נחמן נחמן, עם קוקו

- - - לא מוגה! - - - 

איך זה מצחיק? נחמן, נחמן הם קוקו, איך זה עולה?

ערב טוב, כבוד הרב. יש לי שאלה שמתגרירה כמה אנשים, אולי אצבע אותך קצת, אבל לא יודע. מתנתקים או לא מתנתקים? מה אתה אומר? מתחברים.

לא, רציני, מה? זה עד לך? תראה, מתנתקים או לא זה עניין זמני.

מנותקים או מחוברים? זו השאלה.

אם מחוברים לקדוש ברוך הוא, לא מתנתקים.

אם לא מחוברים,

נותקים. והמבין יבין. חסר גרק עגיל ואיזה פירסינג אחד בלשון. היה, היה. גם היה, הנה. יפה, יפה.

איזה מין דבר זה. זה כמו, אני אגיד לך, קח מסמר, צפוג בראש.

נו, מה אומר יסר אורלה? מה הוא אומר?

מה הוא אומר? הוא אומר לי, לא יהודי.

ומה אני אעשה עכשיו? אני לא רוצה לשמור שבת, אני לא רוצה שיהודי חיים טובים. איפה הפרסינג באחורה?

הנה הוא. נו, מה מפיל עליך? הוא לא מפיל. כבוד הרב, תן לו לגדול קצת. עזב אותך בעיני הדין עכשיו פה, לא חבל על הכסף? תן לו לגדול קצת.

אני אבוא למעמוד יותר גדול. יעדי נהו, הוא עוד יגדל, יגיע לקטס. וואי, וואי, וואי. אני מבטיח. טוב, יאללה, תהיה בריא.

איך זה מצחיק? נחמן, נחמן הם קוקו קו. איך זה אומר?

חלקת מספר 415. נחמן, נחמן הם קוקו.

ערב טוב, בעזרת השם נעשה ונצליח, והשם עלינו ברחמיו ירוויח.

חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה.

פרשת שמיני,

משה רבנו מלמד את אהרן הכהן

בשבעת ימי המילואים כיצד לעבוד במשכן,

במקדש,

ולתפקד בתפקיד הגדול ביותר,

כהן גדול,

שמכפר על כל עוונות בני ישראל.

ביום השמיני זוכים בשכינה יורדת על המשכן,

כל העם משתחווים וכוראים לפני השם,

שמחה גדולה שהקדוש ברוך הוא מחל על עוון העגל.

סילק שכינתו מביניהם בעוון העגל,

והחזיר את השכינה בהכשרתו של אהרן הכהן.

וזה היה יום שמחת ליבו של אהרן הכהן, שאין למעלה ממנה, שהוכשר לעבודה ובזכותו ירדה שכינה לישראל.

ביום הגדול הזה והשמח ביותר שיכול להיות לבר אנוש,

כתוב בפסוקים כך

ויקחו בני אהרן נדב ואביהו איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטורת

ויקריבו לפני השם אש זרה אשר לא ציווה אותם

ותצא אש מלפני השם ותאכל אותם וימותו לפני השם.

באותו מעמד נשגב

שאהרן זוכה

לדבר הגדול ביותר שאפשר,

באותה שמחה גדולה שלו ושל כל ישראל,

שני בניו מתים.

הם נכנסים,

מקריבים אש זרה,

השם לא ציווה אותם,

יוצאת אש מקודש הקודשים,

שתי הלשונות חודרים דרך הנחיריים שלהם

ונשמתם פורחת.

ויאמר משה אל אהרן

הוא אשר דיבר

השם לאמור

בקרובי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידום אהרן.

אהרן שומע את השמועה הרעה הזאת

ומתבשר ששני בניו מתים

וידום אהרן.

מה עושה בן אדם נורמלי,

במרכאות,

כששומע דבר כזה?

ביום החופה מתים החתן והכלה.

שם מרחם.

איזה גזרה.

מה אמר בעצם משה רבנו לאהרן הכהן? הוא אמר לו, ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דיבר השם לאמור בקרובי אקדש

ועל פני כל העם אכבד

וידום אהרן.

במדרש רבה מובא כך, אמר רבי שמואל בר נחמן,

זה הדיבור נאמר למשה בסיני ולא נודע לו,

עד שבא מעשה לידו.

אמר משה לאהרן, אחי,

בסיני נאמר לי שאני עתיד לקדש את הבית הזה,

ובאדם גדול אני מקדשו,

והייתי סבור שמא או בי או בך הבית הזה מתקדש.

ועכשיו שני בניך גדולים ממני וממך.

כיוון ששמע אהרן שבניו יראה שמיים הם,

שתק וקיבל שכר על שתיקתו.

אומניין שקיבל שכר על שתיקתו,

שזכה ונתייחד אליו הדיבור,

שנאמר, וידבר השם אל אהרן לאמור, יין ושיכר אלטשת אתה ובניך איתך.

משה רבנו מספר לאהרן הכהן באותו מעמד,

אומר לו, תשמע, כבר שהייתי בסיני,

הקדוש ברוך הוא אמר לי שהוא יקדש את שמו באחד גדול מישראל.

אני חשבתי, או בי או בך.

יוצא ששני בניך גדולים ממני וממך,

שנתקדש שמו של הקדוש ברוך הוא,

כיוון

שהם לא עשו מה שראוי לעשות, ועשו שלא ברשות,

אז כל עם ישראל ראה

מה זה קדושת המשכן,

מה זה ציווי של הקדוש ברוך הוא, ואיך אי אפשר לעבור עליו.

אהרן הכהן זכה, קיבל שכר על השתיקה, על הדממה, על וידום אהרן,

שנתייחד לו הדיבור. הקדוש ברוך הוא פנה אליו

ואמר לו, פרשת שטויי יין, לו ולא למשה.

בדרך כלל הוא היה אומר תמיד למשה, ומשה אומר לאהרן.

פה הוא אמר לו ישירות, וידבר השם אל אהרן לאמור,

יין ושחר אלטשת אתה ובניך איתך.

מה זה וידום אהרן? חושבים

וידום אהרן, הלב שלו נדם.

אדם שומע שמועה רעה,

הלב שלו עומד, פוסק.

לא.

יש ארבע דרגות בבריאה.

יש דומם, צומח, חי, מדבר.

דומם,

אבנים,

צומח,

עצים,

חי,

בעלי חיים,

מדבר, בני אדם.

בן אדם,

אם פוגעים בו,

מחזיר.

בעל חי שפוגעים בו,

בורח.

צומח, פוגעים בו, נחפף.

דומם, פוגעים בו,

אין בו שינוי.

וידום אהרן, כמו דומם, לא חל בו שום שינוי.

שמע ששני בניו מתו

והם יראי שמיים,

שום שינוי לא חל בו.

לא נתעצב ולא בכה,

כמו דומם שלא מקבל שינוי, כך הוא.

מה כן?

שמח.

נתוספה שמחה על שמחתו.

מה השמחה?

איך אנחנו יודעים שהיה לו שמחה?

משום שנתייחד לו הדיבור, הקדוש ברוך הוא דיבר עליו.

וכתוב שאין השכינה שורה, אלא מתוך שמחה.

מי שעצוב,

בורחת ממנו שמחה.

מי ששמח, שורה עליו השכינה.

ויהי כנגן המנגן.

הנביאים ובני הנביאים היו תמיד דואגים

להיות בשמחה כדי שתשרה עליהם נבואה או רוח הקודש.

וכיוון שנתייחד, זה השכר שהוא קיבל

בגלל שהוא שמח.

האם אנחנו יכולים להבין מדרגה כזאת של בשר ודם?

שני בניו מתים

ביום שמחת ליבו,

באמצע השמחה, ולעיני כולם, שזו בושה גם גדולה מאוד,

והוא גם שמח.

רק אדם שיודע מה התכלית בחיים, אל שמה נברא האדם בעולם,

רק אדם כזה שהוא שלם בהכרה הזאת,

יכול להגיע לדרגה כזאת.

וחכמים ציוונו,

חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה.

אז זה לא דרגה רק באהרון הכהן,

אלא אנחנו מחויבים.

חייב אדם לברך

על הרעה כשם שמברך על הטובה.

מה מברכים על הטובה?

הטובה מתים.

מה מברכים על הרעה? ברוך דיין האמת.

אדם נפטר, מה מברך? ברוך דיין האמת.

חייב לברך

על הרעה כשם שחייב לברך על הטובה, ובשמחה, כמו שמברך הטוב והמיטיב דיין האמת.

אם הקדוש ברוך הוא החליט לקחת מישהו,

ובסופו של דבר הוא לקח אותו,

ודאי שהוא עשה את הדבר הכי טוב שיכול להיות לאותו אדם.

אבא לא לוקח את הילדים שלו סתם,

אלא אם כן החשבון הוא לטובת האדם.

גם רשע שנלקח בחצי ימיו, גם זה לטובתו.

למה? אם יישאר יותר,

יעשה עבירות יותר,

החשבון שלו יתפח,

הוא ישלם יותר.

אז אם אין תקנה ואין תקווה שהוא ישוב בתשובה,

אז הקדוש ברוך הוא לוקח אותו טרם זמנו.

רשעים לא ייחצו ימיהם, אפילו מחצית חיים לא נשארים.

פשוט הקדוש ברוך הוא לוקח אותם,

ואז יש את האפשרויות הבאות, או שהם יתנקו בעולם העליון,

או שישובו בגלגול.

מכל מקום, מי שיודע מה התכנית בחיים,

יודע גם להיות מוכן לדברים הקשים ביותר שבעינינו.

ואהרן הכהן יודע, השם נתן,

השם לקח,

יהי שם השם מבורך.

כוס ישועות אשא,

ובשם השם אקרא.

צריו יגון אמצא,

ובשם השם אקרא.

בדיוק אותו דבר.

שבטך ומשענתך,

המה ינחמוני אותו דבר.

גם השבט המקל

וגם המשענת,

שניהם מהשם ינחמוני.

כיוון שהקדוש ברוך הוא הכל עושה לטובה. כל מה שעושים מן השמיים עם האדם לטובתו.

רוב בני האדם שואלים, למה הקדוש ברוך הוא לקח?

למה הקדוש ברוך הוא לקח?

כולם שואלים למה הקדוש ברוך הוא נתן, למה הוא לקח שאלות.

אם הקדוש ברוך הוא נתן, למה לקח?

אז עוד ששואלים

למה לקח, תשאל למה נתן.

אבל זה לא שואלים.

כאילו ברור לנו שצריך לקבל ולהחזיר לו.

כל מה שקיבלנו בחיים זה רק בהשאלה.

כל מה שקיבלנו. גם את החיים בהשאלה.

גם ילדים בהשאלה.

גם בריאות ועושר,

חוכמה, כל מה שיש לנו בהשאלה.

אף אחד לא תחייב להשאיר את זה אצלנו לכל הזמן.

תודה למי שהשאיל לך.

