מבוא לספר 'הראנו בבנינו'

התעוררתי לדבר קצת על עניני בית המקדש, על הסיבות שגרמו לחורבן הבית, על ההשתתפות בצער השכינה ועל החובה שיש לצפות לגאולה שתבוא במהרה בימינו והמסתעף, כי עלינו לדעת שאם נתחזק בענינים אלו, יכולים אנו לפעול לקירוב הגאולה.

מבוא

הצורך להתחזק בענינים אלו

התעוררתי לדבר קצת על עניני בית המקדש, על הסיבות שגרמו לחורבן הבית, על ההשתתפות בצער השכינה ועל החובה שיש לצפות לגאולה שתבוא במהרה בימינו והמסתעף, כי עלינו לדעת שאם נתחזק בענינים אלו, יכולים אנו לפעול לקירוב הגאולה. 

הגמרא במסכת סוכה (דף מא.) שואלת: ומנלן דעבדינן זכר למקדש? א"ר יוחנן דאמר קרא (ירמיה ל, יז): "כי אעלה ארוכה לך וממכותיך ארפאך נאם ה' כי נדחה קראו לך ציון היא דורש אין לה". ודורשת הגמרא על מה שכתוב "ציון היא דורש אין לה", מכלל דבעיא דרישה.

המהר"ם בן חביב זצ"ל בספרו יום תרועה (ר"ה דף ל.) מבאר את כונת הפסוק, שציון זועקת לפני ה' שאין ישראל זוכרים אותה לעשות לה זכר למקדש, ואם כן, אומר ה', איך אזכור לגאול אתכם. וכתב שלפירוש זה גאולתינו תלויה בעשיית זכר למקדש.

וכן מבואר בחידושי החתם סופר זצ"ל (סוכה דף מא.) שעל ידי הדרישה לציון וזכרון המקדש נזכה לגאולה שלימה.

והגאון רבי יהודה הלוי זצ"ל בספר הכוזרי (מאמר ה, כז) כתב שעל ידי התעוררותם הנפשית של בני אדם לאהבת המקום הקדוש ההוא (בית המקדש), תמהר ותחיש את הגשמת התקווה המיוחלת, ונוסף לזה יש למתעוררים אלה שכר טוב וגמול רב. וכן כתוב בתהלים (קב, יד-טו): "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו", כלומר ירושלים תבנה בעת שכלל ישראל ישתוקק אליו בשיא הערגה והכיסופים, עד שיבואו ויחוננו את אבניה ועפרה.

מי לא מוכן לתרום לבנין בית המקדש?!

החפץ חיים זצ"ל אמר פעם שאם נתאר לעצמנו שהמשיח כבר הגיע ומבקש מכולם תרומות לבניית בית המקדש. האם לא היינו רוצים לתרום משהו? בודאי שכן! ואפילו מי שאין באפשרותו לתרום כסף, אבל יש לו כלי או חפץ מסויים שיכול להועיל לבנין הבית, ודאי היה מסכים בלב שלם ובנפש חפצה לתרום את אותו חפץ, והעיקר שיהיה לו "חלק" בבנין בית המקדש. ואם כן מדוע באמת איננו עושים פעולות ומעשים שיגרמו לבניית בית המקדש? למה איננו משתדלים לתקן את אותם דברים שגרמו לחורבן הבית? ומדוע לא מתפללים עם כונה ורצון כנה ואמיתי שיבנה הבית?

והאמת היא כי עולה לנו מחשבה במעמקי לבנו: "מה יוכל כבר להועיל ולעזור אם אנו נתחזק". וכי בשביל מעשינו הקב"ה יבנה את בית המקדש?...

בכוחו של אדם יחיד לבנות בית המקדש!

אולם, היה רגיל לומר הגאון רבי משה שמואל שפירא זצ"ל ראש ישיבת באר יעקב, הרי מצינו בגמרא כמה פעמים שעיירות שלימות נחרבו בגלל אדם יחיד, כגון (עי' גיטין דף נה:) "על קמצא ובר קמצא נחרבה ירושלים", או "טור מלכא" שנחרבה בגלל מעשה שהיה עם אדם אחד, כמבואר בגמרא שם. 

הרי רואים מזה שאם כדי להחריב עיר שלימה היה מספיק מעשה של אדם אחד, אם כן ק"ו כאן, כשמדברים על "לבנות" ששייך שבית המקדש יבנה רק בזכותו של אדם אחד ויחיד, שהרי מידה טובה מרובה ממידת פורענות.

ועיין בספר מסילת ישרים (פרק י"ט) שכתב בזה הלשון: ואם יאמר אדם מי אני ומה אני שאתפלל על הגלות וירושלים, המפני תפילתי תצמח הישועה? תשובתו בצידו, כאותה ששנינו (סנהדרין דף לז.): לפיכך נברא אדם יחידי, כדי שכל אחד יאמר בשבילי נברא העולם! ונחת רוח הוא לפניו יתברך שיהיו בניו מבקשים ומתפללים על זאת, והקב"ה שמח בזה.

ובספר בזכרנו את ציון כתב דבר נפלא, כי המעיין יראה כי בכל ששה סדרי משנה, אין אנו מוצאים אלא סוג תפילה אחת בלבד, והיא המשנה במסכת אבות (פ"ה מכ"ג) שאומרת: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שיבנה בית המקדש במהרה בימינו", והטעם כי זוהי תפילתם העיקרית של ישראל.

כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו...

הירושלמי ביומא (פ"א ה"א) כותב: "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו!". רואים מזה שחז"ל הטילו את כובד האחריות על כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כי אם היו מתקנים את הסיבות שגרמו לחורבן המקדש, ודאי שהיו זוכים לראות בבנינו. והדבר מפורש בדברי המדרש (תהילים סוף קלז) שאומר: ללמדך שכל דור שאינו נבנה בימיו מעלה עליו כאילו החריבו. ושואל המדרש: מאי טעמא? ומתרץ: לפי שלא עשה תשובה! כלומר, שעל ידי שעושים תשובה בענינים שגרמו לחורבן הבית אז אפשר על ידי זה לבנות אותו בקרוב ממש. ולכן נראה שיש להתחזק באותן הסיבות שגרמו לחורבן הבית.

וכעין זה כתוב גם בתנא דבי אליהו (רבא פרק ל"א) שכתב: מעיד אני שמים וארץ שהקב"ה יושב ומצפה להן לישראל יותר ממה שמצפה האב לבנו והאשה לבעלה, שיעשו תשובה כדי שיגאל אותם ויבנה להם בית המקדש.

יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שספר זה יצליח לעורר אפילו במקצת, אותי ואת כל חברי הכולל בפרט, ואת כל מי שיעיין בו בכלל, לשיפור ולתיקון המעשים, ושיטע בנו כיסופים ושאיפות וגעגועים לראות בנחמת ציון ובבנין בית המקדש במהרה בימינו אמן.

קרדיט: מאמר זה מתוך הספר 'הראנו בבנינו' באדיבות הרב אברהם חנונו שליט"א מלייקווד - ישר כוחו! [מחבר הספרים: אל תדיחנו, חנוכה דיליה, פורים דיליה, מידות דיליה, מצוות דיליה, (שבת קודש), תורה דיליה, תפילה דיליה, תשובה דיליה ועוד...] לכתבה על הספר לחץ כאן.