"חוש הריח" - מעלה מיוחדת למלך המשיח
- - - לא מוגה! - - -
ולא למראה עיניו ישפוט,
ולא למשמע אוזניו יוכיח. כתוב שיש מעלה מיוחדת למלך המשיח.
הוא מריח ודן אנשים לפי חוש הריח,
מורך ודין.
לא למראה עיניו ישפוט,
ולא למשמע אוזניו יוכיח.
למה?
מי שדן
לפי מראה עיניו ומשמע אוזניו עלול לטעות במשפטו.
אבל מלך המשיח נתנו לו כוח מיוחד במינו חוש הריח.
הרדק מסביר
והריחו ביראת השם,
לפי שהריח זה הרגשה קלה,
תכף ומיד אדם מריח,
ישר הוא מריח הרגשה קלה,
כלומר
במעט הבנה ירגיש מלך המשיח בין בני האדם
מי טובים ומי רעים,
ובכוח זה ישכיל לדעת את מי לקרב ומי לרחק.
זאת אומרת, כוח ההבחנה של מלך המשיח יהיה כזה כמו חוש הריח,
שבקלות הוא מבחין עם מי הוא מתעסק,
רשע או צדיק,
לקרב או לרחק.
וכך אמרו בגמרא,
גמרא מסכת נידה דף כף
פעמיי קראו לרבי אלעזר בן פדת מארא דהר עד ישראל,
גדול החכמים בעניינים של נידה,
והוא היה אדון על כל חכמי ישראל בעניין זה.
למה קראו לו כך?
יש מעשה.
הגיעה האישה אליו, לפניו,
לפני רבי אלעזר בן פדת,
והביאה לו דם.
הריח אותו ואמר, זה דם חימוד,
שהיא חימדה את בעלה שבאה מן הדרך.
ודאי שאין העניין פשוט,
שאילו היה לדם חימוד ריח שונה,
למה קראו לו מרעד ארעד ישראל? אז כל אחד יכול,
כל מי שבודק דמים יכול לבדוק.
אז רץ
רב עמי אחריה ושאל אותה,
תגידי לי, מה היה? ואז היא אמרה לו, כן, בעלי היה בדרך,
וזה דם חימוד.
מה קרה עליו?
סוד השם ליראיו.
זאת אומרת, זה לא מכוח
ההערכה הגשמית,
אלא יש פה דברים עמוקים יותר,
שזה סוד ההנהגה והמלכות שנמצא בו,
כמו בחינה של מלך המשיח.
דהיינו,
שיש לו את סוד ההערכה.
רבי אלעזר בן פדת,
בכוח המיוחד שלו, הריח ביראת השם,
ועל כוח זה הוא נקרא מרע דהרעד ישראל.
בטעם כי כוח כזה נמסר רק למי שהאחריות של כלל ישראל עליו.
וזה הטעם גם כן שיש למלך המשיח את הכוח הזה,
כי הוא ישלוט בכל העולם כולו.
וכמו שאומר הראב״ד
בסוף הלקות מלכים
על הרמב״ם,
שהכוח הזה של מריח ודן
זה לעיכובה במלך המשיח.
אם אחד יכריז על עצמו שהוא מלך המשיח,
ולא יהיה לו את חוש הריח הזה,
זה משיח שקר.
שמעתם? יהיה חכם, יהיה גדול, יהיה נביא, יהיה מה שאתה רוצה.
כל המעלות.
אבל לא יהיה לו את החוש הזה,
זה משיח שקר.
כי הוא אומר שזה לעיכובה הראב״ד.
אם כן, מתבהר שאין זה הכוח מעלה יתרה בלבד,
אלא זה תנאי ועיקר גדול במנהיג ישראל,
ובו ייבחן עם משיח, אם מתו ואם לא.