כל זמן שיש בידך את הכלים האלה, תשתמש בהם לטובה. אם אתה חכם,

תספיק לעשות איתם הרבה דברים טובים.

אם לא,

תבזבז אותם על שטויות.

בואו נראה איך גדולי הדורות

התייחסו לדברים האלה.

המדרש מביא מדרש משלי אשת חיל מי ימצא.

מעשה היה ברבי מאיר

שהיה יושב בבית המדרש בשבת

בשעת מנחה ודורש.

מתו שני בניו.

מה עשתה עימן?

הניחה שניהם על המיטה ופרסה סדין עליהם.

במוצאי שבת בא רבי מאיר מבית המדרש.

אמר לה, היכן שני בניי?

אמרה לו, לבית המדרש הלכו.

אמר לה, צפיתי בבית המדרש ולא ראיתי אותם.

נתנה לו כוס של הבדלה.

חזר ואמר, היכן שני בניי?

אמרה לו,

פעמים הלכו להם למקום פלוני ועכשיו הם באים.

הקריבה לפניו לאכול.

מאחר שבירך,

אמרה לו,

ריבי,

שאלה אחת יש לי לשאול.

אמר לה, אמירי.

אמרה לו, קודם היום בא אדם אחד ונתן לי פיקדון.

עכשיו בא,

נחזור לו או לא?

אמר לה, בתי,

מי שיש לו פיקדון אצלו אינו צריך להחזירו לריבו.

אמרה לו, חוץ מדעתך,

לא הייתי נותנה אותו.

מה עשתה?

תפסתו בידו ועלתה אותו לאותו החדר.

והקריבה אותו למיטה

ונטלה סדין מעליהם

וראה שניהם מתים ונחים על המיטה.

התחיל בוכה ואמר,

בניי, בניי,

ריבי, ריבי,

בניי

בדרך ארץ,

ורבי שהיו מאירין פניי בתורתן.

באותה שעה אמרה לו,

רבי מאיר, רבי,

לא כך אמרת לי שאנו צריכים להחזיר הפיקדון לריבו,

כך השם נתן והשם לקח.

בדבר הזה נחמתו ונחה דעתו ונתיישבה.

לכך נאמר, אשת חיל, מי ימצא?

ומפני מה נתחייבו בניו של רבי מאיר ומתו שניהם בבת אחת?

מפני שהיו רגילים להניח בית המדרש.

ויושבים באכילה ובשתייה.

זה המעשה.

אשת חיל, מי ימצא?

תראו איזה צדקת ואיזה כוח נפשי היה לה.

מתים הילדים שלה בשבת, היא לא זועקת,

לא משתוללת, לא מאבדת את העשתונות,

מכסה אותם בסדין,

מסתירה מבעלה,

בעלה חוזר,

היא דואגת קודם כל שיקיים מצוות הבדלה.

שואלת אותו את השאלה, היא מתחמקת עדיין, נותנת לו לאכול.

גומר לאכול, נותנת לו לברך.

אחרי שהוא גומר לברך, שואלת אותו שאלה מקדימה.

מה עושים עם אחד שהפקיד פיקדון, האם צריך להחזיר או לא?

היא מבקשת שהוא יענה את התשובה,

כי כשהוא יראה את המציאות,

הוא ענה את התשובה.

אז הוא אומר לה, אם מישהו הפקיד פיקדון,

לא יחזירו אותו לריבו? ודאי.

אמרה לו, אני בלי דעתך לא הייתי עושה, לא נותנת.

אבל אם אתה אומר שצריך להחזיר,

מעלה אותו למעלה, מרימה את הסדין, והוא רואה את המציאות.

כואב לו.

שני ילדים מיוחדים היו לו לריבי מאיר,

שהוא קורא להם

בניי בניי וריבי ריבי.

אבל מה לעשות, הקדוש ברוך הוא מדקדק עם הצדיקים.

אהרן הכהן, שני בנים צדיקים,

גדולים ממשה ואהרן.

טעות אחת

בהקריבם לפני השם, אש זרה אשר לא ציווה,

שניהם מתים ביום אחד.

למי? לאהרן הכהן. רבי מאיר,

אותו דבר.

בורחים מהדרשה.

אבא שלהם דורש מבית המדרש.

עוזבים את הדרשה והולכים לאכול אכילה ושתייה.

הקדוש ברוך הוא מקפיד עליהם.

כמה צריך לזהה לא לעזוב שיעור באמצע

בשביל דברים בטלים.

אבל אשת חיל, מי ימצא? כמה נשים אנחנו מכירים כאלה שיכולות

באורך רוח כזה לקבל דברים מהסוג הזה, השם ירחם.

השם נתן, השם לקח.

יהי שם השם מבורך בשני המקרים, גם כשנתן, גם כשלקח.

זאת אומרת, צריכה להיות גבורה נפשית.

והבנים הם רק פיקדון.

ואין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח, ואין שלטון ביום המוות.

כשמגיע הרגע שאדם צריך להסתלק מן העולם,

אין שלטון ביום המוות.

ויקרבו ימי דוד למות.

תמיד כתוב דוד המלך,

ויקרבו ימי דוד למות, לא מלך, דוד.

אין שלטון ביום המוות.

ישראל, נקרא ישראל.

כי שרית עם אלוקים ותאכל.

על שם השררה,

יהיה לו כוח לגבור על המלאך.

אבל אף על פי כן שתה ישראל,

ויקרבו ימי ישראל למות. אין שלטון ביום המוות.

אבל איך מגיע אהרן הכהן למדרגה כזאת,

כשמשה רבנו מתבקש על ידי הקדוש ברוך הוא

לקבל את התפקיד הנשגב לגאול את עם ישראל ממצרים,

להוריד להם את התורה ולהביאם לארץ ישראל,

משה רבנו מסרב.

במשך שבעה ימים הקדוש ברוך הוא מפציר בו ומסרב ואומר, שלח נא ביד תשלח.

כל אדם מן השוק ראוי יותר ממני.

בין התשובות

במשא ומתן בין משה לקדוש ברוך הוא, הוא אומר לו,

איך אני יכול לקבל תפקיד כזה כשהאחי הגדול,

אהרן הכהן נביא,

אני אחיו הקטן, אקח את השררה ואתן לו צער כזה.

אומר הקדוש ברוך הוא, מעיד אני באחיך ורעך ושמח בליבו.

אני רואה את הלב שלו,

והלב שלו

מלא שמחה בשעה שהוא יראה אותך שקיבלת את התפקיד, ורעך ושמח בליבו.

לא חיצונית,

אמיתי.

תגידו לי, אם אחד

יש לו אח

שהרוויח

מיליון דולר בהגרלה,

אין לו איזה צביטה קטנה?

מאה מיליון דולר.

אח שלו פתאום נהיה, חביבי,

משהו, משהו.

הוא נשאר דלפון, תפרן,

עם קורקינט.

לא יכאב לו משהו?

הוא ישמח בליבו כאילו הוא הרוויח

מיליארד דולר.

יש מישהו שלא יזוז לו פה משהו?

אצל אהרן הכהן כך היה.

מה זה מיליארד דולר?

חרית ברית.

בן אדם מקבל דום לב,

הלך, כל המיליארד איפה נשאר לאחרים?

כמה אדם מחזיק פה?

אבל משה רבנו לא זכה במיליארד דולר.

הוא זכה לגאול את עם ישראל, להביא את הגאולה לעם ישראל, שיביא את הגאולה בסופו של דבר לכל העולם כולו. כל הבריאה קיימת בזכות זה,

בזכות התורה שהוא מוריד לעם ישראל, בזכות התורה שהוא מלמד, כל התורה על שמו, זכרו תורת משה עבדי, תורת ציווה לנו משה,

מביא את עם ישראל בכניסתם לארץ ישראל, כל הייעודים של כל התורה עם משה רבנו.

היה יכול להיות אהרון.

משה אומר, אני לא רוצה

ליטול את זה מאחי הגדול.

אומר לו הקב' ברוך הוא, אני יודע,

ורעך ושמח בליבו 100%

כל הזכויות והשכר של כל התורה בכל הדורות וכל המצוות של כל בני אנוש

שעושים בעולם,

כל הזכויות שמורות למשה רבנו.

כל הזכויות שמורות.

משה זכה וזיכה את הרבים, זכות הרבים תלויה בו.

כל מה שהרבים מאז ועד עתה עושים,

הכל הזכויות שלו.

מה זה מיליארד דולר?

היו הרבה עשירים, חיו 70-100 שנה, הלכו.

מה נשאר להם? כלום.

זאת אומרת, אהרון על דבר כזה הבין?

לא מפריע?

השם בחר בו?

שמח!

אם הוא עומד בדבר כזה, קטן עליו ששני בנים שלו מתים ביום אחד והם יראי שמיים.

לאן הם הולכים?

לגן העדן.

איפה הוא?

אצלה, קדוש ברוך הוא.

למה שיתעצב על ליבו?

אם על הזכייה הגדולה של גאולת עם ישראל וכל השאר,

הוא יכול לשמוח שמחה גדולה,

אז על מיטת שני בניו הרבה יותר קל.

אדם שמעמיד דורות

של לומדי תורה,

של עוסקים במצוות, זה הרבה יותר מהבנים שלו.

אפילו אם יהיו לו בנים צדיקים, זה שניים.

אבל אם הוא העמיד דור,

דורות,

ישיבות,

כוללים, תלמודי תורה,

כולם לומדים תורה כולל לבנם.

אז מה גדול יותר, שניים או כולם?

בזה היה יכול לזכות,

ולא הייתה לו בעיה עם זה. אם השם בחר בו, הוא שמח במאה אחוז.

אם היינו יכולים לחיות בצורה כזאת, להבין שאין שום דבר בעולם שנלקח מאיתנו או נשלל מאיתנו

בלי חפץ השם ורצונו,

חיינו היו חיים מאושרים.

אבל הבעיה היא שכל אחד מסתכל מנקודה אגואיסטית, כאילו הוא המפסיד, כאילו לקחו לו, כאילו זה על חשבונו,

כאילו הוא פחות ונחות.

אבל אם אדם היה רואה שהכל מאיתו יתברך וכל אחד מקבל מה שראוי ומה שמגיע לו,

והיה מסתפק ושמח בחלקו במה שנתן לו השם, ועושה

במה שנתן לו השם, את המקסימום

המרבה והממעיט לפני הקדוש ברוך הוא שווים בדיוק

ובלבד שיכוון את ליבו לשמיים.

אדם שמביא תורים

לבית המקדש

או שברים,

אצל הקדוש ברוך הוא זה אותו דבר, העיקר שיכוון את ליבו לשמיים.

אחד אין לו, מה יעשה? עני.

מנחת עני הוא יכול להביא.

אחד יכול להביא קורבן, יכול להביא פר.

כל אחד לפי מה שנתנו לו.

אבל העיקר שהלב יהיה לשמיים.

