מצוות בכוונה - תשעה באב

בס"ד

מצוות צריכות כוונה – ט' באב הבעל"ט!

פסק השולחן ערוך סימן ס' סעיף ד': שהאדם חייב בכוונה לפני שעושה מצוה. יתר על כן, יש את הכוונה 'כאשר ציוה ה'' שהופכת פעולה שגרתית למצוה מן המנין! ולכן עדיף לדבר על מילים של כוונה, כמו שחובות הלבבות כותב: 'המחשבה נמשכת אחר הדיבור'.

מצות ארבע תעניות: זו מצווה מדברי קבלה לצום בימי תשעה באב, צום גדליה, עשרה בטבת ושבעה עשר בתמוז. הצומות האלה הוקמו בגלל הטרגדיות שהתרחשו בימים ההם. כאשר מתחילים לצום, אנחנו צריכים לזכור במחשבה: 'הריני מכוין לקיים מצוה להתענות - כאשר ציוה ה''.

מצוה לשמוע לדברי הנביא: זו מצווה מדאורייתא לציית לדבריו של הנביא. הרב שמואל הומינר זצ"ל, בספרו 'עבד המלך' (דברים יח, טו) מביא את הסמ"ג (עשין ל') וכותב על סמך זה: כאשר מקיימים מצווה מדברי קבלה - גם מקיימים מצווה מדאורייתא של ציות לדברי הנביא, לכן, כאשר צמים בתשעה באב צריך לכוון את המצוה הזו במחשבה: 'הריני מכוין לקיים מצוה לשמוע לדברי הנביא - כאשר ציוה ה''.

בכיה והספד: החת"ם סופר לימד שזו מצווה דאורייתא לבכות ולדבר על אובדן בית המקדש. זה נגזר מקל וחומר מהפסוק שמדבר על מותם של נדב ואביהוא, הפסוק (ויקרא י, ו) אומר: "וַאֲחֵיכֶם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף ה'".

דהיינו; שכל בֵּית יִשְׂרָאֵל יִבְכּוּ אֶת הַשְּׂרֵפָה שה' הצית. ואם כל כלל ישראל נדרש להתאבל על המוות של נדב ואביהוא, אז כמה גדול החיוב של כלל ישראל לבכות על שריפת בית המקדש, ביתו של ה' - ההרס אשר גרם לאובדן של כמות עצומה של תורה ומצוות, והשבי של כל כך הרבה יהודים ומותם של צדיקים רבים (דרשות חת"ם סופר, דרוש לז' אב, עמ' 326).

לכן, כאשר בוכים, מתאבלים, ומשתתפים בהרצאות בתשעה באב, גם צריך לזכור כדי למלא מצווה זו: 'הריני מכוין לקיים מצוות בכיה והספד על חורבן בית מקדשנו - כאשר ציוה ה''.

(שימו לב! שמצווה זו היא לא מוגבלת רק לתשעה באב אבל למעשה היא חלה כל ימות השנה! למשל, לאדם צריך להיות כוונה למצווה זו בכל אחד משלושת ימי הצום בהם אנו מתאבלים על אובדן בית המקדש. וכל אחד צריך גם לזכור מצווה הזו במחשבה כשאומרים 'תיקון חצות' במשך השנה.)

זכירת ירושלים: כאשר מתאבלים על הרס בית המקדש בתשעה באב, זהו זמן מתאים לקיים את המצווה של 'זכירת ירושלים' וצריך לזכור מראש: 'הריני מכוין לקיים מצות זכירת ירושלים - כאשר ציוה ה''.

מצווה זו מבוססת על הפסוק: "פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְכוּ אַל תַּעֲמֹדוּ זִכְרוּ מֵרָחוֹק אֶת ה' וִירוּשָׁלַיִם תַּעֲלֶה עַל לְבַבְכֶם" (ירמיה נא, נ). וזו אחת מהזכירות שבכל יום, וזו מצווה שניתן לקיים בכל זְמַן. ועוד זמן טוב לקיים את המצווה הזו, היא כשאומרים את הברכה של 'ולירושלים עירך' (נוסח אשכנז, ולספרדים 'תשכון בתוך ירושלים') בתפילת שמונה עשרה ובברכת המזון (מצווה זו מוזכרת בהרבה סידורים ספרדיים, ברשימה של הזכירות שאחרי שחרית).

צפיה לישועה: בכל פעם שאדם מצפה ומקווה לביאת המשיח (וזאת צריך לעשות באופן קבוע) אז הוא מקיים את המצוה של 'צפיה לישועה' שמצפה לגאולה. 

