עכו - מומר לתיאבון או מומר להכעיס. מה דיננו?

על פי פרשת השבוע, בואו נראה מה דיננו, כתוב: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו" כי מצידו היה אוכל, רש"י אומר: "כי שיצחק אבינו הוא היה אוכל מהציד של עשו וביקש ממנו "שא נא כליך" חדד את סכינך ושחוט יפה". זאת הבעיה הכי חמורה בדורנו, שמאכילים אותנו נבלות וטרפות בגלל הסכינים, ורואים שיצחק אבינו מקפיד מאוד ואומר: "חדד את סכינך ושחוט יפה שלא תאכילני נבלה", וזה מדובר בשחיטה של בהמה אחת שתיים, לא תעשייתי כמו ששוחטים היום למעלה ממאה (100) בשעה (60 דקות).
ואומר לו: "צודה לי ציד"
ויש להבין: הן אמת שחשב שעשו צדיק ומתעניין ושואל בהלכה בכול דבר, אבל כידוע האבות הקדושים קיימו את התורה כולה עד שהיא לא ניתנה, כמו שכתוב בקידושין פב, וידוע שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים באכילת איסור, כמו שכתוב בגיטין ז' ובתוספות שם, וידוע שעשו קרוי "ישראל מומר" כמו שכתוב בקידושין יח, וידוע שהמומר שחיטתו נבלה, כמו שכתוב בשולחן ערוך יורה דעה סימן ב' הלכה ה, אז חייבים לומר: שעשו היה בגדר מומר לתאבון, שאם שחט כהלכה שחיטתו מותרת.
ההלכה אומרת שמומר לתאבון, שאם יש יהודי כשר על גביו ובודק לו את הסכין - אז שחיטתו מותרת. אם הוא מומר לתאבון - תכף נבין מה זה המושג הזה, ומה ההבדל בינו לבין מומר להכעיס אז חייבים לומר שעשו היה בגדר "מומר לתאבון" כי אחרת איך אכל ממנו יצחק? וכך כתבו ה"ישמח ישראל" והמהרי"ל דיסקין בפרשה. וכמו שאמרו "לצוד ציד להביא" לשון הפסוק לצוד ציד להביא מה פירוש? שאם לא ימצא ציד יביא מן הגזל. זאת אומרת: עשו הולך לצוד ציד אבל אם הוא לא מוצא ציד "להביא" מה זה להביא? בטח מי שצד ציד הולך להביא, בשביל מה מייתרת התורה ואומרת עוד מילה "להביא"? אז מה, צדים ציד בשביל להשאיר? בטח להביא. אלא זה בא ללמד אותנו שאם הוא לא צד ציד הוא לא יביא מהגזל. וכן בתרגום יונתן כתוב: שכאשר לא מצא ציד כשר - הרג כלב ועשאו מטעמים. כתוב שמלאכים באו והיו מתירים לו כל הצביים שהוא היה צד, כדי לעכב אותו, עד שיעקב יטול את הברכות, לכן הוא התעכב, כדי שיספיק יעקב לקחת את הברכות, והוא לא מצא ציד כבר, אז הוא הביא כלב! ועשה ממנו מטעמים. אז מה לומדים מפה? שהוא היה מומר לתאבון, מה זה "מומר לתאבון"? דלא שביק היתרא וקא אכיל איסורא, זה המושג של מומר לתאבון, לא עוזב היתר ואוכל איסור, זאת אומרת יש לפניו שני דברים; יש לו מאכל היתר ויש לו איסור, אז הוא לא יאכל את האיסור ויעזוב את ההיתר, "מומר לתאבון" אוכל את מה שמותר. אבל אם לא מוצא, אין, אין מה שמותר, הוא רעב, אז זה לא מעניין אותו, הוא נכנס למסעדה יש כשרות אין כשרות, או כשרות מפוקפקת, מה זה מעניין אותו? אוכל! זה נקרא "מומר לתאבון" אבל לכתחילה הוא מחפש היתר, אין היתר? גם כלב הוא יאכל, גם גזל הוא יאכל. זה נקרא "מומר לתאבון".
והנה בספר "בית הלל" ביורה דעה ב' ב': כתב ש"בזמננו" זה כבר לפני מאות שנים, "מי שחשוד לאכול נבלות לתאבון - שחיטתו אסורה!" מי שחשוד לאכול נבלות לתאבון - שחיטתו אסורה.
היום נשאל הרב קנייבסקי שאלה חדשה: "האם לתרום לכולל, שהלומדים בו חשודים לאכילת נבלות וטרפות?",
הרב אמר: "חלילה!"
איך אפשר ללמוד דינים והלכות כשאוכלים או ספק אוכלים נבלות וטרפות? מה יצא מהתורה הזאת שכל הזמן אוכלים ומטמאים ומטמטמים?
אז הבית הלל כותב ביורה דעה ב' ב': "שבזמננו" אז עוד, היום? יותר גרוע! "מי שחשוד לאכול נבלות לתאבון - שחיטתו אסורה", והביאו את זה הפוסקים תבואות שור, פרי מגדים, באר היטב, חכמת אדם וכן כתב החוק יעקב באורח חיים סימן תמח' שעכשיו כולם נחשבים שמומרים להכעיס; יש לפניו היתר ואיסור - אין לו בעיה לאכול את האיסור אפילו שיש לו היתר. זה נקרא "מומר להכעיס".
שואל הרב גלינסקי זכרונו לחיי העולם הבא: "איך עקרו הלכה מהגמרא שנפסקה בשולחן ערוך ביורה דעה סימן ב', וסימן קנ"ח? שיש חילוק בין "מומר לתאבון" לבין "מומר להכעיס"?
"תשובת הדבר" הוא אומר: "בתוספות בעבודה זרה כו', והן רמוזים ברמ"א בסוף סימן קנ"ח ובדרכי משה שם: מומרים של זמננו? להכעיס הם; דשביק היתירא וקא אכיל איסורא הם מניחים את ההיתר ואוכלים את האיסור! לא כמו "מומר לתאבון" מומר לתאבון אוכל קודם כל מה שמותר, אין מותר? אז הוא אוכל איסור. אבל "מומר להכעיס" הוא עוזב את המותר ואוכל את האיסור.
וכל שהוא נקרא "מומר להכעיס" - אין אנחנו מצווים להחיותו! מה פירוש? כתוב: "וחי אחיך עמך" אנחנו מצווים להחיות את אחינו, עמנו, ולעזור לו! אבל אם הוא "מומר להכעיס" איננו בכלל אחווה! ואין אנחנו מצווים להחיותו. אפילו עני מרוד לא עוזרים לו, זה נקרא "מומר להכעיס" דינו כאפיקורוס ועובד עבודה זרה! ובמי זה נאמר? בבית הלל כתב: שבזמננו שמי שחשוד לאכול נבלות לתאבון - שחיטתו אסורה. וכך הביאו הפוסקים, וכך כתב החוק יעקב שעכשיו כולם נחשבים למומרים להכעיס אז יש בעיה עצומה!
עכשיו בואו נבחן מה נקודת המבחן: מה ההבדל בין "מומר לתאבון" לבין "מומר להכעיס"? נביא כמה דוגמאות שהם נראות קטסטרופליות! אבל תשמעו איזה הבדל, הבדל יש בין "מומר לתאבון" לבין "מומר להכעיס", יתברר לנו שעשו הוא "סוכר" לידנו! סוכר! שיצחק אבינו היה יכול לסמוך על שחיטתו, ועל שחיטתנו ודאי שלא!
נקודת המבחן: האם כשיש אפשרות שלא לעבור על איסור, אנחנו בוחרים בה, ואז אנחנו נחשבים "רק" רק "מומר לתאבון", כמובן שאף אחד לא יהיה מוכן להתפאר בתואר הזה שהוא "מומר לתאבון" אבל שאין להשוותו "למומר להכעיס" כי "מומר להכעיס" הוציא את עצמו מכלל ישראל, הוא כאפיקורוס, והוא כעובד עבודת כוכבים כמו שכתוב בשולחן ערוך יורה דעה סימן ב' הלכה ה.
אז המבחן: יש לפנינו איסור והיתר - האם יש לנו אפשרות לעבור על איסור? האם אנחנו בוחרים שלא לעבור על האיסור? יש היתר ויש איסור, אם אנחנו בוחרים לא לעבור על האיסור, ומעדיפים לא לעבור על האיסור. אבל אם לא יהיה, ויהיה רק איסור - נעבור עליו? אנחנו נקראים "מומרים לתאבון".
ותשמעו לדבר מתמיה שהאוזניים יעמדו קצת בהתחלה, רבנו ישראל מסלאנט זכר צדיק לברכה מביא בהערה באיגרת המוסר את דברי הגמרא בחולין ד', שנפסקו להלכה בבית יוסף יורה דעה ב': "חמצן של עוברי עבירה אחר הפסח מותר", חמץ ידוע. חמץ שעבר עליו הפסח - אסור בהנאה. זה כולם יודעים. חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח, הוא לא מכר אותו לגוי והוא נשאר ברשותו, עבר הפסח, לאחר הפסח - הוא אסור בהנאה, לא רק באכילה אלא גם בהנאה. זה ידוע. ומה כתוב פה? שחמץ עוברי עבירה אחר הפסח - מותר!
