מאמר: עין הרע (חלק א')

1 האם עין הרע הוא אמת או אמונה תפלה? 2 כמה אחוז מהאנשים מתו בגלל עיה"ר? ואלו גדולי ישראל מתו ממנה? 3 לאחר מעשה העקידה: "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו" ויצחק להיכן הלך? 4 מדוע אשת אדון הנביאים נקראת "הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית"? ואיזו אשה בקשה מה' יתברך ללדת "ילד בינוני" בלבד? 5 כיצד עיה"ר מזיק? ועוד...

מאמר א: עין הרע (חלק א')

(ספר תורת חסד, חומש דברים, פרשת עקב, עמודים סה' עד עז')

השאלות

א. האם עין הרע הוא דבר אמיתי או אמונה תפלה?

ב. כמה אחוזים מהאנשים מתים בגלל עין הרע? ואלו גדולי ישראל מתו ממנה?

ג נאמר בתורה לאחר מעשה העקידה: "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו" ויצחק להיכן הלך?

ד. מדוע אשתו של אדון הנביאים נקראת "הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית"? ואיזו אשה בקשה מה' יתברך ללדת "ילד בינוני" בלבד?

ה. כיצד עין הרע מזיקה? ומדוע העין לא שולטת בדגים?

ו. איך יתכן שאדם יזיק בעינו נגד רצון הבורא, הלא הדבר אינו מתקבל על הדעת, וכי העין יכולה לפרוץ את המערכת של שכר ועונש?!

תשעים ותשעה ממאה (99/100) - מתים מעין הרע

נאמר בתורה שאם עם ישראל יזכו ויקיימו את כל מצוות ה' - "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן" (דברים ז, יב) - אזי יזכו לברכות אין קץ, לשפע וברכה עד בלי די. ובתוך הברכות נאמר: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי" (שם פסוק טו).

הקשו חז"ל במסכת בבא מציעא (דף קז, ב): מדוע נאמר "כָּל חֹלִי" - הלא המילה "כָּל" מיותרת, ומה באה לרבות? ותירצו חז"ל תירוץ מחודש:

אמר רב: "כָּל חֹלִי" - זו עין הרע - כי כל המחלות תלויים בה!

והוסיפו חז"ל שזו שיטתו הקבועה של רב, כי פעם אחת עלה רב לבית הקברות, ולחש לחשים עליהם כפי חכמתו הרבה, וזאת כדי לברר ממה נפטרו, ואז העלה תגלית מפתיעה במיוחד: מתוך מאה (100) נפטרים, רק אחד מת כדרך כל הארץ, ותשעים ותשעה (99) מתו מעין הרע!

כלומר, פשוט וברור שהעין עצמה איננה ממיתה, כי מעשים בכל יום שפלוני מת מחולי זה, ואלמוני נפטר בנסיבות אחרות, וכידוע יש רבבות אופנים שבהם האדם מקפד את חייו, אלא כוונתו של רב, שתחילת המיתה אולם התוצאה תיתכן באלפי באה מעין הרע. כי העין היא האמצעי אפשרויות.

ובאמת, אם נחקור בקרב המון העם - נגלה גישות שונות לנושא הטעון של "עין הרע" - הרחוקות זו מזו מן הקצה אל הקצהו כי רבים האנשים המזלזלים כליל בכל הנושא של עין הרע, וסבורים שהיא אמונה תפלה, מדורות קדומים, ומאידך גיסא, ישנם רבים החוששים מאוד מן העין, עד שמדברים בנושא זה באימה ופחד, ולפעמים יכול החשש מן העין אפילו לשבש את אורחות חייהם באופן ממשי.

ועל כן, כדי לרדת לעומקם של דברים בסוגיא מרתקת זו, עלינו להתבונן היטב במדרשי חז"ל ובמפרשים, והדברים הובאו בספרים דברות צבי (ברכות, קפו') ובספר הנפלא "עין הרע בעין היהדות", וכדלקמן. ובשל אריכות הדברים, נחלק נושא זה לשני מאמרים שהם שני ענפים מרכזיים בסוגיית עין הרע.

