סיקור ראש השנה תשפ"ו במחיצת כבוד הרב שליט"א בעיר התורה והחסידות בני ברק

בס"ד אנו ממשיכים בסדרת הכתבות על השבתות וחגי ישראל במחיצת כבוד הרב שליט"א ברשימת מעט גרגירים, חוויות ורשמי הוד! ראה כתבה ראשונה על הלו"ז בשבתות השנה (קישור) וכתבה קודמת סיקור שבת פרשת ואתחנן (קישור).

סיקור ראש השנה תשפ"ו

[הדרשות הנפלאות מפי כבוד הרב שליט"א ע"פ הספר הנפלא 'דורש טוב' פרשת נצבים]

חלק א': ליל יו"ט ראשון של ר"ה - הרצון

אדם צריך לעשות לו מטרה: לעשות רצון השם יתברך! כל מה שמפריע לו בדרך, לא להתעכב על זה ולא לפנות ימין ושמאל. לא לחשוב ש: "טוב... אז על הדרך אני אעשה כך וכך וארוויח כך וכך" כי אז זה מוריד אותו מהמטרה.

כשאדם פונה לדברים אחרים הוא לא ממוקד והוא מפסיד. הוא לא מתקדם. לדוגמא: אדם שדוהר על סוס וצועק: "דיו!" או "הויסה!" הסוס לא חושב על אפשרות ללכת למקומות אחרים, אלא ישר למקום שצריך!

הסוס לא חושב: "אולי בדרך אני אלך לחנות הזאתי ואני אקנה משהו... ואז אני אסתובב לכיוון ההוא ולאט לאט אחזור לדרך..." - לא! הוא הוא ממוקד! הוא מגיע למקום אחד!

לאדם בדרך כלל יש 2 רצונות והרצון שהוא יותר חזק הוא יותר גובר. העבודה של האדם היא להגדיל את הרצון הטוב על הרצון הלא טוב. שהרצון הטוב יהיה הכי גדול - יותר מ50%. שהרצון יהיה תמיד לכיוון הטוב - לדרך הטוב.

מסירות אחות אמיתית: סיפור אפרת והאח החולה

 היתה בחורה בת 24 בשם אפרת. לאפרת היה רק אח אחד, שניהם היו יתומים, ל"ע, אותו אח היה חולה בדמנציה רח"ל, לאחיה היה צורך בניתוח שקשור לכליות והיה צריך כסף בשביל זה.

אפרת עשתה מאמצים כבירים על מנת להשיג לאחיה את הניתוח ודיברה עם דוקטורים וכל מיני אנשים עד שלבסוף הצליחה ברוך השם. הדוקטור התפעל מדאגת האחות לאחיה.

נקבע מועד לניתוח. לאחר הניתוח, הדוקטור שאל את אפרת: 'מה שלום אחיה?' אבל היא אמרה שאין לה מושג כי הוא לא בקשר איתה. הדוקטור השתומם!

איך יכול להיות שהוא לא בקשר איתה?! הדוקטור יצר קשר עם אותו אח ושאל: 'איך הוא לא בקשר עם אחותו?!'.

האח הודה לדוקטור על כל הטיפול המסור שלו והסביר לו על עניין אחותו "ניתקתי איתה קשר כי אני מרגיש שהיא יותר מדי נכנסת לי לחיים... אין לי פרטיות..."

הדוקטור אמר לו "אתה מודה לי?! איך יכול להיות שאתה אומר דבר כזה?! אחרי כל המאמצים שלה והדאגה והמסירות שלה אליך ככה אתה מדבר?! אתה צריך להודות לה!!!"

הוכיח אותו הדוקטור והאח קיבל את התוכחת והתנצל בפני אחותו...

הנמשל: הקב"ה נותן לנו כליות בריאות. אבל לא רק כליות בריאות! אלא את כל הגוף בריא ואנחנו לא רק שלא מכירים לו הכרת הטוב אלא עושים חטאים והולכים נגדו! לפחות... לפחות... לא נחטא נגדו! ונוותר על החטאים!