אדם שזוכה להגיע למדרגה כזאת,

אשריו אשרי חלקו, איזה חיים מאושרים יש לו.

ועוד דבר צריך, צריך להאמין בהשגחה מאיתו יתברך שאין דבר נסתר מעיניו,

ולא להיבהל משום דבר שרואים בחיים.

אפילו צרות קשות, אכזריות, נוראות,

למי שמאמין בהשגחתו יתברך ויודע מה צריך לעשות,

גם כן קטן עליו.

והנה אנחנו יצאנו רק עכשיו מפורים,

וראינו דברים מדהימים במגילה.

מה ראינו?

ראינו שנגזרה גזרה איומה ונוראה

להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן, תו ונשים, ביום אחד.

גזרה איומה ונוראה.

במאה ה-27 מדינות הולכים לחסל עם שלם,

ומוכרים אותם בעשרת...

אלפים כיכר כסף.

מדהים.

מה אפשר לעשות נגד זה?

ובפרט שהמלך אחשוורוש

שונא ליהודים,

לא פחות מהמן.

לא פחות מהמן.

כשהוא בא ומציע לו את עשרת כיכר כסף,

הוא אומר לו, הכסף נתון לך.

בעם

לעשות בו כרצונך.

מדהים.

משלו את זה חכמים, אמר רבי אבא בר כהנא,

למה היו דומים באותה שעה אחשוורוש והמן?

לאחד שיש לו קרקע ויש בה תל

של עפר,

לאחד שיש לו קרקע ויש לו חריץ בקרקע.

בעל התל אומר,

הלוואי ובעל החריץ ייקח את העפר,

ישים אותו אצלו.

בבעל החריץ

רוצה לסתום את החור אצלו בקרקע.

אומר, מי ייתן לי את התל אצלי?

ניגש בעל החריץ אצל בעל התל, ואומר לו, מכור לי את התל. אומר לו, כך בחינם.

העיקר תשחרר אותי מהתל הזה, מסתיר לי את הנוף.

תכסה אצלך את החריץ, אין שום בעיה.

ככה היו אחשוורוש והמן.

ולמה משלו חכמים אותם כך?

למה אחשוורוש, בעל התל,

והמן, בעל החריץ?

אלא אחשוורוש,

עם ישראל היו חשובים בעיניו, והוא פחד מהם פחד גדול. הוא ידע שזה עם

שיש אלוקים מעליהם, וכולם ידעו שיש גזרה של 70 שנה שהם צריכים להיות בגלות, והוא חשש שכל רגע השם ינשא אותם,

ואז הוא יפסיד את מלכותו.

אז, מבחינתו, להתפטר מהם

זה היה חשוב.

הם היו כמו תל מול העיניים שלו,

בעוד

שהמן זלזל ביהודים,

והם היו בזויים בעיניו

כמו חריץ, חסרים, שפלים ובזויים בעיניו.

לא שווה לו להרוג יהודי אחד.

מה זה להרוג יהודי אחד?

זה זבוב.

שר וגדול כזה

הורג זבוב אחד?

הנה, הוא מסלק את כל הזבובים מהמלכות.

או!

אז לא שווה לו להרוג יהודי אחד, מרדכי, הוא רוצה להרוג את כל היהודים.

נו, כשאתה צריך

להתמודד מול שני אהבלים כאלה,

עם מה אתה יכול לבוא אליהם? עם שכל?

לשכנע אותם אם מוכרים עם שלם בכסף?

והוא עוד אומר לו, בחינם?

תראו פלא פלאות. מרגע שנפלה הגזרה הזאת,

מרדכי שולח לאסתר ואומר לה,

שתלך עכשיו

ותיכנס למלך לבקש על עמה.

אסתר אומרת לו, ואני לא נקראתי זה שלושים יום.

אי אפשר להיכנס, לבוא למלך

בלי להיקרא.

מי שנכנס בלי רשות, אחת דתו להמית.

הוא אומר לה, עכשיו, את הולכת עכשיו. היא אומרת לו, אבל יש עוד 11 חודש עד שתתקיים הגזרה, יהיה זמן, מה בוער עכשיו? למה לבוא עכשיו בשעה שאני לא נקראתי אל המלך?

אומר לה, עכשיו,

אם לא תלכי עכשיו,

רווח והצלה יבואו ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו.

השגחה אלוקית תציל אותנו,

אבל את ובית אביך, את מזרע שאול שלא הרג את הגג,

יש לנו את המן בגלל זה, התפקיד שלך למגר אותו.

לא, זה חשבון שלך עם בית אביך.

אנחנו נקבל את הישועה מכל מקום.

תלכי עכשיו.

מה בוער למרדכי עכשיו

ללכת נגד הטבע?

אלא מרדכי יודע שהגזרה היא משמיים,

והוא יודע שהגזרה הזאת, רק הקדוש ברוך הוא יבטל אותה, לא אחשורוש,

לא המן,

לא שום דבר,

וצריך לעשות את זה בדרך שיהיה ניכר שהכול מן השמיים.

כל נס ההצלה

של פורים,

זה הכול בטבע,

הכול טבעי שם.

אחשוורוש שמזמין את ושתי לא מסכימה לבוא,

הוא מחליט להרוג אותה, הוא בוחר מלכה, לוקח אלות אסתר.

מרדכי שומע שבקתן ותרש חורשים להרוג את המלך,

הוא מודיע למלך, נכתב בספר הזיכרונות, נדידה שנת המלך,

פותח את הספר, נפתח לאיפה שכתוב על מרדכי,

מבקש לעשות טובה עם מי שייטיב לו,

נכנס בדיוק המן, המן אומר ככה יעשה לאיש,

ואז מתחלף הכול, וכן הלאה, וככה נגמרת המגילה. הכול טבעי, שום דבר, לא ניסים, לא בקיעת ים, לא ענני כבוד, לא מן מן השמיים, שום דבר, הכול טבעי.

אבל מרדכי יודע שזה לא טבעי,

שכל זה שרשרת אירועים שתביא בסופו של דבר להצלה,

וצריך להראות שהכול מאיתו יתברך.

אז הוא שולח אותה.

אסתר, תלמידה מובהקת שלא נאמנה,

הולכת בשליחותו,

עומדת בפתח של המלך, הוא רואה אותה, מושיט לה את השרביט ואומר לה, מה שאלתך? עד חצי המלכות ויינתן לך.

פלא פלאות.

היא מקבלת כזאת הזדמנות שהוא נותן לה חצי המלכות.

חצי המלכות, פירושו של דבר, כמה המלכות? 127 מדינה.

אז כמה זה חצי? יותר מ-60.

היא יכולה לבקש את ההצלה של העם שלה, שזה אחד.

היא לא מבקשת.

היא אומרת, יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה.

אה,

את נכנסת שלא בזמן,

עומדת פה,

המלך מושיט לך, רוצה לתת לך חצי מלכות, ואני מבקשת, תבוא למשתה שאני עושה עם המן,

והיא משווה את המן למלך, מזמינה את שניהם?

זה מלך מסטול.

זה עשה 180 יום משתה

בשנה השלישית למלכותו. גמרת 180, התחיל שבוע משתה.

היא מזמינה אותו לעוד משתה.

זה מה שחסר לו, משתה?

זה כאילו היא מזמינה אותו לכוס בירה.

מסכים.

בא למשתה, בא המן,

במשתה אומר לה, נו, אסתר,

מה שאלתך ויינתן לך עד חצי המלכות. עוד פעם.

מה היא אומרת לו? למחר אני אגיד לך, לא עכשיו.

למה היא מחכה?

היא מחכה לראות סימן משמיים שהגיע העת של הגאולה ושל הישועה. היא רוצה לראות שמן השמיים מסכימים.

אם היא תבוא ותשתדל ותאמר דברים על פי טבע,

זה לא יכול לעבור.

צריך לבוא הגאולה מהשמיים. מי שגזר את הגזירה, צריך לבטלה. אני צריכה סימן.

היא ממתינה לסימן והיא דוחה והיא מסתכנת.

אם הוא יתרגז עליה, הרי את ושתי הוא הרג צ'יק צ'אק.

אם הוא חלילה הורג אותה, כל הישועה כביכול מתבטלת.

לא, היא רוצה סימן.

מה היה הסימן?

למחר

היא רואה את מרדכי רוכב על הסוס והמן הולך לפניו,

ומכריז, ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ בעיקרו.

אז היא הבינה שהכל התהפך,

ואז היא באה ואומרת לו,

מה הוא אומר לה? איזה הוא, מי הוא זה?

אמרה לו, המן הרשע.

ואז הכל מתגלגל במהירות,

הוא מבין, יוצא בחרון אף לגינת הביתן,

שם הוא רואה אנשים כורתים עצים.

למי זה?

אומרים לו, המן, שלח אותנו לכרות עצים.

הוא נכנס פנימה, עצבני, מה הוא רואה אותו? נופל על המיטה, איפה שאסתר.

אומר, אגם לכבוש את המלכה איתי בבית?

בדיוק נכנס, חרבונא ואידיעו הנביא,

והוא אומר לו, הנה גם העץ אשר הכין למרדכי אשר דיבר טוב על המלך.

מה שומע אחשוורוש אשר דיבר טוב על המלך?

אה, הוא הכין את העץ בפני.

תנו עליו.

מה יתלו ודהמון על העץ?

אשר הכין למרדכי פלפלו,

השגחה אלוקית.

נו, זה הגיוני לתנהג ככה?

לסכן עם שלם ואומה שלמה ללכת

לא בדרך הטבע?

למה?

כי הצדיקים יודעים שיש השגחה אלוקית והכל מאיתו יתברך.

אך, יהודים יקרים,

יש גזירות יום-יום

על הפרט,

על הכלל,

על העולם כולו,

אבל צריך לדעת, הכל בהשגחה.

מה עושים בשביל לנצל? מה עשה מרדכי?

בשעה שהוא ידע שיש גזירה,

אסף 22,000 תינוקות של בית רבן,

תענית צום, שלושה ימים ושלושה לילות, כפי שציוותה אותם אסתר,

והם מתפללים לקדוש ברוך הוא. אין עוד מלבדו.

מבקשים, מבקשים, מבקשים, מבקשים, עד שהקדוש ברוך הוא ביטל את הגזירה.

כוח התפילה והבקשה והפנייה,

בידיעה ברורה שאין עוד מלבדו,

רק הוא יכול להושיע,

ואין בלתו ואין זולתו,

זה מה שיכול לפרק את כל הגזירות הרעות,

למוסס אותן,

לבטל אותן.

מי ששלח אותן, יבטל אותן.

רק הוא יכול.

אני מחצתי ואני ארפה.

אני אמית

ואחיה.

ואין מיידי מציב.

זה מה שאדם צריך לדעת,

שהכל,

הכל, הכל, מאיתו יתברך.

אבל מה לעשות, אנשים חיים יותר מדי טבע.

הכל בהשתדלות טבעית, מעשית.

