייתית כלל! שאלו גם את הרב שריה דבליצקי אפילו חזן שאוכל נבלות וטרפות או חשוד על נבלות וטרפות, אסור לו להיות חזן ולא יוציא מידי חובה בתפילה שלו. יותר מזה: אחד שאל: "אבא שלי אוכל נבלות וטרפות משחיטות תעשייתיות, והוא מקדש. האם אני יוצא בקידוש שלו ידי חובה?".  אמר הרב קנייבסקי: "לא". מי שכותב, אמרתי לכם תפילין ומזוזות וספרי תורה, ואוכל נבלות וטרפות, הכל פסול! זה לא דברים פשוטים. זה הלכות בשולחן ערוך. אנשים חושבים זה הכל הפקר. "כן, אמרו לי, אמרו לי, זה בסדר, זה בסדר. אל תאמינו לו, הוא קיצוני, הוא סתם אומר, הוא ככה... הוא נגד כולם".... אדוני, אני לא נלחם עם אנשים סתם. שאני יצאתי נגד הזמרים הפסולים, עוד אף אחד לא חלם על זה. היום כולם רואים את המכשלה. הרבנים הכי גדולים, אלה שחתמו לי, חתמו, מה-25, מזמינים אותם היום. איזה רבנים אלה? אתה חתמת נגדם, אמרת שאסור להזמינם, אפילו לדבר שבקדושה, אסור לפרסם. אסור כלום. כל זה כתבתם וחתמתם. איך אתם מזמינים היום? כי לא באים לכם אנשים לכנסים, אז אתם צריכים להביא את הזמר, לכתוב את השם שלו בגדול, הרבנים בקטן, בשביל שהוא ימשוך את הקהל. זאת אומרת, אתם בעצמכם לא מקיימים את דבריכם. תסתכלו מי חתמו, מופיע אצלי באתר החתימות, תסתכלו. ומי יופיע איתם? אז מה יש פה להגיד? ואח"כ הם אומרים הכל בסדר, הכל בסדר. מה הכל בסדר? אתה אמרת לא בסדר. אתה אמרת לא בסדר. איך אתה אומר עכשיו בסדר. אותו הרב עמר, שכתב ואמר שזה לא בסדר, היום הוא אומר הכל בסדר. כי היום אין לו אינטרס להגיד אחרת. יש נגיעות אין שכל.

שואל: ???????

הרב: אבל הנה רואים אותך פה ופה. שמנו את הסרט שלו. לפני ואחרי. שמנו את הרב בן ציון. לפני ואחרי. מה הוא אמר? הכל נבלות, הכל זה בדואיים עושים, כבדים מעבירים, זה הכל.. אומר פה, ואחרי זה מה אומר? "מה פתאום! הכל בסדר, גם רבנות בסדר. הכל בסדר". מה כולם צדיקים? איך? איך? אותו בן אדם, גם פה, גם פה. איך זה? תסתכלו אצלי באתר. זה לא אני אומר, זה הפה שלהם אומר. פעם הוא אומר כך, פעם הוא אומר כך. אז אפשר לסמוך על אלה שאומרים כך? זה שיבוא לפה בשבוע הבא יש לו גם שחיטה. השחיטה שלו אפילו לא ברמה של רבנות. מה אכפת לו?! מדבקות, מדבקות. גם אני יכלתי לעשות מדבקות. הייתי כותב "קהילות פז" מדבקות, מקבל על כל מדבקה שקל, שתי שקלים, הייתי עושה מיליונים בחודש. בלי לבקר, בלי לראות, אני סומך. סומך נופלים. עסקים. אז זאת אומרת זה לא בעיה. ככה עושים. שמים מדבקות, הולוגרמות ואז סופרים את הכסף.

שאלה:

שואלת: שוב אני....

הרב: שוב אני.

שואלת: רציתי קודם כל, אם אתה יוכל בבקשה, לברך... אם אפשר כאן ברכה לאמא כאן, של הגברת לפני ביקשה לברך בבקשה בבריאות את ז'יזל בת חסיבה.

הרב: דתיה או לא?

שואלת: דתיה  או לא? הוא שואל.

לא.

הרב: לא.

שואלת: מסורתית.

הרב: אז שתחזור בתשובה בעזרת ה', ושיתמלאו משאלות ליבה לטובה.

שואלת: היא לא יכולה לחזור בתשובה, כי מצאנו לה את המחלה בראש, והיא לא כל כך בהכרה.

הרב: לא כל כך או לא בהכרה?

שואלת: לא, לא בהכרה.

הרב: לא בהכרה. יש לה בנים, בנות?

