"עבד אברהם אנוכי" - כדי שלא יכשילוני חלילה!
הרב: רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, ה'חפץ חיים', מזדמן פעם לעיירה נידחת בפולין. כמנהגו, פנה לבית המדרש במקום, ושקע בלימוד התורה. אנשי העיירה לא הכירו אותו אישית, ולא שמו לב אליו, והניחו לו לשבת בפינת בית המדרש, היכן שכל הקבצנים והעניים נמצאים. ושם היו עושים את השבת באותה עיירה, העניים והקבצנים, בבית המדרש.
אחר תפילת ערבית, ניגש אחד מבעלי הבתים, והזמין את רבי ישראל מאיר, ה'חפץ חיים', להתארח בביתו, לסעודת שבת.
הגאון, הרכין את עצמו לעבר המזמין, ולחש באוזנו: "בוודאי ידוע לך שאני ה'חפץ חיים'".
נדהם האיש מהגילוי המפתיע, ושאל את האורח הדגול: 'מדוע הצניע עצמו רבינו עד עתה, ולא גילה את הזהות שלו לבני המקום, כשהגיע לכאן?'
השיב לו ה'חפץ חיים': "בפרשת 'חיי שרה', מצינו, שבשעה שלבן הזמין את אליעזר, לסעוד על שולחנו,
אז השיב האורח (בראשית כד לד): "עֶבֶד אַבְרָהָם אָנֹכִי".
התכוון לומר למארחים, שהוא נזהר מאוד בכשרות המאכלים, כיאה לעבד של אברהם.
גם אני משתדל לנהוג כך כל הימים, כיוצא בכך. כל כמה שאפשר לי, אז אני נזהר מפרסום מיותר, שעלול להכשיל אותי בשמץ של התנשאות וגאווה. אבל בשעה שמזמינים אותי לסעוד, הנני נאלץ לגלות למזמין את זהותי, כדי שלא יכשילוני חלילה, במאכלים שיש בהם שמץ פקפוק בכשרות".
- חפץ חיים!!!