שרה מטילה עין הרע

מפתיע עד למאוד להתבונן בספר בראשית, ולראות עד כמה הנושא של עין הרע תפס מקום בחייהם של ענקי האומה - אבותינו הקדושים - ובעזרת ה' נמנה מקצתן לפי סדר הדורות:

א. שאלו חז"ל במדרש רבה (מה, ה) על הפסוק: "וַיָּבֹא אֶל הָגָר וַתַּהַר" (בראשית טז, ד) כיצד זה נאמר שהגר כבר הרתה מאברהם, הלא מיד בהמשך נאמר: "וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ" (שם פסוק ו') - ובשעה שהגר ברחה משרי נתגלו לעיניה כמה וכמה מלאכים, ואז מפורש: "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה' הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל" (שם פסוק יא') ואם כן כיצד יתכן שמבשר לה שרק בעתיד תהיה בהריון - הלא כבר נאמר "וַתַּהַר"? תירצו חז"ל במדרש - ששרי הכניסה בה עין הרע והפילה עוברה.

ובאמת, בספר הברית הקשה: כיצד יתכן לומר ששרה אמנו היתה נגועה במידה מגונה של קנאה?! יתר על כן, הלא שרה אמנו היא זו שיזמה את הנישואין הללו כי לאחר עשר (10) שנות עקרות, אמרה לאברהם: "הִנֵּה נָא עֲצָרַנִי ה' מִלֶּדֶת בֹּא נָא אֶל שִׁפְחָתִי אוּלַי אִבָּנֶה מִמֶּנָּה" (בראשית טז, ב).

אלא שאכן עין זו שונה מעט משאר סוגי עין הרע שבעולם, כי לא באה בעטיה של קנאה - אלא פעלה מתוך קפידא וכעס של צדקת!

כיון שמיד לאחר שנאמר שתגר הרתה, כתוב: "וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ" (בראשית טז, ד) - ועל אותו ולזול של הגר, שהביטה בעיניה על שרה ושהיא איננה צדקת. שהרי לא זכתה להיריון עשר (10) שנים והגר נתעברה מביאה ראשונה) - פגעה בה בעין הרע - עין תחת עין - מידה כנגד מידה!

ב, אמרו חז"ל (מדרש רבה נו, יא) שכשאברהם שמע מפי ה', שעליו לציית לשרה ולגרש את ישמעאל, נטל אברהם "לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד" (בראשית כא, יד) ומהפסוק מתבאר, שאברהם שם על כתפי הגר - לחם, מים וגם את ישמעאל עצמו ותמוה, הלא היה בן עשרים ושבע (27), וכיצד זה לא הלך מאליו?! תירצו חז"ל, ששרה נתנה בו את עיניה ונעשה חולה - כי "אחזתו חמה". ולכן במדבר כלו המים - כיון שדרך החולה לשתות הרבה! וגם עין זו באה בעטיה של 'קפידא של צדיק' על מעשיו הרעים של ישמעאל שהיה "מְצַחֵק" עם יצחק! (בראשית כא, ט).

אברהם אבינו חושש מעין הרע

ג. במדרש רבה (נו, יא) אמרו דבר פלא!

אברהם אבינו הלך לעקידה עם יצחק, ובנוסף היו "שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ" (בראשית כב, ג) - אליעזר וישמעאל, לאחר ניסיון העקידה נאמר: "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו" (שם פסוק יט') ותמוה - להיכן הלך יצחק? ובאמת, יש אומרים שהלך לגן עדן, ויש אומרים שהלך ללמוד תורה אצל שם ועבר, אולם התירוץ המדהים ביותר הוא שאמרו חז"ל, שאברהם שלח את יצחק - משום עין הרע!

ויפלא הדבר מאוד, ממי יש לו לחוש מעין הרע - הלא מעטים ידעו על שליחות זו? אלא חשש מעין הרע של ישמעאל ואליעזר, שראו מרחוק כיצד יצחק ניצל בנס.

ראו נא - אביר האומה שילח מעליו את בנו אהובו לשלוש (3) שנים - מחשש עין הרע של ישמעאל ואליעזר!

ד, אמרו חז"ל (מדרש רבה נח, ז') שעפרון דרש מאברהם "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף" (בראשית כג, טו) - לפי שרצה לתת עין הרע בממונו של אברהם. אולם לא עלתה בידו, אלא הוא עצמו נחל הפסדים.

והמתבונן במדרשי חז"ל יראה באופן ברור, שבכל מקום שמובא המספר ארבע מאות (400) - יש קשר בינו לעין הרע, כי 400 - בגימטריא "עין רע".

וכן כתב רבינו בחיי (לך לך על גזירת ברית בין הבתרים, שנאמר: "וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה" (בראשית טו, יג) - כי גזרה זו באה בעטיה של עין הרע של השטן באברהם אבינו, כביכול קינא השטן באברהם אבינו על היותו נשיא עשיר, ועל שפירסם את שמו של הקב"ה בכל העולם כולו, ובעיקר על כך שזכה לנס מופלא, להיפקד בבן זכר בגיל מאה (100).