הכל שואלים

רק בדרכים טבעיות.

נכון, צריך להשתדל בטבע מה שאפשר, אבל גם כשמשתדלים בטבע צריך תמיד להתפלל שהשליחים יהיו טובים, שיהיו נאמנים, שהעצות שיתנו יהיו נכונות.

כל הדברים האלה גם כן תלויים בקדוש ברוך הוא. גם מה שנראה טבעי וברור,

צריך לדעת שהוא מושגח מהשם יתברך, והכל צריך להגיד אם ירצה השם.

בעזרת השם, אם ירצה השם.

אם כך אדם יחיה,

יוכל לעבור את החיים בנקן.

לא יהיו לו קושיות על הקדוש ברוך הוא, לא על ההנהגה האלוקית.

ויחיה את חייו בשמחת תמיד,

אפילו אם חלילה יזדמן לו מקרה כזה או אחר קשה,

ידע שהכל מאיתו יתברך לטובה.

למי שיש שאלה, בבקשה.

אתה רוצה לשאול?

אפשר לתת לו מיקרופון?

כבוד הרב, ערב טוב מבורך. ערב טוב.

משה אצלי יש עוד דבר אחד.

כמו כן,

מה ששמעתי מאחת הקלטות

בזיכוי הרבים,

זה מה שאני וחברי דואגים לקיים,

כגון לחלק כמה שיותר דיסקים,

חוברות

לאנשים על מנת

שיחזרו בתשובה במהרה.

היה אחד הימים,

זוכר, כשהייתי באיזה מקום כלשהו, כשעשיתי הרצאה בו,

וסיפרתי לך על הבעיה שלי,

המחנות הרטן שעברתי,

האפלפסיה, הנקישות של הנחשים שקרו בשבת,

עונש מבורא עולם.

לכאורה,

כמו שהבטאתי כשאמרתי לעצמי, שאני רוצה לקחת את עצמי לישיבה.

למרות הכל אני רואה שהמצב שלי קצת קשה עם זה,

אני דואג לקחת את עצמי לכולל,

לשיעורי תורה.

עושים שיעורי תורה גם בביתי,

מתחזקים מיום ליום.

האם כבר אפשר להגיד, כל עוד אני מרגיש את עצמי חזק,

אז יש באפשרותי לקחת את עצמי לישיבה כלשהי?

מה המניעה?

עקב האפלפסיה, שהיא עוד ישנה.

כל כמה זמן זה?

ההתקפים באים כפעם בחודשיים-שלוש.

נו, ובבית זה פחות מסוכן?

בבית לא. טוב, אבל לא. לכאורה, מה שאני רואה מכל המצוות האלה,

כמה שיותר ויותר ניסים.

אין הרבה בעיות

של רפואה,

שום בעיה של עבודה.

הכל לכאורה יתחדש לטובה ולברכה.

תראה, אם בישיבה ידעו מה הבעיה ויסכימו,

אז זה עדיף להיות במחיצת רבים,

פחות מסוכן

ויותר זכויות.

אבל צריך ליידע את הישיבה.

כן, גם כמו לכאורה,

גם פה אני דואג גם לאיום לזכות הרבים,

כגון

שיהיה לעלמוד איך להנחת תפילין,

ושאני רוצה לקיים זאת.

יפה מאוד.

שהשם יברך את כל עם ישראל.

אמן. ויחזירם בתשובה במהרה.

אמן.

אם כל אדם שרוצה

להניב מברואו, הוא חייב לקיים רק שני דברים.

שמירת שבת,

לכבוד זה,

שמור את יום השבת לקודשו,

הנחת תפילין לגברים.

ועוד קצת.

כן.

זה מה שלמדתי.

השם יעזור בעזרת השם, שזיכוי הרבים שלך יעמוד לרפואתך ולישועת עם ישראל. אמן, אמן.

ברוך תהיה. כן.

חבר שלי, יש לי חבר שלפני שבוע וחצי הוא חלם שמשה רבנו

אמר לו שיש לו עוד שבועיים לחיות.

כן.

אם הוא לא יחזור בתשובה, מה הוא אמור לעשות עם זה? איפה הוא פה?

כן.

תביא אותו.

הוא מתבייש, הוא מתבייש.

למה הוא מתבייש? הנה, אני רואה אותו.

תן לו, תן לו.

מתי זה היה? בלילה? כן, לפני שבוע וחצי.

חלמתי שמשה מתגלה אליי ואומר לי שאני צריך תוך שבועיים לחזור בתשובה.

ואיך ידעת שזה משה רבנו? הרגשה פנימית, לא יודע.

הבנתי, בסדר, יפה.

ואיך הוא נראה?

לא זוכר. חליפה לבנה. חליפה? לא חליפה, נו, אתה יודע.

גלימה, גלימה.

גלימה, אוקיי.

וזהו, הוא אמר לך?

שאני אצטרך תוך שבועיים לחזור בתשובה. ועברו שבוע וחצי כבר.

אז אין לך ברירה רק הערב.

בסדר, אני יודע, אני שואל אותך.

אתה רוצה להמר על זה?

אין לך ברירה. אני אשתדל להתחזק לאט-לאט.

אוי, יפה.

אז אם הוא יבוא בחלום, תגיד לו שאתה משתדל.

עכשיו צריך את משה רבנו בחלום בשביל לדעת שצריך לשוב בתשובה. הקדוש ברוך הוא בכבודו ועצמו אומר.

שובו אליי

בשובה אליכם. אתה כבר מגיל 13 בפיגור, לא שבועיים.

אבל אם כבר שלחו לך את משה רבנו,

אני חושב שכדאי לך כבר להחליט.

אני עוד לא שלחו לי. טוב, אני חולק לך.

תודה.

זהו?

השם יזכן אותך לשוב בתשובה שלמה.

הנה, יש שם מחורצ'יק שרוצה לשאול.

שלום. רציתי לשאול, כשאתה דיברת על אדם צריך לברך על הטובה,

על הרעה, כאשר אני מברך על הטובה,

אז דיברת ברוב המקרים על דברים של מוות או דברים שבאים ישר מאת הקדוש ברוך הוא.

אבל אם נגיד אתה בא, אתה רואה שלצורך העניין הממשלה מחוקקת חוקים שפוגעים בדתיים ודברים כאלה,

האם גם אתה צריך אז לבוא ולהגיד,

טוב, זה מהשם יתברך והכול בסדר?

ועוד שאלה, אם הכול הוא מהשם יתברך והכול טוב,

אז למה דווקא צריך להתפלל? כאילו, אם הוא עושה את זה כבר, זה טוב.

אז מן הסתם הוא עושה את זה טוב. אז למה אני צריך לבוא ולשנות את מה שהקדוש ברוך הוא מחליט?

טוב, יפה מאוד.

קודם כל,

צריך לדעת שאם הממשלה מחליטה א', ב', ג', ד',

אז מישהו נתן לה את ההזדמנות והאפשרות להחליט את מה שהחליטה, זה לא אומר שזה יתקיים,

אבל זה בא לאותת לנו שמצבנו לא כל כך טוב בשמיים,

לכן מציקים לנו.

כמו ייסורים, כמו מחלות,

כמו כל הבעיות שיש לאדם, שבאות לעורר את האדם,

אז המטרה היא טובה,

לא המקרה טוב.

המטרה שעומדת מאחורי המקרה היא טובה,

כיוון שזה בא לעורר את האדם, ואם האדם מתעורר, אז הוא השיג את התכלית הנרצע ממה ששלחו לו, את האיתות.

זה באופן הכללי המדיני וזה באופן הפרטי האישי.

מה חובתו של אדם? להתפלל לבוראו,

שמא שידריכהו בדרך נכונה ושיבין מה הכוונה

ושישיב אותו לתיקונו ולמעמדו הראוי בלי צורך באיתותים וניסיונות.

אבינותה? כן.

חן, חן.

כן.

כבוד הרב,

עד לפני כשלוש שנים היו לי פאות.

הייתי דתי.

רציתי לברוח מהדת, רציתי לברוח

מכל העולם הדתי,

ועד היום אני לא שומר שבת.

הייתה לי תקופה עד לפני כחודש שהייתי שומר שבת.

יש לי תקופה של חודש,

והיום אני גר לבד ואני לא מצליח לשמור שבת.

תמיד שאני שומר שבת, טוב לי.

אני כל השבוע מסתדר, ואיך שאני לא שומר שבת,

החיים שלי הפוכים.

נו, אז מה המסקנה מתבקשת?

אני לא מצליח, אני לא מצליח, אני מבין... למה? למה? עצר הרעש שלך גדול.

מה הוא אומר לך? לא יודע, אני לא מצליח.

מה הוא אומר לך?

יש לי את יצר הטוב שאומר לי, כן, תשמור.

זה הבנתי.

אני מכין לי נקור לערב שבת, הולך, קונה. מה אומר יש שרורה?

מה הוא אומר?

מה הוא אומר? הוא אומר לי לא להיות דתי.

למה? הוא אומר לי, עזוב אותך, תצא, תבלה.

נו, יצאת בליטה, נו. נו, ואין מזה כלום. נו, אז עוד פעם הוא סוחב אותך לאותו מקום.

זהו.

מה זהו?

מה אתה כזה פתי?

מושך אותך ככה בקלות?

שלוש שנים הרחיק אותך מהקדוש ברוך הוא, מאבא, מאימא, מכל החברה היהודית.

הלך, זרק אותך במועדונים, דיסקוטקים, פאבים, שטויות, סיגריות, חריג, זהו.

חסר לך רק עגיל ואיזה

פרסינג אחד בלשון.

זה היה, היה. אה, גם היה, הנה. יפה.

יפה.

אתה רואה?

לשון שדיברה, דברי תורה, אתה מבין? קשר אותה רבטה עם ברזלים.

איזה בושה. איפה היה בשכל שלך לעשות חור בלשון, נכניס ברזל.

איזה מין דבר זה. אני יודע.

זה כמו אני אגיד לך, קח מסמר, צפוג בראש.

נו.

מה אתה אומר לי? זה באופנה עוד.

נו, מה אני עושה עכשיו? אני רוצה לשמור שבת, אני רוצה שיהיווי חברים טובים. אתה רץ לישיבה.

איזה ישיבה?

אני אסדר לך.

ואתה תצא מהאפלה לאורה?

רוצה?

אני יודע, יש לי עבודה, אני... מה זה? יש? אתה רגיל לחיים שגרה בצבא.

מי צבא? אתה בצבא?

רוצים לגייס אותי, מה אני אעשה? בסדר.

מתי שיגיע הזמן, אתה תגיד להם, אני בישיבה.

היי,

בסוף אני אשב.

לא טוב.

לא טוב.

יש אפשרות שתשב בשמירה, בחושך לבד, ויש אפשרות שתשב בישיבה עם חברים ותלמד.

ואם נשב ונקרא תהילים?

טוב מאוד, אבל עדיין לא מספיק.