תיקים פליליים; אדם צריך לדעת שכשהוא עושה חטאים הוא מכין לעצמו מלא תיקים פליליים... ואנחנו עוד מעזים ליהנות מהחטאים שלנו כשאנחנו מבינים כשיש לנו תיקים פליליים... אנחנו נהנים לרגע, אבל בסוף מצטברים מלא תיקים פליליים שנצטרך לתת עליהם את הדין. - זה לא פשוט בכלל.

כבוד הרב הקריא מהספר שערי תשובה של רבינו יונה מגירונדי זיע"א על חשיבות, מעלת, חובת ונחיצות התשובה.

בסוף דרשותיו של כבוד הרב בליל יו"ט ראשון סיפר אחד המתפללים: שהוא היה לוחם שנפצע בעזה ברגליו, והרופאים אמרו לו: 'אין סיכוי שילך'...

הוא הלך לאיזה רב שאמר לו: "אם תרצה באמת אז אין דבר שעומד בפני הרצון אתה תצליח ללכת"

אז הוא לא ויתר על הרצון והתאמץ עבור זה וברוך השם היום הוא הולך!!

חלק ב' ר"ה = יום הזיכרון = זיכרון העקידה

ראש השנה נקרא 'יום הזיכרון' ("זִכְרוֹן תְּרוּעָה" ויקרא כג, כד) זיכרון העקידה. מזכירים את עקידת יצחק אע"ה כדי שיהיה לנו לזכות. השופר הוא מקרן של איל דווקא כדי להזכיר את העקידה ("וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל וַיַּעֲלֵהוּ לְעֹלָה תַּחַת בְּנוֹ" בראשית כב, יג). 

למה עוטפים את השופר? - זכר לזה שאברהם אבינו עטף את יצחק אבינו כשלקח אותו לעקידה. 

למה עטף אותו? כדי שיצר הרע לא ינסה לחבל ולפסול את יצחק אבינו מהיות 'עולה תמימה' (רש"י בראשית כו, ב) ע”י זריקת אבן על יצחק אבינו לפוצעו. 

למה אומרים תשליך? - מהקהל ענו את התשובה...

התשובה: זכר לעקדת יצחק. בעת שאברהם אבינו הלך להקריב את בנו, ניסה השטן להכשילו ובין השאר 'נעשה כמו נהר לעכב אותו מן העקדה!'

חנה ושבעת בניה – 'מעשה אבות סימן לבנים'

חנה ושבעת בניה; שבעת (7) בניה של חנה עמדו בניסיון ומתו על קידוש השם. לפני שנהרג הבן הקטן ביותר, השביעי והאחרון היא אמרה לו: ”תגיד לאברהם אבינו, אתה עקדת מזבח אחד (1) ואני עקדתי שבעה”

למה היא אמרה לו להגיד דבר כזה? אלא כי היא מתכוונת לזה שזה בזכותו! כי אברהם השריש בנו, זרעו אחריו את המסירות נפש הזאת! שכן 'מעשה אבות סימן לבנים.' דהיינו; זה שאברהם עקד בן אחד נתן בחנה כוח לעקוד שבעה!

אחד מהקהל שיתף את כבוד הרב בחידוש: ”כתוב ששרה אמנו היתה גדולה יותר בנבואה מאברהם אבינו ("כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ" בראשית כא, יב, רש"י: "שְׁמַע בְּקֹלָהּ" – 'בְּקוֹל רוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁבָּהּ, לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה אַבְרָהָם טָפֵל לְשָׂרָה בִּנְבִיאוּת') אם כך, ישנה שאלה: למה דווקא אברהם אבינו עקד את יצחק אבינו ולא שרה אמנו? 

היות ולאשה אסור שיהיו עליה כלי זיין. (שנאמר: " לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה" (דברים כב, ה) וכך בספרי: ' ר"א בן יעקב אומר, [מנין] שלא תלבש אשה כלי זין, ותצא למלחמה?')

אבל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי, כשהרגה את סיסרא, לא הרגה אותו בחרב – אלא ביתד! ("וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר אֶת יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבוֹא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת הַיָּתֵד בְּרַקָּתוֹ וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת" שופטים ד, כא)

אז בעצם, שרה אימנו לא יכלה לעקוד את יצחק אבינו, כי לא יכלה לשאת עליה כלי זיין! שהרי זה אסור לאשה!”