לא הבנתי, מה, קיבלו פרס? מי שעוברים עבירה, קיבלו פרס שאם אצלהם חמץ עבר עליו הפסח הוא מותר! איך אפשר להגיד דבר כזה? זה הלכה! תשמעו דבר מדהים פלא פלאות.
אומר הרב גלינסקי: "אני אספר לכם דוגמא, דוגמא. נניח שיש לי שכן שבלי פיתות החיים שלו לא חיים, הוא לא יכול, אין דבר כזה יום שיעבור בלי פיתות אין דבר כזה. מגיע פסח והוא לא יכול בלי פיתות, אז הוא גודש את המקפיא שלו בפיתות, כדי שיוכל לשרוד את השבוע, וידוע שעל כל כזית שאוכלים חמץ בפסח - זה כרת! שימות בין חמישים לשישים (50-60), על כזית אחד (1), כשלושים (30) גרם. אם אכל חמץ בפסח. הפסח עבר, עשו הבדלה, מנהג ישראל לרוץ למאפיית ויז'ניץ, להוט על הלחמניות הלוהטות, אבל למה להידחף, להתקוטט להיאבק להירמס? אפשר לדפוק בדלת של השכן ולבקש כמה פיתות, לקיים את "מצוות היום" לכאורה, האם זה מותר?! הרי למדנו שחמץ שעבר עליו הפסח - אסור בהנאה, מה הדין?
מותר, מותר. למה? מפני שעוברי עבירה שאמרנו שחמצן מותר אחר הפסח, מפני שהם מחליפין, מה זה "מחליפין"? אחרי הבדלה, אותו אחד שאכל פיתות כל הפסח, מחפש איזה גוי, להחליף אתו את הפיתות, למה? דלא שביק היתירא וקא עביד איסורא, כי אם יש לו פיתות בהיתר, פיתות של גוי – הן מותרות אין עליהן איסור, האיסור הוא על חמץ של ישראל, אבל על חמץ של גוי אין איסור.
אז הוא אומר: "קח את הפיתות שלי שהיו באיסור, קח אותם ותן לי את הפיתות שלך",
כי אם הוא יכול לאכול היתר למה הוא יאכל איסור?! שמעתם?!
-    אבל כל הפסח אכלת פיתות!
-    "כן, אבל זה אני "לא יכול", אני לא יכול, אין לי ברירה, אין לי אפשרות אחרת, אני בלי פיתות לא חי!"
-    מישיגינער כזה. עובר עבירה!
-    "לא יכול, אבל אם אני יכול להחליף ולמצוא פיתות בהיתר, ולא באיסור אפילו בדרבנן - ודאי שאני אעשה את זה!"
זה היה עבריינים של פעם, אתם שומעים כזה דבר? למה? "מפני שמחליפין", ודאי שהם מחליפים, זה "מומר לתיאבון" איזה דוגמא מדהימה.
הגאון הצדיק רבי אברהם גרודז'ינסקי זכר צדיק לברכה, שהיה המשגיח של ישיבת סלובודקה, מביא בספרו "תורת אברהם" בדף רל' את דברי הגמרא בסנהדרין כה': "רועים" רועה צאן, "דינם כגזלנים ופסולים לעדות" כל הרועים שרועים צאן, יש להם דין של גזלנים ופסולים לעדות, כי הם מכוונים את הבהמות שלהם לרעות בשדות של זרים, ואם הם אוכלים משדות של זרים בלי רשות זה גזל. כל מי שהוא גזלן - פסול לעדות.
אז בכתובות שאתם לוקחים עדים, צריך עדים כשרים, וגם בגיטין, שלא יהיו פסולים לעדות, ומי שהוא גזלן שהוא גזל מישהו ולא החזיר את החוב - האדם הזה פסול לעדות.
אבל אמרו בגמרא בבא מציעא דף ה: שאין הדברים אמורים אלא כשרועים את הבהמות שלהם, מתי אנחנו אומרים שהרועים הם גזלנים ופסולים לעדות? כשהרועים רועים את הצאן שלהם, אבל מי שהוא רועה בשכר לאחרים - כשר לעדות, מה ההבדל? מה ההבדל? כי "חזקה" יש! "אין אדם חוטא ולא לו", אדם לא מוכן לחטוא בשביל חברו, אדם מוכן לחטוא בשביל עצמו שהוא נהנה מזה, אבל שהוא יעשה חטא שחברו ייהנה מזה - הוא יקח את הגיהינום וחבר שלו ירוויח?! זה הוא לא מוכן! חזקה זאת! חזקה- "אין אדם חוטא ולא לו" שאין לו עצמו תועלת - הוא לא חוטא. עכשיו צריך לזכור שהרועים הם בורים ונבערים, "אינם מן הישוב" כמו שכתוב בסנהדרין כו', אבל פשוטי עם כמותם מוכנים ללכת מרחב רב כדי שלא לרעות בהמות של אחרים בשדה שאסור המרעה. אבל עבור עצמם הם מוכנים לחטוא! אבל לא עבור אחרים! והחזקה הזאת, שאין אדם חוטא ולא לו - הופכת אותם להיות נאמנים בעדות של נפשות אפילו! אם צריך להעיד בדיני נפשות, שיכולים להוציא אדם להורג או לא - הם נאמנים! ולהיות עדי קידושין וגירושין, בלי שמץ של פקפוק, אהה... אבל הבן אדם מוכן לגזול לעצמו, ובשביל אחרים הוא לא מוכן? אדם כזה נאמן. "כי אין אדם חוטא ולא לו" על עצמו הוא לא נאמן, אבל לאחרים כן.
ועוד הוסיף: גמרא שבועות מב' שנינו: אם אדם עמד למות ושכב על ערש דווי, ערך חשבון נפש, ולבו דווי, עם מה הוא יעלה למרום? מה יציג שמה זכויות?! בחרדתו החליט להקדיש באותו רגע את כל רכושו לבית המקדש, כדי שיעמוד הדבר לזכותו. אז ברגע שהוא הקדיש את זה לקודש לרוחניות - הוא יודע שיש לו זכות גדולה ועצומה לפחות עם זה הוא יבוא למעלה. לקחת את זה - הוא לא יקח, להשאיר לילדים - לך תדע מה יעשו, אבל אם הוא מקדיש את זה הכול לבית המקדש - הוא בטוח עכשיו שיש לו זכויות. כי אמירתו, עצם זה שהוא אמר, "אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט", כאילו נתן את כל הרכוש ביד. והבנים עמדו לידו,
והתחילו לבכות: "אבא, מה יהיה עלינו? ממה נחיה?"
התעשת ואמר: "רגע, הכסף הסגור בבנק - אינו שלי, הבנים הפקידו אותו בידי ושלהם הוא".
עצם את עיניו ונפטר. באים הגזברים של ההקדש, לוקחים את הדירה שלו, את הרהיטים שלו, את חשבון העובר ושב שלו, כל מה שהקדיש. עכשיו מה עם תוכנית החיסכון שהוא אמר ברגע האחרון?
הוא אמר: "רגע הכסף הסגור בבנק אינו שלי - הילדים הפקידו בידי ושלהם הוא" מה עם זה?
הרב פונה לקהל: מה אתם סוברים שהוא המציא את זה ברגע האחרון או זה אמיתי? מה אתם אומרים? סוברים שהוא המציא את זה ברגע האחרון? או זה אמיתי? נו תענו! מה?! אמיתי?
תשמעו: הסברא נותנת שגם זה שלו, וגם את זה הוא הקדיש, וכשהוא הבין שהוא קיפח את בניו - חזר בו, ניסה להמציא עבורם והמציא שהפיקדון שלהם, ככה הסברא אומרת. אבל ההלכה קובעת: שמאמינים לדבריו, ומוסרים את הכסף לצאצאים, למה? "חזקה! אין אדם חוטא ולא לו". אהבתו לבניו לא תביא אותו לעבור עבירה, עבור עצמו הוא יכול למעול בהקדש, אבל לא יחטא אפילו בשביל בניו. זה נקרא "מומר לתאבון". זה חמור ביותר להיות מומר לתאבון, אבל זה מעלה גדולה ביחס "במומר להכעיס". והיום כל החשודים על נבלות הם "ממורים להכעיס!".
עוד דוגמא מזוויעה: אדם הולך עם בתו הקטנה לתחנת רכבת, מבקש לקנות כרטיס ונוכח שאבד הארנק, אובד עצות, הרכבת הגיעה, החלטה של רגע, הוא עולה לקרון, הרכבת חוצה את הישימון, והמבקר עולה לבדוק כרטיסים ואין לו כרטיס, עכשיו יורידו אותו בלב הישימון עם הבת הקטנה שלו, והוא שח את הצרה שלו לשכן בספסל לידו,
שואל אותו השכן: "בת כמה הילדה?"
-    "בת עשר (10)",
-    "אתן לך מאה (100) שקל לקדש את בתך",
המבקר מתקרב,
-    "תן!"
-    והוא אומר: "הרי בתך מקודשת לי במאה (100) שקלים אלו כדת משה וישראל",
וזה מספיק למחיר של הכרטיס וגם לתשלום של הקנס. אותו שכן ירד בתחנה, והאבא נזכר שהוא לא שאל את השם שלו, "הבעל של בתו" לא יודע מי הוא! אתם צוחקים, שלא יהיה אבא כזה לשום בת בישראל, אבל הילדה הזאת "עגונה" לנצח! אם לא יבוא הבעל היא לא יכולה להתחתן עולמית! והנה ישועה, מופיע אדם משום מקום,
ואומר: "נו, מתי החתונה?"