וכן כתב רבינו בחיי על עשיו שבא להלחם כנגד יעקב – "וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ" (בראשית לב, ז) - שביקש עשיו להילחם בו, וגם - להטיל עין הרע ביעקב!

עין הרע אצל רחל ולאה

ה. הרמב"ן ורבינו בחיי ביארו חידוש מרהיב:

לאה אימנו ילדה את ראובן, שמעון ולוי, וכשילדה בפעם הרביעית בן, כתוב: "וַתֹּאמֶר הַפַּעַם אוֹדֶה אֶת ה' עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ יְהוּדָה וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת" (בראשית כט, לה) כלומר, כיון שלאה נטלה יותר מחלקה - שהרי ישנם שנים עשר (12) שבטים וארבע (4) אמהות - ואם כן מן הראוי שכל אחד תלד שלושה (3), וכעת היא זכתה וילדה את הרביעי, על כן התפעלה והודתה לה' - ולכך נקרא יְהוּדָה, אלא, שמיד שלט בה עין הרע, ולכן נאמר: "וַתַּעֲמֹד מִלֶּדֶת"!

והמדהים הוא, שגם כשילדה לבסוף את בנה החמישי והשישי, אצל זבולון שוב נאמרה המילה - "הפעם": "זְבָדַנִי אֱ-לֹהִים אֹתִי זֵבֶד טוֹב הַפַּעַם יִזְבְּלֵנִי אִישִׁי" (בראשית ל, כ) - כלומר, שוב התפעלה על שזכתה שעלה בחלקה שתלד מחצית מהשבטים, ולכן שוב שלט העין וכבר לא ילדה עוד זכרים, אלא מיד בסמוך נאמר שילדה את דינה!

ו. אמרו חז"ל (מדרש רבה עח, י): שבשעה שעמדו יעקב, האמהות והשבטים ונפגשו עם עשיו - האמהות מוזכרות תחילה, ולבסוף הילדים - ואילו אצל רחל כתוב להיפך: "וְאַחַר נִגַּשׁ יוֹסֵף וְרָחֵל וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (בראשית לג, ז) ומדוע נהפך הסדר? אלא, שחשש יוסף שיבוט עשיו באמו, ולכן הגביהה את קומתו וכיסה אותה, ויש דעות במפרשי חז"ל, שיוסף חשש שאמו תפגע מעין הרע והגן עליה - ועל כן זכה לברכה: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) - מידה כנגד מידה, על שהסיר עין הרע מאימו, זכה לברכה יקרה זו!

עין הרע בזמן השבטים הקדושים

ז. הילקוט ראובני (וישב מ') עומד על העובדה שחלומות יוסף היו בגול שבע עשרה (17) - ונתגשמו זמן רב לאחר מכן - בגיל שלושים (30). ומדוע חלף זמן כה רב? אלא, אמרו חז"ל במסכת ברכות (פרק הרואה חלום) שאדם שחלם חלום ילך לאוהביו כדי שיפתרו לו לטובה ויתקיים. ואילו יוסף הלך לאחיו שקנאו בו ושנאוהו, ולכן נתעכב הדבר זמן רב - כי נתנו בו עין הרע, ואילו סיפר לאוהביו - היה מתקיים מיד. ומכאן למדים שהעין עכבה את מלכותו שלש עשרה (13) שנה.

ח, ועוד ישתומם הרואה עד כמה בחיר האבות - יעקב אבינו - חשש מעין הרע: אמר יעקב לבניו בתחילת שנות הרעב: "לָמָּה תִּתְרָאוּ" כי הלא "יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם" (בראשית מב, א). אמרו חז"ל במדרש רבה (צא') שכוונת יעקב היתה שירדו לבקש אוכל משום עין הרעו הגם שהיה בידם די אוכל, אמר יעקב: "לָמָּה תִּתְרָאוּ" - היינו למה תראו עצמכם בפני בני ישמעאל ובניו עשיו כאילו אתם שבעים, ויתנו בכם את עיניהם?! כלומר, שיעקב שלח אותם להביא אוכל לא בגלל רעב - שהרי היה בידו מזון לרוב - אלא מחשש עין הרע, שיאמרו עליו: 'כיצד יש לו מזון לרוב כדי סיפוקו, בשעה ששולט רעב בעולם?!'.

