עצה להכנעה גמורה לחלוטין וביטול הגאווה
- - - לא מוגה! - - -
אנחנו רואים פה אנחנו רואים פה שבעצם בעצם
הניסיון מורה לנו
הניסיון מורה לנו שאי אפשר להתהפך מטוב לרע בלי לימוד מוסר זה כמו לבקש
ראייה בלי עין ושמיעה בלי אוזן
לכן כשמגיעים בעת ההכנה אל המשפט בראש השנה וביותר ההכנה על יום הכיפורים אז העסק הגדול לפני אדם
להכין את עצמו לפני בואו לפני שמגיעים לנצל את כל הימים האלה
כי אי אפשר לתאר את גודל ההבדל
כאשר יגדיל אצלו בחינת יום הכיפורים
מעט גבוה יותר במדרגת התשובה להינצל מפורענות
הגדולות רחמנא ניצלן בעולם האמיתי
לכן נקבע כל אחד מאיתנו עת ללמוד בספרי ראי
יש עצה גדולה להכנעה
40 יום האלה עכשיו שהתחילו
מי שמסוגל ורוצה
יגזור על עצמו תענית 40 יום, תענית דיבור
תענית דיבור
40 יום
זה הכנעה גמורה לחלוטין וביטול מידת הגאווה
אם כמובן הוא לא מתגאה בזה שהוא תענית דיבור
אבל
אם הוא מבין כי אדם שסותמים לו את הפה והוא רוצה להביע את דעתו בכל עניין
הוא רוצה להגיד משהו, אין דבר כזה שהוא ישתוק
זה דבר גדול ביותר
שאדם יכול למחוק המון מעוונות וידוע שתענית דיבור של יום אחד היא שקולה כנגד אלפי תעניות
של אכילה ושתייה ובצירוף של 40 יום זה לא 40 פעם אותו דבר
זה פי כמה וכמה
זאת אומרת
אלם תדברון מה תהיה אומנותו של אדם בעולם הזה יעשה עצמו כאילם
אבל מותר לדבר דברי תורה מותר לדבר הרבה דברי תורה מותר לצעוק תורה מותר להתפלל בקול זה לא שאתה סותם את הפה לגמרי
אבל שום מילה בשום עניין ושום נושא שהוא לא תורה ומצוות
מי שיכול אשריו אשריהם
נו אבל מה לעשות לכותל הברזל
שמפסיק שהוא רוח הטומאה שמלפפת ומעכירה את רוח האדם
שלא תעשינה ידיו תושייה לתת פרי מלימוד המוסר
מה קורה עכשיו אדם לומד מוסר
ובכל אופן הוא מרגיש יש עדיין בינו לבין השם יתברך כותל ברזל שמפסיק שהוא רוח הטומאה
שהיא מלפפת ומעכירה את רוחו של האדם
שידיו לא תעשינה תושייה ויישאו פרי
והוא לומד מוסר
והוא לא מצליח להיטיב
את דרכי האדם לקרב אותו לעבודתו יתברך
אז אדם כזה צריך לשפוך את נפשו אל השם יתברך
לשפוך להתחיל לבכות אין מה לעשות
כמו ילד קטן שמבין שהוא לא הולך לקבל מאבא את מה שהוא חולם עליו
אז הוא בוכה
אין לו שום בושה לילד לבכות על המקום הוא בוכה