ואז עיניו של האבא אורו: "זה אתה באמת?"
-    "כן זה אני",
האבא לא מכיר אותו, האם הוא נאמן?! האם הוא יתיר אותה מן העגינות שלה או לא? מה אתם אומרים? יתיר לא, לא יתיר? זה בדיוק השאלה: יתיר או לא יתיר? ההלכה בקידושין סג'
האומר: "קידשתי את בתי, ואיני יודע למי קידשתיה",
כמו במקרה הזה נגיד,
ובא אחד ואמר: "אני קידשתיה",
נאמן לתת גט ואינו נאמן לכנוס אותה, נאמן ליתן גט - כי אין אדם חוטא ולא לו, יש לו את החזקה, אבל אינו נאמן לכנוס, כי שמא היצר הרע תקף אותו, לכן הוא רצה להגיד, שמע שיש פה עגונה
בא ואמר: "מתאים לי, זה אני!"
אז אולי היצר הרע תקף אותו לכן הוא רוצה... לא נותנים לו לכנוס, לתת גט כן, למה? כי אין אדם חוטא ולא לו. הרי לפנינו אדם, חשוד על עריות, שמא שמע על העגונה המסכנה והחליט לזכות בה, מוכן לשקר ולהציג את עצמו כבעלה, ולחיות חיי חטא כל ימי חייו, אבל הוא אינו חשוד לשקר סתם כך, ולא נאמר שנכמרו רחמיו עליה, כי אין אדם חוטא ולא לו. זה העבריינים של פעם.
ואנחנו, מה איתנו? מה אתם אומרים? אנחנו יש לנו דין של "מומר לתאבון" או "מומר להכעיס"? מה אתם אומרים? אני יש פה חבר'ה מבינים עניין. באנחה "שאין אדם חוטא ולא לו" אדם אינו חוטא בלי שתהיה לו הנאה מכך. אז איך אנחנו מדברים לשון הרע?! הרי למדבר לשון הרע אין יתרון על הלשון, אין הנאה על חטאי הלשון, זה לא כמו אוכל נבלות וטרפות, וזה רוע צרוף בלי הנאה, ואפילו לא טורחים למזער את האיסור, כמו העבריינים של פעם שהיו מחליפין את החמץ! למזער, לטשטש את הזהות של האדם שעליו מדברים, למעט בדיבור ככול שאפשר, לדבר אודות דברים אחרים - גם זה לא.
"אבל עכשיו תשמעו, פחד לומר! פחד לומר, אבל מה לעשות? זה כתוב", הרב גלינסקי אומר: "אבל חייבים לומר, אחרת אוי ואבוי, כשנגיע לעולם האמת, יגידו לנו את הדוגמא הזאת, ויסתתמו כל הטענות, אתה תבוא עם כל המצוות ועם כל מה שאתה חושב שיש לך, יביאו לך דוגמא כזאת, ומה תגיד? תשמעו מה הדוגמא. מי שיש לפניו ספר קודש, ספר מעניין למשל "ילקוט מעם לועז" מומלץ בכול בית יהודי, סידרה נפלאה משהו עולמי! שבתות בעליה רוחנית לאין שיעור. אבל בלי שבת, יש לו את הספר עכשיו ביום חול, ויש לו עיתון לידו, או יש לידו טמבלויזיה, או אינטרנט, או פייסבוק, או כל מרעין בישין. מה זה "מומר לתאבון" ויש לו היתר ויש לו איסור מה הוא עושה? הוא בוחר בהיתר, לא נוגע באיסור, נכון? אז אם יש לך ספר קודש ועיתון - מה ההיתר? הספר קודש, והעיתון זה האיסור, אם אתה עוזב את ההיתר ואתה הולך לאיסור! מה אתה? "מומר להכעיס"!!! יש לך אפשרות ללמוד, ואתה במקום ללמוד הולך ועושה איסור ולא אפשרות ללמוד, פה זה מצווה ופה זה עבירה, ואתה בוחר בעבירה ולא במצווה - אתה "מומר להכעיס"!!! יש לך דין של אפיקורוס! של עובד עבודה זרה. אתם שומעים מה יגידו לאדם בעולם האמת? זה לא פשוט רבותי! לא פשוט, וקצבו את דינו התוספות בעבודה זרה ופסק את זה הרמ"א: הוא "מומר להכעיס"! והוא גרוע מעשו; אם יש לכם אפשרות לאכול עופות ובשר מ"קהילות פז", שמדקדקים כמו שאין מדקדקין בעולם כולו, ואתם מעדיפים לאכול משהו אחר - אתם חנג'ורי "מומרים להכעיס". מגיע גם לצפון מידי פעם, מידי פעם, אתה יודע למה מידי פעם? כי לא כל מה שנשחט כשר, אבל אצל אחרים? כל מה שנשחט כמעט כשר, כי שוחטים ביום (24 שעות) מיליון, מילון וחצי (1,000,000-1,500,000)! איך אפשר לספק לכול הארץ? איך אפשר אם ידקדקו כמו שאצלנו - אז מארבעים (40) בקר יוצא שלוש (3), ובסוף אנחנו לא לוקחים את זה כי מישהו לא בדק את זה ביבש שאנחנו סומכים עליו. וממאה שלושים וחמש (135) יוצא לנו לפעמים שלוש (3), ואצל אחרים יוצא שישים אחוז 060%), איך זה? וכבר הבאנו סרטים ועשינו דיסקים וחילקנו
ואמרנו: זה "מומר להכעיס"!! לכן שליח ציבור שחשוד שאוכל נבלות וטרפות פסול, ואין מתפללים אתו במניין, ואין עונים על ברכותיו, כמו שאמר הרב שריה דבליצקי, וכמו שפסק הרב קנייבסקי, והבאנו את כל הקטעים באתר שופר https://shofar.tv. סופר שאוכל נבלות וטרפות - פסול! מעבד תפילין - פסול! פסולים גם לעדות! אתם שומעים מה כתוב פה? "מומר להכעיס" אני לא חוזר על הדברים עוד פעם, זה ב"שידור חוזר" תוכלו לחזור, ציינתי גם את המקורות של כל מה שאמרתי כדי שיהיה ניתן לבדוק את הדברים בפנים, ללמוד אדרבא! ללמוד ולדעת את חומר האיסור - כדי לא להיכשל. אנחנו ברגע שנודע לנו מה המצב - במשך חודשים רבים אכלנו רק דגים, לא קרה לנו כלום, יש אנשים שבכלל לא אוכלים בשר ועופות - לא קורה להם כלום, יש אנשים שבכלל לא אוכלים בשר ועופות, ולא קורה להם כלום, דוקא כתוב: שמי שהוא טבעוני וצמחוני הוא מאריך יותר ימים מאלה שאוכלי בשר וכו' ועושים סתימות, כי בדרך כלל מהבשר עושים סתימות בעורקים. ויש גם "טופו" לא חייבים סויה.

עדות הב"ח על בית דין של מעלה למאכיל נבלות וטרפות
ועכשיו לסיום הנושא הזה בשביל שיהיה לכם סגור ותבינו גם מה קורה ב"בית דין של מעלה", אז הבאתי מעשה אמיתי שמי שמעיד עליו זה הב"ח בעל ה"בית חדש", רבי יואל סירקיש למשפחת יפה, שהוא כתב על הטור פירוש על ה"בית יוסף", כמו מרן רבי יוסף קארו כתב הב"ח פירושו על הטור. "ארבעה טורים" לבאר הכול להלכה. ותשמעו, הוא עד, עד של המעשה הזה מספר אותו וסיפר אותו לבני הישיבה שלו. הנושא מדבר, מה זה לצער יהודי אפילו שאתה עוזר לו, אבל בין ובין אנחנו גם שומעים מה הדין בשמים של מאכילי נבלות וטרפות.
דרך אגב; כל מי שקונה בשר ועופות שהם לא ממה שאמרתי - דינו כ"מאכיל נבלות וטרפות בביתו", כי הוא קונה לבית או אשתו קונה, ומאכילים את הילדים ואת האורחים מידי פעם וכו'.
להגאון הקדוש רבי יואל סירקיש, בעל ה"בית חדש" זכותו תגן עלינו אמן, היה תלמיד עשיר והיה בעל צדקה, הרב היה מלמד אותו הלכות צדקה כל יום כי חשש האיש פן לא יקלע אל המטרה בצדקותיו אשר יעשה. אתם יודעים שהעשיר אם הוא לא נותן כפי מידתו מחה שהוא חייב - הוא ייענש גם בעולם הזה וגם בעולם הבא! אז הוא כל דבר שאל את רבו הב"ח, כי גם מעשה צדקה היא תורה וצריך ללמוד. וכול מעשה הצדקה של העשיר הזה, הנגלים והנסתרים, היו על פי עצתו של הגאון הב"ח. פעם אחת בא אל הב"ח יהודי שהיה מוזג,
וסיפר לו: "עשרות שנים אני חוכר את בית המזיגה מהפריץ, ועתה בא אדם להשיג את גבולי, יום יום הוא דופק על פתחי הפריץ, משדל אותו בדברים ומבטיח לו שישלם לו יותר ממני ובלבד שיחכיר לו את בית המזיגה".