יתר על כן, כששלח את בניו למצרים ציווה אותם: 'שיכנסו בשערים נפרדים!' - כי הלא כולם גיבורים וכולם נאים - פן ישלוט בהם עין הרע. מטעם זה יכל יוסף לטעון להם: "מְרַגְּלִים אַתֶּם לִרְאוֹת אֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם" (בראשית מב, ט) והראיה, שנכנסתם בעשרה (10) שערים שונים!

וכידוע, בירך יעקב באחרית ימיו את יוסף ובניו - שלא ישלוט בהם עין רע. ליוסף אמר: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) שיהיה מעל עין הרע.

ולאפרים ומנשה אמר: "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מח, טז) ירבו כדגים, ולא ישלוט בהם העין, כדגים.

עין הרע שהובא בספר שמות ויקרא ובמדבר

ט. חז"ל יחסו את שבירת הלוחות - לעין הרע!

כביכול עין הרע שינתה סדרי בראשית, והשפיעה על כל העולם כולו - כי הלא הבריאה נשתנתה לחלוטין משום שבשעה שנשברו הלוחות חזרו הסבל, הרעב והמיתה לשרור בעולם - מה שאין כן עם לוחות ראשונות לא היתה מיתה בעולם וגם לא שעבוד מלכויות! מבהיל על הרעיון!

וכן דקדקו במדרש תנחומא (כי תשא, לא') מלשון הפסוקים דבר פלא: נתבונן ונראה את ההבדל העצום בין מסירת לוחות ראשונות לשניות לוחות ראשונות ניתנו ב: "קֹלֹת וּבְרָקִים" (שמות יט, טז) וכל העולם עמד מלכת, ושום בריה לא נעה ולא זעה, ושמעו כולם את הדיבור: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב). ואילו לוחות שניות נתנו בשקט ובדממה, ואמר ה' למשה שיעלה לבדו להר - "וְאִישׁ לֹא יַעֲלֶה עִמָּךְ"! (שמות לד, ג) ויפלא הדבר, על מה ולמה השוני הגדול הזה? אלא אמרו חז"ל: "אין לך יפה מן הצניעות" ולוחות ראשונות שנתנו בקהילה גדולה ופרסום רב - שלטה בהם עין הרע!

ויש להבין, מי הוא זה שהטיל עין הרע בלוחות הברית?

המחזור וטרי (תקח') מבאר, שאלו הם המלאכים שקינאו בישראל, וביקשו מה': "תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם" (תהלים ח, ב) - והשאר לנו את התורה. ולכן בשעת מתן תורה שלטה העין, ונשברו הלוחות!

י. בפרשת כי תשא מודגש עין הרע ביתר תוקף. כי הנה, שמה של הפרשה הוא על מצות ספירת עם ישראל, ונאמר בה: "וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" (שמות ל, יב) ומדוע עלול לשרות נֶגֶף במנין? ביארו רש"י ורבינו בחיי, כי בדבר המנוי שולט עין הרע. כפי שבשמואל (ב, כד) חטא דוד המלך ומנה את עם ישראל ללא שקלי צדקה - והכה בהם הדבר!

י"א. ואפילו אשתו של אדון הנביאים נקראה בתורה: "אִשָּׁה כֻשִׁית" (במדבר יב, א) ומה פשרו של שם זה? מבארים חז"ל במדרש תנחומא (צו, יג) שכיון שהיתה יפת מראה, חששו פן ישלוט בה עין הרע, ולכן נקראת "כֻשִׁית" – בגימטריה: "יְפַת מַרְאֶה". כלומר שיבחוה ברמז, והסתירו בגלוי פן ישלוט העין.

י"ב. במדרש אמרו דבר פלא - שצריך אדם להיזהר מעין הרע, והראיה מאלישבע אשת אהרן: שביום הקמת המשכן, בראש חודש ניסן, אמרו הנשים: 'ראו כיצד זכתה לחמשה (5) כתרים: בעלה - הכהן הגדול (אהרן). גיסה - מלך [משה]. אחיה - ראש הנשיאים [נחשון]. ושני בניה סגני כהונה!' שלט בה העין ונפטרו שני (2) בניה באותו היום!!!

י"ג. וכידוע, אמרו חז"ל במסכת אבות (ה, יט) שמי שיש בו 'עַיִן רָעָה – 'מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע' וזאת למדו חז"ל במדרש רבה (כ, י) מהפסוק: "וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו" (במדבר כד, ב) - שביקש בלעם הרשע להכניס בהם עין הרע. ועל כן מיד נאמר: " וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים" (שם). ביאר הזוהר הקדוש (ריא, ב) שהקב"ה פרש את שכינתו, וכיסה ממש את עם ישראל - כהגנה מעין הרע!