כי אחרי שתקרא תהילים, תלך עוד פעם למועדון.

כי תגיד, כבר קראתי תהילים.

אין הצלה, תדע לך, בדור הזה, בגיל שלך,

רק אם אדם נמצא במסגרת.

אם לא, אי אפשר.

אי אפשר. מה יעשה רווק ולא יחטא?

אי אפשר.

הרחוב פרוץ ומלוכלך.

לא תוכל להחזיק מעמד.

חייב עצות והגנות

איך להתחכם על יצר הרע, שלא אוכל לגרור אותך.

נו, אבל אני רוצה יותר לשמור שבת.

אני רוצה את החיים הפשוטים. אז אני מסביר, זה חיים פשוטים. אני לא יכול לחיות בשגרה.

לא אמרתי כל החיים. אמרתי, עד שאתה תתחזק ותחזור לעצמך,

אחרי שתהיה חזק ותדע שאתה רוצה ללכת ולהיות דבק בדרך הזאת, אחר כך תוכל להשתחרר וללכת בכוח עצמך.

אבל בינתיים אתה צריך סיוע, אתה צריך כוחות.

מישהו צריך להיות לידך, לסייע בעתך. אתה צריך לראות דומים לך.

היום, כשאתה נמצא בחברה דומה לך,

הם מפתים אותך בקלות,

כי החברה עושה.

אם תחליף חברה, אז הם ישמרו עליך.

שאלה, איזה חברה אתה בוחר?

אתה לא יכול לבקש להיות מהחברה שאתה נמצא בה ולהיות חזק. אין דבר כזה.

הרי יצר היה להגיד לך, תשמע, זו סתירה. אתה מצד אחד שומר שבת, מצד שני עובר עבירות.

מה אתה, על מי אתה עובד?

ככה הוא יפתה אותך ויגיד לך, עזוב, עזוב, תעזוב הכול, תהיה ככה עד הסוף, וחבל על הזמן.

אבל אדם חכם, מה עושה? בורח ממנו.

אתה אומר לעזוב הכול, לעזוב...

לא לעזוב, אין מה לעזוב שם. זה עזוב, זה עזובה, זה כלום, זה אפס, זה גורנישט.

אתה צריך ללכת למקום שיש.

נו, יש. איפה שכירות? איפה זה? מה שכירות? ישיבה בחינם. יתנו לך אוכל, לא במקום. בסדר. בשביל מה שכירות?

בשביל מה לעבוד? בשביל מה להשתגע אם אפשר לתת לך הכול בחינם?

ועל מי נחיה?

על הקדוש ברוך הוא. מי נותן לך עכשיו אוויר?

בסדר, אבל ישיבה זה לא הקדוש ברוך הוא, זה הקדוש ברוך הוא. ברור שזה הקדוש ברוך הוא. נו, אז מה?

פרנסה, כסף, הכול. פרנסה אחר כך, חכה קודם, תתחזק.

ואיפה העבודה?

תאר לך ילד בן שבע,

אומר לאבא שלו, אבא, מה אני הולך לבית ספר? עזוב אותי כיתה ב', תן פרנסה, מה עם פרנסה?

אתה מבין כמה זה מצחיק? אבל אין לי היום אף אחד.

אני אגיד לך, יש לי את עצמי רק. בין כמה אתה, מוטי?

גם אני בן 18. אתה יודע כמה יש אנשים יותר מבוגרים וסומכים על הקדוש ברוך הוא?

נו, וחסר להם משהו, אתה חושב?

ערים שלמות.

כולם מאמינים בשם, לומדים תורתו, עושים משהו קטן וחיים.

מה הבעיה? הקדוש ברוך הוא יזניח אותך, אתה חושב?

אם תתקרב אליו, הוא יזניח אותך?

לא, חסר לך לי. נו, אז בוא, אני אחזור לך.

פעם תשמע לעצה, תרוויח.

בעזרת השם, בעזרת השם.

בעזרת השם מוכן?

אני רוצה יותר לשמור שבת, אני רוצה. אני אעזור לך גם לשמור שבת.

עזוב את הפרנסה, יש לך עוד הרבה שנים לעבוד. אם אתה רוצה כל כך לעבוד, יש הרבה שנים לעבוד.

עכשיו אתה צריך להתחזק, לשוב לעצמך.

אם אני יכול לקבל על עצמי משהו?

בטח שאתה יכול, אבל אתה לא תחזיק מעמד, זה מה שאני חושש.

אתה אומר את האמת.

אתה מנסה, אתה מתמודד, אתה מצליח פעם

ונופל עוד פעם. מצליח פעם ונופל פעם. אז מה הרווחנו?

אנחנו רוצים ש...

תתייצב, ואחרי שתתייצב, תחיה, בזכות עצמך.

תהיה לו בישיבה שהוא לא ייפול.

מה? תהיה לו שבישיבה הוא לא ייפול. בישיבה, אם אתה רוצה ליפול, ויש אנשים טובים, יעזרו לו לא ליפול.

אבל אם הוא לבד, ודאי שהוא ייפול.

אם הצענו ככה ליהודי שיש לו אפילפסיה,

שזה ודאי יכול להגן עליו יותר, אז כל שכן לאדם בריא.

חברת תומכת עוזרת. אדם שמקבל סעד

מהאנשים שנמצאים לידו, אפילו אם הוא חלש,

הוא חזק.

אבל בן אדם שהוא חלש, תשאיר אותו לבד.

מאיפה ישאב כוחות?

מה יש לך להפסיד? תמיד תוכל לחזור. אין לי מה להפסיד, אין מה להפסיד. בדיוק, רק להרוויח, זו ההזדמנות.

אני חושב יותר לעתיד, אני חושב. זה העתיד, אני דואג לך לעתיד.

טוב, תיקח אותנו עד הגיוס.

למה לא? על העיני.

מוכן?

מוכן, מוכן. יאללה, בוא, תשים ציצית, תתחיל.

ברוך אתה, אדוני אלוהים, מלוך אדם לשרשת.

שהחיינו וקיימנו והגיענו.

אמן.

ערב טוב, כבוד הרב.

אני באתי במיוחד מירושלים.

יש לי דוד יקר שחזר בתשובה כתוצאה מהקלטות של הרב.

ואני נמצא במצב לא פשוט היום.

התארסתי במזל טוב לפני כחודש וחצי,

והקלה נמצאת

עד היום בטיפול נמרץ.

אני לא יודע מה לעשות. דיברתי עם רבנים והכול. אף אחד לא אמר לי במה אני יכול להתחזק

בשביל שתהיה לה רפואה שלמה.

אני אגיד לך משהו קל-קשה.

גדל זקן.

זה לא ימצא חן בעיניה.

כשהיא תקום היא תהיה מבסוטית.

פשוט תהפוך את הראש. במקום שיהיה למעלה סערות, תהיה למטה.

אני לא יודע מה לענות לרב על כזה. מה יש לענות? שאלת שאלה, עניתי תשובה.

יש לי ספק אם תרצה להמשיך בגלל כזה דבר.

אל תדאג, אם תהיה לה בעיה, שתפנה אליי.

אתה יודע מה אמר פעם הבאה בסלי, זכר צדיק וקדוש לברכה,

ליהודי שבא אליו ואמר לו שהוא רוצה בנים.

אמר לו, גדל זקן.

שיהיה להם במה להתפס.

אז הוא אמר לה, אם אני אגדל זקן,

אשתי לא תיתן לי.

אמר, תגיד לה שאם היא לא תיתן לך לגדל זקן, יהיה לה זקן.

אז היא הסכימה.

באו להם חמישה ילדים.

העניין הוא שהבטחתי לה שאת זה אני לא אעשה. דיברנו על זה לפני.

מה? הבטחתי לה שאת זה אני לא אעשה. בסדר, אתה הבטחת לה,

אבל אני לא הבטחתי לה.

אבל אני אעשה את זה, לא היא.

נכון, אבל אתה עושה בשבילה.

אם היית מבטיח לה שלא תיקח כדורים, והרופאים אמרו לך שאתה צריך לקחת כדורים, אז מה?

אז הפרת את ההבטחה?

אתה רוצה לחשוב? תחשוב בינתיים.

בסדר.

ערב טוב, כבוד השר. ערב טוב.

לפני מספר ימים חלמתי חלום מאוד מוזר,

שזה מטריד אותי מאוד.

חלמתי שאבא שלי זל בוכה.

שאלתי אותו, אבא, למה אתה בוכה?

והוא לא ענה לי.

אני פשוט אמרתי לו,

סליחה על ההתרגשות,

אמרתי לו שאני נוסעת לחול עם בת אחותי.

אז הוא לא ענה לי והוא בכה,

ואמרתי לו,

תשמור על אימא,

מה שאני מבקשת.

אימא גרה איתי.

ואני אמרתי לו, תשמור על אימא,

אבל הוא עמד והוא בוכה.

רציתי לדעת, כבוד הרב, מה פשר החלום, אם אפשר.

תראי, בדרך כלל מה שכתוב בספרים הקדושים,

אם בא מישהו מהמשפחה,

בוכה, מצטער, לבוש חורים, כל מיני סימנים כאלה,

הוא בא לעורר את אלה שבאים אליהם בחלום לשוב בתשובה.

והסיבות ידועות לא.

למה הוא בא לעורר?

וייתכן שהנסיכה שלכם לחול

לא כל כך כדאית.

לא, זה היה בחלום שאמרתי לו שאני נוסעת.

הבנתי.

אז למה הוא אמר לחול?

את לא יודעת.

אני אמרתי לו שאני נוסעת לחול עם בת אחותי.

היה לך תוכנית? הייתה לך תוכנית כזאת?

הייתה לי תוכנית בקיץ, אבל זה לא בטוח, כן? זה נדחה, אבל

התוכנית נשארת, לא?

התוכנית נשארת. זה מה שאני אומרת.

אבל זה עוד לא בטוח שאני אסע. אני לא רוצה לסעור. אבל הוא עצוב.

הוא בכה בלי אומר ובלי דברים. נו, מה צריך לנסוע? ואמרתי לו רק, אני הולכת, אני נוסעת,

תשמור על אימא.

ואימא שלי מבוגרת, בת 84, גרה אצלי.

והחלום הזה מטריד אותי שהוא בכה,

הוא לא דיבר.

תראי,

אם תקבלי עלייך עול תורה ומצוות,

מן הסתם שתראי אותו בעוד זמן,

שמח.

ואם כן, פתרתי לך את החלום טוב מאוד.

אני יודעת שאני עומדת על דרך המלך, פחות או יותר.

אני מתחזקת בשמירת שבת,

קוראת תהילים,

מתפללת תפילת שחרית,

ומשתדלת כמה שאפשר.

אשרייך, עוד משהו קטן, צניעות.

יותר קל גם בגיל מבוגר, בהרבה יותר קל.

די.

אמרנו, יש ילדים, בטח גם יש נכדים.

עדיין לא, אבל...