ואז הוא פונה אל הב"ח ואומר: "מורי ורבי" כשהוא זועק מעומק לבו, "האיש הזה יורד לחיי ולחיי בני ביתי, רחם עלי והצילני מהצרה הזאת!".
אמר לו הב"ח: "לך אל גביר פלוני שהוא התלמיד שלי, תבקש ממנו גמילות חסד בגופו שילך בעצמו אל הפריץ וידבר עליך טובות באוזניו כי הפריץ מכבד אותו ומקבל את דעתו".
יצא המוזג מלפני הרב, בא אל הגביר ואמר לו את כל הדברים, את כל הסיפור ואת דברי הב"ח.
העשיר שמע את דברי היהודי והבטיח לו לדבר עם הפריץ. אך המוזג לא הסתפק בהבטחתו, והפציר בו שילך מיד וידבר עם הפריץ, כדי שהפריץ לא יקדים אותו העריץ במזימותיו,
העשיר התנצל ואמר לו: "אני מצטער! עליך לחכות מספר ימים, עד אשר אסדר את ענייני מסחרי היריד הגדול בלייפציג, כי הזמן של היריד עובר ואם לא אסדר את הכול בימים הקרובים אפסיד את רוב הוני!".
כאשר שמע המוזג את דברי העשיר התחיל לבכות ואמר: "אם כך הדבר, אנא אני בא? הלא הפריץ בא להשיג את גבולי והוא אדם חרוץ, ויבוא בתחבולות לפריץ ויקפח את פרנסתי!",
החל העשיר לפייס אותו בדברים ולחזק אותו בדברי אמונה ובטחון,
ושוב הבטיח לו: "ברגע שאחזור מן היריד ולפני שאחזור אל ביתי עד שאבוא אל הפריץ וברצון השם ובחסדו הגדול אהיה שליח לטובתך!".
אחרי הדברים האלה קיים העשיר את הכתוב: "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש" שתו שניהם "לחיים, לחיים ולהצלחה" ושלח אותו לביתו לשלום. המוזג עזב את בית העשיר וסיפר לאשתו את כל הדברים, ולבו מלא תקוה לימים שיבואו, אבל אשתו לא מצאה ניחומים, ותאמר לו דברים קשים כמדקרות חרב, יען אשר לבה היה מלא ייאוש ופחד. והיא ראתה בעיני רוחה את משיג גבולם הולך אל הפריץ ומנשל את פרנסתם. בעלה שמע בכאב אבל לא יכול להשיב דבר, ניסה לפייס אותה ולדבר על לבה דברי חיזוק ואמונה - לא עזר,
פרצה בבכייה ביללה והאשימה אותו: "תדע לך אתה תהיה אשם בכול האסון שיקרה אותנו, כי לא היית צריך להניח לגביר, עד שילך לפריץ ויסדר את העניין בכי טוב!".
ככה עברו על המוזג ימים של ריב ורוגז, ובביתו אין שלום ושלוה, והנה חלפו ימי היריד והעשיר קיים את דבריו, בטרם דרכו רגליו על מפתן ביתו, סר אל הפריץ דיבר איתו בעניין ודבריו מצאו מסילות אל לבו של הפריץ. כאשר יצא העשיר מבית הפריץ, שלח הפריץ לקרוא למוזג, וחידש עמו את חוזה החכירה לעוד עשר (10) שנים!. נו סוף טוב נכון? יופי.
לימים נפטר העשיר והלך לעולמו, ולילה אחד בא העשיר בחלום הלילה אל רבו בעל הב"ח
ואמר לו: "באתי אליך מורי ורבי לספר לך איך קיבלו את פניי בפמליא של מעלה אחרי מותי, בבואי שמה מצאתי שמה כמה נשמות מרחפות ומחכות לי ליום הדין, ביניהן שתי נשמות שהכרתי עוד בעולם התחתון, הנשמות היו של שני קצבים, שהאכילו רחמן לצלן נבלות וטרפות את בני ישראל בעיר קראקא ימים רבים, אחד מהם בא אליך מורי ורבי עוד בימי חייו, והתוודה על עוונו וביקש ממך תיקון ודרך תשובה.
-    "נכון!" אמר הרב: "אמת ונכון הדבר, אחד מהם חזר בתשובה שלמה, השני לא התחרט ומת בטרם חזר בתשובה".
המשיך העשיר את סיפורו: "פתאום שמעתי קול מכריז בכול העולמות: "פלוני בן פלוני יבוא לפני בית דין של מעלה!",
והנה נכנס האיש, וכלבים עזי נפש אצים מורצים לפניו ומאחוריו במהומה של הנביחה
והם טוענים: "האיש הזה השיג את גבולם! וגזל מהם הכלבים את הנבלות והטרפות שהם מנת חלקם מן התורה מימות עולם ומכר אותם ליהודים".
פתאום הושלך הס, בת קול יצאה והחריזה בחרדה: "טיפה סרוחה! איך לא פחדת מפני יום הדין! איך העזת את פניך להאכיל את בניי נבלות וטרפות!?"
הקצב היה נבוך ומבוהל ולא ענה מאומה, תוך כדי דיבור אחזו בו והשליכוהו לתוך עמקי השאול, והוא נאבד מתוך הקהל ואיננו!
ואחר כך הכריזו שוב: "פלוני בן פלוני יבוא בפני בית דין של מעלה!",
נכנס חברו בפחד וברעדה, ועמד לפני בית הדין,
ונשמע קול קורא בכעס ורוגז: "טיפה סרוחה! איך לא פחדת להאכיל נבלות וטרפות לבניי?!"
עוד לא גמרו את השאלה, נשמע קול דממה דקה, והנה בא מלאך מליץ אחד, ובידו מגילה ובא פסק דין מבית דינו של הב"ח ועדים מעידים שקיים זה את כל מה שכתוב במגילה הזו. פרסו את המגילה
וקראו בה כדברים האלה: "פלוני בן פלוני שהאכיל נבלות וטרפות לעם השם חטא בכפליים, חטא לקב"ה וחטא לבריות! במה חטא לבריות? גזל את הרבים, לקח מחיר של בשר כשר בעד בשר של טריפה, ואין לו תקנה אחרת רק להקדיש את כל נכסיו לצורכי הרבים. ובמה שחטא לקב"ה - עליו רק להסתפק רק לאכול לחם צר ורק מים לחץ! ואם יקיים זאת ושב ורפא לו! והעדים מעידים שמאותו היום ואילך, הקדיש הקצב את כל נכסיו לצורכי הרבים, נשאר בעירום וחוסר כל, כילה את ימיו בצומות ותחנונים בפני האלוקים, ולאחר הדברים האלה לקחו את האיש והובילו אותו להיכל בעלי התשובה!".
למי שלא יודע, היכל בעלי התשובה - הוא למעלה מהיכלם של הצדיקים.
"מיד אחריו נקראתי אני לבוא אל המלך, כאשר שמעתי את שמי יוצא מפורש מפי הכרוז, התחילו ארכובותיי דא לדא נקשן, אולם חסדי השם היו עלי, ויצאתי זכאי בדין, ותכף באו מלאכי שלום, והוליכו אותי בקול רינה ושירה להיכלי אשר בגן עדן. שערי גן עדן נפתחו לפניי באורה ושמחה, וריח ניחוח עלה באפי שאין לשער אותו, טעם כזה לא טעמתי כל ימי אותי בעולם התחתון, והיה כאשר דרכו כפות רגליי על סף שערי גן עדן, והנה ראיתי מלאך אחד פוסע פסיעות קטנות לקראתי, גונח ומתאנח, והוא ניגש אלי וניצב לי לשטן לי בדרך,
ואשאל אותו לאמור: "מי אתה? ומה עשיתי לך שאתה בא לחסום את הדרך בפניי?"
ויען המלאך ויאמר: "אמת ונכון שעשית טובה ליהודי המוזג ההוא, אך אינך יודע כמה דמעות נשפכו בגללך בטרם בוא הישועה, כמה מריבות וקטטות היו בין בני הזוג, עד אשר הלכת לפריץ, דע לך, שכול המעשים האלה בספר נכתבים, והם דורשים מבית דין צדק ומשפט לדון אותך על כך!".
אז אמרתי לו: "הלא לא עשיתי זאת מרוע לב, אלא כדי להציל את כספי! ולולא נסעתי ליריד הזה הייתי מפסיד את הוני!"
אך טענותיי לא הועילו, החזירוני עוד פעם לפני דין של מעלה, ולאחר דין ודברים, הוציא בית הדין פסק חדש: שעלי לשבת בשערי גן עדן ולא להיכנס פנימה, כמספר הימים אשר המתין המוזג עד שובי מן היריד בלייפציג. עוד לא כילו לקרוא את פסק הדין, ושני מלאכים קלים נגעו בי והביאוני אל שערי גן עדן, כמה ימים ישבתי שם? לא אדע, אך לי היה דומה כאילו אני יושב שם ימים ושנים! וגדול היה צערי בימים ההם, צער שאין לצערו במילים, כלתה נפשי בכול רגע ורגע אל מקום מנוחתי, שראיתיו מרחוק ואליו עדיין לא באתי".