יתר על כן, אמרו חז"ל במדרש תנחומא (בובר כד, ג) שבלעם נקרא: "שְׁתֻם הָעָיִן" (במדבר כד, ג) כי נסמית עינו על שרצה להזיק בה.

עין הרע המפורש בנביאים וכתובים

י"ד. חנה היתה עקרה במשך תשע עשרה (19) שנה. ולבסוף התפללה בבכיות נוראות את "תפילת חנה" המפורסמת, וכה אמרה: "וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים" (שמואל-א א, יא) ויש להבין, מדוע הוסיפה את המילה "אֲנָשִׁים"? אמרו חז"ל במסכת ברכות (דף לא): שאלה חנה מה' יתברך ילד ממוצע - לא גבוה ולא נמוך לא חכם ולא טיפש. חנה ביקשה ילד רגיל - המובלע בתוך האנשים, ואיננו בולט ומורם מעם.

וממבט ראשון, יש להתפלא על בקשה שכזו - הלא איזו אמא איננה שואפת שבנה יהיה מושלם בכל מידה טובה ומוכתר בכל מעלה? וכנראה צריך לומר, שחנה כה חששה מהפירסום הרב, ומהנס הגדול והנפלא שלאחר כעשרים (20) שנות עקרות סוף סוף זכתה לבן, לכן ביקשה להמעיט את הנס ובקשה בן המובלע בין אֲנָשִׁים ואינו בולט יתר על המידה.

ט"ו. במסכת סנהדרין (דף צג, א) הקשו חז"ל על חנניה, מישאל ועזריה שניצלו מכבשן האש - להיכן הם נעלמו? הלא נבוכדנצר הרשע גזר על כל העולם - ובכללם גם על עם ישראל: 'להשתחוות לפסל ענק שהציב בדמותו!' - וכולם אכן השתחוו, מלבד חנניה מישאל ועזריה. בעקבות זאת נבוכדנצר כה זעם עליהם, עד שהסיק תנור לחום עצום ונורא והשליך אותם! אולם ראה פלא, הילכו השלושה (3) בתוך האש, ואפילו בגדיהם לא נפגמו. ואם כן יפלא הדבר, מדוע לא מוזכר בנביא עליהם מאומה לאחר הנס הגדול! להיכן נעלמו?

ותירצו חז"ל: שמתו בעין הרע! כי כולם הסתכלו עליהם בפלא, והיו תמהים בהם. מבהיל על הרעין! מאשו של נבוכדנצר ניצלו - אולם מן העין לא ניצלו!

ט"ז. ואפילו דניאל הנביא חשש מעין הרע לאחר שניצל מגוב האריות. שהנה המעיין במסכת מגילה (דף טו, א) יגלה, שדניאל הוא "הֲתָךְ" שהיה שליח מרדכי ואסתר (אסתר ד, ה) והעביר ביניהם את המסרים, וכשגילה זאת המן - הרג אותו. אם כן, דניאל היה היהודי היחיד שהמן הרשע הרג.

אך על כל פנים יש להבין, מדוע נשתנה שמו? תירצו חז"ל - "הֲתָךְ" מלשון חתך, כי חתכוהו מגדולתו והורידהו ממשרתו. והמענין, שבספר שיח יצחק (עין הרע) כתב, שדניאל עצמו היה זה ששינה את שמו - וזאת כדי שלא ישלוט בו עין הרע. כי בשעה שניצל מגוב האריות, חשש מהפרסום הרב ומעין הרע - ועשה לעצמו "שינוי השם".

יז. בילקוט שמעוני (קמח) יש חידוש עצום ונורא:

ירושלים נחרבה בגלל עין הרע, שנאמר באיכה (ב, טו): "הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי" כלומר, כל באי עולם שעלו לירושלים היו משתוממים מיופיה והדרה - ובגלל עין הרע נחרבה.

י"ח. בילקוט שמעוני (רות, תר) מבואר, שאלימלך, מחלון וכליון מתו כולם בשל עין הרע. שבשעה שהיה רעב בישראל, אלימלך לא אבה להחזיק ולפרנס את עניי עם ישראל - והיגר למואב - ועל שהיה צר עין, נפגע מעין הרע ומת. ולבסוף נאמר על בניו, מחלון וכליון: "וַיָּמוּתוּ גַם שְׁנֵיהֶם" (רות א, ה) ואמרו חז"ל, שהמילה "גַם" באה להורות שמתו מאותה סיבה שמת אביהם - מעין הרע!