שואלת: יש לה בנים... כן. שתי בנות ובן.

הרב: אז שיקבלו עליהם הבנות צניעות, והבנים יקבלו עליהם ללמוד תורה, כמו שאמרתי, שעתיים בתענית דיבור, שלושה חודשים. לרפואת האמא. ובעזרת ה' נקווה שיועיל. מה השם?

שואלת: ז'יזל בת חסיבה.

הרב: ז'יזל בת חסיבה, רפואה שלמה בזכות בנייה ובנותיה.

שואלת: אמן!

שאלה:

שואלת: יש לי רק עוד, אם אפשר בקשה, שתי שאלות, שאני חושבת שזה מסיר את כל המדינה שלנו. קודם כל, בקשר.. מה דעתך בקשר לחייל אלאור אזריה, שזה מה שמסעיר את כל המדינה. ושאלה שנייה בקשר לרומן זדורוב שיושב... ולדעתי הוא חף מפשע, אבל... והוא יושב על רצח. מה דעתך על שני הנושאים האלה?

הרב: על אור עזריה אמרתי כבר, הוצאתי קלטת, לא אחת. "הבא להורגך השכם להורגו". זה שיהיה ברור.אין משחקים! התורה אומרת מי שבא רק להרוג, מי שבא להרוג, אז אתה צריך להקדים להרוג אותו, ואתה לא מסכן את חייך בשביל מי שבא להרוג. וזה לא מדובר רק על ערבי. זה מדובר אפילו על אבא שלך. אם אבא שלך בא להרוג אותך, "הבא להורגך השכם להורגו". זה לא קשור.

שואלת: אז איך אתה מגדיר את המחבל הזה שנורה.

הרב: מחבל זה בא להורגך, ואתה צריך להקדים להורגו. זה אחד. שתיים....

שואלת: אז הוא חף משפע לפי מה שאתה אומר.

הרב: מה זה חף מפשע?

שואלת: החייל ... ברור שהוא גיבור..

הרב: מה זה חף מפשע?

שואלת: אבל עובדה שמאשימים אותו.

הרב: אמרתי  מה התורה אמרה, והתורה אומרת שהוא לא עשה שום עוולה.

שואלת: אבל הוא מקבל עונשים בכל זאת.

הרב: מה לעושת?! התורה בינתיים לא הצליחה להשפיע על ראשי הממשלה ושרי הביטחון וכו'. מה נעשה? בכל אופן...

שואלת: רגע, ורומן זדורוב מה אתה אומר?

הרב: אני עונה. אמרתי כבר מהתחלה, הייתי בסוכת האבלים, באותו שעה הייתה לי הרצאה בצפון, שהם ישבו שבעה, אמרתי להם שזה... עשו את זה עשו מי ששייכים לכת השטן ושמישהו מהמשטרה קשור למקרה הזה. זאת אומרת, מי שעשה את הפשע מישהו מהמשפחה הוא במשטרה, לכן מעתיקים ומעבירים את החשדות לכיוונים אחרי. עכשיו אומרים, אני לא יודע אם זה נכון בכלל, אבל סתם, אמרו שזה שרצח את אשתו והילדות ואת הבן של השכנים, שהוא גם היה קשור באותו מקרה, באותו מקום, באותו מוסד, באותו זמן, באותו.. כל מיני דברים, ואבא שלו שוטר. לא יודע. החלק של השוטר מצא חן בעיני. השאר אני לא יודע. אבל מכל מקום, ברור שזה לא זדורוב. יש ראיות מפליגות שזה בכלל זה... כיווני חקירה לא נחקרים. האטימות מכוונת ויש שמה עוד שערות בלונדיות שלא נבדקו, יש דברים שב-DNA יכולים לבדוק, יש כאלה שהסתלקו מהארץ, יש כאלה שחזרו. יש דברים יותר ברורים מברורים, ולא רוצים. שלא רוצים לא מוצאים. ידוע פה שבית המשפט והמשטרה לא מתנהלים לפי האמת. את יודעת הגשתי עשרות תלונות במשטרה על דברים פליליים, עשרות! שום דבר לא טופל. אבל אם זה תקשורתי, אם זה איזה זמר או זמרת, או גנבו להם איזה אייפון או משהו, או זה, הם יודעים, את מבינה? לעשות כותרות ומוציאים מיד, ומעלים מסוק וזה, ופתאום מעכנים את הכל והכל בסדר. אבל כשאין פרסום מספיק למשטרה, אז אין עניין לציבור.

שואלת: מסכימה איתך.