זה היה המעשה שהוא סיפר בחלום לב"ח, למחרת סיפר הב"ח את החלום בפני קהל ועדה
ואמר: "שמעו וראו, עד כמה צריכים להיות בני אדם נזהרים בכול מצווה שלא להחמיץ אותה, ועל אחת כמה וכמה שבין מצוות שבין אדם לחברו, כגון צדקה וגמילות חסדים, שחיי בני אדם תלויים בהם, ותמיד צריכים להיות מן הזריזין המקדימין למצוות".
רבותי! פה רואים שהאולם היה צריך להיות מלא, יש רק שליש (1/3), למה חסרים שני שליש (2/3)? כי יש רשעים ארורים שקרעו מודעות כדי לבטל את ההרצאה במשך ימים רבים, והם מתועדים, אז במקום מצוות הם עשו עבירות, הם "מומרים להכעיס", ודינם כאפיקורסים, ועובדי עבודה זרה, עוקרי התורה, וכמובן שמן השמים ישלמו להם, שהרי הנה, אדם שעשה טובה והציל את הפרנסה של המוזג, אבל בינתיים נגרם צער בהמתנה, והוא לא רצה להפסיד את הונו. ואלה רשעים הולכים, גזלנים! קורעים כסף שאנשים השקיעו, אנשים שרצו לזכות את הרבים, מי יודע? אולי מגיעים עוד שני נשמות לפה והיו חוזרים בתשובה,
ואת זה יטענו בבית דין של מעלה: "כל מה שבטלתם ועקרתם - על צוואריכם!".
אתם מתארים לכם איזה עזות פנים, זה לא חילונים, חילונים לא היו קוראים מודעות אף פעם! היו באים להפגין, היו צועקים, היו מפריעים, לא קורעים ואלה אפילו בשבת קורעים!! אתם מתארים לכם כזה דבר? מה נעשה? רבותי! הגאולה מתעכבת, היא היתה יכולה כבר לבוא, אם היו כולם מתאחדים לעשות את רצון הבורא, אבל יצר הרע אלוף העולם! "הפרד ומשול", והוא ידע לקחת דוקא את הדתיים, דוקא את החרדים, שהם יעקרו את התורה, ואז זה כבר הופך להיות "מצווה"! אבל "משלמים" עליה בגדול. עד כאן רבותי! ומארגני הערב הזה שארגנו אותו מחוץ לארץ מארצות הברית, הם שומעים אותנו כרגע, ואמרנו שהערב נתרם על ידי סימה בת מרים, בהודיה להשם על שניצלה, וחזרה לחיים מתוך בריאות והצלחה רבה, אז הם רוצים לדבר ולספר את הסיפור בשידור ישיר ואני מקווה שהם בתוך רגע יצלצלו, ובינתיים נשמע קצת ניגון...
כבוד הרב מברך שהכול נהיה בדברו.
ערב טוב
ערב טוב כב' הרב,
{האשה שארגנה את ההצאה של הערב מדברת בשידור ישיר בהרצאה}
........ בזכות הברכות שלך ניצלתי ממות ממש, .......
הרב: רגע רגע..... הלו לא מובן, אל תצעקי, דברי לאט, ויותר רגוע מהתחלה בלי לצעוק כי לא מבינים מילה.
האשה: סליחה, אז אני רוצה לספר .....שאני עושה שערי תשובה, שמעתי אותך תמיד ממליץ לאנשים לקרוא "שערי תשובה" לאנשים שיש להם בעיה, אז אני התחלתי ממש לרעוד רעדה שאי אפשר להבין את זה, זה נמשך אצלי בבית 9 ימים עד שהבנו שאני צריכה להתאשפז בבי"ח, במשך הזמן השה הבת שלי התקשרה אליך לבקש סגולה לברכה התקשרה גם לרה קנייבסקי שיתן סגולה לברכה, לבריאות שהפנה אותה לגבאי שלך הרב קנייבסקי שליט"א, והתקשרה לאשתך היקרה הרבנית אורה הצדיקה שהרגיעה אותה. כברתי תהליך ארוך של שיקום, וכמה ניתוחים כדי להוציא אבנים מהכליות, אני רוצה להגיד שאבנים בכליות זה דבר מאוד מסוכן ויכול להרוג, וצריך לטפל בזה ולא להזניח. אז הם גרמו לי לזיהום בדם, ובזמן הטיפול בבי"ח בטיפול נמרץ אתה ברכת אותי וידעתי שקיבלתי את הברכה ממך ושאני יכולה להתמודד עם זה, ובאמת ככה היה, יצאתי מזה בשלום ובהצלחה. פשוט נשאר לי עוד אבן אחת בתחתית של בכליה ורציתי להוציא את זה, אז הבן שלי התקשר אליך לפני כמה ימים ואמרת לו לפני שבועיים הבן אומר, ואמרת לו תשלמו 1180 שקל ונתת את הברכה ושלא תצטרך ניתוח. פה לעניות דעתי לא התייחסתי לזה שאני לא אצטרך ניתוח, אמרתי לעצמי זה לא יתכן זה נגד הטבע, זה נגד הטבע, ובאמת זה היה ממש נס, הלכנו לניתוח והרופא יצא ואמר לא היה שום אבן חיפשתי בכל הכליה, יש שם חמש חדרים הסתכלתי בחדרים ולא מצאתי שום אבן. ובאמת הברכה שלך הברכות והברכה האחרונה שלך התקיימו, עשית לי נס משמים, ואני רוצה להודות לך מאוד ולאשתך היקרה, ממש רבנית רחמניה, היא מחזקת ומעודדת, וזהו זה.
הרב: אשריכם, תמשיכו לעלות מעלה מעלה, תבטחו בהשם יתברך, ותראו נפלאות.
האשה: תודה הרב, הרב אני רוצה להגיד לך שאתה ממש קדוש,
הרב: יהי רצון
האשה: ואתה מחזק את כולנו, ובעזרת השם אנחנו עושים גם עליה לישראל, בזכות כל מה שאתה אומר לעם ישראל שזה זמן קשה, אנחנו מאמינים ומפחדים ועושים עליה
הרב: ברוכים תהיו מחכים לכם.
האשה: שיהיו בשורות טובות, שיהיה לך בריאות ושתעלה רק מעלה מעלה ואיתך כולנו יחד.
הרב: אמן ואמן ברוכים תהיו. במייל ששלחתי להם כתבתי שהאבן תצא בלי ניתוח, וברוך השם נפלאות הבורא כן רבותיי למי שיש שאלות בבקשה. תן לגברת שמה למעלה, למעלה למעלה.
ש: יש ליש אלה, ובקשה לברכה, שמעתי שיש בעיה בשימוש בחשמל בשבת,
הרב: לפי החזון איש כן,
ש: כאילו חשמל מחב' החשמל
הרב: לפי החזון איש כן, ויש פוסקים שאומרים שאין בעיה, אחד שזה לצורך חולים כו' וכו' אז זה מותר
ש: אפשר ברכה לזיווג?
הרב: את שומרת מצוות?
ש: כן
הרב: תקבלי עלייך ללמוד חצי שעה שערי תשובה של רבינו יונה במשך שלושה חודשים רצוף בכול יום בלי הפסקה, ובזכות זה תזכי לזיווג הגון מהרה.
ש: תודה, השם תובל בת ציפורה
הרב: ברכתי, אם מדברים עם האדם לא צריך להזכיר את שמו. בחורצ'יק שמה תן לו, למה אחד מסתובב למה לא שניים? איפה השני עם המיקרופון?
ש: ערב טוב כב' הרב
הרב: ערב טוב,
ש: רציתי לשאול בשנה הבאה בעזרת השם אני רוצה להיכנס לישיבה קטנה, ורציתי לשאול איזה ישיבה הרב ממליץ.
הרב: אני לא מכיר פה באזור אבל צריך להתייעץ עם אלה שמכירים,
ש: זה לא חייב להיות פה באזור
הרב: תתייעצו עם הרב שאתם יודעים שאני מפנה אליו והוא ידריך אותכם, יש לו יותר ניסיון ממני,
ש: תודה כב' הרב
הרב: לשבת לא קופצים יושבים, תרים את היד אתה, תרים את היד, תעמוד תעמוד, תן לו, קח קח, קח את המיקרופון
ש: ההרצאה על הנושא של גוג ומגוג, אנחנו לא שמענו כלום על הנושא הזה
הרב: חיכיתי שתשאל עכשיו אני אגיד לך, שב, אני שמח שגוגו ומגוג הביאו אותך, אני מקווה שזה לא יזקף להם לזכות.
מכול מקום אמרתי כבר בתחילת השנה שהשנה אני התפללתי וביקשתי מהקב"ה שמלחמת גוג ומגוג כבר תחל, והסברתי כבר בהרצאה הקודמת שאנחנו מתפללים ואומרים כל הזמן: יתגדל ויתקדש שמיא רבא, אלפי שנים, יתגדל ו..... מזה? למה אומרים יתגדל ויתקדש שמיא רבא, יש פסוק: "והתגדלתי והקדישתי ונודעתי לפני גויים רבים וידעו כי אני השם" זה פסוק שאחרי מלחמת גוג ומוגוג, שילחמו הגויים אלו באלו כמו שאנחנו רואים, ובסוף יבואו כולם על ישראל, וימותו על הרי ישראל, ויקברו בקדמת הים, וימותו שני שליש מן העולם, למעלה מארבע וחצי מיליארד בני אדם, כמו שאתם רואים שרוסיה מיימת באטום כל יום, וכמו שאתה מבין והעולם מתכונן, ודיברו "מלחמת עולם שלישית" זה כבר נפוץ, מדברים ע"ז כאילו, השאלה זה רק מתי כאילו, ואחרי שיהיה גוג ומגוג והקב"ה יפרע מכול הגויים שהרגו וטבחו ושדדו ועשו את כל הצרות לעם ישראל במשך כל הגלויות 2000 שנה, והוא ייפרע מהם הקב"ה, הוא בעצמו ובכבודו, אז תתגלה מלכותו בכול העולם כולו, ואז יתגדל ויתקדש שמו הגדול בכול העולם, וכולם ידעו את השם למקטנם ועד גדולם, והיה השם אחד ושמו אחד.