כיצד העין מזיקה

ומעתה, לאחר שהתבאר והוכח מעבר לכל ספק גודל ענין עין הרע ואמיתותה - עד כדי כך, שהשפיעה על כל העולם לכל הדורות באופן בלתי הפיך, שכן בעטיה נשברו הלוחות, ומאז שוב חזרה המיתה לעולם, ונגזרו על עם ישראל סבל רב, עוני ומחסור ושעבוד מלכויות, וכמו כן, בית המקדש וירושלים נחרבו בגינה.

ויתר על כן, לאחר שרואים בעליל כיצד אבותינו הקדושים חששו מעין הרע - עד שאברהם אבינו ביקש מבנו יחידו: 'שלא ישוב לביתו לאחר העקידה!' פן יקרהו אסון מעין הרע. וכן יעקב אבינו שלח את בניו למצרים להביא אוכל, מבלי לחשוש מהמסע המפרך, למרות שכלל לא היו זקוקים לכך - כי היה די אוכל בידם. ואף ציווה אותם: 'להיכנס בעשרה שערים!' – והכל מחשש עין הרע.

ובעטיה של העין מתו רבים; נדב ואביהוא, חנניה מישאל ועזריה, אלימלך, מחלון וכליון, ועוד כמה וכמה אמוראים בגמרא מתו מטעם זה. ואף הקב"ה בעצמו ציווה מפורשות: 'לִמנות את עם ישראל לאחר שיתנו כֹּפֶר נפש - - וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף".

על כן, אל לנו לזלזל בכוחה של העין "כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה" (משלי ז, כו) ופשוט וברור שאיננה אמונה תפלה גרידא, ולא דבר עתיק יומין התלוש מן המציאות.

ומשום כך, תחילה עלינו לחקור ולדרוש, כיצד יש בכוחה של העין להזיק לזולת?

הרשב"ץ ורבינו יונה (אבות ב, יא) מבארים, שיש כח על טבעי בעין, והוא מסודות הבריאה. וכביכול, עולה אויר מן העין, ושורף את הדבר שעויין. ובלשון זו כתב גם המהר"ל (נתיבות עולם, עין טוב, פרק א) שיש בעין כח ממשי כמו אש שורפת ולכך צריך להזהר בזה מאד.

[נ.ב. הרצאה מהרב שליט"א: ניו יורק - כחה של עין הרע וכיצד להנצל ממנה 25.12.2019 (ע"פ המהר"ל זיע"א)]

והמהרש"א (ברכות נה, ב) מרחיב את היריעה, שבעצם ישנם כוחות סגוליים רבים, שאיננו נותנים עליהם את הדעת די הצורך:

שכן מלבד העין, גם לפה יש כח עצום ונורא, עד שיכול לברך ולקלל, ודרשות רבות אמרו חז"ל בענין הדיבור:

"מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי יח, כא) 'אל תהי קללת הדיוט קלה בעיניך'. 'לא יפתח אדם את פיו לשטן'. 'כשגגה היוצאת מפי השליט'. 'כל החלומות הולכים אחר הפה' [והתבאר באריכות במאמר "חלום" בפרשת וישב] ואם כן, גם לשונו של האדם יכולה להביא לידי סכנה, ואפילו להמית ממש!

ואף על כוחה של המחשבה, ידועים דברי חז"ל, שפועלת בעולמות עליונים.

כי עיקר כל המצוות והעברות תלויים במחשבה: שהרי במצוה אמרו רבותינו: 'מצוה בלא כוונה כגוף בלא נשמה'. וכן בעבירה - הכוונה הופכת ממזיד לשוגג.

וממילא, כפי שהפה ואפילו המחשבה פועלות בעולם גדולות ונצורות - כך ממש, גם העין יכולה להזיק, כעינו של בלעם!

הדגים מוגנים מן העין

ואם כן התבאר, שכחה של העין הוא כמו אויר או אדים היוצאים מן העין, ושורפים ממש את הדבר שהביט בו. ובספר תורת חיים (דף פד) כתב חידוש נפלא:

ניצוץ זה היוצא מן העין - נדבק בדבר שקינא בו ומכלהו - וזה קורה אך ורק אם אין דבר החוצץ ביניהם! על דרך משל, אדם צר עין הנוסע ברכבו המקרטע, ומביט בעין הרע ברכב השרד הנוסע לצידו - באם חלונותיו סגורים, העין לא תפגע ברכב חברו - כי חלונו שלו חוצץ!!!