אז בעזרת השם, די. אבל זה שהוא בכה, זה מטריד אותי. מה זה אומר? עניתי, אני אמרתי לך. שמשהו, כביכול...

מצטער.

יש לו צער.

את רוצה שאני אפנה אותך לספרים שתראי במו עינייך?

לא, לא.

צער על מה? על זה שאני לא...

להתעורר בתשובה, כן. מה שמטריד את אלה שלמעלה זה שום דבר מהחומריות של אלה של מטה, רק הרוחניות של אלה של מטה.

אתה יודע על מה כתוב?

יסר בנך והניחקה וייתן מעדנים לנפשך.

שלמה המלך אומר לאב,

תייסר את הבן שלך, תלמד אותו מוסר בעולם הזה,

ואפילו אם צריך לייסר אותו,

והניחקה, ייתן לך מנוחה

כשתגיע לעולם האמת, וייתן מעדנים לנפשך, שהנפש שלך תהיה בגן עדן.

אם לא תייסר אותו,

אתה תסבול שם.

למה?

צדיק אפילו שנמצא למעלה.

אם השאיר בנים או בנות שלא הולכים בדרך התורה,

יש לו ייסורים מזה למעלה.

אז לכן בדרך כלל כתוב בספרים, כשמגיע מישהו מהמשפחה

לעורר בסימנים שהבאתי לך,

זה מורה שמצבו לא טוב, הוא מבקש שיעזרו לו.

תודה לך.

תהיי בריאה ושיהיה בהצלחה.

תודה.

כן, תן לה פה.

כתוב בתורה,

איש בחטאו יומת, ומצד שני כתוב, עוון אבות על בנים. איך משתלבת הסתירה הזאת?

אז באמת אין סתירה,

איש בחטאו יומת,

ואבות לא יומתו על בנים,

ובנים לא על אבותם. אבל יש מקרים באמת שהם יוצאי דופן,

וקורים מקרים כאלה בגלל סיבות כגון קידוש השם.

כתוב ששבעה מבניו

של שאול, הומתו בעוון אביהם

על ידי זה שהוא המיט את נוב עיר הכהנים,

וזה בשביל לקדש שם שמיים.

בגלל שהוא הרג

את נוב עיר הכהנים,

הם טבעו הגבעונים שהיו מביאים מים ועצים

לבית המקדש, למשכן,

אז הם טבעו את מיתתם של השבעה,

וכדי שלא ייראה שהקדוש ברוך הוא חלילה מזלזל בגרים,

שהתגיירו אפילו שגבעונים לא היו גרים, גרי צדק,

אז בשביל קידוש השם היה אפשר

לעבור על הכלל הזה שאמרת,

וכתוב שמוטב שתעקר עוד אחת מן התורה ויתקדש שם שמיים ברבים.

אבל זה חשבונות צדדיים. בדרך כלל

אין סטייה מהכלל הזה.

מה שכן כתוב, עוון אבות

על בנים, על שלישים ועל רבעים, אם זה לשונאי,

אם כל הדורות בעצמם, בן

ונכד ונין,

הם הולכים בדרך האב,

כולם לשונאי,

אז יכול לחול עליהם

בהצטרף העונש.

אבל אם אחד יפסיק ויחליט לשוב בתשובה ולהיות בסדר צדיק,

לא יחול עליו עוון אבותיו.

יש לי עוד שאלה.

אני רוצה לשאול על משפחה מסוימת.

איך כבוד הרב מסביר את זה? זו משפחה חרדית,

מקיימים מצוות שקטים, נחמדים, נעימים,

ויש להם במשפחה שלושה ילדים חולים במחלות מאוד קשות.

איך הרב מסביר את זה שבאמת הם מקיימים מצוות, וחרדים, ונחמדים לכל הדעות?

הם קיבלו את הילדים מתחילה כך או שבהמשך?

מתחילה כך.

זה עניין של גלגול.

והגלגול הזה של הילדים שבאו להורים האלה זה לפי חשבון קודם.

זה של מה?

של שניהם, של ההורים ושל הילדים.

הילד לא חייב בדין להיות חולה, נכון? הוא עוד לא עשה עבירות.

למה שייוולד בעל מום, לדוגמה?

הרי הוא לא עשה כלום, לא חטא.

אין לו דעת אפילו לחטוא.

אלא על גלגול קודם,

אחד מהדברים שהקדוש ברוך הוא נותן תיקון לנשמות, זה שהוא מחזיר אותם לעולם

בדרך מסוימת שהיא כבר התיקון שלהם.

שזה התיקון שלהם, ככה הם צריכים לחיות. כמו אחד בא ונהיה צמח.

אחד בא, נכה.

אחד בא, כך.

זה על מה שהם עיוותו וקלקלו בגלגול קודם.

מי זה הם?

הנשמה שנמצאת בילד הזה,

לא הילד הגוף.

למי מביאים אותם?

להורים שכאלה, שעל פי מעשיהם, או עכשיו,

או מגלגול קודם, ראויים לאותה צעד.

ואז משטחים בין שניהם,

ומשפטי השם, אמת, צדקו יחדיו.

הבנת? תודה.

כן.

הרב, אני מאוד רוצה ללכת לישיבה. נפלא.

אבל ההורים שלי, הם מעדיפים ישיבה אחרת, שהיא ממש לא חזקה. אני מספק אם זו ישיבה.

השאלה היא אם מוטב להתווכח איתם, ואולי לשם שמיים,

או לעשות כיבוד הורים, ללכת לאיפה שהם אומרים.

זו ישיבה, יש שם רבנים, יש שם לימודים מאוחר.

תראה, הרב עובדיה יוסף פוסק בחווי דעת שאם הורים רוצים שבן ילך

לישיבה תיכונית ולא לישיבה קדושה,

כיוון שהם רוצים שיהיה לו מקצוע,

האם יש בזה שאלה של כיבוד אב ואם שהוא עובר על זה, או לא?

והוא פוסק שהוא לא עובר, זה כיבוד אב ואם שהוא הולך לישיבה קדושה.

והפרנסה מאיתו יתברך.

אמר רבי נהוראי, איני מלמד את בני אומנות, אלא תורה,

שהיא לא עוזבת אותו גם בזקנותו.

שאלה אם שווה להתווכח?

אף אחד לא ביקש שתתווכח.

שאלת שאלה, עניתי מה אומר הרב,

ועשה כפי הבנתך. תודה.

כן. הרב, יש היום הרבה שחוזרים בתשובה, ויש היום שעושים הכול למען הקדוש ברוך הוא ולמען הגאולה הקרובה במהרה.

אבל למה הקדוש ברוך הוא עוד לא?

הוא מבשר לנו משהו, עוד לא נותן לנו אות.

היום רואים שעוד לא בא אות, אז כבר באים ונהיים יותר חילונים.

הבחורים, חבל על כל הבחורים.

היום גם בישיבות אי אפשר להחזיק כל כך קדושים.

היום כבר הייצר רבה לכל הישיבות.

וכמה שהקדושה שם יותר עולה, וגם הקלקול שם יותר עולה.

כמו כוחות הקדושה, ככה כוחות האטומה.

כתוב, כי החושך יחסה ארץ

בערפל לאומים,

ועלייך יזרח השם,

וכבודו עלייך ייראה.

כתוב,

שתהיה חשיכה,

וככל שתהיה יותר חושך וערפל,

ככה האורה שתבוא בגאולה תהיה בולטת וניכרת.

אבל זה עדיין לא חושך, זה לא ערפל.

חבל. אי אפשר היום צרות, יש היום כל מה שיש היום. אי אפשר כבר לתאר את זה.

כשהקדוש ברוך הוא יראה לנו איזה אות לטובה. היום כבר הרבה לא רוצים לחזור בתשובה, בגלל שהם אומרים,

הנה, לא קרה כלום. הנה, אני לא יכול לחזור בתשובה.

הנה, כולם חוזרים בתשובה. הנה, יש משהו, אבל למה לא קורה? למה הקדוש ברוך הוא לא נותן לנו? אפילו דוד המלך אמר,

תעשה אימיות לטובה ויהיו ראשונאים. אני לא מבין. אתה יכול לשבת ללמוד?

אני יכול לשבת ללמוד, אבל קשה לי על אחרים. קשה לי גם על עצמי, גם לי קורה. בוא נגיד שאתה יכול לשבת ללמוד תורה כראוי, בסדר?

ומלאה ארץ דעה את השם כמים לים מכסים, נכון? נכון. נכון? נכון. ואם אתה יכול לקיים את זה בעצמך היום, אז אתה כבר בימות משיח?

כן או לא?

לא יודע. מה אתה לא יודע? ענית לבד, אמרת שאתה יכול.

ומה יהיה בימות משיח? זה מה שיהיה.

בסדר, אבל הקדוש ברוך הוא צריך את כולם. מה אכפת לך עכשיו? מה הקדוש ברוך הוא צריך? אתה, אתה. גם אני נסחף אחרי הדור.

לא, פה קבור הכלא.

אתה דואג לדור בשביל שאתה תהיה בסדר, הבנתי.

אתה אומר קודם שמיליונים יהיו על הכיפאק, ואחר כך אני.

איזה מין דבר זה?

מתוק.

אל תדאג לאף אחד. תדאג לעצמך, כנס ישר לישיבה,

סגור את הדלת, שב, תלמד, אתה בימות משיח.

אבל זה מפריע גם.

מה מפריע?

יש שם כוחות הטומאה, יש שם הכול. אי אפשר לשבת כמו אברהם ליות היחיד בסדום. פה יש לך בעיות. פה הטומאה. הטומאה לא נמצאת בשום מקום. אם אתה תחליט להידבק בתורה,

ללמוד, להגות בה, לקיים את מצוותיה, מה אתה צריך? אוכל יש, מקום לישון יש, מה אתה עוד רוצה?

אבל יש גם מכון שמקלקלים. אתה יודע איך למדו פעם?

במערות.

מערת הלל, מערת שמאי, לך תראה איפה הם למדו.

13 שנה למד רבי שמעון בר יוחאי בתוך מערה עם מעיין

מים וחרוב.

וזה משהו אחד 13 שנה.

לא ביסלי ולא צ'יפס.

אני לא אוכל את זה. נו,

ואת כל הזוהר הקדוש הוציא לעולם.

אם מישהו רוצה ללמוד,

שום דבר לא מעכב על ידו.

אבל אם העיניים שלך גדולות ואתה מסתכל על אחרים, מה הם עושים?

לאן הלכו? מאיפה חזר? אל תענה, תשב בפנים, תלמד. לא מעניין אותך.

ומה עם אחרים?

אני שואל אותך, אם אני יושב באיזשהו מקום ואני מרוויח כל עשר דקות 100 דולר, 100 דולר, 100 דולר, 100 דולר, אני אפסיק ואצל להסתכל כמה מרוויחים אחרים?

למה הם לא מרוויחים?