אין לך זמן שאנחנו יותר קרובים ורואים בעין ובפיהם של המנהיגים העולמיים שכולם מדברים על גוג ומגוג, כולם מדברים, וכתוב שהמלחמה תהיה בין הנצרות לבין האיסלם כמו שאנחנו רואים עכשיו, ואחרי זה תהיה מלחמה בינם לבינותם ובסוף הם יבואו כולם עלינו, כי אנחנו נהיה ביניהם הנאשמים והאשמים בכול הקלחת הזו, אבל זה כיוון שהשם ימשוך אותם אל הרי ירושלים כמו שכתוב: "ואספתי את כל הגויים למלחמה" ואז הקב"ה יעמדו רגליו על הר הזיתים, והר הזיתים יבקע, תהיה רעידת אדמה 10 בסולם ריכטר, והקב"ה יטפל בכולם כמו שהוא יודע צ'יק צ'אק, ואחרי זה ניגאל.
אז אנחנו כבר 2000 שנה גלות, וממתינים וממתינים וממתינים וממתינים, ואנחנו הכי קרובים לזה, התפללתי לקב"ה שכבר הקב"ה כבר יתחיל, ואנחנו שומעים את הביטויים, שומעים את הכלים, רוסיה מתהדרת שיש לה פצצת אטום שהיא פי 20 אלף מירושימה ונגסאקי, פי 20 אלף, אתם מתארים לכם מזה יכול לעשות? ולאלה יהיו שמונת אלפי טילים כאלה, ולאלה יש 10 אלפים טילים כאלה, ולאחרים יש כמה מאות וזה רק ללחוץ: טז טז טז טז טז כל הקודם זוכה, זה מה שהולך להיות! והכנו לפני כמה שנים את הסרט "מלחמת גוג ומגוג" הוא נמצא באתר "שופר . טי וי" אפשר לראות שם: איך זה יהיה, כל כלי המשחית הובנו רק לעיתוי הזה, ואנחנו מחכים.
עכשיו מי שרוצה להינצל מיהודים אז כתוב לו: "שהרוצה להינצל יעסוק בתורה ובגמילות חסדים, אבל זה לא מספיק וצריך לדעת "שבהר ציון תהיה פלטה והיה קודש", ההצלה הגדולה תהיה דווקא בישראל. והזהרתי לפני מספר שנים שנסעתי לחוץ לארץ במיוחד, להגיד לכול יהודי הגולה-עלו לארץ, כי האטישמיות תגדל, ויום אחד ייסגרו גם השערים ולא תוכלו לצאת, ולזהות יהודים זה לא בעיה ואני גם לא רוצה לתת עצות. אבל מקום אנחנו רואים שבכול מקום האינטימיות גדלה, גם האחוזים והנתונים המתפרסמים מעידים על כך. המצב לא טוב הוא הרי אסון, לא יודעים. טראמפ – במשפט אחד הוא יכול להדליק את העולם, משפט אחד. היום הוא הוריד את המניות של התרופות כי הוא אמר מילה, אתמול הוא אמר משהו על סין-כבר מתחיל משהו להיות..... מחר הוא יגיד על פוטין, מחרתיים הוא יגיד על, הוא לא יכול כל יום בלי שיעבור שיכתבו עליו כול העיתונים בכול כותרות, הרי הוא בא "מהמדיה" והוא איש שיווק, הוא יודע איך לשווק את עצמו, הרי הוא שיווק את עצמו עשרות שנים קודם, עשרים שנה קודם הוא כבר התחיל לשווק את עצמו, והנה הוא הצליח, ואדם כזה שלא בוחל בכלום הוא אומר את האמת בפנים, הוא דיפלומט כל כך, אפילו שמנסים להסביר תשמע-אל תגיד ככה, זה יכול לסבך זה יכול... לא מעניין אותו, משהוא רוצה הוא אומר, אבל לא כולם אוהבים את זה, טראמפ טראמפ יו נו הוא איס טראמפ? דה נקסט פרזידנט אוף אמריקה, כן, והבחור לקח את שר ההגנה שיהיה לידו שקוראים לו "כלב משוגע" שגם הוא אומר מה שיש לו להגיד, והוא מסוכן מאוד, ושניהם ביחד זה משהו שהולך להיות מעניין,הוא אומר שהפרויקט שלו זה לבטל את כל הטרור מן העולם, הוא גם ימנע בגירה של מוסלמים מארצות שלא יודעים בדיוק מה הכוונות של הבאים, הוא עומד ע"ז שיבנה את החומה במקסיקו, ועוד כמה דברים, את כל חוק הבריאות של אובמה הוא הולך להוריד, בקיצור הוא הולך לבטל הרב דברים להוסיף הרבה דברים, הוא בא מעולם הביזניס הוא רואה ביזניז עכשיו, זה ההזדמנות של חיים, מזה להתעסק במיליארדים, הוא יכול להתעסק עכשיו בטריליוני טריליונים, ווי ווי ווי מה שהוא יכול לעשות והבן אדם לא בוחל בכלום. ויש מולו פוטין גם מאן דאומר, והוא גם לא פוחד ולא אכפת לו, והוא כבר מבין שמלחמה קרה הם כבר עברו עכשיו, חזרו למלחמה הקרה וכבר עוברים למלחמה החמה עוד מעט, כי הוא מזיז כוחות והוא מזיז טילים גרעניים, ועושה כל הפוזות שצריך לעשות, ורואים מה עושה בסוריה, אמר שהוא יוצא משם- חזר בגדול, המילה שלו לא מילה, והוא משטיח שמה שחלב את כל המורדים והאזרחים, והילדים והקטנים, ואין מי שיגיד לו מה תעשה ואין מי שיאמר לו מה תפעל, וטראמפ מפסוט מה אכפת לו שיעשה את העבודה.
וככה זה הולך זה יבוא להתנקשות, זה אי אפשר שהאנשים האלה יהיו תמימי דעים עד גבול מסוים, אבל פוטין מאוד פגיע ואם פוגעים בכבוד שלו-ה8וא מוכן לפרק את העולם בשביל זה. וטראמפ הוא גם כן לא אחד קטלה טניה, הוא גם כן אדם ששומר על הפרופיל שלו, הוא קילל מספיק את קלינטון, לא בחל יהיה מעניין. אני מקווה שגוג ומגוג יהיה סון-מהר, אוקיי הנה אתה רואה ברקע? זה השרפות אתה רואה במסך, זה הסרטון על הפצצה ומה שהולך להיות בגוג ומגוג, יש סרט שאתה יכול להיות הכול את התסריט מוכן וגם איך נראה כדור הארץ מבחוץ כשנופלים כל האטומים מכל המקומות, איך נראה כדור הארץ, יבבי אתה יודע מזה להישאר פה? יבביי, לא פשוט.
ראית כמה שריפות היו בחיפה-אי אפשר להשתלט, על טילים מהחיזבאללה מה תעשה? אלף טילים ביום לפחות, ואם יהיה פצצות אטום יאחלאולאו. רק מי שיהיה לו זכויות! "יפול מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש" אתם שומעים! "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע- אם אתה עימדי, כי אתה עימדי" זה אם אתה עימדי, אם אתה עימדי גם בגיא צלמות, כולם מתים אתה יכול ללכת לא יקרה לך כלום. הקב"ה מחליט מי לחיים ומי לא.
לפני כמה ימים, מטוס, בגלל חיסכון בדלק-התרסק, נבחרת שלמה מתו, והשם החליט ששני השוערים יישארו בחיים, ושוער שלישי לא יעלה למטוס. נו למה הוא בחר את השוערים דוקא? אני לא יודע, אבל רואים את מי שהוא רוצה הוא משאיר, ואת מי שהוא לא רוצה הוא לא משאיר, ואפשר להיות בתוך התופת ואפשר ליפול מהשמים-ולהישאר בחיים! זה לא מובן, אבל מי שמאמין ובוטח בהשם זה לא מובן, "כי ברצונו חיים" רק ברצונו חיים. אם כן, זה בתמצית, באריכות- תראה את הסרט "גוג ומגוג".
שאלה נוספת, רק רגע חזג'ורי בסטרי, תן לבחור, פה עם הג'קט הכחול תקום,
ש: ערב טוב כב' הרב
הרב: ערב טוב,
ש: הייתי רוצה לקבל ברכה לחזרה בתשובה לי לאשתי,
הרב: או איזה יופי סוף סוף יהודי רציני, מה השמות? מה השמות שלכם?