ועל פי זה ביאר את דברי הגמרא במסכת ברכות (דף כ') שבירך יעקב את אפרים ומנשה בברכת: "וְיִדְגּוּ לָרֹב" דהיינו; שלא ישלוט בהם עין הרע, כמו דגים המכוסים במים שאין עין הרע שולט בהם. והקשה התורת חיים, הלא הדגים אינם מכוסים, שכן פעמים רבות רואים אותם דרך המים?

ומתרץ באופן נפלא - אכן הדגים נראים, אבל כיון שמכוסים במים העין לא תזיק בהם, כי האש תפגע במים בלבד!

עין הרע להלכה ולמעשה

ועל כן נבין היטב, שחז"ל פסקו הלכה למעשה להזהר מן העין עד מאוד: 

א. השולחן ערוך (אורח חיים קנו, ו) פסק, שלא להעלות לתורה שני (2) אחים ברצף, וכן לא יעלו אב ובנו בזה אחר זה, מחשש לעין הרע. וגם אם אינם מאמינים בעין הרע - האיסור עומד בעינו.

ב, וכן פסק השולחן ערוך (חושן משפט שעח, ה): שאסור לעמוד על שדה חבירו בשעה שהיא עומדת בקמותיה, פן יזיק בעינו את תבואת חבירו, וכך מפורש גם בגמרא, שעל האדם להסתיר את סחורתו מעיניהם של אנשים, עד שאמרו במסכת פסחים (דף נב, ב) שהעושה מסחר באופן פומבי וגלוי - אין בזה סימן ברכה. וכך גם המליצו חז"ל במסכת בבא מציעא (דף קז, א) שלא לקנות קרקע בסמוך לעיר - כי העין שולטת בו. והדגישו ביתר תוקף, שמה שנאמר בתורה: "בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר" (דברים כח, ג) דהיינו, שיהיו נכסיו קרובים לעיר זה אך ורק כשהנכסים מכוסים!

ג. והמענין, שבמסכת בבא בתרא (דף קמא, א) מבואר בחז"ל, שאם נולדה בת ראשונה - סימן יפה לו. ומדוע עדיף בת בכורה? השיבו חז"ל שני (2) תירוצים: האחד, כי מגדלת את אחיה. והשני, כיון שיש לו בת ראשונה הוסרה ממנו העין, והאנשים לא ימנו כמה ילדים יש לו...

ד. פסק מרן הרמ"א (אבן העזר סב, ג) שאסור לברך ברכת חתנים על שני (2) חתנים ביחד, והוסיף, שלכן גם לא עורכים שתי חופות ביחד מחשש לעין הרע. ויפלא הדבר, מדוע שני חתנים אינם יכולים לחסוך בעלויות הוצאות החתונה, ולערוך חופה משותפת - וכי מי הוא זה שיקנא בחתנים עניים ומסכנים שכאלה?!

אלא הטעם, כי בכל דבר משונה - רבים האנשים שמדברים ומשוחחים עליו - וממילא שולט העין.

ה. וידועה צוואת רבי יהודה החסיר (כג, כה) שלא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, וכן לא תשא אשה בעל ששמו כשם אביה, ואף לא ינשאו שני אחים לשתי אחיות. והחיד"א (ברית עולם, תעז) ביאר, שסיבת האיסור הוא מטעם עין הרע, והוסיף, שאף על פי שבתלמוד מוכח שחז"ל לא חששו לזה, מכל מקום, בזמן הזה גבר ההיזק מן העין יותר מן הדורות הראשונים - ולכן גזר רבי יהודה החסיד מה שהותר בדורות קדמונים.

עין הרע מכניסה את האדם לידי סכנה

אולם עדיין נותרה חידה מופלאה:

כי הלא כל הנושא של עין הרע אינו מסתדר כלל עם המערכת של שכר ועונש?

כיצד יתכן הדבר שאדם צדיק וישר, בעל מידות הגונות, יצא לטיול עם משפחתו הרחבה, ובאותה שעה יבוא אדם אחר, קנאי וצר עין, ויחמוד באושרו ועושרו של זולתו - יביט וישרוף ויכלה כל חלקה טובה, וימיט על האיש הישר אסון נורא? כיצד יתכן שצדיק שכזה יסבול ללא דין וללא משפט - מעינו של זולתו?! ואם תאמר שנגזר עליו יסורים בראש השנה אם כן, מה פעלה העין?