אני אפסיק את העבודה ואני אגיד, חבר'ה, לא יפה, אתם לא עובדים, אתם לא מרוויחים. בואו תראו, אני מרוויח 100 דולר 10 דקות?

אתה היית מפסיק?

היית מפסיק או לא?

צריך להיות חובלי להפסיק.

100 דולר 10 דקות, 600 דולר בשעה.

מה תפסיק? מה אכפת לך? מה הם עושים?

אתה מונה שלך כל הזמן מצוות, מצוות, מצוות.

כל לימוד שלך, כל אות כנגד תרייג מצוות.

כל אות, כל אות, כל אות, כל אות.

מה אתה מפסיק?

זה לפעמים מאזן, אני מקיים מצוות, אבל לפעמים אתה רואה שהצוות שלך כאילו לא עושים כלום, אתה רואה ש... מה הן צריכות לעשות?

מה הן צריכות לעשות? עזוב, הן מקרבות, מה אתה דואג?

מה זה עניינך מתי?

אני רוצה כבר לראות מה... אתה רוצה לראות? תמתין.

קשה לאכול כבר הרבה זמן.

אחד מחכה בתחנת האוטובוס, האוטובוס לא מגיע, אז מה, הוא מתקדם אליו?

מה אתה עושה?

תחכה בתחנה, הוא יגיע. לא יגיע, תישאר שם?

אתה, יש לך את צרר הרע מיוחד, אתה.

אני שמח שהוא צחק. לא רק לי, גם לאחרים.

עזוב אותם, אתה תקע איתם.

איי, איי, איי.

רגע, הנה, פה יש שאלה לבחורצ'י.

כן.

שלום, הרב. שלום וברכה.

כתוב צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים.

אז עכשיו ניקח דוגמה של פרנסה.

עכשיו, אם צדיק גוזר עליי, שאני אקבל פרנסה בשפע,

אז איפה הפרנסה?

כאילו, בדרך כלל, בדברים ההפוכים,

זה בא כאילו כמו בומרנג, ישר,

בהקפדות או כל דברים כאלה. אני לא כל כך מבין בזה,

אבל זו השאלה כביכול.

מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד אחרית שנה.

על פי מעשה בשנה האחרונה,

קדוש ברוך הוא מראש השנה, גוזר עליו את השנה הבאה.

זה שאתה מבקש פרנסה,

פירושו של דבר שיוכלו להועיל לך שאם היה חלק שהיה צריך להיגזר עליך ולהילקח ממך,

יישאר לך.

אבל לא ממציאים לך פרנסה סתם.

זה לא מביאים לך איזה פרנסה מאיזשהו מקום, אלא אם אדם קלקל מעשיו אחרי ראש השנה והכסף שלו היה אמור ללכת לטמיון, אפילו אם יהיה לו, יבוזבז או יופסד,

אז נותנים לו ברכה שהקדוש ברוך הוא יעזור שזה יישאר במחיצתו ויהיה לו לטובה.

אבל צריך גם מעשים שיכלקלו את הברכה.

אבל יש אדם שקבל ברכה והוא מאבד אותה ביד.

אם המעשים שלו מקולקלים, מה לעשות?

בוא, אני אתן לך כסף, אבל אתה לא דואג שיהיה לך חור בכיס,

שיהיה תפור המכנס.

קליקי בול.

כן, אז אתה מאבד את זה בידיים, מה אני יכול לעשות?

נותנים לך, ואתה הולך לבזבז את זה

על ידי עבירות, על ידי מעשים לא טובים.

הבנת?

זהו, תתפור את הכיס.

כן, מה אחורה? ערב טוב. ערב טוב.

יש לי שאלה שמטרידה אותי הרבה זמן.

מדענים אומרים שהעולם קיים מיליוני על מיליוני שנים.

היהדות אומרת שהעולם קיים 5,500 שנים.

איך אתה מסביר את זה?

את מי אני צריך להסביר? את התורה או את המדענים?

שניהם, זה כמו סתירה.

מי סותר את מי?

התורה את המדענים, וההפך.

התורה סותרת את המדענים?

או שהמדענים סותרים את התורה? לא יודע.

מה אתה אומר?

זה הבעיה, שאתה לא יודע.

המדענים מסכימים

שהעולם קיים 5,000 שנה.

נכון. נכון? נכון. למה נכון?

כי הם אומרים שהוא קיים הרבה יותר.

אה, אז ודאי שאנחנו צודקים, נכון?

נכון.

עכשיו יש שאלה על המדענים, נכון?

נכון. איך המדענים עושים, אתה יודע?

לא. אתה רוצה לשמוע? כן. רגע. אז אתה שואל, איך הם עוברים מיליונים?

אתה יודע, יש כאלה שאומרים גם מיליארדים.

טעות של מיליארדים זה כלום.

הרי יש את כל הדינגר. יש כלל.

שמא ובריא, בריא עדיף,

נכון?

ספק בוודאי מה עדיף?

ודאי.

שניהם אומרים שזה ודאי 5,000 פלוס?

זה ודאי.

מי ספק?

שיביאו ראייה.

הדינזאורים.

דינזאורים זה ראייה?

דינזאורים זה ראייה?

יש עצמות. יש עצמות, אז מה?

אתה לא קורא שופר ניוז?

אתה יודע מה כתוב?

כמה זיופים וחרטות יש בכל הממצאים האלה?

אתה יודע כמה זייפנים יש בזה?

אתה יודע שהבדיקה נעשית על ידי פחמן 14 וזה דבר לא מדויק כלל וכלל?

אתה יודע למה הדבר דומה?

לאחד שאומר לחברו,

אתה רואה את הבניין שם?

אז הוא אומר לו, אני לא רואה.

הוא אומר לו, תסתכל טוב,

הוא מסתכל, לא רואה.

ולעומת תתבונן,

הוא מתבונן, הוא לא רואה.

אז הוא אומר לו, אתה יודע מה?

נכון, לא הכל מזויף.

ודאי, במדע יש דברים אמפיריים שניתנים להוכחה, על זה אנחנו מתווכחים,

טכנולוגיות עניינים שניתנים להוכחה,

אבל ספקולציות זה לא תחום של המדע.

אז הוא אומר לו, אתה רואה את הבניין?

אמר לו, לא רואה. אמר לו, אתה יודע מה? בוא נניח

שיש שם קומה אחת. הוא אומר לו, טוב, נניח.

הוא אומר לו, עכשיו בוא נניח שיש קומה שנייה.

הוא אומר לו, קומה שנייה, הנחנו.

בוא נניח שיש קומה שלישית.

אז הוא אומר לו, מונחת.

קומה רביעית, שבע קומות.

אומר לו, עכשיו אתה רוצה לקנות קומה רביעית?

הוא אומר לו, הלו,

רק הנחנו שיש בניין, אתה כבר מוכר דירות?

ככה זה במוזיאום. בוא נניח שהיה ככה,

והיה מאז,

והיה ככה,

וכבר מוכרים כרטיסים למוזיאון ונכנסים, ואתה הולך ואומרים לך, זה קיים 15 מיליארד שנה.

היה אחד, קיבלו אותו בבריטיש מוזיאום

להיות שם אחד מאלה שעושים ככה הדרכה לאנשים הנכנסים.

אז בהתחלה כשהוא בא, הסבירו לו, אתה צריך להסביר שהדיניזאוור הזה, הוא כבר נמצא כך וכך

מיליוני שנים, וכו' וכו'.

טוב,

אז יש שם מדריך,

מדריך שמביא כל פעם תיירים.

אז הוא בא פעם אחת, הוא שמע את ההדרכה שלו,

ואחרי שבועיים הוא בא,

אז הוא נותן עוד פעם הדרכה,

ואז הוא שומע שהוא אומר שהדיניזאוור הזה 15 מיליון שנה ושבועיים.

הוא אומר לו,

איש עדה, לפני שבועיים הייתי פה, אמרת 15 מיליון.

עברו שבועיים, אתה מבין?

חרית ברית, ודאי ולא ספק.

אני רוצה לבקש שתי דברים.

שני דברים, כן.

אני וחבר שלי פה.

הם החלום.

עושים ציצית, יאללה, בכבוד. ברוכים הבאים.

ברוך אתה, אדוני אלינו מלך העולם, שקימנו והגיענו לזמן הזה. אמן.

ברוך השם,

ברוך השם,

לא צריך להטריח את משה רבנו עוד פעם.

כן, יש שם בחורצ'יק מאחורה עם קוקו, אני...

ערב טוב, כבוד הרב.

יש לי שאלה שמדריכה כמה אנשים, אולי יעצבן אותך קצת, אבל לא יודע.

שיהיה, מתנתקים או לא מתנתקים?

מה אתה אומר?

מתחברים.

לא רציני, מה? לא ראית את המודעות?

כן, מתחברים לשורשים, אני יודע מה הם אומרים, אבל...

דעתך?

תראה,

מתנתקים או לא זה עניין זמני?

מנותקים או מחוברים? זו השאלה.

אם מחוברים לקדוש ברוך הוא, לא מתנתקים.

אם לא מחוברים, מנותקים.

והמבין יבין.

תודה רבה. תהיה בריא. איפה הקוקו מאחוריו?

אין אב.

נו.

מה מפיל עליכם? הוא לא מפיל.

כבוד הרב, תן לו לגדול קצת.

עזב אותך ואחרי הדינק, שמבו, לא חבל על הכסף? תן לו לגדול קצת.

אני אבוא למעמוד יותר גדול. ידיד ההוא, הוא עוד יגדל, יגיע לקטרס. וואי וואי וואי. אני מבטיח.

טוב, יאללה, תהיה בריא.

איך זה מצחיק?

נחמן, נחמן הם קוקו, איך זה עוד...

כן, הנה, יש פה בחורצ'יק עם אדום, עם אדום.

ערב טוב.

גם לך.

קודם כול, יש לי שאלה.

יש תוכנית ברדיו של,

איך קוראים לזה, קבלה,

של נתנאל הכהן,

שהוא עוזר לאנשים,

והשאלה אם אפשר להיעזר בו ואם זה מותר. קודם כול, אני לא מכיר את התוכנית ולא את האיש, אבל קבלה זה לא לרדיו,

ומי שמעביר קבלה ברדיו וחושב שקבלה נועדה לרפא חולים או לעשות טובות לאנשים או לגלות להם צפויה.

או להגיד להם גורלות וכל מיני דברים. קבלה וזוהר. פסול לחלוטין כל העניין. וזה עוזר, אבל יש אנשים שזה עוזר להם. עוזר, אני לא רוצה להגיד לך שיש גם תרגילים איך זה עוזר.

כן.

ערב טוב. ערב טוב.

אמי נפטרה והיא הייתה צריכה ללכת לאיזה אירוע,

ואחת הנשים, הייתה להם הסעה, הסעה של אוטובוס.

ואחת הנשים מתוך האוטובוס

אמרה שהיא ראתה שניים לבושים בלבן.

אתה יכול להגיד לי, בבקשה, מי אלה האנשים?