וכבוד הרב השיב: 'נחמד! זה נכון מה שאמרת על יעל וכו'... אבל אם כך, מדוע שרה לא התנסתה את 9 הנסיונות שהתנסה בהם כבר אברהם? הרי ניסיון העקידה היה הניסיון האחרון, העשירי... אלא, ש: 'מעשה אבות סימן לבנים' דווקא האבות צריכים לעשות את המעשה כדי שזה יושרש בדורות אחריהם. 

כמו מה שסיפרנו על חנה ושבעת בניה... שלכן אמרה לבן האחרון: 'לך ספר לאברהם אבינו...' שהרי הוא השריש בזרעו אחריו את המידה הזאת!' אבל נחמד!!

אחד מהמתפללים שאל: "למה הקב"ה ביקש מאברהם אבינו לעקוד את יצחק אבינו? ("וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה" בראשית כב, ב) הרי אנו היהודים רחמנים...! (יבמות עט, א) אולי הגויים מסוגלים לדבר כזה, אבל זה לא בטבע שלנו - היהודים... 

וגם כשהשטן בישר לשרה על זה - אז היא התעלפה...! ("לִסְפּוֹד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ" – 'וְנִסְמְכָה מִיתַת שָׂרָה לַעֲקֵדַת יִצְחָק, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, שֶׁנִּזְדַּמֵּן בְּנָהּ לִשְׁחִיטָה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא נִשְׁחַט, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה' רש"י בראשית כג, ב) אז לכאורה היא הצטערה על זה...?

תשובה: שיצאה נשמתה של שרה אע"ה מתוך שמחה! כמו שאומרים בבשורה טובה... כשאומרים בשורה טובה רוצים וכך צריך לבשר מיד.

להבדיל, אדם שהתקשרו אליו לבשר לו שאשתו זכתה בכסף מביטוח לאומי... הוא ישר מתקשר לאשתו ואומר לה: "זכינו בכסף מביטוח לאומי!!! ב..... 200 ש"ח...." (צחוק מהקהל)

אבל כאן שעקידת יצחק זה ציווי מהשם יתברך.

אמנם, כשאדם שוחט בהמה, זה דבר אכזרי, זה נותן באדם את מידת האכזריות. אבל הקב"ה נותן גם לאדם את הרחמים! כנאמר: " וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ" (דברים יג, יח) כשגם אדם שעוסק בשחיטה וכדומה וזה נוטע בו מידת אכזריות, אז לכן הקב"ה מכניס בו את הרחמים.

חלק ג' שמחה בעבודת השם יתברך!

אדם אחד עבד במקום מסויים ודיברו עם המעסיק של אותו אדם במטרה לפטר אותו.

המעסיק אמר : 'לפטר אותו? איך אפשר? יש לו כ"כ הרבה שמחת חיים! הוא מאיר פנים לכל הלקוחות וכולם באים אליו ואוהבים אותו! איך אפטר אותו?!"

אז אותו הדבר בעבודת השם יתברך, ברגע שאדם שמח – אז אנשים רוצים להתקרב אליו, רוצים להיות בסביבתו! (מהרב יצחק זילברשטיין שליט"א בשם הרב... זצ"ל שהשיב 'סמייל' זו סגולה לזכות ביום הדין!)

כבוד הרב פנה למתפללים: "אם אתם יוצאים מפה, מבית הכנסת, ח"ו! עם פרצוף עצוב... או מדוכא... אז נשים יחשבו: "מה זה?!... מה הולך שם?!..."

אבל כשהיהודים יוצאים מבית הכנסת במאור פנים, שמחים, שרים... ('ישמחו במלכותך...') אנשים חושבים: "וואו... בטח איזה כיף להתפלל שם.... מה הם עושים שם"

רצינות בעבודת השם יתברך;

אנשים לא רציניים כשהם בשיעורי תורה. אמנם הם מקשיבים, אבל לא באמת מפנימים את המסר. 

הרב אומר: אני מכיר אנשים הרבה זמן וב"ה מוסר הרבה שנים שיעורים, אמנם יש קצת שינוי לטובה אבל זה קצת לעומת מה שאני משקיע...

אחד המתפללים ענה: 'זה דור חלש...!'