ש: אני לניניה מלכה והיא גילה,
הרב: חנניה מלכה בן? שלום ושושנה והיא? גילה בת שרה ירחמיאל, השם יזכה אתם לתשובה שלמה- אמן! לבריאות והצלחה- אמן! לשמחה נחת ושלוה-אמן! ולהעמיד דור ישרים יבורך-אמן!
ש: תודה כב' הרב,
הרב: רוצה ציצית רוצה ציצית כבר,
ש: בכיף, ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שהחיינו והגיענו לזמן הזה- אמן!!
הרב: כך, כל לאשתך, קח כיפה, לילדים? בן כמה הוא? קח לבריאות. עוד מישהו רוצה ציצית? עוד מישהו רוצה ציצית? בכבוד בא, בואו בואו בואו בכבוד.
הרב: תן לגברת שם באמצע תן לגברת, אני ראיתי אותך, תן לגברת שם באמצע תעמדי רגע מיקרופון,
ש: ערב טוב כב' הרב,
הרב: ערב טוב,
ש: רציתי שתברך לאחותי שקיבלה אירוע מוחי, וגם רציתי שהילידים שלי יחזרו בתשובה.
הרב: בואי נתחיל עם הילדים שלך,
ש:וגם זוגיות,
הרב: למי לילדים,
ש: אני חזרתי בתשובה מלאה ועשיתי צום 40 יום,
הרב: אשרייך,
ש: ולא אוכלת בשר וזה...
הרב: אשרייך,
ש: וגם בחתונות אני לא אוכלת,
הרב: אשרייך,
ש: אני הולכת וחוזרת ולא מעורבב גם,
הרב: יפה מאוד יפה מאוד,
ש: משתדלת אבל הילדים עדיין לו אבל,
הרב: השם יזכה אותך שהילדים יחזרו בתשובה וימצאו זיווגים הגונים.
ש: אמן.
הרב: אחותך היא דתיה?
ש: היא שומרת גם היא לא אוכלת את הבשר ו.......
הרב: תגידי לי משהו היא הולכת בצניעות?
ש: כן,
הרב: מה השם שלה?
ש: אהובש בת אריטי
הרב: השם ירפה אותה ברפואה שלמה מהרה אמן!
ש: וגם לי ובעלי
הרב: תזכי את ובעלך לכול טובה וברכה. תודה. תעבירי לאשה ליד הילד, תודה, קח את המיקרופון ממנו,
ש: ערב טוב כב' הרב,
הרב: ערב טוב,
ש: אני ..... לבוא להרצאה שלך כי בדרך כלל אני רואה את ההרצאות שלך דרך מחשב קרוב ל- 15 שנה, היו אומרים לי תיזהרי מהרב הזה. הוא בן אדם שמכניס לדיכאון, הוא בן אדם שמאיים וכול מיני שמועות וזה... ואני אמרתי מה שטוב לי מה שרע לי אני עושה לעצמי אף אחד לא יכול להגיד לי חוץ מההורים שלי, זה אחד והקב"ה והייתי אז חילונית, ואז היה אז את התוכנית של עובדה, ואמר שלי אומרת לי את רואה והם צודקים וזה... ואני אומרת לה אמא הם לא צודקים, זה רב שכאול מה שהוא מוציא מהפה שלו זה אין זה לקדושה, והיא אומרת לי לא.... ואני מבחינת כיבוד הורים אני לא מתווכחת סותמת את הפה שלי עושה מה שטוב לי, והמשכתי לראות אותך.
בא איזה קטע כעבור אולי כשנה וחצי הלכתי לבטוח לאומי היה צריך להגיע לי הנחה של ארנונה, קרוב לכשנתיים וחצי שהפסקתי לשמוע את ההרצאות שלך בגלל האנשים האלה, וכול הזמן היו אומרים לי לא, לא מגיע לך לא מגיע לך, למה אני אם חד הורית יש קצבת נכות למה שלא יגיע לי? לא מגיע לך לא מגיע לך לא מגיע לך, והתחלתי להגיד רגע למה הפסקתי לשמוע את ההרצאות של הרב אמנון יצחק? אני אחזור לצפות בחזרה, מה אכפת לי מה אני מפסידה? אני לא מפסידה שום דבר, התחלתי להגיע להרצאה של כשרות, של מצב של כשרות שדיברת שזה של נבלות וטרפות והכול, ואני כביכול מה שאני אומרת שומעת ומשתדלת כמה שפחות להימנע מקטע של מריבות, בעניין של לתת לילד לתת לו בשר כי יש לו בעיות בכדוריות הדם, והוא סבל מאורטיקריה, ועבר הרבה מאוד טיפולים, ומה שהאשה אמרה לך על האבני בכליות זה יכול בעתיד מה שהיה לו בתוצאה, ואני הפסקתי, בשר ועופות, ואני אמרתי כל בריאות של כל בן אדם לא תלויה ברופא תלויה רק בקב"ה, אם הקב"ה ירצה לילד שלי בריאות הוא יתן לו, וזה הכול ואני אמרתי מהיום ואלך אני לא אוכלת בשר
הרב: ועופות
ש: הפסקתי, שמעתי את ההרצאה שלך והפסקתי. עכשיו אני לא מבינה הגעלה מה הגעלה אני לא מבינה בדברים האלה, זרקתי את הכול לפח
הרב: כל הכלים
ש: כל הסכינים כמה שעלה לי קרוב 3000 אלף שקל זרקתי הכול לפח
הרב: אשרייך לחיי העולם הבא,
ש: אמרתי אני קונה הכול חדש, קניתי הכול חדש וגם עשיתי טבילת כלים...... לא קשור. באתי לביטוח לאומי בפעם השניה ולארנונה מחלקת מים, ישבתי בכיסא קרוב אולי חצי שעה המנהלת אמרה תשבי, לא הבנתי למה אמרה לי תשבי, אנחנו צריכים להגיע לאיזה מנהלת ראשית שאנחנו צריכים לשאול אותה לגבייך, טוב ישבתי, באותה חצי שעה שישבתי נזכרתי היה איזה הרצאה שבן אדם משהו על ברז, שאמר יחזיר..... ובזכות הרב אמנון יצחק הוא יחליף לי את הברז, היה איזה הרצאה להברז הזה, אמרתי אני יוציא את השם שלך ומי יודע, ואיך שאמרתי "הקב"ה בזכות הרב אמנון יצחק יתן לי הנחה לא במלואה כי זה אסור במלואה, לפחות את ה- 80/60% הנחה בארנונה. כעבור 3-4 דקות המנהלת קוראת לי, היא אומרת לי יש לך קרוב ל- 80% הנחה בארנונה ו-80% והנחה של מים, על כל ....... של כל הבנין, ושאלי מה עם החוב שהצטרף לי קרוב ל- 3.5 אלף שקל? היא אומרת לי זה יורד לך מהחשבון הכול בזכותך.
הרב: אשרייך תהיי בריאה, מה עם הילד אבל?
ש: יש לי שאלה, אה מה שלום הילד? הוא מגיל שנתיים וחצי סבל מאוצי קריה רגשית גבוה בדם, ואחרי כ- 3.5 שנים זה ילד שבא לי בברכה, אני לא הייתי שומרת שבת
הרב: בן כמה הוא?
ש: היום הוא בן שלוש וחצי
הרב: מה השם שלו?
ש: ראובן חלפון
הרב: ראובן חלפון בן אסתר, השם ירפא אותו ברפואה שלמה מהרה, ותזכי לקבל אותו בריא ושלם, מדבר והולך בלי שום הבטחות של רופאים לשלילה
ש: אמן!! רק יש לי שאלה קטנה אם אפשר? יש לי וויכוח עם אמא על עניין של מחפוד, עכשיו יודעת שאני לא אוכלת, אני התחלתי עד אתמול ולא הכנסתי שום דבר באמת אמרתי עד שאבוא להרצאה שלך, ותגיד לי מה עושים, כי אני שכיבוד אב ואם חלק מעשרת הדברות
הרב: תצילי את ההורים, תגידי להם לזרוק הכול מהמקרר לכלבים מחר בבוקר
ש: לא זה אני היא מכריחה אותי לקנות לילד
הרב: את לא יכולה לשמוע לה בדברי איסור, אין שומעים להורים בדברי איסור אפילו באיסור דרבנן כל שכן אם זה איסור דאורייתא, יש מישהו עכשיו שכותב ספר עליו עם כל הראיות והעובדות והסרטות והקלטות והכול כבר למעלה מ2.200 דפים, בשביל להוכיח עד כמה האדם הזה חטא והחטיא את הרבים.
ש: עכשיו יש לי שאלה שאני לא יודעת אם אתה תוכל לענות עליה כי הרבה ניסו ולא ידעו, עכשיו הוא בא בגירושין, עכשיו כביכול אני רואה אבא הוא אפיקורוס, חלקם מכירים פה אותו,
הרב: לא משנה כן,
ש: ועכשיו אני כביכול נתתי לאבא הזה לראות את הילד, הוא לא רצה לראות אות בהתחלה את הילד
הרב: טוב בואי לא נכנס לפרטים אישיים, אני אתן לך טלפון
ש: רק שאלה, בגלל שהוא בא בגירושין הרב של העיר פה אמר לי בגלל שזה שלוש חודשים הפרש בין הלידה לגירושין הוא עומד אני עדיין נשואה אליו כשל "היה" ואם אני רוצה להתחתן שוב.