תשעה באב הוא זמן מתאים במיוחד לקיים מצוה זו, כיון שהוא יום שמשקף את הסיבות לכך שאנחנו בגלות, כמו גם לחשוב: 'מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להביא את המשיח?'. כאשר עושים זאת צריך לומר או לחשוב: 'הריני מכוין לקיים מצות 'צפיה לישועה' - כאשר ציוה ה''.

ספר מצוות הקטן (א) כותב שמצוה זו היא מן התורה (שמות כ, ב: "אָנֹכִי ה' אֱ-לֹקֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי") 

אבל ספר חרדים (לה, לד) לומד שהמקור נמצא בתנ"ך (צפניה ג, ח: "לָכֵן חַכּוּ לִי נְאֻם ה' לְיוֹם קוּמִי לְעַד כִּי מִשְׁפָּטִי לֶאֱסֹף גּוֹיִם לְקָבְצִי מַמְלָכוֹת לִשְׁפֹּךְ עֲלֵיהֶם זַעְמִי כֹּל חֲרוֹן אַפִּי כִּי בְּאֵשׁ קִנְאָתִי תֵּאָכֵל כָּל הָאָרֶץ" וחבקוק ב, ג: "כִּי עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד וְיָפֵחַ לַקֵּץ וְלֹא יְכַזֵּב אִם יִתְמַהְמָהּ חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא לֹא יְאַחֵר"). 

(עוד מקום טוב לכוונה של מצוה זו היא כשאומרים את ברכת: 'את צמח דוד' ב'שמונה עשרה' שבכל יום.)

"וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ": זו מצווה דאורייתא לאהוב כל יהודי, כמו שנאמר בפסוק, תאהב את העמית שלך כמוך. למרות שהמצווה לאהבת חברים יהודים חלה כל הזמן, בתשעה באב הוא יום שמתאים לקיים אותה, כי חז"ל אומרים לנו שהסיבה העיקרית להרס של בית המקדש השני היתה 'שנאת חינם' - שנאה חסרת בסיס. 

לא מוכרח דוקא מעשים לקיים מצווה זו. אבל יש צורך אחד רק להרגיש אהבה ליהודים אחרים (גם כשלא בנוכחות אחרים). לפני שעושים זאת, צריך לזכור: 'הריני מכוין לקיים מצות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" - כאשר ציוה ה''.

הערה: הסבא מקלם זצ"ל לימד על הכמות המופלאה של מצוות שאפשר להרוויח בכל רגע שאנחנו אוהבים את כלל ישראל: 'והנה אין דבר שיוכל האדם לקיים כמה אלפים ורבבות מצוות כמו במצות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" בכל רגע ורגע, כי על כל אחד מישראל זו מצות עשה בפני עצמו...' ובשום מקום אחר האדם לא יכול לקיים כל כך הרבה אלפים ועשרות אלפים של מצוות (של אהבת אדם יהודי) בכל רגע ורגע, כי לכל אדם יהודי זה מצווה שלו' (ספר פנקס הקבלה עמ' יג).

עזרה בבית - היא מצווה!

הזמן של 'בין חזמנים' התקרב, והרב יהודה זאב סגל זצ"ל הזכיר לתלמידיו את מצוות 'כיבוד אב ואם' ואת ההזדמנויות שיהיו להם בבית. והזכיר שלפני יום טוב האמהות זקוקים במיוחד לסיוע, ובניהם צריכים להציע לעזור בטוב לב. מִלְבַד מצוות כיבוד האמא שלו, גם הבן יקיים מצוות חסד, כי סיוע להורים הוא לא שונה מלעזור לאף אחד אַחֵר!

בזמן מתן עזרה זו, אמר ראש הישיבה, הבחורים צריכים לכוון שהם עושים את שתי המצוות הללו.

לשנה הבא בירושלים!

(הנ"ל מאת מחבר הספר 'כאשר ציווה ה'' - ישר כוחו! תורגם לעברית.)

להורדת הקובץ PDF - לחץ כאן.

ומחר! הרצאה בבני ברק!

תאריך: 26.07.2023, שעה: 21:00, עיר: בני ברק, כתובת: רחוב מתתיהו 10, מיקום: בית מדרש 'קהילות פז'.

חדש! הספר 'הראנו בבנינו' על בית המקדש!!

לכתבה - לחץ כאן.

לאשכול מרוכז על תשעה באב - לחץ כאן.

לקונטרס 'משה אמת' הלכות תשעה באב - לחץ כאן.