כבוד הרב מיד מחה ואמר: 'שזה לא נכון להגיד את זה...! ובאמת אנשים היו צריכים להשתנות אחרי שיעור מוסר אחד (1) על מידות! ממש שינויים גדולים רק אחרי שיעור אחד! אבל זה לא קרה! זה מראה שהאדם עצלן ולא רציני.

כי שאדם עובד את הקב"ה וברגע שיש לו ניסיון הוא ח"ו נופל במידות שלו אז זה מראה שהוא לא עובד את הקב"ה אלא הוא עובד את המידות שלו!

אחד מהמתפללים שאל: "איזה ספר יש כדי לעבוד על המידות?"

כבוד הרב ענה: "אורחות צדיקים..."

המתפלל שאל: "זה מדבר על הגנאי של המידות אבל..."

כבוד הרב השיב: "לא רק הגנאי אלא גם את השבח!!"

המתפלל שאל: "כן... אבל איזה ספר יש שנותן "טריקים" להתמודד על המידות?..."

כבוד הרב השיב: "טריקים?! איזה טריקים אתה צריך? אם אומרים לך שהמתגאה - הוא שנוא על הקב"ה! והקב"ה מתעב אותו!! ("תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" משלי טז, ה) מה צריך יותר מזה כדי להשתנות?! מה עוד אתה צריך לדעת יותר מזה?"

"הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם" (ירמיה לא, יט)

למה דווקא "אֶפְרַיִם"? מה הכוונה?

אלא שהכוונה היא לא על "אֶפְרַיִם" הבן של יוסף הצדיק ע"ה, אלא "אֶפְרַיִם" מלשון 2 אפר; אפר אחד (1) - כנגד אברהם אבינו שאמר "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח, כז) אפר שני (2) - כנגד אפרו של יצחק אבינו עליהם השלום ('אפרו של יצחק' תענית טז, א).

מה לעשות בענין הכוונות כשמתפלל במנין שאינו מכוון?

בן אדם שצריך להתפלל במניין שלא מכוון את הכוונות בקדיש וכו'... מה יעשה? האם יגיד רק את הכוונות בקצרה שבריבוע הקטן? יפספס את כל שאר הכוונות?

כבוד הרב נתן ל: ישראל יבור הי"ו לענות.

התשובה: לקרוא לפני התפילה את הכוונות כפול מספר הקדישים שיש בתפילה. לדוגמא, אם יש 4 קדישים בתפילה אז לפני התפילה שיקרא את כל כוונות הקדיש כפול 4.

למה? - באחד מספרי הקודש כתוב שאפשר לכוון על עשיית מצווה שעתיים לפני עשיית המצווה. לפי זה אדם יכול לכוון לפני התפילה על הקדישים. 

לא רק על קדיש...גם זמן מה לפני שאדם נכנס לשירותים הוא יכול לומר את הכוונות אם קשה לו לכוון סמוך לכניסה לשם.

חלק ד' "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא...: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם" (דברים ל, יב-יג)

כך נאמר, ודרשו חז"ל הקדושים זיע"א: שגם אם התורה היתה בשמיים וגם מעבר לים היינו צריכים להשיג אותה שם! ("לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא" – 'שֶׁאִלּוּ הָיְתָה בַּשָּׁמַיִם, הָיִיתָ צָרִיךְ לַעֲלוֹת אַחֲרֶיהָ וּלְלָמְדָהּ' רש"י שם בשם עירובין נה, א)

למה נאמר: "לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא...: וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם"? - כדי להסביר שזה ביכולתנו להשיג שם את התורה! שבאמת אדם יכול להגיע לדרגות גבוהות! [ראה ספר לכתחילה פסגות, לכתבה לחץ כאן]

שאלה: מי עלה לשמים? 

אחד מהמתפללים ענה: משה רבינו עלה לשמים...

כן, אבל לא רק משה רבינו עלה לשמים, יש 4 שעלו לפרדס; 1. אלישע. 2. בן עזאי. 3. בן זומא. 4. רבי עקיבא זיע"א (חגיגה יד, ב).

אדם יכול להיות כזה! זה אפשרי!! לכן אי אפשר להגיד "אני לא יכול, קשה לי" כי התורה לא היתה דורשת מהאדם משהו שהוא לא יכול.