לא הבנתי. הייתה טעונה, היא הייתה באוטובוס.

היא נפטרה, זכרונה לברכה,

והיא סיפרה לנו בשבעה שהיא ראתה שניים לבושים לבן, עומדים לידה.

מתי? מי סיפר לי מי?

אחת הנוסעות באוטובוס, האורחים. רגע, איך היא נפטרה?

היא נפטרה בכניסה לאולם.

איך שהאוטובוס הגיע לאולם.

הבנתי. בכניסה לאולם. והייתה מישהי שאמרה שמהאוטובוס שירדה אמא שלה? כשהיא עלתה לאוטובוס,

אז היא ראתה שניים עומדים לידה.

בלבן. בלבן.

ו?

וכשהיא הגיעה לאולם... והיא ראתה אותם כל הזמן?

ככה היא אומרת, כשהיא ראתה אותם, כשהיא עמדה, חיכתה לאוטובוס.

וכשהיא עלתה, אמי, זכרונה לברכה, לאוטובוס, היא שאלה אותה,

מי, איפה עוד שניים שעמדו לידך? אז היא אמרה, אף אחד, רק אני הייתי.

הבנתי.

שואל אותך עוד שאלה.

כן.

זאת שראתה, היא עילונית או דתייה? היא דתייה.

דתייה מבוגרת או צעירה? מבוגרת.

כמה?

היום יש לה 70 אולי. מוגדרת צדיקה או לא?

אני לא יכולה, אני קטנה בשביל לקבוע אם היא צדיקה או לא. זה ברור, אבל לפי מעשיה, מה שהיא...

תראה, אני לא מכירה אותה מקרוב,

אבל אני חושבת שהיא אישה דתייה, כן.

שומרת מסורת דתייה?

תראי, לכל בן אדם יש שני מלאכים שמלווים אותו, אבל זה נדיר שיכולים לראות אותם. זהו. זהו. אמנם כתוב שכשאדם, לדוגמה, לא במקרה הזה, אבל אדם גדול שנפטר, אדם גדול שנפטר,

אז כתוב שיש אחד או שניים בדור שזוכים לראות

מעל מיטתו אור גדול.

עד לשמיים.

אחד או שניים בדור

יכולים לראות כזה דבר. אז יש מצב שרואים בזמן מיטה או טרם מיטה

משהו כעין זה.

זה לא אומר שזה זה,

אבל יש מצב. אבל מה נפקא מינא? מה יצא לנו אם זה כן זה או לא זה? מה זה ישנה?

הרי תמיד נפטר בן אדם בגלל שבא מישהו ולקח אותו.

כן, אבל זה דבר ממש... אז מה תרוויחי?

אני לא יודעת, זה הייתי מאוד גדולה.

ועד היום אנחנו חשבים על זה. מכל מקום מה שברור זה שצריך להתעורר תמיד, ולא לחכות למצבים שחס ושלום אדם נלקח

בפתע פתאום.

זה מה שקרה אצלה באמת, נלקחה פתאום. אז מי שמכין את עצמו והוא מוכן

ומזווד לצאת לדרך כראוי,

אשריו אשרי חלקו,

מתי שיבוא הקדוש ברוך הוא ויחליט לשלוח את שליחיו ולקחת אותו,

הוא מוכן לעלות ישר לעולם העליון, לנצח נצחים, לגן עדן.

מי שלא מוכן וזה בא בפתע פתאום, כל ההפסד שלו,

ואחר כך יצטרך אולי

לעבור מסלול נוסף. חבל.

השם יעזור.

כן, הנה, פה הבחור הבטחנו לו כבר קודם.

שלום כבוד הרב. שלום ברוך הוא.

אני חוזר בתשובה שנתיים.

התחנכתי בחב״ד איזה שבע שנים, עד גיל 17 בערך, ואחר כך הייתי קצת רחוק, עד גיל 27 בערך.

28 בערך. עכשיו, לפני בערך חמש שנים הוצאתי רישיון,

והעבודה הראשונה שעבדתי, עבדתי באיזושהי

חברת פיצה.

במסגרת העבודה זה היה ביום שישי בלילה, זה היה ביום שבת.

התנגשתי ברכב,

יוצא שהחברה פשטה את הרגל, וגם היא לא ביטחה את הקטנועים,

ויוצא שאותי תובעים, כלומר, פטרו אותי לפני שנתיים,

ויש לי עיקול על הבנק,

ואני מקבל ביטוח לאומי,

וזהו,

ועיקול על סך של 22,000 שקל.

כמה אתה לומד?

אני גר באלעד, ויש איזה כולל בראש-העין,

בערך שעה,

שעה וחצי. תוסיף שעה, בעזרת השם?

נוסיף שעה לשעה או ל...? לשעה.

שעתיים.

הבנתי. והייתי רוצה לדבר עם כבוד הרב ב...

שעתיים?

כן, מקבל על עצמי, כבוד הרב. מה השם?

אז זהו, אז רציתי לבקש ממך,

לפני שאני אעבור לאיזושהי עוד בקשה מסוימת,

שתברך אותי שהתבטל מלא החום הזה. מה אני עושה? אני אומר מה השם.

דוד בן זהבה.

דוד בן זהבה, בזכות התורה הקדושה,

השם יסיר מעליך כל עיכול וכל מכאוב,

ותצא לחיים טובים ולשלום.

אמן.

אמן. סך הכול שעתיים ביום, אתה אומר. נכון. לא, אתה יכול להוסיף, אבל מינימום. בסדר. עכשיו, כבוד הרב, עוד,

האם אני אוכל לדבר איתך ביחידות אחר כך?

אין זמן.

הבנתי. תפסת עכשיו?

תפסת. טוב, אז בסדר, אז עוד עבר.

נו. עוד נקודה.

מהעבר החילוני שלי, אני שומר, הייתי צופה,

זאת אומרת, היה לי איזשהו תחביב של סרטים, סרטי וידאו.

הלאה. ואני שומר אצלי איזה בערך 600-500 קלטות, ואני לא משתמש,

אני מאחסן אותן. של חילונים, כן. נכון.

עוד מעט ל״ג בעומר. אני יודע.

אתה יכול להשתמש בהם.

בסדר, גבוה את השם. אל תשאיר אותם. לא משאיר.

השם מברך אותך שתצליח. אמן, אמן. תודה. ביי ביי.

כן.

אני רוצה להציע לכם הצעה. רגע, רגע.

אתם שואלים שאלות, יש לי הצעות גם.

תשמעו, יהודים יקרים.

היה פה יהודי אחד, אני לא רואה אותו כבר.

כל הזמן הוא מחכה לגאולה. מתי? מתי הקדוש ברוך הוא? מתי?

מה, הוא התעייף הלך?

מכל מקום, בואו נעשה משהו בשביל שנעזור לעם ישראל באמת לקרב עד כמה שאפשר, אפילו שלא רואים

כרגע את מה שהוא רוצה, אבל אני רואה כן שהגאולה אכן מתקרבת,

וכיצד אני רואה כל ערב שמתחזקים עוד יהודים, חוזרים בתשובה ומקבלים עול תורה ומצוות.

אין לך ראיה יותר ברורה שאנחנו מתקרבים צעד אחר צעד לגאולה הנכספת.

מה שכן יכול להועיל ושזה יהיה בהיקפים גדולים יותר,

ולא ערב-ערב אלא על-ידי הפצה המונית של קלטות וידאו וסידי,

כמו שאנחנו משתדלים לעשות מזה שנים רבות.

אז יש תוכנית עכשיו חדשה שנקראת כוח כפליים.

בתוכנית הזאת מי שתורם

מתוך כספי המעשר שלו 28 דולר לחודש

הוא שותף בכל מה שאנחנו עושים בזיכוי הרבים בארץ ובעולם

במשך כל ימות השנה,

ויש הרבה זכויות, ברוך השם.

מה הוא מקבל גם בתמורה ל-28 דולר האלה לחודש?

הוא מקבל סוף שבוע בבית מלון חינם

אחת לשנה.

הוא מקבל טיול לקברות צדיקים

אחת לשנה חינם.

הוא מקבל קלטות וידאו-CD כל חודשיים הביתה חינם.

הוא מקבל עיתון

מנוי שבועי למשך שנה כל שבוע הביתה חינם, או שופר ניוז או ארבע כנפות.

והוא מקבל גינזי המלך,

זה הדפים האלה שמחולקים ב-90 אלף עותקים בבתי כנסת,

הביתה חינם.

כל זה, חוץ מהזכויות שהוא שותף בהצלה ובקירוב של

אלפים ורבבות מאחינו בית ישראל במשך כל יום.

28 דולר מתוך כספי מעשר, צדקה גמורה שתועיל ותעזור גם לרפואה ולישועה ולהצלחה.

מי שרוצה להיות שותף בעזרת השם, הנה יהודי,

ירים את היד,

ימלא את הטופס,

יכתוב שם את השם בשם האימא, וניתן לו גם ברכה ברבים,

שתועיל לו לאשר יחפוץ.

אז מי שרוצה לזכות, הזדמנות נפלאה להרים את הידיים ויזכה.

הנה עוד יהודי, תבורך מפעדיון.

הנה עוד אחד שותף.

כן, לפני שבוע וחצי חלמתי שמשה מתגלה אליי,

ואומר לי שאני צריך בתוך שבועיים לחזור בתשובה.

ואיך, ואיך ידעת שזה משה רבנו? הרגש היה פנימי, לא יודע.

עבדתי, בסדר, יפה.

ואיך הוא נראה?

לא זוכר, חליפה הלבנה. חליפה? לא חליפה, נו, אתה יודע.

גלימה, גלימה. גלימה, אוקיי.

וזהו, הוא אמר לך?

אני חושב שאני אצליח תוך שבועיים לחזור בתשובה. ועברו שבוע וחצי כבר.

אז אין לך ברירה רק אחרת.

בסדר, אני יודע. אני שואל אותך.

אתה רוצה להמר על זה? אני אשתדל להתחזק לאט-לאט.

אוי, יפה. אז אם הוא יבוא בחלום, תגיד לו שאתה משתדל.

עכשיו צריך את משה רבנו בחלום בשביל לדעת שצריך לשוב בתשובה. הקדוש ברוך הוא בכבודו ועצמו אומר.

שובו אליי, מה, שובה אליכם? אתה כבר מגיל 13 בפיגור.

שלוש שבועיים.

אבל אם כבר שלחו לך את משה רבנו,

אני חושב שכדאי לך כבר להחליט.

אני עוד לא שלחו אותי.

תודה. זהו?

השם יזכה אותך לשוב בתשובה שלמה.

אם רצונכם לשמוע עוד על יהדות,

או אם יש לכם שאלות בנושאים הקשורים ליהדות,

צלצלו אלינו ל-03-6777779-03677777. או אם לרצונכם להיכנס לאתר האינטרנט של ארגון שופר,

www.sofair.net

תודה רבה.