איך קראו לזה שישב 22 או 25 שנה? ברנס. ובסוף? מה עשו לו! מה עשו לו המסכן הזה! מה עשו לו! זאת אומרת, אין! שהחליטו זהו סוגרים תיק, נגמר, הכי קל... נגמר!

 

שאלה:

שואלת: למה אתם לא קצת יותר מתעסקים עם נושא כיבוד הורים שאנחנו שומעים הרבה....

הרב: שאנחנו נשאלים אנחנו עונים. נדמה לי שבאילת, באחת ההרצאות האחרונות, נשאלתי דווקא על זה ועניתי. אבל כיבוד אב ואם זה הדבר החשוב ביותר, המצווה החמורה שבחמורות ב"מצוות עשה" שיש בתורה ותלוי בזה אריכות ימים או קיצור ימים. אם מכבדים מאריכים ימים או לא מכבדים מקצרים ימים.

שואלת: זה בנושא הכיבוד הורים עם עובדים זרים, איך זה משתלב?

הרב: מה פירוש? האם להביא ובד זר שישמור על ההורה שהוא מוגבל?

שואלת: כן. אם זה זכר, נקבה, לא חשוב.

הרב: לא, זה צריך לראות...

שואלת: זה כיבוד הורים? זה נקרא כיבוד הורים.

הרב: מה זאת אומרת? תלוי מה...

שואלת: אם אנחנו מביאים עובד זר...

הרב: אם ההורים הם בלי הכרה, והילדים...

שואלת: בהכרה או לא בהכרה. לא חשוב.

הרב: אם הם בהכרה, שואלים את ההורה אם זה לרוחו, לא לרוחו. לא יביאו לו משהו לא לרוחו, זה לא כיבוד הורים. אם הוא וסבל מזה, ומצערים אותו, אז זה לא כיבוד הרים. אם הוא בהכרה ובני המשפחה לא יכולים לטפל מסיבות אמיתיות, אמיתיות, אז אפשר להביא. עובד, עובדת, תלוי למי. ואז כמובן לפקח, לראות שהם לא מכים, וכמו שאנחנו שומעים פרסומים וכו', לצערנו. אז זה השבר. כל דבר צריך לעשות לרצונם של ההורים, לשבעות רצונם. לא עוברים שום עבירה בשביל ההורים. אבל מה שלא עוברים עבירה יש מצווה לשמוע בקולם, בדבר שהוא לא מונע את הבנים מעשיית מצוות או גורם לעבירות. יש לזה הרבה הלכות שאסור לסתור את דבריהם, אסור להכריע את דבריהם, לא ישב במקומם, לא יקרא בשמם. יש הרבה הלכות בזה, בכל מיני עניינים ותחומים. מה צריך לכבד, עד כמה וכו'.

שואלת: אוקי. לגבי דגים. גם אמרת שיש תולעים ו...

הרב: אני אמרתי? התולעים נכנסו בדגים. אני אמרתי?

שואלת: לא אמרת...

הרב: כל דבר מאשימים אותי. תולעים בגלל, זה הכל בגלל. לא בגללי.

שואלת: שגם  לגבי דגים אמרו שכבר מוצפים בתולעים...

הרב: נכון! אז צריך להסתכל...

שואלת: אז מה בדיוק לאכול בדגים?