אם ח"ו התורה היתה מצווה אותנו דברים לא אפשריים אז לא היה אפשר להעניש אותנו על זה. כי אם לבן אדם אין את הכוחות לעשות את המצוות אז איך אפשר להעמיד אותו למשפט?!

אז זה שהקב"ה דן אותנו על זה, זה אומר שכן יש באפשרותנו לעשות.

התפילה

למה אנחנו מתפללים? הרי אם מגיע לאדם משהו, הוא יקבל את זה. וכבר זה נגזר משמים מִי יֵעָנִי. וּמִי יֵעָשֵׁר' ('וּנְתַנֶּה תֹּקֶף' לר' אמנון ממגנצא הי"ד). למה צריך להתפלל? אם בן אדם לא ראוי למשהו אז הוא לא ראוי... מה יעזור שיתפלל?!

תשובה מאחד המתפללים: התפילה זה לא בשביל הקב"ה אלא בשביל האדם עצמו.

תשובת כבוד הרב: כשאדם מתפלל והוא מבקש מהקב"ה, הוא נכנס למקום של הכנעה.

האדם מתכופף ומבין שהוא לא יכול הכל. המפתחות לא בידיים שלו, יש מישהו מעליו. אז זה מלמד אותנו לבוא בהכנעה לפני השי"ת ולהתכופף. התפילה - גורמת לאדם להתרומם ולהפוך לאדם חדש! עם יותר הכנעה. הוא אדם חדש, ואז כשהתפילה גרמה לו להיות בן אדם חדש - אז יכול להיות שלאדם החדש הזה, כן יגיע מה שהוא התפלל עליו כי זה כבר לא אותו אדם.

[לכתבה: כוחה של תפילה - ספרים מרתקים העוסקים בענין התפילה וקיום מצוותיה - לחץ כאן]

"מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'" (תהלים צג, ד)

היה רב אחד גדול שאמר שסוג של חיטה מסוימת שגויים מבשלים מותר לאכול...

שאלו: "אבל זה עכו"ם איך אפשר לאכול?"

ענה: "בגלל שזה לא בשולחן של מלכים אפשר לאכול" זה היה בגולה וכך פסקו.

אחד הרבנים ששמע את זה חזר לארץ ישראל, ובארץ היה רב שהוא היה המרא דאתרא של ארץ ישראל והפסקים לפיו.

אז אותו רב של א"י שאל את הרב שחזר מהגולה: "איזו תורה למדת?"

(כבוד הרב שליט"א אמר בהלצה שזה לא כמו האנשים היום ששואלים: how's the weather? - שאלו שאלות טיפשיות...)

ואז הרב מהגולה ענה את הפסק הזה של אותו רב גדול...

הרב של א"י אמר: "נו... וביזית אותו?" 

והוא ענה: "מה?! לא!... איך אבזה רב כזה גדול?!..."

אז הוא שאל: "במה הוא כזה גדול...מה זה "גדול"?"

השיב: "זה רב גדול שיכול לדעת מתי המים מתוקים."

ואז הוא אמר לו: "זה לא נקרא גדול... הוא לא ממתיק את המים... הוא רק יודע מתי הם אומרים שירה וע"י זה המים מתמתקים...!'

כבוד הרב אמר בהתפעלות "ולדעת מתי המים מתוקים זה לא אדם גדול?! אדם כזה לא נחשב אדם גדול? אותו רב אמר את זה כי הוא היה אדם הרבה יותר גדול!"

הוא אמר לו: "המופתים האלה זה לא מה שקובע...

כיון שכל הבריאה אומרת שירה לשם יתברך וברגע שהמים אומרים שירה לשם יתברך אז הם נהיים מתוקים ואותו רב היה יודע את הזמן הזה ואז אומר שאפשר להכניס כלים לקחת מים מהם."

כבוד הרב הסביר במהלך הסיפור שיש קולות של גלי הים... הקולות האלה הם בעצם הבכי של הים. למה הם בוכים? - כי הפרידו ביניהם לבין המים העליונים, אז הם כל הזמן רוצים לעלות למעלה.