הרב: אתן לך טלפון של רב שתשאלי אותו ויגיד לך מה דינך ומה עליך לעשות, תן לה את הטלפון שלהם. שיהיה לך בהצלחה בעזרת השם.אמן!!
תן ליהודי פה שורה ראשונה, תעמוד בבקשה
ש: ערב טוב כב' הרב, אפרופו דיברת על גוג ומגוג שתי שליש מן העולם ימותו וכול זה, זה לא קשור לשאלה שלי לגוג ומגוג, יש לי שאלה שאני הכרתי וניסיתי לשאול אנשים ולא היה לאף אחד תשובה, זה גם.... ברגשות של אנשים, בבית קברות שמים אבן על המצבה, ואני נלחמתי שלא ישימו, נלחמתי נגד המשפחה ואנשים כל מיני גם דתיים, אין לי מושג אם יש לזה מקור או שזה עבודה זרה כמו פרחים, מה כב' הרב אומר על דבר כזה? יש מצוה להוריד מקברים לשים או לא לשים? זה מאוד מעניין אותי
הרב: כתוב בספרים שבאים לבית הקברות ורוצים לקרוא לנשמה שתגיע- אז אומרים הברני תורם פרוטה או כמה שתורם 10-20-100 שקלים, לטובת נשמת פלוני אלמוני, ואז נשמות שהמצאות שמה יכולות להזעיק את אותה נשמה, בינתיים שמים אבן על המצבה, הנשמה מגיעה לשמה ממתינים קצת, ואז אם היא מזדמנת לשם היא נמצאת שמה אומרים מה שרוצים להגיד, אם הולכים לקברי צדיקים קוראים פרקים או מתוך ספריהם וכו', ואחרי זה כשמסיימים את הכול מורידים את האבן בחזרה, זה המסלול שכתוב בספרים ואין בעיה לשים את האבן לא כמטרה לשים כמטרה לשים עד שגומרים את הבקשה ואחר כך מסירים. תהיה בריא ש: תודה רבה
הרב: תן לבחור פה בשורה שניה
ש: ערב טוב כב' הרב
הרב: ערב טוב
ש: יש לי שתי שאלות אליך, אני ב"ה שלוש שנים בצבא, ויש לי שאלה לגבי הציצית, אני מתחיל לשים ציציות בפנים האם אני ממשיך לנהוג ככה או להוציא בחוץ?
הרב: יש שאומרים כך, ויש שאומרים כך, למה החלטת להחליף?
ש: כי ראיתי את הרב שלי שם בפנים,
הרב: הבנתי, אני גם הולך עם הציציות בפנים אין לי אפשרות, אתה יודע עם שמלה זה קצת קשה, אבל מכול מקום אם תעשה כך או תעשה כך-אין שום בעיה.
ש: יש לי עוד שאלה, אני יודע שאני ......
הרב: בעיקר שתכוון הציציות כן, "וראיתם אותם וזכרתם כל מצוות השם"
ש: אני יודע שענית על השאלות הרבה פעמים, זה שאלה קצת קשה שהרבה מבקשים ממני לשאול אותך זה לגבי "פגם הברית" מה האיסור בזה?
הרב: עכשיו הוצאתי סרט בדיוק בימים האחרונים שמדבר רק על הדבר הזה, תראה אם תוכל להראות את זה בשקופית גם תוכל לראות את זה בדיסק חדש של שלוש שעות שיש בו קליפים של 2-3-4 דקות קליפים קליפים של שלוש שעות כאלה משהו מדהים, בימים הקרובים אם זה יהיה כבר נמצא ניתן יהיה להשיג את בדיסקים אבל בינתיים יש את זה באתר בחינם, אפשר לראות ובתוך אלה יש גם את הסרטון הזה ואפשר לראות גם סרטון בנפרד על הנושא הזה נדמה כרבע שעה, לא מדברים ע"ז בדרך בציבור אבל אתה תראה שמה את הדברים וזה יספיק
ש: תודה רבה
הרב: כן, תן ליהודי שמה כן שרוצה לשאול הנה בבקשה, תן לו תן לו, תן לו קודם כן
ש: ערב טוב הרב
הרב: ערב טוב,
ש: אני מתפלל אצל הרב יניב בעכו, אני כל יום בא לבית הכנסת הראשון, ואף פעם לא מדבר בבית הכנסת אפילו הוא אומר לי בעצמו "כנפו תברך אותי" ואני מברך אותו, לפני ארבעה חודשים הלכתי..... על מעבר חציה ..... נתן לי מכה וברח, והרופא אמר לי לעשות ניתוח לברך, אם יעשה או לא יעשה,
הרב: מה אומר הרופא מה יקרה, אתה תוכל ללכת?
ש: אני רק עם הקטנועית אפילו לבית כנסת אני לא הולך יותר,
הרב: והניתוח להחליף את הברך?
ש: כן, להחליף כל הברך,
הרב: אה זה סיפור, אחר כך צריך שיקום חצי שנה בערך,
ש: כן
הרב: וזה טוב ל-5-10 שנים, וזה עולה כסף בטח מן הסתם,
ש: לא לא עולה
הרב: לא, ברך בחינם, אני מציע לך לשאול בגיל שלך את הרב פירר, הרב פירר, יש רב שהוא בקיא מאוד בהרבה דברים, ואם ממליץ לך לעשות, תגיד לו את הגיל שלך, ותגיד לו ממה אתה סובל, נגיד מסוכרת סובל מזה.... אתה צריך להגיד לו את כל הדברים, יש לך תיק רפואי שתוכל להציג הוא יגיד לך מה הסיכויים של החלמה, שזה יצליח..... אם יגיד לך תעשה ותחליט לעשות, קיבלת את העצה היותר הגונה.
ש: תודה רבה
הרב: תהיה בריא, תן ליהודי לידך,
 הנה הסרט אם אתה רואה "שמירה הברית" תראה לו עוד פעם את ההתחלה,
ש: ערב טוב כב' הרב
הרב: ערב טוב,
ש: רציתי שתי ברכות, ברכה לאמא שהיא חולת אלצהיימר וברכה בשבילי לזיווג
הרב: רק רגע, האמא דתיה?
ש: היא שמה כיסוי ראש אבל לא מקפידה מדליקה אור בשבת
הרב: היתה דתיה? יש איזה רגע שהיא מפוקחת? יש רגע שאם תגיד לך 2+2=4 ?
ש: אני לא יודע
הרב: אם תשאל אותה שאלה, מחשבה, זיכרון והיא תוכל לענות לך, באותו רגע להגיד לה: אמא אני מבקש ממך לחזור בתשובה שלמה על כל ממה שעשית כל החיים, אם היא תגיד לך כן אז אנחנו במצב טוב, ובעזרת השם השם יעזור שיועיל, מה השם שלה?
ש: ירושה בת ציפורה
הרב: ירושה בת ציפורה השם ישלח רפואה שלמה בתוך שאר חולי עמו ישראל מהרה
ש: אמן!
הרב: יש מחקרים עכשיו שמצליחים לאתר משהו לבודד משהו ולמצוא איך לטפל בדבר הזה לפחות לא לתת לו להמשיך, לעקב
ש: ברכה בשבילי גם לזיווג
הרב: אתה קובע עתים לתורה כל יום? לא,
ש: לא כל יום אבל קובע שיעור ב4.00 בבוקר שיעור זוהר ואחר כך תפילת הנץ.........
הרב: טוב אני רוצה שאתה תלמד שעתיים תורה כל יום, כל יום שעתיים תורה ברציפות, ובשעתיים האלה אתה תהיה בתענית דיבור, אתה לא מדבר בטלפון ולא עונה לאף אחד בשום עניין ולא מבקש שום דבר בשום עניין, שעתיים נטו לקב"ה כל יום שלושה חודשים כולל שבת וחגים חנוכה וכו', אם תעשה כן בעזרת השם זיווג הגון מהרה.
ש: אמן תודה לכב' הרב
הרב: טוב שאלה אחרונה פה לגברת באמצע כן, דרך אגב אלה שהגיעו לפה הערב יש להם זכות גדולה כיוון שהם נוטלים שכר כנגד כל אלה שלא הגיעו.
ש: כב' הרב יש לי שאלה, אני חזרתי בתשובה לפני חודש וחצי
הרב: יפה זריזה,
ש: ורציתי לשאול יש ויכוח לגבי המים שיש לי בבית, יש לי מי עדן גם אם אפשר להשתמש בו בשבת או שלא?
הרב: את מתכוונת מתוך מתקן כמו מתוך תמי 4?
ש: זה לא תמי 4 זה מי עדן
הרב: מי עדן, אני לא יודע איך המנגנון, אני מעדיף שלא תשתמשי אפילו אם יהיה היתר, אל תסתבכי עם זה,
ש: אוקי יש לי עוד שאלה, השאלה שיש לי קצת ויכוח
הרב: עוד ויכוח!
ש: לא, לא ויכוח כזה..... גרושה מותר לה לשים כיסוי ראש?
הרב: חייבת
ש: בסדר
הרב: אז אני אביא לך בבקשה,
ש: תוכל לברך אותי,
הרב: השם יזכך לזיווג הגון מהרה.
כל מי שרוצים ציציות כיסויי ראש וכיפות יבואו לקדמת הבמה.