הרב: יש כאלה שאין בהם נגיעות, וזה מתפרסם, תסתכלו אצלנו באתר או אצל הרב ויא או אצל הרב דרופמן או אחרים. ויש כאלה שיש בהם נגיעות, יש כאלה שהם מזויפים. טונה לדוגמה, הרב לנדא לא מאשר בגלל שיש כאלה טונה בדיוק טרף. אז הוא לא מאשר. ויש דברים שהם ניתנים לבדיקה. סתם לדוגמה: באזור האוזניים, באזור הגרון וכו'. אבל יש כאלה שלא רואים אותם והם נכנסים מתחת לעור ורק אם שמים אותם על שולחן שיקוף, אז ניתן לראות. בגלל שהאור חודר את הגוף ואז הוא מבליט אם יש קפל. אם יש משהו בפנים אז רואים שמה, מחטטים ואז יכולים למצוא. אבל אם לא בדוקים ואוכלים אז יכול שמתולע. עכשיו, הבעיה בדגים שהתולעים שנכנסים לא נראות. זה לא כמו חרק על ירק. יש חרקים שנכנסים לירק ואת לא יכולה לשטוף אותם. לדוגמה: זבוב המנהרות. יש בירק לפעמים כמו מכילות. את רואה כמו מכילות.אבל הזבוב המערות הזה הוא נמצא בתוך העלה. לא תוכלי לשטוף, אפילו תעשי כך... הוא לא יוצא, הוא בפנים. בתוך העלה. אבל אם רואים שיש את המנהרה, חותכים את העלה הזה שהוא עם המנהרה ויודעים שסילקו שמה את המפגע הזה. אבל יש דברים שהם חיצוניים וע"י שרייה בנוזל שהוא סבוני, אז הם לא נתפסים, כי הרגליים לא יכולות להיתפס על דבר שהוא כמו סבון, ואז בשטיפה חזקה עם הידיים שאת עוברת על העלים את מסירה אותם. אבל יש דברים שהם בעיתיים. אם את לא תעשי נכון את החיתוך, לדוגמה שומר, אם את לא תחתכי את העלים איפה שאנשים רגילים להשאיר אותו ככה, שיש לו כאן את העלים ופה כל זה מחובר, אם הם לא מפרידים זה נכנס פה, למטה. אז אם לא מסתכלים טוב, אז יכולים לאכול חרקים. תותים. יש בעיה. יש כאלה קטנים ממש בצבע של הצהוב שיש שמה בתותים. נכון יש צהוב צהוב, צהוב? שמה הם מתחבאים. לפעמים רואים אותם זזים. אז יש מברשת שקונים ובמרשת תחת מים קולחים עוברים עליו טוב טוב כל הצדדים, שזה מסיק קצת מהאדום, ואח"כ חותכים למעלה את הירק והנה לפנייך הכל גלוי. אז זה בסדר. אבל אם לא עושים ככה, רק שוטפים ככה ככה, לא מועיל. ועוד הרבה דברים. לא אלמד אותך את כל ההלכות, תוכלי לראות בסרטונים ותדעי. אבל אם בודקים אין שום בעיה והבדיקה לא עורכת זמן. ומתרגלים. מתרגלים פשוט איפה לבדוק.

שואלת: אוקי. טוב. אני רוצה לתרום לשחרור יונתן פולרק בן מלכה שהגיע לארץ. זה שהוא יצא זה בסדר, הוא נמצא בחו"ל. אלף שקל לישיבה.

הרב: תהי בריאה!

שואלת: ותברך את...

הרב: יונתן פולארד...

שואלת: לא, רגע, רגע!

הרב: בן?

שואלת: אני צריכה את האמן של הציבור...

הרב: את יודעת את השם שלו? של האמא?

שואלת: לא, רגע. חוץ מיונתן פלוארד בן מלכה, אני צריכה שתברך את הבן שלי...

הרב: רגע! יונתם פולארד בן מלכה, ה' יביאהו לארץ ישראל!

שואלת: אוקי.. אמן תגידו. לירז בן עדנה וכלתי שירה בת מירב.

הרב: לירז בן עדנה ו...?

שואלת: כלתי, שירה בת מירב.

הרב: שירה בת מירב.

שואלת: כן. והנכד שלי אליה דוד בן שירה.

הרב:אליה דוד בן שירה, יזכו לבירות, הצלחה וכל מיני דמיטב.

שואלת: אמן!

הרב: תהי ביראה.

שואלת: ועדנה בת שושנה לעלות לארץ ישראל.

הרב: עדנה בת שושנה תשוב לארצנו הקדושה.

 

שאלה:

שואל: כבוד הרב, אני כבר כמה שיעורים איתך, ואני שמח לשמוע אותך.

הרב: תודה.

שואל: בפעם האחרונה זה היה בנושא הבניין. אם אתה זוכר שניתקו את המעלית לחצי שנה.

הרב: כן...

שואל: אז תיקנו את זה, ברוך ה'.

הרב: ישתבח הבורא!

שואל: ואני רוצה שתברך את כל הדיירים בבניין, שגם הם תרמו לשיפוץ. אנחנו כבר, מה שנקרא השתדרגנו לטובה.

הרב: ה' יזכה את כל דיירי הבניין לכל מיני דמיטב.

שואל: ואני מבקש ברכה לאמא שושנה. הרבנית שושנה...

 הרב: דתייה? רבנית?

שואל: כן.

הרב: ששונה בת?

שואל: אסתר.

הרב: אסתר. רפואה שלמה, אריכות ימים.

שואל: תוגה רבה כבוד הרב.

הרב: תהיה בריא!

 

שאלה:

שואל: ערב טוב הרב.

הרבף ערב טוב.

שואל: ראשית אני רוצה לבקש ממך אולי סליחה, שבעבר אולי לא נתתי מספיק כבוד לדברים שהרב בעצם אמר. אני מבקש דבר ראשון סליחה ומחילה.

הרב: רגע! זה אולי או בקשה?

שואל: אני מבקש סליחה ומחילה.