(האוהב ישראל מאפטא זיע"א, הרב שליט"א הביא זאת בהרצאה רמלה - שכר מצוה קלה 18.08.2025)

אז אפילו המים, שזה דבר דומם, רוצים לעלות למעלה ולהתעלות. אז בן אדם שהוא נזר הבריאה לא כל שכן שירצה להיות גדול, להתעלות ולהתקרב לשמים?!

"מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים... אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'" 

אפילו המים שזה דבר דומם יודעים שמי שנותן להם את הכח זה השם יתברך. אז קל וחומר אדם שיש לו שכל צריך לדעת ולחשוב מי נותן לו את הכח ושהכל מהשם יתברך.

"כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה לְמַעַן תִּוָּרֵא" (תהלים קל, ד)

"לְמַעַן תִּוָּרֵא" הכוונה למען תהיה ירא. כיון שהקב"ה סולח איך זה יגרום לאדם שיהיה ירא? הרי כאשר בן אדם יודע שהשם יתברך 'סלחן'! אז היצר הרע יכול להגיד שהוא יעשה מה שהוא רוצה והשם יתברך יסלח לו... ('הָאוֹמֵר: "אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, אֶחֱטָא וְאָשׁוּב"...' יומא ח, ט) אז מה זה "לְמַעַן תִּוָּרֵא"?

תשובה: האדם חוטא, כנאמר: "כִּי אָדָם אֵין צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא" (קהלת ז, כ). אבל הסליחה - נבראה לפני הבריאת העולם!

דהיינו שאם ח"ו היתה מציאות שאין את מעלת התשובה אז האדם לא היה ירא מהשי"ת כי היו מתייאשים אומרים: "ממילא הוא הולך למשחטה... הולך לגיהינום... אז ילך ויהנה כמה שאני יכול..." (ראה חגיגה טו, א: 'יצתה בת קול ואמרה: ' "שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים" (ירמיהו ג, יד) - חוץ מאחר!' אמר: 'הואיל ואיטריד ההוא גברא מההוא עלמא ליפוק ליתהני בהאי עלמא...' נפק אחר לתרבות רעה')

אז לא! בגלל שיש את הסליחה ואנחנו יודעים שהשם יתברך סולח, דווקא אז אנחנו יכולים להגיד: "טוב! אני חוזר בתשובה! אני אהיה ירא מהשי"ת!" כי יש תקנה! אז אנחנו חוזרים בתשובה ונהיים יראים.

חלק ה' פחד מהמוות;

האם האדם מפחד מהמוות? כמה? האם זה הפחד הגדול ביותר של האדם? - עשו סקר ומצאו שהפחד מהמוות נמצא במקום 4 מתוך 7. הפחד הכי גבוה - במקום ה- 7 היה: פחד במה!...

לפי זה אנשים לא כ"כ מפחדים מהמוות... ולמה זה לא הפחד הכי גדול? - בגלל שזה פחד מדבר בלתי נמנע. אנחנו רואים שאנשים לא מפחדים לצאת מהבית... הם לא מסתגרים בבית עם 'עזרה ראשונה' למקרה ויקרה חלילה משהו... או עם מספרי טלפון של מכבי אש וכדומה...

אלא אנשים יוצאים מהבית, עולים למטוסים, נוסעים במכוניות... כי "מוות" זה פחד ממשהו בלא בשליטתנו. זה לא כמו פחד מכלבים שאפשר להתרחק מהם. מוות זה לא בידינו, זה יקרה ממילא, כולם מתים ('סוף אדם למות וסוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים' ברכות יז, א).

אז היצר הרע אומר לרשעים: "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" (ישעיה כב, יג) חושבים שלפחות יהנו ממה שעכשיו...

כבוד הרב נתן את הדוגמא של האישה מאחת ההרצאות שהיו לה חרדות והיא אמרה שהיא מפחדת למות... 

כבוד הרב שאל אותה: 'כמה זמן היא בחרדות?' 

והיא אמרה: שכבר 8 שנים! 

הוא אמר לה כמה פעמים בן אדם יכול למות? פעם אחת (1). אז למה את כל יום מתה?! את כל פעם חושבת "היום אני אמות...היום אני אמות..." וככה כל יום את מתה בגלל החרדות שלך. ואת חיה כמו מתה רח"ל 8 שנים של פחד ממשהו שעדיין לא הגיע.