מבאר החזון איש זצוק"ל (בבא בתרא, סימן כא) יסוד נפלא:

אכן 'הכל בידי שמים' - ומה שנגזר על האדם בימים הנוראים - יקום ויהיה, כי אין אדם בעולם היכול להציל או להזיק לזולתו ללא רשות הבורא. פשוט וברור שאין לאדם שלטון על זולתו. וכפי שאמרו חז"ל במסכת ברכות (דף לג, א): 'שאין הערוד ממית אלא החטא ממית' - כך גם לגבי עין הרע ושאר דברים שבעולם. וכדברי הכלי יקר (שמואל-ב, כד) שאין עין הרע שולט ללא עוון.

וזאת חייב כל יהודי להאמין ולהשריש בליבו - רק החטא ממית!!

אולם על האדם לדעת, שפעמים רבות נגזרה רעה על האדם והיא תתגלגל על ידי העין!! 

וממילא, מתוך מאה (100) שנגזר עליהם ביום הכיפורים למות - בתשעים ותשעה (99) יתגלגל הדבר על ידי העין, ולכן צריך להזהר ממנה מאוד.

אלא שעדיין ישאל השואל: כיון שנגזרו יסורים - מדוע עלינו להזהר מן העין?! - הלא מה שנגזר יתקיים בכל אופן?

אלא עומק הענין הוא כך - כי 'השטן מקטרג בשעת סכנה!'

שכן הקב"ה "רַחוּם וְחַנּוּן" (תהלים קג, ח) ודן את האדם בכל יום על פי מידת הרחמים. אולם בשעת סכנה - המקטרגים מתעוררים ביתר עוז ושאת - ואז הדין מתגבר. ממש כמו אשה הכורעת ללדת שאמרו חז"ל במסכת שבת (דף לא, ב): 'עַל שָׁלֹשׁ (3) עֲבֵרוֹת נָשִׁים מֵתוֹת בִּשְׁעַת לֵידָתָן, עַל שֶׁאֵינָן זְהִירוֹת בַּנִּדָּה, וּבַחַלָּה, וּבְהַדְלָקַת הַנֵּר". ומדוע החשש ממוות מתעורר דווקא בשעת הלידה? הטעם, כיון שאז הוא זמן הסכנה!!!

וחז"ל במסכת תענית (דף כ, ב) אסרו על האדם להכנס לסכנה ולסמוך על הנס, וכך פסק השולחן ערוך (יורה דעה קטז, ה) וזהו עומק הענין שחובה עלינו להזהר מן העין - כי עין הרע מכניסה את האדם לכלל סכנה, והדין מתגבר, ואז צריך האדם זכויות רבות כדי להנצל מן הדין.

ולפיכך אנו מתפללים בכל יום: 'שה' יצילנו מעין הרע!' - כי העין מכניסה את האדם לסכנה, והרי הוא באותה שעה כמו אשה בשעת לידתה - וזקוק לזכויות רבות שיגנו עליו מן הדין! ולכן ציוו אותנו חז"ל להזהר מעין הרע - כי לא כדאי לאדם להכנס למצב סכנה, ובפרט, שיתכן שביום הכיפורים גזרו שלא יעשו עימו ניסים אלא יונהג כפי מידת הטבע.

ומוסיף המגלה עמוקות על דרך הסוד, דבר נפלא:

עין - בגימטריא סמא"ל (עם הכולל)! וזהו סוד: "מלאך המות מלא עיניים"!!! וזהו סוד מאמר חז"ל: "גיריה בעיני דשטן"!!!

כביכול גם המלאך הממונה על העונשים קשור בקשר הדוק ביותר לעין!

וכמובן, ברור שהאדם שמזיק בעינו את הזולת - לא ינקה מיסורים. כפי שהזוהר הקדוש אומר, שהוא זה שינזק ראשון!! ובפירוש מתוק מדבש מסביר את עומק הענין: כי בשעה שמעורר דין על חבירו - מעורר דין גם על עצמו, ולכן יענש בראשונה!

ואם כן, התבאר עומק ענין עין הרע הבא מקנאה וצרות עין - השורפת ומכלה כל חלקה טובה!

ולהשלמת הדברים מן הראוי להביט במאמר הבא - על הפרק השני בסדרת עין הרע, ועל ענף השונה לחלוטין מקודמו.

[קרדיט: גם מאמר זה על חומש דברים פרשת עקב מהספר הנפלא! 'תורת חסד'

באדיבות המחבר הרב אליהו אילן חנן שליט"א - ישר כוחו!

למאמר הקודם, חומש דברים, פרשת עקב, מאמר: הטוב והמטיב וכן על טו' באב - לחץ כאן].