הרב: אמרת אולי אני רוצה.

שואל: לא, אולי יכול להיות שלא היה לי.. אני ל ארוצה להיות בטוח, אני חשוב...

הרב: שמעתי! מחול! הלאה.

שואל: תודה. דבר שני, הרב נמצא פה עבורי בהשגחה פרטית. אני לא יודע למה, לפני איזה חודש וחצי נתתי להורים של אשתי רכב של קלטות. וזה כבר לא נמצא היום בשוק. חיפשתי קלטות, רציתי את הקלטות שלך. שבוע שעבר אני שומע את הקלטות משנת 2002. זה מה שהיה , זה מה ששמעתי. ובאתי לכאן לבקש מהרב ברכה. כי אמרתי אם בורא אולי נותן לי לשמוע, אני לא רוצה לומר על מה, אבל שאני אתבשר בשורות טובו. שמעתי בקלטות, הבנתי שבורא עולם בעצם מדבר אליי מתוך מה שהרב אמר. עבורי, עבור אשתי, עבור הילדים. אז אני מבקש מהרב שיברך אותי, את המשפחה, את אשתי, בעזרת ה'. כי אני אני אומר זה פה ממש בהשגחה פרטית עבור.

הרב: ה' ימלא משאולות ליבכם לטובה, ומה שאתה מייחל, יבוא.

שואל: אמן!

הרב: תהיה בריא.

 

שאלה:

שואלת: שלום כבוד הרב.

הרב: שלום.

שואלת: בעניין של פרשת זדורוב. יצא לי לקרוא את פסק הדין האחרון. ומתוך שלושה שופטים, שניים החליטו שהוא רצח, ואחד מחמת הספק, פתר אותו. קראתי את הפרטים, קראתי את השחזור. הסתכלתי בכל... עקבתי אחרי כל הפרשה, משך שנים. והוא יודע פרטים שהם מוכמנים, הוא יודע באיזה תא הוא הסיר את הבגדים שלו  אח"כ, היו.. מאו במחשב שלו פרטים... קשה לי לחשוב שהוא לא זה שרצח.

הרב: נכון. אבל את יודעת שעושים שחזור,אם את יודעת מה זה חקירות, לא הרבה אנשים עומדים בהם, ומה שאת רוצה שיגידו, יגידו.

שואלת: ומה זה  היה הדיבוב שעשו לו...

הרב: אני מסביר. אין שום בעיה להוציא מאנשים דברים כאלה. אני גם זכיתי להכיר מדובב ששיקר. ואמר שככה היה בדיבוב, והיה שקר. אז לא כל מה ששומעים, זה הכל נכון בדיוק כמו שכותבים. תראי, עכשיו יש ערכאה שתחליט מה עם אלאור עזריה. יכול להיות שתהיה ערכה ארחת, אם זה לא יהיה מפשט פוליטי, שלא ירצו לחזור בהם וכו', אז את תראי שיכול להיות שיבטלו לגמרי את כל הטענות שטענו עכשיו בפעם הזאת. כמו שטענו כנגד אולמרט וכל אלה שנתפסו בהולידאין, כן?

שואלת: הולילינד.

הרב: הולילינד. סליחה. מצאו שם, ונתנו שש שנים ועוד שש, ועוד זה, ושבע, ושביעיות והכל והורידו לשנה וחצי, ולשול והכל. מה קרה. מה קרה? שמעו אותו הדבר. מה קרה?

שואל: ?????

הרב: כן, לא משנה, אני אומר אבל להפחתה, ההפחתה, והיה מי שפטרו שמה בכלל. זאת אומרת, לפעמים שיקולים של שופט זה לא עניינים של דווקא משפטיים. יש משפטי ראווה. כמו ברק שהיה נשיא בית המשפט, שהוא יצא נגד רבין, הוא קנה את עולמו, ומשמה הוא העפיל לאן שהוא העפיל. לפעמיים משפט ראווה אחד יכול לגרום לבן אדם שאח"כ הוא יעלה, והשיקולים הם לאו דווקא משפטיים.

שואלת: זאת אומרת מערכת המשפטית שלנו בכלל אי אפשר לסמוך עלייה, כי זה לא לפי התורה בכלל?

הה: בסקרים נאמר שהאחוזים הם מאוד קטנים שמאמינים לבתי המשפט בימינו. ככה הסקרים אומרים, מה נעשה?

שואלת: אם אפשר עוד בקשה, כבוד הרב?

הרב: כן?

שואלת: הערב יוקדש גם לעילוי נשמתו של אבי, יצחק בן עליזה.

הרב: אמן!