[לסרטון המלא שב"ה יצאה מהחרדות! בהרצאה בירושלים 15.09.2009] 

על מה להשקיע?

היתה אשה אחת שהיתה באיזה שהוא אסון ואמרה בעת שהיתה שרויה באותו אסון: 'עכשיו אני מבינה שכל העולם הוא שקר! רק עבודת השם יתברך זאת האמת! אני מקבלת על עצמי לחיות ככה!'

אחרי כמה שנים כשהיא כבר ניצלה מאותו אסון היא חגגה לבן שלה 'בר מצווה' ממש מפוארת וגדולה...!

אחד מהאנשים שנכח בבר מצווה וזכר את דברי האשה מאותו אסון אמר לה: "הרי את אמרת אז באסון שהכל שקר ורק עבודת השם יתברך היא האמת אז למה הוצאת כל כך הרבה כסף?! על שהאירוע הזה יהיה מפואר כשבעצם היית יכולה בכסף הזה לתרום לישיבות!!! וכדומה..."

כבוד הרב סיפר שבהתחלה גם הוא היה עושה לבנים שלו אירועי 'בר מצווה' 

ואז אחרי זה הוא אמר לבנים שעמדו לחגוג בר מצווה: "מה אתם מעדיפים... בר מצווה ב- 30,000 - 50,000₪ שכל האנשים באים לאכול על חשבונכם... או לקחת את הכסף הזה ולהשקיע אותו בספרייה גדולה!!! וכו'..."

וב"ה הבנים בחרו באופציה השניה. 

כי האדם צריך להשקיע את הכסף שלו והכוחות שלו לטובת העולם הבא ולא לעולם הזה...

חלק ו' ואחרון; מי באמת מקשיב?

בארצות הברית במשך השנה אסור לצוד אילים. אך יש תקופה של חודש שבו מותר לצוד אותם... בתקופה הזאת תכננו לצוד אילים כמה תלמידים של רב מסוים. אחד התלמידים הציע לרב להצטרף לנסיעה. 

הרב לא הבין... מה לו ולנסיעה הזאת?! 

התלמיד השיב שנוכחות הרב חשובה שהרי בלעדיו חלילה הנסיעה יכולה להתדרדר לקלות ראש ואם הרב יהיה הוא יוכל לדרוש תורה בנסיעה ובמהלך הציד. הרב הסכים ונסע עמם. 

במהלך הנסיעה הרב דורש ודורש... בתורה אבל התלמידים דרוכים לציד. לפתע התלמידים שמו לב שבשמורה של האילים יצא איל גדול מהמערה והם כולם כיוונו את הרובים על אותו איל. ירו וירו... אבל רק יריה אחת (1) הצליחה לגרום לאיל להיהרג ושרגליו יהיו למעלה...! 

השמחה היתה גדולה! אבל עכשיו ישנה שאלה: לאכול את האיל הם לא יכולים. האיל הרי נבלה! אז מה נותר? למכור לגוי... 

אבל ישנה שאלה נוספת: מי הרג את האיל? למי היא שייכת? מי יקבל את הכסף עליה? מבולבלים היו... 

אחד הציע ”אולי נתרום את הכסף לצדקה, לישיבה?” 

אבל מהר מאוד השתיקו אותו... ”מה אתה מדבר...?!” אמרו, 

והחליטו לקחת את האיל לבדיקה מיוחדת שבה יבדקו את סוג היריה, הקליע, הרובה וכו'... לאחר הבדיקה הגיעה התשובה. מי הרג את האיל? - הרב!! 

הרב? איך זה יתכן?! הוא הרי לא ירה! - כן! הרב ירה! איך? הרב דיבר דברי תורה, אתם לא הקשבתם, אבל האיל קיבל יריה מדויקת! איפה? מאוזן אחת לאוזן השניה... כלומר, אף אחד פה לא באמת מקשיב למה שנאמר. אף אחד. זה נכנס מאוזן אחת לאוזן השניה.

היו צדיקים שהיו מוסרים דרשות לתלמידים שלהם... הצדיקים לא היו כותבים את השיעורים... אלא התלמידים! במוצאי שבת לאחר דרשות השבת של הרב שלהם הם היו הולכים לכתוב כל מה שהם שמעו...

