כבוד - למי?
- - - לא מוגה! - - -
כבוד הרב, הרי הקדוש-ברוך-הוא לא אוהב את האנשים שאוהבים כבוד.
אבל מצד שני, זה מאוד מבלבל אותי שיש, למשל, כשעושים כבוד לרבנים או כבוד לאנשים או שאני דורש כבוד מהילדים שלי,
אז האם זה בסדר או לא בסדר? מה ההבדל בין הכבוד הזה לבין הכבוד שהקדוש-ברוך-הוא לא אוהב שאנשים דורשים את הכבוד?
טוב, שב.
כתוב, כבוד חכמים הנחלו, זה פסוק.
זאת אומרת,
מי שראוי לו כבוד זה חכמים.
מי שיש לו חוכמת התורה,
חולקים כבוד לחוכמתו.
אתה מכבה את התורה, פשוט, שיש באדם הזה.
אתה רואה ספר תורה, אתה חולק כבוד, אתה קם.
אז חכם שעובר צריך לקום מפניו
יותר מספר תורה.
זה אחד.
לדרוש כבוד זה מגונה,
אבל שראוי לאדם כבוד,
זה החובה המוטלת על אחרים, לא עליו
המצווה לבקש כבוד.
האחרים צריכים לדעת לכבד.
דבר נוסף, קוראים לקב'ה הוא מלך הכבוד.
מה זה מלך הכבוד?
שהוא מכבד את ברואיו.
הוא בעצמו מכבד.
הוא מטפל בך.
הוא משקה אותך.
הוא נותן לך טללים, נותן לך עננים, נותן לך גשמים.
לא עכשיו, כן?
בגלל שאנחנו על הפנים.
וכן הלאה.
אז הוא דואג שתהיה לך זריעה ותהיה לך קצירה. יהיה לך, הכול הוא דואג לך.
הוא מכבד אותך מאוד.
אם היינו מכבדים את ההורים כמו שהוא מכבד את הרשעים,
היינו מאושרים ומאריכים ימים.
כבוד
צריך שיהיה לאדם שמינית מן השמינית,
1 חלקי 64. בשביל שאדם ידע.
כבוד זה גם נקרא את הנשמה.
למען יזמרך כבוד.
מה זה כבוד שנאמר פה? זה הנשמה.
יזמרך, מי יזמרך?
הנשמה שנקראת כבוד.
אז זאת אומרת,
כבוד זה דבר רצוי במקום ובמידה
למי שראוי ועל-ידי אנשים שעושים את זה בכבוד.
לא לשם חניפות.
היום עושים בדרך כלל כבוד בשביל חניפות.
לא מכבדים באמת.
אז זה גם בעיה.
אז אני צריך, למשל, במקרה לא של תורה, לא של רב או תלמיד חכם.
נניח גם מהעובדים שלי, או שוב פעם, מהילדים שלי, למשל,
כשהם קטנים.
כן.
אז צריך לתרוש את הכבוד הזה?
צריך לחנך אותם לחלוק כבוד
למי שמבוגר, ובפרט להורים.
ועובדים?
עובדים.
זו לא חובה שהם יכבדו.
אם יש להם שכל, הם יכבדו.
ואם אין להם שכל? אם אין להם שכל זה גם לא יעזור.
הם גויים, אז אין להם שכל. אז הם יעשו את זה תלמיד לפנים.
לפנים, כאילו, כאילו.
לפנים הם יעשו לך, כן? מה שתרצה הם יעשו, כן?
Yes, sir, no, sir, yes, yes, no, no.
מה שאתה רוצה, גם יתכופפו, הכל יעשו.
ואם יוכלו לתת לך בעיטה, אחר כך גם ייתנו.