שאל הרב: כמה מכם כותבים את מה שאני אומר? 

והרב סיפר: יש פה אמא של בחור שבסוף הדרשה של אתמול (ליל יו”ט הראשון של ר”ה) ניגשה אליי מחוץ לדלת ואמרה לי ”וואו כבוד הרב איזו דרשה! איך אפשר לשמוע את זה שוב? יש דרשה כזאת?!” - כמה מכם פה התפעלו ככה? 

אולי זה מקסימום ”ישר כח! ישר כח!...”

יואל נהרי הי"ו לדוגמא כן שאל אותי: 'מה השם של הספר?' ואמרתי לו את השם של הספר... זה ספר שיש בו כמה דרשות של כל מיני רבנים. 

אני לוקח קטע ומסביר אותו לפי איך שאני מבין שצריך להסביר אותו... - אז צריך ללמוד תורה. אדם אחד נכנס לישיבה ורצה להתחיל ללמוד תורה. 

הוא שאל: 'איך מתחילים?' 

והתחילו להסביר לו: 'תתחיל לקרוא משניות ואז תנ”ך ואז גמרות וכו' וכו'...' שמע את כל זה והתייאש... לא רצה אפילו להתחיל דף ראשון! אז אדם צריך להתחיל ללמוד תורה, ומה שיתנו לו לזכור - זה כבר סיעתא דשמיא!

חטפת מצווה? - שלם 10 זהובים!

אדם לא מבין מה הערך של מצוות! אם בן אדם חטף למישהו מצווה, הוא חייב לו 10 זהובים! ('מעשה באחד ששחט וקדם חברו וכסה וחייבו ר"ג ליתן לו י' זהובים' חולין פז, א) - (מדובר על מי שחוטף מצווה ולא על מי שמקדים מישהו אחר)

אז זה סכום כסף גדול, והאמת שהמצווה בכלל שווה הרבה יותר ממליונים! ואם אדם יודע שכל מצווה שווה ככה הוא היה עושה הכל בהידור! בכוונה!!

אם הייתי אומר לכם עכשיו: "אם תתקשרו במוצאי ר"ה למספר מסויים (7568379) - אתם תקבלו 5,000 דולר!"

מה הייתם אומרים לי? - "כבוד הרב תחזור על המספר שוב...!" ?!

הרי אנחנו עכשיו לומדים תורה!! [שכל מילה /אות שווה תרי"ג מצוות והחשבון הוא גדול...!!! - לפירוט חלק מהחשבון ראה בשיעור: חובות הלבבות - ה' | [תשס"ו] בית כנסת אליהו הנביא, בני ברק 10.05.2006] 

ובסוף אומרים: "טוב שכחתי..." הרי זה מלמד שהאדם לא מבין מה הוא מפספס! למה לא שואלים את הרב מה המקורות? ולמה לא חוזרים על השיעור? כי לא מעריכים...

הנס קפה שנשפך לרבנית אורה תחי'

הרבנית סיפרה לכבוד הרב שראתה היום (ראש השנה!) דרך החלון אברך יקר שעובר פח אשפה אחר פח, כשראה שכל פח מלא מדי, הוא הוציא שקית זבל מכל פח על מנת לפנות לאחרים מקום לשים בפחים את הזבל שלהם... כך הוא לוקח את שקיות הפחים שאסף אל המטמון (הפח הגדול ששקוע באדמה) וזורק לשם את כל השקיות שאסף... רק בשביל לפנות קצת מקום בפחים לשכנים... – ואז נשפך לרבנית הנס קפה מרוב התפעלות!!

כמה ענווה... האברך מפנה לאחרים! אולי הוא כמו הנובהרדוקים שחיפשו בזיונות... ככה ביום ר"ה... מי חשב לעשות דבר כזה בכלל?! איזו גדולה...

עד כאן הסיקור.

יהי רצון: שלא תצא תקלה תחת ידינו, אמן!

תודה לצוות המסקרים הי"ו על הסיקור הנפלא!! יבורכו מפי עליון.

להתראות בעזהשי"ת בסיקור הבעל"ט.

תזכורת: מחר שלישי הרצאה בני ברק 24 שעות לפני יום הכיפורים הבעל"ט!